פורום זוגיות, פרידה וילדים

אני אישה בריאה,בערך בתחילת שנות ה-20 לחיי.קיימתי יחסי מין פעם אחת בלבד בחיי אבל מאז שהתחלתי להתבגר אי רואה את עצמי כאדם מאוד מיני ומחובר לעצמו,אני מודה-אני אוהבת לגרות את עצמי וזאת נראית לי פעולה בריאה.הבעיה היא שלאחרונה אני מפחדת מזה מאחר ובמהלך הפעולה קופצות לי תמונות לראש-של נשים,של חיות ואפילו של בני משפחה...זה הורס כמובן הכל וגורם לי לחשוב שאולי אני משתגעת.חשוב לציין שלכל אותם התמונות שקופצות לי אין לי שום משיכה.אני פשוט לא מבינה מה קורה לי ולמה פעולה שאמורה לגרום לי להנאה גורמת לי למטרד ולפחד...

פונה יקרה, אכן אני תמימת דעים איתך שעינוג מיני עצמי הוא נעים רצוי ובריא ואין בו שום רע מכל בחינה שהיא, רק טוב. מטעמים שאינם ברורים לי וגם לא לך, קופצים לך לראש תכנים שעל פניו מסווגים ככל הנראה אצלך כתכנים לא נאותים להתענגות מינית, או כתכנים סוטים או לא חיובים. אין לי מושג ולא חצי מושג מדוע יש לך צורך לא מודע לבדוק את גבולותיך בתחום המיני ואולי גם בתחומים אחרים, אך לגופו של עניין, יהיה התוכן המיני אשר יהיה, כולל יחסי מין עם חייזרים על פני המאדים, או עם דינוזארים בתקופת הקרח או אחריה, כל תוכן הוא לגיטימי כל עוד את מקבלת אותו ברוח טובה, בהומור, ולא מפחדת להתחרמן ממנו. מה כבר יכול לקרות? זה הכל בתוך הראש שלך ואף חייזר או דינוזאור לא יצא משם לאוויר העולם. ככל שתתיחסי לתכנים "האסורים" בקלילות ואפילו בחירמון, או שתלמדי לקבל אותם ולהנות מהם או שהם פשוט יתנדפו. אין לכך שום חשיבות לא לכאן ולא לכאן. אגב, אחד הסרטים הידועים של וודי אלן מלפני 40 שנה, שאחרי כל אקט מיני מתגלה לו אמא שלו מבין ענני השמיים ומתעניינת באיך ומה היה כולל הוראות לשיפור הביצוע. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לכולם, אני בן 26 ויש לי חברה מזה 5 שנים. אנחנו גרים ביחד כבר שנתיים. בשנה האחרונה אני מרגיש הדרדרות ביחסים ביננו ואני כבר לא בטוח שאני אוהב אותה כמו פעם. במהלך ה-5 שנים היחסים ביננו עברו הרבה ירידות ועליות אבל בעיקר ירידות. מה גם שב-5 שנים הללו, חברה שלי סבלה רבות בעקבות טרגדיות משפחתיות שפקדו אותה. אני מרגיש שהיחסים ביננו הם יותר יחסי שותפים לדירה וחברים טובים מאשר בני זוג. אין ביננו סקס מזה מספר חודשים וזה מגיע מצדה של בת הזוג שלי. לי באופן כללי זה מאוד מפריע שהיא לא מינית ואף רבנו על זה לא מעט פעמים. חשוב לציין שהמילה חתונה עולה לא אחת בשיחות ביננו ובין משפחתה. לצערי, אני לא מספיק גבר בשביל לומר שאני חושב שחתונה זה לא הכיוון ושעלינו להיפרד. אני גם ככה חושש שאני מבזבז את השנים הכי יפות שלי סתם. אני ממש לא יודע איך להיפרד ואף חשבתי לנסות לגרום לה להיפרד ממני. אני יודע שזה נשמע כאילו אני מגזים אבל זה רק בגלל שחברה שלי היא מאוד חרדתית - היא סובלת מחרדות באופן די שכיח ורוב הריבים שלנו שבהם איימתי עליה שניפרד היא איימה בחזרה שהיא תעשה לעצמה משהו. אני מפחד שאם ניפרד היא אכן תעשה זאת. חשוב לציין שהיא לא מטופלת על ידי אף גורם למרות שניסיתי לדחוף אותה לזה מס' פעמים. דבר אחרון, כן, אני אוהב אותה מאוד אבל לא מעוניין להמשיך בזוגיות שבה אין סקס כמעט בכלל וגם כשיש זה תמיד יבוא מצדי ותמיד יראה כאילו אני כופה את עצמי עליה. מה אפשר לעשות????

פונה יקר לאור הנסיבות הקשות אותן עברה חברתך ולאור האחראיות שאתה חש כלפיה מאחר והיא מאיימת לפגוע בעצמה אני חושבת שמן הראוי לפנות לטיפול זוגי תחת הכותרת של ריבוי המריבות של העדר מין או של תחושתך שאינך בשל חתונה ובמסגרת טיפול זה לעלות את משאלתך להפרד מבת זוגך. לא ברור לי מהמכתב האם היית רוצה להפרד ממנה גם אם היה מין מספק או שמא אתה רוצה להפרד ממנה בשל מי שהיא - החרדות שמהן היא סובלת, והנסיבות הקשות שעברו עליה. אכן קשה להפרד במצב זה, אך אם אתה שלם עם עצמך שאין זו האישה עבורך, הרי שעליך לעשות זאת מתוך טאקט והתחשבות ככל שהדבר ניתן במסגרת פרידה. כדי לסייע לך מצפונית ומבחינת ליקחת האחראיות, הייתי ממליצה שהדבר יקרה תוך כדי טיפול זוגי. אם אין זה מתאים לכם לפנות לטיפול זוגי, מוטב להתחיל לדבר באופן הדרגתי על כך שאתה מרגיש שאינך בשל לנישואין ושהיית רוצה לחוות עוד דברים בחייך פרט לקשר הנוכחי. הדבר אמנם יגרום בכי וחרדת נטישה, אך למעשה זוהי תופעה בלתי נמנעת. הכשר את הקרקע בהדרגה ואז תוכל תוך מספר חודשים לא רב לעזוב את הקשר אם אכן אתה שלם בבהחלטה זו. במידה ואתה מרגיש מפחד מדי או כמו שאתה אומר "לא גבר" להצהיר על רצונך ולתת לו ביטוי הרי שעליך לפנות לטיפול אישי להבנת מניעך לא להעיז ללכת בדרך שאת חש שהינה נכונה לך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בגילי, קצת אחרי 40, עברתי מס' מערכות יחסים שכאלו שרק רציתי לברוח. תחושת הבטן שלך לא משקרת והסימן הברור למערכת יחסים הקלוקלת היא שאינכם מגיעים ליחסים אינטימיים. חברתך התלותית בך זקוקה לטיפול פסיכולוגי. אין גרוע יותר מאנשים שנאחזים בבן זוג שאינו מעוניין בהם. אתה צריך לומר לה שאינך רוצה שתפגע או שתפגע בעצמה, אבל אתה לא מוכן להמשיך בשום תנאי. חשוב שתקיים מערכת יחסים בריאה ולא תבזבז את זמנך ואת האנרגיות שלך על קשר שכזה. בהצלחה.

תודה על התגובה הנבונה והעמוקה. אילנה

אילנה שלום. אני בת 21 (כמעט 22)ועוד לא היה לי בן זוג רציני. אני מרגישה שלא ייצא לי שמישהו יאהב אותי או יעריך אותי כמו שהיא. אני אתחיל מלהציג שיש לי בעיות דימוי גוף שאני מודעת אליהם אבל הם פחתו משמעותית עם השנים. הכל התחיל מזה שהייתי הילדה הכי שמנה ביסודי ולא היו לי חברים עד החטיבה. מאז המצב השתפר, ולקראת סוף החטיבה הרזתי באמצעות אורח חיים בריא והרבה ספורט, בתיכון כבר נראיתי טוב, אבל בדיעבד אני מרגישה שלמרות שנראיתי טוב, בנים עניינו אותי רק למען "ההשגה" , ההרגשה הטובה העצמית ואיך שנהייתי עימם בקשר, אחרי מספר חודשים ספור, איבדתי כל רצון בקשר או בהם. הרגשה שעד היום גורמת לי להרגיש "דפוקה". לקראת סוף התיכון, נכנסתי לדיכאון עמוק והעלתי עוד הפעם במשקל, לא הרבה אבל מספיק כדי שיוריד לי את הביטחון וזה המשיך בסוף הצבא עוד הפעם. אני מרגישה שרוב בטחוני סובב סביב המשקל בחיי, כמה שהייתי רוצה שזה לא יהיה. כיום אני יותר בסדר עם המשקל, אני עם דיאטנית (רק בשביל הפיקוח) והרבה יותר מודעת לעצמי ולכמה שזה יענו "רק משקל". בנוסף, לא היתה לי תמיכה רבה מהוריי לגבי המראה שלי לאורח חיי ומאז שהם היו בין הגורמים המכריעים להפרעות האכילה בילדותי ובבגרותי אני לא באמת מקשיבה להם. למרות שחבריי אומרים לי שאני יפה, וכבר אמרו לי את זה כשהרזתי לראשונה, קשה לי להאמין להם ועוד יותר שמישהו בכלל ירצה אותי... ב9 חודשים האחרונים, עברתי מהבית לעיר אחרת לגור עם שותפים ואני עובדת בעבודה מצליחה ואני מרגישה שהתבגרתי והרבה לחצים ודעות של ההורים שלי (גם בגלל המרחק) נמוגו ואני הרבה יותר שלמה עם עצמי היום. אני הייתי רוצה לטפל בעצמי עם פסיכולוג, כמו שגם אחי רוצה (אנחנו שניים) אחרי הוריינו שלא בדיוק תמכו בנו לאורח התבגרותנו. בקיצור, לאחר שקפצתי מנושא לנושא, אשמח אם תייעצי לי לגביי הדרך או האופן בה כדאי לי לנקוט על מנת שאני אוכל לפתוח את ליבי על מנת להכניס בן זוג לחיי ולהפסיק לחשוש.

דנה היקרה אין ספק שאת זקוקה לטיפול פסיכולוגי ויפה שעה אחת קודמת. הדגשת היתר על משקל הגוף היא ללא ספק תוצאה של חרדה וחוסר ביטחון במי ובמה שהינך. מאחר וכבר נקטת עמדה והחלטת שאת מעוניינת בטיפול פסיכולוגי לא נשמע אלא שראוי לברך אותך על כך. נסי לפנות לפסיכולוג במסגרת קופת החולים אליה את שייכת, שאז העלויות למשך 15 או 20 הפגישות הראשונות מופחתות לעומת מחיר השוק. אם את מסוגלת לעמוד בהוצאה הכספית שהינה נכבדה, את יכולה לפנות לפסיכולוג/ית באופן פרטי בהתאם להמלצות שקיבלת אודותם. באשר לחשש שלך מפתיחת הלב, הרי תפקידו של מטפל הוא להתמודד בדיוק עם שאלה זו כאחת השאלות הראשונות וזה בדיוק תפקידו להקל עליך את היכולת להפתח ולומר את אשר על לבך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני וחבר שלי בני 26 ביחד כבר שנתיים ועברנו לגור יחד לפני כחצי שנה. שנינו עברנו תקופה מאוד לחוצה בשלשת החודשים הראשונים מבחינת לימודים ולא ראינו אחד את השני יותר מידי. היום אחרי שהתקופה של הלחץ קצת נרגעה, אני מרגישה שיש ירידה ביחסים בינינו. קודם כל אנחנו מקיימים הרבה פחות יחסי מין, כאשר זו בעיקר אשמתי כיוון שאין לי כמעט חשק. דבר שני אני מוצאת את עצמי כועסת עליו רוב הזמן לפעמים בלי שום סיבה (ולפעמים מסיבות מאוד מוצדקות). הוא לא פשוט ויש לו הרבה הרגלים שהוא לא מסרב לשנות מה שגורם להרבה ריבים ותסכול מצידי (בעיקר כי מרגישה הרבה ביקורת ממנו). השאלה שלי היא האם זה תהליך טבעי שאני צריכה לעבור או שזה סימן מבשר רעות... תודה מראש,

נעמה היקרה עברת להתגורר עם בן זוגך לפני חצי שנה אך למעשה התפנתם לקשר רק לפני שלושה חודשים עת הסתיים לחץ הלימודים. את מעידה על עצמך שאת נוטה לכעוס, לעיתים ללא סיבה ולעיתים את רואה בכעס תגובה הולמת וצודקת. כך או כך הרושם הוא של כעסנות הפוגעת ביחסים. במקביל לכך חלה ירידה בתשוקה המינית. נדמה לי שמדובר פה בתהליך העובר עלייך ובלי קשר לאופיו של בן זוגך המתקשה בשינוי הרגליו, שיתכן שחלקם אינם נעימים לך, נדמה לי שיש בך נטייה לכעס מוגבר תהא הסיבה אשר תהא ומוטב שתפני על כך לטיפול אישי, מה גם שיתכן והוא מתבטא גם בירידה בתשוקה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב! אני בן 38 , נשוי בפעם השנייה. עד גיל 24 (!!) הייתי בתול. לא הצליח לי עם נשים וקצרה היריעה לספר...בכל מקרה עם הראשונה שהצלחתי התחתנתי, נולד לי ילד. ואז "נפתחתי" לעולם המין, והתאבון הפך "בלתי נסבל" מבחינת האשה, כל יום רציתי, פעמיים- שלוש ביום לא היה מחזה נדיר. כשהתחילה ההתרחקות התחלתי לחפש בחוץ וכיום אני כבר לא זוכר עם כמה הייתי "מהצד". נערות ליווי, רומנים מהצד, הכל הולך. כיום אני בנישואין שניים ושוב העניין חוזר על עצמו, כעקרון אם אני לא גומר לפחות פעם ביום אני מתחרפן. שיתפתי את האשה בצרכים והיא קצת אובדת עצות. כמובן שלא יודעת על הפעילות ה"משלימה". תפריט לשבוע: אני שוכב עם האשה 4-5 פעמים בשבוע + פעמיים עם נשים אחרות (מין מוגן!!), + 3-4 פעמים שאני מאונן. כל אשה שנראית אסטתית מחרמנת אותי והעניין כל הזמן מעסיק אותי, ומטריד. חוץ מזה אני נורמטיבי, איש קריירה מצליח, אבא טוב. האם אני מכור.? מה עושים?

אלי היקר את השאלה אם אתה מכור או לא אתה אמור לענות בעצמך. מבחינה נורמטיבית אין ספק שאתה מדבר לא רק על צורך מיני מוגבר (שאותו אפשר למלא באוננות בין הפעמים בהם מקיימים יחסי מין) אלא ככל הנראה הצורך לכיבוש, להוכחה עצמית או לצורך כלשהו שאתה בלתי מודע לו הגורם לך להצפה שעולה על גדותיה בכל האמור בהשגת יחסי מין עם נשים.במידה והדבר מפריע לך ואני מתרשמת שכן, יהיה צורך בטיפול פסיכולוגי העוסק בהתמכרויות ויתכן שיהיה גם בצורך בשילוב תרופתי שמקורו בהקטנת הצורך בהגזמה. כאמור פנה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש המתמחה ספציפית בהתמכרות למין. זוהי התמחות ספציפית שלא כל אחד מבין בה או מומחה בטיפול בה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום.אני ב19.. לפני שבוע ניהלתי מערכת יחסים שנארכה שנה וחצי החבר שהיה גדול ממני ב14 שנה.. הסיבה הראשונה. בהתחלה הסתדרנו הכל היה טוב ומושלם..אך במשך הזמן ראיתי שבאמת שאנחנו לא מסתדרים כי המחשבות והדעות שלנו היו שונות וכן עם הזמן ראיתי את התמונה הקולקטיבית בקשר.. ואחרי פרק זמן הקשר ניחתך.. הסיבה השנייה.שיש לי משפחה שלי הם בטווח גילו אומרים שהוא אינו מתאים לי ..כי יש בו אישיות שאינם מתאים לפרופרוציה שלי.. אני מזדהה איתם..כי יש בזה אמת.!ולפעמים לא הרגשתי סמכות בקשר שלנו כי הוא היה בן אדם קנאי ואובססיבי שהיה מגביל אותי..וזה גם החיסרונות שבסוף הובילו לקשר שלנו להיחתך.. אך מצד שני יש בי טעם של חרטה שאולי לא הייתי צריכה לעשות את הצעד הזה לעזוב אותו כי בשבילי הוא בן אדם שבאמת דאג לי וכל פעם שהייתי צריכה משהו הוא היה שם בישבילי..ולכן האכזבה היא שלי כי אני מרגישה שהפסדתי דבר שהיה שווה ערך..אין הרבה כמוהו ולכן אני לא יודעת אם לקחת את הצעד קדימה ולשכוח את הקשר והלמשיך הלאה לחיים חדשים.. או לחזור עליו ולדעת שאולי יהיה לי טוב..אבל סיכון שיכול להיות שניפרד שוב על אותה טעות...

רינת היקרה מאחר ואת מתלבטת מאד בנוגע להמשך הפרידה או אולי שיקול דעת אודות חזרה, הרי מאחר ואין אני מכירה לא את אופייך ואישיותך , לא את צרכייך הרגשיים, לא את פחדייך ולא את שאיפותייך, כמו גם שאיני מכירה את אלו של בן זוגך לשעבר, קשה מאד לייעץ לך מה נכון לעשות בשלב הנוכחי. רצוי בשלב זה לזכור את הפלוסים ואת המינוסים שבקשר עם הבחור, ובהתאם לאפשר ללב לקבל את הכרעתו. במידה וקשה לך להגיע לבד להחלטה בעצמך מומלץ לפנות ליעוץ פסיכולוגי העשוי לסייע לך להבין יותר טוב את עצמך ובהתאם באיזו החלטה לנקוט. כל טוב ובהצלחה אילנה

רינת היקרה מאחר ואת מתלבטת מאד בנוגע להמשך הפרידה או אולי שיקול דעת אודות חזרה, הרי מאחר ואין אני מכירה לא את אופייך ואישיותך , לא את צרכייך הרגשיים, לא את פחדייך ולא את שאיפותייך, כמו גם שאיני מכירה את אלו של בן זוגך לשעבר, קשה מאד לייעץ לך מה נכון לעשות בשלב הנוכחי. רצוי בשלב זה לזכור את הפלוסים ואת המינוסים שבקשר עם הבחור, ובהתאם לאפשר ללב לקבל את הכרעתו. במידה וקשה לך להגיע לבד להחלטה בעצמך מומלץ לפנות ליעוץ פסיכולוגי העשוי לסייע לך להבין יותר טוב את עצמך ובהתאם באיזו החלטה לנקוט. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום ד"ר, אני רווקה בת 35, מאוד מינית, לאחר קשר זוגי ארוך ורציני שלצערי הסתיים... הסקס בחיי הזוגיים אף פעם לה היווה בעיה. שאלתי היא, כיום כשאני לבד חזרתי להנות מסרטוני פורנו ולאחרונה אני שמה לב שאני מגורה יותר מסרטים של הרבה גברים עם בחורה אחת..., סקס כוחני, הומוסקסואלים וטרנסקסואליים.. מה זה אומר עליי? (מרגיש לי מוזר שזה מגרה אותי יותר מסקס נורמטיבי של גבר אישה) אנא דעתך. תודה רבה.

מירי היקרה לא פעם חיווינו דעת שפנטזיות אירוטיות או סרטים אירוטיים בעלי תוכן פחות מקובל עלינו מאשר בהתנהגותינו המינית הרגילה, דווקא הם בעלי פוטנציאל גירוי חזק מאד בזמן אוננות. לעיתים כל המשאלות המיניות המודחקות של בני האדם (הדחקה של המינית הינה הכרחית כדי למנוע יחסים של גילוי עריות במשפחה) הן מוצאות את ביטויין בצורה זו או אחרת בפנטזיות מיניות או בסרטים פורנוגרפיים שבהם הסצינה או הדרמה חזקה מאד ולפיכך גם מרגשת מאד. ברמת ההתיחסות הסקסולוגית והפסיכולוגית אין בכך כל פסול כל עוד הדבר מגביר את הגירוי המיני שלך, אינו פוגע בבן הזוג, אינו ממית עלייך בושה או חוסר הערכה בפרהסיה ומשמש רק לעינוגך הפרטי. במסגרת חירות הפרט, מותר לכל אדם להתגרות מסרטי פורנו או פנטזיות "הגדולות בהרבה" מחייו המיניים. בדיוק לשם כך קיימת האבחנה בין הצד המודע, מה ארשה לעצמי לעשות במציאות לבין התת מודע המעלה בנו רגשות ושאיפות העשויות להיות בעלות פוטנציאל גירוי מיני גבוה מאד (סאדו מאזו, השפלה וניצול). אין הדבר מעיד על הצופה או המפנטז דבר מסוים שלילי ואין הדבר מצביע על "שריטה" באישיותו. נהפוך הוא, ברב המיקרים סרטי הפורנוגרפיה הם גדולים ומוגזמים מהחיים. כל תפקידם הוא רק לעורר גירוי מיני והדרך להשגת אותו גירוי, כאמור כל עוד אינה פוגעת בזולת נחשבת ללגיטימית. בקצרה - פנטזיות אינן מעידות על פגמים באישיותך או באופייך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אילנה שלום.כמה מזונות אני צריך לשלם אם יש לי שלושה ילדים מתחת לגיל 18?כמו כן מה קורה עם הדירה ששייכת לי ולגרושתי ויש לנו משכנתא אבל אנחנו לא רוצים למכור אותה, אלא להוריש אותה לילדים בעתיד,מי משלם משכנתא?איך הולכת החלוקה?( חצי וחצי?)אשמח לתשובה.

משה היקר שאלותיך חשובות ורלבנטיות אך לא מיקמת אותם בפורום הנכון. אנא הפנה שאלותיך לעו"ד הבקיא בענייני גירושין. מצא לשם כך את הפורום המתאים באינטרנט. כל טוב ובהצלחה אילנה

אשמח לקבל עצה. לאשתי אח גדול ממנה שגר במרכז ומגיע לבקר את אביו הנמצא בבית אבות בנהריה פעם בשבוע . באותו יום שהוא מגיע אנחנו שלושתנו אשתי אני והאח יוצאים לאכול באזור ארוחת צהרים . הסיפור הזה נגרר כחצי שנה מאז האב בבית אבות , אשתי ואו אני לא מזמינים את האח להצטרף אך הוא מצטרף ללא הזמנה . לאחרונה החלו סכסוכים ביני ובין אשתי בגלל האח ואסביר זאת בהמשך . הסכסוך החל לאחר שהערתי לאשתי כי אחיה מצטרף ועד היום לא הציע אף פעם אחת לשלם על הארוחה שהוא מזמין וזה לא נראה לי הגיוני שבכל פעם אנחנו צריכים לממן אותו . הבעיה הצורמת היא שהאח פשוט מתעלם מהתשלום ואשתי משלמת מבלי להניד עפעף , לא ביקשתי שישלם עלינו או יזמין אותנו ביקשתי שיציע לשלם עליו או שמדי פעם ישלם על עצמו . אני מבקש להדגיש שהבן עובד משתכר יפה , עם רכב ודירה יפה וגדולה בתל אביב ומצבו הכלכלי טוב עד טוב מאוד . אשתי נעלבה מהערה הזו והערה גרמה לסכסוך ביננו ולצערי היא נוטה לטובת האח כאשר היא מצדיקה את התנהגותו וטוענת שהוא מתנהג בטפשות . מה דעתך, איך לדעתך עלי לנהוג . תודה

גדעון היקר, הבעיה היא בעיקר בינך לבין אשתך. מטעמים וממניעים שאינם ברורים לי וככל הנראה גם אינם מובנים לך בוחרת אשתך בגלוי ובאופן מודע לממן מדי שבוע ארוחת צהריים של אחיה (בו נאמר שמדובר על סכום של עד 100 ש"ח לשבוע). יתכן שיש בכך הערכה והוקרה לזמן ולדלק שהאח "שורף, בדרכו מת"א לבקר את אביו בבית האבות בנהריה ויתכן שלאשתך "יש חשבון חוב" מול אחיה בו היא מוקירה לו תודה על מהלכים שונים שעשה למענה לאורך החיים ואולי זו דרכה להעניק לו בחזרה. עניין יכולתיו הכלכליות של האח כלל אינן רלבנטיות במקרה הנוכחי שכן מדובר במתנה שאשתך בוחרת לתת לאחיה מדי שבוע מתוך מניעיה שלה. השאלה היא האם העניין הכספי מכביד עליך כל כך? או שמא העובדה שאינך מבין את פשר התנהגות אשתך? להערכתי, יש לבדוק בעדינות וברגישות את פשר התנהגותה. כמו כן יש לבדוק מדוע אתה כה ממורמר מהוצעה שבין 300-400 ש"ח לחודש אותה בוחרת אשתך להוציא על אחיה. האם זהו סכום גבוה מדי ביחס למצבכם הכלכלי הכולל? כאמור לא בטוח בסיפור הזה שכסף הוא שם המשחק אלא יתכן שיש כאן מניעים נוספים סמויים מעיניך. כל טוב ובהצלחה אילנה

לחברתי יש חם באיבר המין בזמן הסקס חם בלתי סביר יותר מידי חם והיתי רוצהלדעת מה הסיבה לכך והאם זה מצריך בדיקה אצל הגניקולוג

תומר שלום נא הפנה את שאלתך לפורום של הגניקולוגיות באתר. אגב טבעי שאיבר המין יהיה חם במהלך ריגוש מיני שכן קיימת זרימת דם לאיבר וקיימת עלייה בחום הגוף הכללי בזמן ריגוש מיני. מהו סביר ולא סביר הוא הרבה פעמים תחושה סובייקטיבית כך שקשה לענות בצורה אובייקטיבית על שאלתך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני חיה עם בן זוג 4 שנים, יש לנו 2 ילדים פעוטים. בשנה האחרונה, מאז הולדת הקטן, חיי הפכו לגיהנום והבית לשדה קרב. בן זוגי התגלה כאדם שתלטן, שצועק עלי, מקלל, משפיל, ומשתמש בכל אמצעי כדי לפגוע בי (לקחת לי את הרכב, שהוא שלו אבל בשימושי, לנתק לי את הסלולארי, לריב עם בני משפחתי, להשפיל את אימי בביתנו ועוד אינסוף דרכים). לאחר שאיים לפגוע בי אם אנסה להפרד ולדרוש מזונות, עשיתי את זה. הוצאתי נגדו צו מניעה, ותבעתי פירוק שותפות ומזונות. אחרי שבוע, בביהמ"ש הוא התחנן לנסיון נוסף.נכנעתי (הרגש והנטיה לאופטימיות הכריעו) והוא חזר לדירה. מאז, זה כבר 3 חודשים שאנחנו במישורים ומורדות (אין עליות בכלל). הוא לא משתחרר מדפוסי ההתנהגות הפוגעניים שלו ואני מותשת! הייתי עוזבת כבר אבל אני מרגישה תקועה. אין לי כסף, אין לי עבודה, אין לי רכב, יש לי 2 ילדים שהוא מפרנס, כשהנכס היחיד שיש לי הוא חצי הדירה שבה אנחנו גרים ועוד לא הצלחתי למכור. אין לי לאן ללכת. אני פוחדת להתקדם בעניינים משפטיים כל עוד אנחנו גרים יחד, כי הטרור והצעקות בבית יהיו קשים מנשוא לי ובעיקר לילדים. אני מנסה למכור את הדירה (הוא יודע ובינתיים לא טירפד את זה) ובמקביל לשמור על איזה שהוא "שלום בית" שקרי. האם אני תולעת פחדנית לשוא? כואב לי וקשה לי לפרק משפחה, אבל אני לא מוכנה ולא יכולה לגדל משפחה כ"כ לא בריאה, עם אבא דורס ופוגע ואמא מושפלת ששכחה מה ערכה וילדים בקו האש. איך אני יכולה לצאת מזה נקי? או בפגיעות מינימליות?

רותם היקרה רגשתויך כלפי המצב וכלפי בעלך נעים מקוטב לקוטב, ולפיכך את מוצאת את עצמך מתזזת בין אופציות שלפתרונות שונים ומנוגדים. אין ספק שאת זקוקה לעזרה מקצועית לשם ליווי שלך בתהליך בו את נמצאת ולשם מתן תמיכה לאורך הדרך כמו גם ליעוץ אישי ומשפטי. נא פני לאחת מלשכות הרווחה של הרשות המקומית אליה את שייכת. בדרך כלל בלשכות יושבים עובדים סוציאלים העוסקים ביעוץ לחיי הנישואין ובמידת הצורך ליעוץ להליכי פרידה וגירושין. הבעיה המרכזית היא קשייך לקבל החלטה רגשית לכאן או לכאן ומכאן שהתנהגותך אינה עקבית ואינה משדרת נחישות ובהירות. מאחלת לך שתפני ליעוץ בהקדם האפשרי. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בת 31, נשואה מזה שנתיים, וכרגע בהריון ראשון. לאחרונה חזרה אליי תחושה שפקדה אותי כבר בעבר, שאני מעוניינת במישהו אחר. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, לפנטז עליו, וממש לחשוב שאולי אינני רוצה את בעלי יותר, אלא את הגבר האחר. יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, זה כבר קרה מספר פעמים בעבר, מאז שהתחתנו. בעלי איננו אדם מיני במיוחד, ומעולם לא היה כזה, אבל מאז שהתחתנו זה התחיל להפריע לי יותר, שכן אני כן מינית ואוהבת סקס מלא תשוקה, מה שחסר לי איתו. אני זו שבד"כ יוזמת יחסי מין, וגם לא תמיד אני מקבלת שיתוף פעולה. יש לציין גם שאני נראית טוב ושגברים אחרים מסתכלים עליי, ולכן זה אפילו יותר קשה שלא לחשוב על מה אני 'מפסידה' אצל אחרים. אין לי אפילו מוטיבציה ללכת איתו לייעוץ בתחום כי אני כבר מרגישה שאינני נמשכת אליו כבעבר, בגלל חוסר התשוקה שלו אליי. עכשיו שאני בהריון, מתחילות אצלי חרטות על כך שבכלל התחתנתי איתו, ואני מרגישה שעשיתי טעות שהמשכתי את ההריון בגלל זה. אני חושבת שאם המצב ביננו יישאר כזה, אני יום אחד לא אחזיק מעמד ואבגוד בו, מחשבה שקשה לי איתה מאוד. מלבד הקטע המיני הכל בינינו מעולה, יש בינינו חברות טובה והרבה פתיחות. כשהעלתי את הנושא בעבר הוא אמר כי כזה הוא, והוא השתדל להראות קצת יותר שיתוף פעולה לזמן מה, אבל גם זה דעך. אני כרגע במצב שאני לא מסוגלת להפסיק לפנטז על האחר וחושבת איך להתחיל איתו ממש. אין בי משיכה לבעלי יותר ולכן אני לא מאמינה שטיפול זוגי יועיל לנו. מה אני צריכה לעשות? אני לא מסוגלת לעזוב אותו בהריון, ואני לא חושבת שאני מסוגלת גם לוותר על התינוק, למרות ששקלתי זאת. אודה לתגובות מנשים שהרגישו או מרגישות כמוני, זה יעזור לי מאוד לעכל את מה שעובר עליי.

קוראות הפורום מוזמנות בזה להציע הצעות ולשתף עצמן ברגשותיה של רונית.

מאחר ופורום זה בנוי יותר על מתן תשובות מומחה לפניות הגולשים ומאחר ואת מעוניינת בתהודה מנשים אחרות, הייתי ממליצה לך לפנות לפורום אחר הבנוי יותר על תגובות הגולשים כגון פורום בינו לבינה שבתפוז. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בן 32 נשוי 4 שנים ושנתיים חברות לפני הנישואים +2 בנות מהממות. לאחר הולדת הבת הראשונה התחילו בעיות בזוגיות בעיקר מיניות זה התחיל עם זה שהיא התחילה לשמור נידה והיינו מקיימים יחסי מין 2-4 בחודש ככה עד היום כמובן שהיו מס' שיחות שכל אחד אמר את אשר על ליבו,רק לציין שיש י חלק פעיל מאוד בגידול הילדים ובמטלות הבית וטיפוח הגינה "אני לא שייח' בבית". לפני כחצי שנה ראיתי הודעות בנייד של אישתי מגבר שהיא מכירה מלפני הנישואים ידיד מהלימודים (לפני הנישואים אותו בחור התקשר אלייה וכשאני עניתי לו הוא ניתק לי את הטלפון ובעקבות אותו מקרה הקשר בניהם הסתיים) כשבהודעה הא שואל לשלומה ובהודעות המשך היא מכוונות אותו אך מגיעים אלינו הביתה,בשיחה שהייתה לי איתה היא הסבירה שהוא לא בא בסוף והיא לא ראתה צורך לספר ליכי הוא לא הגיע לאחר מס' שיחות ודמעות רבות השתכנעתי אך במשך כל התקופה הטרידה אותי המחשבה היה או לא היה גבר זר בביתי האם נבגדתי?. כמובן שבתקופה הזו אחת לתקופה הייתי "מחטט בנייד שלה" האם יש עוד הודעות ממנו או שיחות. לפני מס' ימים היא השאירה את המייל שלה פתוח והלכה לעבודה ואני התחלתי לעיין במיילים שלה כאשר הגעתי למייל מלפני כ-5 חודשים שנשלח אלייה מהפייסבוק שהיא קיבלה ממנו הודעה ובהודעה היה רשום "בפעם הבא יהיה זהיר יותר להיתפס שוב" שחברתי לעצמי את הזמנים לשליחת ההודעה הזו מהמייל לנייד זה בערך אותו זמן שהיה לנו את השיחה הקודמת לגבי ההודעות. מיות לציין שאני עובד עצות מבולבל ובעיקר מרגיש מאוד מאוד פגוע ונגעל לראות אותה ומתלבט לגבי המשך הזוגיות שלנו. ובעיקר מה יהיה על הילדות שלי שזה הדבר שהכי פוגע בי שאני כנראה צריך לוותר על גידול הילדות בחיק משפחה רגילה.

בנית לך קונספציה שאשתך בוגדת בך בצורה זו או אחרת ואיני בטוחה בכך כלל. הרושם הכללי הוא שבאיזשהו אופן אשתך נמצאת בחיפוש עצמי (העובדה שהיא התחילה לשמור נידה שמצביעה על חיפוש פתרונות במסגרת הרעיון הדתי) ובהחלט יתכן שהקשר עם הידיד לשעבר הוא אפלטוני והוא חלק מהחיפוש העצמי. לא בהכרח הייתי כורכת את הירידה בתשוקה המינית ובתדירות יחסי מין לקשר עם גבר אחר כלשהו, שכן נשים רבות יורדות באופן ניכר בתשוקה המינית שלהן לאחר לידות. אין ספק שקיימים תהליכים לא מובנים בינך לבין אשתך אך לא בהכרח יש לשייך זאת לתהליך של בגידה המחייב לדבריך כביכול את פירוק המשפחה. ללא ספק אם גידול הבנות מעניק לך סיפוק רב, רצוי מאד שלא לפרק את התא המשפחתי בפרט כל עוד הן קטנות. הייתי ממליצה לכפ לפנות לטיפול זוגי כדי לברר הרבה נושאים לא פתורים ביניכם. כל טוב ובהצלחה אילנה

מהו ההסבר "המדעי" לתופעה שגברים לא מעטים מפנטזים או רוצים לראות את בת זוגתם באינטימיות עם מישהו אחר?

צבי היקר אין הפורום עוסק במתן הסברים מדעיים אובייקטיבים אם בכלל יש כאלה ולשם כך עליך למצוא מקורות אחרים. במידה ואתה מנסה להבין את עצמך אם זו אכן המשאלה שלך, הרי שעליך לפנות ליעוץ פסיכולוגי שיעזור לך להבין את מניעי עצמך. אם אכן אתה מעוניין או מתגרה מהמחשבה של לראות את אשתך מתעלסת עם גבר אחר. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום , אני יוצאת עם בן זוגי כבר שנתיים וחצי... הסקס בינינו תמיד היה טוב , לא בשמיים אבל יש מקרים גרועים יותר. הבעיה העיקרית שלי היא שהוא תמיד גומר מהר ! הדרך היחידה לגרום לזה להאט היא לשכר אותו , וכמובן שהוא ירצה שארים איתו כוסית ואז גם אצלי האורגזמה תתעכב עקב חוסר ריכוז שנגרם מהאלכוהול. בעיה נוספת היא שאני בחורה בעייתית , שמגיעה לאורגזמה רק ממין אוראלי . ואת הסוג של המין הזה אני מקבלת רק כשהוא שתוי היטב ! כיף לי גם כשאנחנו שוכבים ואני לא מגיעה לאורגזמה , אבל החוסר סיפוק גובר כשהסקס נגמר . אני אפילו יכולה לומר שבן הזוג שלי הוא קצת אגואיסט. ניסיתי להסביר לו שסקס אלו יחסים של תן וקח סוג של משא ומתן והוא לא ממש לקח זאת לתשומת ליבו. מה עלי לעשות עם גבר כזה .. אטום, מוזר, וקצת אגואיסט ?

מיטל היקרה בן זוגך גומר מהר בעת מגע מיני וזאת ניתן לפתור או בעזרת טיפול מיני התנהגותי או באמצעות לקיחת תרופה ממשפחת SSRI בשם סרוקסט או פקסט. תרופות אלו ניתנות להשגה דרך רופא המשפחה ויש לקחת אותם מדי יום על בסיס קבוע. כעבור כשבוע, חהיה ההארכה בזמן השפיכה בצורה משמעותית. באשר לדרך הגעתך לאורגזמה באמצעות מגע אוראלי בלבד - אינך בעיתית במיוחד והדבר אופייני לנשים רבות. אגב האם את מצליחה להגיע לאורגזמה באמצעות אוננות עצמית? אם כן, שלבי זאת במהלך יחסי המין. בהחלט יתכן שלחברך יש מעצורים בהענקת מגע אוראלי לשם כך מוטב שיפנה ליעוץ פסיכוסקסולוגי מאשר לבחור "בסידור הראש" באמצעות אלכוהול. פיתרון האלכוהול כמאפשר יחסי מין סבירים הוא פיתרון לא נכון ולא רצוי. מומלץ שתפנו שניכם ליעוץ ראשוני סקסולוגי ובהתאם יוחלט ביניכם לבין המטפל מהי דרך הטיפול הנכונה לכל אחד מכם לחוד ולשניכם ביחד. כל טוב ובהצלחה אילנה

מיטל היקרה בן זוגך גומר מהר בעת מגע מיני וזאת ניתן לפתור או בעזרת טיפול מיני התנהגותי או באמצעות לקיחת תרופה ממשפחת SSRI בשם סרוקסט או פקסט. תרופות אלו ניתנות להשגה דרך רופא המשפחה ויש לקחת אותם מדי יום על בסיס קבוע. כעבור כשבוע, חהיה ההארכה בזמן השפיכה בצורה משמעותית. באשר לדרך הגעתך לאורגזמה באמצעות מגע אוראלי בלבד - אינך בעיתית במיוחד והדבר אופייני לנשים רבות. אגב האם את מצליחה להגיע לאורגזמה באמצעות אוננות עצמית? אם כן, שלבי זאת במהלך יחסי המין. בהחלט יתכן שלחברך יש מעצורים בהענקת מגע אוראלי לשם כך מוטב שיפנה ליעוץ פסיכוסקסולוגי מאשר לבחור "בסידור הראש" באמצעות אלכוהול. פיתרון האלכוהול כמאפשר יחסי מין סבירים הוא פיתרון לא נכון ולא רצוי. מומלץ שתפנו שניכם ליעוץ ראשוני סקסולוגי ובהתאם יוחלט ביניכם לבין המטפל מהי דרך הטיפול הנכונה לכל אחד מכם לחוד ולשניכם ביחד. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי,שלחתי הודעה בסופש שהיה,בקשר לתגובה של הסקסולוג אילן בירן,ואני חושבת שהסינון הזה יצא לטובה כי אני דיי מתחרטת על שאלתי,והיא דיי נועזת ואני חושבת שהיא לא ראויה להיות מוצגת בפורום כזה גדול.אודה לך מאוד אם ההודעה לא תתפרסם או שתוסר לפני שאנשים ייחשפו לה.במחשבה שניה זאת אולי שאלה שמתאימה באופן אישי ליועצת שבאתר.מצטערת על הבילבול והבלאגן שאני אולי גורמת. כל טוב דנה :)

דנה היקרה בקשתך התקבלה וכובדה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני ובן זוגי בני 30 כמעט. אני מסיימת תואר שני, והוא התחיל עבודה בהיי-טק. אנחנו כבר 10 שנים יחד, ומטבע הדברים מתחילים הדיבורים על הקמת משפחה, ילדים וכו'. הרצונות האלו בגדול משותפים לשנינו, אבל אני מרגישה שלפני כל זה משהו עוצר אותי. אני חולה בחיידק בעייתי ומדהים כאחד- חיידק הנסיעות (הארוכות) אחרי הצבא נסעתי לטיול (שלטובתו נפרדנו) של 4 חודשים, אך נאלצתי לחזור בנסיבות מצערות עוד לפני שהרגשתי שמיציתי, אחרי התואר הראשון עשיתי נסיעה נוספת למשך חודש וחצי. לפני כל אחת מהנסיעות היו ריבים מטורפים וחודשים קשים מאד, בהם הוא חש פגוע נטוש, לא משנה כמה ניסיתי להסביר שברור שהייתי מעדיפה שנעשה את הטיול הזה יחד (הוא לא רוצה בטיול כזה ולא מוכן בשום אופן), ושאני יוצאת לזה למרות שזה לבד, ולא בגלל שאני רוצה לבד. עכשיו, לקראת השלב הבא, אני מרגישה שקשה לי מאד להתפנות רגשית להבאת ילדים, כשאני בעצמי נותרתי עם צרכים לא ממומשים מהילדות שלי. נראה לי לא בריא להתקדם הלאה לחיים משותפים ואחריות על ילדים עם כל המרמור והחסך הזה. אני שומעת על זוגות שנוסעים ביחד לתקופות ארוכות או לירח דבש מורחב, ונקרע לי הלב, למה החלום הזה שלי הוא כל כך בעייתי בקשר שלנו? לפעמים אני חושבת אילו יכולתי לותר על זה, ופשוט להוציא את זה לעצמי מהראש כדי שהוא לא יסבול אבל להוציא את זה ממני זה גם למחוק חלק מהאישיות שלי, חלק ממי שהופך אותי למי שאני. אנחנו פשוט במבוי סתום. אשמח לשמוע דעות.

פונה יקרה משאלותייך לטיולים ארוכים אני מניחה יכולים לקבל גבולות סבירים של טיול בן חודש עד חודש וחצי. בדרך כלל ניתן לקבל חופש ממקום עבודה מסודר לכל היותר לחודש. האם היית מסתפקת באורך כזה של טיול? האם בן זוגך מוכן להצטרף אלייך לטיול באורך של חודש בלבד? האם השאלה אודות הטיולים היא רק שאלה של משך הזמן או גם שאלה של סגנון הטיול ומיקומו? האם יתכן שאת בעד טיולי תרמילאות או הרפקנות בן זוגך יותר סולידי ומעדיף טיולי נוחות? בני אדם מאד שונים זה מזה בנושא של טיולי אתגר מול טיולי נוחות. אין צורך שאת תוותרי על נסיעה של חודש בתדירות של אחת לשנתיים-שלוש או אפילו בתדירות גבוהה יותר. האם אפשר לארגן ביניכם שחלק מהטיולים יהיו בסגנון שבעלך מעדיף ולתקופת זמן שהוא מסוגל לעמוד בה? כיום קיימת ביניכם בעיית העדפות הטיולים מבחינת אופיים ואורכם ועל בעיה זו להפתר ביניכם למען המשך הזוגיות שלכם ללא קשר לשאלת הבאת ילדים לעולם. יתכן ואינך מעוניינת להיות אם ועל כך יש לדון בנפרד כחלק מההסכם הזוגי. האם אתם רואים עצמכם כזוג עובד ומבלה ללא ילדים בטווח הארוך או כזוג עם ילדים? חסכי ילדות לא בהכרח אמורים להפתר באמצעות טיולים אם כי בטיולים לכשעצמם אין כל רע. גם אם לילדים קטנים יכולה להתארגן על מטפלת או על סבא וסבתא או בעל או שילוב של כל אלו ביחד על מנת לאפשר לעצמה טיול אם הוא מאד הכרחי לאיזונה הנפשי ולחווית הכיף וההנאה מהחיים. אולי אם הזמן תלמדי להסתפק בסופ"שים קצרים בחו"ל או בגיחות קצרות יותר. מכל מקום, אם את חווה חסכי ילדות מוטב לפנות בעניין זה לטיפול פסיכולוגי כדי שהפנייה לטיול תהיה ממקום אחר, משופר יותר של איכות חיים. כל טוב ובהצלחה אילנה

לפני כחודשיים התחלתי מערכת יחסים עם גבר רווק בן 47. יש לו בעיות בתפקוד המיני, אך אני מאמינה שהדבר פתיר עם עזרה רפואית. מה שמטריד אותי זה שהוא מסרב לנשק אותי בטענה שיש לו בעיה עם טעמים, הוא כמעט ולא אוכל שום דבר כי שום דבר לא טעים לו, ולמרות שהוא אומר שהוא מאוד אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי, ולמרות שאמרתי לו שזה חלק מאוד חשוב לי, הוא לא מוכן אפילו לנסות בטענה שהוא פשוט לא מסוגל. אני לא מבינה את זה וממש מתוסכלת. אשמח אם תעזרי לי להבין. תודה.

איולה היקרה בין זוגך הוא בעל איפיונים מאד ייחודים בעניני טעם כפי שאת מדווחת והוא לוקה ככל הנראה בסוג של חוסר הנאה מאזור השפתיים והפה. עיקר ההנאה של אזור זה מופנית באופן טבעי לאוכל וחלקה בלבד מופנה למצבי נשיקה והתנשקות. בשל חוסר הרגישות או הליקוי בתחושות באזור זה, ניתן להבין את חוסר העניין המוחלט שלו בהתנשקות או בנשיקות. אפשר להבין את התסכול שלך ללא ספק. יחד עם זאת השאלה היא האם הוא מוכן ללמוד באופן מאד הדרגתי ובהדרכת סקסולוג כיצד ליצור מגע מאד עדין של שפתיים זו בזו וכיצד ליצור מצב שמגע זה לא ייצור בו תחושת מגע, ריח או חוויה שלילית. הנושא בפירוש לא קל והשאלה היא של מוטיבציה שלו האם ברצונו לשנות את התנהגותו בתחום זה. שוחחי איתו על זה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשוי מזה 7 שנים. יש לנו ילד מקסים בן 4 מצבנו הכלכלי טוב, שני עובדים , בית יפה ... לאחרונה אשתי אמרה לי מפורשות כי היא הפסיקה לאהוב אותי היא אף חושבת על גירושין. הדבר היחידי שמונע ממנה - בינתיים- לדרוש גירושין בצורה נחרצת, זה הילד שכולנו אוהבים. אני אוהב את אשתי ואינו מוכן לוותר עליה.. פנינו ליועץ זוגיות אבל ללא תוצאות משביעות רצון גם הורינו ניסו לדבר איתה אבל ללא שיפור ביחסים מה עלי לעשות אני מרגיש הרוס וממורמר... ובמיוחד שלאשתי אין נימוקים לסיבת הידרדרות היחסים ביננו נא עזרתכם

מנור היקר העובדה שאשתך לדבריה הפסיקה לאהוב אותך אינה ברורה לך מתוך נסיבות חייכם ומכאן שלבטח אינה ידועה גם לי. בדרך כלל תהליכים של התנתקות מאדם אהוב הם תהליכים המתבשלים בפנימיות האדם ומקורם בביקורתיות ושיפוט שלילי להם אינו נותן ביטוי חיצוני. הרושם הוא שאשתך התקשתה במשך השנים לתת ביטוי חיצוני לדברים שלא מוצאים חן בעיניה, העדיפה לכלוא אותם בתוכה וללכת ולהתרחק. אינני יודעת ואף מצטערת על כך שטיפול זוגי לא הצליח לפתוח את קווי התקשורת הפנימיים על מנת שיובנו יותר סיבות התרחקותה. אין להוציא מכלל חשבון תהליכים נפשיים נוספים המתרחשים בחייה מכל סוג ומין שהוא ושאולי אותם אינה יכולה לחשוף בפניך. נסה בדרך כלשהי לשכנע אותה לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי. לעיתים הפסקת אהבה עשויה להיות חלק מתהליך של התפתחות דיכאוניות או כל תהליך נפשי אחר ולכן מוטב שהיא תתן את דעתה על כך ותברר את המתרחש עמה לפני שפונים לדרך של פירוק החבילה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשואה 6 שנים ואם לשני ילדים. לפני חודש בעלי סיפר לי שבתקופה שהיינו יוצאים יחד (יצאנו 7 שנים) נהג לשכב עם זונות היות והיה בתול גם הוא כששכבנו. הוא החליט שהוא לא מסוגל יותר לשמור זאת בסוד. הרגשתי שרק עליו אני יכולה לסמוך אך לא עוד. ציין שמאז שהפך לאבא הפסיק עם זה ושהשתמש בקונדום תמיד. אני מרגישה כלפיו כעס נוראי על כך שהסתיר מפני דבר שקשור לגופי ולליבי. אילולי שני הילדים שמאוד קשורים אליו אני מניחה שהייתי מסיימת קשר. לא מצליחה לתפקד בחיי היוםיום, מה עושים?

אסנת היקרה, אלמלא היה לבעלך דחף לשתף אותך במה שהעיק על ליבו והוא חווה אותו כחטא מוסרי הרי חייך היו ממשיכים לזרום בנחת ובשלווה יחסית כפי שהיו עד לגילוי הסוד. חשוב מאד שתזכרי שהסוד ארע לפני הנישואין, ושאין הוא חלק ממערכת הנישואין. בעלך היה חסר ניסיון מיני כשהכיר אותך והפנייה לזונות היתה מיועדת לתת לו לצבור ניסיון מיני או לחלופין להגיע לפורקן מיני. אני בטוחה שבתקופה זו טרם קיימתם יחסים מלאים. מאחר ושניכם הייתם ככל הנראה ראשונים אחד לשני יתכן והחליט לצבור ניסיון טרום נישואין וזו היתה הדרך בה בחר. אלו אירועים שהיו והסתיימו ואם כל הבדיקות הרפואיות לגילוי מחלות מין שיעשה היום יעלו שאכן הוא "נקי" ולא דבקה בו מחלת מין כלשהי, הרי שניתן לקבור את הסוד שהתגלה בתוך נבכי העבר. זאת בהנחה שהעניין נגמר, הסתיים ואינו ממשיך יותר, כפי שהוא טוען לתוך חיי הנישואין. נדמה לי שמוקד בעיתך כרגע הוא לא רק הכעס על מה שהיה אלא יותר מכך אי אמון שאכן הוא הסתלק מעניין זה לחלוטין. נדמה לי שקשה לך לסמוך על כך שהוא עסק בכך על מנת לרכוש התנסות ואת חוששת שגם כיום הוא נוטה "לגנוב מהצד". כך שאם הוא בריא פיזית, הבעיה בשלב הנוכחי היא בעיה של אמון מצידך כלפיו. כיום כאשר האופציה של מיניות ביניכם היא פתוחה ואפשרית הרי שפנייה לזונות כמוה כבגידה. ניתן להבין את סערת רגשותייך אך יחד עם זאת הביאי בחשבון שעצם העובדה שלבעלך היה צורך לחלוק איתך את סודו שישב על מצפונו, היא הצהרה של אמון שלו בך וסוג אמירה שככל הנראה היום אינו עוסק בכך. הייתי ממליצה לשניכם לפנות לטיפול זוגי לליבון הבעיות של אמון ושל תפיסת חטא בחיים המשותפים שלכם. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לכל משתתפי הפורום, אני נכנסת לכאן בתקווה שתוכלו לעוץ לי עצה ולעזור לי לצאת משלולית הייסורים שאני נמצאת בה. בעלי ואני ביחד כבר 17 שנה (מתוכם 10 שנים נשואים). יש לנו 2 ילדים (2, 5). שנינו קרייריסטים, מוערכים ומצליחים מאוד. שנות החברות ותחילת הנישואים היו נעימים, מלאי כבוד והערכה הדדית. הבעיות החלו לצוץ עם הולדת הילדים. נדמה שהפכנו מזוג לצוות המטפל במפעל הנקרא "משפחה". למעשה ויתרנו כמעט כליל על הבילוי והטיפוח הזוגי. אמנם אנו מבלים יחד כמשפחה (אוכלים יחדיו, יוצאים יחד...שנינו אנשים מאוד משפחתיים) אבל האינטימיות הזוגית נגוזה לחלוטין. כ בנוסף לכך, מעט ואיננו מקיימים יחסי אישות. על אף שאני נראית מצוין, ואטרקטיבית מאוד ואף נוטה ליזום סקס, אני נתקלת בדחיות ממנו. עצם העובדה שהוא אינו יוזם, ואף דוחה יוזמות שלי גרמהלי להרגיש פגועה, דחויה ואף...מושפלת. בשיחה פתוחה עמו ניסיתי לברר אודות נטיותיו המיניות (אני יודועה כמאוד ליברלית), אך הוא לגלג ואמר לי חד משמעית שאינו הומו. למרות שאמרתי לו שחוסר התקשורת הזוגית והמינית חורה לי, לא הצלחנו לפתור זאת. לפני כחצי שנה, תפסתי אותו במקרה מנהל שיחות אינטימיות ומיניות ברשתות חברתיות. קובע פגישות ומתערתל מול מצלמות האינטרנט. מיותר לציין עד כמה נפגעתי! בשיחה לאחר המקרה הוא חזר בו, ואמר שמעולם לא ימעוד שוב, ונשבע שהכל היה וירטואלי לחלוטין ולא היה שום אקט מיני. נאלצתי להאמין. לפני כמה ימים תפסתי אותו שוב במקרה מבלה ברשתות חברתיות ומתכתב עם בנות (הפעם לא נחשפתי לתכני השיחה, משום שהיא הייתה מקודדת). כאשר הוא ראה אותי עם האייפון שלו הוא נלחץ מאוד, ומיהר להצמידו אליו. מאז הוא הכניס ססמה כדי שלא תהיה לי גישה. בינתיים לא אמרתי לו שראיתי ושאני חושדת, אך הוא חש בשינוי בהתנהגותי כלפיו. אני מרגישה שאני עוברת תהליך של אבל. צר לי על ילדי צר לי עלי. ואני אובדת עיצות. מה אני אומרה לעשות, כיצד לפעול? כבודי אינו מאפשר לי להיות נבגדת. אשמח אם תנחו אותי. תודה מראש!

דנה היקרה לא ברור מדוע לאחר הלידה חל שינוי דרמטי בתדירות ובאיכות של יחסי המין שלכם. יש לציין ששינוי כגון זה עובר על זוגות רבים כאשר אחד הצדדים, הגבר או האישה מתקשה לראות שוב בבן זוגו פרטנר מיני לאחר שהפכו להורים. כלומר - אצל בני אדם מסוימים תפקיד ההורה מוחק עבורם את המשיכה המינית לבני זוגם. הדבר מחבל כמובן בצורה עמוקה במערכת המינית הזוגית ועלול להוביל למשבר עד כדי פרידה. בעלך מצא לפי דברייך סיפוקים תחליפיים וירטואלים באמצעות האינטרנט, מצב שלא היה קיים לפני הולדת הילדים. כלומר, שהולדת הילדים שינתה משהו במיניות בעולמו הפרטי. אין צורך "להאשימו" בכל הידוע לך באופן מלא או חלקי אודות חוויות האינטרנט אך די לציין בפניו שקשה לך מאד עם איבוד המיניות בזוגיות המשותפת ושברצונך להגיע לטיפול זוגי ומיני משותף. רק פתיחות וכנות ביניכם בשאלות העמוקות של שינוי התדמית האישית של האחד בעיני רעהו, ורק כנות בדיון על המשיכה הנוכחית יכול אולי להוליך לשינוי כלשהו. אלמלא כן אתם נדונים חלילה להתרחקות הולכת וגוברת ברמה הזוגית. אנא מהרו ופנו ליעוץ זוגי. כמו כן מוזמנים כל קוראי הפורום להצטרף ולהביע את דעתם בהתאם לבקשתך. כל טוב ובהצלחה אילנה

דנה היקרה לא ברור מדוע לאחר הלידה חל שינוי דרמטי בתדירות ובאיכות של יחסי המין שלכם. יש לציין ששינוי כגון זה עובר על זוגות רבים כאשר אחד הצדדים, הגבר או האישה מתקשה לראות שוב בבן זוגו פרטנר מיני לאחר שהפכו להורים. כלומר - אצל בני אדם מסוימים תפקיד ההורה מוחק עבורם את המשיכה המינית לבני זוגם. הדבר מחבל כמובן בצורה עמוקה במערכת המינית הזוגית ועלול להוביל למשבר עד כדי פרידה. בעלך מצא לפי דברייך סיפוקים תחליפיים וירטואלים באמצעות האינטרנט, מצב שלא היה קיים לפני הולדת הילדים. כלומר, שהולדת הילדים שינתה משהו במיניות בעולמו הפרטי. אין צורך "להאשימו" בכל הידוע לך באופן מלא או חלקי אודות חוויות האינטרנט אך די לציין בפניו שקשה לך מאד עם איבוד המיניות בזוגיות המשותפת ושברצונך להגיע לטיפול זוגי ומיני משותף. רק פתיחות וכנות ביניכם בשאלות העמוקות של שינוי התדמית האישית של האחד בעיני רעהו, ורק כנות בדיון על המשיכה הנוכחית יכול אולי להוליך לשינוי כלשהו. אלמלא כן אתם נדונים חלילה להתרחקות הולכת וגוברת ברמה הזוגית. אנא מהרו ופנו ליעוץ זוגי. כמו כן מוזמנים כל קוראי הפורום להצטרף ולהביע את דעתם בהתאם לבקשתך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני כבר כמה פעמים פונה אל הפורום הזה ואני נורא אוהבת אותו ! אוקי אני בת 18 ויש לי חבר כבר 3 שנים .. במהלך החודשיים וחצי האחרונים , חלה ירידה בקשר בינינו.. המצב הפך להיות שהוא מתנהג אלי מושלם , משתדל לעשות כמיטב יכולתו , לצאת יותר לדייטים אבל משהו אצלי מוזר , הכל יורד אצלי ... ויש לי מין הרגשה כזאתי בגרון שלא עוזבת אותי .. אני כבר לא יודעת מה לעשות ! אני אוהבת אותו , אבל בטוחה שאני יכולה לאהוב אותו בעוצמות הרבה יותר גבוהות.. נסינו פעמיים הפסקה בפעם הראשונה זה עזר , פעם השנייה רק אמרנו שאנחנו בהפסקה אבל המשכנו לדבר רגיל אבל עדיין הגדרנו את עצמנו בהפסקה.. והמצב היה טוב ! אני רוצה לשפר את הקשר , אני לא רוצה לוותר עליו.. אבל אני בקונפליקטים ענקיים ביני ובין עצמי.. אני גם בנאדם נורא קשה , אני מפחדת שכל מה שעובר עלי זה תקופה ועוד חודש חודשיים אני אתחרט שניפרדנו ויהיה לי מאוד קשה... אני רוצה להתאהב בו מחדש ואני אובדת עצות, למה כשהמצב כ"כ טוב בינינו אני רק מחפשת למה רע לי .. ושאנחנו בריבים אז אני מרגישה את הרצון להלחם עליו ולא לוותר עליו .. כשרע לי אני בוכה שרע לי , שטוב לי אני בוכה שאני מרגישה משהו מוזר.. יש בי המון פחדים שאני לא יודעת איך להתמודד איתם .. אני מפחדת שמה שנשאר בינינו זה רק כוח ההרגל [למרות שמבחינתו הוא בחיים לא אהב אותי יותר כמו שהוא אוהב אותי עכשיו] יש תקווה לדעתך לקשר ? אני גם בכמה חודשים של עומס בלימודים .. הדבר הזה מאוד מעסיק אותי ומעמיס עלי.. אין יום שאני לא חושבת מה עושים.. ואם לומר את האמת יש בי רצון שאחד אומר אין מצב בכלל לפרידה שזה קשה לי ואני לא רוצה את זה בכלל.. שזה לא יעזור ולא כלום ומצד שני יש את הרצון שאומר , בוא נפרד נגמור עניין ואולי אני ארגיש יותר טוב .. עם הזמן אני אתגבר עליו והחיים ימשיכו כרגיל..

שירן היקרה את מתארת עצמך כנתונה במצב רגשי לא יציב ומתוח. הרבה מתח ודאגה סביב הלימודים והרבה חוסר שביעות רצון מהקשר למרות שאין לך שום גורם ממשי עליו את יכולה להצביע. חברך אוהב אותך מאד ומשקיע בך אך לך "ירד" איכשהו ממנו מבלי שאת מבינה בשלב הנוכחי מדוע ולמה. מאחר ואת בת 18 אני מניחה כרגע שזו תקופת בגרויות כך שאולי זה לא התיזמון המתאים להעמיק חקר בנבכי הקשר. יתכן שזה הזמן לתת לקשר לזרום כפי שהוא או אפילו לשחררו מעט ופשוט להתמקד בלימודים עד סוף הבגרויות. אם גם אחרי תקופת הלימודים עדיין תחושי מבולבלת מתוחה ובעלת רגשות משתנים רק אז נוכל לומר שאולי יש לזה סיבות אחרות מלבד העומס בלימודים. בהחלט לגיטימי ומותר להרגיש רגשות שונים בקשר גם מבלי שיש סיבות מוצדקות לכך. את צעירה, זהו קשר ראשון ואף אחד לא אמר שאת חייבת לחתום על הקשר הזה עד סוף הימים כך שאפילו מותר לעזוב קשר גם אם אין בו שום פגם גלוי לעין ולו רק בשל הסיבה שזהו קשר ראשון, שאת צעירה ושאת רוצה לחוות ולהתנסות בקשרים נוספים. זה לא שם אותך בעמדה של ה"רעה" או ה"אשמה". זרמי כרגע עם תשוקותיך, שימי את הלימודים בראש סולם העדיפויות לחודשיים הבאים, שתפי את חברך ברצונותיך לשחרר מעט את הקשר ולאחר תום הבחינות תדונו מחדש לאן פניכם מועדות. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בחורה בתחילת שנות ה-20 לחיי.עד כה היתה לי מערכת יחסים אחת בחיי.אני נמשכת לבנים ואני יודעת את זה,אני מפנטזת עליהם והכל טוב ויפה.לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי מדוע אין לי מערכת יחסים והגעתי למסקנה שאולי אני נמשכת גם לבחורות.לפעמים שאני מגרה את עצמי אני חושבת גם קצת על בחורות ואז סף הגירוי עולה.אני לא רואה את עצמי יוצאת עם בחורה,ובחורות לא מושכות אותי אבל מה פשר השאלות האלו בכלל?

פונה יקרה איני יודעת מדוע אין לך כיום מערכת יחסים עם גברים, הדבר תלוי כמובן במכלול רב של גורמים כגון זמינות, התראות, קשרים בינאישיים, פתיחות לקשר אנושי, חום, לבביות, הארת פנים,שמחת חיים וכו' יש הרבה מאד גורמים האחראים להווצרות קשר זוגי וביניהם הנושא המיני המהווה רק גורם אחד בלבד ולא בהכרח הגורם הדומיננטי. מאחר ואת נמשכת לגברים באופן מודע והכרתי אין שום סיבה להטיל ספק במשיכה זו. נקודה. לגבי פנטזיות מיניות הן בהחלט יכולות להיות בעל אופי לסבי ובתור שכאלה אף להגביר את הגירוי בזמן אוננות אך בשום פנים ואופן אין להסיק מפנטזיות בזמן אוננות לגבי משיכה מינית בפועל. משיכה מינית בפועל נקבעת בהתאם לבני המין המושכים את האדם באופן עקבי ולאורך זמן, ואשר אליו מופנות הציפיות הרומנטיות והאירוטיות.לסיכומו של דבר איני רואה כל קשר בין הפנטזיות בזמן אוננות לבין העובדה שכרגע אין לך בן זוג מתאים. נסי לבדוק בינך לבינך מה מונע ממך כרגע ליצור את ההזדמנויות המתאימות להכרות עם גברים ומה מונע מרגשותיך את האפשרות לכך למרות שאת מעוניינת בזאת. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בחור כבן 27 גבוהי 192 ושוקל 107 קילו לא מעשן ללא בעיות רפואיות עישתי בדיקת דם והם תקינות כאשר אני גומר בחוץ לבד זה ללא בעיה בכלל לפעמים קצת קשה מעיפות ופעם אחת ויחידה גמרתי בפנים והכמות מזערית ,אין לי ניסיון מיני עשיר היא אישה הראשונה שאני מקיים איתה יחסים, אנחנו כבר 4 שנים יחד אין לי בעיות זקיפה עישתי בדיקת זרע לצורך בדיקת פוריות ולהלן התוצאה מהם התוצאות תוכל להגיד לי מהם בבקשה יש לי תור רק עוד חודשיים בבקשה ומהו המשך טיפול שהייתי ממליץ לי נושאים לבדיקה התנזלות תקינה דימוגות - 7 לבבן שקוף ph8.2 נפח 4.4 מיליון ריכוז תאי זרע 4 מיליון ריכוז תאי זרע בזרימה 18 מיליון אחוז תנועה כללית 50% מהירה 0% בינונית 16% איטית 17% במקום היו 17% סה"כ תאי זרע בתנועה 9 מיליון אחוז ההפרדות לאחר הפרדות תנועה 30% חיות 60% אגלוטיניציה - מופרפולגיה - צורות תקינות 16% צורות פתולוגיות 84% ראש67% ,צוואר 12% ,זנב 5% תאים עגולים לאוקוצטים אריטרוציטים בכולם 0 לסיכום oligozoo spirmia + astiozoospirmia+ tiratozoospirmia azoospirmia afpeaia מה אני יכול בכדי לשפר את איכות הזרע מאחר והיא נמוכה ?. האם זה קשור למשקלי ? זה קשור לתזונה ? איך ניתן לטפל בזה ? האם זה מעיד על עקרות ?

ליאור היקר אנא הפנה את שאלתך לגניקולוג המתמחה בפוריות או לאורולוג המתמחה בענייני איכות הזרע וכמותו. פורום פיריון ופוריות בדוקטורס: http://www.doctors.co.il/forum-4614 כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום ותודה מראש על תשובתך. אני תוהה האם אוננות דומה במעלותיה.. לקיום יחסים עם בן הזוג מבחינה בריאותית.....(ידוע שליחסי המין יש השפעה בריאותית ונפשית טובה וכו') תודה קרן

קרן היקרה אוננות מספקת פורקן פיזיולוגי של הדחף המיני. אם מדובר ביתרונות הבריאותיים של הפורקן הפיזיולוגי הרי שאוננות מספקת "סחורה" זו. התעלסות עם בו זוג, מספקת רכיבים נוספים של אהבה, אינטימיות,תחושה של להיות אהוב ונאהב, תחושה של להיות חושק ונחשק, ותחושה של מגע בגוף אחר. כל אלה הם רכיבים פסיכופיזיולוגיים , כלומר אלו הם הרכיבים הפסיכולוגים של אהבה וקשר המתבטאים גם ברמה הגופנית כגון חיזוק השקט הנפשי, חיזוק המערכת החיסונית , חיזוק הביטחון העצמי וכו'. ויש להם את הביטויים הפיזיים שלהם בגוף. הקיצור - מבחינת הפורקן נטו, אוננות שווה ליחסי מין. מבחינת המשמעות הכוללת - היא מעניקה הרבה פחות לאדם מאשר התעלסות עם בו זוג רצוי. כל טוב ובהצלחה אילנה

יש לי חברה מזה שלושה חודשים. שנינו בני 23 ואוהבים אחד את השני. הבעיה היא שהיא לא נוגעת בי... כמעט בכלל. היא מנשקת אותי בלהט אבל נגיעות מיניות פשוט לא קיימות. זה מוריד לי את ההערכה העצמית לרצפה ומתסכל אותי מאוד, עד כדי חשיבה שהיא לא נמשכת אלי. שאלתי אותה על זה והיא אומרת שפשוט לוקח לה זמן להיפתח... זה היה לפני חודש ועדיין המצב בדיוק אותו הדבר, ללא שום התקדמות. בזמן האקט היא מגיעה לסיפוק, אבל זה משפיע על הביצוע שלי מאחר ואין גירוי פיזי. מה לעשות?

ירון היקר לחברתך יש מעצורים בתחום ההתנהגות המינית מסיבותיה שלה. בההחלט קשה לנהל מערכת תקינה של יחסי מין כאשר צד אחד נוגע בשני אך לא מקבל מגע אירוטי בחזרה. קיום יחסי מין בהעדר מגע ידני של שני בני הזוג לאברי המין של שניהם הוא ללא ספק מגע מיני לא עשיר ולא מגוון כפי שמתבקש. ככל הנראה יש לחברתך מעצורים וחששות בתחום זה, ולפיכך הייתי ממליצה לה לפנות בדחיפות לטיפול פסיכוסקסולוגי אשר בו תעלה את כל ההסתגויות שלה ממגע באיבר המין שלך, הסתיגויות בהקשה לה לבטא באופן מילולי אך היא מבטאת בהתנהגותה בפועל. חשוב לציין שחברתך אינה היחידה בקבוצה זו של נשים הנרתעות ממגע באיבר המין של הגבר או ממראהו ובחדירה קל להן יותר, שכן אז אינן רואות את האיבר הגברי ואינן נוגעות בו. קיימת סכנה פוטנציאלית שאם העמדות השליליות כלפי איבר המין הגברי תמשכנה, עלולות להתפתח בהמשך תופעות גניקולוגיות שליליות אצל חברתך ולפיכך גם מסיבה זו כדאי להקדים תרופה למכה ולפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי בהקדם. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשואה כבר 10 שנים. בקיום יחסי מין עם בעלי רק הוא גומר, אני לא מצליחה לגמור איתו. שנית, בעלי לפעמים אוהב לגמור לבד לפעמים עם עזרתי ולפעמים לא, בגלל שנושא זה לא מוצא חן בעני סירבתי בתוקף לעזור לו לגמור וביקשתי ממנו לא לגמור לבד כיוון שזה פוגע בי אך בתקופה האחרונה הוא רואה סרטים לבד וגומר לבד זה נורא מתסכל אותי ואני לא יודעת איך לגשת אליו ולדבר איתו. מה לעשות?

דפנה היקרה התופעה אותה את מתארת היא נפוצה בתקופתנו כאשר גברים מעדיפים לאונן מול האינטרנט, זה קל קצר, דורש פחות התיחסות, מאשר להשקיע בבנות זוגם. הפיתרון הוא לחזור ולבקש צמצום הצפייה באינטרנט עד למינימום האפשרי, תוך שאת נמנעת לחלוטין ממעקב או התערבות בנושא זה. הנושא היחיד שעליך להתמקד בו הוא המשיכה של בן זוגך אלייך, מידת התדירות ואיכות ההתנהגות המינית. בקשר להגעתך לאורגזמה עולה השאלה האם את יודעת להגיע לאורגזמה במהלך אוננות. אם אינך יודעת, נא פני לטיפול סקסולוגי שידריך אותך כיצד להגיע לאורגזמה באוננות. אם את יודעת, נסי בהתחלה, לשלב את תהליך האוננות והאורגזמה שלך תוך קיום יחסי המין. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 18 עם זוגיות של 3 שנים , לפני כיותר מחצי שנה החלטנו שהגיע הזמן לקיים יחסי מין , נסינו וניסנו ללא הצלחה ובסוף הסתבר שהיה לי וסטבולטיס .. טיפלתי בזה וכיום אני מסוגלת לקיים עימו יחסי מין ללא כאב שלא נותן לי להמשיך .. אבל אני לא נהנת וגם הוא לא , כי הוא רואה שלא כיף לי וקצת כואב וזה לא שווה את זה... למרות שזה לא דבר מהנה , אני באמת עושה מאמצים בשביל לספק את חבר שלי ואני מרגישה שזה לא מספיק .. גם הרצון שלי בכלל לקיים יחסי מין הוא נורא נמוך מכל המעגל הזה שהייתי בו של הכאב.. הרופאת נשים אמרה לי שזה עניין של זמן ולמידה , ואני מפחדת שאצלי זה בחיים לא יעבור .. האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להנות מהסקס ? זה ישאר ככה לנצח ? יש לציין שאני לא עושה את זה רק בשביל חבר שלי אלא גם בשביל עצמי , נורא חשוב לי להנות מזה , וזה ניראלי חלק חשוב וגדול במערכת יחסים בריאה ונורמלית.. תודה רבה :)

טל היקרה רופאת הנשים שלך עם כל הכבוד לה, היא רופאה גניקולוגית ואין היא פסיכולוגית וסביר גם שאינה סקסולוגית. כך שללא ספק היא מבינה נפלא בפיזיולוגיה של איבר המין אך לא בהכרח היא מבינה במנגנונים הנפשיים המפעילים תשוקה מינית. במקרה זה העיצה שלה שעם הזמן ועם האוכל יבוא גם התאבון לא בהכרח נכונה והיא אמרה זאת פשוט משום שלא היה לה דבר טוב יותר לומר. ראשית לא ברור אם נרפאית מוסטבוליטיס מדוע עדיין יש לך כאבים בחדירה? ריפוי מוסטבוליטיס פירושו העדר מוחלט של כאב, ואם יש לך כאב פירושו שלא נרפאית לגמרי מהוסטבוליטיס. מלכתחילה וסטבוליטיס עלול להופיע אצל נשים מסוימות על רקע של תשוקה מינית נמוכה וכמובן שהוא מצדו מוסיף עוד יותר להורדת התשוקה בשל הכאב. כך או כך את לא נהנית כיום מיחסי מין ואולי גם קצת סובלת מכאב ולפיכך הפתרון היחידי שאני רואה הוא לגשת לטיפול פסיכוסקסולוגי אשר יסייע בידייך להבין ולשחרר את המעצורים שיש לך בתשוקה המינית ובהנאה המינית. כמו כן עלייך להרפא לחלוטין מהוסטבוליטיס. הייתי ממליצה בשלב הנוכחי להמעיט בקיום חדירות הן בגלל שזה כואב לך והן משום שאינך נהנית מכך. מומלץ להתמקד בשלב הנוכחי רק בדברים שנעימים לך כגון חיבוקים, ליטופים, גיפופים והתנשקויות, רק מה שאת אוהב וגורם לך הנאה רגשית וגופנית ולא מעבר לכך. כל ניסיון להתנהג באופן מיני בדרך שאינה גורמת לך להנאה מסיבה זו או אחרת, רק יגרום לתגובת נגד של ירידה נוספת בתשוקה. אסור לאף אישה להכריח את עצמה להתנהגות מינית שאין היא מהנה בכך עבור עצמה באופן כרוני ולאורך זמן שכן יש בכך פוטנציאל של הרס התשוקה המינית. תחילה עלייך להבין מדוע תשוקתך נמוכה, לאחר מכן להבין מהם הצרכים הגופניים שלך ומה עושה לך טוב באופן פיזי ורק לאחר מכן להתחיל ליישם זאת עם בן זוג. אם יש לך בן זוג מבין אוהב ומתחשב, הוא יהיה מוכן להסתפק בתחליפי התעלסות ביניכם או בצורות שונות של אוננות ביניכם בעודך פונה לטיפול פסיכוסקסולוגי כדי לצאת מהמלכודת בה את נמצאת. כל טוב ובהצלחה אילנה

אשמח לשתף אותך בדבר שמעיק עליי כבר שנתיים ולשמוע חוות דעתך בנוגע אליו לפני שנתיים בהיותי בת 15 וחצי עשיתי את טעות חיי כאשר הכרתי מישהו ושכבתי איתו כשלא היינו חברים ואהבתי אותו והוא שידר לי שגם אהב אותי ונתתי לו להיות הראשון שלי, אחרי שתקופה היינו מקיימים יחסי מין הוא התחיל עם חברה טובה שלי ואמר לה שהוא לא בקשר עם אף אחת ... (כלומר הכחיש שאנחנו בקשר) . מהר מאוד התנתקנו אחד מהשני .... ומאז אני אוהבת אותו (אולי בגלל שהוא היה הראשון שלי).. ניסיתי מאז להיות בערך כבר עם 60 אנשים מבחינת קשר רציני , ונמאס לי מהר מאנשים אני מהר בורחת ומהר מתנתקת . גם כאשר מגיעים למין אני מפחדת לתת ואני אומרת "אני לא טרף קל" . מאז לא הייתי בקשר עם מישהו הרבה זמן כי אם התחלתי קשר מהר מאוד ברחתי ממנו , אני כבר נואשת לנוכח העובדה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד . אני כבר לא מאמינה בברית נישואין . כל אחד שאני מנסה להתחיל קשר איתו אני לא שומרת לו אמונים ואני גם אומרת לו את זה .(כאילו אני עושה מה שבראש שלי) . ולפעמים אני רואה את חברות שלי עם החבר שלהן ואני גם רוצה ואני מרגישה שזה חסר לי כל האהבה הזאת ואני גם יכולה להשיג מישהו כי הרבה מעוניינים בי הבעיה שאני יודעת שאם אני יתחיל קשר עם מישהו אני יפגע ואני מפחדת מהפגיעה שלי- כי כשאני אוהבת זה יותר מידי . גם נכנסה לי לראש העובדה שכל הגברים רק רוצים מין , ורק זה בראש שלהם . מאז שהייתי איתו לפני שנתיים וחצי אם אני עם גבר זה רק כדי להוכיח לעצמי שהשגתי . אומרים שאחרי שפעם ראשונה נפתחים מבחינה מינית לא מפסיקים ומתמכרים לזה ואני מופתעת בכך שאצלי זה לא ככה מאז שהוא היה הפעם הראשונה שלי לא הייתי עם אף אחד , ואני גם מפחדת להיות . אשמח שתביעיי דעתך בעניין, אני כבר נואשת . כל כך כואב לי על המצב שאני שרוייה בו , אין לי ביטחון באהבה . תודה.....

פונה יקרה אהבה ראשונה מאכזבת אכן יכולה לגרום כאב, אך אין להסיק ממנה בשום פנים ואופן לגבי שאר מערכות היחסים בעולם. נכון שבן זוגך הראשון למין התנהג בצורה לא הגונה ובגד בך ועוד עם חברה טובה.אך אין זה סיבה לראות בגברים כבוגדים, וכמוליכי שולל. מתוך פנייתך לא ברור אם יצאת עם 60 בחורים (נפגשת עמם בלבד) או שקיימת יחסים עם 60 בחורים. מכל מקום, כך או כך, 60 בחורים בשנתיים, גם ללא יחסי מין זהו מספר עצום, מה שמראה שאת נמצאת בפאניקה ובמצב אובססיבי להוכיח לעצמך שבנים מעוניינים בך וזה העניין היחיד שלך. אינך מעוניינת בעצם בקשר, אלא רק בכיבוש בו תגלי שבחור מעוניין בך. לא ברור מה יוצא לך מהוכחות אלה מלבד שיברון לב על זה שאין לך בן זוג אוהב ונאמן שאותו את יכולה לאהוב בחזרה. הרושם הוא שאת נמצאת במצב של דיכאון מסוים ואובססיה ביחס לתפיסת זוגיות וגברים ולפיכך הדבר היחידי שניתן לומר לך הוא למהר הכי שאפשר ולפנות לטיפול פסיכולוגי. את מאד צעירה והתנהגותך בשלב זה פוגעת בך מאד ומוליכה אותך בדרך מוטעית ושגויה. מהרי ופני לטיפול פסיכולוגי!!! אם אין ביכולתך לממן טיפול פרטי, פני לפסיכולוג (רצוי פסיכולוגית) בקופת החולים אליה את שייכת. עלות טיפול במצב זה הינה מופחתת. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום. אני ובן הזוג בסך הכל שנה וחצי ביחד אך בקשר מאוד אינטנסיבי. אנחנו גרים ביחד למעלה מחצי שנה. הסקס מעולם לא היה להיט. בן הזוג שלי גומר מאוד מהר. אני לא נהנית מהסקס בכלל. אך מצד שני, מעולם לא ממש נהניתי מחווית הסקס. עם תחילת ההיכרות, לא נמשכתי במיוחד אליו, אך עם הזמן וההיכרות, המשיכה גברה וכך גם הרצון שלי במגע שלו ובסקס, על אף שלא היה מוצלח למדי בדיעבד. בחודשים האחרונים הסקס ממש גווע (פעם בחודש בערך במקרה הטוב), ואני ממש לא מעוניינת במגע או בקיום היחסים. אני מרגישה שאני לא ממש נמשכת לבן הזוג. האם ניתן לשפר את היחסים? האם ניתן לעודד את המשיכה המינית או לעוררה מחדש? חשוב לציין כי בן זוגי לא מעוניין בטיפול זוגי מסוג שהוא, וגם אני לא ממש חפצה/ יכולה לגשת לעניין. אודה לעזרתך.

נורית היקרה את מדברת על שינויים בתשוקתך המינית כלפי בן זוגך לאורך זמן ההכרות ביניכם. בהתחלה לא כל כך, אחר כך יותר, ועכשיו לגמרי לא. יוצא אפוא שמלכתחילה רמת התשוקה הבסיסית שלך כלפי בן זוגך, או שרמת התשוקה הכללית שלך באופן כללי אינה גבוהה במיוחד ובתוך "הכמות " של תשוקה מינית לא חזקה במיוחד את חווה שינויים של תקופה לא כל כך, תקופה כן ותקופה לא. לא ברור האם השינויים בתשוקה נובעים משינויים ביחס ברגשי ביניכם, כמו כן לא ברור מדוע אינך נהנית במהלך ההתעלסות שהרי ניתן להנות מהתעלסות וממין גם אם החדירה הינה קצרה, על רקע שפיכה מוקדמת. במידה והשפיכה המוקדמת מתסכלת אותך ויוצרת התנגדות לחיי המין יכול בן זוגך לקחת תרופה לעיכוב השפיכה המהירה ואז משך החדירה יתארך משמעותית. קשה להסיק מסקנות לגבי הגורמים לשינויים בתשוקה שלך. לא ברור הרקע לכך ולא ברורות הסיבות. לפיכך איני רואה פתרון אלא שתפני ליעוץ מיני אישי אם אין ברצונכם לפנות ליעוץ מיני זוגי. אם את שוללת כל נכונות לפנות ליעוץ מיני כלשהו לא אישי ולא זוגי, עליך פשוט לעשות את את העבודה לבד ולהתחיל לקרוא חומר מקצועי בנושא של תשוקה מינית על מנת להבין את עצמך ואת תגובותיך. בהעדר היכרות אישית איתך ומידע מפורט אודותיך קשה לתת טיפים הולמים. כל טוב ובהצלחה אילנה

נורית היקרה את מדברת על שינויים בתשוקתך המינית כלפי בן זוגך לאורך זמן ההכרות ביניכם. בהתחלה לא כל כך, אחר כך יותר, ועכשיו לגמרי לא. יוצא אפוא שמלכתחילה רמת התשוקה הבסיסית שלך כלפי בן זוגך, או שרמת התשוקה הכללית שלך באופן כללי אינה גבוהה במיוחד ובתוך "הכמות " של תשוקה מינית לא חזקה במיוחד את חווה שינויים של תקופה לא כל כך, תקופה כן ותקופה לא. לא ברור האם השינויים בתשוקה נובעים משינויים ביחס ברגשי ביניכם, כמו כן לא ברור מדוע אינך נהנית במהלך ההתעלסות שהרי ניתן להנות מהתעלסות וממין גם אם החדירה הינה קצרה, על רקע שפיכה מוקדמת. במידה והשפיכה המוקדמת מתסכלת אותך ויוצרת התנגדות לחיי המין יכול בן זוגך לקחת תרופה לעיכוב השפיכה המהירה ואז משך החדירה יתארך משמעותית. קשה להסיק מסקנות לגבי הגורמים לשינויים בתשוקה שלך. לא ברור הרקע לכך ולא ברורות הסיבות. לפיכך איני רואה פתרון אלא שתפני ליעוץ מיני אישי אם אין ברצונכם לפנות ליעוץ מיני זוגי. אם את שוללת כל נכונות לפנות ליעוץ מיני כלשהו לא אישי ולא זוגי, עליך פשוט לעשות את את העבודה לבד ולהתחיל לקרוא חומר מקצועי בנושא של תשוקה מינית על מנת להבין את עצמך ואת תגובותיך. בהעדר היכרות אישית איתך ומידע מפורט אודותיך קשה לתת טיפים הולמים. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, אני באמצע שנות הארבעים ונשואה כ-25 שנה לבן זוג המבוגר ממני ב-12 שנה .ויש לנו שלושה ילדים . הקשר ביני ובין בעלי החל כמשיכה גופנית ,היו לנו יחסי מין סבירים אך מערכת היחסים בינינו נעדרת כמעט בתקשורת למעט נושאים כללים הקשורים לבית ולילדים .במהלך שנות הנישואים ידענו עליות ומורדות במערכת הזוגית וכמובן צברנו משקעים וכעסים האחד כלפי השניה .מזה כ-7 שנים שאין בינינו יחסי מין בכלל !!! שנינו עלינו במשקל והיתה תקופה שחשתי שיתכן וזו הבעיה וירדתי במשקל והיה ניסיון לקיים יחסי מין אך בעלי למעט ליטוף שניים הפנה את גבו .תחילה חשבתי שיתכן והוא סובל מחוסר זיקפה עקב נטילת תרופות לשומנים ויתר לחץ דם ...אך ככל שהשנים חלפו וכשניסיתי לשוחח עימו, בכל שיחה הטענות שלו היו שונות מפעמים קודמות ..בחלקן הוא טען שכל השנים הוא יזם ונמאס לו ,בפעמים אחרות הוא טען שהוא אינו "מכונת מין" וכו'ואני כיום חיה בתחושה שיתכן והוא מנהל מערכת יחסים מחוץ למסגרת הנישואים .הוא כמובן מכחיש זאת בתוקף .יש לציין שלפני כחודש מצאתי מספר טלפון של מישהי בנמעני ההודעה שלו וכששאלתי מי זאת הוא התחמק מתשובה ורק לאחר מספר ימים הוא בחר לספר שמצא חברה לשעבר בפייסבוק וניפגש איתה לכוס קפה בלבד , אנו ישנים כיום בחדרים נפרדים וכלפי חוץ מערכת היחסים בינינו נראית רגילה...הוא מודע לעובדה שאני חושדת בו זמן רב ....כיוון שאני מתקשה להאמין שהוא בוחר לחיות ללא יחסי מין 7 שנים . בעלי מעולם לא קינא לי ,לא אחת הוא מצהיר שאם ארצה לצאת עם אחרים וזה יגרום לי אושר אז זה בסדר מבחינתו .אחיו ואחיותיו של בעלי קיימו קשרים ובגדו בבני זוגם ובראייה של בעלי אין זה פסול . אני אובדת עצות ואינני יודעת מה לחשוב וכיצד לנהוג . האם הגיוני שגבר יחיה מבחירה ללא יחסי מין למעלה מ-7 שנים ? אודה לך על התייחסותך . תודה

תמר היקרה לגבי שאלתך הספציפית, אין לי מושג אם בעלך בוגד בך או לא שכן יתכן בהחלט מצב אצל גבר בן 57, שיעבור שלב של דיכוי בתשוקה המינית, אם על רקע נפשי, אם על רקע בריאותי ותרופתי ואם על רקע הורמונלי. כך שבהחלט יתכן שב 7 השנים האחרונות יש לבעלך ירידה בתשוקה המינית באופן כללי או כלפיך באופן ספציפי ויתכן שהוא מסתפק באוננות בלבד. אפשר כמובן שאני טועה. אך העדר תשוקה ליחסי המין עם האישה הוא לא כל כך נדיר. נראה לי מתוך הפנייה שהבעיה המרכזית בינכם היא נתק אישי ותקשורתי. אתם חיים איש לעצמו בחדרים נפרדים. בעלך אינו מגיב מילולית לשאלותיך. לא ברור כיצד את מגיבה לפניות שלו כלפייך והרושם הוא של שני אנשים שאיבדו את הדרך זה אל זה. לא ניכרת חברות, ידידות או התחשבות ברגשות. הייתי ממליצה לכם לפנות לטיפול זוגי כדי לשפר את איכות החיים המשותפים. במידה ואחד מכם לא חש שהוא מעוניין בטיפול זוגי, הרי שמומלץ לך מאחר ואת נמצאת במצוקה ואי בהירות כיצד עלייך לנהוג לפנות ליעוץ אישי שיתן לך כלים לראייה כוללת של המצב ולבחינת דרכך בהמשך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 37, בעלי בן 40 ולנו 3 ילדים קטנים, אנו נשואים 9 שנים, חיינו חיים מלאים ומגוונים והגענו אני ובעלי להישגים משותפים רבים, הנאמנות של שנינו לא הייתה מוטלת בספק מעולם למרות הפיתויים הרבים שקיימים דווקא סביבי בשל עבודה עם אנשים רבים. לפניי חודשיים וחצי גיליתי שבעלי העדין שהיה כל שנותינו נאמן לחלוטין הכיר בעבודתו בבחורה עימה החל לדבר, השיחות הפכו יותר אינטנסיביות עד שהחל להרגיש רגשות לא ברורות כלפיה, והחליט לדבר איתה בכדי להפסיק את השיחות שהיו שיחות חולין והופתע כשגילתה רגשות דומות כלפיו, מאז במשך חודש שלם דיבר עימה ללא ידיעתי, התכתב איתה בהודעות וסיפר לה מידי יום את שעל ליבו, שהוא לא יודע מה לעשות ולא מעוניין בקשר איתה אבל זה חזק ממנו, היו הודעות בודדות של הבעת רגשות, לטענתו הוא לא אהב אותה ולא רצה מעולם לעזוב אותי בשבילה, אלא הרגיש מוזר מהשיחות ובשיעבד רצה רק לדבר איתה ונהנה מהשיחות וזה הוביל אותו למחשבות מוטעות, ומעשה אימפולסיבי שהיה אמור להניב תוצאה הפוכה וגרם לההפך. במהלך אותו חודש בעלי התנהג כמו חולה, היה מאד עצבני וחסר מנוחה ושקט, לבסוף לאחר אותו חודש וחצי סיפר לי והתייסר קשות. אני הגבתי בצורה איומה, וחשתי פגיעה עמוקה כל כך וחוסר איזון, ירדתי במשקל כבר 8 קילו ואין לי חשק לכלום, אני בדיכאון איום ונקרעת בין שקט נפשי לעצמי ופרידה לבין ניסיון לסלוח למען הילדים שעוד קטנים מאד וזה ממש כואב לי שמגיל כזה הם יהיו ללא דמות אב תמידית בבית,רכשנו גם עכשיו את בית חלומותנו, אני מאד רוצה לסלוח ולא יכולה, בעלי ממעיט בערך של המעשה וטוען שלא בגד אלא רק שיתף אחרת במחשבות שהיו לטענתו מוטעות והוא נסחף ואיבד שליטה,הוא טוען שהיום בעבודה הוא לא מבין לאחר שסיפר לי איך הרגיש ככה ונשבע שהכל נעלם כלא היה, אם תוכלי לתת עצה, אשמח.

אורלי היקרה אפשר להבין לליבך, על כך שבעלך היה "ממוגנט" לאישה אחרת תקופה קצרה, אך יחד עם זאת יש להביא בחשבון שהדברים אינם מתרחשים במקרה או ללא תשתית. משום מה, משהו בקשר בינך לבין בעלך ברמה כלשהי לא סיפק את כל צרכיו, יתכן בהחלט שלא נתן לזה בפנייך ביטוי הולם בגלל פחד מוטעה או צודק מפני תגובתך ובקצרה - לא העיז לחשוף בפנייך צרכים רגשיים מסוימים. כתוצאה מכך היה לו צורך למצוא אובייקט נשי אחר אותו ישתף בעולמו הפנימי. משבר כגון זה אודותיו את כותבת, עשוי להוות מקור למשקעי טינה, כעס והתרחקות כרונית ועשוי מאידך להוות הזדמנות לצמיחה זוגית משמעותית של שניכם. לא נראה שהיה כאן רומן רציני, אלא שהיתה כאן התמגנטות לשיתוף רגשי אינטימי מתוך מקום של חסך. הייתי ממליצה לשניכם ביחד לפנות לטיפול זוגי, על מנת להטיב להבין האחד את השני, על מנת להבין כיצד נוצר אותו חסך בזוגיותשהביא להשתלשלות הארועים אודותיהם סיפרת ועל מנת למצוא פתרונות רגשיים הולמים עבור שניכם, כדי להמשיך ולהיות מסוגלים לתת אמון האחד בשני ולמצוא חברות אינטימית האחד בשני. בהחלט יש לנצל את המשבר לצרכי בחינה לעומק של הזוגיות הנוכחית ושל בנייה מחדש של מערכת היחסים בחלקה אולי על פי עקרונות חדשים או דרך התמודדות חדשה. נא מהרו ופנו לטיפול זוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי,אשמח לפתרון וגם אשתי,אנחנו מתחבקים מדברים מתנשקים -ועושים סקס לפעמיים- הבעיה: אני תמיד צריך ליזום והיא בהתחלה תמיד בחוסר חשק לוקח לה הרבה זמן עד שנכנסת ולפעמיים שמתחילים לא יכולה יותר.הסיבה שאומרת לי שרוצה רק שקט בסוף יום-למרות שיש לה שקט רוב השבוע-והיא ואני רוצים לפחות פעם בשבוע שהיה לה חשק לסקס.מה עושים?

שמואל היקר חבל שאין נתונים אודות גילכם, משך הזמן בו אתם נשואים ובכלל תעסוקתכם היומית ומכלול העיניניים בהם אתם עסוקים. בקצרה בהעדר הנתונים ההולמים נאמר, שכדאי למצוא זמן מיוחד לשקט, אשר לפניו תהיה מנוחה הולמת. יתכן שהזמן לכך הוא שבת בבוקר. ובמידה ויש ילדים בגיל שבו הם עוד עלולים להפריע בשבת בבוקר, כדאי להקדיש לכך את אחד מערבי סוף השבוע, שלפניו תוכל אשתך לנוח כהלכה או לישוןכאשר אתה דואג באותו הזמן לכל ענייני הבית בהם נדרש טיפול והתייחסות. אני מניחה שעם קצת רצון טוב והתארגנות נכונה ניתן למצוא יום קבוע בו שניכם תוכלו ליצור את התנאים של שקט מקדמי ומנוחה על מנת לאפשר לאשתך להפנות אנרגיה לנושא המיני. כל טוב ובהצלחה אילנה

שמואל היקר חבל שאין נתונים אודות גילכם, משך הזמן בו אתם נשואים ובכלל תעסוקתכם היומית ומכלול העיניניים בהם אתם עסוקים. בקצרה בהעדר הנתונים ההולמים נאמר, שכדאי למצוא זמן מיוחד לשקט, אשר לפניו תהיה מנוחה הולמת. יתכן שהזמן לכך הוא שבת בבוקר. ובמידה ויש ילדים בגיל שבו הם עוד עלולים להפריע בשבת בבוקר, כדאי להקדיש לכך את אחד מערבי סוף השבוע, שלפניו תוכל אשתך לנוח כהלכה או לישוןכאשר אתה דואג באותו הזמן לכל ענייני הבית בהם נדרש טיפול והתייחסות. אני מניחה שעם קצת רצון טוב והתארגנות נכונה ניתן למצוא יום קבוע בו שניכם תוכלו ליצור את התנאים של שקט מקדמי ומנוחה על מנת לאפשר לאשתך להפנות אנרגיה לנושא המיני. כל טוב ובהצלחה אילנה

אינני יודעת איך להתחיל ולספר אבל אנסה לתמצת... אני בחורה בת 26 ודתייה, סטודנטית בשנה האחרונה ללימודים. וקשה לי ואף מאוד מבחינה זוגית כך לפחות אני מרגישה. כל חברותי התחתנו וחלקן אף עם ילדים...ואני כן מה לעשות כבר מתחילה ללתהות מה יעלה בגרולי... אני לא יודעת מה גורם לזה שאינני מוצאת את זיווגי , אף ללפני שבועיים נרשמתי לאתרי הכרויות לדתיים אבל שם מרגיש שפשוט האנשים הלא נכונים פונים אליי ומי שאני מעוניינת דוחה אותי... זה מרגיש קצת ריקני בלב לראות שהנה עוד חג בפתח ואין לי עם מי לחלוק אהבה (אצל הדתיים קשה לצאת אם זה לא למטרה רצינית ואני סוחבת כל פעם דייטים אבל קשר רציני טרם היה לי) קשה לי עם זה שכבר בחופשות אין עם מי לטייל כי חברותיי מטיילות עם בעליהן ואינני יכולה להיות צלע 3... הלב שלי נחמץ..יהיו כאלה שיאמרו שאני בררנית (כן מפריע לי לצאת עם בחור הנמוך ממני-אני 1.70 ואם אינו אקדמאי ..לא שלא ניסיתי, ניסיתי אבל לא התאים..) אני מרגישה קצת אבודה, לחוצה ואולי תוהה שמא אולי חו"ח לא אמצא זיווגי..גם אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים, גם אני רוצה שאמי תזכה לראות אותי צועדת לחופה.. אשמח להצעתך.. חג שמח

פונה יקרה בהחלט אני מבינה לליבך. שכן בהיותך בחורה דתייה, גיל 26 נחשב גיל מופלג לרווקות ככל הנראה לעומת בנות במגזר החילוני שאצלן גיל 26 עבור רווקה הוא גיל סביר בהחלט וללא פחדים מאי מציאת זיווג הולם. כך שבמקרה שלך, אחד הסיבות לפחדים נעוצה בהקשר החברתי-דתי אליו את שייכת. איני חושבת שאת בררנית במיוחד אם את מבקשת בחור בגובהך או אקדמאי כמוך, אלה דרישות סבירות בהחלט ואין לראות בהם סימן לבררנות יתר. מובן התיסכול שלך וחווית החסר אודות בן זוג על כל המשתמע מכך על בילויים וחיי חברה. במגזר הדתי קיימת מגבלה רצינית של עומס יתר המוטל על כתפי הנועדים לצורך היכרות שכן עליהם לקבל החלטה בזמן מאד קצר האם זה מתאים "להיות דבר רציני" או לא. האם יש אפשרות שטווח זמן קצר זה הוא הגורם לך לחרדה ולהתנהלות ביקורתית מבחינתך? אצל חילונים "יש את כל הזמן שבעולם", חודשים ואף שנה-שנתיים (ולעיתים יותר) כדי להחליט אם בן הזוג מתאים או לא, גם רגשית, גם התנהגותית וגם מינית ואם לא - אז זה בסדר להמשיך הלאה. לא כך הדבר אצלך בהתאם לתפיסת עולמך. מסיבות כלשהן חברותיך כן הצליחו להתמודד עם קבלת החלטה בזמן הכרות קצר ואת אינך מצליחה בכך. מאחר ואיני מכירה אותך , קשה לומר מתוך הפניה מה הם הגורמים האישיותיים והפנימים המקשים עליך את ההתנהלות בתוך תנאי המגזר הדתי. לכן הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוגית בקופת החולים אליה את שייכת על מנת לברר יותר לעומק ובאופן אישי אודות המכשולים המונעים ממך לתפקד נכון רגשית בתחום הנדון. כל טוב ובהצלחה חג שמח אילנה

שלום, אני בחורה בת 25 משכילה יש לי עבודה נחמדה ולא חסר לי יותר מידי. מה שמפריע לי הוא שמעולם לא יצאתי עם מישהו ולו לדייט אחד. בהתחלה באמת סירבתי לכל הצעה להיכרות, אם הוא לא היה נראה לי או שהחברים שלו לא מצאו חן בעיני. וכן קשה לי גם לוותר על החופש שלי. בתקופה האחרונה למעלה מחצי שנה החלטתי שאני מאוד רוצה ושווה לי לוותר על השטויות מסביב.ושלצורך התחלה מספיק לי לצאת לדייט. זה פשוט לא עובד אני לא מצליחה להבין מה עוצר בעדי.. בכל תקופה בחיי היו לי תירוצים ועכשיו הם נגמרו אני לא מצליחה להבין איפה הבעיה. אני מרגישה שזה משהו שאני משדרת. כי אני נראית לא רע.. איך יודעים להבין מה הבעיה. זה כבר ממש מלחיץ.. יצא לי להתאהב רק שתמיד המידע הזה נשאר אצלי.. ולא עשיתי יותר מידי.. לא מזמן הכרתי בחור נחמד והחלטתי שזאת ההדזמנות שלי, נראה לי שהבהרתי את המסר רק שאז התגלה שיש לו חברה. אני באמת מרגישה אחרת ושאני באמת מוכנה רק שזה לא קורה.. אשמח לדעה בנושא, מוכנה לכל מבחן.. תודה מראש

פונה יקרה בפניתך את מציינת עכבה ברגשיות ובמיניות כלפי גברים, מאז גיל ההתבגרות למעשה. במצב עניינים רגיל, כשהדברים זורמים בטבעיות ובאופן ספונטני ללא מעצורים, בנות "נדלקות" על בנים ובנים "נדלקים" על בנות. ההדלקות מקורה הן בדחפים המיניים והן ברצון לאהוב ולהיות נאהב. כלומר מקור ההדלקות, הוא גם רגשי וגם גופני. כמו כן, מתפתחת סקרנות טבעית כלפי המין השני, וסקרנות זו, מופנית לאיתות מבני המין השני שיש עניין בהם, ליצירת מפגשים מזדמנים המתפתחים בהמשך, ולהתלהבות כלפי הכרויות בנסיבות שונות, ביניהם גם בליינד דייט. מסיבות שאינן ברורות לך ולפיכך גם לבטח לא לנו. תהליך זה של סקרנות, התלהבות, עניין והדלקות כלפי בנים, לא בא לידי ביטוי אצלך ורק עכשיו הוא מתחיל לנבוט בקצב מסוים. העובדה שדברים לא קורים כרגע כפי שהיית מצפה, מקורה אולי בחוסר ניסיון והעדר מיומנות בינ-מינית, כיצד לאותת לגבר בו את מעוניינת וכיצד להיות מזמינה קשר איתו. פרט להעדר הניסיון, פועלות ככל הנראה עדיין העכבות הישנות וככל הנראה הן גורמות לנכונות שלך בהווה להיות לא חזקה מספיק או כזו שאינה משדרת בעוצמה ובהתכוונות ברורה וחזקה. הייתי ממליצה על פנייה לטיפול פסיכולוגי בעכבות שליוו אותך עד כה על מנת להפטר מהשאריות שלהן. כדי לרכוש התנסויות נסי להגיע למצבי הכרויות דרך הפורומים המיועדים לגילאי 20+ הם עורכים מפגשים חברתיים של גולשי הפורום, בהם כמובן ניתן להכיר אנשים חדשים וכמו כן לנסות לפנות לבנים שמוצאים חן בעינייך או דרך הפייסבוק או דרך אתרי הכרויות. שווה להתחיל לצאת לבליינד דייטס ולמפגשים חברתיים על מנת לראות כיצד את מתנהלת בהם, מה את מרגישה וכיצד מגיבים אליך. לא די בלהיות מוכנה מבפנים, יש צורך ליישם זאת במציאות במפגש עם בני אדם ולקבל את הפידבק ההולם. כל טוב ובהצלחה אילנה

וואו.. אני מרגישה שקלעת בול.. אני חייבת להגיד שאני ממש ממש מודה לך על התשובה הממוקדת והאכפתית.. אני לא ממש יודעת איך מתחילים וכן, שמעתי על עצות ללכת לטיפול בזמן האחרון.. אבל אני מגישה אבודה גם באיך מתחילים טיפול.. את יודעת, עכשיו לפחות אני יודעת בדיוק (למרות שזה נשמע מוזר)מאיפה זה נובע.. הדרך תיהיה אולי ברורה יותר.. ישר כוח

מקווה שתצליחי גם בדרך החדשה של בחירת טיפול הולם. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשואה 7 שנים עם שני ילדים, יש עליות וירידות בחיי הנישואין שלנו, לרוב אני לא מרוצה מחיי הנישואין לא טוב לי במערכת הזאת אבל יש לי פחד לקום וללכת בכל אופן יחסי המין שלנו לא הכי טובים תמיד, הבעל הוא היוזם אנחנו מתכננים הריון שלישי ובאחת השיחות שלנו הוא פשוט אמר לי כמה בעבר הוא היה נהנה הרבה יותר (מבחינת סקס) עם בנות זוג אחרות ועכשיו לא!! נפגעתי מאוד וקצת התנתקתי ממנו הוא לא מבין שזה פגע בי איך ממשיכים ???? קשה לי לסלוח לו על ההשוואה ביני לאותן בנות...........

פונה יקרה בפנייתך ציינת את חוסר הסיפוק וחוסר השביעות רצון שלך ממערכת היחסים שלך עם בעלך. יש להניח שכמו אצל כולנו, הגוף הולך בעקבות הנפש ואם אכן אינך מרוצה ממערכת היחסים, קשה לדמיין שאת מצליחה לגלות התלהבות, אהבה, ועונג עמוק במערכת יחסי המין. רגשות שליליים "מכבים" באופן טבעי הן אהתשוקה והן ההנאה המינית ולבטח שאינן מפעילים אותך להעניק עינוגים מסעירים לבן זוגך. לאור כל האמור, אני מניחה שאין ביכולתך לבטא דפוס מיני של מאהבת מעולה, בשל הרגשות השלילים שאת חשה כלפי בן זוגך למיטה. טבעי אפוא שבעלך יחוש זאת. לא ברור לי מדוע נעלבת כל כך מכך שהשווה אותך לבנות זוג מיניות אחרות. סביר שבתחילת הקשר שלכם, אם היית אז נלהבת ומאוהבת היית בת זוג מינית הרבה יותר חמה וסוערת מאשר כיום. כיצד את יכולה להיות מאהבת טובה, כאשר את חשה כעס ואכזבה כלפי בן זוגך למיטה? דבריו הרי תואמים בדיוק גם את הרגשתך כלפיו. אז מהיכן צץ לו העלבון? אם אינך אוהבת אותו, כיצד את מצפה שתלהיבי אותו במיטה כאשר את בעצמך אינך נלהבת? אני מבינה שיש פה פגיעה באגו הנשי, אך השאלה כיצד ממשיכים - מוטב שתופנה למכלול היחסים האישיים שביניכם ומוטב שתשאלי את עצמך כיצד את ממשיכה מערכת יחסים בה את כה מאוכזבת ומתוסכלת - זו הבעיה המרכזית! הנושא המיני הוא השתקפות בלבד ולא המהות של הבעיה המרכזית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום ד"ר. אני בן 16 ויש לי שאלה חשובה לדעתי אז כך אני לא עשיתי ברית מילה בילדותי ועכשיו יש לי את העור שעוטף את ראש איבר מיני אבל בסרטי מין וכדומה הגברים מורידים את העור העוטף את ראש איבר המין למטה הם מורידים אותו ומוצאים את הראש אני נסיתי לעשות זאת אבל זה כואב וזה לא אפשרי יש מין חוט עור שמחובר מהעור לראש האיבר את יכולה להסביר לי? תודה.

פונה יקר התשובה הטובה ביותר תנתן לך על ידי אורולוג אליו מומלץ שתפנה לבדיקה גופנית. רק אורולוג יאמר לך אם מבנה העורלה שלך תקין ומדוע בזמן זקפה איבר המין שלך לא בולט מחוץ לעורלה. השאלה שלך היא רפואית וגופנית לחלוטין ומצריכה בירור גופני והמלצות על ידי רופא העוסק בכך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, קודם כל מאוד אהבתי את האתר שלכם והזדהיתי פה עם פניות של נשים אחרות. אני נמצעת במערכת יחסים של כמעט שנתיים. הבעיה היא שאני תמיד רוצה לקיים יחסי מין עם החבר שלי [כמה פעמים ביום וכל יום אפילו] ואצלו זה אחרת, הוא תמיד לא רוצה כשאני רוצה, והחשק שלא ירוד, רק כשהוא רוצה אז מקיימים יחסי מין, אם זה היה תלוי בו כמעט ולא היינו שוכבים...המצב הזה מאוד מתסכל אותי כיוון שאני בוכה ונפגעת וחושבת שאולי הוא כבר לא נמשך אליי, או שיש לו מישהי אחרת, או שהוא מסופק ע"י פורנו[ למרות שהבהרתי לו אינסוף שאייננני רוצה כי הוא יצפה בזה כיוון שיש לו איתי ואני תמיד מוכנה להיענה לבקשתו] בקיצור, אני חושבת שאינני מספקת אותו ומצב זה גורם לריבים רבים ובכי ותסכול רב שלי..ווא עושה ממני איזו נמפומנית תאווה למין. יש לציין שאני בת 20 וכך גם הוא. מדוע הוא לא רוצה מין? אני כבר ממש כואבת ועל סף רצון להיפרד כי המצב הזה כבר הורס לי את החיים... מה אוכל לעשות?? נואשת לעצות... תודה.

פונה יקרה נכון הוא שמצד אחד תשוקתך המינית גובהה וחזקה, קצת מעל הנורמה, ומצד שני - תשוקתו המינית של בן זוגך בהחלט חלשה וירודה בהשוואה לגילכם. צפוי שבגיל 20 חלק ניכר מהבחורים הצעירים רוצה הרבה מין לפחות מדי יום ויש המעוניינים מספר פעמים ביום. לעומתם, יש גברים מתונים יותר במיניות גם בגיל 20 המסתפקים במספר פעמים בשבוע בלבד. מין כמו כל תכונה או רצון אחר אינו זהה אצל בני האדם והוא נע על פני כל הספקטרום האפשרי. כלומר - יש מכל סוג ומכל מין. במקרה שלכם, לא ידוע מתוך הפנייה מדוע החשק של בן זוגך ירוד אך מה שברור הוא שקיים פער ניכר ביניכם המביא להרבה כעס, כאב לב ומצוקה רגשית עבור כל אחד מכם. בהחלט סביר שאת תמצאי בחור שישמח מאד לקבל מתנה כמוך התואמת בדיוק לצרכיו המיניים ובהחלט ניתן לשער שגם בן זוגך עשוי להיות מתנה נהדרת לבחורה מתונה יותר במיניותה שצרכיו תואמים לשלה. מאחר ואתם צעירים מאד, אולי שווה לבחון את הרעיון שאולי כל אחד מכם ימצא מישהו המתאים יותר לצרכיו המיניים. כל טוב ובהצלחה אילנה

אנו זוג בשנות השישים ונשואים מעל 35 שנה.בשנים האחרונות אנו מקיימים יחסים ללא משחק מקדים ללא נשיקות וחיבוקים ובלי לטיפות. לאחר שאני "גומר " לאשתי בעזרת הויברטור אז מגיע תורי וגם כאן רק אקט מיני בלבד!בתחילת הנישאוין היה הכל רגיל כולל אפילו מין אורלי! האם קיים תוסף מזון או משהו על מנת לעורר שוב את החשק של אשתי? היא לא מוכנה ללכת ליעוץ.מה עושים

אביב היקר נדמה לי שהתוסף היחיד שניתן להמליץ עליו במצב הנוכחי הוא תוסף של אהבה רומנטיקה וחיזור. האם יתכן שהיחסים ביניכם הם שגרתיים תפקודיים ונעדרי כיף? הרושם שאשתך זקוקה גופנית או פסיכולוגית לסוג של פורקן, בדיוק כמוך אך חסרה אהבה או רכות או התקשורת הגופנית או הבינאישית המביאה לרצון לגעת, להתחבק, להתלטף וכו'. לא נראה לי שיש תוסף תזונה מעורר אהבה רכות והתחשבות. הדבר מחייב שינוי בהתיחסות הרגשית התקשורתי וההתנהגותית ביניכם. ממתי תוסף תזונה משפיע על נשיקות? זו גישה טכנית המתעלמת מהקשר היחסים הכולל. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 27, בזוגיות 4.5 שנים, ונשואים כחצי שנה. בשנה הראשונה של הקשר, הסקס היה מצויין, ובתדירות גבוהה, היתה תקופה שהוא רצה שנראה סרטים , ניסיתי והרגשתי לא בנוח עם זה.. עם הזמן הדחף המיני שלו ירד , היום זה ברמה שיכול להיות גם חודש שלם שלא נשכב.. לי זה מאוד מפריע ושוחחתי איתו על זה המון פעמים, הוא טוען שהוא עייף , השמין, וגם אם אנחנו עושים את זה אני מרגישה שזה מלאכותי ומתוכנן, ושזה נעשה כדי לרצות אותי (וזה מוריד את כל ההנאה מבחינתי). האקט עצמו כשקורה בטבעיות מדהים ושנינו נהנים מאוד. חשוב לי לציין שאנחנו ממש אוהבים ומאוהבים וחברים טובים ופרט לחיי המין הזוגיות שלנו טובה, אנחנו נהנים ביחד, הוא מפתיע אותי המון סופ"שים בחו"ל, מסעדות, ומתנות.. (אגב, בחופשות החשק המיני שלו גבוה מאוד) עברו לי כבר כל המחשבות האפשריות בראש: שאני לא מושכת אותו, שהוא בוגד או שאני לא יודעת על הנטיות המיניות שלו.. אני נראית טוב מאוד, מקבלת הרבה מחמאות , ומחוזרת גם כשהוא בסביבה. גם הוא נראה מעולה. מעולם לא בגדתי בו או חשבתי על כך. (לפעמים אני עוקצת אותו ומציעה לו יחסים פתוחים). קשה לי אפילו לשוחח איתו על זה כי אני מרגישה מושפלת מעצם העניין , חונכתי כנראה שהגבר צריך לחזר.. וגם אם אנחנו שוכבים אני מרגישה סוג של השפלה כי כאילו הוא לא באמת רוצה - גם כשזה לגמרי בא ממנו.. הקטע הזה מפרק לנו את הזוגיות, זה גורם לחוסר נעימות, ריבים, להרבה מחשבות אצלי, וזה מרחיק אותנו. אני ממש מרגישה שגזרתי על עצמי חיים ללא מין, וללא ספונטניות. אני אוהבת מאוד את כל שאר התכונות בו. הוא בעל מאוד אוהב, מנשק, חם, מכבד ודואג לכל מה שצריך ואפילו מעבר, זה גבר שממש דואג להגשים לי את כל החלומות והשאיפות . היום אני מוכנה לראות איתו סרטים ולעשות הכל לפני כשנתיים הוא היה מתאמן ולקח dhea 25mg . יכול להיות שזה פגע לו ברמת הטסטוסטרון? הוא עצמאי ועובד המון שעות (לא עבודה פיזית), יכול להיות שהוא באמת עייף? אני ממש רוצה לשפר את המצב ולדעת איך עליי להתנהג. סליחה על המכתב הארוך.. ותודה מראש.

רבקה היקרה כדאי לציין כבר בהתחלה שאת נותנת תאור סותר לגבי חוויותיך בעת קיום המגע המיני. יש פעמים שאת חשה מושפלת ושבעלך עושה זאת לא מתוך תשוקה אוטנטית לא על מנת לרצות אותך ויש פעמים שאת טוענת "כשהסקס ספונטני" שאז הוא מעולה ושניכם מאד נהנים. לא ברור על סמך אילו פרמטרים נעשית ההבחנה מצידך לשפוט מהו סקס "מאולץ" ומהו סקס "ספונטני מעולה"? נדמה לי שלפחות חלק מהשיפוט הוא פרי השלכה שלך על הסיטואציה. בגדול, יש לקבל את טענתך שחלה ירידה בחשק המיני של בעלך, אך את מדגישה שבחופשות יש לו תשוקה גבוהה. כלומר - יש כאן חשיבות והשפעה רבה לנסיבות. יש בהחלט מקום להניח שהעבודה גוזלת ממנו אנרגיה רבה וככל הנראה גם פוגמת בתשוקה או שגורמת לטרדות ולדאגות אותן הוא לוקח הביתה. איני רואה שום סיבה לחשוד בקשרים: לא בבגידה מצדו ולא בהומוסקסואליות. אין כאן דחייה של חוסר אהבה כלפיך שהרי את מציינת שהוא בעל וחבר מעולה אלא פגימה ב"מנוע המיני" במהלך ימי העבודה או במהלך ימי השגרה. לקיחת ה dhea דווקא מעלה את הורמון המין הזכרי טסטסטורון כך שאין לראות בנטילת הורמון ה dhea גורם פוגם במיניות , יתכן דווקא שהפסקת נטילתו שיבשה את האיזון ההורמונלי. ראשית חוכמה מומלץ בירור הורמונלי יסודי של בעלך. אם הרמה ההורמונלית נמוכה יש לאזנה על ידי זריקות הורמונליות. אם הרמה תקינה - כדאי לפנות ליעוץ זוגי פסיכוסקסולוגי, כדי להבין ביתר רגישות וללא כעס ועלבון , מה עובר על בעלך בחיי היומיום. הרושם הוא שהעדר התשוקה המינית הוא לא משהו שבעלך מודע לו בשלב הנוכחי אלא שהדבר פשוט פועל בתוכו באופן הזה ויש לברר את הסיבות לכך. כל טוב ובהצלחה אילנה

לפני זמן מה גילתי אצל בעלי קונדומים.ואנחנו לא משתמשים.לאחר התלבטויות יסוריים...שאלתי אותו לפשרם.וזו תשובתו :כשהיה בתילאנד הוא קיבל אותם מחברו לטיול כי בזמן המסאז' עושים הרפייה(לטענתו היא עושה לו ביד,המסאז'יסטית). הוא אוסיף שהוא לא שכב אם אף אחת וכו' אני לא יודעת כיצד להתייחס לדבריו מצד אחד אני שמחה שהוא גילה לי אך מצד שני אני מרגישה נבגדת.האם זו בגידה?תודה לתשובתך הכנה.

ניני היקרה סיפורו של בעלך נשמע אותנטי ואכן גברים רבים המבקרים בתאילנד "מנצלים" את היחודיות המקומית שבהענקת שירותי ההרפי ה ומסאז' גוף ובעצם יש הטוענים שקשה מאד להיות גבר המבקר בגפו בתאילנד מבלי לחוות חוויה זו. אכן ידוע ששירותי העינוג בתאילנד נעשים ברמת ניקיון והיגיינה גבוהות מאד ותוך הקפדה חסרת פשרות על שימוש בקונדומים. בהנחה וזהו אכן הסיפור ואין סיפור אחר, כלומר סיפור הקונדומים שייך אל ורק לתאילנד עליך להחליט בינך לבינך האם את מפרגנת לבעלך את הנאות החושים היחודיות למקום ולתיזמון בהם שהה, בהנחה וזה היה והסתיים או שמא את רואה בזה בגידה. ההחלטה אם לראות בזה בגידה או לא היא רגשית מצד אחד אך יש בה גם ממד פרקטי מהצד השני על פי רב בגידה היא תהליך המכרסם ביחסים הזוגיים ופוגע באיכותם לאורך זמן. במידה והתרחש תהליך כלשהו קצר ורחוק מחיי היומיום, שאינו מקרין על הדינימיקה הרגשית והמינית בזוגיות השאלה הפרקטית היא האם כדאי להכנס כאן למערבולת רגשית של תפיסת הסיטואציה כבגידה ואולי שווה לשחרר ולראות בזה ארוע עינוג, שהיה חלף, נגמר וזהו. כל טוב ובהצלחה אילנה

תודה עזרת לי לארגן את המחשבות.

שלום, אני גבר בשנות ה20 המוקדמות לחיי לא מעשן בריא מצב גופני ממוצע פלוס טוב :) מרבה לבלות וחי את חיי הלילה של העיר. אך הבעיה שלי היא שאני לא תמיד מגיע לזקפה מלאה וזה פוגע מאוד בחיי המין שלי. ובמקרה שאני כן מגיע די לי בקיום יחסים פעם אחת ואז בטוח בטוח לא תהיה שוב זקפה באותו ערב. מצב זה נמשך גם עם פרטנריות חדשות וגם כשהיתה לי בת זוג קבועה. איך מתקדמים מפה ?

פונה יקר לא ברור מהן הסיבות למצבך. כלומר לא ברור איזה צד "משחק" פה הצד הפיזולוגי ואיזה צד "משחק" הצד הפסיכולוגי. ראשית חוכמה פנה לאורולוג לביצוע כל הבדיקות הגופניות הנדרשות על מנת לדעת אם הכל תקין במערכת ההורמונלית והתפקודית של מנגנון הזקפה. בהנחה שהכל תקין, תוכל או לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי שינסה להבין את השורשים הנפשיים של התופעה או לפנות לקבלת תרופות שומרות זקפה כגון ויאגרה, סיאליס או לביטרה הניתנות על ידי רופא המשפחה. כמובן שהטוב ביותר הוא שילוב הן של טיפול פסיכוסקסולוגי והן שימוש בתרופות בתקופה הקרובה. התרופות אינן זולות, אך הן יעילות מאד וכל רופא משפחה ישמח לרשום אותם. חשוב מאד לרכוש אותן בבתי מרקחת מורשים ובשום צורה ואופן לא באינטנט ולא דרך פירסומים בעיתונות שכן רבים מאד מקרי הזיוף וכמו כן רבים מאד המיקרים של תרופות שפג תוקפן. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשואה 10 שנים עם שני ילדים. המערכת הזוגית שלנו לוותה לעיתים במריבות שבסופן לרוב אני הייתי המפייסת, המוותרת. בעלי איש לא קל, ובכל זאת מצאתי את עצמי נלחמת על הזוגיות ולא מרימה ידיים. בשנתיים האחרונות לערך חלה התדרדרות במערכת היחסים שלנו, בייחוד בהאינטימיות המינית. לפני מספר שבועות לאחר ריב שטותי, בעלי בא ואמר - "זהו, כבר לא אוהב אותך יותר. את לא מעניינת אותי, לא בא לי עלייך יותר. בואי ניפרד." אחרי שיחות נפש ארוכות איתו מאז, החלטנו ללכת לייעוץ זוגי. האם לדעתך יש מקום לייעוץ זוגי כאשר האהבה של בעלי כבר לא קיימת כלפי ? הוא לא מקנא לי, לא חושק בי, אני די לא מעניינת אותו בחיי היום-יום, ובכלל ... האם טיפול עשוי לעזור לנו, או שחבל על המאמץ והזמן ? אשמח לקבל תשובה כנה ...

סמדר היקרה טיפול יכול לעזור רבות למי שרוצה להפתח אליו ולהשקיע בו רגשית ולא יסייע למי שנעול בתוך עצמו, סגור על עצמו ומסרב להשתנות. במהלך השיחות שאתם מקיימים ובעזרת איש המקצוע אליו פניתם, תהיי מודעת באיזה מידה המדובר בשיחות מתיישם ביומיום, או משנה משהו ברגשתיו ובהתיחסותו של בעלך כלפיך. האהבה היא רגש וכמו כל רגש היא נתנונה לתנודות. יש עליות ומורדות באהבה. כמו שאהבה יורדת, כך היא גם יכולה לחזור וללבלב אלא אם כן חלה נקודת "אל חזור" בלב שנסגר ונאטם ושוב אינו פתוח לאפשרות של לאהוב שנית. מתוך המתרחש בשיחות, תוכלי את , בעלך ואיש המקצוע להעריך האם יש תוצאות חיוביות למהלך הזה או שמא נקטתם בו מאוחר מדי לאחר שחלה כבר האטמות של הלב. כפי שאמרתי יש מצבים שהאהבה שבה ומתעוררת אם מצליחים לאתר בצורה מדויקת ולתקן את הגורמים שהביאו לאובדנה, יש מצבים אחרים שהאובדן הוא בלתי הפיך. קשה לעשות הכללה והצלחת הטיפול הזוגי שונה לפיכך בין הזוגות השונים בהתאם לנסיבות וההקשר של כל זוג וזוג. שווה לתת לתהליך זמן של מספר חודשים ולראות אם הוא תקוע א שהוא זורם ומתפתח. מראש קשה ובלי הכרת הנפשות הפועלות קשה לנבא את התהליך ואת התוצאות. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, לפני יותר משנה חוויתי פרידה מאוד קשה מבחור שאיתו הייתי בקשר במשך שנה. לפני חודש הכרתי בחור אחר, אנחנו יוצאים כבר חודש ומאוד קשה לי להיפתח מבחינה רגשית כלפיו, הוא מרגיש את זה וזה מפריע לו, מצד אחד הוא א רוצה ללחוץ עלי אבל קשה לנהל קשר חד צדדי אני מבינה אותו. מאז ומעולם הייתי מאוד סגורה וביישנית, ורק בשנים האחרונות נפתחתי, הקשר הקודם נגמר מאוד רע ואני חוששת להיפגע שוב ולכן אני יודעת שקשה לי להיפתח כלפיו. עם השנים למדתי לשים את עצמי בצד ולחשוב קודם על אחרים, זה טבוע בי כל כך עמוק שזה כבר הפך לאינסטינקט, אני אף פעם לא חושבת על עצמי וזה פוגע בי בסופו של דבר. אני לא בטוחה שהבחור הזה הוא בשבילי, אבל אני גם לא רוצה למשוך איתו את הקשר סתם, אני בת 24 ואני לא רוצה להיפגע שוב, אני יודעת שבשביל הסיכוי לאהבה ולזוגיות אני חייבת לקחת סיכון ואני גם לא רוצה לאבד את הבחור הזה. מה אני עושה? איך אני נפתחת? את חושבת שזה משהו שיבוא עם הזמן? תודה!

פונה יקרה הדבר הרלבנטי ביותר שכתבת הוא שמטעמים לא ברורים ככל הנראה שמקורם בחרדה וחוסר ביטחון למדת להעדיף את צרכי הזולת על פניך ולשים את עצמך בצד. אם לא יהיה לך את עצמך בראש ובראשונה, לא יהיה לך אז גם אף אחד. זהו הכלל הבסיסי של יחסי אנוש. כאשר אדם שם את עצמו בצד הוא מדכא את רגשותיו, את צרכיו ובקצרה את האמצ הפנימית שלו. מהמקום הכבוי והמדוכא, קשה לתת אמון, קשה להפתח ובטח שקשה למצוא שם מאגרים של אהבה עבור הזולת, כאשר את חסרה את האהבה לעצמך ולמי שאת. מאחר ואת צעירה וכל החיים לפנייך, ממש חיוני שתפני לטיפול פסיכולוגי על מנת קודם כל לגלות את עצמך, ללמוד לקבל את מי שהינך ולמצוא בתוך עצמך את הקבלה והאהבה למי שהינך ורק אז מתוך המקום הזה תהיה בך האנרגיה להעניק אהבה לזולת. כאשר יהיה לך את עצמך תפחת החרדה לתת אמון בזולת שכן תדעי שתמיד תמיד יש לך את עצמך בשבילך. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, לאחרונה אני מתקשה להגיע לאורגזמה, לפי שעתי זה נובע בעקבות הדרדרות המערכת יחסים שהיתה עד שהובילה לפרידה, חבר שלי לא היה מצליח להחזיק יותר מכמה שניות היה גומר ואני הייתי נשארת מגורה וניפגעתי מזה מאוד, ככה שכל פעם שהתחלנו לשכב לא עזבה אותי המחשבה שעוד שניה הוא גומר והכל מסתיים ואז לא הייתי מרוכזת בסקס עצמו. בנוסף לכך לפני כחודש התחלתי טיפול נגד חרדה, שהיתה לי כבר בעבר והצלחתי להתגבר עליה לבד ללא רופא וכדורים והפעם פניתי לטיפול מכיוון שכל הזמן פחדתי שהבן זוג שלי לא נאמן ולא בטוח בקשר. התחלתי טיפול תרופתי בפאקסט, יש מצב שהוא מעקב גמירה? מה עושים? תודה וחג שמח!

שירה היקרה חבל שנכנסתם למעגל קסמים של חרדות שהוליכו לפתרונות הלא נכונים. מאחר ובן זוגך סבל משפיכה מוקדמת הפתרון הטוב ביותר היה דווקא לתת לו את הפאקסט אותו את לוקחת היום באופן פרדוקסלי. פאקסט היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המעכבת את רפלקס השפיכה. אצל גברים היא מסייעת לסובלים משפיכה מוקדמת וגורמת להם להחזיק מעמד זמן מספיק ארוך על מנת להביא את בת זוגם לאורגזמה (אם היא גומרת באמצעות חדירה) . נשים הלוקחות פאקסט חלה אצלהן תופעה דומה אלא שהפעם באופן שלילי. הפאקסט חוסם אצל נשים את רפלקס האורגזמה ואז אין הן יכולות , לא משנה מהי צורת הגירוי ומה משך הגירוי, להגיע לאורגזמה. הקיצור פאקסט מונע כמעט לחלוטין אורגזמה אצל נשים. יש באפשרותך לנקוט בשתי פעולות: 1. להפסיק לקחת פאקסט ולהציע אותו לבו זוגך בשל הסיבות שצוינו למעלה. 2. להחליף עבורך במידה ואז זקוקה את הפאקסט בתרופות אחרות ממשפחת SSRI נוגדות דיכאון וחרדה כגון לוסטרל (השם הגנרי הוא סרנדה), שהשפעתה על האורגזמה הנשית קלה יחסית ועם הזמן חלה התרגלות וניתן להגיע יחד עם התרופה אף לאורגזמה. גם לגבי התרופה ציפרלקס הניתנת כתרופה נוגדת דיכאון וחרדה חל עיכוב מסוים ברפלקס האורגזמה המשתחרר במשך הזמן ונשים כן מסוגלות להגיע לאורגזמה יחד עם נטילת התרופה לאחר מספר חודשים. לשאלתך פאקסט אכן מונע גמירה והפתרון הוא החלפתו בתרופות החלופיות שצוינו לעיל שהשפעתם על האורגזמה של האישה קלה יותר. כל טוב ובהצלחה אילנה

הי אילנה, אני נשואה לבן זוגי, וביחד סה"כ 8 שנים כולל ילדה בת שנתיים. אני מרגישה שבשנים האחרונות התרחקנו מאוד וכמעט שלא נשארו לנו דברים במשותף. פעם היינו נהנים לבלות ביחד, אבל היום אנחנו נהנים מדברים שונים. נוצר מצב שכל אחד יש לו חיים משלו, דבר שגם פוגע לנו בקרבה, באינטימיות וביחסי המין. הוא אימץ לעצמו תחביבים לא ממש בריאים, כמו הימורים ואלכוהול, ואני מרגישה שהוא רק מחכה לברוח מהבית ולבלות עם חברים. את הבילויים איתי ועם הילדה הוא עושה מתוך מחוייבות שלו אליה ולא מתוך כיף ורצון אמיתי. הנושא של פרידה כבר על הפרק, והוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. בכל שיחה שיש לנו הוא מגלגל את הכדור אלי. כאילו זאת רק החלטה שלי אם להישאר ביחד ואז אני צריכה להשתנות בהתאם ולאמץ את ההתנהגויות שלו או להיפרד. הוא לא חזק אופי, הוא לא מסוגל לקבל החלטות לבד, ובכלל טוען שכל ההתנהגויות שלו הן תגובה למעשים שלי. כלומר, אני לא משקיעה בו, לכן הוא מחפש ריגושים במקומות אחרים. אני מרגישה שהכל על הכתפיים שלי וקשה לי להחליט איך להתנהג: אם לוותר על הקשר הזה ולהתקדם הלאה או לא, ואם להישאר ביחד - אני לא מוצאת בעצמי את הכוחות לשחרר את הכעס והאכזבה שלי ממנו ולנסות לשפר. אני מרגישה שאין לי פרטנר...מה לעשות? תודה רבה!

לילך היקרה אלכוהול והימורים הם התמכרויות שהשלכותיהן על האדם ועל סביבתו קשות והרסניות. ראשית ההתמכרות מביאה לכך שהמתמכר יעדיף אותה על פני כל דבר אחר והיא בראש סולם העדיפיות של המספקים כאשר שאר סוגי ההנאה הופכים שוליים וחסרי חשיבות. הימורים עלולים להוביל להסתבכויות כספיות קשות ואלכוהוליזם עלול להוליך להתנהגויות תוקפניות ואלימות. קשר עם אדם שהוא מכור לשתי התופעות גם יחד הוא קשר שקשה מאד לחולל בו שינויים היות והמתמכר מתקשה מאד לעמוד בהבטחות, בלקיחת אחראיות ובכיבוד הסכמים, אם לא חלה גמילה תחילה מתופעת ההתמכרות. כל עוד קיימת התמכרות לא יעזור טיפול זוגי במידה משמעותית. קשה מאד להמליץ על פרידה במסגרת פורום באינטרנט, מה גם שברקע ילדה קטנה ושתי תופעות התמכרות קשות. הייתי מייעצת לך לפנות ליעוץ אישי אצל פסיכולוג שהוא מומחה להתמכרויות ולגבש בעזרתו את החלטתך בקשר למהלכים אותם עליך לנקוט. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב, אני נשואה ואם לשלושה ילדים. אני ובעלי לא מקיימים כמעט יחסי מין, אינני נמשכת אליו. אני לא יודעת מה מונע ממני לרצות להתגרש אבל כנראה שיש משהו בכל זאת, אני מרגישה תלות בו וקושי לגדל את הילדים בעצמי ובנוסף מרחמת עליו מאוד. אני בת 38 והוא בן 42 והוא מתנהג ממש כמו זקן, לא פתוח,החברים שלי לא אוהבים אותו, הוא מאוד וכחן החינוך שלו מאוד נוקשה. אני מרגישה שאנחנו חיים ביחד אבל לא ממש ביחד. מה עליי לעשות?

נוני היקרה בולטת חוסר שביעות רצונך מהמצב הנוכחי אך יחד עם זה, את מציינת הן התלות הכלכלית והן את התלות התפקודית בבן זוגך לצורך גידול הילדים, עובדה בהחלט בעלת חשיבות שיש להביא בחשבון וכמו כן את מציינת משהו רגשי "שבכל זאת יש שם משהו". כלומר - עד כמה שאני מבינה, את חשה סוג של חיבור, למרות שאינך נהנית ממנו ובטח שהדבר הינו מתבטא במיניות. הייתי ממליצה לך לפנות למספר שיחות הבהרה אישיות עם פסיכולוג על מנת שתביני טוב יותר את עצמך, את מניעיך, את המטרות אליהן את שואפת ובדרך זו תשפרי את בחירתך בקשר לשאלה מה עלייך לעשות. ניתן לפנות ליעוץ אישי אצל פסיכולוג גם במסגרת קופת החולים אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום יש לי חבר כבר 9 שנים, לפני כ 4 שנים עברנו לגור ביחד (אנו בני 30). היחסים שלנו מאוד טובים, אנחנו מדברים הרבה ועל הכל ומראים הרבה חיבה ואהבה. בתחילת הקשר קיימנו הרבה יחסי מין ולאחר כ 4-5 שנים התדירות ירדה. בשנה האחרונה (וקצת יותר) המצב החמיר עד לכך שיכולים לעבור 3-4 חודשים ללא סקס. יש לציין כי בשנה האחרונה עברנו לארהב ללימודים שהם מאוד תובעניים בשבילו ומעייפים מבחינה מנטלית ופיזית. דיברנו רבות על הנושא בנסיון להבין מדוע הוא לא כל כך מעוניין בסקס, הוא טוען כי אין לו בעיה פיזית והעלינו את הסיבה האפשרית של הרבה מהזוגות- כנראה השחיקה של היום יום וההרגל. לטעמו אני נראית טוב ומושכת בעיניו, הוא אינו מבין מדוע זה כך. אחת ההשערות היתה כי ייתכן והנישואים של הוריו השפיעו עליו - הם חיים שנים רבות יחד בחדרים נפרדים ללא קשר מיני בכלל. האם זו יכולה להיות סיבה אפשרית? אנחנו מדברים רבות על הנושא בפתיחות והבנה אך לא מצליחים למצוא פתרון, בנוסף בכל ניסיון שלי ליזום סקס ודחייה שלו כל אחד מאיתנו נפגע וזה לא תורם לביטחון העצמי שלי או לתחושת האשמה שלו. תודה

פונה יקרה מצב של ירידה בתשוקה המינית יכול לנבוע משפע של גורמים ולא בהכרח קשור הדבר ברקע היחסים הזוגיים של הוריי בן זוגך שהרי בשנים הראשונות ליחסיכם, הרבתם לקיים יחסי מין. אין מקום לא לחווית אשמה שלו ולא לחווית הידחות מבחינתך. יתכן שיש חשיבות לעובדה שאתם בארץ זרה (רחוק מהבית) עובדה היכולה להשפיע ברמות תת מודעות, ויתכן שהדבר נובע מהעומס התיפקודי והצורך להצליח מבחינה אקדמאית. כך או כך, הייתי מציעה להתחיל בבדיקת רמות הטסטסטורון (הורמון המין הזכרי) של בן זוגך ובמקביל בדיקה של הפרולקטין בדמו. כלומר - לעיתים יש הבטים פיזיולוגים ברי מדידה באמצעות בדיקת דם פשוטה שהם הגורם והסיבה לירידה בתשוקה. במידה והכל תקין ברמה הפיזיולוגית, מומלץ לפנות לטיפול סקסולוגי. אני מניחה שבמקום מושבכם יש אנשי מקצוע בין אם ישראלים (תמיד עדיף לדבר בשפה הטבעית בה חושבים) ובין אמריקאים. מוטב לא להתעסק ביניכם בסיבות ובגורמים, מאחר ובגדול את כותבת שיחסיכם הינם טובים ומוטב להשאיר זאת לאיש מקצוע. עדיף פסיכוסקסולוי - שילוב של פסיכולוג קליני וסקסולוג. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני יוצאת עם מישהו כחצי שנה, בחור מדהים! בחור טוב, דואג וכמובן מישהו שסוף סוף לא ניסה להשכיב אותי על הפגישה הראשונה. העניין הוא שפעם האחרונה שנפגשנו ניסתי ליזום צעד לעבר קטע מיני , כי ראיתי שהוא אפילו לא מנסה לעשות את זה, ועד שזה קרה אז ראיתי שפשוט לא "עומד לו". מה זה אומר שהוא לא נמשך אליי או שהוא הומו? זה פעם ראשונה שזה קורה לי ואני כן בחורה מושכת שכל מי שיצאתי איתו נמשך אליי מינית.

פונה יקרה יש גברים שיש להם בעיות של תיפקוד מיני בשל קשיים שלהם עם עצמם ובפרט בפעמים ראשונות כאשר הם פוגשים אישה מושכת המעוררת בהם חרדה לגבי הצורך להוכיח גבריות ומיניות. העובדה שלבן זוגך יש בעיות זיקפה בשלב היחסים הנוכחי, אינה מצביעה בשום צורה ואופן לא על כך שאינו נמשך אלייך, אולי להפך - אולי דווקא בגלל שהוא נמשך והדבר מעורר בו חרדת ביצוע והוכחה עצמית וגם לא בגלל שהוא הומו. בעיות זקפה יש לגברים רבים, הטרוסקסולואלים לחלוטין ואין לכך כל קשר לנושא ההומוסקסואליות. נסי לקבל את קשיי הזקפה שלו בקלילות ובהומור ובטח לא לקבל זאת כאיזשהו סוג של דחייה או ביקורת כלפייך. זוהי מצוקה אישית שלו עם עצמו. אפשר לרמוז לו שלא נורא והעניין יסתדר עם הזמן (מה שלעיתים קרובות אכן קורה). ואפשר להציע בעדינות או פנייה לסקסולוג למספר שיחות או פנייה לרופא המשפחה לקבלת כדורים לשמירה על הזקפה, אותם רושם רופא המשפחה כגון ויאגרה, סיאליס או לביטרה. בעית זקפה במפגשים מיניים ראשוניים עם נשים נפוצה למדי ומומלץ להתייחס אליה כמשהו זמני וחולף, ובטח ובטח כמשהו שיש לו פתרון. הן ברמה התרופתית והן ברמה הפסיכולוגית. כל טוב ובהצלחה אילנה

כבר שש שנים אנחנו יחד עברנו לגור יחד לפני שנה פתאום דברים שלא שמתי לב אליהם משגעים אותי. אין הבעת חיבה כל מה שאנחנו עושים יחד זה לראות טלויזיה. הוא מתעצבן כשאני אומרת לו על זה משהו. תמיד היו דברים שחששתי מהם לגבי חתונה איתו אבל עכשיו הם מתרבים. איך אני יודעת מה לעשות? אני נעה בין ימים של אני עכשיו מתחתנת איתו לימים שבהם אני ממש לא בטוחה... אני פשוט חייבת להבין איך לחשוב על זה .

ליאור היקרה אחת הסיבות שבני אדם עוברים לגור יחדיו לפני הנישואין היא בדיוק כדי לבחון את טיב יחסיהם במצב של מגורים משותפים. שינוי נסיבות משנה את היחסים ויחסים שהתקיימו שלא תחת מגורים משותפים, עוברים שינוי לטובה או לרעה כאשר המגורים הם משותפים. לא ברור מדוע בן זוגך אינו מראה כלפיך סימני חיבה ומדוע אתם מבלים את רב זמנכם מול הטלוויזיה. מה עשיתם האחד עם השני לפני שגרתם יחד? האם אז היו גילויי חיבה ואם כן באילו נסיבות? אם המצב הנוכחי אינו לטעמך ולרוחך, אין סיבה למסד את הקשר על ידי נישואין שכל התיסכול רק ילך ויגבר. לא ברורים הגורמים לשינוי באיכות הקשר עם השנים ולפיכך הייתי ממליצה לכם לפנות ליעוץ זוגי על מנת להבין ולדעת טוב יותר מה בעצם קורה ביניכם. איני רואה שום סיבה הגיונית לרצות להנשא מתוך מצב של תיסכול ואי סיפוק. כל טוב ובהצלחה אילנה