פורום זוגיות, פרידה וילדים

שלום , אני בן 28 , בריא (תודה לאל) ספורטיבי, מעשן לעיתים רחוקות, כמעט ולא צורך אלכוהול. יש לי חברה חדשה , כשאר באתי לריים עימה יחסי מין לא הייתה לי זיקפה חזקה בכדי להחדיר אותו , למרות שיש לי גירוי מיני אליה והיא נותנת לי תחושה טובה , הבעיה היא שזה נמשך כמה ימים . לאחר שאנו מוותרים על הסקס היא מנסה להביא לי ביד ולבצע מין אוראלי , וגם כן אין זיקפה מלאה ואם יש השפיכה רחוקה מתמיד . כשאני מנסה להביא ביד במקומה השפיכה צולחת לאחר מאמצים רבים וגם היא לא מענגת וכיפית. לעומת זאת כשאני בבית ואני חרמן אני מצליח להעמיד אותו ולגמור די מהר . מה יש לי ? מה עליי לעשות ? אני מתוסכל ואני יודע שגם היא . נ.ב. אני נוטל אפקסור 150 מ"ג (שידוע שפוגע בזיקפה ומעכב שפיכה). סליחה על האורך תודה רבה .

צחי היקר, אכן האפקסור שאתה לוקח הוא בעל פוטנציאל לפגיעה בתשוקה המינית ברמה מסוימת אם כי לא הבכרח בתפקוד המיני. בקשר לתרופה זו שהיא נוגדת דיכאון וחרדה כדאי שתעבור לגרסא הגנרית שלה הידועה כפחות משבשת את התיפקודים המיניים ומשפיעה באופן זהה בתפקודים הרגשיים וזוהי הויאפקס. עניין התארכות זמן השפיכה בהחלט ניתן לשייך ללקיחת התרופה. בנוסף אתה מציין בעיה של זיקפה והיא פחות שייכת לתופעת לוואי של התרופה וכל הנראה שייכת לחרדה ביצועית. בשלב הראשון מומלץ לפנות לרופא המשפחה לבקש כדורי און כגון ויאגרה 100 מ"ג או סיאליס 40 מ"ג.לגופו של עניין אתה מדבר על חרדה ביצועית הפוגעת ביכולת הזיקפה וכן מפחיתה את יכולת ההנאה שלך. הייתי ממליצה לפיכך שתפנו לטיפול מיני זוגי על מנת שתלמדו באופן התנהגותי ובהדרגה כיצד לקיים התעלסות ללא היווצרות קשיי תפקוד. במידה ואתה מרגיש שהמצב מורכב מדי, מומלץ לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי. כמו כן מומלץ לברר עם הפסיכיאטר האם מומלץ לעבור לתרופה אחרת , לא רק הואיפקס, אלא באופן כללי תרופה ממשפחת הSSRI כגון לוסטרל או בשמה הגנרי סרנדה המשפיעה פחות על התשוקה המינית ועל התפקוד המיני. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי , אשמח אם תוכלו לעזור לי בנושא. אני בת 25 ובן זוגי בן 28 אנו יוצאים שלושה חודשים והחלטנו שהגיע הזמן להתנסות מינית. יש לנו משיכה אחד לשני, וזה מאוד ברור ובולט גם אצלי וגם אצלו. יש לו זיקפה כשאנחנו באים לנסות, אך ברגע שהוא מנסה לבצע חדירה, הזיקפה נעלמת. אפשר "להחזיר" אותה אבל ברגע שמנסים שוב, היא שוב נעלמת. אנו מספקים אחד את השני בדרכים אחרות, אבל עדיין יש לנו רצון להתנסות בסקס מלא. חשוב לציין שבמצבי עונג אחרים, הוא מגורה מאוד ומתפקד כרגיל ניסיתי לדבר עמו קצת, והוא טוען שהדבר קרה לו כבר בעבר. עם נשים , אך ברוב המקרים, וכשהוא לבד, הכל מתפקד כרגיל. אשמח לעצה מה כדאי לעשות וגם כיצד לגשת לנושא. אני מרגישה כי הדבר לא נעים לו ומביך אותו, אך בכל זאת רוצה לנסות למצוא פתרון לעניין. תודה

מיכל היקרה, את מתארת מקרה אופייני של בעיית זקפה אצל גבר. זוהי בעייה של חרדה תפקודית והיא מתבטאת באובדן הזיקפה סביב תזמון החדירה. כאשר החדירה אינה על הפרק בדרך כלל הזיקפה נשמרת תקינה. ברמה טכנית הדבר ניתן לפתרון ע"י רופא המשפחה ובקשה לתרופת און כגון וויאגרה או סיאליס. לכל אחת מין התרופות יש מספר מינוני עוצמה ויש להתאים את הכמות באופן שהתפקוד המיני ישאר תקין גם בזמן חדירה. במקביל בהחלט מומלצת פנייה לטיפול סקסולוגי אשר באופן התנהגותי ילמד את שניכם כזוג כיצד לחוות יחסי מין באופן שלא יהיה איבוד זקפה של בן זוגך בזמן החדירה. התרגול המעשי של ההנחיות הסקסולוגיות נעשה בפרטיות החדר של אחד מכם, ללא נוכחות הסקסולוג. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

לפני כ 3 חודשים לאישתי היה קשר רומנטי ואינטימי עם גבר. לאחר שהדבר התגלה הופסק הקשר אולם האיש נשאר חבר שלה בפייסבוק ולעיתים מתקבלות בטלפון הנייד שלה התראות על מיקומו לאחר שהוא מעדכן זאת בפייסבוק.למרות שהבעתי את התנגדותילדבר ובקשתי ממנה להסיר אותו מרשימת החברים היא מסרבת בעקשנות לעשות זאת ומציינת כי אינה בקשר איתו והסרתו תגרום לפרובוקציה מיותרת מצידה.האם לקבל זאת או לדרוש ניתוק כל קשר אפשרי?

דוד היקר, הרומן של אישתך עם גבר אחר, תהיינה סיבותיו אשר תהיינה הינו סוג של פריצת גבולות. הנתק מאותו גבר מחייב הצבת גבולות בלתי חדירים בין שניהם ופירוש הדבר חסימת כל דרכי ההתקשרות הווירטואליים והאלקטרונים לא כל שכן במציאות הפיזית. העובדה שאישתך מתקשה להתנתק ממנו בפייסבוק ובסלולרי בהחלט מעידה על קושי רגשי להתנתק מצידה ולפיכך מומלץ שתפנו לייעוץ זוגי או כל אחד מכם לייעוץ אישי. בקשתך אינה מוגזמת באופן אובייקטיבי אלא שברור שהדבר קשה לאישתך מבחינה רגשית מה שמראה על קיומה של התייחסות רגשית בשלב הזה כלפיי אותו בחור. כל טוב ובהצלחה, אילנה

היי...הכרתי מישהי ויצאנו כשלושה שבועות עד לפני שבועיים בערך.( מתוכם פעמיים החלטתי שלא מתאים לי ושוב חזרנו) החלטתי שהיא לא מתאימה לי מכמה סיבות ואני די שלם עם ההחלטה. הבעיה היא שכולם סביבי משגעים אותי שלדעתם טעיתי ושאני צריך להתקשר אליה ואני לא רוצה!! היא לא הבחורה שאיתה ארצה להיות, מה גם שבפעם האחרונה שנפגשנו ודיברנו על הקשר(שלאחריו נפרדנו סופית) גיליתי שאני לא מסוגל יותר לנשק אותה אפילו.. זה גורם לי ללחץ מיותר, להסתכל מידי פעם על הפרופיל שלה בפייסבוק( מחקתי אותה מהחברים) ולמחשבות שאני לא רוצה ואוהב. איך אוכל להשכיח ולשכוח אותה? אני מכיר את עצמי, ברגע שאכיר מישהי חדשה וניפגש, מהר אשכח ממנה..אבל עד אז..??

מייקל היקר, ברור שהבחירה שלך בבת זוג צריכה להיות אך ורק לפי רצונך האישי ומידת ההתאמה האישית שאתה חווה ובלי קשר ללחצים סביבתיים. שכן בסופו של דבר החיים האישיים שלך בעיקר יתרחשו בינך ובין בת הזוג כך שמומלץ להתעלם מהלחצים הסביבתיים ומומלץ לבקש שיפסקו. יחד עם זאת לא ברור, אם אתה כל כך שלם עם אי ההתאמה, מדוע באופן כפייתי אתה חושב על הבחורה? בדרך כלל מקובל שאם אדם מנתק מגע ממישהו שאינו מעוניין בו החוויה היא של רווחה והקלה ואין הוא מתעסק איתו במחשבה. האם אתה באמת חושב שההתעסקות במחשבה באותה בחורה נובעת אך ורק מן הלחץ הסביבתי? בחן עצמך היטב ובדוק את הסיבה להתעסקות הטורדנית בבחורה שמרצונך החופשי בחרת להתנתק ממנה. במידה ולא תצליח בכך מומלצת פנייה לייעוץ פסיכולוגי קצר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

ליאת היקרה, נא להפנות את השאלה לרופא אורולוג. יום טוב, אילנה

שלום רב, מזה כשנתיים אני(בת 28) במערכת יחסים עם בן זוגי( 29)ומתגוררת עימו כשנה וחצי בערך. כשהכרתי אותו הוא היה בנאדם רגוע,בעל שמחת חיים וסבלני כלפיי,חייבת לציין שתמך בי מאוד,הגעתי אליו מבית קטן וחסר אמצעים כאשר אמי החד הורית תמכה במשפחה מאז מות אבי,מגיל 10 אני בלי אבא ובעלת חרדות,אם זה חרדת נטישה,חרדה מהסביבה,עברתי לא מעט טראומות בילדותי,בעיקר שהייתי עם אבי כשאיבד את ההכרה והובל לבית החולים וכל זה בגיל 10,ילדה מפןחדת וחסרת ביטחון(עד היום)אני טיפוס שנלחץ מהר,אני סובלת מגמגומים מדי פעם(תלוי בתקופה).... מעולם לא תמכו בי רגשית ולא העניקו לי ביטחון,כך שברגע שבן זוגי נתן לי את כל זה הרגשתי רצויה והיה לי שקט ורוגע.. עבדתי לפרנסתי בכמה עבודות מזדמנות ולא הרווחתי מספיק,למרות שבן זוגי הסכים לזה ואף שילם שכירות ואת כל החשבונות,מאז נכנסתי לחרדות ולא יכלתי לתפקד ולכן נשארתי בבית ללא פרנסה,מעבר לזה יש לי בעיות בריאותיות שמונעות ממני כרגע מלמצוא עבודה נורמלית,זה מוביל לבעיות בזוגיות עקב זה שבן זוגי משלם הכל,יום יום,שעה שעה שהוא לא שוכח לריב איתי בעניין הזה,טוען שיש אנשים חולים ממני שהולכים לעבוד ולא מסוגל להבין אותי,נהיה לחוץ ועצבני ומרוב לחץ התחלתי לפתח כאבי בטן ממושכים עד כדי כך שכרגע אני בבדיקות,חזרתי לגמגם עקב חוסר התמיכה שלו בי,בכל דבר מאשים אותי כאילו אני עושה זאת בכוונה,אני בחורה בעלת מוסר עבודה,הייתי עובדת שנים מגיל צעיר במשרה מלאה...אך כל התקופה האחרונה השפיעה עליי בצורה שלילית,אנחנו לא מקיימים יחסי מין במשך שנה בערך,אם זה מהחרדות או מהמצב הבריאותי שלי והוא לא מוכן לקבל את זה ומנסה להפעיל עליי מניפולציות,טוען שזה לא קשר נורמלי,שבגללי יש לו חובות,שאין לו שמחת חיים,שרע לו במשך שנה וחצי..ואינני מבינה מדוע אינו מוכן להבין אותי עד שהכל יסתדר..אנחנו מאורסים ואני בהתלבטות האם להשאר בקשר כזה כשאני יודעת שאם חס וחלילה בעתיד הרחוק יקרה לי משהו אז לא יבין גם הפעם כי הרי כבר הצהיר בפניי שאם אני איתו אז אצטרך כל חיי לעבוד ולא סתם,לעבוד קשה מאוד...כל היום הוא בודק אם אני מחפשת עבודה...ומה עשיתי בכדי לקדם את זה,מציין שזה לא נראה טוב שאני לא מגיעה לחלק מהמפגשים המשפחתיים שלו(כשאני סובלת מכאבי בטן כרוניים המשתקים אותי לכמה שעות)שהמשפחה שלו תחשוב שאני סתם מפונקת..בכל מקרה אין עם מי לדבר,אני רק שומעת כמה אני לא תורמת ורק מזיקה ואם יספר להוריו על כך אז יהיה להם מטען כבד עליי..עברתי חיים לא פשוטים ואני מחפשת סופסוף רוגע בחיי,אני בבעיה...חייבת ייעוץ.. המון תודה מראש!!!!

פונה יקרה, צר לי מאוד על היסטוריית חייך הקשה ועל התחושות הרגשיות הקשות שיש לך כלפי עצמך וכלפי החיים. לא ברור מהו הליקוי הבריאותי ממנו את סובלת ולא ברורה חומרתו. כמו כן לא ברור מדוע ליקוי בריאותי זה מונע ממך עבודה כלשהי ולו עבודה חלקית. את מתארת זוגיות שאינה מאוזנת בעליל, בן זוגך הוא המפרנס היחיד , את נמצאת בבית, סובלת פיזית ונפשית, דורשת שהוא יבין אותך, אין יחסי מין בינכם כבר שנה ואינך מופיעה בצורה מסודרת למפגשים עם משפחתו. הרושם הוא שמבחינתו הוא די במלכודת שכן הוא נמצא כעת עם בת זוג שאינה תורמת לו רבות רגשית , מינית, כספית והתנהגותית ומצפה רק להשען עליו ולקבל ממנו תמיכה עד לזמן בלתי ידוע. מהזווית שלו בהחלט ניתן להבין את הכעס והמירמור וקיים ספק רציני אם ירצה להמשיך ולהשאר בקשר כה לא מאוזן. הייתי מציעה לך לפנות בדחיפות לפסיכולוג של קופ"ח אליה את שייכת כולל התערבות תרופתית פסיכיאטרית לאיזון מצבך הנפשי ואולי גם להקלה על כאבי הבטן שבהחלט עשויים גם להיות תגובה למצוקה נפשית. בשלב הנוכחי את זקוקה לתהליך שיקומי מהיר שכן קיים חשש סביר שתפקע סבלנותו של בן הזוג והוא פשוט יקום ויילך. יש מקום להעריך אותו על תמיכתו במשך כל זמן הקשר למרות שהייתה ביניכם תקופה טובה קצרה מאוד והעצה לגבייך היא מהרי וטפלי בעצמך.במידה ואין לך את הכסף לשלם לפסיכולוג מטעם קופ"ח נא פני למרפאות לבריאות הנפש של משרד הבריאות, אשר נותנות שירותים בחינם. שכן אף גבר אינו רוצה לבחור אישה המחפשת בו דמות הורה תומך באופן חד צדדי ולא סימטרי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי,בקשר לתגובתך ברצוני להוסיף כי אני מטפלת בחרדות,הייתי כבר אצל פסיכולוגים מגיל צעיר,אך זה רק גרם לפתיחת הפצע מחדש ולא גרם לי לתחושה טובה,מעבר לזה אני כבר תקופה במפגשים עם פסיכיאטרית וצורכת כדורים נגד חרדות. בקשר למצבי הרפואי,אני בבדיקות ורופא המשפחה טוען שזה לא מלחץ נפשי וכי מצאו בחלק מהבדיקות בעיה בבלוטת התריס,אנמיה וירידה משמעותית במשקל,מה שגורם לי לחולשה רצינית בפעילות יומיומית .ומפני שיש לי שלשולים חוזרים אשר לא מאפשרים לי לצאת מהבית ישנם סיכויים טובים שאני סובלת מצליאק בנוסף. חייבת לציין שמגיל צעיר עבדתי ברצף במשרה מלאה והסתדרתי בעצמי ללא סיוע כלשהו,מדובר רק מלפני שנה וחצי עד עכשיו,כלומר פרק זמן שיצא בדיוק בתקופת הזוגיות הנוכחית שלי ולכן בן זוגי תומך בי ואני מעריכה אותו על כך,אבל טוענת שבריאותי כרגע במקום ראשון לפני עבודה כי אחרת לא אוכל לחזור לתפקוד מלא והלחץ שמופעל עליי מצידו איננו תורם למצבי. מקווה שיצא לך להבין בדיוק במה מדובר.

לנערה בת 16 שאני מכירה יש "רוקט פוקט" - ויברטור קטן. האם זה יכול להזיק לה נפשית?.

פונה יקרה, רוקט פוקט מגרה ברטט חשמלי את הדגדגן ומביא אודות לכך לתגובת אורגזמה. זהו סוג של אוננות עם מכשיר תואם לכך במקום עם היד. אוננות עצמית במצב פרטי מיועדת להשגת סיפוק עצמי ואורגזמה ואינה אמורה לגרום לשום נזק נפשי. הבעיה היחידה ברוקט פוקט או בכל ויברטור רטט אחר היא היווצרות ההרגל או ההתמכרות למהירות הרטט החשמלי שהיא גבוהה וכתוצאה מכך יכול להיווצר קושי תגובתי בלהגיע לאורגזמה באמצעות מגע אנושי. הבעיה אינה נפשית אלא פיזית. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

הי,הכרתי בחור יצאנו רק פגישה אחת[ לפני הפגישה דיברנו כל יום בטל, הוא התקשר כל יום, והיה נראה שהוא מעוניין מאוד, ואמר שמאוד מצאתי חן בעיניו, והיה שולח הודעות ומתקשר במשך כל היום] אחרי שנפגשנו , למחרת הוא התקשר בערב ואמר לי מה קורה? אמרתי לו שאני עייפה, ומזל שאני בחופש היום מהעבודה, אז הוא אמר בכעס כן הטל שלי לא הפסיק לצלצל כל היום, וכמה הודעות שלחת, הוא כעס שלא יצרתי קשר, אמרתי לו שהוא יכל להרים טל, [חיכית לטל ממנו לראות אם הוא מעוניין] הוא אמר שהוא חשב שאני לא מעוניינת בקשר, שנפרדתי ממנו בסוף הפגישה כאילו שאנחנו שכנים, ושהוא אמר לי להתקשר שהוא החזיר אותי הביתה אמרתי לא צריך, בקיצור אמרתי לו שאני כן מעוניינת, למחרת הוא התקשר אליי בבוקר , לא עניתי [הייתי עסוקה בעבודה] אז אחכ חזרתי אליו לטל , הוא התחיל לדבר עם אבא שלו בזמן שאני על הקו, כעסתי אמרתי לו נוווו תתפנה אליי, אין לי זמן אני בעבודה ,אז הוא אמר אני מדבר עם אבא שלי, אז שוב אמרתי אבל אין לי זמן, אז הוא אמר ביי, אז עניתי ביי, נפגעתי ושלחתי לו הודעה שלא מתאים לי להיות בקשר, ושיהיה לו בהצלחה, חשבתי שהוא ירדוף אחרי אבל הוא לא הגיב, בערב שלחתי לו הודעה כאילו הפלתי עליו , כתבתי שהבנתי שהוא לא מעוניין ,וגרמתי לו להבין מההודעה שאני כן רוצה בקשר, אבל הוא לא ענה , אחכ שלחתי לו עוד 2 הודעות והוא לא ענה, עכשיו עבר חודש פתאום הוא התקשר , הייתי בעבודה לא ראיתי תשיחה, אחרי כמה שעות שלחתי לו הודעה ,חיפשת אותי? אז הוא כתב כן לומר שלום, אז כתבתי לו , מה איתך הכל טוב? אז הוא התקשר ואמר מה אסור להתקשר לומר שלום? אני ינתק? אז אמרתי שזה בסדר, שאלתי איפה הוא הוא סיפר שהחליף עבודה , וזהו הוא אמר שהוא התקשר רק לומר שלום, ושיהיה לי שבת שלום, ומאז עבר שבוע הוא לא התקשר! השאלה שלי למה הוא התקשר? זה לא שיצאנו כמה חודשים או שנים שהוא יתעניין לשלומי, ויגיד שלום, כולה פעם אחת נפגשנו! ואם הוא לא מעוניין בקשר אז למה לעזאזל הוא התקשר בכלל!

מנור היקרה, הרושם הוא ששניכם לא הייתם בשלים לקשר זה , הן בגלל כעסנות יתר והן בגלל אי זמינות כרונית,בשל עייפות וכמו כן בשל עבודה במהלך היומיים הארוכים בהם "כאילו" הייתם בקשר. מאחר ובמשך יומיים של קשר לא הצלחתם למצוא התאמה או הרמונייה מינימלית הרי השאלה מדוע התקשר כעבור חודש אינה רלוונטית כלל. עוד ביטוי לחוסר ההתאמה וחוסר ההרמוניה בינכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב, אני בת 31, לא סובלת בד"כ מבעיות בריאותיות, היו לי 2 מערכות יחסים בעבר ולא זכורה לי הבעיה שיש לי עכשיו. בכל פעם שאני ובן זוגי מקיימים יחסים, הכל בסדר גמור אבל בחדירה כמעט תמיד יש לי כאבים ובעיקר דימום. בפעם הקודמת שהייתי אצל רופאת נשים היא אמרה שייתכן ויש לי קרום גמיש וחוץ מזה הכל תקין. אני לא יודעת מה לעשות ואשמח לקבל עצה מכם.

אופל היקרה, נא להפנות את השאלה לגניקולוגיות באתר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

כשעומד לגבר, זה פוגע בריכוז שלו?. רוב הגברים אוהבים שאישה מוצצת להם?.

שירה היקרה, בדרך כלל התשובה היא כן וכן. אך לכל כלל יש גם היוצא מן הכלל. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני יוצא עם משהי כמעט שבוע , יצא מצב שבתחילת הקשר היא יצאה לטיול לתקופה קצרה (חודש) טיול שתוכנן לפני שהכרתי אותה , לאחר שני פגישות עמה, אני חש שהיא נקשרה קצת יותר חזק ממה שאני נקשרתי, אני חייב לציין שהיא בחורה מתוקה , חכמה , אינטלגנטית, יפה , אבל לאחר שני ימי פגישה , היא רושמת לי הודעות של געגוע וכל מיני כינויים שמתאימים לזוג שכבר יוצא שנה, ומהטיול היא רושמת לי שהיא מתגעגעת אליי ולמראה שלי ,וקשה לה להיות בלעדיי .. האם זה לא מוגזם . השאלה שלי היא, האם זה מעיד על משהו פגום או לא תקין ? אולי אובססיביות ?קנאה? אני אשמח לשמוע עצה חכמה . תודה רבה.

רובי היקר, אנשים יכולים לפתח בדימיונם כל יחס אפשרי המוקרן אל אדם שהם מכירים מעט זמן. ברור לי שאתה חש שיש חוסר מידתיות בין עוצמת התייחסותה אלייך מרחוק לבין העובדה שנפגשתם רק פעמיים. ככל הנראה מדובר בנפש רומנטית, אם אתה מקבל מכך רגליים קרות , אתה יכול לכתוב לה בחזרה שאתה חש שזה קצת "גדול עלייך" ומוגזם ושאינך נמצא במקום זה. יש אפשרות שתמתין עד לחזרתה לארץ וייתכן שאז הדברים יקבלו את הפרופורציות הנכונות והאסימונים יפלו במקומות הנכונים. אם אינך מתכוון להמתין לשובה אלא זורם הלאה, ידע אותה על כך. אין ספק ששני דייטים לא אמורים להכניס אדם לכלל התחייבות רגשית אך מצד שני אין איסור על הזכות להתאהב ולהיות רומנטי. מה שלא יהיה, כדאי להיות אותנטי ולא לשחק משחק שלא מתאים לך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני רוצה לספר לך על משהו שראיתי פעם ברחוב. אישה בערך בת חמישים הלכה ברחוב. ניגש אליה גבר זר וליטף לה את החזה. היא בעטה לו בביצים והלכה. לדעתך, ליטוף כזה של החזה מצדיק בעיטה בביצים?.

פונה יקרה, לפי עניות דעתי זו אינה שאלה סקסולוגית אלא שאלה הדנה במעשה בלתי הגון ובמידת המידתיות של עונש כלפיו. זוהי שאלה שיפוטית לגיטימית אך אין לה כל קשר למקצועי כסקסולוגית או כפסיכולוגית. לגופו של עניין נדמה לי שהתגובה של האישה הייתה אינסטקנטיבית. בעיניי היא עשוייה להיראות מידתית ובעיניי מישהו אחר כמוגזמת או אולי כפחותה מדי. היה כאן בעליל מעשה של הטרדה מינית בפהרסיה ולא ברור מה את רוצה לברר בשאלתך? כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אבקש את עזרתכם בטיפים לסקס טוב יותר.. אני וחברה שלי שוכביח קבוע ופתוחים ללא בעיה... תהליך שלנו זה גירוי אחד לשני.. היא יורדת לי ואני לה.. עושים ביד אחד לשני נשיקות וחדירה.. מה עוד אפשר לצרף?? דבר שני: משהו שבא נגדי.. אני גומר מהר.. מציצה ראשונה ואני בעננים.. ואז לוקח לפין זמן ??להתאושש וזה מבאס אותה... מה עליי לעשות? איך אני יגמור לאט? זה מתשכל גם אותי שאני רואה אותה לא הכי נהנת.. עזרה?

אלי היקר, 1.באשר לטיפים לגיוון חיי המין מומלץ לחפש ספרות בנושא , כלומר, ספרות אירוטית הדנה באופני התנהגות מגוונים במיטה. כמו כן מומלץ לקרוא ספרות של דימיון אירוטי כאשר כל בן זוג מספר לשני את הדברים המעוררים ומגרים אותו בדמיון. לא בהכרח צריך להגשים כל דבר במידה והוא מסוכן ,לא מוסרי בעליל, או עשוי לערער את היציבות הזוגית אך בהחלט ניתן להתגרות מכך תוך כדי דיבור ותוך כדי פנטזיה. התנהגות מינית מספקת ומגרה מחייבת עמדה כללית של רצון להתנסות ביחד בחיי מין עשירים יותר והדבר כמו כל דבר מחייב השקעה ולמידה. כמו כן עומדות לרשותכם חנויות של אביזרי מין, סדנאות אירוטיות וקלטות אירוטיות. 2.באשר לתלונתך אודות שפיכה מוקדמת מומלץ לפנות למרפאהלטיפול מיני בגברים על מנת שילמדו אותך לשלוט בשפיכה (הטיפול מבוסס על תרגולת בבית עם בת הזוג) ובמידת הצורך נעשה שימוש בשילוב תרופתי. כל טוב ובהצלחה, אילנה..

אלי היקר, 1.באשר לטיפים לגיוון חיי המין מומלץ לחפש ספרות בנושא , כלומר, ספרות אירוטית הדנה באופני התנהגות מגוונים במיטה. כמו כן מומלץ לקרוא ספרות של דימיון אירוטי כאשר כל בן זוג מספר לשני את הדברים המעוררים ומגרים אותו בדמיון. לא בהכרח צריך להגשים כל דבר במידה והוא מסוכן ,לא מוסרי בעליל, או עשוי לערער את היציבות הזוגית אך בהחלט ניתן להתגרות מכך תוך כדי דיבור ותוך כדי פנטזיה. התנהגות מינית מספקת ומגרה מחייבת עמדה כללית של רצון להתנסות ביחד בחיי מין עשירים יותר והדבר כמו כל דבר מחייב השקעה ולמידה. כמו כן עומדות לרשותכם חנויות של אביזרי מין, סדנאות אירוטיות וקלטות אירוטיות. 2.באשר לתלונתך אודות שפיכה מוקדמת מומלץ לפנות למרפאהלטיפול מיני בגברים על מנת שילמדו אותך לשלוט בשפיכה (הטיפול מבוסס על תרגולת בבית עם בת הזוג) ובמידת הצורך נעשה שימוש בשילוב תרופתי. כל טוב ובהצלחה, אילנה..

אני בזוגיות מזה 7 שנים עם בחור בריא בן 35 ,אנחנו חברים טובים ואוהבים אחד את השני מאוד , רבים מידי פעם ומתווכחים אבל בצורה טבעית לחלוטין .שנינו עובדים בעבודה טובה ובעלי הכנסה מכובדת.אנחנו גרים בבית שלי כך שאין לנו התחיבויות כספיות ,שנינו נראים מצויין. בשנים הראשונות ליצאיה תדירות יחסי המין הייתה טובה (1-2 בשבוע )אך בשנים האחרונות חלה נסיגה ואנו כמעט לא מקימים יחסי מין כלל .וגם אז אחרי שאני מתלוננת על כך או כאשר פתאום באמצע הלילה כשאני ישנה בא לו והוא מעיר אותי . אנחנו לא נוגעים אחד בשני כלל למעט חיבוק ונשיקה על הלחי. דיברתי איתו אינספור פעמים והוא הבטיח לעשות דבר בעניין וכלום לא קרה ,הבחור עשה בדיקות רפואיות והתוצאות הראו רמות נורמליות . הצעתי שניפרד והוא מסרב ומבטיח לטפל בעניין אבל כלום .כמובן שאין שום חשד לקשר צדדי ואנחנו פתוחים אחד עם השני וגם טרם נשואים. במהלך השבוע הוא אכן עובד ממש קשה בעבודה ואין לי טענות אם זו הסיבה ,אך גם בסופי השבוע כשאנחנו במיטה כל יום או סתם בבית כלום לא קורה . בהתחלה יזמתי ואכן קרה אבל אני כבר לא מסוגלת ופגועה מהעניין עד מאוד .מה לעשות ?

רותם היקרה, הבעיה שאת מציגה בהחלט הינה אופיינית רק לכם וניתן למצוא זוגות שבהם אחד הצדדים מאבד את העניין המיני. במקרה שלכם זה בן זוגך שאיבד את התשוקה ואת הריגוש המיני. לגבי בדיקות ההרומון הזכרי , גם אם הן תקינות אך עדיין בשליש התחתון של הנורמה יש מקום לפנות לאורולוג סקסולוג כדי להתערב במתן זריקות או משחה הורמונליים. במקרים רבים הבעיה אינה הורמונלית אלה פסיכולוגית והשינוי הוא בהחלט אינו פשוט. הייתי מציעה לשניכם לפנות לייעוץ פסיכוסקסולוגי למספר פגישות כדי להחליט האם התנהגותו של בן זוגך הינה תגובתית למשהו של חוסר שביעות מן הקשר ואם כן לשפרו או שמדובר בתהליכים פנימיים לא מודעים שלו אשר שולטים יותר בתמונה. תמיד קיימים שלושת הרכיבים גם יחד. ההורמונלי הזוגי והאישי. כל אחד במינון אחר והשאלה היא במידה ורוצים להשיג שינוי האם הוא אפשרי, האם יש מוטיבציה לכך ומהי השיטה הטובה ביו שיש לנקוט בה. המצב בהחלט מחייב בירור עם איש מקצוע. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום. בגיל 20 הכרתי בחור שהוא החבר הראשון שלי אני איתו כבר שנתיים בשנה הראשונה שהייתי איתו אהבתי אותו מאד וכל מה שהוא ביקש עשיתי במריבות שהיו לנו אפילו שלא הסכמתי עם דעתו הייתי מוותרת הייתי סולחת והייתי מקשיבה לכל הרצונות שלו כי כשאני אוהבת מישהו הוא הכי חשוב בשבילי ולא אכפת לי לעשות הכל למענו ולהיות רק איתו .כשהייתי מספרת לחברות אימי ואנשים על טיב היחסים ביני ובן החבר שלי הם ''פתחו '' את עיני '' ואמרו לי שטיב היחסים ביני ובין חברי לא צריך להיות כמו שהוא ובגלל שלי אין ניסיון אני חושבת שככה זה צריך להיות וככה כולם . חברי מאד ''נקמן'' איתי ולדוגמא אם אני למשל לא מוכנה אחרי ש''גמר'' וגמרנו'' לספק אותו במציצה אז הוא ישר כועס עלי רב איתי אומר לי אני לא אגע בך יותר בכלל . או אם אני רוצה לצאת עם חברות או ידיד או מסיבה לבד .. אז ישר הוא אומר לי אני גם אצא איך תרגישי ? כל הזמן יש אצלו סוג של איום שאולי ניפרד כי אני מתנהגת ככה .....לא התנהגות כמו שהוא רוצה . אם אמרתי משהו שלא מצא חן בעיניו הוא ליד כולם אומר לי אולי תפסיקי הבנו כבר ומוציא אותי כאילו הטיפשה . עכשיו השאלה שלי היא ...1 כשהבנתי ושמתי לב שהוא יביכול מנסה ''להשתלט'' עלי ובהתחלה זה לא הפריע לי אבל עכשיו הבנתי שזה לא טוב כי אם אתחתן עם אחד כזה הוא ינסה להחליט לי על הכל ...אז התחלתי להתנהג איך שאני רוצה בטיבעי שלי בלי להראות לו שאני מפחדת שהוא יעזוב אותי . ואז עכשיו יש ביננו יותר מריבות כל הזמן הוא אומר נמאס לי ככה בסוף ניפרד למה ? ולמה ? ותפסיקי לא ההית ככה מה קרה לך ? גם כשאני אומרת לו לא לדבר אליי ככה ליד חברים או לכעוס עלי או לאיים כשהוא כועס הוא שוכח . אני מבולבלת כי מצד אחד אם הוא יעזוב אותי אני אהיה מאד עצובה . ומצד שני אני רוצה להתנסות לצאת עם בחורים אחרים לראות היש יחס שונה ? בריא יותר ? מכבד יותר ? אני לא יכולה לבגוד בו כי הוא איתי ''עוקב '' אחרי כל הזמן ואני גם לא בחורה בוגדנית . ואני לא רוצה להפרד ממנו .. אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו בישביל להתחתן איתו בגלל ההתנהגות השתלטנית שלו . ואני לא יודעת אם אמצא מישהו אחר שיאהב אותי כמוהו ? מה לעשות ? מה דעתך ? אני מאד מבולבלת .......איך יודעים מה בעצם טוב בזוגיות ????? הודה לך לתשובה והסבר

פונה יקרה, לא ברור מתוך פנייתך כיצד חברך אוהב אותך אם בכלל אך ברור מאוד כיצד הוא כועס, משתלט , מגביל, מאיים שולל את חירותך ,מוחק את אישיותך, משפיל, ובקצרה קשר מלא כעס עוינות קנאה ורכושנות. אין לי מושג מדוע את שם, כיצד את יכולה לטעון שיש אהבה מצידו כלפייך וכיצד חבל לך להפסיד קשר כל כך גרוע. יש אנשים המתרגלים לרע וכאשר הם מתנתקים מן הרע אולי זה כואב זמן מסויים אבל כשאר הם מתפקחים הם מודים לאלוהים שנתן להם את התבונה ואת הכוח להציל את עצמם ואת חייהם. נדמה לי שזה המצב הנוכחי. הייתי ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין את עצמך ומדוע את מוכנה לנהל קשר בתנאים כה שליליים עבורך ועוד שואלת האם יש קשרים אחרים בעולם. חשוב מאוד שבקשר הבא שתצרי לא יחזור דפוס התנהגות דומה מצידך של כניעות וביטול עצמי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

לדעתך, אהבת אמת אפשרית כיום?. את מכירה זוגות שיש להם אהבת אמת?. ועוד שאלה, שבטח לא תעני עליה - לך ולבן זוגך יש אהבת אמת?.

פונה יקר, משך כל אלפי שנות ההיסטוריה האנשוית ניסו בני האדם מן השורה כמו גם משוררים , סופרים, פילוסופים, פסיכולוגים וכ"ו להתמודד עם השאלה מהי אהבה בכלל ומהי אהבת אמת. אם כוונתך באהבה היא ששני בני אדם יהיו שרויים באופן מתמיד 24 שעות ביממה לאורך שנים באהבה זה עם זה נדמה לי שאיני מכירה מצב כזה ולו רק מהסיבה הפשוטה שבבני אדם מתרוצץ מגוון של רגשות ואין אדם השרוי במצב רוח מסויים יציב רצוף ותמידי אלא אם הוא יוגי או בודהיסט שהגיע להארה ואז ממילא הוא נמצא במצב של אהבת אמת כלפי כל הברואים. כל מצב אנושי אחר מכיל את מגוון הרגשות האנושיים ואת מגוון המצבים האפשריים כך שעלייך לברר לעצמך למה כוונתך באהבת אמת והאם אינך נוטה כאן להפשטת יתר. כל טוב , אילנה.

שלום רב היתה לי חברה עד לפני כחודשיים וחצי , והיא נפרדה ממני בגלל שהיא לא נמשכה אלי ולא אהבה אותי , יש לי טראומה מזה ופחדים. לפני כמה ימים יצאתי עם בחורה לדייט ראשון וכעת אני חושש שגם הבחורה הזאת לא תימשך אלי ולא תאהב אותי. מה אפשר לעשות ? ומה הסיכויים שהבחורה הזו לא תאהב אותי ולא תימשך אלי גם ?

רוני היקר, כל איש ואיש וטעמו שלו כך שהעובדה שבחורה מסויימת נפרדה ממך ולא אהבה אותך לא אומרת דבר וחצי דבר אודותייך אלא על ההתאמה בינכם ובמקרה הזה על חוסר התאמה. מומלץ מאוד לא לשקוע בעניין ולהפוך אותו לטראומה אלא לקבל שקיימת סבירות שחלק מהבנות תאהבנה אותך וחלק לא. ולו רק דווקא בגלל הסיבה שזוהי דרכם של בני האדם. המשך את עניינך בבנות המשך לצאת איתן לדייטים ואני בטוחה שתמצא את הבחורה שתתאים לך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני ובעלי נשואים כמה שנים טובות ואפשר להגיד שנפתחנו די טוב בסקס ונהנים מצויין אבל תמיד יש עליות וירידות ודברים שעדיין קשה איתם א. בעלי מאד רוצה שאני אמצוץ לו את האיבר ואת האשכים ואני לא מסוגלת מה שאני כן עושה אני מלקקת לו את האיבר למעלה סביב הבליטה ומנשקת לו את האיבר אבל למצוץ אני לא מסוגלת למרות שהוא שם לי אותו בפה בעיקר קשה לי שיוצא לו הפרשות מהאיבר וזה דוחה אותי גם לליקוק לפעמים ב. אנחנו לרוב מסיימים בתנוחה וחדירה הרגילה כשאני על הגב והוא עלי אבל הרבה פעמים בעלי מבקש את תנוחת הדוגי או הדוגי העצלן בקיצור כניסה אחורית לנרתיק אני גם מאד נהנית מזה אבל לפעמים אני לא מצליחה להתכוון נכון ואז זה כואב לי כשהוא זז אם האיבר בפנים ואם הוא לא זז זה בסדר אבל בתכלס הוא חייב לזוז ואציין גם את צורת איברו כשהוא קשה אולי זה קשור צורה של בננה כלפי מעלה 18 ס"מ אורך קוטר בעיקוף 14 ס"מ מדדתי לו עם מטר תפירה. ג. כשהוא גומר בפנים אז זה בפנים ומה שנשפך נשפך על המגבת וגם על הישבנים או הגב הוא גומר אני לא מגיעה למצב שאני נוגעת בזה נכנסת למקלחת ושוטפת אבל לפעמים הוא רוצה לגמור על הבטן או החזה או לכיוון הפנים או על הפנים קשה לי עם זה וזה לא שיוצא לו שתי טיפות יוצא לו זרמים ועוד הוא רוצה גם בפה זה מגעיל אותי ונראה לי מסוכן ד. יש לו רצון להכניס לי לטוסיק זה גם מגעיל אותי וגם נראה לי מסוכן אני נותנת לו גירויים עם הישבנים והוא משפשף לי בין הישבנים וגומר כך גם וזה עדיין לא מספק אותו הוא רוצה מאד להכניס. תודה

טובה היקרה, דרישותיו המיניות של בעלך הן בגדר הסביר בתרבות של ימינו אך אין זה אומר שאת חייבת לקבל דברים אשר מרתיעים אותך מגעילים אותך או מכאיבים לך. סכמו בינכם מה מקובל עלייך ומה לא. חשוב מאוד שלא תפעלי בניגוד לתחושתייך הרגשיות והגופניות שכן הדבר עלול לפגוע בתשוקה המינית ובהמשך ליצור אפילו בעיות בתיפקוד המיני. הטענה שבעלך משמיע "שכך עושים כולם" אינה רלוונטית. שאחרים יעשו מה שטוב להם ושאת תעשי מה שמקובל עלייך. באשר לכאב בתנוחת הדוגי את תיארת איבר מין בהחלט גדול הן באורך והן בעובי של בעלך וככל הנראה הכאב הוא בלחץ על צוואר הרחם שכן אורך של 18 ס"מ עשוי להיות מעבר לאורך הנרתיק שלך עד לצוואר הרחם. במידה ואתם רוצים תנוחת חדירה מאחור בקשי ממנו שהחדירה תהיה חלקית או שתנסי לשכב אפרקדן על הבטן. בעניין כאב חדירת הדוגי יעשוי להיות כאן עניין פיזיולוגי של מבנה הנרתיק שלך (שווה בדיקה גניקולוגית לגבי אורך הנרתיק). כל השאר הוא רתיעות והעדפות פסיכולוגיות ואתם חייבים להגיע בינכם לעמק השווה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אנחנו בני זוג. שנינו לא מתלהבים מסקס "רגיל". הדבר שהכי מטריף ומעורר ומגרה את שנינו, הוא לאונן זה לזו: הוא מלטף לי בעדינות את הדגדגן, עד שאני גומרת כמה פעמים. זה מאד מגרה אותו לראות אותי ככה. כשאני מתאוששת, אני מטפטפת לו שמן תינוקות על הזין העומד שלו, ומאוננת לו עד שהוא גומר. לדעתך, הסקס החלקי הזה נחשב לסקס מספק לכל דבר?. כדאי לנו לנסות להזדיין "רגיל", דבר ששנינו לא מתלהבים ממנו. (לא שסקס רגיל מכאיב למישהו מאיתנו, או לא נוח. סתם לא מתלהבים מזה). מחכים לתשובתך...

זוג יקר, הכל אצלכם ממש בסדר!!! המשיכו ותיהנו בדיוק כמו שטוב לכם לעשות!! אין שום צורך לרדת מדרגת ההנאה הגבוהה אליה הגעתם. השאירו את החדירה לעשיית ילדים. כמה טוב שאתם מתואמים בעניין זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

רקע קצרצר : אני בת 18+ עם חבר כמעט 4 שנים , סבלתי עד לא מזמן ממצב של כאב בזמן החדירה , עברתי טיפול קצרצר , הרבה עבדתי עם עצמי , גם בחשיבה וגם פיזית ועכשיו אני יכולה להיות גאה ולומר שכמעט ולא כואב לי בכלל בעת החדירה ! אבל הבעיה החדשה היא, שאני לא נהנת . מרגישה כמו גופה או זרה ומחכה שזה יגמר...אני מחפשת את ההנאה ופשוט לא מוצאת . מקנאה בחברותיי שמספרות לי כמה כיף זה ואני פשוט לא מוצאת תעניין בזה. בתור בחורה שנורא מודעת לעצמה , אני יודעת שכמה שאני שאוהבת את החבר שלי קשר בו אני לא נהנת מהסקס לא יוכל להיות קשר ארוך טווח. וזה בעיה שנורא מפריעה לי.. אני כן רוצה להנות ואני חושבת שזה משהו נלמד אבל אני לא יודעת איך עושים את זה. האם זה עניין של תירגולים? ככל שמקיימים יותר יחסי מין בסוף לומדים מה הכי כיף? [עד עכשיו זה פשוט כאב אז זה לא היה בדיוק יחסי מין מלאים] תודה מראש :)

פונה יקרה, ראשית כל הכבוד לתהליך שעברת אך יחד עם זאת הינך מדווחת שהכאב אינו נעלם לחלוטין לחלוטין לחלוטין. כל עוד קיים כאב ולו מזערי קשה לדבר על הנאה בזמן חדירה. ראשית עלייך לסיים עם הטיפול המיני ולהגיע למצב שבו חדירה לא תגרום אפילו אי נעימות מינימלית לפני שאפשר לדבר על הנאה מחדירה. לשם כך עלייך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי אשר במקביל ייתכן וייגע גם בהיבטים נפשיים המשפיעים בהווה על אי ההנאה בחדירה ,הן ביצירת הכאב והן על מניעת ההנאה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני נשואה לבעלי 4 שנים, לפעמים מאושרת מאוד ולפעמים כלל לא... בפעם האחרונה ששכבנו, תוך כדי הוא אמר לי "זונה", אני מאוד חוששת שאולי זה סימן למשהו עמוק שאני לא רואה או שאולי אני סתם עושה עניין וזה לא כ"כ נורא. אני לחוצה מאוד ואשמח שתעזרו לי ותייעצו לי.

פונה יקרה, מתוך תיאור המקרה בלתי אפשרי לדעת האם מסתתר כאן משהו עמוק יותר או שמא התבטאות זו מגרה את בעלך במהלך האקט המיני. גברים ונשים רבים מעדיפים להתבטא מילולית בצורה בוטה או מגרה בזמן יחסי המין וייתכן שבעלך השתמש בכך כחלק מהצורך בגירוי עצמי. ראשית מוטב שתשאלי אותו על כך, בטאי את המידה בה את מוכנה או לא מוכנה לכך ושימי לב האם חל שינוי בדפוס הכולל של יחסכם. מן הפנייה קשה לדעת האם זהו זבוב המוגדל לכדי פיל , דבר המיותר לחלוטין. או שזהו זבוב המצביע על התקרבותו של הפיל. הפעילי אינטואיציה ושיקול דעת ודברי איתו. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

בעלי אוהב שאני תופסת לו בביצים ומועכת. זה מגרה אותו נורא. האם זה יכול להזיק לו לביצים?. כשהייתי נערה, אמא שלי סיפרה לי כמה מכה בביצים כואבת. איך את מסבירה, שבעלי אוהב שאני מכאיבה לו בביצים?.

נטלי היקרה, 1. בקשר להנאתו של בעלך, עלייך לשאול אותו. ייתכן שהדבר אינו כואב לו בצורה שאת עושה זאת וייתכן שהוא נהנה ממידה מתונה של כאב. 2. לגבי נזק אפשרי לאשכים כדאי לפנות לרופא אורולוג בעניין זה או לרופא פוריות. לא ברור לי אם כיום יש או אין לכם ילדים ואם סגנון העינוג אותו אוהב בעלך באשכים עשוי כן או לא לפגוע בפוריות או בכלי הדם. אחריותך בנושא בהחלט חשובה וכדאי לברר את ההיבטים הרפואיים שבעניין. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, אני בת 22 ויש לי חבר בן 29. אנחנו חברים כבר חצי שנה.מערכת היחסים שלנו תקינה וחיי המין שלנו פוריים. אתמול, גיליתי שחברי מוחק את ה"היסטורי" של המחשב. לאחר בירור איתו בנושא הוא אמר לי שהוא הסתכל על תמונות של בנות ערומות. שאלתי אותו אם הוא צופה גם בסרטי פורנו והוא אמר שלא (סיכוי גדול מאוד שזה שקר והוא אכן צופה). השאלה שהיא האם זה טבעי שבנים מסתכלים על תמונות/ סרטים? מהן ההשפעות של זה על מערכת היחסים?ואיך צריך לנהוג לאחר שמגלים דבר כזה? תודה רבה!

פונה יקרה, האינטרנט מלא שפע של אתרי פורנו, מסוגים שונים. אתרים אלו מיועדים בעיקר לגברים העושים בהם שימוש נרחב. אין טעם לעקוב אחרי החבר אם הוא נהנה ורגיל לצפייה בפורנו ו"הוא כבר ילד גדול" השאלה הרלוונטית היא האם הדבר משפיע על היחסים הרגשיים והמיניים בינכם. אם במקביל לצפיית בפורנו יש לכם יחסי מין פורים ומענגים איני רואה כל בעיה בזה שגם יהנה כשהוא עם עצמו (ממילא קשה מאוד להפסיק הרגל זה וחבל שיוביל למריבות ולשקרים). האפשרות היחידה להפסקת ההרגל אם וכאשר הוא יחווה (ולא בטוח שהדבר יקרה) שבאיזשהו אופן הדבר פוגע בו רגשית ומינית . כל עוד הוא נהנה מכך בזמנו הפנוי כשאינך בסביבה ואינו פוגע ביחסכם המיניים איני רואה שום סיבה להתערב בדרכים בהן הוא נהנה כשהוא עם עצמו. מבינה לליבך שבהתחלה זה עלול ליצור קנאה או תחרות אך עדיף לקבל את זה כחלק מתופעת האינטרנט ולפתח הסתגלות לתופעה שהיא בין לאומית ונפוצה מאוד. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אהוב יקר אחרי 4 שנים יקרות שנתתי לך מחיי כן העזתי לקום וללכת נחמד עכשיו האור שבו אתה מציג אותי בפני כולם כחולת נפש שמחקה את התמונות שלה מהפייסבוק שלך או לחילופין אחת שהפכה אותך לכלב מה שלא כולם יודעים זה העובדה שגררת אותי לסמים שהכית אותי שעברתי הפלות בגללך שהסתכסכתי עם כל המשפחה שלי בשבילך עשית לי עוול נוראי ולא פציתי פה ואתה עוד מעיז לבכות שמשכתי אותך ולא הייתי מוכנה להתחתן מעניין באמת למה האם הסיבה לכך היא השקרים הבלתי פוסקים שלך? או אולי שמא מדובר במכות? ההפלות שהותירו צלקת? המחלת נפש שלך ששיגע אותי? הילדותיות שלך והצורך התלותי שלך כל הזמן להיות תחת פיקוח ולגרום לי לשכוח מחיי באמת מעניין מה הייתה הסיבה שהבריחה אותי ממך, כל זאת ובסוף אני מוצאת עצמי בוככה לאור ההשפלות שבהודעות שאתה מעיז לכתוב עלי ,הלוואי ולו רק יכולתי בהינף יד למחוק הכל לחזור אחורה ומלכתחילה לקלוט מי אתה באמת אילו רק הייתי שומעת למשפחתי שרק ניסתה להזהיר אותי מפנייך אבל כמו כל בת טיפש עשרה מטומטמת הלכתי שבי אחריך הפסדתי אבל לא נורא התבגרתי ,לו היו בעיניי דמעות אולי הייתי מתפרקת וחוזרת לעצמי אבל על נבל שכמוך אין לי דמעות רק כאב חד בלב שמקווה שיעבור בהקדם ליו לא תדע

סיפור קשה, מן החיים. לא קורה לכל אחת בהכרח , לפעמים כדאי לשים לב לסימנים האזהרה הראשוניים או לחילופין להקשיב לדברי ההורים. ובכלל כדאי גם ללמוד מניסיונם של אחרים...

הי, אני אשתדל לפרט כמה שניתן כי הבעיה ממש מפריעה לי וכל יעוץ יתקבל בברכה. אני בשנות ה20 המאוחרות, נמצאת כבר שנה בזוגיות הרצינית הראשונה שלי עם בחור שאני באמת סומכת עליו ואוהבת אותו. בתחילת הקשר היה לי קשה להיפתח אליו פיזית מפני שאני בחורה רגישה וחשדנית כלפי גברים (לא עברתי חווית התעללות אבל סקס זו נקודה רגישה אצלי). בסופו של דבר הורדו המחסומים והיה נעים וכיף אפילו מאד, מפני שהוא הראשון שהיה לי עם איבר מעט גדול מהממוצע. אבל בהרבה מקרים הייתי לחוצה ומכווצת ולא הצליח לנו. בסופו של דבר הוא גילה לי שבשבילו זה אחד הדברים המשמעותיים בקשר – מה שהלחיץ אותי עוד יותר. מאז בכל פעם שאני רואה אותו אני אוטומטית עם יד על הסטופר – מחשבת כמה זמן יש לי להיכנס לmood המתאים כדי שנקיים יחסים כתיקנם. מן הסתם, דבר אחד הוליך לשני והקשר שלנו הסתיים לתקופה של מספר חודשים ולאחרונה שוב חודש. התגעגענו אחד לשני אבל שכחנו את הבעיה הגדולה שהיתה. היום אני יותר משוחררת, אבל אני כן מיובשת. אולי בגלל החורף, אולי גם דברים אחרים אבל זה המצב.. יבש ושורף לי.. הא מתאמץ נורא, הופך עולמות אבל עדין זה סיוט. פעם השתמשנו בחומר סיכוך אבל הוא לא אוהב את זה, כי הוא לא מרגיש כלום. יש משהו שאני יכולה לעשות בנידון? הגניקולוגים אומרים לי שהכל בסדר. אני בטוחה שיש משהו גם פיזית וגם פסיכולוגית וגם תכשירתית שאני יכולה לעשות. אשמח לקבל כל עצה. תודה וסליחה על החפירה :)

פונה יקרה, הרושם הוא שאת מפתחת פחד תיפקודי מפני חדירה הן בשל תפיסתך את האיבר של בן זוגך כגדול יחסית והן בשל החשיבות הרבה שהוא מייחס לעניין . חרדה באופן כללי "מייבשת" אותנו ולבטח היא מייבשת את התשוקה והעוררות המינית והדבר מתבטא ביובש בנרתיק. לגבי יובש בנרתיק אפשר להשתמש ברמה הטכנית בחומר סיכה על בסיס מים כמו ky ג'ל , נמכר בכל הפארמים ללא מרשם רופא. אפשר גם להשתמש בג'ל של שמן תינוקות ג'ונסון היפואלרגי אותו מחדירים לנרתיק או מורחים על איבר המין של הגבר. השימון המיטבי הוא שימוש בשמן קלנדולה המעורב בשמן קמומיל (שניהם חומרים מרגיענים) שמן זה ניתן לקנות בבתי הטבע( חפשי באינטרנט לגבי בית טבע המחזיק זאת). מאחר ואת מדברת גם על שריפה קיים חשש להתפתחות ווסטבוליטיס. את מוזמנת לקרוא בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 מכל מקום קיים חשש לעיצבוב יתר שלילי של איזור הנרתיק או פתח הנרתיק. להערכתי במצב הנוכחי אין די בטיפים ובהחלט מומלצת פנייה לטיפול פסיכוסקסולוגי. אני חושבת שמומלץ לבצע טיפול במאמני נרתיק (גופי פלסטיק בעובי של החל מנר דקיק של חנוכה ועד לעובי של איבר מין גברי עבה במיוחד) משך התרגולת היומית הוא שתי דקות בבית ע"י המטופלת והדבר מביא להסרת הפחד מגדלים של איבר המין הזכרי. במקרה הזה נראה לי מומלץ ביותר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

יש לי שאלה אם אני קיימתי יחסי מין בעבר ..ועכשיו שאני יותר בוגרת ועכשיו לא מתאים לי כל כך יחסי מין עם חבר ויש לי סטנדרטים לחכות עד החתונה .. והשאלה.. האם זה אקטואלי לחכות עד החתונה ?זאת אומרת האם הבן זוג יעורר בזה ספקות שאני לא בתולה ?וישאל למה אני לא מקיימת יחסיי מין.. מחכה לתשובה ממך..

רינה היקרה, לא ברור לי מדוע בקשר של זוגיות יציבה ,אהבה ואינטימיות אשר תתקיים בו גם תשוקה מינית תמצאי לנכון לשים את הבלימה של הימנעות מחדירה, כאשר אינך בתולה וקיימת יחסי מין בעבר. מצד אחד רצונו של אדם כבודו ואם מסיבה זו או אחרת , שאינה ברורה מהפנייה, זכותך המלאה לבקש מבן זוגך הנוכחי או העתידי כיבוד רצונותייך. מצד שני נראה הדבר תמוהה ולא מובן אם אנו מדברים על מערכת יחסים של זוג חילוני בעל נורמות התנהלות מודרניות. כך או כך נתון הדבר לדיון לבירור ולהסכמה בין שני בני הזוג שאלמלא כן עלולה החלטתך להיראות שרירותית ופוגמת בתהליך האהבה התשוקה והרומנטיקה של תקופת טרום הנישואין. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי.אני בת 33 ומזה זמן רב שלא היה לי גבר קבוע בחיי. למעשה עברו כבר קרוב לשנתיים מאז הייתי במצב אינטימי עם גבר ואני חשה מאוד את המחסור במגע הפיזי. העניין הוא שעם הגברים שיצא לי להיות איתם עד היום לא ממש הצלחתי להגיע לאורגזמה ודיי הרגשתי מן סוג של זרות במיטה. אני מתלבטת אם יש לי בעיה מינית פיזית או שאולי "סדנת זוגיות" מהסוג הזה 1uletamid.co.il זה משהו שעשוי להועיל.

תמי היקרה, איני מכירה את הסדנא אודותייה את מדברת וכמו כן אני די נוטה להיות סקפטית לגבי יכולת של בן אדם לשנות דברים עמוקים בתוכו תוך זמן קצר. אם את מאמינה בזה עברי את החוויה ותראי אם אכן חל בך שינוי של מודעות ורכישת כלי התנהגות חדשים. אם כן, הרי שרק טוב עתיד לצמוח מזה. אם תמצאי שלא שוחחרו כל החסימות שאת חווה בתוכך גם לאחר הסדנא מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי. יש להביא בחשבון ששאלת המסוגלות למציאת זוגיות ולשמירה עליה היא בחלקה הגדול נתונה לתהליכים לא מודעים שכן ברמה המודעת אין ספק שאת רוצה ןמעוניינת בכך ולמרות זאת משהו שאינך מבינה משתבש לך באמצע הדרך. מקווה שתמצאי את הפורום המתאים, סדנא, קבוצה או טיפול אישי, כדי להתגבר על חסמים אלה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אילנה אני בת 34 רווקה, יש לי בן זוג בן 42 רווק 4.5 חודשים. אני עובדת במקום עבודה שמדי שנה מעניק לי חופשה שנתית- 4 ימים בבית מלון 5 כוכבים בארץ. אני מתלבטת האם להזמין את בן זוגי לחופשה שלי: מצד אחד, אנחנו נפגשים מדי יום, הקשר טוב וזה די מתבקש שאציע לו. מצד שני, אני מרגישה שזה קצת "גברי" להזמין אותו לחופשה. בייחוד, שהוא לא יזם עד כה שום צעד לחופשה משותפת, אפילו משהו קטן: צימר, סופ"ש יחד וכו'. יתרה מכך, כשהיינו חברים חודשיים הוא קיבל חופשה מטעם העבודה באילת ונסע עם חברים מהעבודה ולא הציע לי להצטרף. עם כל הכנות, גם אם היה מזמין לא הייתי מצטרפת (כי בתכל'ס לא הרגשתי בזמנו שזה מתאים והקשר בשל לחופשה) אבל הייתי שמחה אם היה מציע. אני פשוט לא רגילה לסיטואציה שבה אני כביכול מקדמת את הקשר, אני זאת שיוזמת חופשה משותפת וזה מרגיש לי ההיפך מנשיות.. ובכלל, לפנות אליו ולשאול אותו ולבקש ממנו שיקח חופש של שבוע זה בכלל קשה לי..אני רגילה שמחזרים אחריי ולא להיפך. מצד שני, לצאת עם חברה (ויש לי הרבה שישמחו להצטרף לחופשה מפנקת) נראה לי דבילי כשיש לי בן זוג (ב-3 שנים האחרונות יצאתי עם חברות כי לא היה לי בן זוג משמעותי בזמני החופשות שלי) מה עושים? איך יוצאים לחופשה הזאת? איך לפנות אליו ולהציע לו חופשה ולהמשיך לחוש נשית ומחוזרת? מה ניתן להטיל עליו לארגן לחופשה (אם בכלל) כדי להרגיש שגם לו יש תפקיד חוץ מלהגיע? מה דעתך על מה שעובר אלי?

נורית היקרה, יש להפריד בין תהליכי היוזמה, החיזור וההשקעה שבקשר הזוגי לבין ההחלטה הנקודתית על החופשה הנוכחית. ברמת הקשר הכולל היית רוצה לשנות את הדינמיקה שבינך ובין בן זוגך והדבר מחייב שיחות בנושא, בירור עמדות והתאמת ציפיות. ברמה הפרקטית מוגשת לך חופשה זוגית במועד קרוב ומבחינת טובתך האישית את מעדיפה לבלות אותה עם בן זוג מאשר עם חברה. לפיכך לגבי החופשה הנידונה הייתי ממליצה שתעשי מה שיותר טוב לך ותציעי לבן זוגך להצטרף ובאשר למהלכים העתידיים יש לדון בשינוי התנהגותו ויחסו. ייתכן שאין בו את המודעות לציפיות נשיות כלפי חיזור פינוק והשקעה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אילנה שלום, שמי ל', נשוי טרי מזה כ-5 חודשים, וברצוני לנסות ולפתור סוגיה חדשה-ישנה ביני לבין אשתי. אנחנו ביחד 7 שנים ומאז ומתמיד הקשר המיני בינינו לא היה תדיר. היו תקופות קצרות שזה היה קורה בינינו יותר, אך רוב הזמן ככולו תדירות המגע המיני בינינו - אחת לשבועיים וחצי-שלושה. אני אדם מאוד מיני, ומבחינתי מגע מיני ביני ובינה הוא הדרך לשמר את הקשר ולשבח אותו, ומגע מיני יכול להתרחש כל יום בכל שעה. כמובן שאני מבין את העובדה שיש פערים בינינו ומקבל את זה. אך משך הזמן שעובר עד שאנחנו שוכבים שוב גורם לי לאבד ביטחון, ואני מרגיש שהיא לא נמשכת אליי, ואני פשוט מתהלך בתחושה מלאת זעם שגורמת לי להיות קר ואדיש אליה עד שאנחנו שוכבים שוב. וכך מדובר ב"מעגל קסמים" שקורה שוב ושוב ושוב. אני מבין שמדובר בשוני פיזי בין הדחף המיני שלי ושלה. אבל הייתי שמח לקבל מספר כלים פרקטיים שאיתם אוכל להתמודד עם הבעיה הזו. בתודה מראש, ל'

פונה יקר, הפער שאתה מציין דורש ללא ספק התערבות טיפולית של איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והסקסולוגיה. קשה לתת טיפים בעניין. השאלה אינה רק דחיפות יחסי המין אלא המצב הכולל של מגע אינטימי ואו אירוטי בין בני הזוג גם ללא קיום יחסי מין מלאים. ייתכן ויש צורך לטפל בתשוקה המינית וייתכן שיש צורך שתחוו חוויה של טיפול מיני זוגי. אתה מוזמן לקרוא על כך בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2129993 מומלץ לפנות לאיש מקצוע כדי להתמודד עם הבעיה הזו. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

הוא טוען שזה רק סקס. אני פחות נהנית ומעונינת בסקס ממנו לכן הוא ממחפש את זה אצל אחרות. למרות זאת אנחנו מקיימים סקס 4-5 פעמים בשבוע. תמיד ביוזמתו. איך אני יכולה לשקם את הזוגיות איתו.

פונה יקרה, הפנייה קצת לא ברורה, מסתבר שחיי המין בינך ובין בעלך הם בהחלט אינטנסיבים אך לבעלך במקביל יש צרכים רגשיים ופיזיים או הרפתקנים הדוחפים אותו לשכב עם נשים נוספות במקביל ובנוסף. אם אינך קנאית ואת רואה בכך תיאבון מוגבר או מוגזם מצידו אותו הוא משביע הן בבית והן בחוץ לא ברור לאיזה שיקום זוגי את מתכוונת. השאלה היא האם בעלך מוכן לוותר על ההתמכרות המינית שלו? כמו כן לא ברור מה מפריע לך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני נשוי 22 שנה עם 4 ילדים מזה 10 שנים (לא שלפני היה יותר מידי) אני חי ללא סקס אשתי כל הזמן מתחמקת ממני (לדעתה הסקס נועד להבאת ילדים) אנני יכל להמשיך לחיות בצורה כזו ולא יודע כיצד ולאן להתקדם אני בן 46 ואשתי בת 44 אנו עם 4 ילדים הגדולה בת 18 והקטנה בת 10 אשמחך לקבל התיחסות למקרה..

דור היקר, אין ספק שהבעיה שאתה מעלה היא קשה ומורכבת. למעשה חיי המין שלך פסקו עם הולדת הבת האחרונה. מצד אחד קשה מאוד לחיות חיי מין וללא קשר של מגע גופני, מצד שני קשה מאוד לפרק משפחה בת 4 ילדים. כך שאני מבינה שהדילמה הן שלך והן של אשתך היא קשה. בהחלט ייתכן שאישתך היא בעלת תשוקה מינית נמוכה והשאלה היא האם ברצונה להשתנות. במידה ואין זה רצונה יהיה עליכם לסכם בינכם הסדרים זוגיים מסוג זה או אחר אשר אולי יאפשרו לך חיי מין שלא במסגרת הנישואים. אין ספק שהנושא מורכב ואני ממליצה בכל לב לפנות לייעוץ טיפולי זוגי כדי להסדיר את העניינים השנויים במחלוקת ובמתח של כל אחד מכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני נשוי ולאחר 5 שנים נפרדתי מרומן מדהים .הפרידה הייתה מיידית ובהפתעה גמורה.היא הכירה משהו ולאחר כמה ימים הודיע לי שהקשר שלנו הסתיים.אני המום ולא יודע איך לנהוג.יש לי כאבים בחזה,לא נרדם בלילה ולא מפסיק לחשוב עליה כל היום, אציין שעבר כבר חודש מה לעשות?????

אבי היקר, מן האמור אני מבינה שבמקביל להיותך נשוי היה לך רומן מדהים במשך 5 שנים שפסק בבת אחת, כמעט ללא התראה מוקדמת . כך או כך אתה מדבר על סיפטומים של חרדה ומתח הנותנים אותותיהם ברמת הגוף ואין ספק שהופר פה איזון רגשי. האפשרות המועדפת היא לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת לעבד את הפרידה וכאב הלב. אפשרות של "קיצור דרך" היא לפנות לרופא משפחה ולבקש כדור נוגד חרדה ודיכאון כגון ציפרלקס (נפוץ ביותר ומותר להנפקה ע"י רופא משפחה). התרופה תמעיט את הסבל הסיפטומטי ותחוש הקלה מסויימת אך ללא ספק לא תפתור את בעיות השורש הן של חוסר שביעות הרצון מן הנישואים והצורך ברומן מחוץ להם וכמו כן לא תסייע בהבנה כיצד לא היית ער לאיתותים מוקדמים שאהובתך לשעבר הולכת ומתרחקת. במקרה זה יהיה עלייך לפנוץ לייעוץ פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 35, יש לי חבר בן 42 4.5 חודשים, שנינו רווקים. סה"כ החבר שלי בחור מאוד חיובי: נדיב, מפרגן, טוב לב, מחמיא אבל אני מזהה אצלו בעיה שקשה לי להגדירה- אספר דוגמה כדי להמחיש. אתמול היינו באירוע: הוא החמיא לי שאני הכי יפה באולם, אמר שהוא אוהב אותי מאוד, רקד איתי, נישק אותי, חיבק אותי ועוד. כשהגענו הביתה, הוא הוריד אותי, נשק לי והלך לביתו. כאן קבור הכלב..אחרי ערב שכזה עם כאלו מחמאות כולל בדרך הביתה, ציפיתי שכשנגיע הוא ידביק אותי לקיר הראשון שיראה, ינשק אותי, ינסה להכניס אותי הביתה ולעשות איתי סקס אך מאומה...כמו תלמיד תיכון, החזיר אותי הביתה ולהתראות. זה מתחבר להרבה דברים..יש לו בית משלו ואני גרה בקומה הראשונה של ההורים (יש לנו קוטג').ברור שאצלו אפשר להגיע יותר לאינטימיות, אצלי- רק מזמוזים בקושי ועדיין הוא מרבה להגיע אלי ולא עושה מאמצים שנהיה אצלו. כל סופ"ש הוא מגיע באופן קבוע לאמו (שגרה באיזור שלי) ולא ראיתי שום יוזמה מצידו להעביר סופ"ש ביחד. אומנם אנחנו נפגשים המון בסופ"ש ועושים הרבה דברים ביחד, אבל באיזור שלי /של אמו. לרקע, הוא גם אף פעם לא הכיר לי את אמו, למרות שהיא גרה 5 דק' ממני וזה דבר שמאוד מפריע לי בלי שום קשר לבעיה שהצגתי. החברים שלו מאוד שמחים בשבילו שיש לו חברה. ממה שהבנתי מהם הוא שנים לא יצא עם אישה. גם כשניסיתי לברר מדוע, הוא תמיד אומר שמי שרצה לא רצתה אותו, פעם אמר שאף פעם לא התאהב באמת. ניכר שיש בעיה- גבר בן 42 שהחברים שלו לא מצליחים לזכור שם של בחורה אחת עמה יצא... דבר נוסף, הוא אף פעם לא תחקר על עברי המיני/הזוגי. זה פשוט נושא שלא מעניין אותו. למרות שאני ניסיתי פעמים רבות לתחקר אותו בנושא, זה תמיד נראה כחקירה ולא כשיחה דו צדדית. ראוי לציין שעשינו כבר סקס אבל החבר שלי חריג מבחינתי כי שמתי לב שאם עושים סקס- סבבה ואם לא- גם סבבה, כאילו אין איזו תשוקה שמנהלת אותו, הוא לא מתעקש על כלום, גם לא על לינה משותפת וזה נראה לי חריג לגילו ובכלל. אני מתלבטת מה לעשות עם המשך הקשר, בייחוד בשל העובדה שיש לו הרבה תכונות טובות ובואו נודה גם הגיל שלי מתחיל להיות לרעתי וצריך מתישהו להקים משפחה. בקשר קודם שהייתי, הייתי מינית, חתולית, הוא הצליח להדליק אותי במילים, במיניות, בעובדה שרצה אותי בכל הזדמנות, עמל לאינטימיות ביננו, עשה מאמצים והיה מוטרד אם המפגשים לא כללו סקס ובן הזוג העכשווי..על מי מנוחות...עד כדי שזה מטריף אותי

מוראל היקרה, מתוך התיאור נראה בבירור כי לחברך רמה נמוכה של תשוקה מינית היכולה לנבוע משפע של גורמים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. אין מקום להפריח השערות באוויר שכן קיימים כ10 אחוז מהגברים שתשוקתם המינית ירודה והדבר מביא גם ליוזמה נמוכה בשאיפה להגיע למצבי אינטימיות ולינה משותפים. ניתן לפנות לטיפול זוגי כדי להבהיר את הנושא טוב יותר ובמידת הצורך יש מקום לטיפול אישי בבן זוגך אם יהיה מעוניין בכך. מלכתכילה אין לצפות במקרה הנוכחי למהפכות דרמטיות ולפיכך עלייך לשקול היטב את כיוון הקשר והיחסים. במידה והשיחה בינכם על הנושא טעונה ולא זורמת אני בהחלט ממליצה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי כדי להבהיר לעצמך אם את יכולה להסתדר או לא להסתדר בקשר הנוכחי. אגב, מומלץ על הדרך שבן זוגך יעשה גם בדיקת דם למדידת רמת ההורמון הזכרי בגופו. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום. חמתי אלמנה בת 70 משום מה צמודה אלינו בצורה כזו שלאן שאנחנו הולכים היא איתנו , בימי שישי אנחנו אוכלים אצלה . בזמן האחרון נכנסתי איתה לכל מיני אימותים בגלל תמיכה חד צדדית ביני ובין אשתי , היא מתערבת ודעתה מנוגדת לדעתי והיא מתעלמת מהמציאות ותומכת בגישה חד צדדית . איך אני מוריד היום לאחר שנים כה רבות את המינון כאשר אשתי כמובן לא בקטע הזה איתי . הכוונה לרדת במינון של הארוחות בימי שישי ושבת אצלה ויציאה משותפת יחד איתנו . אני חושב שמגיע לנו כזוג גם מעט פרטיות , לא ? הבעיה הקשה שהצמידות הזו לחמה והמידע של מה שקורה אצלנו כזוג ובבית היא יודעת ומיעצת היא שנים והיום אינני יודע איך להקטין את המינון מבלי להכנס לאימות עם אישתי . תודה

נאור היקר, אין כל ספק כי זוג זקוק לגבולות סביב האינטימיות והפרטיות שלו וכי אין זה בריא ואין זה רצוי לחיים הזוגיים שיהיו מעורבים בצורה מוגזמת עם הורי אחד מבני הזוג ( חמותך במקרה זה). בקשתך ומשאלתך נשמעות ממש סבירות אך לאור הרגל רב השנים הצמידות בין אשתך ואימה ומעורבות היתר עד כה, אין ספק שעל אשתך לעבור תהליך פנימי שבו תהיה מוכנה לשחרר ולהתרחק במידה הולמת, למרות הלחצים הפנימיים לשה עצמה (שכן העניין עונה על צורך פנימי שלה.ולמרות הלחצים שיופעלו ע"י החמה, להשאיר את הסטטוס קוו על כנו. לא נותר אלא להמליץ בפניכם על פנייה לייעוץ זוגי שאני מקווה שיעלה יפה או על טיפול פסיכולוגי אישי לאשתך(שכן אין ספק שהצמידות הזו מקורה גם בצרכים אישיים של אשתך). כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 25 בתולה מסיבות כאלו ואחרות... יש לי בן זוג כבר חצי שנה, בניסיון הראשון לקיים יחסי מין איבר המין שלו לא החזיק זקפה בניסיון לחדירה. מאז לא ניסינו שוב, אנו מענגים אחד את השני בדרכים אחרות. בן זוגי מגיע לזיקפה, איני יודעת אם היא נחשבת למספיק קשה בשביל חדירה. הוא מגיע לשפיכה ולאורגזמה. מעוניינת לנסות לשבת עליו ולהחדיר את איבר מינו לתוכי כדי לשבור את מחסום המבוכה. אך מפחדת שאם הזיקפה לא חזקה מספיק אגרום לו לנזק? איך מעלים את הנושא כדי להגיע לפיתרון והבנה, כי סך הכל אני לא ממש יודעת מה הבעייה? אשמח לעצה אני נבוכה ומיאשת מהמתב מאוד רוצה לקיים יחסי מין מלאים עם בן זוגי

מורן היקרה, בעצם יש כאן שילוב של שתי תופעות האחת היא עובדת היותך עדיין בתולה, עובדה שאולי "מאיימת" בצורה זו או אחרת על בן זוגך והעובדה השנייה היא שסביב חדירה בן זוגך מאבד זיקפה או לפחות חלק ממנה. הטוב ביותר הוא לפנות לטיפול סקסולוגי אצל סקסולוג של קופ"ח או לאחת מן המרפאות לטיפול מיני (עייני באתר איט"ם). אם אתם רוצים לעשות זאת "תוצרת בית" מומלץ שחברך יפנה לרופא המשפחה או לאורוגלוג ויקבל כדור און כגון ויאגרה במינון הגבוה או סיאליס אף הוא במינון הגבוה לפחות להתחלה. בדרך זו יש סיכוי טוב שזיקפתו תישמר והוא יוכל לבצע חדירה. שוחחי איתו האם בתולייך מפריעים לו ואם כך הוא הדבר גשו שניכם לגיניקולוג אשר יסייע בידך בעזרת מכשיר הולם לבתק את הבתולין ללא סיבוך מיותר כך שלאחר מכן יש להניח שנושא החדירה יהיה פחות "גדול" . החליטו אם אתם רוצים דרך טיפול זוגי מסודר או דרך הסידור הביתי שהצעתי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני נשואה כשנתיים ונישואינו די טובים חוץ מטלטלה שעברנו כאשר בגדתי בבעלי לפני כשנה, מעשה שאני מתביישת בו מאוד. החלטנו להמשיך עקב אהבתנו וחיבור הטוב בינינו. למרות הכל אני מרגישה שהאדם שאיתו בגדתי לא יצא לי לגמרי מהראש וזו מעין אובססיה שתקועה לי. אני רוצה לחזור למסלול עם בעלי ולמחוק את המעשה והאדם מהראש אך נתקלת בקושי. מה ניתן לעשות? קשה לי.

נטלי היקרה, בהנחה שאת אוהבת את בעלך, ואני מאמינה שאכן כך הוא הדבר, בסה"כ אתם נשואים רק שנתיים. הרי שיש סיבה אשר דחפה אותך לבגוד בו כבר בתחילת חיי בנישואים. למרות שהקשר החוץ זוגי פסק הוא עדיין מעסיק אותך באופן אובססיבי מה שמצביע כי מאחוריו היו מניעים לא מודעים או מודעים משמעותיים לך שטרם נפתרו. אני בהחלט מכבדת את רצונך להמשיך בקשר עם בעלך אך עלייך לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין על איזה צרכים ענתה הבגידה ומדוע עדיין היא מטרידה אותך בצורה אובססיבית. כל טוב ובהצלחה אילנה.

שלום רב, אני ובעלי נשואים שנתיים וחצי וילדתי לפני כ-4 חודשים את בננו הראשון. אולי רק בתחילת ההריון עוד עשינו סקס אבל הוא דעך ומאז עד היום שום דבר. בעלי כל הזמן מנסה ואני זו שלא מעוניינת, גם עכשיו שכשמרגישה שחזרתי לעצמי והכל מתחיל להסתדר אני פשוט לא רוצה ודוחה את זה כל הזמן. חשוב לציין שלפני ההריון אני זו שיזמתי המון והייתי מאוד פעילה אבל פשוט התהפכתי לגמרי, מרגיש לי כאילו נהייתי אולי א-מינית שזה הזוי לגמרי. בעלי אומר שעם האוכל יבוא התאבון ואולי הוא צודק אבל אפילו את הפעם הראשונה אני לא מצליחה. מה עושים? זו נראית לי בעיה רצינית.. תודה

סיגל היקרה, נדמה לנו שזו שאלה החוזרת על עצמה עלייה ענינו בפורום הקודם. להלן הלינק לתשובה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xRF-6,xFI-3144,xFP-12385,xFT-12388,m-Doctors,a-Forums,admin-y.html אגב, יש לציין כי עוצמת החסימה שאת מתארת היא מאוד חזקה שכן יש משהו בדבריו של בעלך שמציע לנסות קצת ולראות אולי משהו במגע ההדדי יוליך להתחממות. הצעתו בהחלט יש בה טעם אך הסירוב העקשני לכך מצידך מצביעה על חסימה מאוד עמוקה שיש לבררה היטב ולפתור אותה באמצעות טיפול פסיכוסקסולוגי הולם. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום. אני נשואה כבר 19 שנה, עם 2 ילדים בוגרים. מאז ומתמיד לא כל כך הסתדרנו אני ובעלי. אנחנו מאד שונים. אני יותר פתוחה, עם חברות, יוזמת טיולים, יציאות עם חברים, אחראית על הבית, אחראית על הילדים, הוא טוען שמאז שהתחתנו אני קרה אליו, לא יוזמת מין, לא אומרת לו שום דבר טוב, לא מנשקת ולא מחבקת. זה נכון, כי שפת הגוף שלו, איך שהוא מתנהל בחיים ממש לא עושה לי חשק. דיברתי איתו על זה, אבל הוא טוען שאם אני אתן לו קצת יחס אני אהיה מלכה. לא רוצה להיות מלכה, רוצה חבר. הוא בן אדם שכל הזמן מעיר הערות, תמיד מה שהוא חושב או עושה הוא תמיד צודק ויודע. הוא די קשה, לא זורם, יש לו לב טוב ורחום, אבל לא רואים את זה, כי הוא שם על עצמו מסיכה של קשיחות, אף פעם לא שמעתי אותו צוחק בקול רם, הוא אף פעם לא טועה, לא עושה שטויות, לא עושה פרצופים, הדלת של הבית תמיד צריכה להיות סגורה וחס וחלילה פתוחה, אסור להכניס את הכלב, הרדיו תמיד צריך להיות בקול סביר ולא גבוהה מדי, הוא די אוהב להיות סולו עם עצמו, לקרוא ספרים. מצד שני כל מה שאני אבקש ממנו הוא יעשה אבל לאט, אם אציע לצאת בערב הוא ייצא, אם אבקש ממנו לצאת לטיול הוא יצא, אבל תמיד צריך להפעיל אותו. אין לנו תקשורת ואין לנו דברים משותפים כמו סרטים, ספרים, חברים. אני ממש לא יודעת מה לעשות? מה? ככה אסיים את חיי? הרי לשנות גבר אי אפשר. אנחנו חיים כבר חודש כמו שני שותפים בבית, בלי יחסי מין והכל פתאום רגוע ונעים, אז אני מאד מבולבלת? אולי בכל זאת יש לי משהו אליו, אני יודעת שהוא אוהב אותי יותר מאשר אני אוהבת אותו, מה שהיה פעם להיפך. האם יש פתרון? יעוץ זוגי לא הלך, היינו פעמיים וכל הזמן חזרנו על אותו נושא. מה עושים?

פונה יקרה, ראשית צר לי ששני הטיפולים הזוגיים בהם התחלתם לא סייעו רבות. לפעמים צריך כימיה מסויימת עם איש מקצוע ולפעמים יש קושי לנווט בין העמדות הזוגיות. מאחר וזו את שמאוכזבת מבעלך ,לא כל כך רוצה לתת לו את החום והמגע שהוא זקוק להם וטוענת שאינך אוהבת אותו כפי שהוא אותך הייתי מעלה את האפשרות שתפני את לטיפול אישי פסיכולוגי שכן נראה שבבית את היא הדינמו ,התוססת והמפעילה ולפי כך שינוי רגשי בך עשוי בהחלט לשנות את המערכת כולה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני בת 25 נשואה עם שתי בנות קטנות 2.5 ושנה וחצי אני ובעלי כבר שלוש שנים נשואים הוא גדול ממני בתשע שנים הזוגיות שלנו בסדר אנחנו מתווכחים הרבה עד שלפעמים כשהוא רוצה להתווכח אני כבר לא מתייחסת אליו כי התייאשתי ממנו קצת הבעיה הגדולה שלנו היא שהוא רוצה עכשיו עוד ילד והמיניות שלנו על הפנים אני אף פעם לא גמרתי ואני גם לא יודעת מה זו ההרגשה של אורגזמה כי אף פעם לא הרגשתי סקס לא חסר לי ואני יכולה לחיות גם בלי סקס הוא טוען שזה בגלל הילדות שעברתי שלא היתה קלה עם אמא שלי שבגלל זה אני כבר תשע שנים לא מדברת איתה אם זה ממכות שהייתי מקבלת ועד השפלה ועילבון על איך שאני נראית האם את חושבת שמה שהיה לי בילדות עד גיל 17 יש לציין יכול להשפיע על חיי המיניות שלי?

פונה יקרה, כרגע מצב היחסים עם בעלך אינו משובב הן בשל המריבות התכופות והן בשל חיי המין הפגומים . כך שנראה שאין זה התזמון הנכון להביא עוד ילד לעולם ועדיף להשקיע את האנרגיה בך ובשחרור מעצורייך בתחום התשוקה וההנאה המינית. בהחלט עשוי להיות קשר חזק בין הילדות הקשה שעברת והקשר הקשה לאמא ובין מעצורייך בתחום התשוקה המינית. לשם כך מומלץ לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי, כלומר, לטיפול פסיכולוגי המתמחה בטיפול בבעיות תשוקה מינית. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, אני בת 27 ועד לפני חודשיים היה לי קשר שנמשך כחצי שנה. זה היה הקשר הראשון הרציני שלי ובמהלכו אני ובן זוגי דיברנו על עתיד משותף. לאורך כל הקשר חשתי התלבטויות רבות לגביו- האם זה הבחור איתו אני רוצה לחיות כל חיי? האם אני אוהבת אותו באמת? ההתלבטויות שלי הכניסו את הקשר להרבה מתחים. החלטתי להיפרד מכיוון שחשתי חוסר הנאה וחוסר יכולת להמשיך במצב הנוכחי. מאז הפרידה כאשר בוחנת את הרגשות שלי, אני מתגעגעת נורא ורק רוצה אותו לידי ושוקלת לחזור אליו. כשאני חושבת על הקשר באופן רציונאלי אני מבינה שלא היה לזה סיכוי כי היו לי מחסומים וביקורת כלפיו, שלא הצלחתי להתגבר עליהם. מה לדעתך הזמן אמור לעשות לי? האם יש טעם לחזור אחרי פרידה ואם כן אחרי כמה זמן? אני מפחדת שהרגש ישתלט ויוביל ליצירת קשר מחודש עימו, אבל בפועל יהיו אותם בעיות ונחזור לאותו מבוי סתום.אני עדיין חשה את הקשר והבלבול שבו, חווה אותו כל יום מחדש ולא מצליחה לקבל החלטה. מה לעשות? תודה רבה!!!

דנית היקרה, בזמן היות הקשר לא נהנית ממנו והיית אחוזת ספקות רבים. עכשיו שהקשר פסק קיים געגוע טבעי וסוג של אידיאליזציה של מה שהיה. הרושם הוא שאולי יש לך קושי כלשהו ביצירת קשרים זוגיים, או חשש מאינטימיות שכן רק סמוך לגיל 27 חווית קשר זוגי רציני ראשון. כדי לעשות קצת סדר בתוך רגשותייך הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. חזרה לקשר במצב הנוכחי, אם הדבר אפשרי, כמובן עשוייה להחזיר את מצב חוסר הנחת והאמביוולנטיות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב יש לי בעיה. אני יוצא עם חברתי כבר שנה הכל נהדר ויש המון אהבה בינינו אני מעוניין ללכת לשלב הבא ולהציע נישואין אך יש דבר שמפריע לי ואני לא מצליח להתגבר עליו והוא מספר הקשרים והגברים איתם קיימה יחסי מין בעבר,למרות שניתן למנותם על כף יד אחת. מפעם לפעם הדבר עובר לי בראש , איך הייתם מציעים לי להתמודד עם הדבר? תודה

זיו היקר, למעשה חברתך לא קיימה כל כך הרבה קשרים מיניים סה"כ פחות מיד אחת שזה בהחלט נחשב בימינו וברוח זמנינו ממש צנוע ומספר נמוך. למעשה אתה מדבר על קנאה רטרואקטיבית ורצון להיות האחד והיחיד גם מבחינה מינית עבור חברתך. נסה לחשוב שדווקא בזכות הקשרים שחוותה בעבר היא הגיעה בשלה רגשית ומינית לקשר שלכם ואתה למעשה קוצר את פירות ההתנסות והלמידה שלה בעבר. אנשים לא נולדים מוכנים לקשר וזהו תהליך של ניסוי ולמידה כך שבהחלט ייתכן שחלק לא מבוטל של ההתאמה הנוכחית בינכם היא פרי הדרך שעברה. אם הקנאה בכל זאת מפריעה לך וקיימת בך המשאלה לבלעדיות רטרואקטיבית מוטב לפנות למספר שיחות לייעוץ פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני נשואה כשנה וחצי לבחור מקסים, תומך ואוהב, גם אני אוהבת אותו ויש לנו שפה משותפת. חוץ מזה גם הסקס מעולה וישנה רמת פתיחות גדולה כמו שאני אוהבת. בכל זאת אני חשה פחד, חשש מהעתיד ומהמחויבות. אני אציין כי זוהי הזוגיות הרצינית הראשונה שלי ולפני כן חייתי חיי הוללות וסטוצים ללא כל מחויבות ועם הזמן נגעלתי מהמצב. כמו כן איני רוצה להפרד אך מאוד מבוהלת מהמצב אליו נקלעתי. מה לעשות?

יעל היקרה, אני שמחה לשמוע שמכל הבחינות, הרגשית, המינית וההתנהגותית הקשר עם בעלך הוא טוב והוא מספק אותך. יחד עם זאת נפשך אינה רגועה וקיימת רמה כללית של חרדה מפני העתיד או כפי שאת מכנה זאת כלפי המחוייבות שבקשר. אלו הם פחדים שאינם קשורים למערכת היחסית בהווה עם בעלך אלא קשורים להיסטורייה האישית שלך ולמי שאת. מאוד מומלץ שתפני לעזרה לטיפול פסיכולוגי אשר אני מקווה מאוד יסייע בידך לצאת מן הפלונטר של הפחדים. אפשר גם לפנות לפסיכולוג דרך קופ"ח אלייה את שייכת. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 23 וכבר כמה שנים לא גמרתי. הפעם האחרונה הייתה עם מישהו שהיה בן זוגי במשך שנתיים ולא ע"י חדירה, אלא רק אוננות. מאז הייתי עם עוד מס' פרטנרים ועם אף אחד מהם לא הצלחתי לגמור בשום צורה. ניסיתי לבד וגם זה לא הלך. כרגע אני נמצאת בקשר די טרי עם מישהו שנוח לי איתו ויש לנו תקשורת טובה, זה ברור שזה לא קשר זמני, אני נמשכת אליו, מרגישה כלפיו רגשות עזים ויש לנו גם סקס טוב ומהנה, כלומר כל התנאים לכאורה מתקיימים, אך גם זה לא עוזר בתחום וכשהוא מנסה לגרום לי לגמור אני אפילו לא יודעת לכוון אותו, הוא מתייאש ומפסיק. מה אני יכולה לעשות?

עדי היקרה, לא ברור מדוע חל שינוי ביכולתך להגיע לאורגזמה באמצעות אוננות. בעבר כן הצלחת ומשום מה, שוב אינך מצליחה בכך. כלומר, נוצרה חסימה נגד האורגזמה באוננות. אורגזמה באמצעות אוננות נחשבת לקלה ביותר להשגה ובדרך כלל זהו השלב הראשון אותו מלמדים את האישה הפונה לטיפול סקסולוגי. ביכולתך לפנות למרפאות לטיפול מיני הפזורות ברחבי הארץ במרבית בתי החולים הציבוריים (עייני ברשימת איט"ם: http://www.itam.org.il/). במידה והטיפול לא יישא פרי יש לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי כדי לברר מדוע נחסמה תגובת האורגזמה שלך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני וחבר שלי (בני 25) 8 חדשים יחד וזו אהבה גדולה ושנינו מרגישים שמצאנו את החצי השני. היו לנו כבר כמה מריבות קטנות ותמיד הוא גם היה מתעקש לפתור אותן מיידית ולא למשוך מצב שאנחנו לא "בסדר" אחד עם השני. אתמול כשחזרנו מבילוי הוא ניסה להוכיח לי איזה נקודה בדיון ואני לא הסכמתי איתו ואז הוא השתמש בדוגמא לא יפה על המשפחה שלי, שמבחינתי זה קו אדום. אמרתי לו בעבר שזה נושא רגיש אצלי ואני לא מוכנה לשמוע מאף אחד דברים שליליים על המשפחה על מנת שידע ולא ישגה בכך. כשהוא חצה את הקו האדום הזה מבחינתי הרגשתי אכזבה עצומה וכאילו הוא השתמש בנשק הכי יעיל נגדי באותו רגע, מה שהכי פוגע בי. ישבתי בדומייה עד שהוא שאל מה הוא עשה שהעליב אותי ולא עניתי ישר אבל בסוף אמרתי לו וכשהגענו לבית שלי יצאתי מהאוטו בסערה והוא ניסה לצעוק לי אבל אני הסתובבתי ורק אמרתי שאין לי מה להגיד לו עכשיו. הוא נסע אחוז טירוף משם ואחרי מס' דקות התקשר ועניתי . ניסיתי להגיד שאני לא מעוניינת לדבר עכשיו והוא לא הניח לזה ואמר שהוא רוצה לפתור את זה עכשיו והתווכחנו כמה זמן כי הוא הצדיק את עצמו ואני חיכיתי לשמוע סליחה. בסוף הוא התנצל והוא ציין כמה כואב לו . ממש הרגשתי שההתנהגות שלי מכאיבה לו גם ואמרתי לו שאני ארד למטה לחכות לו, הוא בא והתחבקנו ובקשתי שנעלה לישון ועלינו . בבית כשהלכנו לישון, ניסיתי לחבק אותו והוא לא זז ולא הגיב אז עזבתי והסתובבתי לצד השני ונרדמתי. אחרי חצי שעה, אני מתעוררת מרעש ורואה אותו מתלבש בחושך וכששאלתי מה הוא עושה הוא ענה "אני מרגיש לא רצוי פה" . לא ידעתי איך להגיב והייתי בהלם שזה ממשיך להתגלגל, לא האמנתי שהוא ילך עכשיו . הוא ביקש שאסגור אחריו והלכתי בחוסר רצון ובדלת הוא רק אמר לי "אני לא לוקח דברים כאלה כמובן מאליו". היה לי נוראי כשהוא עזב, בכי, קושי לנשום ורעידות. זה זעזע אותי . אני מרגישה מאוד פגועה שהוא הלך, שהוא לא יכל לחכות עד הבוקר ובכלל שהוא עשה אתמול פעמיים דברים שלא האמנתי שיעשה. אני יודעת שגם הוא ודאי פגוע ממני אבל אני לא יודעת מה עושים במצב כזה. איפה היתה הטעות שלי , אם היתה. זה מרגיש לי כמו מצב שאין ממנו חזרה שכל כך הרבה "נישבר" אתמול.

קירה היקרה, האירוע של אתמול לימד אותך בדרך קשה ומכאיבה שלכל אדם הקווים האדומים שלו, שכאב יוצר כאב, שעלבון יוצר עלבון ושפגיעה יוצרת פגיעה. גם לבן זוגך יש את הקווים האדומים שלו וככל הנראה עלייך ללמוד אותם ולהתחשב בהם אם ברוצנך להמשיך בקשר. הדרך הטובה ביותר היא לא להתחפר בעמדת הקורבן , הנפגעת, הצודקת או הנעלבת. אלא לדעת לבקש סליחה על עוצמת התגובה שלך שככל הנראה הייתה חזקה מדי עבור בן זוגך. טבעי שבמצב של היפגעות בני אדם מתכנסים בתוך עצמם, קשה להם לדבר עם הצד השני ולכל אחד זמן ה"עיכול" האישי עד שהוא מסוגל לצאת מהבועה ולדבר על מה שקרה. צרי קשר עם בן זוגך ,היפגשי איתו, ונסו ללבן את הבעיה של חציית הקווים האדומים מצד שניכם, כולל משך הזמן שכל צד זקוק לו עד שהוא מסוגל להתמודד עם פתרון בעיות מסוג זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אני בת 30,עד לפני כמעט חודש הייתי בזוגיות שבעה וחצי חודשים.שניינו בני אותו גיל והכרנו בדרך לא שיגרתית-שניינו באנו לעבור השתלת איברים וכך ניפגשנו ומאז בערך היינו יחד.הוא עבר השתלת כליה ואני כבד וכליה. בשל כל ההשלכות של הדברים שניינו עדיין גרים עם ההורים.בכ"א הזוגיות הזאת דווקא רוממה את רוחנו,הפכנו להיות חברים טובים,אוהבים ונאהבים. כבר התחלנו לדבר על לגור יחד ,היו בניינו כמה חילוקי דעות,אבל לא משהו שלא התגברנו עליו.שבועיים לפני הפרידה התחילו להיות מריבות גדולות יותר ואינטנסיביות יותר-בעיקר לחץ שהגיע מכיווני. ואז הוא אמר שהוא מעדיף להיפרד,כי הוא לא מרגיש שהוא אוהב מספיק ומתגעגע מספיק(אנחנו מתגוררים בערים שונות)ניסיתי לשוחח איתו ,אבל הוא היה בשלו.בשבועיים שלאחר הפרידה עוד המשכתי להתקשר אליו ואפילו ניפגשנו פעמיים.אלו היו מצד אחד מפגשים טעונים וכואבים מאד ,אבל גם באופן אבסורדי מלאי דאגה,אינטימיות ברמת הלחזיק יד אחד לשני אפילו,חיבוקים נשיקות חיוכים.ועדיין אחרי זה חוץ מפעם אחת שהוא שלח הודעה,הוא לא מראה שהוא מתגעגע ,אוהב או היה רוצה לחזור.ואני כבר לא יוצרת קשר איתו.נורא כואב לי,אני מרגישה מאוכזבת,חסרת ביטחון לגביי זוגיות,לא מסוגלת להבין איך אהבה ניגמרת ברגע אחד ואיך אדם שאמר לי שהוא רואה אותנו יחד כל החיים,מחליט לגדוע את הכל באחת. יש בי תחושת החמצה נוראית שאוכלת אותי מבפנים.האם אני מדמיינת שנחזור ונשפר או שאלו דברים שיכולים לקרות במשך הזמן ובאמת לתת זמן? תודה מראש

ללי היקרה, אהבה הייתה ונשארה מיסתורין גדול במובן זה שהיא באה וכעבור זמן עשוייה להיעלם. לעיתים היא נעלמת בהדרגה ועיתים בבת אחת. לעיתים היא נעלמת כתגובה להתנהגות הזולת ולעיתים אלו תהליכי נפש פנימיים שצד אחד משנה אתה אופן בו הוא חווה את זולתו וזאת מתוך עולמו הפנימי. נסיבות פגישתכם הן דרמטיות ויוצאות דופן ויצרו אומנם אחווה ראשונית של שותפות גורל אבל מעבר לכך קיימת האישיות של כל אחד מכם. את מצידך אומרת שהפעלת עליו לחץ, לא ברור על מה למה או כיצד. לא ברור מדוע התרחשו מריבות עזות בינכם אך נדמה שיש קשר בין עוצמת המריבות ותכיפותן לבין התרחקותו של בן הזוג. כעס ועלבון פוגעים באהבה ומפחיתים אותה. הייתי ממליצה בשלב הזה לתת זמן מתוך תקווה שעם שוך הכעס יעלו זכרונות נעימים טובים ואולי אז יהיה ניתן לחדש את הקשר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

יש לי חברה כבר 5 חודשים ואנחנו מקיימים יחסימין, אנחנו משתמשים בקונדום אבל אני יודע שהיא לוקחת גלולות מסוג פמינט בגלל אקנה שהיה לה לפני ואני הצעתי שנעבור רק לגלולות והיא אומרת שהיא לא מוכנה עדיין אני לא ממש מבין אותה והיא לא ממש מסבירה לי מה זה אומר מה אוכל לעשות?

עמית היקר, השימוש בקונדום לא נעשה רק כאמצעי מניעה נגד הריון אלא גם כאמצעי מניעה נגד העברות מחלות מין למיניהן. על מנת להפסיק את השימוש בקונדום על שני בני הזוג לערוך בדיקות כדי לוודא שאין הם נגועים חלילה באחת מן המחלות המועברות ע"י מגע מיני. לשם כך יש לפנות לגניקולוג, על מנת לקבל הפנייה לבדיקת כל המחלות המועברות באמצעות מגע מיני. חשוב להדגיש כי על שני בני הזוג לעבור את הבדיקה על למנת למנוע הדבקה. אם עבור שניכם זהו בן הזוג הראשון הרי שאין חשש למחלות מין וייתכן שהדבר מבטא סוג של רתיעה פסיכולוגית של חברתך מאיבר המין הגברי או משפיכת הזרע לתוכה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

חבר שלי לפעמים לא מספיק להגיד לי וגומר לי בפה אני מאד נעלבת מרגישה שהוא מזלזל בי

יהודית היקרה, מין אוראלי אינו מחייב בהכרח שהבחור יגמור בפיך. יש נשים המקבלות זאת ויש המסרבות לכך. אישה טעמיה ונימוקיה עימה.עלייך לומר לחברך שאינך מעוניינת שיגמור בפיך, לשם כך עליו לאות לך כשהוא קרוב לגמירה. ואז תוכלי להמשיך את הגירוי באופן ידני או שאת עצמך תחושי שהעניינים מתחמים ותעברי לגירוי ידני כשאת מרגישה שהוא לקראת הסוף. אינך צריכה לשים את עצמך במקום של חוסר אונים אשר דברים נכפים עלייה בניגוד לרצונה אלא לנקוט יוזמה ולשנות את מהלך הגירוי שאת מעניקה לבן זוגך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום דוקטור.. התחלתי לעבוד לפני כחודשיים במקום העבודה היכרתי בחור.. ניהלנו קשר שמשך שבוע והפסקנו .. הסיבה לכך מכיוון שהוא טוען שהפער הגיל שלנו הוא גדול.. אני מצדיקה עימו כי הוא גדול ממני בהרבה שנים הפרש מאיתנו כ 14 שנים.. היתרון הוא . שלקשר של שנינו יש הרבה במשותף..ויש לנו את הכימיה והחיבור ואותו קו מחשבה למרות הפער הגיל..ובתור התחלה הרושם שהקשר כייפי וספונטני.. וכעת הבעיה הוא לא מראה התעניינות רבה..הוא כבר לא נותן יחס כמו שנתן לי אז.. הוא ממש מוצא חן בעייני ואני לא יודעת איך להתנהג איתו כי יש לי בעיה שאני לא יודעת איך לנהל קשר עם גברים.. ועכשיו זה הרבה יותר קשה כי אנחנו עמיתים לעבודה..ואני לא יודעת איך להתנהג איתו.. את יכולה לתת לי כמה עצות? בתודה רב

רינה היקרה, לא לנו להתווכח אם פער של 14 שנה עשוי כן או לא לחבל בזוגיות. העניין הוא שהבחור החליט שהקשר בינכם אינו מתאים לו ולצורך זה לא משנה מה הנימוק משבש ההתאמה בינכם.ייתכן שבכלל קשה לו עם קשרים רציניים ועמוקים, גם זאת לא לנו לדעת. הפתרון היחיד הוא להוציאו מראשך. קל להגיד וקשה לעשות. בפרט שאת רואה אותו על בסיס יומי. אם אין מקום לשקול העברה ליחידה אחרת , לחדר אחר או לשינוי תפקיד או עבודה. יש לשקול אפשרות של פנייה לטיפול פסיכולוגי קצר אשר ינחה אותך כיצד לקבל את עובדת הדחייה, להתגבר עלייה ולהמשיך לזרום עם החיים. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

רקע: אשתי בת 34 אני בן 37 אנחנו חברים 14 שנה נשואים 9. שני ילדים בני 8 וחמש יש לנו בעיה שמקשה עלינו בתפקוד הזוגי ולא פעם חשבו להיפרד. התקשורת ביננו טובה מאוד ואנחנו חברים טובים אך ישנו פער בכל הקשור ליחסי מין ואי התאמה. כשאנחנו מקימים יחסי מין - למרות שאשתי מגיעה לפורקן בחדירה אחרי זמן קצר יחסית היא מעונינית עוד ועוד . ואילו אני אחרי פעם אחת צריך כמה שעות של הפסקה. אני יכול להתאמץ לעוד פעם אחרי מספר דקות אבל זה לא מהנה ועם העייפות והמותשות של השגרה זה יכול להפוך למענה. אני מציע לאשתי הכל מלבד חדירה לאחר שגמרתי - אבל אשתי לרוב מעונינית רק בחדירה. אשתי הולכת לישון מתוסכלת וזה נמשך המון שנים. אשתי מינית ממני ומבחינתה מעבר לחדירה היא מעונינת הרבה חיזורים , נשיקות ומשחק מקדים ומצדה להתנות אהבים שעות על גבי שעות. אנוכי פחות מיני ו - 3 פעמים בשבוע נראה לי מספיק -נישוקים ומשחק מקדים בא לי לעיתים נדירות. מה שכן אני יותר נהנה ממין אוראלי אף מהחדירה עצמה. אגב בצעתי בדיקת טסטורון וזה נראה תקין בחודשיים האחרונים כשאנחנו יודעים שזה אבוד מראש ואיננו רוצים לחוש את התסכול איננו מקיימים כלל יחסי מין איך ניתן לגשר פער שכזה? האם פער שכזה מצריך פירוד ?

יגאל היקר, פירוד הוא החלטה אישית של כל זוג כאשר מסיבה כלשהי או ממצבור של סיבות המצב לאחד מבני הזוג או לשניהם הוא בלתי נסבל עד כדי כך שעדיף לחיות בפירוד על כל המשתמע מכך לגבי פירוק התא המשפחתי ושינוי הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים . באשר לתיסכול המיני של אישתך לא ברור מדוע לאחר החדירה והאורגזמה של שניכם אינה מוכנה לקבל צורות אחרות של מין ממך שאינן כרוכות בחדירה. כמו כן ביכולתה להמשיך ולאונן את עצמה או עם ויברטורים המיועדים להחדרה. להערכתי שווה לגשת לייעוץ מיני כדי לראות אם ניתן בדרך כלשהי למצוא פשרה כלשהי למרות הטמפרמנט המיני השונה שלכם או לחילופין להנמיך את רמת התיסכול של כל אחד מכם מן המצב. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום.. לפני יומיים קרה ונכנסתי למייל הפלאפוני של בעלי ומצאתי שם מייל מאתר של סטוצים לנשואים. אנחנו בשנות השלושים לחיינו. נשואים כשנה וחצי ללא ילדים. לציין חיי מין בינוניים וכך גם התקשורת. בעלי לא מוכן לשמוע על פרידה. יזם ייעוץ זוגי ומוכן לעשות לדבריו הכל בשביל הזוגיות. כשנכנסתי לכרטיס באתר הסטוצים שלו, ראיתי שהוא נכנס בתור בחורה שמחפשת גבר ומקבל מידי פעם פניות מגברים. דרך אגב הוא נרשם לראשונה לאתר כשנה לפני הנישואים. אני לא תמימה אבל אני לא מאמינה שבעלי הוא הומוסקסואל או דו מיני. מה לדעתכם עובר עליו? אני שוקלת להזמין חוקר פרטי. הרי אם אעלה בפניו את העניין הוא יכחיש ואני לעולם לא אדע את האמת. אני על סף קריסה. עזרו לי. תודה

אש היקרה, ראשית את זקוקה לעזרה אישית דחופה מאחר ואת מציינת שאת במצב של קריסה , אובדן אמון ובלבול לגבי הזהות המינית של בעלך. איני מכירה את בעלך ולכן איני יכולה להעיד עליו אבל ברור שהעובדה שהוא מציג את עצמו כאישה המושכת פניות של גברים אינה מעידה על הומוסקסואליות. מוכרים לי סיפורים של גברים המשתמשים באינטרנט מטעמים פסיכולוגיים של עצמם כדי לבנות לעצמם דמות נשית דמיונית המנהלת רומנים וירטואלים עם גברים נשואים. ברור שכל מפגש במציאות אינו רלוונטי שכן הם גברים ולא נשים , אלא שהתכתובת האינטרנטית גורמת להם ריגוש וסיפוק מיני. ברור שהדבר אינו נעשה נגדך ונגד הקשר שלכם שכן הוא נכנס לאותו האתר עוד שנה לפני נישואיכם. לא ברור מה ישיג חוקר פרטי מלבד הגברת אי האימון שלך והוצאה כספית עצומה. עליכם לפנות כצעד ראשון לטיפול זוגי בו תעלי מפורשות וגלויות את מה שגילית באינטרנט הנייד שלו, תדונו בכך, תשקלו לאור זאת את מעשיכם ובמידה ויהיה מוכן להבין ולוותר בעתיד על הרגל זה יצטרך בעלך לפנות לטיפול אישי. בשום פנים ואופן לא כדאי שתקחי על עצמך את תפקיד השוטרת או הבלשית שכן הדבר יערער את היחסים, יעמיק עוד יותר את חוסר אמונך בו ויפגע אנושות בהמשך הקשר הזה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

זו התגובה הכי אינטלגנטית וההגיונית שקיבלתי... אתבשל לדבר על זה ואדבר איתו. מזל שבסוף פעלתי לפי תחושת הבטן שלי ולא גייסתי חוקר פרטי.. אעדכן אחרי שאשוחח עם בעלי. יום טוב