התלבטות קשה

שלום, אני בן 21 , יש לי חברה מקסימה שאני באמת אוהב אותה. היא החברה הראשונה הרצינית, לפניה לא הייתה לי באמת מישהי, רק כמה סטוצים בודדים מאוד, מהסיבה שאני אדם שלא שמסוגל סתם ככה לעשות דברים עם בחורה מבלי להיקשר אליה, דבר שגם הוא קשה לי בפני עצמו. אנחנו כבר כמעט שנתיים ביחד עוד מתקופת הצבא- דבר שמאוד השפיע על הקשר וגרם לו להרגיש כמו 5 שנים ביחד. אני מציין את הדברים האלה כיוון שאני מאושר איתה והיא באמת האישה שאני רואה לעתיד לכל החיים ולא מאמין שקיימת נוספת כמוה. הבעיה היא אצלי, בזמן האחרון אני מרגיש שחסרה לי ההתלהבות, ואני ממש לא חושב שזה בגללה, היא דווקא משקיעה מאוד כדי לייצר אצלי את ההתלהבות(כנראה שגם היא מרגישה בזה שזה דועך אצלי גם בלי שאומר משהו)...חשבתי עם עצמי הרבה מאוד על העניין ואיפשהו אני מרגיש חוסר סיפוק במקום מסוים, לפעמים זה תוקף בקטע מיני, מעין חסך כזה שלא ניסיתי מספיק דברים לפניה כמו שהזכרתי בהתחלה, הרצון לנסות ולחוות דברים חדשים, אפילו רק כדי להרגיש פעם אחת משהו אחר... לפעמים זה תוקף בקטע רגשי, הדחף להרגיש התחלה החדשה ,התלהבות חדשה. שוב אני מציין שלא חסר בה כלום, היא עונה לי על כל מה שאני מחפש באישה, זה נשמע קצת מצחיק ואולי מוקדם מדי כדי לחשוב על הדברים האלה אבל זה המצב. לבגוד אני לא מסוגל. חשבתי על ללכת ולדבר איתה על העניין, היא מאוד פתוחה איתי אבל לכל אחד יש את הקו האדום שלו. אני לא רוצה שזה יתגלגל ויתגלגל ובסוף יתפוצץ לי בשלב מסוים כשלא אוכל לעמוד בזה יותר ומשם זה יהיה מלוכלך. אשמח לשמוע דעה בעניין, תודה!

פונה יקר, נראה שאתה בקונפליקט מאוד חזק בין שביעות הרצון והמלאות שאתה חש עם בת זוגך, שהיא מאוד ראויה בעיניך, לבין הדחפים הטבעיים של הגיל, של סקרנות, הרצון לחוות חוויות נוספות, הרצון שיהיו לך עוד בנות זוג, שהרי סטוצים בלבד ללא קשר רגשי אינך אוהב. נשמע די דרמטי מצד אחד לומר שבגיל 21 מצד אחד מצאת את האישה שלך לכל החיים, ובו בזמן קיימת האמירה ההפוכה לחלוטין, שדווקא ההינעלות על אישה זו יוצרת סוג של חוסר שקט ותחושות של חוסר סיפוק וחוסר התלהבות המביאות אותך לרצות להתנסות בקשרים זוגיים נוספים. שני המצבים שאתה נמצא בהם מנוגדים ואני מניחה שאתה סובל מהקיצוניות בה הם מתנגשים אחד בשני. הייתי שוטחת את זה בפני החברה. יתכן בהחלט שבזמן הזה ובתקופה הזו אולי תמצאו שדווקא רצוי להיפרד על מנת שלא תהיה כה מתוסכל. במידה וחוסר השקט וחוסר הסיפוק ימשיכו, הם יכרסמו בקשר ויעיבו עליו. אולי דווקא ההחלטה שזו אשת חייך היא זו שגורמת לאי-שקט. האם אי אפשר לראות בה חברה למספר שנים מסוים ותו לא? איני יודעת שום המלצה שתהיה נכונה במקרה הזה בצורה חד משמעית כך שהכדור חוזר למגרש שלך או בעצם המגרש של שניכם, שכן במערכת יחסים פתוחה ואמינה יש לפרוש את הדברים ולדבר עליהם. כל טוב ובהצלחה, אילנה