פורום זוגיות, פרידה וילדים

שלום ד"ר אני בת 16 ואני נוהגת לאונן ולגמור בכל יום... אבל אני מפחדת שזה יפגע לי בתפקוד של הפות, או בצורה שלו. אני עדיין לא גילחתי שם ויש לי מן פחד שאני אראה שמשהו לא בסדר בגלל שאני לא מפסיקה להתעסק עם הפות... האם אוננות וגמירות יכולים לגרום לנזק כלשהו? אני מאוננת כבר מגיל קטן ואני ממש מפחדת לגלח ולגלות שמשהו לא בסדר. תודה רבה רבה.... - ועוד משהו - יש לי הפרשות. אבל לא נוראיות וריח של שתן חזק. האם זה קשור? :)

חן היקרה ראשית, מעשייך הם בהחלט תקינים, חיוביים ובגדר הנורמה. היכולת לאונן ולהגיע לאורגזמה על בסיס יומי אינה מסיבה שום נזק בכל צורה לאיבר המין ואם הדבר גורם לך הנאה ועונג - תבורכי על כך. באשר לריח השתן החזק, אני ממליצה 1. לעשות בדיקת שתן כדי לראות האם יש משהו חלילה לא תקין בשתן 2. להרבות בשתייה של מים כדי שהשתן לא יהיה מרוכז מדי 3. אפשר להשתמש לאחר שירותים בניגוב הפות על ידי מגבונים לחים ורק להקפיד לא לזרוק אותן לאסלה כי הן יסתמו אותה. בהחלט כדאי שתראי את איבר המין שלך בפיסוק רגליים במראה קטנה ותלמדי להכיר אותו ובאשר לגילוח אני חושבת שעדיף להתחיל טיפול בלייזר במפשעות ליד איבר המין. היום תהליכי הסרת השיער הם זולים מאד ביחס לעבר וגילוח אינו שיטה מומלצת בשל הקוצים שצומחים בשלב מאוחר יותר. כל טוב ובהצלחה אילנה

לפני כחצי שנה יצאתי עם מישהי חודשיים, הייתה ביננו משיכה חזקה אך לא שכבנו במהלך התקופה, מה שאני רוצה לשאול זה האם בחורה שנמשכת לגבר רוצה כבר לשכב איתו כמו שגבר שנמשך לבחורה מת להשכיב אותה?

פונה יקר המנגנונים הנפשיים והביולוגיים של אישה באופן כללי שונים מאלו של הגברים. בטח ובטח שבמקרה הספציפי אין לי שמץ של מושג מה חשה כלפיך אותה בחורה אליה נמשכת והאם מידת תשוקתה אליך זהה לזו שלך. לבירור העניין תצטרך לשוחח עמה על כך. קח בחשבון שנשים שונות ולכל אחת מערכת נפשית ויחס שונה למהירות של ביטוי התשוקה המינית ולאיזה עומק קשר הן זקוקות על מנת שהדבר יבוא לידי ביטוי. כל טוב ובהצלחה אילנה

כתבתי לך לפני שנה בערך על שהתאהבתי בבוס שלי שהוא מבוגר ממני ב22 שנה ואחרי שנה וחצי החלטתי ללכת על זה ובהתחלה הכול היה טוב עד שאחרי שבוע וחצי בערך הוא אמר שאני מלחיצה אותו ושהוא כרגע התגרש והוא לא רוצה קשר אינטנסיבי ושהכול יילך לאט ואני חושבת שזה לא הוגן כי כבר שכבנו והתקדמנו יחסית עם הקשר ולהחזיר אותו אחורה זה נותן לי הרגשה שהוא לא סגור על עצמו או שהוא מחפש ממני רק סקס ויש עוד בעיה שבגלל שאני עובדת בעסק שלו וזה עסק משפחתי הוא גם רוצה שזה יהיה בין שנינו עד שהדברים יסתדרו והוא ירגיש טוב לספר את זה אני מאוד חייבת עצה טובה לדעת מה לעשות כי הסיפור הזה מעיק לי על החיים ועוד משהו היה לי חברים בטווח גילאים שלי לשנתיים קשרים ארוכים והסקס היה חשוב אבל לא היה העיקר ואצל זה שאני איתו זה מרגיש כאילו זה העיקר וכשאני אומרת את זה הוא אומר לי אני גבר ואני איתך כאילו מצייר את זה שזה בסדר בבקשה תנסה לענות לי על כל דבר ודבר ותכווני אותי מה לעשות זה באמת באמת חשוב

דנה היקרה נדמה לי מתוך הצגת הדברים שאת רואה היטב לאן הרוח נושבת, וגם נדמה לי שאת יודעת באיזה כיוון עלייך לבחור. בחורה בגילך, עדיף שתמצא בחור בקבוצת הגיל המתאימה איתו תוכל להראות בפומבי, לפגוש חברים, לצאת לבלות, להיות מחוזרת ולא רק למטרת סקס בלבד. קשר המבוסס רק על סקס, לא חייב להיות רע, אלא שנראה שאין הדבר מתאים לך בשלב זה בחייך שכן את מעוניינת בקשר מלא שיכלול את כל הבטי החיים האחרים. לא נח בהחלט לעבוד במחיצת בוס שאלה דרישותיו לגבי הקשר ביניכם, כך שמה שנראה לי הוא שאם נפל לך האסימון לגבי איזה סוג קשר את מעוניינת עלייך לשנות ככל הנראה גם את בן הזוג וגם את מקום העבודה. דאגי לקבל יעוץ משפטי הולם שידריך אותך מהי הדרך שעלייך לנקוט על מנת לקבל פיצויים בשל עזיבתך את העבודה. בררי אצל אירגונים לזכויות נשים כגון נעמ"ת האם הם נותנים יעוץ משפטי בתחום פיצויי פיטורין. כל טוב ובהצלחה אילנה

בעלי ואני 4 שנים יחד ויש לנו ילד מקסים. אין לנו הרבה זמן פנוי רק לעצמנו. הוא מפרגן ואוהב אבל נראה שמשהו השתנה אצלנו בקשר פעם היינו צוחקים ומדברים שעות ועכשיו הכל כל כך יותר רציני ביננו. בנוסף הוא מרבה לדבר (בטלפון ובצאט..) עם חברות לעבודה וצוחק איתן המון כמו שהיה בעבר ביננו- ומה שקצת חסר לנו היום... אני מרגישה ממש רע עם עצמי שלפעמים אני תופסת את עצמי מקנאה לו ולהן שהן מבלות איתו יותר ממני... והעניין של השיחות התכופות האלה רק מגביר בי את התחושה האיומה הזו שאני לא מכירה בי ואת יצר החטטנות.. ניסיתי לדבר איתו על החוסר הזה ביננו אבל הוא מכחיש ואומר שדבר לא השתנה מה שגורם לי להרגיש שהכל בגללי ושזו רק בעיה ומחשבות שלי... אני משתגעת ולא יודעת מה לעשות ואיך לפעול...

סיגל היקרה מתוך תיאור השיחות בטלפון ובצ'אט עם ידידותיו אני בהחלט מתרשמת שאכן חלה התרחקות של בעלך ממך והפנית האנרגיה לכיוון יחסי ידידות או סוג של פלירטוט עם נשים אחרות. האם הדבר התחיל בתקופת הריונך או סמוך לאחר הלידה? קנאתך בהחלט מובנת ומוצדקת, ואני בהחלט חושבת שעליכם לשוחח על העניין ולפנות ליעוץ זוגי. גם אם בעלך מכחיש את העובדה שחל שינוי בהתנהגותו, עצם העובדה שאת סובלת ולא מרוצה מהקשר במצבו הנוכחי, היא הצדקה מספקת לבקש ממנו שילך איתך ביחד לטיפול זוגי. במידה ויתמיד בסירובו, מומלץ שתפני את בעצמך לטיפול אישי כדי לסייע לך לראות את המצב אולי מזווית ראייה נוספת. כל טוב ובהצלחה אילנה

בן 40 נשוי+2 ילדים.משקל גוף תקין, לא מעשן,לוקח פעם ביום 20 מ"ג סימבסטטין בגלל כולסטרול גבוה ושומנים בדם ורקע משפחתי לבעיות אלו. לפני שנתיים לאחר החלו בעיות של ירידה בחשק מיני וקשיים בזקפה ואז הוחל בבדיקות דם ואפילו בירור MRI של היפופיזה שיצאה תקינה. לאחר שנתיים שלא הניבו תועלת פניתי לרופא אחר המומחה בתחום המיני שאבחן לאחר בדיקות דם מתאימות חוסר עצום בהורמון טסטוסטרון. שאר הבדיקות שהרופא החדש נתן לעשות היו בסדר למעט הטסטוסטרון שהיה אף נמוך ומתחת לסף גילוי.לפני 7 חודשים הוחל בטיפול בנבידו שאומנם שיפר קצת את הזקפה אבל לא ממש. קיבלתי כבר 3 זריקות. מצב כיום: יש זקפות בוקר לפעמים אך עדיין יש חוסר זקפה,זקפה יכולה להיות וכאשר מתחיל האקט המיני היא פשוט נעלמת או יורדת וממש קשה להחזיר אותה. האם יש רעיון לבדיקות נוספות? דברים אחרים? מיותר לציין שזה מאוד פוגע ביחסים הזוגיים ביני לבין אישתי שגם כך נפגעו בשנתיים בהם הייתי בבירור אצל רופא לא מתאים. אודה לתשובתכם ולרעיונות נוספים.

משה היקר אתה צעיר ובגיל שאם רמת הטסטסטורון בו אינה תקינה אין שום מניעה מקיום רמה תקינה של תשוקה והתנהגות מינית. ראשית יש לבדוק האם הזריקות ההורמנליות שאתה מקבל העלו אותך לטווח ההורמונלי המקסימלי (לעיתים הזריקות אינן במינון מתאים ואז השפעתם אינה מירבית). בנוסף, בהנחה שיש לך תשוקה מספקת, אובדן הזקפה תוך כדי חדירה או לפניה לא בהכרח קשור לבעיות תשוקה מינית אלא קשור לחרדות ביצוע. מבחינה רפואית ניתן להתגבר על הדבר בעזרת ויאגרה, סיאליס או לביטרה. חשוב לציין שלא כל ההתנהגות המינית הגברית תלויה רק בהורמונים ובחומרים כימים ולעיתים ש גם לפסיכולוגיה האישית והזוגית השפעה ניכרת. כלל לא התיחסת לממד זה בשאלתך ואולי הגיע הזמן לפנות לפסיכוסקסולוג כדי לקבל תמונה כוללת של היחסים הרגשיים ביניכם כיום, של מידת השביעות הרגשית והמינית שלכם קודם הבעיה ולברר אלו גורמים פסיכולוגים עשויים היום לפעול באופן שהם מחבלים בהתנהגות המינית הרצויה. המוזר הוא שמתחילת לקיחת הסימבטטין התחילה התדרדרות בכל התחום המיני. יש אפשרות שההשפעה היא בשל קשר של הקרנת חרדה שהפך להיות כדור שלג מתגלגל? כל טוב ובהצלחה אילנה

רציתי לדעת אך אני יכטולה להגביר אצלי את החשק לסקס בעלי מאוד אוהב סקס מראה לי וחושק בי מכל המובנים אבל כפי שהיה כתוב בכתבה לפעמים העניינים בבית מפריעים לחשק ואין קשר בין הסקס לבין השעה שבה אנחנו מגיעים למנוחה של המחשבות ושל הגוף אך אפשר להביא אותו למצב שהוא מבין את העניין?ואך אפשר לרצות אותו בסקס שגם אני יהנה?

ליאת היקרה מתוך פנייתך לא ברורים הרבה מאד דברים כגון גילכם, האם יש לכם ילדים ומה גילם, באיזו שעה אתם מתפנים ומה איכות היחסים ביניכם? המענה לשאלותיך יכול להנתן לפיכך לא באמצעות הפורום בשל חוסר מידע מתאים ולפיכך הייתי ממליצה לפנות לבירור של 2-3 שיחות אצל מטפל מיני מוסמך חבר איט"ם - אגודה ישיראלית לטיפול מיני על מנת לברר מהם הצרכים של כל אחד מכם, מהם הפערים ומה מונע ממכם לממש את מה שאתם רוצים בצורה מטבית. נא פנו לסקסולוג שהוא או עו"ס או פסיכולוג. במצב הנוכחי אין טעם לפנות לסקסולוג שהמקצוע הראשוני הינו רפואה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב אנחנו זוג דתיים נשואים שנתיים ואני מרגיש שיש לנו בעיה עם חיי המין שלנו זה התחיל בזה ש לאישתי היו כאבים עזים בחדירה הראשונה ומאז הפך הדבר אצלה לטראומה ממש כל פעם שניסינו היא הייתה ממש סגורה כך שזה ממש לא היה אפשרי ובמשך הזמן מאוד רציתי להתקדם בענין ותמיד חשבנו שזה יעבור ונסתדר וזה לא קרה התרגלנו לחיי מין בלי סקס של ממש ורק לא מזמן כעבור שנתיים השתחרר משהו וסף סוף הצלחנו לבצע חדירה ללא כאבים אך עדיין אישתי עסוקה בלדאוג שלא יכאב ולא בהנאה מקיום יחסי המין מה גם שמס הפעמים שזה קורה ממש לעיתים רחוקות בערך אחת לשבועיים קשה לי נורא עם זה ואני לא יודע מה לעשות עם זה שאין לה חשק מיני ושאנחנו נמצאים בכזה מצב זה גורם לי למצב רוח ממש לא טוב כל פעם כשאני מסתכל על המצב... תודה רבה תודה

פונה יקר ככל הנראה בשל העדר ניסיון מיני מקדים ובשל הצורך שהוא ללא ספק מלחיץ לעבור כבר בלילה הראשון קיום יחסי מין מלאים לקתה אשתך בתגובת חרדה לעניין החדירה. חדירה ראשונה מטבעה יש בה מעט מאד כאב, אך מאחר והיתה מתוחה ומכווצת, הדבר עבר לטראומה עבורה ובמשך שנתיים היא סבלה ככל הנראה מוגניסמוס - כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק שלא מאפשר חדירה. גם כיום היא טרם השתחררה מפחדי החדירה ולפיכך אינה יכולה להתמקד בהנאה שבדבר. חשוב ומומלץ שתפנו לטיפול בוגניסמוס באחת המרפאות הציבוריות לטיפול מיני שברחבי הארץ. הטיפול אינו ארוך, הוא נמשך מספר חודשים ולכל מהלכן אסור לקיים יחסי מין הכולל חדירה. רק כשנרגעת האישה מהצורך להתמודד עם הדבר ממנו היא מפחדת ומתאמנת בפרטיות בביתה במשך 2 דקות ביום בשימוש במאמני הנרתיק הרי היא מסוגלת להתגבר על פחדי החדירה ועם הכיווץ הנובע מחרדה. טיפול בוגניסמוס נחשב קל ופשוט ואני מקווה שתקבל החלטה אמיצה לאפשר לה זאת בשלב הנוכחי למרות מצוקתך מהעדר חיי מין מענגים על מנת שאלה יוכלו להיות בעתיד להפוך למה שאתה רוצה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אני בת 34 נשואה +2. זה שנה שאני שוקלת להתגרש מבעלי. אני יודעת שקיימת בנינו אהבה אך הפערים בנינו הולכים וגדלים הן מבחינת חינוך הילדים, כסף, בילויים וזמן משותף. למרות כל נסיונותיי לשוחח עמו לא חל כל שינוי. הוא אדם טוב ולא הייתי רוצה לפרק את החבילה באופן לקוי. האם תוכלי להמליץ לי על מטפל זוגי באזור חדרה/נתניה והסביבה על מנת לתת צאנס אחרון לזוגיות זו? אני מעדיפה לפנות למשהו מוכר ולא לבזבז את כספי לשווא. תודה רבה

פונה יקרה לצערי איני יכולה במסגרת הפורום לתת המלצה פרטנית עבור מטפל/ת באזורך או באזור כלשהו אחר בארץ. נסי לחפש ברשימת הפסיכולוגים הקלינים באזורך בדפי זהב או באינטרנט וכמו כן את יכולה לפנות לעמותת העובדים הסוציאלים העוסקים בטיפול זוגי. בכל מקרה של פניה טלפונית בררי עם המטפל/ת האם הוא מומחה בטיפול זוגי ומה משך שנות מומחיותו. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני וחברה שלי כבר שנה וחודש ומחר זה יהיה החודש השני ולפני כמה ימים רבנו אבל אחרי הריב הזה היא התחילה להגיד לי שהיא אוהבת אותי וזה נתן לי הרגשה מאוד טובה אבל היא לפעמים מתנהגת כאילו היא לא שומעת מה אני אומר וגם לפעמיים מתעלמת ממני..... מה את חושבת שאני צריך לעשות כי כשהיא עושה את זה אני מרגיש שהיא מתרחקת נורא ממני ? אני מודה אם תעני לי מהר

רונן היקר למרות שאתה עם חברתך כבר שנה וחודשיים נראה שאין לך תמונה ברורה פנימית של מי היא ומה היא. אתה מתאר אותה כנעה בין התנהגויות שונות ולא מובנות של התקרבות והתרחקות, התעלמות התיחסות, הקיצור - אין דפוס יציב ברובו של ההתיחסות הזוגית. אין אני יודעת את פשר הדבר, האם הוא נובע ממצבי רוחה ואישיותה או שהדבר הינו ביטוי והשתקפות להתנהגויות שלך בקשר אליהן אינך מודע. עדיף כמובן להיות בקשר שניתן לסמוך ולבטוח על מערכת רגשית יציבה בו. נסה לברר איתה את פשר אותם מצבים בהם אתה חש אותה רחוקה, נבדלת, מתעלמת וכו'. במידה ואלו מצבי רוח פנימיים שלה בקש ממנה לטפל בהם שכן לא נעים לחיות איתם לא מצד האדם עצמו ולא מצד זה הנמצא איתו. אם הדבר הינו תגובה להתנהגויות שלך אליה אליהן אינך מודע, נסה לבקש הבהרות. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, חבר שלי ואני ביחד כבר שנתיים וחצי. הקשר שלנו הוא רחוק מאחר ואנו גרים בערים שונות. מאז ומתמיד היו לנו בעיות שקשורות למין. משום מה הבעיה היא חוסר חשק אצלו. בתקופה הראשונה הכל היה בסדר גמור וכיום בקושי אנחנו עושים זאת פעם בחודשיים.לפעמים אני מרגישה שגם הפעם ב' שאנחנו שוכבים נעשה בצורה סתמית וסתם כדי להשתיק אותי. יש לציין ששנינו בשנות ה-20. כמו כן, גם שזה קורה, האיבר שלו בקושי נכנס-דבר שמעולם לא היה לי עם גברים אחרים.דיברתי איתו על העניין והוא טוען שאין לו שום בעיה לא איתי ולא עם הגוף שלי. שאר הדברים ביננו בסדר גמור אבל זה משפיע לרעה על הקשר ואני כבר אובדת עצות.

אני היקרה 1. לבן זוגך יש ללא ספק בעיה הן בתשוקה המינית והן בתיפקוד המיני. אין אני יודעת האם מקור הבעיה הוא ביולוגי, פסיכולוגי או שילוב של שניהם. גבר בגילאי ה 20 טבעי שירצה מין בתכיפות ובכל פעם שאתם נפגשים. העובדה שאינו מעוניין בכך מצביעה על תשוקה מינית ירודה.תשוקה מינית ירודה יכולה לנבוע מרמה נמוכה של ההורמון הזכרי בדם (יש לפנות לאורולוג שיתן לעשות את בדיקות הדם המתאימות) ובמידה ויצא שהרמה ההורמנלית היא מתחת לנורמה, הוא יוכל לקבל תוסף הורמונלי על בסיס קבוע. 2. מאחר ורמת התשוקה אינה גבוהה, ככל הנראה גם הזקפה אינה מלאה ואינה חזקה ולפיכך אינו מצליח עם זקפה חלקית לחדור אליך. זקפה אפשר לחזק בעזרת כדורי ויאגרה או סיאליס אך נראה לי שהבעיה הראשונית היא הליקוי בתשוקה המינית. 3. יש מצב שחברך לוקח תרופות כלשהן נגד מצבי רוח שונים או נגד לחץ דם שאינך יודעת עליהם המשפיעים על רמת תשוקתו הכוללת. כך או כך מאחר וההתנהגות אינה אופינית לגיל, יש לעשות חושבים בגדול על המשך הקשר ואם הוא חשוב לשניכם יש לפנות בדחיפות לטיפול מיני שיברר את פשר הבעיה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני וחבר שלי כבר 4 שנים יחד כבר אפשר לומר שחצי שנה אנחנו לא יוצאים לבלות יחד כמו בהתחלה הכל נהיה יבש אין לו כוח כך הוא מתרץ זאת.ובזמן האחרון כל מה שאני מוציאה מפי הוא אומר לי מטומטמת מפגרת ובאיזשהו מקום זה נמאס אני נהייתי בחורה ממורמרת ואני לא כזאת אני בדרך כלל בחורה מאוד חייכנית אוהבת ת'החיים אני יודעת שקשה לי איתו אבל אני כל כך אוהבת אותו ואני מרגישה שהוא הבנאדם היחיד שבאמת דואג לי וגם עוד משו שמציק לי שהוא לא מציע לי אירוסים או משו של מחויבות אני חוששבת ש4 שנים זה מספיק זמן יחד כדי לדעת אם הוא רוצה להמשיך איתי והוא תמיד אומר שאני בסימן שאלה אצלו מה את מציאה לי בעצם להיפרד ממנו?מצד אחד זה הצעד..מצד שני אני לא מסוגלתת פשוט לא מסוגלת,מה לעשות?

שרית היקרה מזל גדול שחברך לא הציע לך אירוסין ורק לא ברור איך את לא שמה אותו בסימן שאלה ענק. מה בדיוק הטעם לחיות עם אדם שהוא כבד, עייף וככל הנראה דיכאוני וממורמר? מה הטעם לחיות עם בנאדם שמרבה לכנותך בכינויים כגון מפגרת ומטומטמת? אם את אכן כזו, מדוע הוא איתך? אם את אכן כזו, האם לא יכול היה למצוא משהו טוב יותר? לאהוב בכל מחיר ובכל תנאי, ללא קשר להתנהגות הזולת, נראה לי לא נכון כאשר את בראשית חייך וזקוקה למצוא לך בן זוג הולם. משהו קורה לבן זוגך. זה לא משהו טוב בהכרח. אני לא יודעת אם הוא מודע לזה ומוכן לטפל בזה. מדוע את אוהבת אותו כל כך? כיצד הוא דואג לך כל כך? האם יד ימין מחבקת ויד שמאל מכה? הייתי ממליצה לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי אישי על מנת להבין על מה ולמה את נמצאת בקשר הזה והאם את רואה בצורה נכונה את פני הדברים? כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 23 ויש לי חבר בין 25 מזה כשנה. יש לנו קשר מעולה ואהבה גדולה, למעט דבר קטן/גדול שמעיב על הקשר שלנו. החבר שלי, כמו רוב הזכרים בעולם, אוהב לעיתים גם לאונן, בתדירות סבירה למדי. הבעיה היא שלעיתים הוא כנראה עושה את זה קצת חזק מדי וכתוצאה מכך נוצרים לו פצעי שפשוף באיבר המין, שלאחרונה, בגלל הקיץ, לוקח להם זמן רב להחלים. כך יוצא שבמשך זמן רב אנחנו לא יכולים לקיים יחסים מכיון שכואב לו. חשוב לי לציין שאין מדובר פה במכור כבד לאוננות, או בבעיה ביחסי המין שלנו. אנחנו מאוד מלאי תשוקה אחד כלפי השני, וכשניתן, אנחנו מאוד פעילים מינית. ומאז ומתמיד קיבלתי את הצורך שלו גם בפורקן מסוג זה. כמובן שגם לא מדובר בבעיה בריאותית שאינה קשורה לאוננות שכן שנינו נבדקנו בעבר. המצב שנוצר הוא די מתסכל, גם עבורי וגם עבורו. הרי הוא לא עושה זאת בכוונה וברור לי שאיני יכולה לבקש ממנו להפסיק. אפילו ניסיתי לגלות הבנה ואחרי הפעם הראשונה שזה קרה קניתי לו חומר מסכך שיקל על ה"פעולה". אבל גם זה לא עוזר.... האם יש לך עצה מה עלינו לעשות כדי שאפשר יהיה להנות מכל העולמות?

פונה יקרה ראשית כל הכבוד על הפתיחות והפרקטיות שבשאלה. כדי לאונן ביתר קלות, הייתי ממליצה למרוח על איבר המין שמן ארומטי המכיל קלנדולה בשילוב עם בבונג (קמומיל). השמן ישמש כחומר סיכה, והחומרים שהומלצו משמשים להרגעת העור, לא טישטוש התחושות המיניות. ניתן לרכוש את השמן בחנויות טבע. לאחר מעשה, מומלץ שימרח את האיבר או באותו שמן מרגיע או במשחת קלנדולה או אפילו במשחת בייבי פסטה, אותו מורחים לתינוקות נגד תפרחת טיטולים. זה בהחלט העוזר. במידת הצורך אפשר לפנות לרופא עור וניתן לבקש ממנו משחה הולמת לשיפשוף יתר באוננות. חברך אינו היחיד שמשפף בעוצמה הגורמת לגירוי עור ואין זו בושה לפנות בעניין זה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אני יוצא עם בחורה כבר 3 חודשים , אני מאוד אוהב אותה והיא לא נמשכת אלי ולא יודעת מה היא מרגישה אלי. האם כדאי לקחת פסק זמן ולראות האם היא מעוניינת בקשר ? אני והיא מאוד לחוצים בגלל שהיא לא מרגישה אלי כלום ואני מאוד אוהב אותה. מה אפשר לעשות בקשר לזה. תודה.

אבי היקר לאהבה חוקים משלה ואי אפשר לכפות אהבה וגם לא לקנות אותה. מאחר ואינה אוהבת אותך ואינה נמשכת אליך, אז ככה הנראה אתם ביחד כי היא מוצאת בך חבר טוב או ידיד טוב.זהו מצב שאינו מספק מבחינתך. האם אתה מוכן לוותר על היעדים האישיים של הצורך בלהיות נאהב ונחשק אוהב וחושק? בהתאם לתשובה לשאלה זו נווט את דרככך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני וחברה שלי גרים ביחד כבר שנה ואנו שנתיים ביחד. בהתחלה הסקס ביננו היה רב - כמעט כל יום ולעיתים יותר מפעם ביום. לאט לאט זה הדרדר למצב של פעמיים-שלוש בשבוע, שסיפקו אותי , אך משם לפעם בשבוע וכעת גם לפעם בשבועיים ויותר. הרבה פעמים אני מרגיש שגם "הפעם ב" מתרחשת רק כדי ש"אני ארד לה מהגב" וכי כבר לא נעים לה לדחות אותי כשאני מנסה מספר פעמים במשך תקופה. גם ההרגשה שתיארתי לעיל וגם המחסור מפריעים לי מאוד. ניסיתי לפתוח את הנושא מספר פעמים. בהתחלה היא עיוותה את הבעיה, למשל כשטענתי שזה פעם בשבוע היא עיוותה את החישוב בצורה כזו שזה יראה כאילו זה פעמיים בשבוע. למשל מראשון עד שבת זהו שבוע, אז שבוע אחד זה ביום חמישי ושבוע לאחר מכן זה ביום רביעי (ומתישהו בשבוע שלאחר מכן באיזה יום, לא חשוב מתי). היא הייתה טוענת שמחמישי לחמישי זה שבוע ולכן באותו שבוע אלו היו פעמיים. לאחר מכן, היא הייתה הופכת את השיחה לריב ולנגדי - טוענת שזה הכי חשוב לי, ושזה מפריע לה שזה כל מה שחשוב לי, ושאני קיצוני ורוצה יותר מדי (למרות שאני מנסה להסביר שוב ושוב שפעמיים-שלוש בשבוע זה לא קיצוני וזה אפילו נורמלי). ניסיתי למצוא פתרונות מבלי שהיא תרגיש שאני מנסה לחייב אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה - אבל זה רק הפך לריב גדול יותר. היא נעלבה מהרעיון שאצפה בפורנו, ולאחר זמן מה אזרתי אומץ ואף ביקשתי לממש את העניין הפיזי מחוץ לזוגיות בעוד שהזוגיות שלנו תתנהל כרגיל, והיא כעסה עוד יותר. מצד אחד הכעסים שלה כלפיי גורמים לי לחשוב אולי אני לא בסדר ואולי אני באמת קיצוני או שמשהו בי לא בסדר, אך מצד שני קשה לי לחשוב על לחיות כך כל החיים, במיוחד שאני מרגיש שהמצב עוד יכול להדרדר לאחר חתונה וילדים (אולי לפעם בחודש-חודשיים). אני מרגיש שזהו דבר שאני לא מוכן לוותר עליו בחיים ושהוא משפיע על האושר\השמחה שלי בכלל ובזוגיות. אציין רק שהזוגיות שלנו טובה מאוד ואנחנו מאוד אוהבים, וגם שהסקס שלנו מאוד טוב ושנינו נהנים ממנו מאוד. מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה הזו כדי שלא תעלה לנו בזוגיות?

פונה יקר הבעיה שאתה מתאר אופיינית להרבה מאד זוגות, כלומר מין תכוף ואינטנסיבי בתחילת הקשר ולאחר מכן התיצבות על ממוצע של 2-3 פעמים בשבוע. כאשר ממוצע זה יורד לפעם בשבוע או פעם בשבועיים וקיים פער ניכר בצרכים של כל אחד מהצדדים אין ספק שנוצרת בעיה זוגית. העניין הוא שגם אם תפורק הזוגיות חלילה, ותמצא לך בת זוג חדשה אין שום ערבות שהתהליך לא יחזור על עצמו שכן אין האישה יודעת מראש כיצד יתגלגל הדחף המיני שלה לאורך הקשר וזהו אחד הנעלמים הגדולים שאיש מבני הזוג אינו יכול לדעת מלכתחילה. מה ניתן לעשות במצב הקיים? 1. אם חברתך חושבת שאכן חלה אצלה ירידה בדחף המיני אפילו לפעם בשבוע או פעם בשבועיים ואך ורק אם יש לה מוטיבציה לשנות זאת עליה לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי. 2. שאלת השימוש בפורנו על ידך נשמעת בהחלט לגיטימית וראויה וראוי שתאמר זאת גלויות בלי להתחבא ובלי להסתיר. עדיף פורקן מיני באמצעות פורנו מאשר יציאה לחיפוש פורקן מיני מחוץ לזוגיות או מאשר מתח פיזיולוגי מיותר. אין כאן הכוונה לרמוז או לומר שאוננות מול פורנו היא שוות ערך נפשית ורגשית וגם פיזית ליחסי מין, אך זהו המעט שנותר לך לעשות כדי חשמור על איזון פיזיולוגי. אין טעם לריב על עניין זה כל עוד לא מתקיימת מודעות בין שניכם בהסכמה על השינוי בצרכים המיניים שכן מין כמו אהבה אין טעם לעשות בכח או שזה בלתי אפשרי. כל טוב ובהצלחה אילנה

לאילנה ארד לוין שלום רב, שמי מיכל ואני בת 41,לפני כשבועיים הכרתי בחור בן 34 שמצא חן בעיניי ומצאתי איתו מכנה משותף רב.שנינו נמצאים בפרשת דרכים לגבי העבודה של כל אחד.הוא קיבל הצעות עבודה במקומות מסוימים, ולי יש במקומות אחרים. שאלותיי הם: 1.פער הגילים ביננו הוא של 7 שנים, האם פער זה יכול להשפיע בעתיד על טיב הקשר ביננו?לי יש חששות בנוגע לפער זה. 2.האם עלינו לשתף אחד את השני בהחלטות על מקום העבודה שלנו, שיכתיב את מקום המגורים,למרות שהכרנו רק שבועיים? 3.כיצד להסביר לו את מיגבלת גיל הפוריות ,( אני בת 41 ואני מניחה שארצה ילדים בקרוב), מבלי להלחיצו. אני מאמינה שכן עליי להעלות את הבעיות כפי שהם. מה דעתך לגבי שאלות אלה? תודה. אסנת

אסנת היקרה משום מה נדמה לי שעוצמת הרגשות הטמונה בשאלותייך היא עמוקה מאד ודורשת קשר הרבה יותר ארוך והרבה יותר אינטימי מאשר קשר של שבועיים עם אדם שעדיין אינך נמצאת איתו אפילו בקשר רומנטי. למעשה, בדמיונך את "דורשת" מאדם שהכרת מזה שבועיים בלבד והיחסים ביניכם כרגע הם יחסים של ידידות והתלבטות מקצועית כבר "לתהחייב" לעבור לגור למקום סמוך אלייך ובדמיונך את כבר מבקשת ממנו לעשות איתך ילד במהירות האפשרית. נדמה לי שכל זה במהירות בהחלט מוגזמת וככל הנראה לא בטוח שרלבנטית לזמן הזה. עם כל כך הרבה לחץ ובקשות עוד טרם שהושגה זוגיות סבירה ומינימלית אני בספק אם היא תוכל בכלל להתקיים. לא הפער של 7 שנים עומד ביניכם כי בהחלט אני מכירה זוגות בהם האישה מובגרת מבן הזוג ב 7 שנים אלא המהירות בה את מריצה את התסריט לעומת מצב העניינים במציאות. לכל היותר, ניתן לדבר על מעבר למקומות סמוכים על מנת להמשיך ולהשאר בקשר, אבל כבר לדבר איתו על הבאת ילד משותף?! נדמה שההסתערות כאן מהירה מדי ועשויה רק לחבל. כל טו ובהצלחה אילנה

רציתי לשאול: בעלי קיבל מתנה ספר בשם שיקויי אהבה המדבר על זויות, מיניות ואהבה מבחורה אחרת. בתוך הספר היתה הקדשה ממנה אליו שם נכתב: עם המון אהבה, בהוקרה ובהערכה. אמנם מדובר במשהו מלנפי הרבה שנים, ועוד טרם נישואינו, אך המחשבה הראשונה שעלתה במוחי זה שהיה משהו, שאחרת מדוע בחורה תקנה ספר כזה על מניות לגבר אחר? אמשח שתחווי דעתך.

פונה יקרה קשה לדעת אם בין בעלך לבין מעניקת הספר היה רומן של ממש וקיום יחסי מין או רק פילרטוט וכוונות. יחד עם זאת, סביר שהיה סוג של מתח אירוטי באוויר. לא ברור מדוע התגלה הספר רק עתה לאחר הרבה שנים או מדוע כעת נזכרת בו. לפני נישואיכם ואולי לפני הכרותיכם היתה זכות מוחלטת לבעלך להיות בכל קשר שהוא עם כל אישה. בין אם היו יחסי מין של ממש ובין אם זה היה רק פלירטוט רעיוני. השאלה היא למה זה הפך להיות חשוב ורלבנטי עכשיו אחרי שנים רבות? האם חלה שחיקה ביחסיכם האינטימים? האם פיתחת בשלב הנוכחי קנאה כלפי בעלך? האם הוזכר שמה של הבחורה מאיזושהי סיבה? אני חושבת שלעיתים טוב לעבר להשאר בתוך העבר, ובפרט כשהדבר היה לפני שנים רבות וטרום נישואיכם. אפשר להבין לקנאה הפוטנציאלית אך נבון הרבה יותר להשתחרר ממנה ולא להתעסק בה כלל שכן אין לך מונופול או בלעדיות על חייו של בעלך טרם שהייתם זוג (גם היום אין לך מונופול על חייו אני מבינה אם כי מובנית הדרישה לבלעדיות זוגית ומינית). לכל היותר מוטב שתענייני בספר ותקבלי ממנו טיפים ראויים לחיי האהבה שלכם. אם אינך משתררת מהעיסוק הטורדני בשאלת הספר וההקדשה, אני מציעה לך לפנות למספר שיחות אצל פסיכולוג. כל טוב ובהצלחה אילנה

שאלה מההיבט הפסיכולוגי מאחר ואין לי את מי לשאול ותודה. נולד לידיד שלי נכד. התינוק היה נוכח לידי וליד הידיד (הסבא). הצבעתי על הנכד ושאלתי את ידידי בחיוך: "נו, מה דעתך על הנכד שנולד לך"? הגבר , במקום לענות תגובה עניינית כגון: "חמוד", "מקסים" וכד', הוא עונה לי בשאלה: "מה דעתי על הנכד? מה דעתך על נכדי!!"? . מדוע התחמק מלענות לי על שאלתי ובמקום לענות הוא שאלמה דעתי על התינוק כאילו להראות תגובתי יותר חשובה מתגובתו.? ז"א מדוע במקום לענות הוא כאילו מתחקם ועונה: "מה דעתי? מה דעתך בעצם??? מקווה שהבנת אותי. ותודה.

יעל היקרה איני מכירה לא אותך ולא את הסבא,ואין חוק פסיכולוגי עבור כל אדם וכל ארוע. כמו כן לא ברור מדוע העניין קיבל חשיבות עבורך והחל מטריד אותך. יתכן שהסב לא ענה כי תשובתו היתה ברורה לו באופן טבעי שהנכד חמוד, מקסים וכו' ולכן הפנה את השאלה אלייך. האמת היא ששתי השאלות אין להם כל כך מקום כי מה כבר ניתן לומר על תינוק שזה עתה נולד פרט להתפעלות של מילים טובות? הרי לא מקובל ולא יאה לומר עליו שאינו נראה כמצופה, או שחלילה אינו חמוד או מתוק, כך שזוהי מלכודת פסיכולוגית ששני הצדדים חייבים לומר את המצופה מהם מראש ואין זה נאה שיאמרו משהו אחר. יתכן והפנה את השאלה אליך כסוג של ביקורת על עצם הפנית שאלתך אליו כסבא. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני נשואה כ3.5 שנים ואמא ל2 ילדים. יש לי בעל מקסים ורגיש, מפרגן ואוהב. בעקבות הלידה- הופיעו אצלי סימני דיכאון, הסקס הוא לא כמו שהיה פעם והתחלתי גם ציפרלקס- מה שנראה לי שמוריד עוד יותר חשק מיני. הוא עובד קשה וכשמגיע הביתה נשאר בד"כ ער עד שעות מאוחרות לראות סרטים אבל אתמול גיליתי-ממש במקרה- שהוא רואה גם סרטי פורנו במחשב, אני מניחה שזה בגלל שחסר לו סקס... אני מכבדת את הפרטיות שלו ולא רוצה להביך אותו אבל הייתי רוצה לדעת אם זה מצב נורמלי? ומה ניתן לעשות כדי להגביר אצלי את החשק המיני? אני מאוד רוצה שעניין הסקס ישתפר תודה מראש!

פונה יקרה קיים קשר בין מצב הדיכאון שלאחר הלידה ובין הירידה בתשוקה המינית. זהו קשר מובהק. דיכאון מוליך לירידה בתשוקה המינית. באופן פרדוקסלי הציפרלקס, שהינה תרופה יעילה נוגדת דיכאון, יתכן שסייעה לך להתאושש מהדיכאון (אני מקווה שכן וזה תלוי בכמות שאת לוקחת) עשויה בו בזמן לכשעצמה להוריד את התשוקה המינית. במקרה הזה, יש לנסות ולשנות לתרופות אחרות נוגדות דיכאון, הפוגמות פחות בתשוקה המינית. לשם כך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל ולא לרופא המשפחה. כמו כן יש להביא בחשבון שגם אם תכול התאוששות מהדיכאון בעקבות תרופות, יש נשים שבעקבות הלידה חלה אצליהן ירידה משמעותית בתשוקה המינית, גם אם לא מופיעים סימני דיכאון והדבר מחייב פנייה לטיפול פסיכוסקסולוגי או פסיכולוגי. עניין הצפייה בפורנו של בעלך היא טבעית ומובנת לאור החסך שלו ביחסי המין. אם את רוצה את יכולה לדבר על זה בעדינות ובטבעיות איתו על מנת שלא יצטרך להסתיר זאת ולהתחבא ואם את רוצה את יכולה שלא להתייחס לכך ופשוט לאפשר לו את הדבר מתוך הבנת המחסור במין בחייו. כך או כך אם ברצונך לחזור לתיפקוד מיני עלייך הן לשנות את התרופה הנוגדת דיכאון והן לפנות לטיפול פסיכולוגי או פסיכוסקסולוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום. יש לי חברה חודשיים וחצי והיא טוענת שהיא לא יודעת בדיוק מה היא מרגישה אלי. פעם היא אוהבת אותי ופעם לא. היא לא כל כך מתקשרת אלי ולא מראה איכפתיות בקשר הטלפוני ולפעמים היא לא עונה לי להודעות. אבל בפגישות שלנו הכל נראה בסדר. למה זה קורה לה שהיא פעם אוהבת ופעם לא ?האם זה קורה להרבה בנות שפעם אוהבים ופעם לא ? איך אפשר לגרום שזה לא יקרה. תודה. ומה אפשר לעשות בקשר לזה. תודה

רונן היקר, אין התנהגות חברתך אופיינית בהכרח לשאר הבנות ואין להקיש ממנה על התנהגות של בנות זוג כלפי בני זוגן. איני מכירה את חברתך , ואיני יודעת את הסיבות להתנהגותה. קיים פער לדבריך בין איכות המפגשים במציאות ובין הנתק התקשורתי שהיא מקיימת בין הפגישות. אגב לא ברור מהי תדירות הפגישות ביניכם וכן לא ברור מהו גילכם. נתק זה יכול להיות פרי של סיבות רבות, כגון: פסיביות, אישיות מופנמת, דיכאון קל, עליית ספקות והתלבטויות ועוד כהנה כהנה סיבות רבות ושונות. כדאי שתברר איתה את הסיבות לנתק התקשורתי, תנסה להבין אותן ובו בזמן נסה לבקש ממנה לשמור איתך על רצף תיקשורתי. במידה ואינה רוצה, או אינה יכולה לעמוד בבקשותיך, הרי שעליך לקיים כאן בחירה בין אם לקבל את מצב העניינים כפי שהוא ולהסתגל אליו או לקבל החלטה שזהו קשר בעל הבטים מאכזבים מדי עבורך ואולי אינך רוצה להמשיך לשמור על קשר במתכונת הקיימת. לא בהכרח ההחלטה שעליך לקבל היא קלה, אבל לא תמיד אנו יכולים להשפיע או לכוון את התנהגות הזולת ובאין ברירה, ובהעדר יכולת להשפיע עליו, גם אם אנחנו מנסים, עלינו לקבל החלטה חד צדדית כיצד אנחנו אמורים להגיב. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נער בן 16.5 שנמצא במערכת יחסים אוהבת וחמה כבר שנה וחצי כמעט. שנינו מאוהבים אחד בשני כל כך וזו מערכת היחסים הרצינית הראשונה של שנינו. העניין הוא שבזמן האחרון אני מרגיש שאני רגיש יותר מדי, מדברים קלים שאני עושה כמו לשפוך קולה בטעות על הבגד שלה, אני מגיע למצב שאני כמעט בוכה ומצטער שעות על זה. לא מבין למה אני כך וחברתי כל הזמן דואגת להגיד לי להפסיק להצטער על כל דבר. מכל דבר קטן שאולי לא הייתי צריך להגיד, אני יכול לשבת שעות תקוע עליו ולהיות במצב רוח מדוכדך בגלל זה. מרגיש כאילו פגעתי במערכת היחסים שלי ועכשיו הכל משתנה, ואני יודע שהמחשבה הזאת לא נכונה אך אני לא מצליח לשנות אותה. עוד דבר שאשמח לעצה לגביו הוא עניין הריבים. יוצא ששנינו מתחילים ריבים מכל דבר קטן כך שכל יום כמעט אנחנו רבים, כמובן שאנחנו משלימים לאחר מכן אך באמת שהייתי שמח אילו לא היינו רבים כל כך הרבה ואני פשוט רוצה לדעת איך אני יכול לפעול על מנת למנוע את הדברים האלה. תודה ויום טוב.

אבי היקר מתוך מכתבך אין לי מושג מדוע חל שינוי בתחושותיך הפנימיות ובהתנהגותך הכללית. אתה מדווח על רגישות יתר חסרת פרופורציה גם לפי שיפוטך האישי ועל מחשבות כפיתיות , כלומר מחשבות ה"טוחנות" את עצמן שוב ושוב מבלי יכולת להשתחרר מהם. המצב הכללי שאתה מתאר הוא של דיכאון וחרדה (החרדה מתבטאת הן ברגישות היתר והן במחשבות הכפיתיות) הנותן את אותותיו גם בהווצרותם של ריבים תכופים על עניינים שוליים וקטנים. מהיותך בגיל התבגרות, יתכן שעוברים עליך דברים שונים הן גופניים והן נפשיים שאינך מודע אליהם ולפיכך הייתי ממליצה די במהירות לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קופת החולים אליה אתה שייך. מצב הדיכאון והחרדה בהחלט מחייב עזרה ושינוי וזאת על ידי טיפול פסיכולוגי הולם. נא הזדרז וקבל את העזרה הדרושה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב, אני מבינה שלחלק מן ההודעות אין מקום בפורום.כשאני כותבת הודעה בפורום אני מבקשת להיות אורחת בבית של מישהו. לא תמיד זה מתאים. פרסמתי הודעה תחת השם דנה לפני כמה ימים ובה שאלתי האם מדובר בתקיפה מינית. הייתי שמחה לדעת אם לא אקבל מענה להודעה שלי.גם אם תחת הסירוב לא יפורטו הסיבות.תודה.

אריאלה/דנה היקרה את בהחלט מוזמנת להרגיש בפורום כמו בבית ואת בהחלט אורחת ובת בית רצויה. עלייך רק לדעת שתשובות ניתנות רק אחת לשבוע כך שלעיתים יש צורך לחכות מספר ימים עד שבוע עד לפירסום ההודעה והתשובה. ההודעות מתפרסמות באותו יום בו ניתנות התשובות ולא קודם לכן. את מוזמנת לפנות בכל עת שתרצי ורק הביאי בחשבון שגם ההודעה וגם התשובה מתפרסמות רב הזמן לאחר מספר ימים בו בזמן. אגב הודעה על מענה חד שבועי נמצא בראש הפורום. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני וחברה שלי יוצאנו כשנה וחצי, לפני כשנה התברר לי שיש מישהו שנמשך אליה וגם טרח להגיד לה את זה, כמובן שהיא לא סיפרה לי את זה וגיליתי את זה ממישהי אחרת כבדרך אגב, כמובן שדיברנו על זה וישרנו את ההדורים. לפני כחודש אחרי כמה וכמה ריבים היא החליטה שהיא רוצה פסק זמן של כמה ימים להבין מה קורה בנינו, אני כמובן שלקחתי את זה מאוד קשה כי לרוב זה לא נגמר בטוב, לאחר כמה ימים קבענו להיפגש והיא בישרה לי את המסקנות שלה, היא אמרה שהיא לא מאוהבת בי, היא אוהבת אותי בתור בנאדם ולא יותר מזה. את כל העניין הזה לקחתי בצורה חיובית וסיכמנו שנסיים את זה בצורה יפה, אפילו באותו לילה נשארנו ביחד, וגם בלילה למחרת. הסיפור הסתבך כשקולגה לעבודה אמר שהוא ראה אותה ביום שישי (היום שבו לקחנו פסק זמן) באחד המועדונים בתל אביב מתנשקת עם שאול (הבחור שנמשך אליה בתחילת הסיפור), כמובן שישר התקשרתי אלייה וקבענו להיפגש, בפגישה היא סיפרה לי שהם התנשקו כי היא הייתה תחת השפעת אלכוהול וזה גם מה שבעצם הוכיח לה שהיא כבר לא מאוהבת בי כי היא בחיים לא הייתה מרשה לעצמה לעשות את זה אם הייתה קיימת האהבה, בנוסף היא סיפרה שהוא נפרד מחברה שלו בשבילה והם נפגשו כמה פעמים שגם בהם התנשקו, החלטתי שאני לא רוצה בחורה כזו בחיים וכך התנתק הקשר לגמרי, לפני כמה ימים חברה שלה טרחה לשלוח לי הודעה שבה היא אמרה שהיא רוצה שאני יתגבר עליה כמה שיותר מהר ולכן היא רוצה לספר לי שהם התחילו לצאת (מערכת יחסים פתוחה בנתיים) ואפילו שוכבים באופן קבוע, מה שהיא אמרה לי שבר אותי, לא הצלחתי לתפקד במשך יומיים, לעבודה אני כבר לא הולך 3 שבועות, ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי... אני מרגיש כאילו שהבעיה היא בי שבכזו קלות היא כבר עברה למישהו אחר... כאילו משהו דפוק בי, וזה פשוט שובר אותי... אני משתדל להעסיק את עצמי עם חברים, ים, מסיבות... אני מתחיל עם בנות אחרות אבל ברגע של לקבוע דייט, או להמשיך את הערב במקום אחר, אני מקבל רגליים קרות, ופוחד להיפגע שוב, אני מסתכל על כל הבחורות ופשוט רואה את חברה שלי לשעבר במקום!! מה את מייעצת לי לעשות? לדבר איתה על זה? לנתק איתה את הקשר לגמרי? אני מיואש!!

יגאל היקר 1. אין להקיש מחברתך לשעבר יהיו מעלותיה וחסרונותיה אשר יהיו על כלל הבנות. זוהי הכללת יתר מוטעית שרק עשויה להוליך להסתגרות ולהמנעות מזוגיות נוספת. העולם מלא בנות נאמנות גם אם גברים אחרים "שמים עליהם עין". 2. אין שום טעם להפגש עם חברתך לשעבר ובטח לא לדון איתה על מעשיה עם בן זוגה הנוכחי. היא עשתה מה שהיא עשתה מתוך מניעיה ומתך רגשותיה ומה שהיה היה וכיום אי אפשר להחזיר את הדברים אחורנית. 3. כדאי להמנע להבא מלשמוע רכילות מכל מיני חברות טובות כביכול או לא כביכול שמלבד לשפוך מלח על הפצעים אני לא רואה שזה מוסיף דבר. 4. מאחר ואתה שרוי כרגע במצב של דיכאון ואבל הן על הפרידה והן על הבגידה הייתי ממליצה לך למהר לפנות לטיפול פסיכולוגי קצר במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך. אפשר להבין את הכאב והכעס אך כדאי לסבול כמה שפחות ואני מקווה שאיש מקצוע יסייע בידך לצאת מזה במהירות וללא משקעים נגד עצמך ונגד בנות אופן כללי. כל טוב ובהצלחה אילנה

לפני כארבעה חודשים נכנסתי לקשר עם גבר שגדול ממני ב- 31 שנה. אני בת 18 וחצי והייתי בתולה לפניו. לא היה לי נסיון אבל ידעתי ואמרתי לו שאני לא רוצה לשכב איתו בלי קונדום. הוא עשה כאילו הוא פותח את האריזה ובסוף האקט טרח להודיע לי שהיינו בלי והוא מתנצל. לפני כשלושה שבועות שכבנו שוב והוא שוב היה בלי וטרח להודיע לי לאחר מכן שהוא אהב אותי ולכן עשה את זה כדי לחוש קרוב אליי.למרות שידע שאני אנטי לגמרי. עכשיו הוא נסע ונפרד ממני ויש לו מישהי חדשה. התקשרתי למרכז תקיפה מינית לשאול איך להגדיר את המעשה הזה. אמרו לי שזו לא תקיפה. אז למה אני מרגישה שחיללו אותי? מה זה?

דנה היקרה לצערי הרב נפלת ברשתו של אדם לא הגון שניצל את תמימותך ולא היה אכפת לו מתוצאות מעשיו כלפייך ולמעשה מכל בחינה שהיא ניצל אותך לרעה. העובדה שיחסי המין התקיימו בהסכמה, נדמית בעיניי, למרות שאיני משפטנית, לא להחשב אפוא כתקיפה מינית אך יש כאן הולכת שולל, העמדת פנים, הפרת אמון, ניצול לרעה, ולמעשה שפע של מילות גנאי אפשריות כלפיו וכלפי מעשיו. איני יודעת האם ניתן לתבוע אותו משפטית על התנהגות זו שלו של שקר מכוון והולכת שולל. נדמה לי שעלייך לעשות את הדברים הבאים: 1. לגשת לבדיקה גניקולוגית ולברר שאין שום בעיה גופנית. 2. להתחיל לקחת בצורה מסודרת גלולות למניעת הריון. 3. לבקש את חיסון ה HPV נגד וירוס הפפילומה. זהו חיסון הניתן באמצעות שלוש זריקות בזרוע במהלך חצי שנה. 4. להשתדל להיטיב להכיר את בני הזוג איתם את יוצאת וככל הנראה גם להמנע מלצאת עם גברים כה מבוגרים שעצם הבחירה של גבר קרוב ל 50 לצאת עם בת 18 היא מעשה שבדרך כלל אינו מקובל ואינו נפוץ ויש בה שפע חסרונות מכל הבחינות. 5. בהחלט יש מקום לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קופת החולים אליה את שייכת על מנת להכיר את הרקע הנפשי והסיבות שהביאו אותך לבחירה כה יוצאת דופן ומוטעת. 6. הבעיה בקיום יחסים ללא קונדום אינה רק שאלה של הריון לא רצוי אלא לא פחות מכך של העברת מחלות מין מסוגים שונים. 7. גבר האומר כי אינו שם קונדום מתוך אהבה אלייך וכדי לחוש אותך טוב יותר, עושה זאת מתוך חוסר אהבה מוחלט וחוסר התחשבות מוחלט בך. הוא עושה זאת מתוך מניעים אנוכיים בלבד. לא ברור מדוע אחרי פעם ראשונה של רמייה מצדו היית מוכנה להמשיך לפעם שנייה בה חזר על מעשי הרמייה שלו. כל סיפור מעלה ריח מאד רע בודאות כלפיו, וריח של תמהון כלפי מניעייך וכלפי התנהגותך. הייתי מציעה לך אפוא לברר את פשר התנהגותך באמצעות הטיפול הפסיכולוגי. לשם הרגעה כללית יש מקום גם לגשת לבדיקת איידס הנערכת ללא תשלום בכל בתי החולים הגדולים שבאזור מגורייך. כל טוב ובהצלחה אילנה

ד"ר שלום , אני בקשר זוגי 3 חודשים . אני בת 32 בן זוגי בן 36 . הזמן בקשר הזה לראשונה בחיי אינו פונקציה . אנחנו מדברים כבר על עתיד משותף (אנחנו זוג דתי אגב) , כבר הוזמנו לארוחות המשפחתיות הפורמליות , והאהבה נראית בשיאה . אנחנו לא סתם מסונוורים , נראה שיש התאמה ואנחנו כבר יודעים שזה מה שאנחנו מחפשים . לבן זוגי וגם לי יש פייסבוק , לפני מס' ימים הוא היה אצלי ונכנס לפייסבוק שלו ובמקרה היום כשבאתי להיכנס ראיתי שאני נכנסת לשלו אוטומטית ללא סיסמה . יש לציין שאני לא אוהבת את זה שיש לו שם מלא חברות בחורות ואף פעם לא הבנתי את הצורך הזה שלו . הוא תמיד אומר לי על כל ההתכתבויות האלה שזה חסר משמעות ושזה סתם וכו'... כמובן שקשה היה לי להתאפק , נכנסתי ועד עכשיו כולי רועדת . קודם כל את כל הצעות החברות לבחורות הוא זה ששולח ופונה אליהן בלשון את מתוקה , את חמודה , מתי יוצאים וכו'... אפילו פעם אחת ביקש נייד! אני יודעת בוודאות שהוא לא יוצא עם אחרת כי גם אם אנו לא ביחד אנחנו מדברים אחד עם השניה עד לרגע השינה . הוא בהחלט מראה רצינות בקשר מכל בחינה ואני בטוחה שהרגשות שלו כנים אבל כל ההתכתבויות האלה פשוט זעזעו אותי . אני חייבת לציין שהוא בחור נאה שבחורות נמשכות אליו והוא מאד אוהב את תשומת הלב הזו אבל אני לא מוכנה בשום אופן להתנהלות כזו עם נשים אחרות . אני פשוט בשוק ממה שראיתי עכשיו , כולי בוכה ורועדת ולא יודעת מה לעשות . לספר לו? אני מפחדת שהוא יראה בזה חדירה לפרטיות ומה להגיד? איך אני אוכל לדעת שזה אכן יפסק? מצד שני איך אני יכולה שלא לספר? איך אני יכולה לבטוח בן? לסמוך עליו?... מה אני עושה?

איילת היקרה הבעיה שאת מעלה בהחלט מורכבת ודורשת זהירות ועדינות. קשה לראות עתיד משותף עם בן זוג לא נאמן או במציאות הפיזית או באופן מתמיד במחשבות. איני יודע מה מניע א בן זוגך ליצור כל הזמן קשרים כאילו בעלי רקע רומנטי פוטנציאלי עם הרבה נשים. איני יודעת איזה צורך או בעיה זה משקף אצלו. כך או כך אם אתם רואים את הקשר שלכם רציני, עדיף לפתור בעיה שעשויה להתגלות כקטנה או כגדולה לפני שניכנסים לחופה. ספרי לו באריכות ובעדינות על מה שקרה, סקרנותך לראות את ההתכתבות היא טבעית ומה שיותר חשוב הוא הניסיון להבנה כנה ואמיתית למניעיו מאחורי כל זה. התחילי בדיבור לא מאשים אלא ענייני ועובדתי ונסו לגלות הבנה האחד כלפי השני. כל טוב ובהצלחה אילנה

לפני יותר מחודש חבר שלי עזב אותי והחליט שאחרי שלוש שנים ביחד "זה לא זה". הטיעונים העיקריים שלו היו שחוץ מזה שאני מקסימה,ושהוא אוהב אותי בלי סוף ברמת הלחיות יחד הוא לא רואה איך אנחנו חיים בשיתוף, הוא טען שאני מאוד מבולגנת, פזרנית שכחנית. מעופפת. שאני לא רגועה, שכל הזמן אני קופצת מנושא לנושא, גם כשאנחנו עם אנשים הוא טוען שאני לא מסוגלת לשבת במקום ולהירגע תמיד חייבת לזוז, לקום לשנות תנוחה שזה מביך אותו והלחיות בבלאגן הזה לא יעבוד לדעתו לאורך זמן. וככה נשארתי אני עם כל המידע הזה לא ממש יודעת מה לעשות למי לפנות ואם בכלל. אגב תמיד הוא אמר את הדברים האלו אבל זו פעם ראשונה שהוא נפרד.

איה היקרה יש בך לפי דברייך הרבה קסם וחן אישי אך רמת האירגון, הסדר, והרוגע הנפשי ככל הנראה לא בדיוק מתיישבים עלייך היטב. כך לפי דברי החבר. במידה ואת מסכימה לדבריו, עליך לשאול את עצמך הכיצד זה שהוא העיר לך על הדברים שמפריעים לו באופן חוזר ונשנה כשאת אינך מוצאת לנכון להעתר לבקשותיו או לתת להם משקל כלשהו. חברך התלונן במשך 3 שנים על מה שהפריע לו וכשלא תוקן המצב הוא פשוט קם והלך כי נמאס לו. אם את רוצה להמשיך ולחיות לפי אורח חייך הנוכחי שאגב יכול להתאים לגברים רבים אחרים אז אין שום בעיה אלא פשוט להמשיך להיות מי שאת. אם היית רוצה להשתנות לא עבור אותו חבר שכנראה כבר לא יחזור אלא עבור עצמך מומלץ שתפני ליעוץ פסיכולוגי שיעזור לך להבין את המקור לאותו "בלאגן" פנימי וחיצוני. כל טוב ובהצלחה אילנה

האמת שאני די מתלבטת אם ללכת לייעוץ פסיכולוגי קצת קשה לי עם זה שאצטרך לחשוף את כל חיי בפני אדם זר. עוד דבר זה שבעבר בערך בגיל התיכון המורה שלי חשבה שיש לי הפרעת קשב וריכוז לא עשיתי עם זה כלום, ואני תוהה אולי שווה ללכת לאבחון טרם הייעוץ. מה את חושבת??

האמת שאני די מתלבטת אם ללכת לייעוץ פסיכולוגי קצת קשה לי עם זה שאצטרך לחשוף את כל חיי בפני אדם זר. עוד דבר זה שבעבר בערך בגיל התיכון המורה שלי חשבה שיש לי הפרעת קשב וריכוז לא עשיתי עם זה כלום, ואני תוהה אולי שווה ללכת לאבחון טרם הייעוץ. מה את חושבת??

מהתיאור שלך אני חושבת שיש מצב שיש לך הפרעת קשב , כל הסיבות שהוא ציין מתאימות לתסמינים של הפרעת קשב, את לא תיארת קושי בתחומים אחרים בחיים,אבל האם יש עוד תחומים בחיים בהם את ככה כמו שבזוגיות? ליתר בטחון אני רוצה להפנות אותך לשאלון שאת יכולה למלא ולראות אם יש לך את שאר התסמינים של הפרעת קשב ובמידה וכן תשקלי אולי לעשות אבחון, לקחתי את השאלון מאתר שנקרא דרך מהות והוא די מקיף ,אני מקווה שזה יעזור ומאחלת לך זוגיות טובה ויציבה ובהצלחה

ממה שאת מתארת אני חושבת שאולי יש לך הפרעת קשב, כל מה שתיארת תואם לתסמינים של הפרעת קשב וריכוז ,כמובן שלא כתבת מספיק על מנת שיהיה אפשר לאבחן ובכלליות אי אפשר לאבחן רק על גבי האינטרנט אבל אני חושבת ששווה לך לבדוק את זה, אני מצרפת לך שאלון שהוצאתי מאתר שנקרא דרך מהות (לא רוצה שיתבעו אותי על זכויות יוצרים) ומקווה שזה יעזור לך לקבל לפחות בתור התחלה כיוון אם באמת יש מצב שיש לך את ההפרעה או שלא, מאחלת לך זוגיות יציבה ובהצלה http://www.smkb.ac.il/Data/Uploads/mahut_bochan%20internet.pdf

תודה על ההתיחסות המסייעת והתומכת. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אני בת 20 .אני יוצאת עם חבר כבר יותר משנה מהתחלה הוא קינא לי מאד וכל דבר עניין אותו אם הייתי מדברת עם חבר שלו אז מה דיברתם ? למה הבחור הזה או ההו הסתכל עלייך ? למה ענית לו ככה ? למה לא היית זמינה בפלא ? סיננת אותי ? חשדן וחקרן וטוען שזה מאהבתו אליי מרגישה שהוא שולט בי חונק אותי לא מאמין בי. הוא לא מסכים לי לצאת בלעדיו למסיבות . לדבר או לצאת עם ידידים . כל דבר משביע אותי ממש להשבע לו . כשהוא מתעצבן הוא מקלל אותי קללות משפילות . ואחכרכך מתנצל כאילו היה עצבני ולא שלט בעצמו אני רוצה אותו אבל רע לי דברתי איתוואני לא בוגדנית אנחנו לא שוכביםכי אני עדיין בתולה לא סגורה על לשכב איתו ביחס כזה. והוא לא משתנה ככה הוא.האם זה בריא לי ? מה עושים ?אני מתוסכלת רע לי. ואני אוהבת אותו .זה קשר בריא ?ככה צריך להיות ?איסורים חקירות קללות כל דבר לבקש ממנו רשות? ולספר לו הכל?כי אצלו לא לספר זה לשקר למה לא סיפרת לי ?תישבעי ומקלל כי נהיה עצבני. ומתרץ שהוא ככה באופי כי הוא אוהב קנאי.אומר לי את מסכימה לי לצאת עם ידידות ? או למסיבה לצאת לבד ? מצד אחד אני מקנא לו גם . אבל אני מרגישה נשלטת כי אין לי כוונת בגידה נמאס לי לפחד ולהשבע ולבקש רשות לכל דבר ולספר הכל וגם בסוף אם הוא מתעצבן הוא מקלל מנתק תפלא וכאילו נעלב כועס על כלום .האם זאת האהבה הבריאה ?חוסר אמון קנאה שליטה קללות . אבל מצד שני אני מקנא לו גם לא רוצה שיצא לבד או עם ידידות. אבל הוא מקלל חוקר הכל רוצה לדעת עושה סיפור מכל דבר מה יהיה אנא יעצי לי .אין לי הרבה ניסיון עם בחורים חברים ככה זה צריך להיות ? אני רואה גם קשרים אחרים של חברות שלי שהם דיי חופשיות ויש בינם אמון החבר לא מקלל אותם ולא חוקר אותם ולא אוסר עלהם וחושד בהן כל הזמן כשהוא איתי הוא ממש נידבק אליי ימים שלמים גם אפילו שלא אלך לעבודה ואהיה איתו שהוא יהיה עדיפות ראשונה לפני עבודה חברות משפחה הכל .אני אוהבת אותו טוב לי איתו ורע לי איתו ודיבור והסבר לא עוזר הוא ככה ולא ישתנה מה עושים?ניתקתי קשר מכולם בגללו אני מרגישה מבודדת . כל יציאה לספר לו עם מי ומה היה הוא חיל שמגיע הביתה לחמשוש וכל החמשוש אנחנו יחד ועושים מה שבא לו אני רוצה ים והוא לא אז אין ים אני המותרת כי אחר כך זה ריב חפירות מה דעתך על כל הסיפור הזה הודה לתשובה

פונה יקרה רק לעיתים רחוקות הפורום נותן תשובות פסקניות וברורות . את הוא המקרה הזה. חתכי והסתקלי מהר ורחוק ככל הניתן. זהו קשר רע רע רע! אהבה היא בדיוק ההפך ממה שיש בקשר. קנאה אינה אהבה, קנאה אינה רכושנות, הצרת החיים של בן הזוג, השתלטות, פולשנות ומניעה של צמיחה אישית. באהבה מפרגנים, נותנים אמון , רוצים את טובת בן הזוג ובטח לא פצחים במסע של קללות השמצות והשבעות. נתת את הדוגמא לקשר מבין הגרועים שאפשר לעלות על הדעת כך שהשאלה היא הכיצד ומדוע את בכלל נשארת בקשר הזה עוד דקה אחת נוספת וכיצד התעוררה בכלל בלבך אהבה לאדם המתנהג בצורה זו. את רק בת 20 , כל החיים לפנייך ולא ברור מה מוביל אותך להשאר בקשר כה יוצר סבל וחוסר הנאה.אם הסיבות להמצאותך בקשר לא ברורות לך מוטב לפנות לטיפול פסיכולוגי לבירור העניין. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום וברכה אילנה. אני בחורה בת 29 מנהלת קשר זוגי עם גבר מבוגר (ב 20 שנה ממני) כמעט שנה שאנו יחד. הקשר היה נפלא. מעניין ואוהב. אנחנו גרים בדירות נפרדות (אני עם הוריי) אך באותו אזור מגורים. אבי לא ראה כל השנה הזו את הקשר כקשר טוב. והוא סמוך ובטוח שמגיע לביתו גבר צעיר יותר.(יש לציין שאנו שומרי מסורת והבחור לא)לפני כשבוע וחצי אבא נפגש ביוזמתו עם חברי ודיבר איתו מילים מאוד קשות שיחדל להיות איתי בקשר ושהוא כביכול כובל אותי ופוגע בי ועוד כהנה וכהנה אימרות לא פשוטות. חברי לקח את זה מאוד קשה ומאותו הרגע יחסו אליי התקרר. הבטחתי לו שאדבר עם אבי ויהי מה.ואכן דיברתי עם אבי שיחה רצינית בלי שטינקים ואבי הבטיח שאם זה מה שאני רוצה הוא נותן לי את ברכת הדרך ומלוא האהבה וכן ביקש סליחה על דיבורו לחברי.סיפרתי זאת לחברי הוא נראה די מרוצה וחשבתי ששמנו את העניין מאחור או לפחות בצד.יש לציין שבחודשים האחרונים בעיקר בחודשיים האחרונים אני מדברת עם חברי על התמסדות הקשר.הוא רווק (לא צעיר)ומאוד חושש ממיסוד-מפחד להתחייב.אמרתי לו שאיני לוחצת אבל שיאמר לי אם הוא בכיוון כי זה מאוד חשוב לי מתישהו לעשות את זה (ולהביא ילדים לעולם)מרגע זה הוא נלחץ ובקש ממני כמה ימים של הפסקה בקשר כי הוא מרגיש חנוק. אמרתי לו שזה מאוד קשה לי והוא החליטט שזה חובה. יומיים לא התראינו אבל בתום היומיים נפגשתי איתו (אפשר לאמר ביוזמתי)כל יום לשעתיים חטופות ללא מגע מיני.השבוע תפסתי אותו בוגד בי עם סתם בחורה(לא חברה שלו אלא "יזיזה לשעבר")הוא ביקש ממני שאשמור ממנו מרחק ואלו הם חייו. ועוד מילים קשות מאוד.אני נתקפתי הלם ומאותו רגע אני בוכה ללא הפסק ובדיכאון גדול. אני בקושי אוכלת(לא אוכלת בכלל)נפגשתי איתו ביוזמתי באחד הערבים השבוע.הוא אומר שהוא מאוד אוהב אותי אבל היסים ביננו התקררו אודות לאבי ושיחתו הקשה איתו ובנוסף ללחץ שאני הפעלתי עליו ולא נתתי לו שקט. אמרתי לו שאני סולחת לו על הבגידה אם רק ירצה אותי חזרה אעשה למענו הכל(תכננו לנסוע לחן"ל) הוא אומר שכרגע זה בכלל לא רלוונטי ומבחינתו אנחנו בנתק וימים יגידו מה יהיה.הוא אומר שכרגע הוא לא רואה אותו ממסד איתי את הקשר ומפיל את כל האשמה בשיחה של אבי ובלחץ שאני דבירתי איתו על מיסוד הקשר. קשה לי מאוד. כמה ימים שאינני מדברת עם אף אחד, גם בעבודה וגם בבית. נעשיתי אפטית וחיה בתוך בועה משל עצמי. אני לא אוכלת (ירדתי המון ממשקלי)ויש לי מחשבות קשות מאוד. אני לא יכולה שלא לחשוב עליו על כל התקופה הנפלאה שלנו יחד ועל יחסו הקר אלי עכשיו. מה עלי לעשות? האם נראה לך שהוא יחזור אלי? יש לציין שאני מחכה לו מאוד. האם עלי לעשות משהו שלא עשיתי? לדבר עם מישהו? זה דחוף לי ככ. תודה ויום טוב. שרי.

שרי היקרה עלייך לפנות במהירות לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך להתגבר על משבר הפרידה ועל הדיכאון העמוק בו את שרויה. איני מניחה שהשיחה עם אביך היא שהפכה את הקערה על פיה. זהו תירוץ בלבד. הסיבה האמיתית להתרחקות היא שגבר בן 50 אינו מוכן לאחר 50 שנות רווקות להתחתן ולהביא ילדים לעולם, ואם כך הוא הדבר, קשה להניח שזה ישתנה ויש להניח שעדיף להתרחק ממנו. את הינך בת 29 זה זמן בהחלט בשל למצוא בחור פחות או יותר בן גילך מתוך כוונה להתחתן ולהקים משפחה. איני יודעת מה הביא אותך לבחירה ברווק, שזה שונה מאדם גרוש או אלמן שכבר קיבל החלטה פעם אחת לפחות בחייו על נישואין, מבוגר, ומאוים מנישואין וממשפחה. עליך להבין יותר טוב את עצמך, את ההיסטוריה האישית שלך ואת סוג הבחירה יוצא הדופן שלך. המצב הנוכחי מחייב עזרה מיידית עבורך, קודם כל כדי לצאת ממצב הסבל והדיכאון ולאחר מכן להטיב להבין את עצמך ואת הבחירה שנראית לא הכי מוצלחת בעולם. איני רואה מקום לחזור ולחזר אחר הבחור וכנראה מוטב שכך הוא, עם כל הכאב לב שבעניין. לעיתים יש מצבים הכואבים לנו מאד בזמן ההווה וכעבור זמן כשאנו מתאששים ולומדים "לראות" טוב יותר, אנו מודים לעצמנו ולגורל על שהם אילצו אותנו לצמוח לטובת עצמנו. כל טוב ובהצלחה אילנה

טוב קודם כל אני לא כל כך יודע למה אני רושם את ההודעה הזאת מכיוון שעבר הרבה זמן מאז המקרה והייתי כבר אמור להמשיך הלאה ואולי ככה זה נראה מבחוץ כי כל הסובבים אותי די בטוחים שזה קרה אבל לצערי זה לא קרה... יצאתי שנה וחצי עם בחורה שהייתה ידידה שלי במשך כמה שנים לפני שהתחלנו לצאת.. לפני שהתחלתי לצאת איתה ידעתי שלפני היו לה הרבה מקרים של בגידות שהיא בגדה אבל משום מה שתכנעתי שאיתי זהלא יקרה בגלל הזמן שהיינו ידידים לפני בגלל שהיא מכירה אותי ולא תעז לעשות לי דבר כזה וגם בגלל שהשתכנעתי שהיא השתנתה כבר. אחרי שנה וחצי החלטתי להיפרד ממנה לפני שידעתי שהיא בגדה בי כי לא הסתדרנו למרות שהיה לי ממש קשה וזה ממש שבר אותי חשבתי שזה הדבר שאני אמור לעשות בגלל שלא הסתדרנו וזה השפיע לרעה על שנינו. שלושה חודשים לאחר הפרידה האקס שלה בא אליי וסיפר לי מה שקרה הוא סיפר לי שהיא בגדה בי במשך כל השנה וחצי עד הסוף ממש ובנוסף אימת לי את הכל ללא צל של ספק.. אין לי כל כך מה לשאול כי הרי ברור לי ולכולם שבחורה כזאת צריך להעיף מהחיים שלי ולשכוח אבל משום מה עברו כבר כמה חודשים קרוב לחצי שנה והראש שלי עדיין תקוע במקרה אני עדיין פגוע ברמות שאני בעצמי לא מצלליח לתאר ולא חשבתי שאי פעם משהו יוכל להשפיע עליי כל כך.. פשוט עבר כל כך הרבה זמן ואני עדיין תקוע בזה ואני מתחיל לחשוב שאולי משהו לא בסדר בי היא כמובן המשיכה הלאה וכבר יש לה קורבן חדש ואני כמובן ממשיך לאכול את עצמי מבפנים.. האם משהו לא בסדר בי הייתי אמור כבר לשכוח את זה? האם היה אמור לעבור לי? אנילא מרגיש שזההולך לעבור בזמן הקרוב והאמת שהשתנתי אני לא אותובן אדם כמו מקודם הייתי מחייך הייתי צוחק הייתי מאושר גם איתה וגם לפניה.. עכשיו אני בן אדם מדוכא ללא שמחת חיים... מה לעשות?

פונה יקר אתה מתאר מצב של דיכאון המתאפיין באובדן שמחת חיים, סגירות, אובדן אמון בכושר השיפוט שלך, אובדן אמון בהערכה העצמית שלך ואולי גם חלילה אבודן אמונה בנשים בכלל. מצב הדיכאון שלך מתאפיין ככל המצבים הדיכאוניים במחשבות טורדניות ובמקרה הזה אודות בגידותיה הלא סבירות והסידרתיות של חברתך לשעבר שלמעשה נשארה היא עצמה כפי שיתה גם לפני שהכירה אותך . בלי לדון ובלי לשפוט את התנהגותה, שזה עניינה , לקחת סיכון וחשבת בתמימותך שאיתך זה יהיה אחרת. אפשר להבין את שיברון ליבך ואת כאבך אך הגיע הזמן לצאת מזה ובפרט להבין מדוע מתוך כל הבנות שבעולם החלטת לבחור לחברה בחורה שעל פי דיווחיה אינה נאמנה בצורה שיטתית. נא מהר ופנה לטיפול פסיכולוגי שהוא חיוני כיום עבורך ואני מקווה שיסייע לך רבות. כל טוב ובהצלחה אילנה

מה הן הדרכים ברפואה הקונבנציונלית ואם ניתן לשאול אף ברפואה ההומאופתית\נטורופתית להפחתת החשק המיני

פונה יקר/ה נא לפנות לבעלי המקצוע את השאלה. מבין הרופאים יש לפנות בעיקר לתחום הפסיכאטריה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום! שמי מירית בת 26.ומעולם לא היה לי מערכת יחסים רצינית עם גבר.בגיל 19הגעתי למצב בו קיימתי יחסי מין בפעם הראשונה והיחידה בחיי עם אדם שמאוד אהבתי והכרתי תקופה ארוכה לפני אך לצערי הוא שבר את ליבי ורק ניצל אותי ולא היה מוכן להתחייב,ומאז לא היה לי אף קשר או מגע עם גבר.כיום כבן אדם בוגר יותר(שהתגברה עליו) מזה כבר בארבע שנים האחרונות שאני יוצאת לדייטים חסרי טעם,עם גברים(כולם היו גברים איכותיים מבית טוב בעלי תואר ובעלי שיח וכדומה) שרק רוצים מין מזדמן ולא מוכנים להתחייב.אני אף פעם לא שידרתי או רמזתי שאני מחפשת סטוץ' נהפוכו תמיד הם ידעו מתחילת הקשר כי אני מחפשת קשר רציני.אני באמת עושה הכל בשביל להכיר בחור לזוגיות רצינית,נרשמתי לאתרי הכרויות,אני יוצאת כמה פעמים בשבוע, דרך חברים,אך כל זה ללא טעם. רוב חברי בעלי הרזומה כבר נמצאים בשלב מתקדם של זוגיות ארוכת טווח,חלקם כבר נשואים ואפילו בדרך להיות הורים ואני...אני לא מכירה את התחושה הזו של דאגה,אכפתיות,הקרבה,אהבה,מגע של גבר אוהב אין לי מושג מה זה בכלל וזה מעציב אותי כל כך.כיום הנני סטודנטית והגעתי למצב כזה של תסכול ברמה האישית שאנני מצליחה להתרכז בלימודים,אחרי שיחות מרובות עם מרציי שאומרים לי שטמון בי פוטנציאל לא ממומש,אני נכשלת בהרבה מקצועות ואפילו אני על סף גירוש מהאוניברסיטה,עד כדי כך זה יצא מפרופורציה כי רוב הזמן אני מדוכאת מהעניין, הפן האישי הזה לא פתור בחיי.אני יודעת שאני צעירה ועוד הרבה לפני לחוות אבל ניסיתי חיכיתי ונפגעתי די הרבה זמן וכלום עדין לא קרה, מהיותי אדם שמח וחייכן הפכתי לאדם כבוי וחסר הבעה וסובבי רואים זאת.אני יודעת שאני חייבת להרגיש טוב עם עצמי קודם לכל ולהיות שלמה עם מי שאני ומה שיש אבל אני מרגישה שללא זוגיות אני לא שלמה,אני באמת מרגישה כבר על סף התמוטטות ועולמי לאט לאט חרב עלי.איך אני יוצאת מהמצב שאני שרויה בו כבר ארבע שנים? איך אני אצליח למקד את מחשבותיי ולהתרכז בי קודם כל ?בקריירה?בלימודים? איפה עלי לחפש גבר איכותי רציני ולא ריקני שיראה אותי באמת מבפנים?אני כבר לא יודעת איך או איפה לנסות או מה לשנות...ממה מתחילים?אשמח לעצה בהקדם תודה :)

מירית היקרה מהמכתב בולט סבל רב של דיכאון וחרדה קשיים בריכוז ובלימוד כך שקודם כל לפני שיהיה לך בן זוג רצוי שיהיה לך את עצמך טובה לעצמך , נהנית מקיומך שמחה ועם לב שלם. המצב שאת מתארת כרגע הוא מצב של דיכאון וחרדה המחייב בראש ובראשונה יצירת עצמי חזק, אוהב ומלא הערכה כלפי עצמו. לשם כך עלייך לפנות בדחיפות לטיפול פסיכולוגי אישי ואולי, ואל תראי בזה עלבון, יהיה צורך לשלב זאת עם טיפול נוגד חרדה ודיכאון. כאשר תרגישי טוב עם עצמך ללא מטענים של פגיעות ותחושת ניצול מצד אותו גבר מסוים איתו שכבת לראשונה או מצד העולם גברים בכלל יש להניח כמעט בודאות שתמצאי א ת הדבר הראוי לך. מי שטוב לו בפנים, מזמן לעצמו עולם טוב ומי שרע לו מבפנים "מזמן" לו עולם שלא לרצונו. מהרי ודאגי לעצמך ופני לטיפול הולם. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב לך אשמח לקבל עזרה. יש לי חברה שאני מאוד אוהב ואפילו מאורס לה הזוגיות שלנו מצויינת והכי כיף לי בעולם כשאני איתה הבעיה היא שאני כל הזמן שואל שאלות על העבר שלה וזה ממש מציק לי. בעבר היה לה חבר כשנתיים וחוץ מזה היה לה עוד קשר שנמשך כשבועיים וחצי ובקשר הזה היא שכבה פעם אחת והיא הצטערה על כך שעשתה את זה והרגישה אם זה לא טוב גם חשוב לי לציין שהיא הדחיקה תמקרה ואף אחד לא יודע את זה וגם מבחינתה זה לא קרה והיא לא מחשיבה את זה. היא גם אומרת שכשזה קרה היא אפילו לא הורידה חולצה או לא היה אקטים משחק מקדים מפני שהיא לא באמת רצתה את זה ופילו לא היה אור בחדר שראו אחד תשני בערום או משהו כזה וגם זה היה ממש מהיר הבעיה שלי שאני כל הזמן כועס למה היא עשתה אתה ואני לא יודע על מה יש לי לכעוס בכלל כי גם באותו הזמן לא הכרתי אותי אבל ברגע שאני חושב על זה מתגלגלות מחשבות שאני לא יכול להפסיק אז איך אני מפסיק את זה כי אני לא מוכן לוותר עליה וגם היא ממש אוהבת אותי ואומרת לי שבחיים לא היה לה מה שהיא מרגישה אליי או סקס כמו שלנו או כיף כמו שיש לנו ואני מבחינתה הראשון בכל והעבר בכלל לא מעניין אותה והיא חושבת רק עליי אז איך אני מפסיק תמחשבות האלה ולמה זה קורה לי?

איציק היקר "בניגוד לרצונך" עולים בך רגשות של בעלות, שתלטנות, וקנאה לגבי חברתך בתקופה שכלל לא ידעתם האחד על השני וכל אחד חי את חייו. אני מרשה לעצמי להניח שהיו לך בנות אחרות לפניה. במידה והיו לך, הרי נטיתך לבלעדיות טוטאלית קשה להבנה. גם במידה והיא הבחורה הראשונה בחייך, הרי הנטייה לפלוש לעברה ולהיות שותף לתקופה שבה כלל לא הכרתם עדיין, היא נטייה מיותרת, מזיקה ורק מכאיבה לשני הצדדים. איני מכירה אותך ולפיכך איני יודעת מה הגורמים לכך אך אין ספק שאתה סובל כרגע ממחשבה טורדנית, חוזרת על עצמה וה"טוחנת" שוב ושוב את שאלת אותו הקשר המיני והאקראי שהיה לחברתך הנוכחית. הרבה פעמים מחשבות כגון אלה קשורות בתסמינים נוספים כגון דאגנות יתר, נטייה להתרגזות, הלך רוח דיכאוני וחסר מסוים בשמחת החיים ובהתלהבות מהחיים. במידה ואתה מוצא שהדברים שנאמרו כאן מתאימים למצבך, הייתי ממליצה לך מאד לגשת לטיפול פסיכולוגי אישי כדי לשפר את נקודת ההתבוננות שלך על עצמך ועל העולם. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי , כתבתי פה כמה וכמה פעמים וכל פעם אני באמת שמרוצה מהמקום הזה ! אני בת 18 עם קשר של שלוש שנים + ויש לי בעיה נורא חמורה.. כל פעם שמתחיל להיות טוב אני מתחילה להלחץ .. אני לא מצליחה להנות מהתקופות הטובות.. ודווקא בתקופות הרעות אני אומנם כל הזמן מתלוננת ומתעצבנת.. אבל יש רגעים של רוגע ונחת הרבה יותר.. חח מוזר לקרוא לזה תקופה רעה .. אבל ככה זה בעצם מרגיש.. בזמן האחרון , כל מה שאי פעם רציתי מתחיל להתגשם לי , אבא שלי סוף סוף מוכן לפגוש את החבר .. חבר שלי מתחיל להיות יותר אחראי ויותר דואג לקשר. הוא מתחיל להתייחס לבקשות שלי ברצינות ובאחראיות ולא מזלזל ברובם.. ואני לא מאושרת.. לא טוב לי , חברה שלי טוענת שאני מחפשת תדברים הרעים.. ואולי זה נכון ? אני בנאדם לחוץ מטבעי , פסימי ורואה שחורות.. אבל רציתי לדעת אם התופעה שציינתי כרגע היא קיימת ? חח דווקא שמתחיל להסתדר דברים אני מתחילה להלחץ ואני לא זורמת עם הטוב שקיבלתי , זה קיים הדבר הזה ? זה בר טיפול ? אני מאוד רצינית בעניין , זה תופעה שחוזרת כל הזמן.. בלי יוצא מין הכלל ולפעמים בכלל לא קשורה לחבר שלי. מה עושים ?

נופר היקרה ראשית אני שמחה שאת מוצאת בפורום עזרה וסיוע. תודה לך על כך. את מתארת מצב הקיים אצל עוד אנשים מלבדך בהם הטוב הוא מאיים במידה כזו שהוא מלחיץ והופך ל"רע,. זהו מצב פרדוקסלי בו "טוב" נחווה כ"רע" יחסית ו"רע, נחווה כסביר יחסית. בעיקרון זו תופעה המאפיינת דיכאון חרדה ומתח באישיות. העיקרון הלא מודע המנחה כאן שמטוב אפשר רק ליפול או לאבד אותו ורע הוא מספיק נמוך כדי לא לפחד שיקרה משהו איום ונורא. זהו חלק מהפסימיות עליה את מדברת. אני שמחה שבמציאות הדברים משתפרים ומצטערת שקיימת בך נטייה לכיוון הדברים העצובים ומעוררי החרדה. אין ספק שדרוש כאן טיפול פסיכולוגי אישי ואני מקווה שהוא יעזור לך רבות בחיים. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום וברכה,אני בת 29 תכף ויש לי חבר כמעט שנתיים הוא בן 33.5 אני יודעת שהוא לא בשבילי ואני יודעת שאני צריכה לסיים את הקשר הזה וגם משפחתי וחוג חבריי חושבים ואף מייחלים שלא נהייה יחד.אספר בקצרה למה הוא לא מתאים לי:יש לו אופי קשה- הוא מתעצבן מהר,חסר סבלנות,קמצן,לא אסטטי,אני יודעת שהוא אוהב אותי אך אני חושבת שאהבה כאן לא מספיקה.ובכל זאת אני לא מצליחה לסיים את הקשר איתו.ממש קשה לי לעשות את זה,היו כמה פעמים שנפרדנו וכשהוא ניסה ליצור איתי קשר לא הייתי חזקה וחזרתי אליו.אנא עזרי לי.

שרון היקרה לא ברור מדוע את חוזרת ויוצרת קשר עם גבר שאת מוצאת בו פגמים שלדעתך עלולים לפגום או פוגמים באופן משמעותי באיכות הקשר. יש סיבות רבות לחזור לקשר שלא עושה לנו לגמרי טוב כגון: פחד מבדידות, פחד לא למצוא משהו טוב יותר, משיכה מינית או גורמים לא מודעים הגורמים לנו לחזור ולהמשך דווקא לאדם איתו אנו סובלים במידה זו או אחרת. אינני מכירה אותך באופן אישי ולכן איני יכולה לתת תשובות לשאלות המטרידות אותך. נראה שחלק גדול מהתשובות לשאלות אינו במודע שלך בשלב הנוכחי ולפיכך גם את לא יודעת אותן. הייתי ממליצה לך מכל הלב לפנות ליעוץ פסיכולוגי אישי על מנת להטיב להבין את עצמך ועל מנת שתוכלי לפעול בדרך הטובה ביותר עבור עצמך ולא להיות מונעת על ידי גורמים שאינך מבינה אותם בתוך עצמך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, שמי הילה, אני כמעט בת 20, חיילת. די מודאגת מהמצב. אז ככה: מצד אחד אני מאוד בוגרת אבל בכל מה שקשור ליחסים\קשרים עם בנים יש לי בעיה. אני מודעת לזה שאני חסרת ביטחון עם בנים לא יודעת למה,אבל אני מאוד ביישנית וכתוצאה מכך לא מצליחה להציג את עצמי(בכל מני סיטואציות שונות) כפי שאני באמת. מצד שני באופן כללי בחברה רגילה אני עם ביטחון עצמי בסדר גמור, אפילו בולטת לחיוב מצחיקה, רוב האנשים אוהבים להיות בחברתי. אבל כשזה מגיע לבנים אני לא מצליחה להיות מי שאני (עם ביטחון!)אני אתן דוגמא-נאמר שאנחנו יושבות רק בנות צוחקות נהנות סיטואציה עם אווירה טובה אני מצחיקה את כולם מלאת ביטחון, פתאום מצטרף גבר אני באותה שניה מאבדת את כל הביטחון שלי והופכת להיות שקטה.. מופנמת.. לא זורמת כל כך. משהו נוסף-לפעמים אני נתקלת במצבים שאני רואה בחור בגיל שלי אפילו ואני כאילו "נרתעת" מהדמות הזו.. הוא יכול להיות הכי מושך שיש. אבל אני כאילו נרתעת מעצם זה שהוא ממש גבר, איש. קשה לי להסביר את זה. מה הסיבה לכך שזה קורה לי? בגלל על המצב הזה בעצם אני בגיל כזה ולא היה לי חבר אף פעם.אני לא ממהרת לשום מקום אני יודעת שכל החיים עוד לפניי ויהיה בסדר. אבל הייתי רוצה מאוד להכיר מישהו . איך אני יכולה לעשות את זה, איך אני יכולה להתחיל לפתח קשר עם מישהו שנראה מוצא חן בעיני? מאוד הייתי רוצה לדעת מה הסיבה למצב הזה. חשוב לי להוסיף(אולי יש לזה השלכות) שהיחסים שלי עם אבא שלי לא "משהו" מאז שאני בת 14 בערך. אם לא ניסחתי משהו בצורה מובנת אשמח לחדד את שאלותיי. תודה רבה.

הילה היקרה את מתארת שינוי מאד קיצוני בהוויתך ובחוויה הפנימית שלך כשמופיע גבר בסביבתך והכוונה לגבר היא לבחור ראוי בן גילך העשוי להיות בן זוג מתאים. ההתנהגות שלך משדרת פחד וחרדה (מתבטא בבישנות, שתיקה ומופנמת) ואז את כאילו "נעלמת" גם אם הבחור אינו מתייחס אלייך ישירות אלא פשוט נוכח בסביבה בה את נמצאת ויחד עם בנות נוספות. זוהי תגובה קיצונית ללא ספק ולא רק שהיא פוגעת בהנאתך ממצבים בהם נמצאים בנים היא גם לא מאפשרת לך בשלב הנוכחי ליצור קשר עם בחור מתאים מאחר ואת מגיבה כלפי נוכחות הבחור בתחושות פנימיות מאד שליליות. יתכן ויש קשר למצב היחסים עם אביך מאז גיל 14 ויתכן שקיימים קשרים נוספים מתחת לכך שכן חייך התחילו מיום לידתך ולא רק בגיל 14. מידת הקיצוניות במידת החרדה מחייבת ללא ספק פנייה לטיפול פסיכולוגי ואני מקווה שתפיקי ממנו רבות. אגב, מכתבך הינו ברור מאד. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום. מקווה שתוכלו לעזור לי לפתור את העניין אחת ולתמיד. (מצטערת על האורך). אני בת 26, הכרתי גבר באתר הכרויות בן 28 לפני כחצי שנה (שרשם שהוא מעוניין בקשר רציני שיוביל לחתונה). בשבועיים הראשונים של הקשר, הכל היה מדהים. הכיר לי את כל העולם שסובב אותו, משפחה , חברים, אבל לא זו הבעיה. בחודשים שבאו לאחר מכן, נתקלתי בהתנהגות מאוד לא שגרתית מצידו (ניהלתי מערכות יחסים ארוכות בעבר וזו הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם דבר כזה). הוא החל להתעסק בבניית אתרים והקמת חברה שגובה זמן יקר מהקשר שלנו.עברתי לגור אתו אחרי חודש בדיוק מכיוון שהרגשנו שזה הרבה יותר נוח ונכון(למרות שאנחנו גרים באותה עיר לא רחוק אחד מהשני).גרנו ביחד 4 חודשים ובמהלך התקופה הזו גיליתי עליו דברים שפשוט הרסו אותי. א. הבן אדם קר באופן קיצוני. חיבוקים,נשיקות, ללכת יד ביד וכל הדברים שדורשים חיבה הם דבר שקשה ממש להוציא ממנו.(וההסבר שלו: זה מעייף ובסוף נמאס . לא צריך לעשות את זה כל הזמן). ב. סקס - הוא לא צריך את זה. בכל החצי השנה, פעם אחת אולי הוא יזם. כל שאר הזמן אני, ובדרך כלל זה מתקבל בסירוב מצידו (אני עייף, אין לי כוח, לא צריך כל הזמן). ואז הגיעה הפרידה הראשונה- הוא נסע לשבוע, חזר הביתה, הביא לי נשיקה בלחי ובמשך 3 ימים הבאים היה שקוע בבניית אתר. אני לא יכולתי לסבול את זה יותר, ועזבתי את הבית. אחרי יומיים חזרנו, אבל נשארתי לגור בדירה שלי והוא בשלו. (אנחנו מתראים בקושי, אולי פעם בשבוע בגלל לוח הזמנים הצפוף שלו וזה בדרך כלל כי אני דורשת). עכשיו הוא מתכוון לעבור לעיר אחרת, עקב עבודה נורא רווחית שמצא. כשרמזתי לו בעניין של לגור ביחד, הוא סירב (אמר שזה לא עבד בהתחלה,אז למה שיעבוד עכשיו?). במהלך כל הקשר שלנו, הוא לא אמר לי אף פעם שהוא אוהב אותי- כי מבחינתו, אהבה זה לא דבר שבאמת קיים והתחיל לספר לי כל מני תיאוריות שמוכיחות את זה (אפילו כששאלתי אותו אם הוא אוהב את אמא ,אבא שלו, הוא אמר לי שלא. שהוא מכבד אותם ומעריך אבל לא אוהב). הוא לא השקיע בי, לא קנה לי אף פעם מתנות. כל מה שהוא עושה, זה להתעסק במה שהוא צריך ומבחינתו בת זוג היא מישהי שצריכה להיות קרובה, רק שלא תציק לו.) אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני מיואשת. יש לי תחושה שכשהוא יעבור לגור לבד, לא בטוח שבכלל נפגש... ואני כל כך נתפסתי עליו והתאהבתי. אני חולה, אני לא ישנה, אני בוכה המון ולא מצליחה להבין את ההתנהגות שלו ואני מרגישה שזה מתחיל להשפיע עלי.. נהייתי קרה,מדוכאת , ומרגישה שאני צריכה טיפול פסיכולוגי. מרגישה כל כך לא מוערכת, לא מושכת. הוא אוטיסט בכל הקשור למערכת יחסים והוא אינו מוכן לשנות את דפוס ההתנהגות שלו.האם יש דרך לשנות בן אדם כזה? האם אני צריכה לשחרר?

פונה יקרה מתוך תיאורך את הזוגיות ואת בן הזוג, לא נמצאה ולו סיבה טובה אחת מדוע את בכלל בקשר איתו ומדוע ואיך "הצלחת" להתאהב בו. הבעיה איננה הוא אלא את. הפליאה הגדולה היא כיצד אפשר להתאהב באדם שהוא קר, מנותק, שקוע בעניינו, אינו מעניק לא רגש, לא מגע, לא יחס, לא חיבה, לא התחשבות, לא ביחד, לא סקס, לא תשומת לב ולא ולא ולא... הדבר היחיד שהקשר הזה מספק באופן טבעי הוא נטישה, התעלמות, אי התחשבות, אי התיחסות ובקצרה מזמין אותך לעבור דרך קיר מה שבדרך כלל אינו אפשרי. מומלץ בדחיפות שתפני לטיפול פסיכולוגי כדי להבין את התעלומה מדוע בחרת לתלות את קולב ההתאהבות באדם הכי לא מתאים לך. לא ברור מה הסיבה שמצאת לנכון לאהוב אדם כזה בלי כל קשר למציאות של מה שמתרחש ביניכם.קיימת כאן השלכה נטו של הצרכים והמשאלות האישיות שלך על דמות כלשהי. צר לי אם הייתי קצת קשה איתך אבל ברור בהכרח שהתגובה למצב הינה דיכאון, בילבול ומבוכה רבה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום ברצוני לדעת איך נדבק גבר ממחלה זו כלמידיה...נשוי ולא מקיים יחסים אלא עם אשתו .. וגם היא מסורה לו..

מאי היקרה נא הפני את השאלה לגניקולוגיות באתר. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 29 נשואה זה 8 שנים לחבר הראשון שלי אפשר להגיד לאהבת חיי ( כך היה לפחות ) הוא בן 31 רציני ,עובד, ואוהב את שלושת הנסיכים שלנו בני 6,3,ותשעה חודשים. הכל היה נפלא אצלנו עד לפני ההריון האחרון אני שכחתי גלולה והסתבר שאני בהריון באותו רגע החיים ישתנו למרות שהוא סרב בתוקף להפלה הוא האשים אותי שעשיתי את בכוונה תחילה והחל לנטור לי טינה נוראית היחס שלו כלפי ישתנה לגמרי והוביל למצב שבכל ריב נתון אני מלאה עליו לגמרי ואין לי כוח להתמודד עם מצבי הרוח המשתנים שלו ופשוט נמאס לי אז אני מתחילה לצעוק עליו שדי נמאס לי ורע לי ושכבר יעזוב אותי אני רוצה לציין שאנו רבים בעיקר על חינוך הילדים ( הכל נופל עלי אני גם עובדת וגם כל נטל החינוך והטיפול נופלים על כתפיי ), בכל פעם בעבר שהיינו רבים אז הוא לא היה מדבר איתי במשך כשבועים בערך מתנהג אליי כאוויר אפילו לא אוכל מהאוכל שהייתי מכינה כרגע הוא עבר לשלב "מתקדם" יותר והוא גם לא רוצה לישון לידי הוא לוקח כרית וישן בסלון כבר יומים לא מדבר איתי ואין שום קשר , במהלך הויכוח האחרון הוא זרק לי מילים לא יפות טען שכל פעם שהוא רואה אותי אני מדכא אותו ורע לו ושנמאס לו והוא הולך לעשות לזה סוף אבל הוא בעצם לא עושה כלום שנראה לעין לפחות. מה אני צריכה לעשות כעת ? הוא לא מוכן לשום יעוץ וטוען שאף אחד לא יכול לייעץ לו, האם הוא יכול לעשות איזה שהוא מהלך מבלי שאני אדע ? איך אני יכולה לדעת ?( הוא אדם סגור לא מדבר כלל כשהוא כועס, לא משתף ובטח שללא ינסה לפתור את הבעיה בעצמו רק אם אני אבוא אליו ואתחנן ודי נמאס לי להתחנן. אני בחורה צעירה משקיעה בעצמי בעלת גוף מדהים לדברי כולם ואני לא רוצה לתת לשום אדם להוריד לי את הביטחון העצמי. יש עוד דבר חשוב שאני צריכה לציין על עצמי לפני כשלוש שנים עברתי טראומה שבעקבותיה סבלתי מהתקפי חרדה נוראיים ודיכאון ונזקקתי לטיפול תרופתי , עם כל מצבי אף פעם לא זנחתי את הטיפול בילדי או בבית ועכשיו בכל רגע שמזדמן לו או בכל ויכוח הוא זורק לעברי את העובדה שיש לי בעיה והוא סופג אותה אני כבר מצטערת ששיתפתי אותו בבעיה שהייתה לי באותה התקופה. בבקשה תייעצי לי . תודה רבה מראש

פונה יקרה הצגת הדברים על ידך קצת תמוהה כי מחד את טוענת שבעלך אוהב את שלושת הילדים ומאידך כחל מהפך ביחסו אלייך בעקבות ההריון השלישי הלא מתוכנן. עוצמת הכעס, האיבה וההתרחקות מצביעים לא רק על מצב של כעס עמוק כלפייך, מתוך המכתב לא ברור מדוע, אלא גם קיימת אפשרות של דיכאון אצל בעלך. לא ברור מה הטראומה שעברת שבעקבותיה נטלת כדורים( אין כל פסול בנטילת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה) ובאיזו מידה היא עצמה השפיעה על איכות הקשר עם בעלך. לפעמים אנו עיוורים לגוונים שונים של התנהגותינו ולהשפעתם על הזולת. המומלץ ביותר הוא כמובן טיפול זוגי כדי להבין מה קורה באמת. אם את חוששת לנקיטת צעדים משפטיים מאחורי גבך, שלא בידיעתך, מוטב שתפני ליעוץ משפטי של נעמ"ת או אצל עו"ד פרטי כדי לקבל הנחיה ראשונית כיצד עליך למנוע אפשרות של פעילות משפטית העשויה לפעול נגדך. מאחר והסיפור אינו ברור וכנראה מורכב מאד קיימת אפשרות שגם תפני למספר שיחות אישיות אצל פסיכולוג כדי להבין טוב יותר את המתרחש כיום ביחסים ביניכם. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בחורה בת 20,כרגע בלי קשר.לא מזמן ישבנו כמה חברים ובינהם בן זוגי לשעבר.התחלנו לנהל שיחות על סקס,בפתיחות ובגלוי ואז האקס שלי סיפר על חוויה מינית שלו עם מישהי. מכל הסיפור שהוא סיפר התמקדתי בפרט אחד בלבד-הזמן שהחוויה הזאת קרתה,ולהפתעתי זה קרה בתקופה שעוד היינו ביחד.כל-כך נפגעתי באותו רגע שבהזדמנות הראשונה ששנינו היינו לבד מיד שאלתי אותו אם הוא בגד בי והוא אמר שלא,וכנראה הוא התבלבל בתאריכים,אבל זה לא יוצא לי מהראש מאז והמחשבה שאולי הוא בגד בי ממש מציקה לי.למה אני מגיבה ככה בכלל? וגם אם הוא בגד מה זה באמת משנה עכשיו?

אפרת היקרה הגישה הרציונלית אומרת שמאחר ונפרדתם כבר אז בעצם אין חשיבות לברר מה היה לפרטי פרטים בתקופת החברות. הגישה הרגשית חשוב לה מאד לדעת האם ניתן היה לתת אמון במי שזכה לאהבתך, שכן אם התברר שה"בגידה" ארעה בתקופת חברותיכם הרי מעיד הדבר לא רק על חוסר יושרו אלא גם על המידה שאת יכולה לסמוך על עצמך האם לתת אמון בבן זוג או לא שהרי עלול להיות ששיפוטך אודות בן זוג יש בו פגם. אני מניחה שאם האקס שלך בחר בפומבי לתת ביטוי לחוויה מינית בנוכחותך ובנוכחות אחרים, סביר שלא היה לוקח סיכון וחושף דווקא ארוע שהיה בתקופת החברות המשותפת. כך שלמען שניכם הייתי נוטה לאמץ את הגישה המקלה ונותנת לו את הקרדיט שפשוט התבלבל בין התאריכים. איני רואה כל סיבה שיעליב אותו ואותך בהזדמנות הראשונה הנופלת לידיו. כל טוב ובהצלחה אילנה

חברה שלי ואני אוהבים ואני מאמין כי היא נשמכת אליי, היא בת 20, טוענת שאין לה חשק, לאחרונה היא החליפה גלולות וטוענת וכעת היא טוענת שיש יותר חשק, אך הוא אינו בא לידי ביטוי בפועל, הרבה פעמים כשאנחנו קרובים היא מעדיפה לא להמשיך עם זה מכיוון שחושבת שהיא לא רוצה ויוצא מצב שאני מאוד מתוסכל מהעניין. היא רוצה לשנות את זה ולא יודעת מה לעשות.מה הסיבה לחוסר חשק? תודה רבה מראש.

גיא היקר הסיבות לחוסר חשק מיני הן רבות ורק חלק קטן מהמכלול ניתן ליחסו לשינוי ההורמנלי שמחוללות גלולות למניעת הריון. בעיקרו של דבר, במידה וחברתך רוצה לשנות את רמת תשוקתה המינית ואת אופן תגובתה המינית הכולל, עליה לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי או סקסולוגי.בדרך כלל הסיבות לתשוקה מינית נמוכה הן פסיכולוגיות והדבר מחייב בירור מעמיק. בתוך המכלול הכולל של סיבות לא ברור האם חברתך רטובה מספיק בזמן ההתעלסות, האם הנרתיק רפוי מספיק, האם החדירה אינה יוצרת כאב, והאם היא מגיעה לאורגזמה במהלך יחסי המין שלכם בדרך זו או אחרת. כפי שאתה רואה יש מגוון של שאלות עליהן יש לתת את הדעת ולפיכך עליה לפנות באופן אישי תחילה לטיפול אישי. אם אתם רוצים בכך אתה יכול להצטרף לפגישה הראשונה על מנת להציג את הדברים גם מנקודת מבטך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אתמול כשהייתי לבד בבית גיליתי במחשב שבן הזוג שלי צופה בסרטי פורנו. לא אמרתי לו שום דבר על הגילוי שלי, כי הוא מנסה להסתיר את זה ממני. אני לא יודעת איך להגיב על זה, כי הוא יחשוב שחיטטתי אחריו, באמת הסרטים שלו מאוד מוחבאים באיזשהי תיקיה ורק במיקרה הגעתי לזה. יש לי כמה בעיות עם זה: 1) אני לא מרוצה מחיי המין שלנו, בעיקר כי לטעמי יש מאט מדי ואני מניחה שיש קשר לשה שהוא רואה פורנו 2) אם הוא צופה בסרטי פורנו, למה הוא לא סיפר לי על זה מזמן, ככה שזה היה הופך למשהו משותף? 3) אני לא יכולה לדבר איתו על זה, כי אני לא אמורה לדעת, למרות שזה קרה באמת בטעות מה את ממליצה לי לעשות?

דבורה היקרה צפייה בסרטי פורנו בעיקר על ידי גברים אך לא רק הינה תופעה נפוצה ביותר כך שכיום איש אינו רואה פשע בעובדה שמישהו בגיל ההולם צופה בסרטי פורנו. נסי לעלות את העניין בעדינות או דרך הכיוון שאכן הגעת בטעות לסרטי הפורנו שלו או דרך הכיוון של חוסר שביעות רצונך מתדירות יחסי המין. נסי לא לבוא בטענות או בהאשמות אלא בציון עובדות אובייקטיבי וענייני. אגב, אין להסיק מסקנה אודות קשר ישיר בין צפייה בסרטי פורנו לבין מיעוט יחסי מין. נכון הוא שיש קבוצה מסוימת של גברים המעדיפים את סרטי הפורנו על פני יחסי מין ובמקרה הזה של אותה קבוצה אכן קיים קשר בין שתי התופעות. במובן זה הפורנו הפך להיות התמכרות ותחליף לחיי מין. לעומתם יש קבצוה אחרת המשלבת ללא כל קושי את שתי התופעות גם יחד, כך שמעצם הצפייה בפורנו אי אפשר להצויא מסקנה חד משמעית אודות מידת ההשפעה על יחסי המין. כך או כך הדברים חייבים להאמר בדרך זו או אחרת, ואפשר להתחיל בלשוחח על הדברים בהדרגה או ישירות. מקווה שתמצאי את התיזמון והסגנון הנכון להעלות את הדברים. כל טוב ובהצלחה אילנה

דבורה היקרה צפייה בסרטי פורנו בעיקר על ידי גברים אך לא רק הינה תופעה נפוצה ביותר כך שכיום איש אינו רואה פשע בעובדה שמישהו בגיל ההולם צופה בסרטי פורנו. נסי לעלות את העניין בעדינות או דרך הכיוון שאכן הגעת בטעות לסרטי הפורנו שלו או דרך הכיוון של חוסר שביעות רצונך מתדירות יחסי המין. נסי לא לבוא בטענות או בהאשמות אלא בציון עובדות אובייקטיבי וענייני. אגב, אין להסיק מסקנה אודות קשר ישיר בין צפייה בסרטי פורנו לבין מיעוט יחסי מין. נכון הוא שיש קבוצה מסוימת של גברים המעדיפים את סרטי הפורנו על פני יחסי מין ובמקרה הזה של אותה קבוצה אכן קיים קשר בין שתי התופעות. במובן זה הפורנו הפך להיות התמכרות ותחליף לחיי מין. לעומתם יש קבצוה אחרת המשלבת ללא כל קושי את שתי התופעות גם יחד, כך שמעצם הצפייה בפורנו אי אפשר להצויא מסקנה חד משמעית אודות מידת ההשפעה על יחסי המין. כך או כך הדברים חייבים להאמר בדרך זו או אחרת, ואפשר להתחיל בלשוחח על הדברים בהדרגה או ישירות. מקווה שתמצאי את התיזמון והסגנון הנכון להעלות את הדברים. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי אני בן 28 כבר 5 שנים עם החברה שצעירה ממני בכמה שנים. לאחרונה נפרדנו פרידה כואבת אחרי תקופה לא קלה, זאת היתה פרידה הדדית והשנייה במספר מאז שהתחלנו לצאת. היא אוהבת אותי וחיכתה שנים שהציע לה נישואים, הקשר לא התפתח ופגעתי בה כאשר לא התייחסתי למרות שאהבתי אותה הרגשתי צורך להיו חופשי. בזמן האחרון, אני מרגיש שהיא באמת היתה האחת וסה"כ אני אוהב אותה והיא אותי ואמרתי לה שאני רוצה שנחזור ונתחתן. היא מצידה פוחדת מאד שאני שוב "אתהפך" ואחזור לסורי כמו שכבר קרה לי בעבר פעמיים. אני מרגיש שינוי גישה, אני שלם ויודע מה טוב לי ואני מקווה שגם לה. היא דחתה את חיזורי אבל ממשיכה לדבר איתי ולומר לי שכואב לה אבל היא קיבלה החלטה עם הראש. אני רוצה להציע לה נישואים מחר. אני אוהב אותה אבל מפחד שלמרות שהיא חלמה על זה היא תדחה אותי. יש רעיונות?

דן היקר מאחר ועברו כבר שבועיים מיום פניתך, אני מניחה שכבר מצאת את הדרך ואת הסגנון להציע נישואין לחברתך. אשמח אם תשתף אותנו באיך עשית זאת ומה היתה תשובתה. כל טוב ובהצלחה אילנה

דן היקר מאחר ועברו כבר שבועיים מיום פניתך, אני מניחה שכבר מצאת את הדרך ואת הסגנון להציע נישואין לחברתך. אשמח אם תשתף אותנו באיך עשית זאת ומה היתה תשובתה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום וברכה,רציתי לשאול אם זה תקין שחברי פעם בכמה זמן מבקש שאבצע בו מין אוראלי בזמן שהוא צופה בפורנו?אני מרגישה שזה מאוד לא תקין.האם אני טועה?

שרי היקרה השאלה אינה של תקינות אלא שאלה של הסכמה רגשית ואם הדבר מקובל עלייך או לא. מבחינת ההתנהלות האנושית המינית , התנהגותו בהחלט חלק מהספקטרום האנושי הנפוץ בימים אלה של התנהגות מינית גברית. אם ברצונך למלא את בקשתו, והדבר תואם לרצונך לענג אותו, תוכלי לעשות זאת. ואם הדבר פוגע ברגשותיך מסיבה זו או אחרת את רשאית לסרב. החשיבות העיקרית היא לשאלה מהי התדירות והאיכות של יחסי המין שלכם וכיצד כל צד מכם מגיב לסירובו של האחר. מאחלת לכם שתמצאו את שביל הזהב ביניכם. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני מבקשת את עזרתך בנושא המחזור החודשי. החודש קיבלתי מחזור ב 5/6/11 וב 17/6/11 קיבלתי שוב. האם זה הגיוני? האם עלי להבדק? בחישוב יוצא שבזמן הביוץ קיבלתי שוב מחזור. המחזור הוא עם דימום וקרישי דם רגילים. בדר"כ המחזור הוא מקדים מחודש לחודש כ 5 ימים. אשמח לתשובה, שושנה

שושנה היקרה נא הפני את שאלתך לפורום הגניקולוגיות באתר. ראוי שתצייני בפנייה הבאה גם את גילך. כל טוב ובהצלחה אילנה

בנזוגי נסע לחו"ל עם חבר רווק, לנסיעה מאוד טעונת רגשות הוא גרוש, ילדיו חיים בחו"ל והנסיעה נועדה לנסות וליצור מפגש עם ילדיו בנסיעה הוא חווה טלטלות רגשיות, הרבה תקוה אכזבה יומיים לפני החזרה ארצה הם נקלעו למסיבת רחוב תוססת, בה הכירו בחורה דרום אמריקאית מדליקה שתו הרבה בירה רקדו השתוללו ונפרדו ממנה בכך שהסיעו אותה בסוף הערב למלון כשחזר ארצה נכנסתי למייל שלו, לחפש מייל חשוב שנועד לי ונתקלתי בשלושה מיילים שנכתבו לאותה צעירה דרום אמריקאית במיילים תשבוחות ליופייה, כמה אשה מדהימה היא, חבל שלא יצא לבלות יותר הוא מתגעגע לנשיקות הארוכות לחיבוקים, מתאר שהלב שלו הלם בחוזקה הוא חזר הביתה לאותם חיים אך משהו ממנה נשאר אצלו בנשמה וכל מכתב חתום ב באהבה קראתי את המיילים האלה והרגשתי שהשמיים נפלו על ראשי מאז התעמתתי איתו מס פעמים, אני מרגישה נבגדת כואבת, אני בוכה הרבה, איבדתי את התאבון רגע אני נצמדת אליו ורגע אני כועסת ומתרחקת הוא לא נבין על מה המהומה, מודה שחש שם באופוריה אבל מסביר את זה בדיכאון שהרגיש קודם את האופוריה הוא לא מיייחס אליה, אומר שהיא - הבחורה חסרת משמעות, אין לו אף רגש אליה, הוא מצטער על מה שהיה , אך חושב שאני מגזימה בתגובתי והורסת כל חלקה טובה בעבר חוויתי בגידה כואבת שהובילה לגרושים אחרי 15 שנות נישואים והאירוע הציף את הכאב והחזיר אותי לאותו מקום עלי לציין שאנחנו בסביבות גיל הארבעים, מכירים 7 שנים, יחסינו ידעו עליות ומורדות, אך לפני שנה עברנו לגור יחד והיה לנו ממש טוב, היתה ביננו הרמוניה, אהבה, חום, כבוד ואמון ואפילו דיברנו על חתונה ולהזדקן ביחד. הוא רוצה שאמחוק הכל ואחזור לחיינו הטובים, אך אני לא מצליחה למחוק הוא מציע שנלך ליועץ זוגי מאז הפכתי חשדנית, עצובה, אני מרגישה בתחרות חסרת סיכוי, מול כל הנשים התוססות שמפזזות ומפלטטות אני לא רוצה להפרד איך לא יודעת איך להמשיך מפה

פונה יקרה בהחלט הייתי מקבלת את הצעתו של בן זוגך לפנות יחדיו לטיפול זוגי. לך מצד אחד יש את הצלקות שלך עקב בגידה שחווית מצד בעלך לשעבר. בן זוגך הנוכחי רוצה להמשיך לחיות איתך והוא נחוש בדעתו וחוזר ואומר זאת. סביר שאותה אופוריה שחווה היתה חלק מהנסיבות שעברו עליו, צורך להתעודד ולהתפרק. נשיקה לוהטת עם בחורה מסוף העולם במקום כלשהו בעולם, לא מחייבת פירוק קשר, אלא אם כן את רוצה בכך. מבחן היחסים הוא מבחן המידתיות והסבירות של ההתנהגויות השונות ובמקרה הנוכחי מומלץ גם לראות את נקודת מבטו. אם שבע השנים האחרונות של חייכם היו מאופינות במספיק דברים טובים שלא ניתן להפסידם יחד עם מורדות כפי שציינת מומלץ בהחלט לפנות לטיפול זוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

ערב טוב, אני נמצאת עם בן זוג שלי קצת יותר משנה וחצי, לפני כחודש עברנו להתגורר ביחד. הקשר שלנו מתאפיין בחיי היומיום במתן כבוד אחד לשני, התחשבות אחד בשני ומתן תשומת לב רבה לזוגיות, אנחנו רואים את עצמנו מתחתנים בזמן הקרוב, בעצם מעבר הדירה היה כדי "לזהות בעייתיות" אפשרית טרם החתונה. אני שמתי לב לבעיה מבחינת הרכושנות/קנאה של בן זוגי כבר חודשיים אחרי תחילת הקשר, כשאמר לי פעם אחת ששוטר (מישהו שעצר אותנו על נהיגה) הסתכל לי יותר מידי על הרגליים. זה כבר הדליק לי נורה אדומה. הערתי לו על כך מיד (יצויין שהייתי עם חצאית ארוכה, והשוטר היה בן איזה 50). אחרי כמה חודשים, וכך גם במרווחה דומה, הביע חוסר נוחות ותרעומת על כך שאני נותנת נשיקה בלחי לידידים (מדובר בבני זוג של חברות שלי- ובקטע הזה ספציפית התחשבתי ולא חזרתי על כך), חיבור בחורים בפייסבוק (הכוונה לחברי בי"ס גרידא) וכו'. בכל הפעמים אמרתי לו שלא מקובל עלי שהוא לא סומך עלי עד כדי כך. והוא מצידו, אמר שהוא סומך עלי אבל לא הגברים, שלא יפרשו את כוונותיי נכון (שזה מבחינתי בעצם לא לסמוך על היכולת שלי לשדר אלמנטים א-מיניים ולהציב גבולות בצקרה הצורך). ובכלל, הוא לא מבין למה אישה צריכה לדבר עם גבר, זה נראה לו מוזר. חשוב לי לציין, כי הוא לא מגביל אותי מבחינת לבוש או להיפגש עם חברות ולצאת איתן, הקנאה ממוקדת סביב אינטראקציה עם גברים בלבד. המצב איכשהו מידרדר כל פעם מחדש...הפעם, לפני כשבוע, בדירה החדשה (דירה מחולקת), שמתי לב שבדירה לבד הדייר החדש (כנראה) עושה שיפוצים. הדלת הראשית הייתה פתוחה, אמרתי שלום, ראיתי שהאדם מזיע (בן איזה 40), שאלתי אותו אם רוצה קפה. הבאתי לו קפה ומים לשתייה. ישר הלכתי אפילו לא יודעת איך קוראים לו. בהמשך הוא החזיר לי כוס קפה, והדלת נששארה פתוחה. כשנודע לבן זוגי שנתתי קפה, הוא תפס את זה כמעשה לא אחראי, שגורם לאחר לחשוב שאני מתחילה איתו, ובכלל לא הבין למה עשיתי את זה, כאילו עשיתי איזה חטא. אמרתי לו, שגם אם אני טועה ביקולי, הריב לא שווה את זה. והנה, אתמול הוא פתאום אמר לי שאני ,מבשלתת בחוץ אוכלת בפנים- מסתכלת על גברים בחוץ ובאה להיות איתו בבית". כששאלתי, מה זה, לעזאזל, אמר ששם לב שאני מסתכלת על גברים אחרים. פה כבר ממש "נפלתי" לא רק בגלל המחשבה, אלא שאני לא מבינה מאיפה המציא בכלל שמסתכלת על אחרים כשאני בדרך כלל בכלל לא שמה לב מי עובר ליד! בכיתי מאוד חזק, אמרתי שאין לי כוח יותר. ניסיתי לשאול אותו, מה מפעיל אותו ככה, כי בדברים אחרים הוא פשוט מלאך ופה- יוצא משהו כל כך לא אופייני לו. הוא שתק, כנראה הבין שעבר את הגבול,הבטיח שלא יקנא יותר, שיסמוך עלי, אבל אני רואה מה היה בפעמים הקודמות ואין לי אשליה, שהמצב ישתנה מעצמו, רק מעצם ההחלטה שלו. לא מבינה מה קורה איתו!!!(עד שהשתכנע שמה שקורה איתו נקראה קנאה, לקח זמן). מרגישה חסרת אונים, מבקשת אולי מבט מקצועי אחר, שאולי יסביר לי מה לעזאזל קורה כאן!!!

נטלי היקרה בלשון עדינה, המצב בהחלט לא סימפטי ואפילו רחוק מכך וגם אני לא רואה סיכוי סביר שהבטחה רציונלית מסוג זה או אחר תשנה את המצב. לחברך חשיבה פרנואידית של ייחוס כוונות ארוטיות ללא כל בסיס במציאות לכל רמז של התנהגות אנושית מינימלית מצדך כלפי גברים (המהווים מחצית מהאנושות). הבסיס לכך אינו תלוי כלל בהתנהגותך אם אכן לשיפוטך היא סבירה בהתאם לנורמות החברתיות התרבותיות המקובלות אלא בדמיונו הפנימי. התנהגות זו מכנים בשם "השלכה" כלומר - באופן מודע או לא מודע, יש לו כוונות ארוטיות כלפי נשים במגוון סיטואציות ולפיכך מתוך עולמו הפנימי הוא משייך אלייך כוונות אלו. מתחת לתפיסה זו, קיימת עמדה מאד שלילית כלפי נשים הרואה בהן "מופקרות", לא ראויות לאמון, זקוקות לבקרה מתמדת, ובקצרה עילה אינסופית להתנכלות, האשמה ויצירת ריבים. כדאי לעשות טוב טוב חושבים במקרה הנוכחי . כל האמור לעיל אינו עומד בסתירה ואינו שולל התנהגות כלפייך בתחום שבין שניכם בו הוא עשוי להיות משקיע, מתחשב, ונדיב. אך אין לך כל שליטה ויתכן שגם לו עצמו אין כל כך על פרץ ייחוס ההתנהגויות הלא הולמות כביכול כלפייך. אין צד א' שבו סותר או מבטל את צד ב'. בדרך כלל קשה מאד לחיות עם שילוב כזה של דבש ועוקץ. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני ממש מרגישה אבודה ואשמח לקבל ייעוץ ותמיכה .. אני בת 21 ולפני כשבוע אני וחבר שלי נפרדנו לאחר קשר של שנתיים וחצי. הוא היה החבר הראשון שלי והייתה ביננו אהבה גדולה מאוד וקשר חזק ואינטנסיבי. הרצון בפרידה הגיע ממנו, זה היה רצון פתאומי ולא מובן, כיוון שעד לפני חודש הכל היה בסדר גמור , תיכננו לטוס לחו"ל והוא אף סיפר לי שתיכנן להציע לי נישואים שם. הבעיה התחילה לפני כשבועיים היה לנו ריב חזק על שטות כלשהי ומאותו רגע הוא התחיל להתרחק ממני לאט לאט..עד שיום אחד ביקש פסק זמן , טען שהוא מבולבל מאוד ומרגיש תקוע איתי והפסיק לראות אותי בעתידו. כמובן שגם אני הייתי מאוד מבולבלת ופגועה, השבועיים האחרונים של הקשר היו קשים מאוד , אחרי כמה ימים שלא דיברנו הוא התקשר וביקש לנסות שוב, אך בעצם יום למחרת הוא התנהג עדיין בקרירות וככה זה נמשך בינינו עם כמה פסקי זמן..יש לציין שכאשר היייתי אצלו בבית בשבתות (הוא שומר שבת) צחקנו ונהנו, אפילו שכבנו והכל היה מעולה..אך כשהיה מגיע יום ראשון שוב היה מתרחק ונכבה ( אנחנו גרים בערים שונות לכן היונו מתראים רק בסופ"שים)..בסופו של דבר הבנתי שרצונו בפרידה אך היה לו קשה לפגוע בי ולשחרר אותי..אבל זה היה בלתי נמנע ואני מאסתי במשחקים האלו, לבסוף נפרדנו לאחר בכי וקושי רב משני הצדדים. איני יודעת עד היום מה עבר אליו ולמה הוא שבר את ליבי ככה, אני עצובה ומתגעגעת אליו המון וגם לו קשה , אפילו שלח לי שיר אהבה שכתב בעצמו אמר שנשבר לו הלב אבל מגיע לי מישהו אחר שיודע מה הוא רוצה ולא מבולבל, לכן הוא משחרר אותי. קשה לי מאוד לשחרר אותו אני צעירה ויש בי המוון פחדים ובילבול..מה עשיתי לא בסדר?..אבל כמובן שאני מבינה שזה לא יילך בינינו ככה כשצד אחד לא רוצה בכך. אני מאוד מנסה להמשיך הלאה, זה השבוע הראשון שאני לבד וזה קשה מאוד מאוד..אני אוהבת אותו ומאחלת לו את הטוב ביותר וגם יודעת שכבר לא נחזור, איני טיפשה. מה שמקשה עליי לשחרר אותו באמת זה החשיבה על המישהי האחרת..אני יודעת שזה קצת מזוכיסטי ולא בריא..אבל אני לא מפסיקה לחשוב על זה ומכאיבה לעצמי המון..מי זאת שתחליף את מקומי? זאת שהוא יאהב ויתן לה את כל מה שאני קיבלתי ממנו? זה משגע אותי כי אני יודעת שלפניי הוא היה ממש פרפר, היה יוצא למועדונים ומחליף בחורות כל שבועיים, הוא גם בחור מאוד מיני והמחשבה שיהיה עם אחרות וישכב איתן ככה אחרי כל הקשר הרציני שהיה בינינו מכאיבה לי מאוד ולא נותנת לי מנוח, רק הרעיון שאחרת תישן בצד של המיטה שהיה שלי הורגת אותי. יש לציין שאני אשמח בשבילו בסופו של דבר אם הוא ימצא מישהי אחרת רצינית וטובה, המחשבות הרעות באות בעקבות העיניין שהוא יעשה שטויות וישכב עם אחרות סתם כמו פעם..זה פוגע בי. מה לעשות? איך אני משחררת את כל המחשבות האלו מהראש שלי? אני מרגישה שאני כן יכולה להמשיך הלאה בלעדיו בסופו של דבר ולמצוא גבר שבאמת יעריך אותי וכן יראה אותי בעתידו, אך המחשבות על בנות אחרות איתו מונעות ממני לשחרר אותו..האם אני אובססיבית? תודה רבה מראש על העזרה.

יעל היקרה מתוך פנייתך את נשמעת בוגרת, יציבה בנפשך ומצליחה להתמודד בשכל הטוב וברגש המתאים עם תהליך קשה של פרידה. אז ראשית ריב חזק וחסר פרופורציה לא פורץ סתם כך על איזה קישקוש. יתכן שהנושא עליו רבתם מלכתחילה היה מזערי אבל העובדה שהוא שאב משני הצדדים כמויות אנרגיה עצומות, מראה שמתחת לפני השטח התבשלו מצבורים של תיסכול, כעס, אכזבה, התלבטות ורצון לפרידה ככל הנראה מצד בן זוגך אבל גם את לא היית לגמרי אדישה שכן בשביל ריב ענק צריך שניים, אחרת מפסיקים אותו בשלב די מקדמי. כך או כך אני שמחה שאת יכולה לראות את חייך זורמים קדימה והייתי ממליצה שאת המחשבות הכפיתיות (שהן טבעיות לשלב הנוכחי) אודות נשים אחרות במיטתו מיד כשתעלנה תחליפינא במפגש רומנטי/ארוטי בינך לבין גבר כלשהו בזמן עתידי כלשהו. התמקדי בך ובתמונות רומנטיות וארוטיות ובין גבר כלבבך והשתדלי ליצור זאת כהרגל קבוע שכל פעם שעולות המחשבות הנובעות מקנאה ותחרות כלפי חברך לשעבר, תנסי להתמקד מיד בתסריט הרצוי לך של את ובן זוג עתיד מאוהבים, תשוקתיים ומאושרים. החודש הראשון לפרידה עשוי להיות קשה ולמעשה השתדלי במידת יכולתך להתראות עם בני אדם, חברות וידידים גם אם הראש נמצא במקום אחר. בהדרגה יפחת הכאב ובפרט תשתדלי לדמיין תמונות עתידיות נעימות ורצויות לך. במידה ותוך חודש תרגישי שאין שיפור במצב את מוזמנת לפנות שנית לפורום. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רציתי להעלות בעיה שנתקלתי בה לאחרונה מפני שאינני פעילה מינית כעת באופן סדיר ויש לי צורך גבוה במין , אני חשה לעיתים שגם אחרי מקלחת או אפילו שתיים ביום מכיוון שיש לי הפרשות או אורגזמות אז איבר המין נהיה רטוב וזו כמובן תחושה שלא נקי למרות שלעיתים מיד אחרי מקלחת. האם יש דרך מסוימת בה צריך לשטוף את איבר המין , אני בחורה מאד נקיה. מה גם שאני חשה שאולי אחרים חשים זו ולכן זה גם לא נעים .

שולה היקרה למקרה שאת חשה אי ניקיון באיבר המין מומלץ להשתמש בסדרת הסבונים לשטיפה אינטימית הקיימת בשוק. אפשר להמליץ על חברת פמינה שאחוז החומציות בהם האופטימלי לנרתיק - 3.5 PH והם נמכרים בכל רשתות הפארם ואפילו המרכולים. לבחירתך, קיימים שלושה שילובים של הסבון המיועד לשטיפה אינטימית: פקק כתום שילוב עם אובלפיחה פקק ירוק שילוב עם אלווורה, פקק ורוד - הרגיל. כל החומרים שהוזכרו משמשים כמרגיענים לתחושת צריבה או אי נעימות באיבר המין. אם את חוששת מריח לא נעים מומלץ לטפטף על התחתון עשוי כותנה (ללא תחתונית)טיפה של שמן ארומטי לבנדר שהוא בעל ריח מרענן ומרגיען לכשעצמו. כל טוב ובהצלחה אילנה

שולה היקרה למקרה שאת חשה אי ניקיון באיבר המין מומלץ להשתמש בסדרת הסבונים לשטיפה אינטימית הקיימת בשוק. אפשר להמליץ על חברת פמינה שאחוז החומציות בהם האופטימלי לנרתיק - 3.5 PH והם נמכרים בכל רשתות הפארם ואפילו המרכולים. לבחירתך, קיימים שלושה שילובים של הסבון המיועד לשטיפה אינטימית: פקק כתום שילוב עם אובלפיחה פקק ירוק שילוב עם אלווורה, פקק ורוד - הרגיל. כל החומרים שהוזכרו משמשים כמרגיענים לתחושת צריבה או אי נעימות באיבר המין. אם את חוששת מריח לא נעים מומלץ לטפטף על התחתון עשוי כותנה (ללא תחתונית)טיפה של שמן ארומטי לבנדר שהוא בעל ריח מרענן ומרגיען לכשעצמו. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בתהליכי גירושין מהבעל. מלפני שלוש שנים קם והלך לחצי שנה. היה בא לראות את הילדים והולך. אני אפשרתי את זה. כשהוא היה בא בתקופת ההיפרדות היינו מקיימים יחסים מדהימים שבתקופה שחיינו ביחד לא הייתה משיכה כזו. חזרנו לחיות ביחד כאשר ביקשתי ממנו זמן לעצמי ושלא יחזור. אך לא עמדתי על כך. מאז עברו שלוש שנים, אני הלכתי לטיפול בזמן זה והוא לא הסכים בשום פנים ואופן. גם הפעם יזם את הפירדה ואני קיבלתי את זה מתוך הבנה שאני סתם כנראה סובלת ורע לי ועדיין שותקת. מרגע שהוא אמר שהוא רוצה להתגרש קיימנו יחסי מין מדהימים בעלי תשוקה ואינטימיות לא מבוטלת. נכון שיש לי הצורך לקיים יחסים אך אני מרגישה הרבה מעבר. לא יודעת כמה אני טפשה...לא יודעת איך להתייחס לצורך הזה שדווקא בזמן שהייתי צריכה "לבעוט" בו אני מצליחה ליהנות מתשוקה חזקה ומחשבות עליו. מה הצורך הזה? אשמח להתייחסות, תודה.

אלמוגית היקרה שאלתך מאד רלבנטית והמסגרת המתאימה ביותר כדי לדון בה היא מסגרת הטיפול בה את נמצאת. אם עזבת את הטיפול ועדיין מקוננות בך שאלות ביחס למערכת היחסים עם הבעל שעדיין לא לשעבר הרי שהטיפול טרם הסתיים מבחינת התמודדות עם התכנים. כך או כך תהליכי פרידה מולידים הרבה פעמים אצל הרבה אנשים חרדות נטישה המעלות את התשוקה לגבהים מאד אינטנסיבים. כך שאין ממש ניגוד בין תהליכי פרידה ובין תהליכי תשוקה חזקה. אגב, אני מכירה כמה זוגות, הורים לילדים משותפים, החיים ביחד מזה מספר שנים במשפחתיות מאושרת ורבת תשוקה, גרושים כדת משה בישראל. כלומר תהליך הגירושין ניקה את השטח, שם גבולות, יותר אי אפשר לאיים בגירושין שהרי אלה כולל חלוקת רכוש ומזונות כבר נעשו כך שכל מה שנותר הוא לחוות חיי זוגיות משפחתיות מהנים וטובים. בקצרה - הכל אפשר ולפעמים זהו פתרון לא רע בכלל לפרק ב' עם אנשי פרק א'. כל הנושאים שהעלנו פעם יש לדון במסגרת טיפול אישי, נא המשיכי בו. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני חיילת בת 20.לא מזמן פגשתי מישהו שהיה איתי בבית הספר כשחיכיתי לאוטובוס והתחלנו לדבר הרבה אחד עם השנייה.מאחר והוא עבר בסיס יוצא לי לראות אותו כמעט כל שבוע בתחנה וכל פעם הוא רומז לי שהוא רוצה לפתח את הקשר ואני מרגישה שהוא ממש מפלרטט איתי... אני מאוד רוצה קשר,זה מרגיש לי נכון עכשיו והשיחות שלי עם הבחור הזה ממש זורמות לי,רק יש בעיה אחת:אני נרתעת ממנו.ולמה אני נרתעת? כי בתקופת הבית הספר,לא רק שבכלל לא היינו מדברים הוא גם היה די גועלי אליי.הוא מאוד השתנה מאז,אין לי ספק בכך אבל אני עדיין זוכרת לו את הימים הפחות טובים וחלק מההתנכלויות שלו נתפסים בעיניי כחוויה טראומתית אפילו.אבל מה אני צריכה לעשות?? להפסיד מישהו שאולי יכול להיות טוב לי בגלל חוויה מטופשת בעבר?

שיר היקרה, תשובתך בגוף השאלה והתשובה אכן ברורה. מגיל ההתבגרות ועד היום עברו מספר שנים לא מבוטל. התבגרתם, השתניתם ובהחלט יתכן שהתעניינות בגיל ההתבגרות קיבלה את הצורה ההפוכה שלה של קינטור והצקה, בהעדר דרך מאורגנת יותר לביטוי רגשי ומיני הולם בגיל זה. אם היום זה נראה מתאים ושווה, לכי על זה. כשהקשר יהיה מספיק נעים - שוחחו על מה שקרה בעבר, נסו לנקות את השטח ואם זה טוב, זרמו הלאה. יש גיל בו מותר לעשות שטויות ואחר כך ללמוד מהניסיון ולא לחזור על זה עוד. יתכן שבכל מוצו "השטויות" שלו. חבל לנטור טינה רטרואקטיבית ולהפסיד קשר טוב פוטנציאלי. חוויה טראומטית הרבה פעמים נובעת מפרשנות ומחוויה סובייקטיבית של ארועים שלמתבונן מהצד לא בהכרח מקבלים פרשנות של טראומה, כמו למשל "אכילת תרד למי ששונא תרד". יש להבין מדוע ואיך נחוו אותן חוויות על ידך כטראומה ובאיזו מידה הדבר הוא תלוי בפרשנותך האישית וניתן כיום להשתחרר ממנו. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשואה 28 שנים וילדינו בוגרים-שני הגדולים כבר לא חיים בבית והקטן בן 18.ממיד נחשבנו לזוג מן החלומות וכולם מסביבינו תמיד אומרים -הלוואי עלינו זוגיות כמו שלכם.תמיד נתנו אחד לשני מרחב מחייה ואמון מלא.לפני 4 שנים פגשתי אדם ויצא לי לפגוש אותו בדרך לעבודה על בסיס יום יומי(נהג ההסעה שלי לעבודה).היתה ביננו כימיה והפכנו ידידים מאוד טובים.מדברים המון-על הכל ומתייעצים.לאט לאט הרגשנו שאנו מתאהבים בהתחלה כל אחד ניסה להלחם בזה כי שנינו נשואים אך לבסוף נשברנו.מה שהרגשנו אחד לשני אי אפשר לתאר זה משהו שקורה פעם בחיים ולנו זה קרה.כל הזמן ניסיתי להפסיק את זה היו לי המון יסורי מצפון וכמובן פחדתי פחד מוות שזה יתפוצץ והוא ניסה לעזור לי בזה אך שנינו הפכנו מכורים אחד לשניה ותמיד נשברנו וחזרנו.כמה חודשים לאחר שהכל התחיל אשתו גילתה הודעות שלי בפלאפון שלו היה בלאגן יומיים התנתקנו אך לא הצלחנו וחזרנו שוב .אשתו סלחה לו.לאחר כמה חודשים שוב אישתו קראה בפלאפון שלו הודעה ושוב בלאגן ושוב לא הצלחנו להפסיק.למרות כמה שנזהרנו שוב אשתו מצאה הודעה והפעם לא נחה כמובן .ניסתה להשיג את בעלי ואני -לפני שהיא תספר-סיפרתי לו(לא הכל-רק על השיחות והמיסרונים)והתחיל מחול שדים,תגובתו של בעלי הפתיעה אותי הוא נלחם בבחור ולא היה מוכן לוותר עלי.עזבתי את הבית להורים שלי לכמה ימים ובלחצו של בעלי חזרתי הוא הבהיר לי שאם אלך עם השני הוא יגרום לכך שהילדים לא יתקרבו אלי ואפילו בחתונות שלהם לא אהיה אני כמובן חזרתי הביתה בריצה.הבחור השני לא מוכן לוותר עלי ומחפש כל דרך אפשרית בכדי להגיע אלי.עכשיו כשהכל כביכול נרגע בצד השני ואני ובעלי חזרנו לחיים נורמאליים כביכול -התפנה בעלי לעסוק ברגשות שלו וכאן הבעיה-הוא עצבני.כל מילה ומעשה שלי מקפיצים אותו שנינו מרגישים שאנו ממש מתרחקים.לפחות פעם בשבוע הוא אכזרי אלי אנו רבים מטיחים דברים מדברים המון ולבסוף נרגעים.הרבה פעמים הוא מודיע לי שאנו הולכים לרבנות וזהו נגמר ואז שוב מתחרט וחוזר חלילה.אני מאוד מבולבלת מצד אחד מתה מפחד לפרק את החבילה ולפגוע בילדים שלי מצד שני לא מפסיקה לחשוב ולרצות שת השני שמבהיר לי שהוא מחכה לי ורוצה אותי ושאין סיכוי שיוותר עלי.אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.נקרעת בתוכי בין הרצונות שלי האישיים לבין החובות שלי כאם וכאשת איש.מבקשת עצה (על טיפול זוגי אני יודעת וסביר להניח שגם נלך אלב הייתי רוצה לשמוע דעה האם ניתן לחשוב שלאחר מקרה כזה יש סיכוי להמשך הזוגיות או שחבל על הזמן שלנו. תודה רבה-רונית

רונית היקרה למעשה מעבר להתרגשות ולפחד הבולטים מתוך פנייתך יש משהו מאד מציאותי ופרקטי באשר שהתרחש אצלכם: לאחר 28 שנות נישואין תם למעשה פרק א' של הקמה וגידול המשפחה. שני ילדים הם כבר מחוץ לבית, כך שהם עצמאים לחיות את חייהם, והשלישי בן 18 או שהוא על סף גיוס או שבדרך זו או אחרת גם הוא בדרך לצאת מהבית. תפקיד ההורות הבסיסי הסתיים למעשה וכעת היא אמהותך כמו אבהותו של בעלך כלפי הילדים הינם כפי שהינם לאורך היסטורית הגידול ארוכת השנים ואין ביכולת האחד להשפיע באופן משמעותי על תפיסת עולמם של הילדים, כך שתפקיד אם המשפחה ועקרת הבית ירד במידה רבה מערכו הקודם וללא ספק נזקקים לכך פחות בני הבית. בגילך הנוכחי אין הילדים זקוקים לטיפול שוטף, אין הם זקוקים לדאגה מתמדת לענייניהם הם יודעים היטב למי לפנות כשהם זקוקים (כולל לחברים). הבית עשוי להיות מתוחזק ע"י עזרה מבחוץ וגם בישול על בסיס יומי אין בו כבר צורך. כך שרעיון פירוק המשפחה הוא אמנם קיים אך ללא ספק התכנים שבו שונים עמוקות מאלה שהיו לפני 10 או 15 שנה. מה אומרים חברים על הזוגיות שלכם, זה עניינם של החברים. השאלה הרלבנטית היא כמה מלא ו/או כמה ריק לך ולבעלך ביחד? האם במשך הזמן התכנים המשותפים התדלדלו או שאם השנים הלכתם ומצאתם תחומי עניין חדשים שיחברו בינכם? טוב ונחמד ששני גברים גם יחד נלחמים עלייך, זה ברמת האגו. ברמה הפרקטית,עם האחד יש לך ניסיון של 30 שנה של חיים משותפים, על הטוב ועל הרע, ועם השני יש משיכה חזקה, הרבה חלומות ומשאלות, אבל העדר ניסיון פרקטי בחיים עצמם. מבחינה מוסרית וערכית יש אפשרות לסגור פרק א' ולפתוח פרק ב' על כל הסיכונים הכרוכים בכך, ואף יש אנשים שעשו זאת. ההפחדה בעניין הנתק מהילדים הבוגרים נראית מוגזמת ולא בדיוק לעניין שכן הם בוגרים ובעלי שיקול דעת משלהם. מה שנשאר כרגע הוא בעיקר את אל מול עצמך. ראשית עלייך להחליט מה את רוצה באמת, האם יש לך את האומץ לפתוח פרק חים חדש עם אדם חדש והאם ההרפתקה של התחלה חדשה שווה את ההפסד או הרווח של שבירת מסגרת קודמת והרגלים קודמים. לשם כך נחוץ טיפול אישי שמטרתו היא טובתך האישי נטו על מנת לברר לעצמך מה הטוב ביותר עבורך. באשר לתוקפנות המתרחשת במערכת הזוגית בינך לבין בעלך יש אפשרות שאת משדרת שחטאת ופשעת ושמגיע לך עונש, ולפיכך את "מקבלת" את מה שאת חושבת ש"מגיע" לך. בהחלט מומלץ טיפול אישי לבירור השאלות הפנימיות. כל טוב ובהצלחה אילנה