פורום זוגיות, פרידה וילדים

שלום רב, בעלי צופה בפורנו כאשר איני בבית, לפעמים פעמיים ביום, הוא מכחיש זאת, הדבר מאד מפריע לי ופוגע לי באגו, מה עלי לעשות?

יעל יקרה, הסינים אומרים שלפעמים העשייה הטובה ביותר היא אי עשייה. אמנם זו חכמה סינית עתיקה אך לפעמים כדאי גם לנו לאמץ אותה. העובדה שבעלך צופה פעמיים ביום בפורנו כשאינך בבית הפכה כה נורמטיבית בתקופתנו עד שקשה לשלול אותה מאיזשהי בחינה ולו בשל העובדה שכולם "עושים" זאת. בואי נגיד שאוננות פורנו באינטרנט נפוצה כיום כמו גלישה בפייסבוק, את שניהם לא ניתן יהיה להפסיק. השאלה היא אינה שאלת הגלישה הוירטואלית אלא שאלת איכות היחסים הרגשיים, החבריים והמיניים ביניכם. זכותו של בעלך להגיע לסיפוק עצמי אם בא לו ולצורך זה הרי אין הבדל משמעותי אם הוא מעלה תמונות פנטזיות בעני רוחו או רואה תמונות מצולמות של כוכבות פורנו. אם יחסי המין ביניכם טובים, מספקים, בעלי תשוקה בתדירות ובאיכות שמספקת אותך אין שום סיבה להיכנס למרחב האישי והפרטי של בעלך בינו לבין עצמו. האם את אינך נוהגת לאונן לפעמים בינך לבין עצמך עם פנטזיות אלו או ואחרות? גם אם אינך נוהגת לאונן עדיין אין כל פסול באוננות של בעלך ועדיף שלא תפגע לך באגו. כאמור התלונה הרלוונטית ליחסים שלכם היא זו המתייחסת למציאות בפועל לאשר מתרחש ביניכם. במידה ויש לך אכזבה או תלונה מהמתרחש ביניכם באופן מיני מוטב שתעלי זאת באופן עדין באוזני בעלך. במידה ואת מסופקת וחשה נחשקת ואהובה במיטה עשי את החשבון האם כדאי לפתח ריב ולחסום סוג הנאה פרטית של בעלך במידה ואין היא מקרינה על מערכת היחסים ביניכם. שאלת הפורנו כן או לא באינטרנט צריכה להיות מוערכת על רקע מצב המיני המציאותי בין בני הזוג, האם אוננות אינטרנט היא על חשבון היחסים או שהיא כמו פיצוחים, בין לבין, בלי שהדבר מפריע לארוחות המשותפות ביניכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אשמח לקבל את המלצתך לשאלה שמטרידה אותי. אני בת 41 רווקה, הכרתי בחור בן 44 רווק. יצאנו רק לדייט ראשון, והיה ממש טוב, היה לנו כייף לשוחח והייתה משיכה משני הצדדים. בסוף הדייט נפרדנו בנשיקות וחיבוקים. הוא מאד מוצא חן בעיניי ואני לא רוצה לעשות טעות ולמהר עם קיום יחסי מין העלולים לקלקל את המשך הקשר. למרות שמבחינתי אין לי בעיה עם קיום יחסי מין כבר בפגישה השניה או השלישית אם זה מרגיש לי נכון.

יעל היקרה, אין חוקים באיזה מפגש כדאי להתחיל לקיים יחסי מין. שניכם אנשים בוגרים לחלוטין, ממש לא ילדים, לא מצופה שתהיו חשוכי ניסיון מחמח ואם קיימת משיכה ותשוקה הדדית בהחלט הייתי ממליצה לקיים אותה בהתאם להוראת ליבך. הייתי מצפה מגבר בן 44 שיראה בכך התנהגות תקינה ונורמטיבית. עצם פנייתך מראה כי קיים אצלך חשש כי מוטב "למשוך" מעט את העניין, עצם פנייתך אלינו מראה כי קיימת אצלך אינטואיציה כי כדאי למשוך את העניין כדי שלא תראי מתמסרת מדי. אם זו האינטואיציה שלך כבדי גם אותה. לצורך העניין אומר שמכובד לכל הדעות לקיים יחסי מין כבר בדייט החמישי, המספר כמובן שרירותי, אפשר אחד פחות או יותר, אך נראה שיש כאן סוג של מאבק הערכה סמוי שאת חושבת שמתנהל ביניכם חרף המשיכה המינית ואם כך הוא הדבר הינזרי לך עוד מספר פגישות ודי. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אני בת 22 ואני נמצאת יחד עם בן זוגי כבר כמעט 4 שנים. בשנה וחצי האחרונים חיי המין שלנו התחילו להתדרדר ובחצי השנה האחרונה זה כבר הגיע לשיאו ולכך שבן זוגי פשוט לא רוצה לשכב איתי. הוא לא יוזם, ממציא תירוצים טייפשים כל הזמן בשביל לא לשכב איתי וגם כשהוא כן אני מרגישה שהוא עושה את רק בשביל לרצות אותי. הסקס כ"כ נדיר אצלנו וגם כשהוא קורה הוא פשוט טכני ומשעמם. באמת שכבר ניסתי הכל, דיברתי איתו כמה וכמה פעמים ושאלתי האם הוא עדיין נמשך אליי והוא כל הזמן עונה שכן ושאני סתם "אוכלת סרטים", ניסתי להגיד לו שהוא צריך להתאמץ בשבילי, ניסתי להתעלם ממנו ולהראות לו שלא אכפת לי ,אבל כלום לא עוזר. אני בן אדם מאוד מאוד מיני וזקוקה לריגושים ולמגע והמצב מתסכל אותי והופך אותי לפסיבית ,לא יוזמת ולחסרת חשק מיני מה שההפוך ממני בדרך כלל. אני אוהבת אותו ואנחנו מסתדרים מצויין, יש בנינו תקשורת ואהבה ענקית והוא באמת הבן זוג המושלם עבורי אבל האם המצב הזה אומר שזהו הסוף שלנו? או שמא אפשר להתגבר על הבעיה הזאת? חשבתי על טיפול מיני אבל אנחנו גרים יחד ושנינו סטודנטים ופשוט לא יכולים לאפשר הוצאה כזאת כרגע. יש לזה פיתרון ? האם אפשר לעשות משהו לגבי הנושא? כי אני לא רוצה ומוכנה לוותר עליו. תודה רבה.

פונה יקרה, אין ספק שהמצב שאת מתארת מתסכל ביותר, פוגע בחדוות החיים שלך בחיוניות ובתשוקה ואין שום סיבה שתמשיכי לחיות במערכת החונקת את מיניותך, עלייך ךהביא בחשבון שעם הזמן חנק המיניות שלך יביא לדיכאון ואובדן עניין בתכנים שונים ובכלל את כל כך צעירה שזה פשוט עוול, עבורך, להיות בהתייבשות מינית כה עמוקה. בשום פנים ואופן לא הייתי ממליצה לקבל מצב זה ולחיות איתו גם אם בן זוגך הוא מלאך שמיים. קיימת אפשרות שבן זוגך יפנה לטיפול פסיכולוגי בקופ"ח אליה הוא שייך כדי לברר את הירידה הדרמטית בדחף המיני שלו, להערכתי זוהי אופציה טובה יותר מאשר טיפול מיני סטנדרטי. מאחר ואין באפשרותכם אמצעים כלכליים קיימת אפשרות לפנייה לטיפול זוגי באחת ממרפאות החוץ הפסיכיאטריות של כל אחד מבתי החולים הכלליים אשר בארץ וכמו כן קיימת אפשרות לפנייה למרפאות לטיפול מיני. לגבי המרפאות לטיפול מיני יש לנסתייג ולומר שבדרך כלל אין הן מיועדות להעמקת חקר בירידה של התשוקה המינית והטיפול הוא יותר התנהגותי והברור פחות מעמיק. נסו את אחת האופציות הציבוריות העומדות לפניכם, לגבי מרפאות מיניות או פסיכאטריות תקבלו כיסוי כספי באמצעות טופס 17 באמצעות קופ"ח אליה אתם שייכים. קיימת כמובן האפשרות להשיג מקורות כספיים אם על ידי לקיחה נוספת בחופש הגדול או בלימודים או היעזרות אם אפשר בהורים ולפנות לטיפול באופן פרטי אצל פסיכוסקסולוג אשר עבורו קיבלתם המלצות ואתם סומכים על שירותיו. כך או כך בהחלט לא הייתי ממליצה לך להישאר בזוגיות הזו במצב הנוכחי. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום בן 58 נשוי כבר 34 שנים כבר בתחילת נישואי אישתי הסתייגה ממין לרוב אני יזמתי מדי פעם מעט מאוד היא הייתה יוזמת אבל כול שנות נישואי לא שמעתי את המילה אני אוהבת אותך או כל סוג של ליטוף האהבה היתה כאילו חד צדדית לעומת זה היא אישה מאוד נאמנה וחרוצה אני בבית כמו מלך או שייח הכול היא עושה ודואגת לי במובן החומריות כולל הילדים הבית תמיד מסודר ונקי ויש תמיד אוכל כבר 12 שנה אני חולה במחלת פרקים והיא תומכת בי פיזית ומקלה עלי אני עובד ומפרנס אין לי כל טענה לגביה אבל באהבה מיללוית וגופנית כלום אין לנו מערכת יחסי אישיות כבר שנה היא ישנה לבד וגם אני ואין לי כול חשק להיות היוזם ואין מצב שהיא תיזום התקרבות היא בת 57 מה עושים יש בכוונתי לנתק קשר

איציק היקר, אישתך היא אישה נאמנה, מסורה ומעניקה בכל התחום התפקודי והחומרי בבית. כל חייכם המשותפים נהנית מאוד מהטיפול וההענקה הפיזיים שלה וכיום בהיותך חולה פרקים (איני יודעת כיצד מחלה זו משפיעה על תפקודך ביומיום, האם זו מחלה ניוונית מתפתחת וכל שאר השאלות הנלוות למחלה)הרי היא ממשיכה בנאמנות ובמסירות לטפל בכל צרכייך. אני מסופקת אם עוד אישה תטפל בך בנאמנות וביעילות כמו אשתך. היום "נזכרת" שאתה זקוק גם לאהבה וגם למין יותר איכותי, לא ברור האם מיניות ואהבה בעיניך הם היינו הך או שמא הם עשויים להיות חופפים אך לא בהכרח, כך או כך אתה זקוק היום לגילויי חיבה, אהבה, רכות פיזית וגם מין איכותי יותר. אם בכוונתך לנתק קשר והגעת להחלטה לא ברור מדוע אתה פונה למדור, רצונך הוא כבודך. בידיך אמצעים כלכליים, כל אני מקווה הולמים, וכאמור אינני יודעת כיצד אתה מוגבל עקב מחלתך וזקוק להתחשבות פיזית מסוג כשלהו. אם אתה רוצה לעזוב צריך להסדיר זאת בהליך תקין. אם זהו איום שאתה משמיע כלפי אישתך או בתוך ליבך בעיתות של מצוקה רגשית הרי שפתוחה בפניכם הדרך, כך אני מקווה, לפנות לייעוץ זוגי על מנת לנסות ולגשר בין הפערים הרגשיים של שניכם. ברור שכיום אתה סובל רגשית, אולי יותר מאשר בעבר ולא ברור מדוע אינך מעלה את האפשרות של יכולת שינוי בעקבות טיפול זוגי. להערכתי שווה לנסות זאת לפני שאורזים את המזוודות ופונים לכיוון לא ברור. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני בן 47 היתה לי זוגיות מופלאה של חצי שנה.שמתי לב שלאישה שאיתה היתי היו קצת מצבי רוח.עכשיו היא סימה את היחסים בטענה שהיא רוצה את הלבד שלה.וזה נכון אין שום גבר אחר או משהוא שונה גם לפני הזוגיות איתי היא היתה לבד שנתיים מלאות,מעבר לזה היא עוברת כרגע תקופה לא קלה בבית עם טיפול באבא חולה מאד שכל המעמסה היא עליה.רציתי לדעת אולי זה קשור לאיזו מחלה ממישפחת הדיפרסיה וכ"ו היות והיא אהבה ועדין אוהבת אותי אך סיימה את היחסים חד משמעית תודה ירון.

ירון היקר, נראה לי חסר אחריות מקצועית לאבחן אדם מעל דפי האינטרנט על סמך העובדה שיש לו קצת מצבי רוח או שהוא ניתק איתך קשר. כך שאבחנה פסיכיאטרית אין לה שום מקום במינימום מידע הוגן ובטח לך שאתה אדם זר לה. לצורך העניין אם נאבחן אותה כבייגלה, אבחנה בדיונית שאינה קיימת, רק לצורך הדוגמא, האם העובדה שהיא בייגלה תעזור לך במשהו להתמודד עם קשיי הפרידה מאישה זו? לאישה סיבות משלה לעזיבת הקשר: אולי העומס הרגשי שהיא נתונה לו ואולי החליטה שהקשר אינו מתאים לה. אני בהחלט מבינה שהדבר מכאיב לך והיית רוצה את הקשר בחזרה לקדמותו. אינני יודעת מה מצב יחסיכם כרגע- האם קיים קשר כלשהו או שנתק מוחלט. במידה וקיים נתק מוחלט הייתי ממליצה לך לסיים את תהליך הכאב על אבדן הקשר שכה מצא חן בעיניך ופשוט לזרום הלאה ולו בשל העובדה הפשוטה שאין לך ברירה אחרת והאישה שהיית מעוניין בה הלכה לדרך אחרת. אני מפנה אותך לכתבה שעוסקת בכאבי פרידה מהבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2465599 כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום אני נפגשת השבוע עם האקס שלי אחרי מלא זמן שלא התראנו פנים מול פנים אבל שנינו עדיין אוהבים אחד את השני אז החלטנו להיפגש לדבר. אבל אני מפחדת שלא יהיו לנו הרבה נושאי שיחה ובשלב מסוים השיחה תיתקע וזה יהיה ממש מביך בבקשה תעזרו לי. מה עושים? איך נמנעים מלהגיע למצב הזה? אני לא רוצה שבסוף היום נרגיש שהדייט היה מעפן כי זה יביא למחשבות שאולי אנחנו לא צריכים לחזור ודברים כאלו ואני לא רוצה שזה הרושם שיווצר.

פונה יקרה, לא ברור כמה זמן הייתה חברות בינך לבין האקס ולא ברור כמה זמן אתם פרודים וללא קשר האחד עם השני. לפרידה היו הסיבות שלה, ייתכן בהחלט שהן תקפות וקיימות גם היום. זכרי שמרחוק כל קשר עשוי להיראות טוב, אידיאלי ורצוי יותר מאשר הוא קיים במציאות. אם תפגשי עם האקס שלך ולא תהיה הכימיה, הזרימה הנכונות ותתקעו בשיחה ובעניין ההדדי אולי זה בהחלט סימן שהפרידה הייתה נכונה ובמקום, כך שלא ברור לי מדוע את עסוקה להבטיח מראש מפגש טוב, יפה ומושלם על מנת שיסלול את הדרך, אולי, לחזרה לקשר. יש להביא בחשבון את האפשרות שאולי הקשר אכן מיצה את עצמו. הייתי מציעה לך ללכת לקשר בלב פתוח ולקבל כל אשר יקרה- טוב, בינוני ולא טוב ולהבין שמה שיהיה הוא האמת של אותו רגע, לא תמיד, עם כל הרצון והמשאלה, אפשר לדחוף בכוח לחידוש קשר שפג תוקפו הפנימי. אני מפנה אותך לכתבה בבלוג של היום אודות כאבי פרידה וזוגיות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2465599 כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני בת 44, גרושה. לאחרונה היה לי קשר של כחודשיים עם בן גילי,קשר מצויין, מאסיבי מאד, המשיכה היתה מצויינת, ההנאה היתה מעל המצופה והדדית. לפני כשבועיים באופן מפתיע בעקבות שיחת טל' לא מוצלחת ביננו, הפסיק החבר באופן חד משמעי לקיים כל קשר. לא מתקשר, לא מסמס, ולאחר הודעות חוזרות ונשנות הואיל לענות להודעה ששלחתי אליו ובה שאלתי האם רוצה לסיים את הקשר. ענה שנמצא בתקופה לחוצה ומבולבל ואינו יודע. איני יודעת כיצד לפעול, לא רוצה להעיק עליו עם הודעות והתקשרויות חוזרות ונשנות, אך הדבר תמוה בעיני משום שרמת ההתעניינות שלו בי קודם היתה גדולה מאד. אני מאד רוצה אותו ואיני יודעת, כיצד לנהוג?

רוית היקרה, לעיתים המציאות מעמידה בפנינו נסיבות שגם אם אין אנו מבינים אותן, וגם אם הן נראות לנו לא הגיוניות או חסרות פשר עלינו להיכנע ולקבל אותן כפי שהן ולו רק בשל הסיבה שאין ביכולתינו לשנותן. היה לך קשר עז מינית אך קצר טווח, רק בן חודשיים עם גבר שלא ברור מהו מצבו המשפחתי, לא ברור כמה את יודעת אודותיו באמת ובכלל כמה היית מעורה בחייו במשך תקופה כה קצרה של חודשיים. מאחר ואין לנו שמץ של מידע מפיך אודות חייו של גבר זה, קשריו, מקצועו ומשפחתו והרגלי הזוגיות שלו אם יש לו (אחת האפשרויות אדם של קשרים קצרים, מערכות יחסים מקבילות וכו') לפיכך לא ניתן לתת שום הסבר קולע למדוע ולמה נהג כפי שנהג כלפייך, העובדה היחידה הידועה שהוא סיים את הקשר ללא הסבר, שאין הוא טורח לחדש אותו ובשלב הזה אין הוא מעוניין בו. עם כל הכאב והאכזבה שלך נראה לי שאין בידך לעשות הרבה ומוטב לשחרר איש זה מליבך ומחשבותייך. בעולם קיימים מפגשים שונים עם בני אדם שונים ולא תמיד אנו מכירים באמת את האדם אנו נכנסים למיטה. כך או כך סקס מוצלח אינו ערבות להמשך קשר. מקווה שהחיים יזמנו לך חיבור טוב יותר. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב! אני בת 26. נמצאת עם בו זוג שמבוגר ממני בעשור. חיים יחד כשנתיים הייתה הצעת נשואין (אנחנו בכיוון של חתונת יום שישי בצהריים). וככל הנראה בקיץ הקרוב האירוע אמור להתקיים. מבחינה כלכלית הכל יציב ואף יותר מזה. אני סטודנטית (לומדת בלבד). אפשר להגיד שרמת חיי דיי גבוהה. מאז שעברנו להתגורר יחד או יותר נכון אני אצלו. הפסקתי לעבוד לא במתכוון פשוט הדברים כך התגלגלו להם באותו הזמן ומה רע אם אפשר רק ללמוד ולא לעבוד. חשוב לי לציין שבן זוגי כיום היה בשבילי כל מה שאני מחפשת בגבר ואף יותר .. מכל הבחינות! ובתחילת דרכנו אני ראיתי אותו בתור האביר על הסוס הלבן. ממש ככה. גם היום אני אוהבת אותו. אבל, בדילמה ממש קשה לא יודעת אם זאת דילמה כי אני יודעת שאני לא יכולה לעזוב אותו לא מסוגלת לחשוב על איך שהוא ישבר מזה. ומה עם ההורים והמשפחה, מרגישה שאיך אפשר לעשות דבר כזה. ומצד שני אני מרגישה שהשיגרה משעממת אותי כל היומיום משעמם אותי נורא, אני נורא רוצה להתרגש ולחוות ריגושים ואפילו לעיתים דיי קרובות אני אומרת לעצמי באה לי להיות רווקה וחופשיה ולא לדאוג לאף אחד ולא להיות תלויה באף אחד כמו למשל עכשיו אני לגמריי תלוייה בו והוא גם בי בדברים כאלו או אחרים. בקיצור הכל מתחיל לשעמם אותי אני רוצה שהכל יהיה כמו בהתחלה, אני אומרת לעצמי איך זוגות חיים שנים בשיגרה ועוד גידול ילדים וכל המסביב, זה נראה לי נורא מעיק ומעייף ואיפה אז... הזוגיות והאינטמיות?! של כל הזוגות האלה, ואני אומרת לעצמי אני לא רוצה להיות אומללה עוד יותר, עוד כמה שנים. וברור לי גם שאצל כל הזוגות הכל אותו דבר ואין הפתעות. אז סביר להניח שאני יהיה חלק מהעדר!. שפשוט חי ככה כי "אלה החיים". אני לא יודעת מה עליי לעשות??

מעיין היקרה, את מעלה בעיה קיומית קשה של מיעוט שמחת חיים ומיעוט היכולת ליהנות ולהתמלא מחוויות היומיום. למעט תקופת ההתאהבות והריגוש של תחילת חיי האהבה אכן החיים ברובם הם שגרה. אם בני האדם מחוברים לעצמי האותנטי הפנימי שלהם השגרה שלהם מורכבת מדברים שהם מוצאים בהם סיפוק ואוהבים לעשותם, לחוות אותם ואוהבים להימצא בהם. גם ההתחייבויות שבני האדם לוקחים על עצמם כגון: עבודה, זוגיות וילדים אמורות להיות מצד אחד שגרה ומצד שני מקור לסיפוק, שמחה, הנאה ועניין. בני אדם שנישאים ומקימים משפחה אכן חיים חיי שגרה. אי היכולת לקבל סיפוק מהנתונים שהחיים מביאים לנו מחייבת התבוננות פנימית מעמיקה בתוכך. קיימת האפשרות שטרם מיצית את השינויים והתחלופות שהחיים מזמנים לאדם צעיר נטול מחוייבות ושאכן אינך בשלה בשלב הנוכחי להיכנס לשיגרה, גם לא שיגרה של קשר, תלות ואהבה. בשיגרה אין ריגושים מדהימים, יש ההנאה של הביחד וההנאה של ההרגלים המוכרים והאהובים. שנית קיימת אפשרות שבחינת חייך אחורנית תגלה שאת נוטה להשתעמם, לאבד עניין או לא ליהנות מדברים רציפים ונמשכים, אם אכן זהו המצב עלייך לתת דעתך על כך ולהבין מדוע את חסרה מקור נביעה של סיפוק די יציב וקבוע גם עבור דברים רציפים והמשכיים. לפי דעתי במצב הנוכחי ממש לא כדאי להינשא שכן את עשויה להרגיש חנוקה, משועממת, מדוכאת וחסרת חיוניות. המצב שאת מעלה הוא מורכב ומסובך, כרוך בדילמה של ניתוק פוטנציאלי של קשר קיים והפסקת הכנות חתונה שברקע. את מציגה בעצם פחד עמוק מהחיים עצמם, לאור זאת הייתי ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכלוגי ולקחת את כל הזמן שבעולם לעצמך על מנת למצוא בתוכך את המנוע לסיפוק המשכי. כל טוב ובהצלחה, אילנה

גיליתי כי אשתי בוגדת בי עם חברת בקבוצה שאנו נמצאים בה. אני אוהב אותה ורוצה להחזיר אותה עליי. מה עושים?

פונה יקר, הפנייה אינה ברורה דיה וחסרים בה פרטי רקע. לא ברור האם הבגידה היא עם אישה או גבר, האם אישתך עזבה את הבית או שאתם גרים עוד יחד, ילדים משותפים, מה גילכם ומערכת היחסים ביניכם. אנא חזור ושאל את השאלה בצורה מפורטת. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב , יש לי חבר שמבוגר ממני ב7 שנים,בכל פגישה הוא תמיד מצטייד באוטו למרות שהבהרתי לו כי אין לי כל בעיה להליכה רגלית(אני בת 17 ללא רשיון) , הוא אינו מוכן לוותר בעקבות ההרגל שהתפתח אצלו במהלך השנים ...יום אחד הוא החליט לנסוע לטבריה שזה מרחק יחסית גדול מאשדוד ומיד לאח..כ הוא שאל אותי בעקיפיןמה עם עלות הדלק חחח,אינני יודעת איך להשיב,מדי פעם בנסיעות עירוניות ובינעירוניות כשקופצים לנושא שמתקשר לעניין הוא מעלה את השאלה הזאת בנימה עליזה ובכל פעםואני מתחמקת,...אמא שלי חושבת שמאחר ואנחנו הגענו כבר לשלב האינטימיות,לטענתה זה נבזי מצידו להעלות לשיחה את הנושא בכלל וכי אין לו כל זכות,אולם אני מבולבלת,מיותר לציין שהוא לא עובד וגם אני לא,אני מגיעה ממשפחה חד הורית והוא ממעמד סוציואקונומי גבוה.. כיצד עליי לפעול? תודה מראש

יריו יקרה, שאלת החלוקה בנטל הכלכלי, אין לה, לטעמי, ולא כלום עם שאלת יחסיכם האינטימיים כן או לא. זוהי שאלה כלכלית צרופה בהתאם ליכולתו של כל צד. את בת 17 ואינך עובדת ולדברייך את מעוטת אמצעים כלכליים, בהתאם ליכולתייך הכספיות את מעדיפה להתנהל ברגל בקרבת איזור המגורים או אולי בנסיעה באוטובוס. לא ברור מהי עמדתך לגבי נסיעות ארכות מחוץ לעיר, אם הדבר היה תלוי בך האם מסיבות כספיות היית מוכנה לוותר על כך משום שאינ ך עומדת בדבר. אם העול הכלכלי של הוצאות הדלק כבד עלייך ואת מעדיפה להימנע מכך עלייך לומר זאת מפורשות לבן זוגך. ראוי לכל אדם שלא לקפוץ מעל הפופיק ושיבחר לחיות בהתאם ליכולותיו הכלכליות, לדעתי זו עמדה ישרה והגונה. אם חברך בוחר (גם אם אינו עובד) לנהוג ברכב או לנסוע איתו נסיעות ארוכות, נסיעות שאינך יכולה להרשות לעצמך לממן עלייך להבהיר לו בצורה ישרה, עדינה ולא מתלוננת, יבחר: ישא בהוצאות בעצמו ובעזרת מקורות משפחתו, ואם הדבר אינו באפשרותו תוכלו להצטמצם ולהסתפק במה שהכנסתם המשותפת מאפשרת לכם.איני רואה כל בעיה ששני אנשים בעלי יכולות כלכליות שונות חוברים זה לזו בתנאי שברור שאמת המידה הבסיסית היא זו הנקבעת על ידי מיעוט היכולת ועל האקסטרות הם הזמנה של בעל היכולת היותר גבוהה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני נמצא בטיפול נפשי. הייתי מאוהב במטפלת. היא הבהירה לי שרומן ביננו לא אפשרי - וקיבלתי זאת. המשכנו בטיפול. השבוע היא סיפרה לי שהיא מיתחתנת. אני מבולבל עכשיו. כי היא מקסימה ואני רוצה שיהיה לה טוב בחייה. אבל אני גם מקנא בחתן, ועצוב בשבילי. את יכולה להבין אותי? התגובה שלי נראית לך הגיונית? הייתי רוצה לדבר איתה על זה. כדאי?. האם סביר לצפות ממנה להכלה של העצב שלי על חתונתה? האם היא תוכל להיות אוביקטיבית ו"טיפולית"?. כי היא עומדת לפני הרגע המאושר שלה - ופתאום אני אגיד לה שזה עושה לי כבד על הלב... זה יבאס אותה, לא?. דילמה. אשמח להתיחסותך. נ.ב. אני מתרשם מהתשובות שלך בפורום. אם הייתי גר קרוב אלייך - הייתי שמח להיות מטופל שלך.

פונה יקר, ראשית תודה על הפרגון. לגופו של עניין תגובה של התאהבות במטפל או במטפלת היא בהחלט נפוצה ומקובלת בעולם הטיפול הנפשי ויש לה שם מקצועי בשם "העברה". ראשית המטפלת שלך היא אישה צעירה ונאה כך שאני מניחה שהדבר מעודד נסיבות התאהבות בה ושנית אין ספק שהיא מגלה כלפייך יחס של הבנה, הכלה, התחשבות וכל אותן תכונות חיוביות המעודדות התאהבות. מעבר להופעתה והתנהגותה החיוביים במציאות עלינו לזכור שהמטפלת היא דמות אליה אתה בא לבקשת עזקה. בתוקף תפקידה הרשמי והמוצהר להגן, לעזור, לכוון ולייעץ היא מהווה ייצוג סימבולי לדמות האם או האב שבחייך. ייתכן והורייך לא היו מיטיבים, נעימים ונחמדים במידה שרצית אך כל אדם נושא בחובו את דמות האב והאם האידיאלית כפי שהיו רוצים שיופיעו בעולמם. אם דמויות ההורים האידיאליות היו מתקיימות בעולמך סביר שלא היית מרגיש צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי. אם נאסוף את כל האמור לעיל הרי יחס ההתאהבות שלך כלפי המטפלת שלך מורכב הן מבדידותך הרגשית, הן מיחס העברה כלפי הדמויות המקוריות אליהן שאפת והן מתוך חיצוניותה והתנהגותה החיובית של המטפלת. והיחס המיוחד והאישי אותו אתה מקבל ממנה במהלך הטיפול. ההתייחסות לנושא ההתאהבות במטפל היא אבן פינה בטיפול הפסיכולוגי וההתמודדות איתו עשויה להוביל לתפנית טיפולית חשובה אשר תפעל למענך. מבחינת דאגתך להפגת מקסימום היעילות הטיפולית ולמען השגת השיפור הנפשי המרבי מומלץ ביותר, הייתי מעזה לומר חובה, אלא שאין זה מקובל להשתמש במונח זה בהקשר לטיפול פסיכולוגי, לשטוח את רגשותייך האותנטיים בפני המטפלת. העובדה שהיא מאושרת בחייה האישיים מעצימה את כוחה כאשת מקצוע ואני משוכנעת שהיא תדע להכיל ולהתמודד עם תחושותייך. כך ששורה תחתונה אנא ממך שתף את המטפלת שלך ברגשותייך כלפיה ואני מאמינה ששניכם תצליחו להפיק את מירב התועלת מחשיפה רגשית זו. אני חושבת שהמטפלת היא חזקה מספיק ושאל לך לחשוש שמא רגשותייך יכבידו עליה ויצערו אותה. אולי קיים בך צד השואף גם להתרחשות זו, כלומר שבצד ההתאהבות קיימת משאלה לשבש את חייה (משאלה להרס ולתוקפנות), כך שיש לשטוח הן את ההתאהבות והן את החשש מפני החשיפה ואני מקווה ששניכם תצלחו כהלכה חוויה זו האמורה להיות חוויה מכוננת ובונה במהלך הטיפול הפסיכולוג. כל טוב ובהצלחה,

שלום לך אני אישה נשואה כבר 15 שנה יש ילדים , הסקס היה הדבר שקישר ביננו התאמה מושלמת או כך לפחות חשבתי , במהלך מספר שנים תקיפות הסקס ירדה מאוד, שנינו אנשים מושכים ונאים , איתי התחילו כל הזמן אבל לא נתתי לשום דבר להמשך , לא רציתי לפגוע בבעלי כמו שלא רציתי שיפגע בי, האהבה והמשיכה שלי אליו ענקית . לפני כשנה הקשר החברי ביננו התחזק מאוד ונפתחתי לעולם הפנטזיות שלו שבהתחלה התקשתי להבין אותם אבל בגלל שהיה לי מאוד טוב עם החבר החדש זרמתי איתו ולמדתי להנות מאוד . הפנטזיה של בעלי התגלתה כקוקהלנד שרוצה להיות שותף פעיל, במהלך הסקס הוא אמר שהוא מגורה מאוד מסיפורים על גברים שהוא מכיר והם אלה שאיתנו , למרות שניסתי לעצור את המשך הפנטזיה כי חששתי שהיא תעבור את הקווים האדומים ( לעבור מפנטזיה למעשיים) לא הצלחתי והוא הבטיח שזה ישאר רק במיטה באמת כך היה , בעלי גומר לפחות 4 פעמים בלילה כשכל פעם הוא מתעורר במהלך השינה מבקש שאספר לו משהו וגומר שוב, הימים הנפלאים האלה, ואוווווו במהלך הזמן הוא אמר שאם אנחנו לא באמת נבצע את הפנטזיה הוא מבקש שאחדור אליו מאחור וכך עשינו , משהו שמגרה אותי מאוד להיות הגבר במיטה, הסקס טוב מאוד אין לי בעיה עם כל מה שקורה שם , במיטה, אני לראשונה בחיי נהנת מכל שניה ומחכה לסקס מהבוקר . לפני כשבועים הרגשתי שבעלי חוקר שוב ושוב את נושא הסקס עם הגברים שאנחנו מכירים גם מעבר למיטה ואז שלשום כשהוא באמצע האקט במיטה סיפר לי שכשהיה בצבא לקח טרמפ עלה אם גבר לביתו ושם אחרי ששתה והשתכר הגבר העיר אותו מינית והוא מצץ לגבר וגם הגבר חדר אליו, לטענתו כאב לו מאוד והוסיף וסיפר שלגבר היה אבר מין קטן מאד, לדעתי הוא נהנה מאוד מהאקט ולכן ביקש לבצע אותו ( תמיד כשאני חודרת אליו רצונו לדעת כמה חדר ולראות כמה גדול הויברטור )ואז אמר יש לך קלף נגדי עכשו תגידי לי את האמת נכון שהבגידות שאת מספרתי לי עליהם נכונים ואני אמרתי כם כי הוא היה בתוכי חם ולוהט וכך היה תמיד עם הפנטזיות ופתאום התפרצות, חוסר אמונה, קישורי מצבים שלטענתו גרמו לו להאמין שבגדתי בו במהלך נישואינו, משהו שמעולם לא קרה ולא יקרה לעולם לאחר שיחה כואבת וכועסת מצידי הסברתי לו את החשש שהיה לי בתחילת התהליך והוא התנצל וסיפר שכל השנים חשד בי והיה מאונן הרבה כשחשב עלי עם גבר אחר והוא לא התכוון לפגוע בי , אבל לטענתו הוא מאמין לי , ושוב התנצל. כששאלתי אותו לגבי האקט המיני עם הגבר הוא טען ששיקר וזה מעלם לא קרה, אבל , אני מרגישה שזה אכן קרה ובעלי כן קיים סקס ואפילו מצץ לא פעם אחד לגבר, כל הרצון והידע שלו על סקס בין גברים התחמקות מתשובות בנושא , ועוד דברים שאישה מרגישה ויודעת. כואב לי מאוד והאמונה שלי נשברת , למה הוא דורש שאהיה אמיתית איתו והוא מסתיר ממני , עד שסיפר ברח והסתתר שוב . אני יכולה לומר שכשהוא סיפר לי אני התקשתי לקבל את זה ולא משנה מתי זה קרה שבעלי עשה סקס עם גבר ולא רק בראש, זה משגע ומטריף אותי עד כדי גועל ( ולא הוא לא יודע המשכתי את האקט ואמרתי לו ואווווו איזה יופי לך ). אז בעצם אני שואלת שני שאלות : 1. איך אפשר אם בכלל להמשיך להנות מפנטזיות במיוחד אם הוא לא יודע להפריד בין מציאות לפנטזיה ? 2. איך מתמדדיפ ריגשית אם ההבנה שבעלי דו מיני ? הוסיף ואומר שהקושי הגדול ביותר שלי הוא להבין שבעלי כך כך רוצה "קלפים" נגדי בכדי שיוכל לתת לי קלפים נגדו שזה ממש מוזר לי,התחושה היא שיש לו סודות והסתרות למרות שהוא שוב ושוב מכחיש את האקט אבל טוען שהפנטזיה קימת. לא יכולה לדבר עם אף אחד , הלכתי לפסיכולוגית ושם לא יכולתי לדבר איתה על כל הסיפור. אני מקווה שתוכלי , לאור כל תשובותיך לפונים שאותם קראתי בהנאה לעזור לי .

כוכבה יקרה, ראשית חבל לי מאוד שלא שטחת את הסיפור בפירוט אל הפסיכולוגית אליה פנית שכן מה הטעם? את מעלה בפנייה שני קשיים ובאופן מוזר אני אתחיל מהקושי שאינך מדגישה: 1. לדברייך הדבר היחיד המחבר בינך לבן בעלך הוא המין. כאן עולה השאלה מה קורה כששאר היבטי החיים אינם בהרמוניה וסנכרון. האם הינכם מחוברים בחברים משותפים והנאות, האם הינכם מחוברים בהנאות משותפות, האם הינכם מחוברים כהורים לילדים משותפים, האם הינכם פועלים בהרמוניה לגבי חלוקת התפקידים בבית. יחסי מין הם דבר מאוד חשוב בחיים, אך מה לעשות, אנחנו לא כל הזמן בסקס במיטה. מרבית הזמן אנחנו דווקא מחוץ למיטה ומנסים לשאוב סיפוק, הנאה ונחת בשאר היבטי החיים. לא ברור מדוע אינכם מחוברים בשאר התחומים ומדוע רק בסקס. זוהי לדעתי המכשלה הראשונה והגורפת בסיפור. 2. נכון הוא שלבעלך יש נטייה מסוימת למין הגברי, על סמך אקט אחד יחיד ובודד של הומוסקסואליות אין להגדירו כהומוסקסואל, מה גם שהדבר אירע לפני המון שנים. נכון שיש לו התעניינות מסוימת, פנטזיונרית עם גברים ויכול להיות שאותו אירוע שבמציאות נבע בעיקר מתוך הפנטזיות אותן ניסה לממש. העובדה שלא המשיך בכל מראה שהפנטזיה כנראה טובה יותר מן המציאות. ראשית לא הייתי ממהרת להגדירו כדו מיני בצורה גורפת או כהומוסקסואל גמור אך אני בהחלט מסכימה שאופי הפנטזיות שלט הוא בעל רכיב הומוסקסואלי, דבר שבהחלט מוכר אצל נשים והן ג=של גברים המסוגלים לפנטז על מין בשלישייה עם עוד גבר או על בת זוגם מקיימת יחסי מין עם גבר אחרץ מתוך עולם הפנטזיה בלבד אין מגדירים בן אדם, אנחנו חיים בעולם המעשה והעשייה. אדם מוגדר בעיקר לפי התנהגותו במציאות, כלומר לפי מעשיו. 3. לבעלך היה אירוע הומוסקסואלי חד פעמי, אך מה בכך? למה זה מגעיל אותך? למה אי אפשר לשחרר את זה ולזכור ש-15 שנים או יותר יש לכן יחסי מין מדהימים. אם את נהנית ממנו כזכר והוא נהנה איתך כנקבה הרי אין כל ויכוח שיש כאן הנאה הטרוסקסואלית מבהקת. איך זה שאינה מהווה משקל נגד משפיע וגורף לאירוע אחד יחד ובודד בעבר הרחוק? להערכתי ולהמלצתי היה מאוד כדאי שתוכלי להכיל ולעכל אירוע זה ולא הייתי עושה ממנו יותר מאשר ניסיון, גישוש להתנסות שאדם התנסה בו והחליט לסגת ממנו. אז מה? אם יש פירור של לחם בתוך המרק האם תוציאי את הפירור או תשפכי את כל המרק. יש כאן שאלה של פרופורציות, סטיגמות ושל נוקשות שהיא לא ברורה לאור ההתנסות המינית המשותפת שלכם שכללה החדרת ויברטורים לבעלך ופנטזיות משותפות של שניכם אודות גברים נוספים במיטה. אם זה ריגש אותך והסעיר אז מה כל כך נורא ומגעיל עם אקט אחד עם גבר בעולם המציאות. נראה לי שהשיפוט שלך מוזגם וחסר מידתיות מה גם שאת שקועה עד צוואר בעולם הפנטזיה הזה והחדרת הויברטור לבעלך. 4. ייחוס בגידותייך כביכול במציאות עם גברים אחרים משרת את עולם הפנטזיה של בעלך, הדבר מחרמן אותו ולפיכך עליכם לשים גבולות ברורים לעניין זה. הבהירי לו בצורה חד משמעית שמעולם לא בגדת בו אך לצורך הנאה מינית משותפת את מוכנה לספר לו סיפורי בגידה שלך בתנאי שיהיה תצהיר ממנו בכתב שהוא מסכים לסיפורים אלו ביודעו שאלו סיפורי פנטזיה מינית בלבד ובשום דרך אינם מהווים הודאה או עבודות במציאות. הייתי מנסחת בצורה עניינית ויבשה מסמך מסוג זה והייתי מחתימה את בעלך עליו מתוך הסבר מפורש על מנת שתוכלו ליהנות בסיפורי פנטזיה בהם את בוגדת כביכול לשם הסכמה משופת לשם תדלוק התשוקה המינית ואשר בשום אופן ולעולם לא ישמשו נגדך כהאשמה בבגידה בפורום כלשהו, בפרט משפטי. לפעמים כשמשחקים באש כדאי לנקוט אמצעי זהירות כדי להתחמם במידה ולא להישרף כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אני וחבר שלי (24) כבר שנתיים יחד. הוא אדם מקסים ויקר. הבעיה מתחילה במשפחה שלו, היא קרה ומחושבת. וכל פעם אני מוצאת עצמי מתוסכלת מחדש. אני באה ממשפחה מאוד חמה, מכילה ומאצמת, וממש קשה לי להרגיש מנוכרת אצלו. אני תמיד מרגישה לא שייכת. אתמול אחרי מקרה מסויים, שוב קיבלתי סתירת לחי. זה הקש ששבר את גב הגמל. שוב הבנתי שאולי אני לא שייכת. וחשבתי פתאום, שמה שלא קרה בשנתיים, אולי כבר לא יקרה אף פעם. (אגב, אני באמת משוכנעת שזה לא אשמתי. כלומר, הם לא מתייחסים אליי ספציפית בקרירות- זאת תהיי הגישה לכל אחת). ניסיתי לדבר איתו. אמרתי לו שזה מפריע לי. והוא ניסה בזמנו לדבר איתם בקטנה. אבל זה לא באמת שינה משהו. אני באמת מתוסכלת כבר ולא יודעת מה לעשות. מצד אחד, האדם שלצידי באמת מדהים, והכימיה ממש טובה, אבל מצד שני תחושת הניכור באמת קשה לי. אשמח לעצה. תודה!

נופרי יקרה, מתוך הפנייה נדמה לי, משום מה, שאינכם גרים יחד שכן אם הייתם גרים יחד ניתן היה לשלוט יותר בחשיפתך לבני משפחתו. אם הבחור יקר לך ובעל ערך בעינייך אולי שווה לעשות משהו על מנת שלא תפגשו בביתו ובאופן זה לא תיחשפי למשפחתו במינון גבוה מדי, או שתפגשו במקום בו את גרה או (ובהחלט זו עצה הדורשת התארגנות מרובה) תצליחו לעבור למגורים משותפים בדרך זו או אחרת. כרגע אמנם לא מדובר על חתונה, זה מוקדם מדי, וקיימת אמרה שהמתחתן עם אדם מתחתן עם משפחתו. כמו כל אמרה פופולארית זה נכון ולא נכון באותה מידה, תלוי איך הזוכר בוחר להתייחס למשפחת המוצא של כל אחד מהם. במידה ובן זוגך לא יגור יחד עם משפחת מוצאו ובמידה וחשיפתך אליהם תהיה לעיתים רחוקות הרי נדמה לי שיש כאן עקיפה נכונה של המכשול. אם בן זוג שונה במזגו, בהתנהגותו ובשאר תכונותיו מאלו של משפחת מוצאו אין סיבה "שתשלמו" על הקור והניכור של משפחת המוצא. הפתרון הוא להתרחק מהמקום הלא נעים. אין זה אומר בהכרח התרחקות מבן הזוג. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב, אני בת 45, אני קצת מלאה בבטן העליונה ולבעלי הבטן מפריעה באקט המיני. יש לציין כי מבנה גופי אינו מלא בכלל ואף מינורי ואנו נשואים באושר והמריבות שלנו הן סביב הבעיה הזו שמפריעה מאוד לבעלי. הצעתי בפניו לפנות לייעוץ אך אינו מוכן בטענה כי אין אצלו שום בעיה. האם תוכלו לייעץ לי מה לעשות בעניין? תודה מראש על תגובתכם.

שגיא יקרה, ראשית אני שמחה כי זוגיותך טובה ואתם חיים באושר. איני יודעת כמה זמן מתקיימת זוגיות זו אך אני יוצאת מתוך הנחה שהיא מתקיימת די הרבה שנים. עולות בפניי השאלות הבאות: 1. מה הי יחסו המיני של בעלך אלייך לפני הופעת איזור המלאות בבטן העליונה. 2. האם ביררת עם בעלך מדוע איזור זה מכחיד את תשוקתו המינית אלייך או לפחות מפחית אותה בצורה משמעותית. 3. האם קיימת דרך טכנית להורדת איזור השמנה זה בין אם על ידי פעילות ספורטיבית ממוקדת ובין אם על ידי שאיבת שומן באיור. איני בקיאה בטכניקה לא של שאיבת שומן ולא הורדת שומן באזור ספציפי, עלייך לברר עם מומחים לדבר ואם מדובר בניתוח מהם הסיכונים. 4. בררי עם בעלך האם הוא מסוגל להתחייב שאם תעשי צעד קיצוני של הורדת אותה מלאות ספציפית האם אכן תחזור אליו תשוקתו. נושא התשוקה המינית הוא מאוד מורכב, גם אנשים שאינם שלמים במראם נמשכים זה לז, הן מתוקף רגשותיהם החיוביים האוהבים אחד כלפי השני והם מתוקף המשיכה המינית אשר בהם. עכבה בתשוקה בשל פרט גופני שה או אחר היא לעיתים רציונאליזציה של ירידה בתשוקה אשר יש לה מניעים, על פי רוב, עמוקים יותר. הייתי ממליצה לפנות לייעוץ פסיכוסקסולוגי כדי להבין את עומק הבעיה ואם היא כה "שטחית" כמו עניין של מלאות יתר בבטן. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני בת 29 בזוגיות 4 שנים, בן זוגי הייתה בהתחלה נגד מוסד נישואין ובמיוחד לא ילדים ,בתחילת הקשר זה מה שהיה אומר לי תמיד ממני לא תראי ילדים , אח"כ הוא קצת התרכך אבל בכל זאת הוא בשלו לבנות את עתידו, בעוד שלושה חודשים חבר שלי עומד לטוס ללמוד בחו"ל למשך שלושה חודשים וכמובן הוא מתכוון לחיות בחו"ל, אני משחררת אותו כי אני לא רוצה שיפספס משהו שהוא רוצה בגללי אני מאוד אוהבת אותו קשורה אליו, מאוד חשוב לי האושר שלו לכן אין לי טעם להגביל אותו במשהו , בתקופה האחרונה אני לא מעוניינת לקיים איתו יחסי מין , אני אומרת לעצמי כמו שהוא לא חייב לי כלום הוא טס ועוזב אין לי טעם להשקיע בזוגיות , היחסים בינינו טובים אנחנו חברים טובים אבל בזמן האחרון הוא מתרחק ממני בגלל שאני פשוט לא רוצה וזהו, האמתי מתחילת הקשר לא ממש נהנתי איתו , הריח שלו זה לא היה הריח שנמשכתי המגע שלו לא היה המגע שאהבתי אבל במשך 4 שנים התרגלתי לכל מה שיש בו הבעייה שלי זה אף פעם לא יזמתי יחסי מין אולי פעמים ממש בודדות שאפשר לספור על יד אחת כי לא ממש נהנתי אני עובדת עצות ואין לי מושג לאן כל זה מוביל אולי זה הסוף?

פונה יקרה, שאלתך אינה ברורה כל כך שכן מתוך דברייך בן זוגך נוסע לחו"ל לתקופה לא קצרה, אולי מתעתד להישאר גם בחו"ל, אינו רוצה ילדים ונישואין ואת אינך מתכוונת לנסוע איתו. במצב זה הפרידה מתרחשת מאליה. הרושם הוא שעוד קודם לכן היית כעוסה בשל עמדותיו כלפי נישואין וילדים, כמו כן כעסת שאינו משקיע בקשר והתוצאה הייתה ירידה בעניין המיני ובתשוקה אליו. מאחר ובאופן אותנטי ריח גופו אינו לטעמך ראית ביחסי המין סוג של השקעה שלך בקשר ולא ביטוי לתשוקתך האישית וסיפוקך העצמי. במצב זה שהמין הוא "בשביל בן הזוג" כלומר חווית זו כהתגייסות שלך למען הקשר ולמענו הרי שכיום אינך מוכנה להתאמץ יותר. לאור כל האמור לעיל שוב לא ברור מהו הבלבול שכן הרושם הוא של התרחקות פסיכולוגית וגופנית הדדית העומדת לקבל גם ביטוי דרמטי של פרידה גיאוגרפית, כלומר ההתרחקות הסופית היא רק שאלה של זמן. לאור דברייך אכן נדמה שזה הסוף, ואולי טוב שכל שכן מטרות חייכם אינן בהתאמה וכמו כן אין התאמה גופנית ומינית. קיים כעס הדדי מצד שני הצדדים, תוך חודש או חודשיים תתפרסם כתבה אודות "כאבי פרידה בזוגיות| העתידה להתפרסם בבלוג שלי ואני ממליצה לך לקרוא ולהתרשם. לינק לבלוג: http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=psychosexsologist כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום לך אילנה ,דבר ראשון לפני שאספר את סיפורי מחובתי להודות לך ובעצם להודות לזה שלמעלה על כך שנתן לנו מלאך שכמוך,ובאשר לסיפורי אנה בחור חרדי בגיל 25 כמו שאת יודעת (או לא יודעת)אצלנו חתונה נעשית דרך שידוך,וכך גם אני עשיתי נפגשתי עם אשתי פעם אחת והייתי בשמיים ואותו דבר בפעם השנייה השלישית והרביעית לקראת הפגישה החמישית והמכרעת הרגשתי חסימה מסויימת אליה משהו שלא לא יודע להסביר אותו עד היום,ובכל זאת הלכתי עם השכל שלי והחלטתי שאני מתחתן איתה,בין האירוסים לחתונה נצנצו בי לבטים (או אולי חרדות לשיפוטך)האם זו היא? האם אני מאושר איתה ? וכו חשוב לי לציין שיש באשתי הכול אצילות יופי חכמת חיים אכפתיות ממני עדינות מידות טובות ...הכול פשוט הכול ....ולקראת החתונה משהו כמו 3 שבועות הייתי בסטרסיים מטורפים פשוט מטורפים ,נסחבתי כך עד החופה אחרי החופה והחתונה בכלל הסטרסיים ירדו אך הגולה בגרון והמחשבות אךךך המחשבות לא עוזבות אותי ...אילנה פשוט לא עוזבות...וזה כמובן גורם לדחייה חוסר חשק מיני גבוה,מריבות בכיות והמון ייסורי נפש של שנינו,אני יכול לפגוע בה כל כך חזק אבל מצד שני אחרי יום אני יבכה על זה יתנצל ויגיד שאני יותר לא ינהג בצורה הזו,אוהב לא אוהב...הכול שחור ואני מהלך סהרורי כמעט כח הזמן,אינני מאושר אבל לכל הרוחות למה לא?? מה חסר לי אני שואל את עצמי ואין לי תשובה ,אני כן רוצה להיות איתה כן רוצה לעשות איתה אהבה ...לא רוצה מחשבות גולות בגרון אי זקפה וכו מה קורה איתי ???!!! תודה לך אילנה את נסיכה

חגי היקר, למעשה אתה מדווח על אמביוולנטיות מאוד חזקה ביחס לרגשותייך ביחס לאשתך עוד משלב ההכרות. כבר בשלב זה החלו סימנים של דיכאון וחרדה אשר התגברו יותר לאחר הנישואין. איני יודעת כמה זמן אתה נשוי אך ככל הנראה עם הזמן למדת להיטיב להכיר את אשתך, אשר אתה מציין רק תכונות טובות שלה, ולמדת להכיר את תגובותייך בנוכחותך. מטעמים בלתי מודעים לך אתה שרוי בדיכאון וחרה המתבטאים בין היתר בהענשה, השפלה כפלי אשתך כך שהיא הופכת לקרבן לסבלך. שניכם סובלים יחד וכל אחד לחוד. לאחר מכן אתה חש אשמה, סובל עוד יותר ומעגל הקסמים נמשך. יש להפסיק את הדבר אם לא באמצעות טיפול פסיכולוגי אשר יחפש אחר שורש הבעיות, תהליך הדורש זמן, לעיתים די ארוך, של שנה ודורש את המימון הדרוש, אז אולי באמצעות תרופות נוגדות נוגדות דיכאון וחרדה מרופא המשפחה או מהפסיכיאטר של הקופה אליה אתה שייך. המקורות לדיכאון וחרדה: 1. עוינות מודחקת וכעס כלפי דמות האישה. 2. פחד ממיניות האישה (ציינת שיחסי המין משובשים). 3. פחד מלבטא את תשוקתך המינית ולהיות רב און, כלומר פחד ביצוע מיני שלך. 4. פחדים ממחויבות הכרוכה בנישואין ובמשפחתיות. הביאו בחשבון שהמצב לא יכול להמשיך כך ואשתך לא תסכים ליפול קרבן לסבל שלך. מהיותך במגזר החרדי קיים קושי מסוים של אנשים חרדיים לפתוח את נפשם לאור החינוך והערכים עליהם הם גדלו, חינוך המגדיר מפורשות מה מותר ואסור, מה ראוי ובלתי ראוי להרגיש. כלומר קיימת התערבות מאוד עמוקה במרחב העולם הפנימי של הפרט עם איסורים חמורים להיות חופשי ולהרגיש את מי הוא באמת ומה באמת הוא רוצה. החינוך החרדי מהווה בהרבה מקרים מגבלה לטיפול פסיכולוגי פתוח ואותנטי. אם אתה מסוגל לכך מן הראוי שתפנה לדרך זו, מטפלים ויועצים משונים במגזר החרדי כפופים לסטיגמות ולערכים של המגזר ומנווטים את הטיפול בהתאם לערכי הדת שלא תמיד עולים בקנה אחד עם האותנטיות של נפש הפרט. במידה ואינך מסוגל ללכת לטיפול פסיכולוגי יש לשקול לקיחת תרופות ואם גם הן לא תספקנה מענה להתפרצויות הזעם עלייך לבדוק עם אשתך מה גורל חיי נישואיכם. הטוב ביותר הוא לפנות לטיפול פסיכולוגי מעמיק אם אתה מסוגל להיות ללא עכבות ובושות לגבי חשיפת עולמך הפנימי. כל טוב, אילנה

היי אני בן 17 ויש לי בעיה אני נמשך לגברים ולנשים בצורות שונות כלמור אני נמשך לגברים מבחינה מינית אבל לא רגשית ואני נמשך לנשים מביחנה רגשית ומאט מבחינה מינית,אני לא יודע איך להסביר בדיוק אבל אני נמשך לגברים הרבה יותר משאני נמשך לנשים מבחינה מינית אבל אני כן הייתי מאוהב בנשים ואף פעם לא הייתה אצלי משיכה רגשית אל גבר או משיכה מינית ספציפית אל גבר מסויים בחיי. אני לא יודע מה לעשות עם כך מכיוון שאני לא רוצה להימשך לגברים,אני לא דתי או משהו אבל אני תמיד דמיינתי את העתיד שלי עם אישה וילדים וזה מה שרציתי מתמיד, אני יודע שההורים שלי והחברים שלי יקבלו אותי אם אני אצא מהארון או משהו כך שאני בטוח שאין כאן לחץ חיצוני או משהו ואני פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי!

פונה יקר, הבלבול בזהות המינית שלך מצד אחד הוא אופייני לגיל ההתבגרות ומצד שני כדאי שנעשה את ההפרדה בין משיכה מינית להתאהבות, כי מה שקוביע היא שאלת ההתאהבות. לגברים אתה נמשך מינית אך לא מתאהב.בנשים אתה מתאהב אך עצמת המשיכה המינית נמוכה יותר, הייתי הולכת לפי הרגש של התאהבות כי הוא הנתיב היותר מרכזי. כיום אתה בצומת של קביעת הזהות המינית שלך וניתן לומר שכל דרך שתבחר ותתנסה בה שוב ושוב תיצור בך הרגלים אישיים והתנהגותיים והיא אשר תעצב בסופו של דבר את הזוגיות העתידית שלך. קיימת אפשרות שתבחר בזהות הומוסקסואלית, תתנסה עם גברים, תצא מן הארון אך הריקנות הרגשית יכולה למנוע ממך הקמת זוגיות יציבה. אפשרות שנייה היא לנסות להבין מדוע חרף העובדה שאתה מתהאהב בנשים מדוע אינך נמשך אליהן מינית, כלומר קיימת עכבה בתשוקה המינית כלפי נשים. אגב, מהיותך רק בן 17 איני יודעת כלל אם כל האמור לעיל מתקיים רק בדמיון ואולי כלל לא בוצעה התנהגות מעשית בפועל עם אחד או שני המינים. השאלה המהותית הניצבת לפנייך היא שאלה מודעת של מה אתה רוצה. אם ברצונך לבחור באופציה של נשים מוטב לא להתנסות באופציה של גברים, כדי לא ליצור הרגל וחיזוק חיובי, ולפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין מדוע יש חסימה בתשוקה המינית כלפי בנות. הדרך להומוסקסואליות פתוחה בפנייך, כך שהשאלה היא יותר של בחירה וההעדפה אישית במה היית רוצה לבחור ולכוון את האנרגיות שלך והמודעות למקום בו אתה בוחר. עזרה מקצועית תסייע לך לייצר יותר אנרגיה של מוטיבציה, רצון, התכוונות ופתיחות לכל מקום בו תבחר. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום, אני נשואה לגבר שנמצאת איתו 3 שנים, אופי הזוגיות בעל יחסי חברות טובים, פתיחות ואהבה. מה שמלווה אותי כל חיי הוא פנטזיות על נשים תמיד נמשכתי לגברים אך במקביל בגילאי 20 + התחלתי לפנטז על נשים ומתוך מיניות לא טובה עם גברים התחלתי לחשוד שאולי אני בכלל לסבית ומאז היו תקופות משתנות של מחשבה על נשים ומשיכה כשהסתכלתי עליהן. בתקופה האחרונה המיניות ביננו לא טובה אני מרגישה לא שלמה עם הזהות שלי עקב הפנטזיות שמופעיות גם במסגרת קיום יחסי מין עם בן זוגי,0 ומלאת חרדות ממה לעשות עם חיי? אני מאוד אוהבת את בעלי ואנחנו חברים טובים והוא יודע ע הכול. אני מפחדת להתנסות עם אישה ולהרוס את כל מה שיש לי בחיי ומצד שני חייבת להבין מדוע הפנטזיות תמיד קיימות ומה אני אמורה לעשות איתן כדי להרגיש שלמה בזהותי המינית. חשוב לציין שאני פחות רואה את עצמי בזוגיות עם אישה אבל אין ספק שמין חשוב במערכת יחסים. אני לא יודעצ איך להתסכל על הדברים ומה ללהתחיל לטפל בהם? חשוב לי פעם אחת לפתוח את הכול ולהיות שלמה בחיי. אודה מענה מהיר. תודה אנונימית

פונה יקרה, ראשית, בואי נסתכל על הצדדים החיוביים שהם יחסי פתיחות, אהבה וחברות. וכמו כן עמדתך שאין את מעוניינת בזוגיות קבועה עם אישה. הצהרה זו נראית בעיניי הצהרה משמעותית המעדיפה על העדפה מינית. לגופו של עניין פנטזיות מיניות אודות נשים רווחות מאוד בקרב נשים ואין הן מעידות בהכרח על נטיות לסביות. כלומר ניתן לחיות בשלום עם פנטזיות מיניות על נשים או גירוי במחשבה אודות אישה וניתן לעשות בזאת שימוש הן בזמן אוננות והן בשמן קיום יחסי מין עם בעלך. לא ברור מדוע חלה ירידה בתקופה האחרונה באיכות יחסי המין עם בעלך, האם הדבר קשור לחרדותייך בנושא? המעיבות על תשוקתך והנאתך. חלק ניכר מהגברים היה שמח לשמוע אודות פנטזיות לסביות של בנות זוגן והדבר אף מוסיף ללהט המיני. על מנת להבין את המקור לפנטזיות המיניות שלך יש לפנות לטיפול פסיכולוגי עמוק העוסק בטיפול בתת מודע ובחוויות ילדות מוקדמות על מנת להבין מדוע קיימות משאלות אלו, מתי הן התחילו ומה הרקע להן. בואי נגיד שחרף פנטזיות אלה נמנעת עד היום מקשר מיני עם אישה וכמו כן בחרת להינשא. איני מתיימרת לטעון שלא קיימת בך נטייה ממשית לנשים, אני מכירה מספר ניכר של נשים, אימהות לידלים, שבשבלב בחייהן גילו העדפה ממשית כלפי נשים. חשוב לציין כהערה מרכזית שהעדפה מינית אינה מבוססת רק על משיכה מינית אלא יותר מכך על היכולת להתאהב. אם קיימת בפנטזיה משיכה מינית לנשים אך אינה מלווה בדמיונות או משאלות התאהבות הרי שהנושא של חד מיניות אצלך אינו מושרש עמוקות. לא הייתי ממליצה כיום ללכת ולהתנסות בחווויה לסבית, לא בגלל שהדבר מגונה אלא בגלל הבלבול העמוק שלך בנושא אשר יקשה על עיבוד נכון של החוויה. כמובן שיש את האופציות הפופולאריות שלהכניס אישה נוזפת למיטה הזוגית, גם זה בהחלט לא רצוי, כי הדבר עלול ליצור קנאה וכאב ולחבל בצערכת היחסים עם בעלך. מכל האמור לעיל הדרך הנכונה ביותר לעת הזו היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי הממוקד בתשוקה המינית. כל טוב בוהצלחה, אילנה

אני בת 27 ,נמצאת בזוגיות כבר 6 שנים מתוכם שנה וחצי נשואה. לפני שהכרתי את בן זוגי לא היה לי ניסיון במין. אני לא נוטה ליזום סקס ואפילו נמנעת מלקיים יחסי מין עם בעלי אבל שזה כבר קורה אני מאוד נהנת. מה זה אומר האם אני א-מינית? (תדירות קיום יחסי מין אצלנו אחת לחודש בקושי ולי זה לא מפריע כמובן שלבעלי כן). ממה שאני זוכרת שהייתי נערה כן היה לי חשק וחרמנות...יכול להיות שזה דעך ? אני מאוד לא רוצה שזה יהרוס את הזוגיות המדהימה שאני נמצאת בה

פונה יקרה, על פניו את מדברת על מעצורים בתשוקה המינית ובושה בהתנהגות המינית, כלומר בושה בליזום יחסי מין. את מספרת שכאשר בעלך יוזם את מגיבה היטב ונהנית. האם הוא יכול ליזום בתדירות גבוהה יותר וגם אז תגיבי בחיוב? אם התשובה חיובית נראה שקל לקבוע שעל בעלך לקחת יותר את היוזמה, את תגיבי בחיוב, תהני והכל יבוא על מקומו בשלום. הרי זה משהו שניתן לשוחח עליו גלויול ולהחליטמ אודותיו. מעבר לעצה המעשית קיימת שאלת העכבה בתשוקה המינית שלך. האם מצב עניינים זה התקיים גם לפני הנישואין? כלונמר בתקופת החברות. יש לברר את השפעת גלולות למנעית הריון, במידה ואת לוקחת, על הורדת החשק המיני ולחשוב על תשובה חלופית למניעת הריון. כך או כך אם העצות הפרקטיות לא תסייענה לך יש מקום לפנייה לטיפול אישי אצל פסיכולוג קליני המומחה בטיפול בחסימה התשוקה המינית. יש סיבות מדוע אדם (גבר או אישה) חוסם את תשוקתו המינית וכאשר סיבות אלה עולות על פני השטח ונפתרות מתיים שחרור והרחבה של התשוקה המינית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שבת שלום, נשואה 11 שנים, שלושה ילדים קטנים. לפני כחמש שנים בעלי בגד בי, עברנו תקופה קשה מאד. כשניסה להסביר טען כי הבעיה בו ולא בי וכו'. היינו לאחר כשנה אצל מטפל זוגי ופרטני. יחסי המין שלנו- בעיה....ברור כי יש פער בצרכים המיניים שלנו- אני מעוניינת בקיום תדיר ואילו בעלי יכול להסתדר ולא ליזום במשך חודשים. הסברתי כמה פעמים עד מה זה מפריע לי, אומר שמבין וינסה לשפר אך כלום לא קורה. תיאבון מיני יש כי אני יודעת שמגיע לפורקן מיני בעצמו. במהלך החמש השנים הללו גיליתי מידי פעם שעדיין ישנו קשר טלפוני ביניהם, כעסתי מאד וביקשתי מפורשות לנתק עימה את הקשר. לפני כשבוע שוב עלה עניין הקשר בינינו, יחסי המין וכו'. בעלי מבולבל, נמצא במתח ובלחץ עצום מובן מנסיבות החיים. פתאום החל להוסיף כי עדיין היא יוצרת קשר עימו, מבקשת שיעזוב את המשפחה, איך היא תקבל את הילדים וכו'.... בעלי אומר כי אני האישה המושלמת, הבעיה טמונה בו והוא מעוניין בטיפול פסיכולוגי על מנת לעבד את כל העובר עליו. מה אני אמורה לעשות?! כמה אפשר להכיל ולהבין ולתת לזמן לעשות את שלו?! אני במרחק נגיעה מלהחליט פשוט לפרק הכל. כיצד עלי להחליט מה לעשות?! הוא מתעצבן שאני כועסת על כל הלבטים והקשר בינהם. נראה לי לגיטימי בהחלט לכעוס על המצב.

פונה יקרה, אכן לגיטימי לכעוס, לכאוב ולהיות מבולבל ממצב העניינים שלכם. מאוד חבל שזה המצב. בעצם את מדברת על בעל, אב לשלושה ילדים, שהחשק המיני שלו כלפייך ירוד ביותר ולעומת זאת פיתח קשר רומנטי ומיני עם אישה אחרת מחוץ לנישואין. משמעות הדבר כי במסגרת המשפחתית התיאבון המיני הינו ירוד כלפייך (שאת לדבריו הינה האישה המושלמת) בעוד מחוץ למסגרת חוזר אליו התאבון המיני. זהו מצב שבו המין חובר לדחפים של הרס ושל פירוק. אין ספק שבעלך מאוד מבולבל ויפה שעה אחת קודם לייעוץ פסיכולוגי. מבחינתך, לדעתי כמובן, השאלה אינה רק ניתוק הקשר עם המאהבת אלא לא פחות חשוב שינוי מצב יחסי המין. גם אם ינתק את הקשר עם המאהבת בררי לעצמך האם תרצי לשמור על המסגרת של המצב הנוכחי של יחסי המין ביניכם. הדילמה שלך מאוד ברורה רק שהפתרון קשה ומורכב מהיותך אם לשלושה ילדים. הייתי מייעצת לשניכם לפנות לטיפול זוגי כדי לבדוק אם קיימת אפשרות סבירה לשינוי מצב יחסי המין ביניכם ורק לאחר מכן (בהנחה שהמשאבים הכלכליים הם לא אינסופיים) מומלץ שבעלך יפנה לטיפול פסיכולוגי אישי. שאלת פירוק המסגרת כרוכה בשאלות כלכליות, בשאלות אודות איכות התפקוד ההורית של בעלך, בתפקוד המסגרת המשפחתית כשלמות, בחלוקת התפקידים ביניכם, ביחסי המין וכל שאר מכלול השאלות הכרוכים בלהיות משפחה. בעצם, בהרהור שני, הייתי ממליצה על מפגשים זוגיים מסוימים ולאחר מכן טיפול אישי לכל אחד מכם כאשר עבורך המטרה היא לסייע בהחלטה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

היי. יש לי בן זוג ואנחנו כבר הרבה זמן ביחד. אתמול הוא סיפר לי שהוא מאוהב בסתר בחברה שלי. לחברה הזו יש חבר גם כבר הרבה זמן. הוא לא רוצה שהיא תדע. הוא אמר שאני לא צריכה להיות מודאגת כי הוא לא רוצה לפגוע בי ובזוגיות שלהם. אני לא יודעת מה לעשות. אשמח לקבל תשובה

פונה יקרה, נשמע בהחלט לא נעים וסימפטי. עלייך לברר מהם תחושותיו ורגשותיו כלפייך ומהן הסיבות שהוא מאוהב בחברתך. לגופו של עניין בהחלט קשה להיות בזוגיות עם גבר המאוהב באישה אחרת. עליו להחליט את מי הוא מעדיף מבחינה רגשית ואם הוא מסובך עם נושא זה ייתכן ועליו להתייעץ עם גורם מקצועי. באשר אלייך קשה בהחלט לתת כאן עצה, האם את יכולה הלכיל בן זוג המאוהב בחברה שלך? בהחלט היו מקרים במציאות של גבר שהחליף בת זוג לחברה של בת זוגו הנוכחית, כך שהכל שאלה של האינטנסיביות של הרגשות של כל צד והרצון של שניכם להעדיף את הזוגיות שביניכם. הנושא הוא ללא ספק מסובך ומורכב, אם הקשר מספיק חשוב לך הייתי ממליצה פנייה לייעוץ זוגי. יש לומר לזכותו של בן זוגך ששיתף אותך וזה אולי סימן לעובדה שהיה מעוניין לצאת מאהבה זו. מצד שני זה שם אותך בקונפליקט האם לשמור על קשר עם החברה הטובה והאם ביכולתך לשאת בן זוג ששתי אהבות שוכנות בליבו. אם בן הזוג ראוי שווה לך כדאי לנסות להתאמץ לשמור על הקשר ולא למהר להתנתק ממנו מאחר ויש אהבות צדדיות הבאות והולכות במיוחד בדימיון. סך הכל אני מניחה שהמצב קשה לכל אחד מכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום למומחים אני בחור בן 29.3 , מורה במקצוע לפני שנה וחצי הכרתי בחורה לקשר רציני למטרת נישואין , בשבועיים הראשונים הייה הכי כיף בעולם אהבתי את הבחורה ונראה לי שהכל יפה , לאחר שיחה עם אותה בחורה למשך כשעה ודיבורים בעניין הקשר , אותה הלילה לא אשכח לעולם הכל הפך לשחור , כאבי ראש וחזה חולשה גופנית חולשה מינית במיוחד, מה לא ? למרות הכל ניסיתי להתגבר על כל הקשיים האלה ללא הצלחה ולמרות הכל המשכתי את הקשר למרות שכל הזמן היה משהו דוחף אותי לעזוב אותה , לא וותרתי והתארסנו למשך 4 חודשים ההיתי מאוד עצבני ועומד לה על כל דובר שהיא עושה ותמיד צועק ועצבני , עד שבסופו של דבר עזבתי אותה . אחרי שעזבתי אותה הייתה הרגשה יותר טובה והמשכתי לנהל חיים רגילים עם כאבי חזה קלים וחולשה מינית פחות מההתחלה ונראה שאני יוצא מהמשבר , לפני שבועעים הכרתי בחורה ועוד הפעם חזרו אותם סימנים וכאבים ןמחשבות רעות , ובסוף וותרתי על הקשר הזה . אני המום לא יודע מה לעשות ולאן לפנות .האם זו מחלה ? או הפרעות ? או מה ?? אני לא יודע אני מבקש עזרתכם . תודה מראש

פונה יקר, הרושם הוא שאין לך ניסיון מיני מספיק וכי קשר עם בחורה העשוי להוביל אותך להתנסות מינית (האם אתה מהמגזר הדתי או החרדי) מכניס אותך להתקף חרדה מאוד קשה. מן התיאור ההתקף הוא גם קשה וגם מעורר ויבראציות של עצבנות, כעס ועוינות כלפי הבחורה. הייתי מעיזה להסתכן ולומר שלאור תיאור שני המקרים קיים חשש סביר שהתופעות עלולות לחזור גם במקרה הבא. מכאן כי אין מנוס אלא לפנות לטיפול פסיכולוגי וייתכן אף בשילוב תרופות נוגדות דכאון וחרדה. טיפול עומק להבנת מקור החרדה שלך כלפי קשר אינטימי רציני עם אישה. אם ברצונך להשיג את המטרה של נישואין נדמה לי כי יש תחילה לטפל בעצמך. כל טוב ובהצלחה, חג שמח, אילנה

אילנה שלום, אני חיה עם בן זוג כבר שלוש שנים ואני אוהבת אותו נורא. הוא החבר הכי טוב שלי וכל מה שיכלתי לבקש בבחור- חכם, אוהב ובעל חוש הומור. אלא שיחסי המין איתו ממש לא טובים, והאמת מעולם לא היו. אני בחורה מאוד מינית, לפני הקשר איתו היו לי קשרים אחרים עם גברים בהם כן נהנתי מיחסי מין. אבל יחסי המין איתו חסרי משיכה ומיניות. אני מוצאת את עצמי שוכבת איתו פעם בשבועיים, וגם זה מתוך מחוייבות כזו. הוא טוען שהוא מאוד נהנה מהסקס, אבל לא נראה שהוא מבקש או רוצה כל כך אותו. לעתים מאוד מאוד רחוקות אני מקבלת אורגזמה, אבל אני אף פעם לא באמת נהנת מלהגיע אליה. לפעמים אני חושבת שאולי אני לא נמשכת אליו. מאז ומעולם יחסי המין לא היו טובים איתו, אבל המשכתי במערכת היחסים כי התאהבתי בו וכי לא רציתי לאבד את החבר הכי טוב שלי. אבל כעת הוא עומד להציע לי נישואין, ואני נורא מפחדת שהינשא לו, להיות לא מסופקת ולבגוד. האם זו עילה לפרידה וסיום של קשר עמוק? איך את ממליצה לי לפעול? תודה רבה.

פונה יקרה, במקרה שלך בהחלט לא הייתי ממליצה להיכנס לקשר של חיים עם גבר שאין אליו משיכה מינית שוהמין איתו מתנהל בעצלתיים וללא חדווה ועם מעט סיפוק. לא ברור לי מדוע אינך נמשכת לבן זוגך, האם כאן יש שאלה של חסר בטחון שלו או מיניות נמוכה מצידו, האם יש כאן מיומנות מינית נמוכה שלו או שמא יש כאן השלכות מתוך עולמך הפנימי. הייתי מציעה לך להיות כנה, להעלות את הבעיה בגלוי ככזו שאיתה לא מומלץ להתחתן כי הדבר יגרום, לפחות לך, לאומללות ולדכאון ואם את תהיי במצב לא טוב סבר שגם בעלך לא יהיה מאושר, בלשון המעטה. הייתי ממליצה לך לעבור טיפול פסיכוסקסולוגי קצר ולברר מהי הסיבה לחוסר המשיכה אליו, מאחר והקשר איתו מתואר מאוד איכותי מבחינה אנושית אין ספק שחבל לאבד קשר איכותי וטוב. יחד עם זאת היעדר הזיק של מיניות גבר אישה יהרוס לאורך זמן בשל כעס ותסכול את האיכות החברית לרעה. הקונפליקט שלך הוא רציני מדי בכדי שתהיה לו תשובה אינטרנטית ויש צורך להעמיק חקר בעניין. עשי טובה לעצמך ולשניכם ופני לייעוץ לפסיכולוג קליני המתמחה גם בהבנת המנגנון התשוקה המינית, בררי זאת מראש בעת השיחה הטלפונית איתו. כל טוב ובהצלחה, חג שמח, אילנה

שלום. אני נשוי 10 שנים + 1 .אנחנו בסביבות 50 . לפני חצי שנה לאחר שהרגשתי שהיחסים ביננו מדרדרים בגלל ויכוחים בנושא יחסי מין אמרה לי אשתי כי כי לא נהנת מקיום יחסי מין (לא אמרה שזה איתי דוקא) ועושה זאת בשבילי כי לי זה עושה טוב ורוצה שאני אהיה מאושר ושיהיה לי טוב .היא מבחינתה מוכנה לותר על סקס ומספיק לה פעם בשבוע פעם בשבועיים . מאז אותו ויכוח ודברים שנאמרו לי אינני מסוגל ליזום סקס עם אישתי , לא מסוגל להחמיא לה , לא מסוגל לחבק אותה ולהתקרב אליה , אם אני מתקרב אליה זה לסקס מהיר וזהו . אני מסתובב מתוסכל מה לעשות להתגרש או לחיות ככה כאשר אני יודע שאשתי נותנת לי סקס כדי שלא אבגוד בה . דרך אגב גררתי אותה ליעוץ זוגי מיני והרבה זה לא עזר המשפטים שהיא אמרה לי "דפק לי את הראש וכל הרגש שהיה לי אליה . עד אותו יום תמיד יזמתי , נתתי לה כבוד , חיבקתי אותה , נתתי לה אהבה , החמאתי לה , קניתי לה מתנות וכל מה שניתן וגם השקעתי ביחסי המין ביננו על מנת שיהיה לה טוב אבל מאז הכול מת אצלי כלפיה . מה לעשות , להתגרש או להשלים עם המצב ? תודה

פונה יקר, כדאי להביא בחשבון שאלוהים ברא מן היסוד מיניות שונה אצל הגבר והאישה. מיניותו של הגבר חזקה, רציפה ומשמעותית לו עשרות מונים או יותר מזו של האישה. תשוקתן של הנשים פחותה באופן משמעותי והדבר המשמעותי עבורן יותר הוא איכות הקשר הרגשי. אצל נשים תשוקה מינית תתעורר בעקבות קשר רגשי חם ואוהב, התחשבות, כבוד, יחס טוב ובקצרה כל מה שכלול במונח יחסים בינאישיים טובים, עזרה, כבוד וחיבה.ויכוחים על סקס הם ויכוחים כמו על כל דבר אחר כלומר התרחקות, כעס, האשמות הדדיות, נקמנות ונטירה. לא בטוח שאם תתגרש ותמצא בת זוג אחרת הדפוס המיני איתה לאחר פרק ההתחלה שהוא סיפור נפרד ואופרה אחרת לגמרי, לא יחזור על עצמו במתכונת דומה, פחות או יותר, למצב הנוכחי. אם תקבל שאכן יש פערים בתשוקה המינימ, מולדים, בתשוקה המינית בין גברים ונשים אולי הדבר יעזור לך לכעוס קצת פחות על אשתך ויותר להבין לליבה. אם תבין שהמנגנון המפעיל אצל היצריות אצל האישה הוא מנגנון של חיבה, חיזור, קרבה ורומנטיקה (מתנות וכסף לא בהכרח עושים את העבוד) אולי תצליח לתת קצת יותר מלבבך והתוצאה תהיה אולי היענות או עלייה ברמת התשוקה של האישה. יחד עם זאת לא הייתי פוסלת לחלוטין מצב בו אישה משתפת פעולה עם בן זוג המעוניין מינית מתוך מניע של לרצות אותו ולהטיב איתו, מה שמכונה "נותנת". יש בכך התחשבות ושיתוף פעולה ואין לזלזל בכך, כמוסן שעדיף שהיא תהיה בעניין אך כאמור הקצב שלה שונה ואחר ואם תנסו לעשות התאמת ציפיות למציאות ולא לשנותב בכוח, ובטח לא במריבות, כי הדבר יפחית את תשוקתה המינית, אז אולי תגיעו לסטטוס קוו סביר המתקבל על ידך ואשר אשתך יכולה לחיות איתו. תלונתך אופיינית לאחוז גדול של הגברים, היא נורמטיבית וזוהי דרכו של עולם, כך שכדאי להביא זאת בחשבון שאלטרנטיבה חדשה לא בהכרח תהיה שונה מהותית. השאלה הבסיסית כמובן האם נעים טוב ונוח לך לחיות עם האדם המסוים שהוא אשתך בהיבטים אחרים מעבר לסקס. שאלת ההישארות ביחד והגירושין כדאי שתביא בחזבון את כל היבטי החיים ולא רק הנושא המיני. כל טוב ובהצלחה, חג שמח, אילנה

שלום, אני בת 24נמצאת במערכת יחסים טובה כבר שלוש שנים. לאחרונה יצר איתי קשר ידיד טוב מהעבר (אף פעם לא נפגשנו) היינו מדברים רק בהודעות/טלפון ואנחנו מכירים המון שנים. הוא יודע שאני במערכת יחסים שטובה לי. הקשר בנינו טוב, מדברים על המון דברים, צוחקים, מייעצים. לאחרונה הוא הציע שנפגש. אני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לעשות משהו שיפגע בבן זוג שלי אבל כן אחרי שמדברים עם בן אדם כלכך הרבה זמן רוצים לדעת מול מי מדברים. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה בכלל לנתק איתו את הקשר. מה עלי לעשות?

לי היקרה, לעניות דעתי יש עדיפות לאיכות החיים כפי שהם מתנהלים בפועל על פני כל מיני אופציות של סקרנות. יחסייך הזוגיים הם טובים ומתנהלים לשביעות רצונך, להערכתי זהו דבר בעל ערך וכדאי לשמור עליו. לאורך השנים פיתחת קשר וירטואלי עם ידיד הנשמע כחבר טוב וקרוב והדגש הוא על נשמע, שכן מטעמים של שניכם לא מצאתם לנכון לאורך כל חייו הארוכים של הקשר להיפגש אחד עם השני. בדקי בתוך עצמך מה מנע ממך את הרצון והסקרנות לפגוש אותו חבר וירטואלי כל השנים הארוכות בהם שמרתם על קשר, ומה גורם דווקא כרגע לעליית הסקרנות לפגוש בו במציאות של החיים. האם יש משהו בקשר איתו, הוירטואלי כמובן, שנראה לך מספק, קרוב, מבין יותר מאשר הקשר עם בן זוגך הנוכחי? ושוב, מדוע עלתה הסקרנות דווקא עכשיו כשיש לך בן זוג. מצד אחד אין כל פסול על פניו לפגוש במציאות ידיד אינטרנטי אך עלייך לבדוק היטב את המיניעים שלך ואת הדחף בתזמון הנוכחי, כמו כן עלייך לבדוק האם את חופשייה לשתף את בן זוגך בדבר או שמא העניין יישאר במרחב האישי אותו את מעדיפה לשמור לעצמך. התשובות לתהיות אלה ינחו אותך לקבלת ההחלטת הנכונה לך. כל טוב ובהצלחה וחג שמח, אילנה

שלום רב,יש לי שאלה בונוגע למין בקשר הזוגי.אני מאוהבת בגבר שטוען שיש לו גם אהבה אלי,זה קשר חדש ועוד לא היה בינינו שום מגע.הכרנו בעבודה לפני שנה,היתה בינינו משיכה חזקה אבל לא גילינו כלום אחד לשניה.אחרי חצי שנה שעבדנו יחד באותו המקום,נפרדו דרכינו,ועכשיו התחלנו לדבר וגיליניו אחד לשניה מה אנחנוו מרגישים ויודעים שרוצים להיפגש ולממש את אהבתנו.יש בינינו משיכה עוד ממזמן,ואנחנו מדברים כרגע רק בהודעות עד שניפגש. הבעיה היא שהוא מבקש שאשלח לו תמונות עם קונוטציה מינית ובעיני זה לא הולם בכלל לבקש דבר כזה.האם זה בסדר אם שלחתי לו תמונות מיניות שלי?איך אני אבין אילו כוונות יש לבחור כלפי? אני אוהבת אותו ורוצה שיאהב אותי ולא רק ירצה להשכיב אותי. בבקשה אשמח לעצה

חן יקרה, אין ספק שאת מתארת עלילה קצת יוצאת דופן. מאחר ועבדתם יחד הרי שהבחור יודע עם מי יש לו עסק מבחינה חיצונית (בגבול ההסתרה של הבגדים בימינו). הבקשה למשלוח תמונות בעלות הקשר מיני, אשר חרף ההתלבטות שלך מומשה על ידך מעניקה לקשר התכוונות בעלת גוון מיני. את מצהירה שאת רוצה בקשר מלא של אהבה ואינטימיות אך מאופן פנייתו של הבחור ובקשתו ייתכן והמוטיבציות שלכם שונות ואינן עולות בקנה אחד. ראשית הייתי ממליצה להפסיק לשלוח לו תמונות אירוטיות ושנית הייתי מנסה להבהיר את הכוונות ההדדיות. אין פסול בלממש תשוקה מינית הדדית כל עוד הדבר מקובל ומוצהר על ידי שני בני הזוג. מין טוב זה לא פשע, זה כיף. אך אם כוונתך לסיפור אהבה איני יודעת אם הבחור מתכוון לכך בשלב הנוכחי למרות שלעולם אין לדעת כיצד דברים עלולים להתפתח. בררי לעצמך האם הולכת להיות כאן חווייה מינית טובה או האם יש כאן התכוונות לקשר זוגי מלא והאם את מוכנה לקבל רק את חצי הכוס המלאה ולא את כולה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני יוצא מזה 3 חודשים עם בת זוג מדהימה אני בן 28 והיא בת 26 הזוגיות בינינו באמת מעולה היא מבינה אותי מאוד ואוהבת אותי , הכימיה שנוצרה בינינו לא נתקלתי מעולם בדבר כזה אך יש פרט אחד שמפריע לי וזה העובדה שיש לה ילדה בת שנתיים מצד אחד הזוגיות מדהימה מבחינה כלכלית היא מסודרת אני מתבלט בנושא אשמח אם תייעצי לי מה לעשות ? תודה מראש

ראה תשובתי הקודמת

שלום, אני נמצאת בזוגיות כבר כמעט 8 שנים ולבעלי ולי היה הסכם מההתחלה שאנחנו נכבד אחד את השני בנושאים החשובים לנו. אני הייתי מוכנה לוותר על אכילת חזיר ופירות ים כיוון שהוא שומר מסורת וזה חשוב לו. אני הסברתי לו שאיני מוכנה שהוא יסתכל במחשב ובטלוויזיה על נשים עירומות ופורנו כיוון שזה מאוד קשה לי ומבחינתי זה שווה ערך לבגידה. לאחרונה הזוגיות שלנו לקחה תפנית עם הולדת הילדה הראשונה שגרמה לחוסר שינה קשה לשנינו(מדובר על חודשים) וחהרבה מתח בזוגיות. פתאום לפני שבועיים הייתי במחשב וקלטתי שמישהו הסתכל שם על פורנו. מאז עשיתי עוד בדיקות כאלו של היסטוריית אינטרנט וקלטתי שזה קרה עוד לפחות פעמיים. והכי נורא שהיום בבוקר אחרי ששכבנו אני קולטת שאתמול הוא היה במחשב בשעות הלילה המאוחרות. ועכשיו אני נמצאת בלבטים עם עצמי אם להתעמת איתו או לא. אני מרגישה נבגדת. והכי נורא שאני לא יודעת כבר כמה זמן זה ככה. כמה זמן הוא משקר לי?! יכול להיות שהוא לא נמשך אליי? יכול להיות שאני לא מספיקה בשבילו? אנחנו אמנם לא שוכבים בתדירות גבוהה אבל כשזה קורה אז זה מעולה ועושים מלא דברים. אני נגעלת ממנו עכשיו הוא מגעיל אותי ואני לא יכולה לדבר איתו על זה כי הוא ירגיש שאני עוקבת אחריון והאמת שגם לי חרא עם זה, אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליו יותר. זה היה הבסיס של היחסים שלנו וזה מרגיש לי קריטי. אין לי אמון יותר בבעל שלי!

דינה היקרה, אפשר להתייחס לבעיה מכמה כיוונים: 1. יש כאן הפרה של הבטחה מפורשת. כלומר הפרה בחוזה האמינות אך לא בגידה מינית בך. 2. צפייה בפורנו הפכה להיות מאוד נורמטיבית, הן ע"י גברים בפרט אך גם נשים, החיים בזוגיות ומקיימים יחסי מין טובים ומהנים. מה שחשוב הוא יחסי המין ביניכם שאת מדווחת שהם טובים ומהנים. הצורך של אדם לאונן הוא צורך אישי ופרטי ואין בכך בגידה בבן זוגו שכן זכותו לעשות דברים ביחידות ובימינו הגירוי הנפוץ הוא פורנו באינטרנט. כאמור איני רואה בזה בגידה מינית בך אלא הפרה של התחייבות הדדית שניתנה בתחילת היחסים. 3. מערכת היחסים עברה משבר ושינוי משמעותי לאחר הלידה אשר אליה הגבתם באופן נורמאלי ע"י הגברת המתח הזוגי, מיעוט שינה וירידה בתדירות יחסי המין. כל אלה ככל הנראה הגבירו את הצורך לפרקן ושחרור אצל בן זוגך ומתוך כך הדחף לפנייה לפורנו באינטרנט. צר לי מאוד שתגובתך למעשה היא של גועל ודחייה עמוקה מבעלך. אין זה הגיוני לא מבחינת הרגש ולא מבחינת הראציונל להרוס יחסים זוגיים בשל אוננות ופורנו באינטרנט, גם אין זה נחשב פשע באופן מיוחד. נכון שיש לך הסתייגות עמוקה אך יש להביא בחשבון שהנסיבות השתנו ואין כאן יכולת להכריע מי מכם צודק יותר או פחות בתחושותיו. הייתי מציעה לך להציף את הנושא בגלוי תוך הצפת כאבייך אך להימנע מכינויי גנאי היכולים להרע את המצב, להשפיל ולא לתת שום תרומה לפתרון הבעיה. במידה ואת מתקשה לשוחח עם בעלך ישירות תוכלו לפנות לטיפול זוגי קצר טווח. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום. אני בת 25 היה לי חבר 3 שנים והקשר נגמר לפני מספר חודשים אחת מהסיבות היא חוסר סיפוק. אני סובלת משהתחלתי לקיים יחסים בכלל והיתי עם 2 גברים בסך הכל ועם שניהם קרה לי אותו דבר צריבה והרגשת שריפה וריח רע והפרשות אחרי קיום יחסים עד היום לא מצאתי פתרון היתי אצל כמה רופאי נשים . עשיתי בדיקות דם וגם בן זוגי והכל תקין. לקחתי ביו פימייל ולא עזר. רק בזמן שהיתי עם אנטיביוטיקה שמתי לב שזה לא קורה. מה זה אומר שכל חיי אסבול מקיום יחסים או שאצטרך לקחת אנטיוביוטיקה תמידית? מוזר שבתחילת הקשר זה היה פחות ואף היתי נהנית . הגענו למצב של חודשים בלי. כי המחשבה על הכאב אחרי מנעה ממני. אני מפחדת מקשר חדש כי אף גבר לא יקח אישה שלא מקיימת יחסי מין. ואיך אביא ילדים לעולם? בבקשה עזרההה!

פונה יקרה שלום, ראשית אני מפנה אותך לשתי כתבות המדברות על צרות בנרתיק, לפני חדירה ובהלכה. פונה יקרה שלום, ראשית אני מפנה אותך לכתבות המדברות על צרות בנרתיק, לפני חדירה ובהלכה. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 את מתארת אירועים קצת שונים שונים שמתרחשים אצל שיעור מסוים של אנשים והוא קבלה מיידית ואו דלקת בנרתיק סמוך או מיד אחרי קיום יחסי מין. במקרים האלה הביו פמינה שאת לוקחת, כלומר חיידקים טובים, יש לקחתם על בסיס יומי (אפשר עד ארבע ביום אם זה לא יוצר שלשול או גזים בעיכול) וכן ניתן להשתמש בסבון רחצה אינטימי של עץ התה המיועד לקטול פטרות. כל אלו הם אמצעי מניעה ראשוניים והתחלתיים בלבד, יש נשים שיש להן סיבוך לא מודע עם הנושא המיני וכאמור מתבטא הדבר בקבלת דלקת זיהומית או פטרת סמוך מאוד, בדרך כלל 24 עד 48 שעות, לאחר קיום יחסי מין. אין ספק שזה מתסכל ביותק. ברמה טכנית הדבר מחייב בדיקת תרבית כדי לאתר האם המקור פטרייתי או חיידקי ובהתאם לקיחת התרופות הגניקולוגיות ההולמות. הרפואה פותרת בעיות כאשר הן מתעוררות, אינה עסוקה ברפואה מקדמית (למעט חיסונים) ואינה עוסקת בקשק שבין גוף ונפש, קשר זה זר, לא יודע ואינו מקובל על מרבית הרופאים שעברו חינוך ביולוגי, פיזי נטו. התפיסה הפסיכולסקסולוגית רואה קשר הדוק בין עכבות מיניות, מודעות ולא מודעות, לבין יצירת תסמינים גופניים המיועדים "להעניש" את הגוף "שהעיז" ליהנות מיחסי מין. טיפול זה מתמקד בקשר גוף נפש ומיועד לשחרר את האישה מהמחשבות והרגשות הלא מודעים הגורמים לגופה להעניש אותה בנרתיק לאחר קיום יחסי מין. אני מפנה אותך לעוד כתבה בנושא גוף ונפש: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=1988222 כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום, אני בת 40. אני נמצאת בזוגיות כמעט 3 שנים. יש לי ילדה מקשר קודם, היום בת 9. בן הזוג הנוכחי שלי מסתדר אתה מצוין ובכלל הוא איש משפחה ובית וזה מאוד יפה בעיניי. הבעיה היא שבינינו אין כל כך זוגיות. אנו כבר לא מקיימים יחסי מין (גם בעבר לא קיימנו כי הוא לא כל כך רצה בטענה שהוא לא טיפוס כל כך מיני...לכן הפסקתי לבקש). אני לא מרגישה שהוא החבר הכי טוב שלי, שאני רוצה לבלות אתו זמן פנוי. שנהיה רק שנינו לבד. יש בינינו ריחוק ואין קרבה. היו לי אתו שיחות בעבר הסברתי לו שזה מפריע לי, רק פעם אחת הוא "התיישר" כשחשבתי לעזוב אותו והיה בסדר במשך שבוע וחצי (הביע חום ואהבה). הוא מאוד סגור כלפיי. יש ימים שאני חושבת לעזוב אותו (רק חבל לי על בתי שקשורה אליו וקוראת לו "אבא") ולהכיר מישהו שיתאים לי יותר, שתהיה בנינו זוגיות. קשה לי לדמיין את עצמי מזדקנת עם אדם שאין בנינו זוגיות. אני גם חושבת להביא אתו ילד/ה, כדי שלבתי יהיה אח/ות, מצד שני -במצב הנוכחי זו תהיה פעולה למען אושרה של בתי ולא למען אושרי שלי. אשמח מאוד לעצתך הנבונה. האם עליי לעזוב אותו ולהכיר אחר למען אושרי? או שאולי להישאר אתו למען בתי? אולי הוא עוד ישתנה אם יבין שאין ברירה?

יפית היקרה, צר לי לשמוע על מערכת היחסים או יותר נכון על האין מערכת יחסים המתקיימת בינך לבין הגבר איתו את מתגוררת. את מדווחת על היעדר אינטימיות רגשית, היעדר שיחות, אי נעימות בנוכחות המשותפת והיעדר יחסי מין כך שעולה השאלה מה בעצם את מקבלת מ"זוגיות" שכזו מעבר לשיתוף כלכלי (ככל הנראה). לא נראה שיש הרבה טעם להמשיך במצב כה מתסכל שאינו מעניק לך הזנה רגשית מכל סוג שהוא. אין להניח שבן זוגך יעבור שינוי דרמטי באופן שיתאים לצרכייך, נכון הוא שקשה לקבוע נחרצות לגבי חייו של הזולת כך שאולי מוטב ותפנו לייעוץ זוגי מקדמי. במידה ותפרדו אכן כואב הלב על הפרידה מספר שתיים שעל בתך לעבור מאחר והיא קשורה לגבר הנוכחי ורק ניתן לקוות שיש לה קשר טוב עם אביה הביולוגי. במידה והיא חסרה דמות אב ביולוגי משמעותי בחייה ייתכן ויהיה צורך שהיא תעבור טיפול פסיכולוגי לעיבוד חוויית הפרידה הזוגית ביניכם אם אכן תתרחש. במערכת יחסים כה גרועה מבחינתך איני מוצאת מקום להביא ילד נוסף לעולם רק בגלל בתך. זה טיעון קצת מופרך, בתך בת 9, עוד שלוש שנים תהיה בגיל ההתבגרות והפוקוס של עולמה יופנה אל חיי החברה שמחוץ לבית וכך או כך פער גילאים של 10 שני לא ישנה הרבה לחייה ולא יתרום לה משמעותית. יוצא אפוא שעלייך לשקול בראשונה את אושרך והתאמתך לבן הזוג ולפעול מתוך שיקול זה בלבד תוך כדי מתן הגנה וטיפול הולם לבתך אשר תאבד גבר אותו היא מכנה בשם אבא. כל טוב ובהצלחה, אילנה

היי, אני רווק בן 28 לא מזמן הכרתי גרושה עם ילדה בת 26 , כימיה יש לנו והמון גם הסקס מצויין היא פשוט בחורה מדהימה שממש מתאימה לי אני מרגיש שהיא נכונה בשבילי , אך מצד שני יש לי רגשות מעורבים בקשר לנושא מפריע לי העובדה שהיא עם ילדה אני לא כל כך יודע איך להתמודד עם זה , דיברנו על זה ואמרתי לה שאני בינתיים ממשיך עם הקשר בוא נאמר שבמידה ולא היה לה ילדה אז הייתי ממשיך עם הקשר לכיוון רציני מאוד . מה אני אמור לעשות ? אשמח לקבל עצה

שלומי היקר, בחורה בת 26 שיש לה ילדה הרי שיש להניח שהילדה היא קטנה לכל היוצר בת שש שבע אם לא פחות. יחסים עם ילדה צעירה הם לא בהכרח פשוטים אך יחד עם זאת יכולים להיות מענגים ומביאים שמחה אם יודעים כיצד להתנהג כלפיה. השאלה המרכזית היא מה הקשר, אם קיים, בינך ובין הילדה, אלו רגשות היא מעוררת בך (חיבה, דחייה, עומס, התחייבות, מועקה וכו') והאם ניתן ליצור מערכת יחסים כזו עם הילדה אשר תגרום לך לשמחה והנאה. אם הקשר עם האישה הוא טוב ומספק מהבחינה הרגשית, ההתנהגותית והמינית שווה להשקיע מאמץ והתכוונות ולהבין את יחסך לילדה ובמידה וקיימים בו היבטים פחות נעימים לבדוק כיצד ניתן לשפרם. קשה מאוד לתת כאן ייעוץ אישי הולם בשל חוסר הכרות איתך, עם בת הזוג, הילדה ומכלול היחסים ביניכם. הייתי מציעה לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי אישי כדי לבדוק עם עצמך כיצד תוכל להסתדר גם עם הילדה במערכת היחסים הזוגית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב, אני נמצאת בפרק ב' מזה שנה+3 חודשים. בסה"כ קשר טוב ויצב ואני בהחלט רואה בו בן זוג לחיים. לי יש ילד בן 8 ולו ילדה בת 4. אני כעת בתחילת הריון. אנחנו גרים יחד מזה כשנה (בימים שהוא עם ביתו הוא נמצא בבית הוריו.) אנחנו עתידים לעבור לגור כולנו יחד בקרוב. הבעיה שלי היא שהוא מעיר לי ללא סוף על הדרך בה אני נוהגת עם בני. הוא טוען שאני רכה מידי כלפיו, מגוננת מידי, ולא עוזרת לו להיות עצמאי ובוגר כפי שראוי שיהיה בגילו. הוא גם מעיר לו בלי הפסקה. הוא מאוד ביקורתי כלפיו וממעט להביע רגש חיובי אוהב.הוא מעיר לו על הדרך בה הוא אוכל, על הרעשים שהוא עושה, ועל עוד מליון דברים שבעיני הם שוליים ושטותיים. ככל שהוא ביקורתי כלפיו כך אני הופכת מגוננת יותר. קשה לי לראות מישהו שמעיר לו בתדירות כזו.ובעיקר על דברים לי אינם מפריעים כלל. הבן שלי הוא ילד מקסים חייכן ואוהב, הוא חיובי כלפי כל דבר כמעט ומקבל בשמחה את בן זוגי. אודה לך מאוד על עזרתך במציאת דרך לקבל את הביקורת באהבה ולנסות ליישמה או למצוא דרך להבהיר לו שהוא יוצר את המציאות ההפוכה לזו שהוא מכוון אליה.

ענת יקרה, הנושא כרגע הוא דרך ההורות של בן זוגך, הורות אשר תחשפו אליה במשותף ובאופן סימטרי כאשר יוולד ילדכם המשותף. לא ברור האם קיימים ביניכם הבדלי השקפה לגבי ההורות כאשר בן זוגך קפדני בהתאם לתיאורך, או שמא קפדנותו מתבטאת רק כלפי בנך ואולי היא אחרת כלפי בתו. מתוך הפנייה את מתארת שבזמן שהוא מבטא את אבהותו כלפי בתו הדבר נעשה בבית הוריו כך שייתכן שאינך נחשפת לאופי אבהותו כלפי בתו. כך או כך המסר העיקרי הוא שניכם עתידים להיות הורים לילד משותף ולדעתי יש מקום לדיאלוג עמוק ביניכם בשאלת התנהגות הורית כלפי ילד, מה גם שבתו הקטנה עתידה תהיה לבקר בביתכם בעתיד, כך שבנך ייחשף לאבהותו של בן זןגך גם כלפי בתו. כרגע מומלץ שתפנו לייעוץ זוגי ומוטב מוקדם מאשר מאוחר שכן לפחות לגבי בנך את חווה פערי עמדות ניכרים ומומלץ שתתאמו את העמדות ביניכם ואת השקפות העולם בפרט לאור ההורות העתידית המשותפת. כל טוב ובהצלחה, אילנה

רציתי לחדד שהבעיה האמיתית היא שאין לי כל כך זכות בחירה. שאני עם החבר שלי יש לי תקווה לחזור לימים של עושר, מה גם שאני לא מסוגלת לעבוד שזה אחת ההשלכות של העבודה הקודדמת, אני לא מסוגלת לקבל מרות, ולעבוד בשביל 4 אלף בחודש נראה לי בדיחה, למרות שאני חייבת תכסף הזה עכשיו, אני לא יכולה לעמוד בזמנים ולהתחייב, קשה לי להתכופף. ועוד דבר אין לי לאן לחזור, אין לי חדר בבית, יש לי יחידת דיור בחוץ עם אחי בתנאים קשים מאוד. אין לי שקל. בטח שאני לא רוצה לחזור לחיים של לפני שנתיים כי כבר התבגרתי והתעשטתי. רק חבר שלי מבין אותי ומקבל אותי איך שאני הוא מקשיב לי ונותן לי המון ביטחון הוא תומך בי לטוב ולרע, אני בייבי שלו. אבל קשה לי להיות איתו ולדעת שאין לי כל כך זכות בחירה. וגם לא תמיד מסתדרים, אני לא יודעת אם הקשר שלנו הוא באמת נורמלי, אם יכולתי להכיר מישהו יותר טוב. הדבר שהכי מפריע לי הוא שהוא לא נראה טוב בעניי והיו לי סקס טובים יותר ממנו ואני מתגעגעת לזה.וגם איתו אני הרבה מוותרת לעצמי. הוא ילדותי ועדין מדי, הייתי רוצה מישהו יותר אבהי. הוא חבר טוב שלי ואני מבינה שאי אפשר לבר בלא תבן, אבל אולי אני מתפשרת יותר מידי, אולי אני אפספס אותו אם ניפרד, אולי הבעיה היא בכלל בכל ההווי היומיומי שלי. אף פעם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי. אני יודעת שהסיפור שלי מוזר. קשה לי לפתוח את זה כי אני פוחדת שלא יאמינו לי. כמו שנכוותי כבר מאמא שלי שלא האמינה שהיינו מיליונרים וצחקה עליי ואמרה לי להיפרד מחבר שלי. אני באמת רוצה לעזור לעצמי, לעשות תואר, להתחתן, להביא ילדים, להתקדם. החיים שלי כל כך מוזרים ואני לא יודעת מה קורה איתי, אני רבה ומתווכחת עם כולם, ניתקתי קשרים עם כל החברות שלי, אני עצבנית רוב הזמן, כועסת על כולם. לא יודעת מאיפה להתחיל, האם להישאר איתו וללכת "על בטוח" עד כמה שאפשר, או להתחיל התחלה חדשה וקשה מאוד מכל הבחינות להתחיל מנקודת ההתחלה. גם לא בטוח שהקשר הבא שלי יהיה טוב כמו שאני מצפה, אולי אני מצפה יותר מידי מקשר, התרגלתי להחליף בחורים, אולי זה בגלל זה? אף פעם לא הכרתי בחור לעומק, לא ידעתי שגם לגברים יש רגשות כמו לנו. אני רוצה גבר גבר שישלוט בחיים שלי שלא יתייחס למילים שלי כל כך ברצינות אני גם ככה לא כל כך יודעת מה אני רוצה מעצמי. ואיתו אני צריכה לתפוס את המקום של המבוגר האחראי ולתקן את כל הטעויות שלו. אני גם לא כל כך רוצה לעזוב אותו כי אני קשורה אליו וקשה לי בלעדיו. התקופת זמן הכי ארוכה שהיינו זה בלי זו היתה ליום וחצי וגם בקושי. בקיצור תעזרו לי!!!!

אפרת היקרה, מתוך הפנייה הארוכה הדבר המאפיין הוא בלבול עמוק, רגשות מנוגדים של דבר והיפוכו כמעט כלפי כל דבר, חוסר כיוון בכל התחומים, חוסר יכולת ליהנות בצורה עמוקה ורגועה בקשר הנוכחי והדבר המאפיין ביותר מצבי קיצון בבחירות החיים, מעבר מעולם חרדי לעולם חשפנות, אי מתן אמון זולת יחד עם הפקדת כל נכסייך בידי מישהו אחר, מעברים חדים בין עושר לעוני ובקיצור קרוסלה מסתובבת מהירה מאוד ובקרוסלה כמו בקרוסלה יש סחרחורת ולא יודעים מי נגד מי ומה הכיוונים. הבלבול ואובדן הדרך הוא הבולט ביותר בסיפור. השאלה לדעתי אינה האם למסד את הקשר עם בן הזוג הנוכחי שהרי רגשותייך כלפיו הם דבר והיפוכו אלא להגיע לאינטגרציה של האני שלך שעבר מצבי קיצון, שבחר לעשות דברים המנוגדים לעובדות המציאות (הפקדת כסף למי שאיבד כל הונו בבורסה), שאפתנות למצבי קיצון (אושר מופלג) וזאת תוך קושי רב לקבל אורח חיים מתון, הולך בתלם הדורש השקעה מרובה ותמידית, כפיפות לסמכות והסתפקות במשכורות לא גבוהות, לפחות בתחילת הדרך. מצד אחד יש מאווים לאורך חיים מושכל והולך בתלם, מצד אחר משאלות לאורך חיים נהנתן בקיצון והכל ביחד על רקע היעדר תשתית של בית ומשפחה תומכים. לאור תיאור היסטוריית חייך שהיא כה עמוסה חוויות והתרחשויות ולאור הניגודיות הרבה שבתוכה נראה לי למעשה כי חובה עלייך לפנות לטיפול פסיכולוגי ובמקרה הזה הוא ייקח מספר שנים. אין הדבר מונע גם כי במקביל תעבדי, תהיי בקשרים, תלמדי, לא תפרשי מן החיים אך עלייך לבנות את עצמך מן התשתית. בשלב הנוכחי ההמלצה היא לא לקבל החלטות גורליות לגבי עתידך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום לאחר זוגיות פרק ב של 4 שנים ,ושתי פרידות ביוזמתי התחלתי להרגיש שאני אוהב אותה \אבל היא כבר יוצאת עם מישהו אחר האם להניח לה ?האם לחכות האם זה קורה ,אני כל הזמן שואל את עצמי ומתלבט אולי זה לא אהבה ?איך אפשר לדעת בכלל מה לעשות ,איך יוצאים מזה ? משה

משה היקר, מתוך הפנייה נראה כי יש בך משהו המקבל כמובן מאליו את היש ומוצא בו פגמים עד כדי עזיבה (עזבת פעמיים את קשר פרק ב') ולאחר שאיבדת את מה שהיה לך האובדן נראה ראוי ובעל ערך ואתה מתגעגע אליו. בדוק עצמך האם דפוס זה חוזר אצלך עם נשים באופן כללי או בשאר תחומי החיים. אם אכן כך הוא המצב עלייך לערוך שינוי בתוך עצמך כדי לדעת להעריך ולקבל את מה שיש ולא לרצות לנטוש אותו ולהצטער אחר כך. כרגע האקסית של מפרק ב' נמצאת בקשר אחר כך שככל הנראה אין לה מקום בשבילך ועלייך להרפות. מומלץ שתשנה את המנגנון הפנימי שלך על ידי פנייה לטיפול פסיכולוגי כדי שסיפור מסוג זה לא יחזור על עצמו פעם נוספת. כל טוב ובהצלחה, אילנה

היי אני בת 36 ויוצאת כשלושה חודשים עם בחור בן 37. מתחילת הקשר קיימים אצלנו הרבה וויכוחים ומריבות וכבר פעם אחת נפרדנו וחזרנו כעבור שבוע. המריבות בדר"כ הם על שטיות ומילים שזורקים באויר שגורמים לוויכוחים בגלל מאבקי כוח. לאחר מריבה או ויכוח אנחנו מדברים על הדברים בפתיחות ומסיקים מסקנות אבל משום מה זה חוזר חלילה. העיניין הוא שיש בינינו כימיה, משיכה מינית והרבה שיחות ובסה"כ כיף לנו לבלות יחד. השאלה שלי האם זה לא מוזר שבזמן כל כך קצר אנחנו מגיעים למריבות כל כך רבות? והאם יש באמת מקום לעבודה עצמית? יש לציין שבמערכות יחסים קודמות שלי היו מריבות אבל לא בכמות כזאת ולא בשלב כל כך מוקדם. אודה לתשובתך

מיכל היקרה, הרושם הוא שבקשר הנוכחי מיהר להופיע העוקץ יחד עם הדבש. את מציינת שגם בקשרים קודמים מצאת את עצמך במצבים של ויכוח או ריב או מילים שנזרקות, בעקרון בני אדם אינם רבים אלא אם כן יש בהם את הדחף הפנימי בכך. על פניו איש אינו רוצה לריב (בדרך כלל) ומעדיפים שהעניינים יזרמו באופן חלק אך ייתכן שאדם העומד על דעתו, עקשן, דעתן מתקשה להתפשר, מהיר תגובה, נלחץ בקלות והרשימה ארוכה עשוי למצוא את עצמו במצבים של תגובה פזיזה ומהירה בעלת גוון של תקפנות או לפחות מתפרשת על ידי הצד השני כתקפנות. במקרה של הזוגיות החדשה ככל הנראה לשניכם קיים הצורך שהדברים יהיו כל אחד כראות עיניו ואיך שהוא הדבר מתבטא בנימה של ריב. מקום לעבודה עצמית קייםתמיד עבור כל אדם ובפרט אם את מוצאת את עצמך בהרבה מצבים מגיבה בכעסנות, עצבנות, קוצר רוח, ציניות, כעס וכדומה. זה אומר שאנרגיות אלה מצויות בתוכך ודי מהר הן מופעלות ובאות לידי ביטוי. בהחלט מומלץ במקרה הנוכחי פנייה לייעוץ אישי במקרה שלך כדי להיות אדם יותר נינוח, יותר מקבל, פחות עולה על בריקדות ופחות יורה חיצים קטנים. הדבר בהחלט עשוי להיות ישים גם כלפי בן זוגך. ושוב, הגעתם אחרי זמן קצר למקום הזה של התנגשות כנראה בגלל דמיון ביניכם באיכויות המביאות לכך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב. אני זקוקה נואשות לאיזשהו הסבר, פתרון, יעוץ. אני נמצאת במערכת יחסים עם בן הזוג שלי בערך שנתיים. יש לנו ילד קטן בן חצי שנה. חוץ מהמין הכל מצוין. בקיצור נמרץ: בן הזוג שלי בעל מיני מאוד. מבחינתו כל היום לעשות סקס. אני שהרבה מאוד זמן לפניו לא הייתי במע' יחסים משמעותית או ארוכה חייתי בידיעה שאני מאוד אוהבת סקס. בפועל, אני מגלה שאין לי חשק בכלל. אני לא מצליחה להניע, אפילו המחשבה על זה מעיקה עליי. אני בעיקר מתוסכלת, כי אני לא רוצה להיות במקום הזה ואין ספק שזה ענן מעל המערכת יחסים שלנו. בן הזוג שלי הופך להיות גבר מתוסכל והסקס שאנחנו עושים פעם בשבוע מרגיש לו כמו "טובה"שאני עושה לו (הוא צודק). אני צריכה עזרה דחוף, אני לא רוצה לאבד אותו, אני חושבת שזה משהו שיהרוס את הזוגיות, אני לא יודעת למי לפנות, כי "חברתית" אנימניחה, קשה לי להציף את הבעיה בקול רם ולשאול אנשים למי אני יכולה לפנות לעזרה.

פונה יקרה, את צודקת בהחלט לגבי דאגתך להמשך הקשר ובפרט כדאי להבין מהי החסימה המינית ממנה את סובלת. היכנסי לאתר איט"ם שהוא האתר של האגודה הישראלית לטיפול מיני ובה מופיעים רק הסקסולוגים המוסמכים בארץ. הייתי ממליצה לך לפנות לסקסולוגית אישה אך הדבר אינו מחוייב בהכרח. בהתאם למקום מגורייך מצאי סקסולוגית, רצוי שתהא גם פסיכולוגית קלינית ואם לא אז עובדת סוציאלית קלינית שכן נושא התשוקה המינית קשה להתמודדות ומחייב כלי טיפול המעמיקים בחקר הנפש והאנרגיה המינית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

יש לי ידיד טוב כבר שנים . בחור מוצלח ומשכיל אבל הבעיה שהוא לא רציני בכלל בזוגיות אחד שכל הזמן מחליף בלי סוף, בליין כזה שכל הזמן רק סקס בראשו למרות שזה טבעי. אצלו זה מוגזם לגמרי לעומת אחרים . כן מותר להנות אבל יש גיל לכל דבר הוא אוטוטו בן 40 ועדין מתנהג כמו ילד. מתגאה בכיבושיו המינים בעיקר כל הזמן מדבר על זה בלי סוף כאילו שזה הכל בחיים. אומר לי שאנשים שאני מכירה הם לוזרים רק כי הם לא מנוסים מינית כמו. רק לא מזמן סיפר בגאווה ששכב עם בחורה צעירה מחול יחד עם חבר שלו. הוא גם מבקש לפעמים שאצלם את אשתו של אחי שהיא מניקה או עם אני מכירה בנות זורמות בשבילו כאילו זה לא שאין לו אבל זה לא מספיק. האם מדובר בהתמכרות כי סקס זה כן חלק מהחיים אבל זה מוגזם שאדם לא מסוגל לאהוב ולהיות נאמן ולהחליף בלי סוף. לפחות לדעתי הרוב ירצו מתישהו משפחה,ילדים וזוגיות. לדעתי אין סיכוי שישתנה האם מדובר בהפרעה או שזה נורמלי חשוב לי לדעת על כך אשמח למענה

פונה יקרה, לא ברור לי מדוע יש לך צורך לערוך אבחנה לגבי ידידך אשר ברמת ההבנה האנושית הנורמטיבית את רואה אותו כמכור למין, מגזים ודורש ממך דרישות תמוהות ולא בדיוק לעניין. אם נדמה לך שתצליחי להחזיר אותו "למוטב" או לביית אותו באופן כלשהו לא נראה לי שהדבר יצלח והשאלה היא מה מהות קשר הידידות ביניכם, על מה היא מבוססת והאם קשר זה מיטיב איתך או שמא מעלה בך ציפיות, אשליות או פנטזיות העלולות להוליך אותך שולל. הייתי מציעה לך, במידה ואין לך בן זוג, למצוא זוגיות אשר מתאימה לך שבה יש חיבור בין קשר, אהבה, אינטימיות ומין ואינה מבוססת על אובססיה לכיבוש מיני. מקווה שתמצאי את בן הזוג הראוי לך המעוניין בזוגיות ובנישואין. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב, יש לי חברה מזה שנתיים וצחי,מדהימה ואני אוהב אותה מאוד! תמיד היא היתה מלאה,ואין לי בעיה עם זה.אפילו להפך. בשנה האחרונה היא ממש שמנה והגעתי למצב שאני לא נמשך אליה מינית ותמיד מנסה להתחמק מקיום יחסי מין,דבר שפוגע ביחסים מין הסתם. אני לא רוצה לדבר שאני לא יכול להסתכל עליה שהיא מורידה את החולצה. היא מאוד מאוד רגישה, וכל דיבור קטן יגרום לה לעלבון ולפרוץ בבכי. אני ממש ממש לא רוצה לאבד אותה, אלא להפך. אני יעצי לי מה עלי לעשות. תודה. ענן.

פונה יקר, האמת שקצת קשה למצוא פתרון לבעיה שאתה מעלה. המידע הבסיסי שנתת הוא שאתה מאוד אוהב את חברתך ואינך רוצה לאבד אותך וכי מלכתחילה הייתה מלאה והדבר התאים לך והיית בעל תשוקה אליה. אינני יודעת כמה קילוגרמים העלתה חברתך בשנה האחרונה והאם שונתה הופעתה בצורה דרמטית. אם מדובר בעניין של 5-6 קילו השאלה היא אם עלייה כזו במשקל היא הסיבה לירידה בתשוקתך המינית וזאת חרף אהבתך אליה או שמא יש כאן כעס על שהרשתה לעצמה להעלות ככה במשקל. אם העלתה 20-30 קילו ניתן להבין שחל שינוי משמעותי בהופעתה ובמקרה כזה נדמה לי ששמירה על כנות ופתיחות ביחסים מבקשת להציף את הנושא ולהתייחס אליו.עלייך לבדוק את עצמך באיזו מידה חלה עלייה במשקל והאם אכן העלייה היא הסיבה לירידה בתשוקה. יחד עם זאת לגיטימי לדבר על ירידה במשקל שהוא בעקרון תהליך לא פשוט הדורש ייעוץ ועידוד והשאלה אם המיניות קשורה למשקל או שמא אתה עצמך התרחקת וכועס על המצב. אני מציעה לך גם לבדוק את רגשותייך ועניין התשוקה המינית אם היא אך תלויית משקל ובו בזמן להעיז ולדבר על הנושא בפתיחות על הנושא מכיוון שממילא אתה מתנהג בצורה מינית מסוייגת. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אני בת 26 ולפני כמעט שנה עברתי פרידה מאוד קשה. הייתי במשך שנתיים עם בן זוגי, בחור מדהים שיודע לאהוב ולפנק בלי סוף. בהתחלה הכל היה מושלם, היה לנו קשר טוב והסתדרנו מעולה. הצרות התחילו כשמצאתי עבודה חדשה עם בוס צעיר שלא הפסיק לחזר אחריי. בהתחלה היה לי ברור ששום דבר לא יכול לקרות ביננו קודם כל כי יש לי חבר וגם כי הוא לא בשבילי וידעתי שגם אם הייתי רווקה לא הייתי רוצה לצאת איתו. אבל יחד עם ההגיון שבי, המשיכה ביננו הייתה עצומה וגם עניין הסמכות ללא ספק עשה לי את זה (בעבר כשהייתי רווקה יצא לי כבר להיות בקשר עם ממונה עליי). ככל שהזמן עבר מצאתי את עצמי מתכתבת איתו בהודעות, חושבת עליו, מתרגשת לראות אותו ואפילו מדמיינת אותו בזמן שאני שוכבת עם חבר שלי (אני מאוד מינית והסקס שלי עם בן זוגי כן היה מספק). ואז ערב אחד הוא הציע לי לבוא לדירתו ובטיפשותי הסכמתי. שתינו קצת ושכבנו. כבר באותה שנייה ידעתי שעשיתי את טעות חיי. יום למחרת סיפרתי את זה לחבר שלי, בכיתי התחננתי שיסלח לי. אבל הוא לא היה מוכן לשמוע, הוא ביקש שאתפטר מהעבודה ואז אולי יהיה מתישהו סיכוי בכלל לדבר. ואכן התפטרתי מהעבודה שאהבתי והצלחתי בה מאד. מאז ניסיתי ליצור איתו קשר אין ספור פעמים אבל הוא פשוט מחק אותי הוא אפילו לא טורח לענות. בשנה שחלפה מאז אני פשוט לא מוצאת את עצמי. לקח לי חצי שנה למצוא עבודה, אני בוכה הרבה, חושבת עליו כל יום ומייחלת לאפשרות להחזיר את הגלגל לאחור כדי לחזור בי ממעשה הבגידה. זו לא אני, בחיים שלי לא חשבתי שאני אעשה דבר כזה. אני שונאת את עצמי שיכולתי לעשות דבר כזה ושהרסתי לעצמי את החיים. אני באמת חושבת שלעולם לא אכיר מישהו מוצלח כמוהו ושלא יהיה לי טוב כמו בעבר. אני יודעת שיש לי הרבה מה להציע ואני נראית מאוד טוב, אבל מאז הפרידה לא הייתי בשום קשר, אף אחד לא נראה לי מספיק טוב ואני לא מצליחה להיפתח לאף אחד. אני מתוסכלת מאוד ומרגישה אבודה, אודה לעצתך.

רונה יקרה, ראשית צר לי על הסבל שאת עוברת ועל ההלקאה העצמית המיותרת שלדעתי את מפנה כלפי עצמך. חשוב להדגיש ולציין כי טעויות או מכשלות אינן קורות "סתם". מסתבר שיש לך "חולשה" לגבר בעל סמכות וכי המשיכה לבוס היא משהו שחוזר על עצמו אצלך. מאחר ואת בחורה נאה וצעירה קיימת סבירות מסויימת שאם לך יש חולשה לבוסים גם הם יפתחו כלפייך משיכה כך ששורש הבעיה הוא לדעתי להבין את מערך הסיפור שלך של הידלקות ומשיכה מינית בבוס שמעלייך, כאן לדעתי טמונה שורש הבעיה. באשר לחבר שנטש נדמה לי שאת קצת עושה אידיאליזציה שלו, לא שאני מטילה ספק באיכויות החיוביות שהיו בו אך יחד עם זאת העונש היה קשה מדי ועוצמתי, גם להתפטר מן העבודה ובו זמנית גם לנתק איתך קשר. כך שמצידך אנחנו רואים סיפור של הידלקות על הבוס כנוסחא שחוזרת על עצמה וצורך בהכשלה עצמית בכל שמיהרת לשתף את בן זוגך בבגידה, בלי לעשות קודם חושבים מיהו, מהו ואיך הוא יגיב לכך. לא הצלחת להכיל בתוכך את האשמה ביקשת שהוא יכיל את הכעס לכך, מה שהוא לא עמד בו. כיום לא נראה לי שיש לבכות על חלב שנשפך ועיקר הבעיה שעלייך להתמודד איתה היא כיצד לא להכשיל את עצמך בדפוסים חוזרים של מאווים, תשוקות, הלקאה עצמית ושאמה, ככל הנראה מעגלים חוזרים של סיפור פנימי שעלייך להחלץ ממנו. אני מציעה לך להתשמש בסיפור כמנוף (ואני יודעת שזה קשה) לתובנה וצמיחה אישית. עשי טובה לעצמך ופני לטיפול פסיכולוגי מעמיק שישחרר אותך מדפוס ההאשמה העצמית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אני מחפשת תשובות בימים אלה, משהו שאולי אינני יודעת, משהו חדש..כי אני מרגישה כאילו אני יודעת כבר הכל..ואין לי תשובה אמיתית !! אני בזוגיות 8 שנים עם בן אדם שאני באמת כל כך אוהבת !!!! ולפני הכל אוהבת!!! ויש ביננו חיבור לפעמים נראה לי כמו חיבור של נשמות – חיבור חזק מאוד ויודעת שהוא מאוד אוהב אותי!!! יש אהבה אבל יש לא מעט מתחים, אנחנו מאוד דומים ומאוד שונים וזה הופך אותנו לפעמים ומביא את המשברים. מדובר באדם מדהים, מוכשר,מאוד מאוד רגיש, קצת ילד לטוב ולרע, הרע שהוא שחי את העבר והילדות ולא מצליח להפרד מהם (פצעי ילדות ויחסים לא טובים במשפחה-אבא-אחים) שעם השנים אני רואה ולמדה שזה המהות של החיים שלו – העבר שלו שלא עוזב אותו. לתוך זה מלווה דיכאון, ערך עצמי נמוך, בטחון עצמי ירוד,כישלונות בשנים האחרונות שמעיבים עוד על הדרך, חומרני- התמכרות לקניות שבאה ככל הנראה לכסות על חסכים רגשייים, תקיעות בעבודה ובקריירה, כעסים וחוסר יכולת לשלוט בהם, (מטופל בפרוזק) מודע לעצמו מאוד אך די תקוע שם לא מנסה או רוצה באמת להוציא את עצמו משם. מנגד יש אותי – שאולי לא סתם הוא בחר אותי ואולי הבחירה שלו בי רק מציפה אצלו עוד יותר קשיים, מעצימה תומכת, אוהבת, מחבקת מצד אחד ומצד שני משקפת דברים שלא היה רוצה שישקפו שישתקפו בחיים. אנחנו מאוד דומים ברגישות היתרה, בחום, באהבה, שנינו אנשים אינטליגנטים, מוכשרים ויש עוד תכונות טובות ומחברות אחרות ורבות אבל נתמקד בבעיה .. אבל בשוני כנראה הבעיה - אני יחסית בחורה עם בטחון עצמי, ערך עצמי, אסרטיבית אולי לעיתים מידי, חסרת סבלנות לעיתים, טמפרמנטית, חברותית מאוד, באה ממשפחה תומכת-אוהבת-יחסים מעולים בין האחים, מחושבת כלכלית, מאוד לא חומרית!! קצת חרדתית בשנים האחרונות -בגלל כל מיני חוויות בזוגיות וטיפולי פוריות כושלים!! (יש לנו בן אחד בן 6) ואני לא מצליחה להכנס להריון (שנינו בני 40) כל זה גורם לי בעיקר לחוות סוג של חרדת נטישה. אני נורא פוחדת מפרידה וגירושין. קשה לו איתי לפעמים הוא מודה בכל– עם הבטחון העצמי, עם זה שאני מחושבת ומאוד לא חומרית, אסרטיביות שמתפרשת להתנהגות גברית ואולי לא רכה מספיק ובכלל התקופות הרעות האלה שלא קל איתי. הוא מודה שקל לו וטוב לו והוא נמשך אלי יותר כשאני רכה, שבורה, עצובה.. הוא מודה שהוא בחר בי בגלל כל התכונות של הביטחון העצמי והאסרטיביות ואני מאוד מחזקת אותו אבל מנגד קשה לו נורא עם זה. רבנו נורא בסופשבוע האחרון עד כדי כך שהוא בא והטיח בי כמה קשה לו איתי ושאנחנו אולי לא מתאימים ואולי כדאי שנתגרש ואני פשוט התרסקתי!! מזה, אני יודעת שזה בא מכעס גדול ומחוסר יכולת לשלוט בכעס אבל מאוד נפגעתי. הוא מאוד כעס עלי על כל מיני דברים שאמרתי או העלתי בעקבות מצב הכלכלי הלא טוב שלנו – מינוס גדול וסדרי עדיפויות מאוד גרועות שלו בהתנהלות הכלכלית שלו בעיקר והלחץ מהמינוס וחוסר היכולת שלו לקנות פשוט פוצץ הכל. ברגעים כאלה הוא ישר רואה בי כאישה קשה, חזקה, גברית ולא רכה שפשוט שנאה מציפה אותו והוא פשוט רוצה לברוח או לשבור את הכלים ולא משחקים, זה נראה כאילו הוא מנסה לגרום לי לחוסר ביטחון ולערער אותי כדי שהוא ירגיש יותר טוב. עברנו המון ב-3 שנים האחרונות- כל הדברים שמחבלים בזוגיות- משבר ילד ראשון, משבר פיטורין שלו, משבר דיכאון שלו, משבר מטיפולי פוריות שאני עברתי, הלכנו התייעצנו טיפלנו הרמנו את עצמנו שוב ושוב ולא ויתרנו. אני טופלתי כמה שנים הא טופל והיינו גם בטיפול זוגי אימון זוגי אבל כנראה שזה מין מעגל כזה שכל פעם חוזר על עצמו - הוא מרגיש רע - גורם לי להרגיש רע ואז נרגעים העניינים אבל זה מתיש! חוצמזה יש גם עניין במיניות - הוא בחוסר חשק מיני, גם אני לא בשיא החשק אבל אצלו כנראה הפרוזק אולי גורם לירידה בחשק - ירידה בזקפה וגם זה עוד יותר משבש אותנו. הוא לא מוכן ללכת לטיפול מיני אני כבר עייפה מזה לא פחות אך מוכנה ללכת בעצמי אם זה יעזור לשנינו. מה אפשר עוד לעשות? מה עוד אפשר לייעץ במקהר שלנו? מה עושים ניגודים? איך חיים כאלה ניגודים? למה התחברנו? למה אנחנו כל כך אוהבים? אולי יש משהו עמוק יותר בחיבור שלנו? למה אני כל כך מפחדת לאבד אותו? אולי כי אף פעם לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהבת אותו!! אודה לעצתך.

גילת היקרה, כתבת פנייה ארוכה מאוד, עמוסה מאוד, מלאת תובנות אודות בעלך וקשייו עם תזכורות חוזרות ונשנות לגבי תכונותייך והתנהגותכם ההדדית. הרושם הראשון הוא של הצפה, מרוב טיפולים, ייעוצים ואמירות טיפוליות יש הרבה מילים לומר אך השורה התחתונה היא חרדה מציפנית, מלל רב, חרדות נטישה וחוסר אונים. יש הרגשה שהטיפול האישי שלך לא הוליך אותך לצומת של קבלת החלטה שתהיה טובה לך ועולה כעת השאלה לאיזה סוג טיפול עלייך לפנות כדי שיניב תוצאות ברגש ובהתנהגות ולא רק דיבורים של כאילו תובנות שבעצם אינן מעלות או מורידות, שכן אין טעם בתובנה שאין לה השפעה על הרגש וההתנהגות והיא נשארת ברובד המוחי בלבד. את מציינת הרבה היבטים של הרס הדדי ואת מאשימה את בעלך בהתנהגות כספית בלתי הגיונית בעליל, התמכרות לשופינג והצורך שלו שתהיה חלשה וזקוקה לו, נדמה כי קיימת ביניכם סוג של נדנדת יחסים החוזרת על עצמה ויש צורך לשבור מעגל זה. מצד אחד אתם מטופלי יתר שזו צרה לכשעצמה ומצד שני את זקוקה כרגע לטיפול כדי לקבל החלטות האם להישאר בקשר, האם לעזוב, האם קשיי הפוריות נובעים מהאמבילנטיות של הקשר ובכלל להבין את המקום ממנו את מרגישה כה קרובה לבן זןגך וכה סובלת בו זמנית. ההמלצה היחידה שניתן לתת היא לפנות לטיפול פסיכולוגי שיעשה איתך גם עבודת גוף ולא רק עבודת דיבור וכמו כן אין לשלול שגם את תקחי סוג של תרופה נוגדת דכאון וחרדה. אני מפנה אותך לקריאת הכתבות בבלוג שלי: 1. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1988222 2. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1988248 כל טוב, אילנה

לפני כחצי שנה טיפה פחות.. חבר שלי נפרד ממני. אני בחורה מוצלחת יפה וחכמה אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהתחושת דיכאון והכבדות שאני נמצאת בה. אני נורא רוצה זוגיות והייתי בטוחה שבקלות אני ימצא חדשה ואין שום דבר.. קשה לי נורא להתמודד עם הלבד למרות שיש לי הרבה ידידים וחברות אני עדיין רוצה זוגיות.. מה אני יכולה לעשות כדי להתגבר עליו ובד בבד גם להצליח למצוא זוגיות חדשה?

תמר היקרה, אומרת הגמרא "הא בהא תליא" כלומר: הדברים תלויים זה בזה וקשורים זה בזה, משמעות הדבר כי הקושי שלך למצוא כרגע בן זוג חרף יתרונותייך החיצוניים והפנימיים נובע מן העובדה שאת עדיין שקועה בתהליך האבל על הפרידה. קיימת מקובלה חברתית כי בעזרת קשר חדש ניתן להתגבר על כאב הלב של קשר קודם, זה נכון עבור חלק מהאנשים אבל אינו אפשרי עבור מרביתינו: כאשר אנחנו באבל של פרידה הכולל געגוע ומחשבות מרובות ולעיתים תכופות אודות האהוב שאבד המצב הרגשי הוא עז, דכאוני. במצב זה של דכאון קיימת התכנסות פנימה של האנרגיות וקשה אז לראות את האיכויות החיוביות שבבן זוג פוטנציאלי דוגמא: האדם האבל מכנס את האור שלו לתוכו וכתוצאה מכך אין הוא שולח אור החוצה כלפי אנשים חדשים באופן שיאפשר לו לראותם בצורה חיובית. פירוש הדבר שאנשים חדשים, יהיו מדהימים ככל שיהיו, לא "מדליקים" אותנו כי אנחנו אלו שכבויים וכתוצאה מכך מתקשים למצוא קשר חדש. הפתרון לפיכך הוא: ראשית חוכמה להתגבר על האבל ולשם כך כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או במקביל לקחת לתקופה מסויימת תרופות נוגדות דכאון. רק לאחר התייצבות המצב הנפשי וכאשר העולם נראה לך שוב מחייך וראוי לחיות בו, אז ורק אז תעני בחיוב להצעות גלויות או סמויות של בני זוג פוטנציאליים וסביר יהיה שיהיה קל עלייך למצוא זוגיות חדשה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, בן זוגי ואני נשואים טריים אך יחד כבר 6 שנים. אנחנו גרים יחד, שנינו סטודנטים. אני מרגישה שאני אוהבת אותו מאוד, אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו בחיים שלי, מספרת לו דברים מדברת איתו חווה איתו אבל כל הקטע המיני בינינו ממש ממש גרוע. הוא הראשון שלי ככה שאין לי למה להשוות אם זה טוב או לא ואם הבעיה בינינו או לא. אנחנו שוכבים פעם בחודש במקרה הטוב ולדעתי מתוך תחושת מחוייבות. מה לעשות? האם זה בהכרח נגמר? האם יש סיכוי להציל את זה?

איריס היקרה, אני שמחה לשמוע שאת מאוד אוהבת את בן זוגך אך מתוך הפניי הלא עולה מהי הסיבה למיעוט יחסי המין. האם את הינך בעלת תשוקה מינית נמוכה, האם בן זוגך הוא בעל תשוקה מינית נמוכה, האם יש מצב שאחד מכם יוזם ומעוניין והשני מסרב לו, האם אפשר ושניכם בעלי תשוקה מינית נמוכה. כמו כן לא ברור מהי מידת ההנאה שאת חווה ביחסי המין ובאיזו מידה בעלך מביע וחווה הנאה במהלך היחסים. מתוך כותרת הפנייה מתקבל הרושם שזו את הלוקה בתשוקתך המינית ואם כך הוא הדבר יש לשאול האם מצב עניינים זה של מיעוט תשוקה היה קיים לאורך כל הקשר או שהעניינים החלו להידרדר לאחר תקופה מסוימת, כמו לאחר המעבר למגורים משותפים או לאחר הנישואין. אינני יכולה לענות על השאלה האם זה נגמר כי אינני יודעת את פרטי התהליך. כמו כן אינני יודעת את הרקע הנפשי המודע והלא מודע שלך (בהנחה שזו את בעלת תשוקה נמוכה) המביא אותך לכך שאת אוהבת מאוד את בן זוגך ומשום מה אהבה זו אינה מתממשת ואינה מתבטאת בתשוקה מינית, שהוא אחד הביטויים האופיניים לאהבה אל בן זוג. כאמור יש צורך לברר את הנושאים שצויינו ולפיכך הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי. בעקרון מצב של אהבה לבן זוג יחד עם חסימה בתשוקה המינית הוא בהחלט אפשרי, אני מפנה אותך לכתבה העוסקת בנושא זה, בדוגמא מסוימת לתופעה זו. אין זאת אומרת בהכרח שמצב הוא דומה או זהה. הכתבה: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2375951 כל טוב ובהצלחה, אילנה

אנחנו קצת פחות משנה ביחד. שנינו אחרי צבא אני כבר עשיתי את הטיול שלי. ועכשיו היא רוצה לטוס לשלושה חודשים. אני לא יודע מה לעשות. מה גם הקשר שלנו לא במצב הכי טוב, אנחנו נוהגים לריב המון. אני הכי מפרגן לה ולא ימנע ממנה לעשות את הטיול של אחרי צבא. אבל עדיין... מבולבל.

אלירן היקר, כדאי לעשות אבחנה בין המשאלה לטיול הגדול שגם בעינייך היא לגיטימית ואינך רוצה למנוע אותה מבת זוגך לבין העובדה שאתם מרבים לריב. ניתן להבין שאתה חושש שלאור ריבוי המריבות עשויה להיות הנסיעה לחו"ל הזדמנות לעזיבת הקשר. יש להבין כאן שלושה דברים: 1. יש להבין מדוע אתם מרבים לריב ומה הרקע לכך. קשר רבוי ריבים גורם סבל ולא יחזיק מעמד לזמן ממושך. 2. נסיעה לחו"ל באותה מידה שהיא עשויה לגרום לפרידה עשויה גם לגרום לזוית ראייה שונה, דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ןואולי גם תביא לחיזוק הקשר. 3. אין להחזיק קשר בכח, רק בשל העובדה שהוא מעורר חרדה וחוסר בטחון. המצב כרגע הוא של חוסר יציבות וטלטלות רגשיות, הדרך הטובה ביותר היא לברר זאת לעומק. כל טוב ובהצלחה, אילנה

בת 55, התגרשתי לפני שנתיים, ולהפתעתי מצאתי בן זוג מדהים. חכם משכיל, מפרגן מפנק, נראה מצוין, וכל מה שיכולתי לחלום. הבעיה היא שיש לו ריח נורא מהפה. אפילו אחרי שמצחצח שיניים, לא מסוגלת להתנשק איתו, וזה הדבר הכי אהוב עלי בעולם., אפילו שאני קרובה אליו אני מריחה את הריח הזה. פשוט לא יודעת מה לעשות.

איילה יקרה, ראשית נפרגן לך בגדול על מציאת בן הזוג המתאים (פרט לריח הפה) ושנית עלייך להביא בחשבון שבעיית ריח הפה היא אכן קטלנית עבור זוגות רבים, בעניין זה יש לבדוק רפואית שלושה היבטים: 1. בעיות עיכול או מיני מזונות שונים. 2. בעיות חניכיים, עששת או רקבון שיניים. 3. יש מיני טיפולים ללשון ויש לברר זאת אצל רופא השיניים או במסגרת בעיות פה ולסת. ריח פה דוחה הוא קשה מאוד לגבי קרבה נפשית ועד שתאותרנה הבעיות המתאימות ויושג פתרון הייתי מציעה לבן זוגך להרבות במציצת סוכריות מנטה נטולות סוכר וכן להשתמש בספריי פה המעניק טעם וריח טובים, בפרט כשהוא נמצא בסביבה אינטימית איתך. יש להבדיל בין פתרונות פרקטיים כאשר אתם מעוניינים להתנשק, שהם פתרונות של מיסוך לאיח נעים, לבין פתרונות רפואיים שהם איתור מקור הבעיה ופתרונה. חשוב מאוד שתציגי בפניו בעדינות את הבעיה כמות שהיא ותדונו על כך בפתיחות ובגלוי. ריח פה הוא מקור גדול לאי נעימויות רבות בין בני זוג, העניין נפוץ ויש להתיחס אל כך כבעייה הדורשת הצפתה והתייחסות ראציונלית אליה. אדם אינו אשם ואחראי באופן הכרתי לריח פיו ואין ספק שיעשה הכל לשפר את המצב. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אפשר כתוצאה מסקס יבש לא להיות בתולה?.. עשיתי סקס יבש עם חבר שלי ואחרי זה ניהיה לי טיפה דם בתחתון ושרף לי כשהתפנתי.. ובבוקר הכול עבר..אני עדיין בתולה?..

ראי תשובתי הקודמת אלייך.

אשתי תפסה אותי צופה במחשב בסרט כחול. תגובה לעניין בתחילה הייתה חוסר התייחסות אך לאחר שעה היא חזרה אליי עם שאלה: למה צפית בזה? ופשוט לא ידעתי איך לענות לה משום שחשתי נבוך/מבוייש. היא מצידה כבר הסיקה מסקנות משלה על כך שאני לא מסופק ממנה, שאני רוצה נשים כמו בסרט. והיא אף רואה בזה סוג של בגידה. לאחר שהתעשתתי ניסיתי להסביר לה שתראה את זה בפרופורציה, זה סך הכול פנטזיה. אנחנו נשואים די טריים בשנות ה-20 לחיינו, בשל עומס בחיים (לימודים ועבודה) לא מקיימים יחסי מין בתדירות גבוהה ואילו אני מרגיש שיש בי את התשוקה שכן ולכן כנראה מחפש את הגירוי בסרטים. אשמח אם אוכל לקבל דרך בה אוכל להסביר לה שלמרות שאנחנו נשואים זה לא שאני בוגד בה אלא זה דבר אחר, נורמלי לחלוטין. בתודה מראש.

פונה יקר, אמרת את כל התשובות הנכונות שעלייך לשתף בהן את אשתך. הדגש בפניה שיש לך צורך בפרקן מיני ללא האנרגיה הנחוצה לשם השקעה בהתעלסות ובמעשה מין זוגי. הסבר לה שהפרקן באמצעות פורנו אינו דורש השקעה או התייחסות לזולת, הוא טכני ומהיר, בינך לבינך והסבר לה שאתה חושק בה ושתשמח לקיים איתה יחסי מין. לדעתי יהיה זה מן הראוי אם תצליחו להתפנות לחופשה בת כמה ימים מכל עיסוקכם ולבדוק האם בזמן שאינכם שקועים בתלאות היומיום אלא נהנים מרגיעה ומפנאי האם אכן חלה עלייה בתדירות יחסי המין ביניכם. במידה והתשובה חיובית אכן זו תהיה ראייה שלעיתים יש צורך מצידך בפרקן מהיר ללר הרבה השקעה רגשית. אם גם בזמן תקופת נופש ורגיעה לא תחול עלייה בתדירות המין ובאיכותם יש אולי מקום לשקול לשדרג את יחסכם המיניים על ידי פנייה לייעוץ מיני. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אם עשיתי עם חבר שלי סקס יבש ואחרי זה גיליתי שירד לי דם וששורף לי זה אומר שאני כבר לא בתולה?...

פונה יקרה, אני לא מבינה מה זה סקס יבש. מכל מקום לשאלה אם את בתולה או לא כדאי לגשת לבדיקה גניקולוגית אשר תאמר לך בוודאות מה מצבך מבחינת הבתולין. באותה הזדמנות כדאי להצטייד באמצעי מניעה וכדאי גם לבקש את החיסון נגד הפפילומה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום; אני ובן זוגי בני 20. אנחנו נמצאים בזוגיות מזה כמספר חודשים. חשוב לציין שאני הקשר הראשון המחייב שלו וכמו כן גם הראשונה שלו בעניין המיניות. לעומתו היה לי קשר של 4 שנים. בתחילת הקשר השתמשתי בגלולות, המיניות שלנו בקשר הייתה מעולה אך עקב בעיה בריאותית נמנע ממני זמנית להשתמש בגלולות לכן עברנו לקונדומים. לאחר שעברנו להשתמש בקונדומים המיניות בקשר שלנו השתנתה משמעותית! בן זוגי נמנע מכל פעילות מינית איתי, אפילו לאחר שאני מזכירה לו ואומרת לו שאני רוצה.. התגובה שאני מקבלת היא עצבים ושכל מה שאני חושבת עליו זה רק סקס. בסופו של דבר כשאנחנו כן מגיעים לרגעים אינטימים אני מרגישה שהוא עושה את זה מתוך "טובה" ולא כי הוא רוצה את זה באמת! אני לא נהנת ולא מסופקת ורק מקווה שזה יגמר מהר. הוא לא מוכן לדבר על זה והוא לא מוכן לשנות לתנוחות שאולי יגרמו גם לי לסיפוק בתירוץ שהוא עייף ואין לו כח וטוב לו ככה. אני באה מרקע שמיניות זה אמנם לא הכל במערכת יחסים אך היא מאוד חשובה לתחושה הטובה. וכרגע מה שאני מרגישה זה שאני לא טובה מספיק בשבילו ולא נחשקת. אני אובדת עצות! אשמח אם תוכלו לייעץ לי מה עלי לעשות ואיך לדבר או להתנהג כדי שאני אוכל להרגיש מסופקת ושטוב לי בזוגיות. תודה!

לילך היקרה, ראשית עלייך לפתור את בעיית אמצעי המניעה שלך ולשם כך עלייך לגשת לרופאה הגניקולוגית שתמליץ לך על אמצעי זה או אחר שיהיה מתאים לך. שנית, קשה להבין את תגובת בן זוגך להימנעותו ממין אך ורק כתגובה לצורך שלו להשתמש בקונדום, אפשר בהחלט שזה לא להיט עבורו אך מכאן ועד להימנעות מינית כוללת ולעצבנות רבה בנושא המרחק הוא רב. לא ברור לי מה עובר עליו ואולי קרו דברים נוספים במערכת היחסים שאינך מודעת אליהם. לא נותר אלא להפנות אתכם למרפאה לטיפול מיני באזור מגוריכם. במידה ואחד מכם, או שניכם, חיילים, לאור הגיל אותו את מציינת, יש לדעת כי הצבא נותן טפסי הפנייה למרפאות הציבוריות לטיפול מיני. כמו כן קיימת האפשרות לגשת למרכזי הייעוץ של דלת פתוחה לצעירים, להערכתי מן הנתונים שאת מוסרת יש צורך בהתערבות איש מקצוע בתחום התקשורת המינית על מנת שינסה לתווך ביניכם ולסייע לכל אחד להביע את רגשותיו, רצונותיו ועמדותיו. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני נמצאת בזוגיות 4 שנים אני ובן זוגי בני 29 , יש לי בעיית משיכה מצד אחד יש בינינו תקשורת מעולה אנחנו חברים הכי טובים מצד שני אני לא יודעת אם אני נמשכת אליו , בתחילת הקשר שלנו לא הייתה לי משיכה כל כך חזקה אליו לקח לי זמן לאהוב אותו אולי כחצי שנה למרות שמיום הראשון כן חיבבתי אותו אני יודעת שבן זוגי מתוסכל מכך שאני לא יוזמת אף פעם סקס גם לי זה מפריע אבל בכל פעם שאני אומרת לעצמי הפעם אזום ברגע שאני רואה את המיטה בא לי לישון וזהו, כשבן זוגי יוזם אני זורמת איתו גם בשביל לא לפגוע בו שכל פעם אני דוחה אותו למרות שבן זוגי נראה מעולה והרבה בנות אומרות שהוא מדהים אני רואה בו את היופי אבל משהו בו לא משך אותי מלכתחילה וגם הריח הזה שאני נמשכת לא היה אצלו , בנוסף הוא לא מעוניין להתמסד הוא אומר ברגע שיהיה מסודר מבחינה כלכלית אולי הוא יציע לי כמה אני יכולה למשוך את הקשר אנחנו 4 שנים ביחד אני חייבת לציין שיש בינינו חברות אמיתית אבל מה עושים ? אני עובדת עצות

נילי היקרה, בפנייתך את מתייחסת לשתי שאלות, האחת היא המנעותו של בן זוגך להציע לך נישואין על רקע כלכלי וזו שאלה שעלייך לקבל עליה החלטה, האם להמתין או לא. שנית, עיקר השאלה נסובה סביב המשיכה המינית ולפיכך בזאת תתמקד התשובה. הייתי מציעה לך לסקור את מערכות יחסייך בעבר ולבדוק האם הייתה לך בהם תשקה מינית ואם כן כמה זמן ארכה תשוקה מינית זו. יש גברים ונשים המתחילים מערכות יחסים עם רמת תשוקה גבוהה ולאחר מספר חודשים עד שנה יורדת תשוקתם המינית מסיבות מודעות או לא מודעות. יש אחרים (גברים ונשים) שתשוקתם מתדלדת כאשר הקשר הוא חברי וידידותי. עבורם דווקא קשר דרמטי של ריבים והתפייסויות מעורר תשוקה. כאמור, אינני יודעת מהם מאפייני תשוקתך המינית לגברים שונים, מה מאפייני הקשר הנדרשים לשם כך ומה משך הזמן בן את יכולה לשמור על תשוקה. כל אלו הם היבטים שיש להתייחס אליהם בצורה קפדנית ולעומק. כללית נאמר שלא רצוי לקיים לאורך זמן מערכת יחסים שאין בה תשוקה מינית שכן הדבר מפריד בין בני זוג והופכם לשותפים לדירה ולא זוג אינטימי. נושא הריח הוא מאוד קריטי ודי קשה להתגבר עליו, כאשר ריחו של אדם דוחה אותנו ולא עושה לנו את זה בהחלט קשה לפתח תשוקה מינית. אלא אם כן ימשח את גופו בבשמים. להלן כתבה רלוונטית מהבלוג שלי שעוסקת בעניין: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2195980 מכל האמור לעיל נראה שעלייך לעשות היטב חושבים בכל הנושא של תשוקתך המינית ולבחון היטב את עצמך, מהם מדליקי ומכבי התשוקה. במידת הצורך פני לאיש מקצוע בתחום הפסיכוסולוגי. המצב הנוכחי אינו משביע רצון מבחינתך ומבחינת בן זוגך כך שיש לשוחח ולעשות חושבים. בהצלחה וכל טוב, אילנה

שלום רב, אני רוצה לפנות לטיפול מיני ומנסה להיות מדויקת בבחירה... אני יודעת שגם מטפלים מיניים שאינם רופאי נשים עובדים עם מאמני נרתיק,אבל האם הם נותנים הדרכה והעבודה נעשית בעצם לבד בבית, או שההדרכה היא פיזית עם המטפל? תודה איה

איה היקרה, אינני יודעת על רקע איזו אבחנה הומלץ לך השימוש במאמני הנרתיק (דיאלטורים). השימוש בהם נעשה להתמודדות עם שלוש תופעות: 1. וגיניסמוס 2.ווסטבוליטיס 3. דיספרוניה. להלן קישור לשלוש כתבות מהבלוג שלי, שהתפרסמו בשבועות האחרונים ומייעדות לסכם את שיטת הריפוי של תסמונות אלה: 1. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 2.http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 3. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 באופן עקרוני אני בעד שהאבחנות הגניקולוגיות תעשנה על ידי רופא גניקולוג שכן הוא היחיד המוסמך לבדוק את האישה באיבר מינה ובהתאם הוא היחיד המוסמך לאבחן אותה. כל שאר אנשי המקצוע, למעט פיזיותרפיסטיות של רצפת האגן, מנועים לחלוטין!!! (ואפילו אם הם רופאים בתחומים אחרים, יהיו אשר יהיו) לגעת באיבר המין של האישה. באשר לטיפול מאחר ואינו טכני (רק החדרה של מאמן נרתיק) ובעיקרו הוא פסיכולוגי ומתכוון אל החרדות העומדות בבסיס החרדה הרי אין כאן הרבה לגניקולוג מה להציע משום שאיננו מומחה בפסיכולוגיה. עדיפות ראשונה במעלה היא לפנות לפסיכוסולוג (פסיכולוג/ית מוסמך/ת) ואם לא לסקסולוגית מוסמכת שהרקע שלה הוא עבודה סוציאלית. כדאי להדגיש שאין שום צורך בהחרדת מאמני נרתיק ליותר משתי דקות כל יום. פירוט והסברים מדוייקים בכתבות. מקווה שעזרתי לך בעזרת שלוש הכתבות אשר תסייענה לך למצוא את המטפל/ת המתאימים. כל טוב ובצלחה, אילנה