רוצה לגוון

שלום, אני בת 17. יש לי בת זוג בת 16, אני עולה ל-יב והיא ל-יא. אנחנו מאותו בית הספר. הבעיה שלי קצת מסובכת, אני והיא ביחד כבר 8 חודשים, אני אוהבת אותה מאוד.. אני מרגישה שהיא האחת שלי, שאין בן אדם אחר בעולם שיאהב אותי כמו שהיא, ושהיא מתאימה לי ושייכת לי.. בזמן האחרון היה לשתינו תקופת בגרויות קשה, אך הבעיה התחילה קצת מלפני זה.. אני מתחילה להסתכל על בנות אחרות, או בנים. בעיקרון אף פעם לא התאהבתי בגבר, למרות שהיו לי חברים בעבר לא נמשכתי ריגשית אליהם. היו לי יותר בנות זוג, בהם התאהבתי ונמשכתי מינית. מזמן האחרון אני ממש נמשכת לגברים, רק מינית. וזה מתסכל אותי וגורם לי להיות מבולבלת, כי אם אני נמשכת מינית לגבר אז זה יהיה למטרות סטוץ בלבד.. ואני לא ילדה כזאת.! (לפחות ככה נראה לי) אני ובת הזוג שלי מתחילות להשתעמם יחד, אין לנו אטרקציות, משהו מיוחד לעשות, משהו מרגש.. הכל משעמם. אני מוצאת אותי ואותה בלי נושאי שיחה לדיבור.. אין לי חשק לצאת איתה- כי משעמם לי. אני צמאה ליחסי מין איתה, (וגם בזה אני לא בטוחה) אני רוצה לקיים איתה יחסי מין במקום פרטי כמו בית- ואין לנו מקום לקיים יחסי מין, וזה יוצא במקום מוסתר בחוץ כל הזמן.. ואני כבר לא מוכנה לעשות את זה.. כי אני רוצה מקום פרטי. אני לא אכנס לבעיה לגבי למה אנחנו לא יכולות ללכת אחת לשניה כי זה מסובך לגבי ההורים שלנו.. אני לא פותחת את הנושא. אבל סהכ אני מרגישה שהחודשיים-3 האלו היו משעממים ברמות, אנחנו מנסות לצאת ומוצאות את עצמינו בלי חשק או רצון, למרות שאנחנו מדברות בצטים או בפלאפון.. אבל גם שם לפעמים אין מה לדבר. וניסינו, ניסינו שיהיה יותר ריגוש בקשר אבל זה נורא קשה.. ולסיכום, איבדנו עניין בקשר. אבל אני אוהבת אותה, והיא אותי. ואנחנו מודעות למצב הקיים.. דיברנו על זה ואף על מערכת יחסים פתוחה או הפסקה.. ופשוט לא הרגשנו שאנחנו מסוגלות לעשות כזה צעד. כי אני רגילה לפנות אליה , לדבר איתה, להיות איתה.. וגם היא! ואנחנו פשוט מפוחדות לעשות שינוי למערכת יחסים שלנו.. אבל מצד שני, זה הפיתרון שנראה לי הגיוני כאן.. עוד בעיה- אני מפלרטטת עם בנים או בנות, וכשזה בא להיות רציני אני דוחה אותם. למה אני עושה את זה?! אני יודעת שחסר לי ריגוש אבל אני מפחדת שאני יאבד שליטה.. אני מפחדת לאבד אותה, היא היקרה לי מכל העולם!!! אני מפחדת שאני לא מעריכה אותה מספיק ושאני יעשה טעות גדולה.. אני מפחדת משינויים כמו לעשות מערכת יחסים פתוחה איתה או הפסקה- זה מטריף אותי המחשבה הזאת..! אני רוצה לעשות שטויות עם בנים או בנות, וקשה לי עם המחויבות הזאת בגיל הזה.. מצד שני היא משאירה אותי יציבה על הקרקע..! ולא לשכוח שאני אוהבת אותה.. ככ.. בבקשה תעזור לי.. אני כלכך מבולבלת אני לא יודעת מה כדאי ומה לא כדאי.. האם אני צריכה לעשות הפסקה? מערכת יחסים פתוחה? להלחם על הקשר? מה לעשות? בכל מקרה, סליחה על החפירה.. אשמח אם תענו לי בהקדם.. תודה רבה!

ספיר היקרה, מכל הפניה הארוכה ברור דבר אחד - את מאוד מבולבלת ברגשותיך, את נמשכת רגשית ומינית לכל הכיוונים, גם לבנות וגם לבנים, את מחפשת ריגושים וחידושים ואת בסך הכל בת 17 כך שהכל לגיטימי ומותר ואפשרי, עד להתייצבות פנימית של מערכת ההעדפות והרגשות. באשר לבת זוגך הנוכחית קשה לי קצת להבין כיצד כל כך משעמם וחסר עניין קשר עם בן אדם המוגדר על ידך היקר לך ביותר בעולם, האחת ואהובה מאוד. בדרך כלל תהליך של אהבה וקרבה מעורר עניין מתמיד הדדי והריגוש נמצא בתוך עצם חווית הקרבה והאהבה. אישית אני מתקשה להבין את ההנגדה שבין השיעמום וחוסר הרצון המשותף לעשות משהו, וזאת נוכח ההצהרה על עוצמת האהבה. יש הרגשה שמבחינה מעשית והתנהגותית הקשר שוב אינו מושך ואינו מעניין, ויחד עם זאת יש שיתוף והתייעצות מתמדת תקשורתית. האמת היא שאת רשאית לעשות הכל וכך גם חברתך. נדמה לי שבמצב העניינים הנוכחי כדאי קצת "להתאוורר" אחת מן השניה, לקחת פסק זמן, על מנת להבין מדוע כל כך לא מעניין לכן ביחד ואולי האהבה הגדולה היא סוג של אשליה, שכן כאמור אין צד אחד של המשוואה (כלומר האהבה) מתאים לצד השני של המשוואה (שעמום). במידת הצורך כדי להבהיר לעצמך מה קורה בתוכך, את יכולה לפנות לפסיכולוג מטעם קופת החולים אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה, אילנה