פורום זוגיות, פרידה וילדים

אני בן 14 ואני מאוהב בילדה מהכיתה שלי לפני חמישה ימים גליתי שחברי מאהב בה אחרי שיחה ארוכה בן שניהם גליתי שהיא לא אוהבת אף אחד לזמן מה בכיתי ואמתי שאני ממשיך הלאה אבל אני לא מצליח אני חולם עליה ואהב אותה יותר מתמיד מה לעשות?

פונה יקר הבעיה של חוסר סימטריה באהבה, היא אחת הבעיות הכואבות המהוות קרקע להרבה שירי געגועים ושירי אהבה. לא תמיד האדם אותו אנחנו אוהבים אוהב אותנו חזרה. לפעמים לא יעזור כלום - פשוט לא מתעוררת בלבו אהבה כלפינו. נסה לא במשך הרבה זמן לנסות ולהתקרב אליה בדרך זו או אחרת ואם אתה רואה שתוך פרק זמן סביר של נאמר חודשיים-שלושה מאמציך לא נושאים פרי, וליבה אינו נפתח כלפיך, הרי שבלית ברירה, לאחר חלוף הצער והכאב, יש פשוט להמשיך הלאה ולמצוא אותה בת שתחזיר לך אהבה כפי שאתה תחוש כלפיה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב, אני 5 חודשים לאחר לידה, וסה"כ כבר 5 שנים בזוגיות עם בעלי. יחסי המין שלנו לפני ההריון היו לרוב תקינים ובתכיפות גבוהה. כשההריון החל להתקדם והבטן גדלה, ניכר שהוא הפסיק להמשך אליי בהדרגה (הוא גם הודה בזה) וזאת על אף שלא השמנתי מעבר להריון וכולם אמרו שההריון יפה. תהליך הלידה אותו חווה איתי גם הוא לא תרם, וגם היום לצערי עדין לא התאזנתי פיסית, יש עדיין דימומים לא סדירים, רק לאחרונה התחלתי שוב להשתמש באמצעי מניעה, והיחסים עדין מלווים בתחושת אי נעימות באזור התפרים. יש לי כמה שאלות. איך והאם ניתן להחזיר את התשוקה שהיתה, ואת המשיכה שלו אליי, כיוון שאני מרגישה חסרת בטחון ומתקשה לשדר בטחון, זה כמו מעגל קסמים (אבל רע). בנוסף, במין אוראלי הוא מגיע לסיפוק אך כמעט ולא יוצא זרע (וזאת רק לאחרונה), האם זה עוד סימן לגודל ההנאה המועט שלו? תודה...

אורלי היקרה ראשית הייתי מייעצת לך לחכות עד להחלמת גופך באופן מלא מדימומים וכאבי תפרים , שכן יש השפעה למצב אי הנוחות הפיזית שלך על מידת הספונטניות והתשוקה המינית שלך. באשר למיעוט הזרע של בעלך במהלך מין אוראלי, הייתי ממליצה לפנות בעניין לבדיקה אורולוגית מקיפה, שכן לא ברור האם יש קשר בין איכות ההנאה שלו לבין כמות נוזל הזרע הנפלט. מכל מקום - יש לערוך עבורו בדיקות הורמונליות, בדיקות פרוסטטה וכל הבדיקות האורולוגיות הנדרשות. במידה והכל ימצא תקין פיזיולוגית אצל בעלך, יש מקום לפנות לטיפול סקסולוגי זוגי בשלב הראשון, על מנת לחדש ולרענן את יחסי המין ביניכם. יתכן וטיפול כזה יצליח לסייע, אך יתכן גם שלא בהכרח: לעיתים גבר חווה שינויים פסיכולוגים מודעים ולא מודעים בעקבות הריון של אשתו ובפרט אם היה נוכח בלידה. רב הגברים "יוצאים מזה בשלום", וחוזרים לתשוקתם הקודמת, אך יש גברים שהדבר פוגע בתשוקתם לבת הזוג, לאחר שחוו אותה בהריון ובזמן לידה. נסו את מדיניות השלבים שהמלצתי, ותבחנו באיזו מידה אתם נעזרים בכל שלב ושלב. חשוב לציין שסקסולוג המתמחה בטיפול זוגי מיני לא בהכרח מומחה לבעיות של תשוקה מינית בעקבות הריון ולידה של בת זוג. במקרה כזה יהיה על בעלך לפנות לפסיכוסקסולוג (פסיכולוג קליני שהוא גם סקסולוג מומחה) המתמחה בבעיות של תשוקה מינית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אילנה. אני ובן זוגי חיים ביחד כבר 6 שנים. אוהבים מאוד, ללא סקס כמעט כבר מתחילת הקשר. כמובן שהמצב יוצר לנו המון המון בעיות ולבטים ושאלות לגבי ההמשך. אני כבר בת 35 עוד מעט והוא צעיר ממני. אנחנו הולכים לטיפול זוגי כרגע, אבל אני מרגישה שהפערים בינינו נמצאים בעינם. הכאב והחרדות הם בלתי נסבלים לעתים, אבל אני לא מסוגלת להביא את עצמי למצב שאני קמה והולכת וגם הוא. הבעיה היא במיניות והביטוי שלה אצל שנינו, אבל כמובן שזה נובע מבעיות שכל אחד סוחב עם עצמו כשפתרון באופק אין. מה אני יכולה לעשות כדי לפתור את המצב? האם באמת כדאי לי לקום וללכת אחרי כל כך הרבה זמן?

תמרה היקרה את מציינת שהעדר הסקס מקורו במעצורי תשוקה ומעצורי מינית הן אצלך והן אצל בן זוגך. במובן זה עולה השאלה האם אם כאשר תבחרי לעזוב את הקשר הנוכחי, האם לדעתך יפתרו מעצורי התשוקה שלך כלפי בן זוג אחר? בדרך כלל כאשר לגבר או לאישה יש חסימות בתשוקה המינית, הן הולכות איתו ובאות לידי ביטוי בדרך כלל עם כל בן זוג שהם יפגשו. במובן זה, כיצד את רואה שיציאה מהקשר תשנה את מצבך? במיקרים של שיבושים בתשוקה המינית, איני רואה כל כך מקום לטיפול זוגי, אלא לטיפול פרטני עבור כל אחד מכם בנושא חסימת התשוקה המינית. על הטיפול להעשות ע"י פסיכוסקסולוג (פסיכולוג קליני שהינו סקסולוג מוסמך) המתמחה בחסימות בתשוקה המינית. אין זה טיפול קל וקצר, שכן חסימה בתשוקה המינית היא אחד הנושאים העמוקים שבנפש ויש צורך להקצות לנושא זה לפחות זמן טיפול של שנה או יותר. כל טוב ובהצלחה אילנה

תמרה היקרה את מציינת שהעדר הסקס מקורו במעצורי תשוקה ומעצורי מינית הן אצלך והן אצל בן זוגך. במובן זה עולה השאלה האם אם כאשר תבחרי לעזוב את הקשר הנוכחי, האם לדעתך יפתרו מעצורי התשוקה שלך כלפי בן זוג אחר? בדרך כלל כאשר לגבר או לאישה יש חסימות בתשוקה המינית, הן הולכות איתו ובאות לידי ביטוי בדרך כלל עם כל בן זוג שהם יפגשו. במובן זה, כיצד את רואה שיציאה מהקשר תשנה את מצבך? במיקרים של שיבושים בתשוקה המינית, איני רואה כל כך מקום לטיפול זוגי, אלא לטיפול פרטני עבור כל אחד מכם בנושא חסימת התשוקה המינית. על הטיפול להעשות ע"י פסיכוסקסולוג (פסיכולוג קליני שהינו סקסולוג מוסמך) המתמחה בחסימות בתשוקה המינית. אין זה טיפול קל וקצר, שכן חסימה בתשוקה המינית היא אחד הנושאים העמוקים שבנפש ויש צורך להקצות לנושא זה לפחות זמן טיפול של שנה או יותר. כל טוב ובהצלחה אילנה

בס"ד שלום אני חדשה בפורום ורציתי לשאול בקשר לזוגיות שלי אני חבר שלי הרבה זמן ביחד חודש שעבר הייתי אצלו בבית שבועיים והינו מתווכים על שטויות הינו ריבים ואנחנו אוהבים אחד את השני וביכלל הסיפור של ההכרות של זיווג מהשמיים.סיפור מהסרטים שקורא במציאות אני ממש אוהבת אותו מאוד אני ממש אכפת לי ממנו ואני דואגת לו ונותן לו את כל כולי ממש כאילו משקיעה והכל באהבה... ולפני שבוע דיברנו והוא החלט שאנחנו ניקח פסק זמן של 35 יום לא קיבלתי את זה כי זה קשה זה בן אדם שאני אוהבת וזה מה שאני מקבלת כאילו מה אם יש אהבה אז סולחים ומתמודדים עם זה נכון? אז יום למחר החבר הלך לרב שלו והתיעץ איתו והוא אמר לו להיפרד ממני .באותו זמן שמעתי את זה התפרקתי פשוט לא האמנתי איך הגענו למצב כזה ..ואז חבר שלי אמר לו על הפסק זמן שאנחנו עושים 35 יום הוא אמר לו שזה טוב אבל יותר 40 יום ואז יהיהבסדר לפני איזהיומים אמא שלו התקשרה אלי בטעות או לא יודעת ואמרתי מיזאת? אמרה רות כי הפלאפון שלו נימצא שלי ואצלו הפלאפון שלי ואז הוא לקח ממנה את הפלאפון ואמרה שאמא שלי קנתה שעון מעורר ובטעות התקשרנו אלייך ואז בסוף השיחה אמר לי "ביי מתוקה" אחרי הרבה זמן אומר ואני כולי נמסתי כאילו התגעגעתי לימים ההם שהכל היה בסדר ואז בסוףף השיחה אמרתי לו "אני אוהבת אותך -ביי" ואז במסן ראיתי שהוא שינה את שם המשתמש שלו וכתב "אליהו+אסתר-..." ואתמול ראיתי שהוא פתח פסייבוק משלו והוסיף בנות שהוא מכיר ..ואת שלי אני מחקתי משם אני לא מבינה מה קורה? מה הוא ידע שאני יכנס ואז התעצבן שהוא הוסף בנות שהוא מכיר ואני לקחתי את זה קשה כמו שאני שומרת לך אמונים ולא מדברים עם ידיד שלי אז חשבתי שגם הוא היה לי מין סיטואציה בעבודה החדשה שעבדתי בא בחור ששר לי שירים חייך התחיל אותי ואמר לי כאילו רצה לדעת אם אני פנויה ואמרתי לו שלא יש לי חבר ואני אוהבת אותו. אפילו אם הפסק זמן זה כמה אני ישירה וכמה אני אמינה לבן הזוג שלי ואני בטוחה אם מישהי אחרת היית במקומי היית אומרת "יאללה שילך לעזאזל" והייתה איתו עכשיו אבל אני בחרתי להיות נאמנה לבן הזוג שלי אנחנו כרגע בהפסקת זמן אני ממש חוששת לגביי הפסייבוק הזה והבנות שהוא הוסיף אני אוהבת אותו ואני יודעת ששנינו טעינו ואפשר לפתור את הבעיה הזאת לא חייב להיפרד אחד משני צריך להתמודד ולא לברוח. מה אתם חושבים? אשמח לתגובות. אסתר

אסתר היקרה בפניתך ציינת את הצד הטוב של הקשר בפרט מנקודת המבט שלך. ציינת את מידת אהבתך אותו ואת ההשקעה בו אך לא ציינת ולו במילה אחת את המקור לקונפליקט הנוכחי או את הסיבות לאורך השנים שהביאו לחיכוכים ולמריבות. כך שאין לנו ולו שמץ של מושג אודות המקור לרגשות השלילים ולאכזבה. החלק שהביא להתנגשות ביניכם ולאי הסכמה אינו מתואר כלל. האם זה מקרי? האם יתכן שאת מכחישה בפני עצמך את החלקים הפחות טובים של הקשר? האם יתכן שאת שקועה בעולמך הפנימי ואינך יודעת מה גרם לו לרצות לקחת פסק זמן? קיים נתק בין תאור סיפור האהבה לבין תאור סיפור הפרידה. כך שאין להבין מהכתוב מהו הרקע ומהן הנסיבות. עובדה נוספת המכניסה בילבול היא העובדה שיש כאן התיעצות עם רב. איננו יודעים מי הרב, מבחינת הגישה שלו לזיווגים ומבחינת הערכים המנחים אותו בשאלה מהו זיווג טוב או פחות טוב. מכל האמור לעיל נראה שיש עוד גורם אחד לפחות , במקרה זה - הרב , המעורב בעניין. ואם כך הוא הדבר - מדוע גם את אינך פונה אליו כדי להציג את טענותיך? סיכומו של דבר - שמהפנייה לא ברור מה בעצם קורה ביניכם והאם חברך בעצם בדרכו החוצה מהקשר, כשפסק הזמן הוא בעצם שלב בפרידה. לא ברור מה פסק הזמן עשוי להשיג בנתיים ואיך הוא אמור לפתור את הבעיות שהוליכו לנתק הנוכחי. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום יש לי חבר כחצי שנה ומאז שהכרנו הוא מסתכל על בחורות אחרות, בהתחלה הוא היה נועץ מבטים, עם הזמן והשיחות הוא הפסיק לנעוץ ורק מסתכל עלהן. כמובן שאני רותחת מזעם שזה קורה ובסופו של דבר מתנפלת עליו בכעס. טוב לנו ביחד עד שאנחנו יוצאים לבלות. השלמתי עם העבודה שגברים מסתכלים כל הזמן, אפילו ליד החברות שלהם אבל אני רותחת מזעם ואני רוצה שזה יפסק, מה עושים ?

פונה יקרה יש גברים שפיתחו הרגל עד כדי הרגל כפיתי להסתכל על נשים כל הזמן. הפתרון הוא פשוט לחזור ולבקש ולסמן לו באופן קבוע כל פעם שהוא עושה זאת (בחלקו הדבר נעשה כבר באופן אוטומטי) בעודו שוהה לידך. כלומר - אם את רוצה להפסיק סוג התנהגות מסוים יש לנקוט בשיטות להכחדת ההתנהגות כמו מתן מכה קלה ביד כל פעם שזה קורה , הערה מילולית או כל טכניקה אחרת בה תבחרו ועליה תסכימו. הנחת היסוד היא שבזמן שבעלך לא יהיה איתך הוא ימשיך ויסתכל על נשים כי זה מה שהוא אוהב לעשות אך אין שום סיבה למנוע ממנו להיות מי שהוא כשאינך בסביבה, כשהדבר לא פוגע בך ובמידה והקשר בינכם טוב אין להניח שהמבטים יתורגמו להתנהגות כלשהי. עליך להבהיר לו שיש לו את החרות לנהוג בינו לבינו כראות עיניו אך בהיותו בנוכחותך עליו להתחשב בך ובצרכיך הנפשיים. כדי להזכיר לו התחשבות זו תצטרכי באופן שוטף לסמן לו כל פעם שהדבר מתרחש עד להפחתה משמעותית בהרגל זה לידך. כל טוב ובהצלחה אילנה

הכרתי מישהו בעבודה שהוא הבוס שלי הוא היה נשוי ולי היה חבר הוא בן 44 ואני בת 22 ותמיד היה קליק בינינו אבל לא עשיתי עם זה כלום כמה חודשים עד שנשברתי אחרי 3 חודשים והתנשקנו אבל השתדלתי לא לזרום עם זה הכי אני לא כזאת בחיים לא קרה לי דבר כזה אבל אחרי שהתנשקנו התחלנו להיפגש בהתחלה קצת ואחרי זה הוא כל יום רצה להיות איתי ולא שכבנו רק היינו ביחד צוחקים מתנשקים מתחבקים ואחרי חודשיים שהיינו ככה הוא התחיל בתהליכי גירושים והיום הוא כבר גרוש ואחרי שהוא התגרש שכבנו פעמיים ואז סיימתי את זה למרות שהוא כן המשיך לנסות ודבר איתי אלפי פעמים וכל הסיפור הזה נמשך כבר שנה ואני לא איתו מהפחד של מה שהמשפחה שלי תגיד שאנשים יגידו ואני אני עדין די בקשר עם חבר שלי למרות שזאת לא הבעיה הגדולה. אני פוחדת שהוא איתי סתם ובסף הוא יעזוב אותי וימצא מישהי בגילו או שהוא רוצה אותי רק בגלל הסקס אני כבר משתגעת אני לא יודעת אם ללכת על זה ולצפצף על כולם או לעזוב את העבודה ןלשכוח אותו את חייבת לעזור לי

דנה היקרה פתרון הבעיה שאת מציגה קשור אך ורק ובאופן בלעדי לרגשותיך כלפי הגבר שהפך למאהבך. פער של 22 שנה בין גבר לאישה, הוא לא מאד נפוץ אך גם לא מאד נדיר וקיימת קבלה חברתית לפערים ניכרים בגילאים כאשר הגבר הוא המבוגר. נכון שלעובדה זו יש מספר מגבלות כמו: אוכלוסית חברים שלו שהיא שונה בגילאיה מאוכלוסית החברים שלך, יתכן פער בהרגלי בילוי ועניין, וכמו כן בקשר ארוך טווח עולה השאלה של הבאת ילדים משותפים לעולם. השאלה הבסיסית היא האם יחסך אליו הוא עמוק ומשמעותי באופן שתהיי מוכנה להתמודד עם הקשיים שהוזכרו ויש עוד רבים או שהדבר מאיים עליך ואת מעדיפה להתחבר חברתית ורומנטית לבני שכבת גיל דומה לשלך. איני יודעת האם הגבר התגרש בגללך, סביר להניח שהתגרש בגלל קשיים בנישואיו אך על פניו אין שום סיבה לחשוב שאינו רוצה אותך ברצינות. בהחלט עשוי להחמיא מאד לגבר בן 44 שבת זוגו בת 22. מלבד המחמאה בדבר יש כאמור פערי אינטרסים לגבי הבאת ילדים ולאורח חיים באופן כללי. ההחלטה חייבת להיות אך ורק שלך שכן החברה , כולל משפחתך, תסתגל ותקבל כל החלטה שלך. אם האיש מקסים אותך, מושך אותך, מעניין אותך ואת מאוהבת בו באופן שאת מאמינה שיהיה לך כח להתגבר על הקשיים של פערי נסיבות אז לכי על זה. אם את חוששת שהדבר דורש מאמצי הסתגלות מורכבים וקשים ושהדבר אינו שווה את המאמץ מבחינתך, שווה לעזוב. אהבות חזקות דועכות עם הזמן ככל שהפרידה מתארכת שכן טבענו הוא לחזור לחיים. אם את מתלבטת קשות בינך לבינך ומחשבותיך נעות במעגלים החוזרים על עצמם פני למספר שיחות אצל פסיכולוג כדי להבהיר לעצמך את רגשותיך האמיתים. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב שמי רולא בת 18 ניגשת אלייך בשאלה חשובה ומטרידה אותי כל הזמן יש לי ניסטגמוס ( תנועת גלגל עין בלתי רצונית מלידה) ובכול פעם שאני חושבת על זוגיות דואגת מזה האם בן זוג יסתכל עלי באופן שונה כשהוא רואה את זה ? האם יתנהג בצורה אחרת? האם ירחם עלייייי אני מאוד מוטרדת ושונאת סיטואציה זו כשאני נמצאת בקשר עין עם בחור אני מתחילה להרהר במחשבות ומאבדת ריכוז תודה לך

רולא היקרה לא ברור מתוך הפניה מה מצב יחסיך החברתיים באופן כללי, כלומר - באיזו מידה הליקוי המולד ממנו את סובלת השפיע על חייך מבחינה רגשית והתנהגותית והאם פגע או לא ביכולתך ליצור קשרים חברתיים. חלק מהתשובה אודות קשר עם גברים תלוי ביכולתך ליצור קשרי אנוש באופן כללי, יחד עם הפגם, ולכך לא נתת כל ביטוי בפניה. קשר עם בנים הוא חלק מיכולת בינאישית באופן כללי ולפיכך, התשובה לשאלתך טמונה במידה החברותיות שלך באופן כללי לעומת בישנות והסתגרות. כמו כן יש לשקול תרופות שונות להקלה על התופעה או לשקול חבישת משקפי שמש אופנתיים אשר ימסכו במידה מסוימת ויסתירו את תנועת העיניים. הניסיון מראה שאנשים עם ליקויים פיזייים רבים ושונים מצליחים למצוא להם בני זוג - זה תלוי באישיותם ובהתנהגותם. ולעומתם יש אנשים הבריאים פיזית שאינם מצליחים ליצור יחסי זוגיות, כלומר - הדבר הוא תלוי אישיות במידה רבה. כל טוב ובהצלחה אילנה

בעלי ואני עמדנו לפני גירושין היות והוא בגד. לאחר דין ודברים עו"ד בתי משפט וכו' תחנונים סליחות וגם מחילות טיפול זוגי וכו' חזרנו לחיות ביחד. אנחנו כבר חצי שנה ביחד. לפני כשבועיים גילו לי דלקת חריפה באגן וברחם. הדלקת נובעת מקיום יחסי מין לא מוגנים. האם יכול להיות שנדבקתי מהמאהבת שלו ? למרות שעפ"י מה שהוא אומר הייתה תקופת צינון שבה הוא לא שכב איתה של כ- 4 חודשים ורק לאחר מכן שכבנו? האם זה יכול להיות או שלא פוסלת אולי מפגשים בסתר שלו במקביל או בזמן שהוא אומר שהוא לא היה איתה הוא כן היה איתה? אני צריכה עזרה ודחוף. אנא ממך תשובה אמיתית מה גם שהיום הוא הראה לי שיש לו כתם על איבר מינו אדום כברלמעלה משנה מבולבלת כועסת על עצמי על שלא חשבתי לעשות בדיקות לפני שקיימתי איתו יחסים.

פונה יקרה היות ושאלתך בעלת אופי רפואי מובהק נא פני לגניקולוגיות באתר בשאלתך או מוטב - גשי לרופאת נשים המקובלת עליך לשם בירור כל עניין הדלקת, דרך הטיפול האפשרית והמידה בה היא מועברת בעת מגע מיני. במקביל עשי את הבדיקות לגילוי מחלות מין המועברות באמצעות מגע מיני. דרשי מבעלך שיגש גם הוא לרופא עור ומין על מנת לאבחן האם הוא לקוה במחלה מינית כלשהי, על מנת שיטפל בה בהתאם וכמו כן בקשי ממנו לערוך את כל הבדיקות לאבחון מחלות מין. בעיקרון השאלה כרגע היא קודם כל רפואית. לאחר קבלת התשובות הרפואיות, תוכלי לדעת מהן ההשלכות הפסיכולוגיות של הדבר. האם אלו מחלות בעלות דגירה ארוכה הפורצות לאחר משך זמן ארוך? (משמעות הדבר שלא קיים יחסי מין מחוץ לנישואין בתקופת הפיוס ביניכם) או מחלות בעלות דגירה קצרה שמשמעותן פהיסכולוגית שאולי כן קיים יחסי מין בתקופת הפיוס. אין לקפוץ למסקנות התנהגותיות ופסיכולוגיות לפני שנדע את התשובות הרפואיות לתופעות שציינת. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני רוצה לשאול אם אני לא בתולה, בת 19 יש לי חבר חצי שנה, האם זה שלב שנחשב למתאים לעבור לגלולות בלבד? איזה בדיקות צריך לעבור בשביל זה?

קרן היקרה את בהחלט בגיל המתאים לקיום יחסי מין ומתוך שכך הדבר ההכרחי לו את נזקקת כרגע הוא אמצעי המניעה המתאימים, רצוי גלולות למניעת הריון. פני לגניקולוג בקופת החולים אליה את שייכת והוא יתאים לך את הגלולות המתאימות. באותה הזדמנות שאת פונה לרופא לקבלת גלולות מומלץ כבר לעבור בדיקת גניקולוגית כוללת תוך התיעצות עם הרופא וכמו כן להתיעץ איתו בחיסון נגד נגיף הפפילומה. התיעצי עם הרופא עם עליך לעבור בדיקות נוספות לבדיקת מחלות המועברות בזמן מגע מיני. אם כתוצאה מהגלולות תפסיקו להשתמש בקונדום, תהיי חסרה את ההגנה מפני מחלות מין המועברות בעת קיום מגע מיני. במקרה זה מומלץ לבצע ליתר ביטחון בדיקה לשלילת איידס (נעשית בחינם בכל אחד מבתי החולים ברחבי הארץ). כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, בן זוגי בן 38 עזב מיוזמתו מקום עבודה של שנים רבות לאחר שלמד מקצוע חופשי. צפיתי שיתרחש משבר, זאת בנוסף להתעניינותו במדיטציה וספר תפילה יהודי ורצון לטייל בטבע בלעדי... אני שתמכתי בו לאורך כל שנות הכרותנו (9 שנים בערך) נשואים 6 שנים קיבלתי בתדהמה את הצהרותיו לאחרונה על כי המסגרת המשפחתית (לדבריו המדויקים "הקונסטלציה הנוכחית") חונקת אותו...... יש לנו שתי בנות מקסימות, בגיל 5.5 ושנה וחצי ואני בחודש שמיני להריון. הוא החל לומר לאחרונה שהוא לא רצה את ההריון הנוכחי. לציין כי זה תוכנן מראש כולל הפסקת הנקה לצורך העניין ותאום ותכנון מדויק איתו.... כיום הוא ישן בסלון, ביקש שאתן לו לשהות בבית עד לאחר הלידה שאז נעשה "הערכה מחודשת"..... הוא החל לבלות עם חברים פנויים שלו, היום למשל הוא נוסע לישון אצל אחד מהם ומחר ומחרתיים הם נוסעים לטיול בטבע שניהם לבד... אני לא יודעת אם לחכות לאחר הלידה או לבקש תשובות ברורות כבר היום. אודה לעצה...

דנה היקרה חודש יותר או חודש פחות לא ישנו מהותית את תהליך השינוי העמוק שעובר על בעלך. כך שקודם כל נאחל לך לידה מוצלחת וקלה וכדאי לדאוג שמישהו מבני משפחתך (אמא/אחות/חברה קרובה) תהיינה לידך בסביבה במהלך הלידה ולאחריה וכן שמישהו מבני משפחתך ישהה עם הילדות בבית. לא ברור לי מה עובר על בעלך, מה הרקע הפסיכולוגי לכך ולאן הדבר יוביל אך הרושם הכללי הוא שבעלך איבד את היכולת או העניין להמשיך ולהחזיק בדברים בהם החזיק עד אז, כגון - מקצועו, מסגרת עבודתו ואולי גם מסגרת המשפחה. מתוך התאור קשה להניח האם יש כאן שינוי עמוק לכיוון רוחני אותנטי או כאילו רוחני או שמא יש כאן חלילה התדרדרות נפשית. שתי האופציות עשויות להתקיים במקביל. קיצורו של דבר - דאגי קודם כל לעצמך ולבנותיך ולתינוק העומד להוולד ועברי בשקט ככל שאת יכולה את הזמן עד ללידה וסמוך לאחריה. לאחר שתתאושששי מתהליך הלידה, נסי לפנות למספר שיחות יעוץ אישיות עם פסיכולוג אשר אולי תעזורנה לך להבין את המצב ובהתאם תחליטי בהמשך האם עליך לפנות לשיחת יעוץ עם עורך דין במידה והדברים יגיעו לצורך בעריכת הסכמים למטרת גירושים. כל טוב ובהצלחה אילנה

רצוי לא להחריף את המצב או את הקונפליקט ולשמור על "שקט תעשייתי" וזאת מסיבות פרקטיות ומסיבות משפטיות. השתדלי ככל האפשר לא להטיח בבעלך שהוא "יורד מהפסים" או מתחרפן בכל דרך שהיא , בין אם את חושבת שכך ובין אם לא. למטרות פרקטיות ומשפטיות - מומלץ להפרד מאדם הנחשב במצב נפשי כשיר ואחראי למעשיו.

הכרתי מישהו לפני 3 חודש בערך ושכבנו פעם אחת שהיה לי ממש כיף איתו, מאז אני מרגישה אליו רגשות ואני רוצה אותו ליותר מזה. לא יוצא לנו להיפגש הרבה אבל אנחנו מדברים הרבה והוא כל הזמן אומר לי לבוא אליו הביתה ושהוא רוצה לראות אותי אני לא יודעת אם הוא רוצה ממני קשר רציני או סתם שאני אבוא אליו ונשכב. אני לא רוצה לעשות מעשה שאני אצטער עליו אחכ ורוצה לדעת מה הוא מצפה ורוצה ממני, שאני לא אפגע סתם. אני גם לא רוצה לשאול אותו כי זה מוקדם מידי והוא עלול להילחץ מזה(כמו כל הגברים), או לשקר לי בשביל להשיג את מבוקשו. נורא קשה לי עם חוסר הודאות הזה ,איך אני יכולה לדעת מה הוא רוצה באמת ? בבקשה תעזרי לי ..

שירן היקרה ראשית לא בטוח בכלל שהבחור יודע מה הוא רוצה בשלב הנוכחי, כלומר - אין ספק שאת מוצאת חן בעיניו מבחינה גופנית ומבחינה אישיותית, אך לא ברור כלל מהם רגשתיו כלפיך ומה כוונותיו. שאלה ישירה בעניין זה יכולה להשאל על ידך, אך קיימת סבירות שהוא לא ידע לענות עליה. פשוט כי אולי לא נתן דעתו לכך עד הסוף. נסי ליצור בינכם מפגשים למטרת בילוי מחוץ לבית ואין בהכרח להמנע מיחסי מין אצלך או אצלו אם הדבר הוא לטעמך. נסי להגביר את תדירות המפגשים במציאות הפיזית לפעם-פעמיים בשבוע, ולצמצם את התקשורת הלא ישירה ביניכם שכן קשר נבנה על מפגשים במציאות הפיזית יותר מאשר על שיחות טלפון או שיחות מחשב. לאור תגובותיו והענותו לפגוש אותך פנים אל פנים במציאות, תוכלי להעריך מהו הכיוון הכללי של עמדתו. כלומר - נסי שהוא "יצביע ברגליים", כלומר במעשים - או כן או לא. כל טוב ובהצלחה אילנה

בתי בת 18 יוצאת עם בחור בן 21 חמוד מאוד כחודשיים חבר ראשון והיא ממש מאוהבת יש לי דאגה בתור אמא תמיד רוצים את הטוב ביותר הוא מדאיג אותי שהוא מדבר איתנו הוא זז המון ומשתמש הרבה עם הידיים מעשן המון והוא גם אמר לה שאני עצבני אני מעדיף להיות לבד כדי לא להגיד דברים שאני לא מתכוון . רציתי לדעת זה נראה שהוא עצבני מאוד או משהו אחר כמו ביישן .אנא עזי לי

רונית היקרה דאגתך לבתך מובנת מאד אך בואי נצא מתוך נקודת הנחה שלטווח הארוך בתך תדע להחליט מיהו בן זוג ראוי עבורה ומי לא. בקשר לתנועות חוסר השקט של הבחור קשה לדעת בשלב הנוכחי האם הן נובעות ממתח כלשהו או מבישנות. הייתי מציעה שתתני לזה זמן ותנסי יותר לארח אותם כזוג לארוחות, לצפיה משותפת בטלויזיה או לפיתוח שיחות על כוס קפה על מנת שתתרשמי טוב יותר מהבחור. אחרי חודשיים אין צורך לפתח דאגה כה רבה שכן בתך סך הכל בת 18, היא סך הכל יוצאת עם הבחור חודשיים ובשלב הזה כדאי שתמצה את החוויה כפי שהיא מרגישה אותה.איש אינו אומר שזה יהיה חבר קבוע לזמן ארוך ובטח לא בן זוג לנשואין כך שמומלץ קצת להרגע ולאפשר לשתיכן לזרום עם המצב הנוכחי מתוך תקווה ששתיכן בעלות עין בוחנת ולב מרגיש כדי לאתר בעיות במידה והן קיימות. הדאגה בשלב הזה נראית מובנת אך קצת מוגזמת. כל טוב ובהצלחה אילנה

גבר בן 41 בריא משקל תקין בדיקות דם תקינות,כולסטרול ושומנים טיפה גבוהים מעל הנורמה ובגלל נטייה גנטית נוטל סימבאסטאטין 20 מג באופן קבוע מזה שנה. בדיקת הדם תקינות למעט בדיקת טסטוסטרון שנבדק כמה פעמים והיה מאוד נמוך. נבדק MRI לבלוטת היפופיזה ויצאה תקינה. רמות LH+FSH לא מוגבר,רמת פרולקטין לא מוגברת , bioavailable תקין,חלבון בשתן תקין. בדיקת SHBG רמה נמוכה מאוד ומתחת לסף גילוי תוצאה קטנה מ-2 (התחום הוא בין 13-71) טסטוסטרון כולל 4.5 (תחום בין 8.4-28.8)טסטוסטרון חופשי נמוך פחות מ-22.5 (התחום הוא בין 28.0-80.0). קימות זקפות בוקר קצרות אבל לא משהו. הבעיה היא שבזמן האחרון יש ירידה קלה בחשק המיני,זקפה חלשה ולא ממושכת שמקשה על קיום יחסי המין שמסתיימים במהירות האור, נוסה גם ויאגרה שלא ממש עזרה לא בחוזק הזקפה ולא באורך הזמן של יחסי המין. הבעיה של זקפה חלשה ואורכה מאוד מפריעה בחדירה ובחיים הזוגיים. מה יכולה להיות הבעיה? האם כדאי/מותר לקחת טסטוסטרון תחת מעקב רפואי ואיזה סוג וכמה? האם יש רעיון לבדיקות נוספות? לאיזה סוג רופא לפנות? תודה

משה היקר אין ספק שרמת הטסטסטורון הכולל והחופשי שלך נמוכות מאד כך שללא ספק יש מקום לקבלת תוספת הורמונלית אם על ידי זריקה חודשית או דו חודשית אם על ידי ג'ל למריחה החזה, או אם על ידי מדבקה. פנה לאורולוג שהוא גם סקסולוג ואני מניחה שהוא יתן לך את הטיפול ההורמונלי לו אתה זקוק לשם הגברת התשוקה ושיפור התפקוד המיני. הסתכל בעלון לצרכן של הסימבאסטאטין אותו אתה לוקח ותבדוק האם בתופעות הלוואי מצוין גם ירידה בטסטסטרון או ליקוי כלשהו בתפקוד המיני. כללית הבידקות ההורמנליות ירודות מאד וללא ספק אתה זקוק לתוספת של הורמון זכרי. אני מניחה שהדבר ישפר באופן משמעותי הן את התשוקה והן את התפקוד המיני הכולל. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, אני בת 25 ובן זוגי גדול ממני בשנה. אנחנו יוצאים כבר 7 חודשים. הכל הולך בסדר גמור ואף לאחרונה הוא מאוד התקרב אלי. לפני מספר ימים הייתי במחשב שלו וראיתי שהוא צופה באתרי פורנו וזה נורא הפריע לי .... ממש צביטה. האם אני אמורה להעיר לו על כך? ומה זה אומר בעצם ?

מיכל היקרה צפיה באתרי פורנו הפכה להיות עיסוק נפוץ ביותר של גברים רווקים ונשואים גם יחד. לעיתים קרובות הדבר קיבל כבר אופי של הרגל ולפעמים אפילו התמכרות. ראשית, אל תגיבי לכך בהאשמה, התפרצות כעס או חווית חריגה. הוא גלש בפורנו עוד לפני שהכיר אותך. יש להניח ששנים קודם לכן. השאלה הבסיסית היא מהי איכות יחסי המין בינכם ומהי תדירותם. אם את מסופקת מחיי המין שלכם מבחינת איכות ותדירות אולי מוטב לדבר עם בן הזוג באופן כללי ולהניח לו לנפשו שהרי איננו יכולים להשתלט על מוחו ולבו של הזולת. אפשר לדבר איתו מהי מידת דחיפות ההרגל, עד כמה הוא זקוק לו והאם הוא יכול לצמצם אותו במידה זו או אחרת. השאלה הבסיסית אינה השאלה המוסרית כביכול או לא כביכול אודות הגלישה באתרי פורנו (אלו אתרים הנצפים ביותר בעולם כולו) אלא מה נותר עבור היחסים מבחינת הקשר, האהבה והרגש במציאות). דברו על כך בפתיחות לב ונסי מאד לא להכנס לתפקיד השוטר, השומר או הבלש. תפקידים אלו רק יחבלו בקשר הרגשי ביניכם. זה לא פשוט וקל לאישה להתמודד עם צפית פורנו של בן זוגה אך למעשה היום זוהי תופעה אוניברסלית וככל הנראה, יש לאמץ שיטות התמודדות אחרות של הנשים לתופעה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני ובעלי בני 60 ונשואים 38 שנה. לאחרונה (כ 6 חודשים) אני אבדתי עניין לגמרי במין. אני לא מגיבה כמעט לגרויים מיניים. אני מרגישה הרבה חיבה ואהבה לבעלי ואוהבת לחבק אותו ולנשק אותו, רק לא נהנת ממגע מיני.

כוורת היקרה לא ברור מה קרה לפני 6 חודשים (שהרי את גיל המעבר עברת מזמן) ששם "ירד לך המפסק" מהתחום המיני ונותרה רק האהבה והחיבה. יש לעשות בירור גניקולוגי רק בשביל להיות בצד הבטוח אך יותר מכך יש חשיבות לערוך בירור פסיכולוגי בינך לבינך כי אין שום רמז בפניה מדוע לפתע חל השינוי. יתכנו גורמים רבים מאד לעניין, חלקם מודעים וחלקם לא מודעים והייתי ממליצה לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי לבירור קצר של העניין. אם 38 שנה היתה ביניכם מערכת יחסים של חיבה, אהבה ומין, שזה המון המון המון זמן, ועל כך מגיע לכם הערכה עמוקה, הרי שיש מקום לברר את השינוי הפתאומי והחד שחל לפני 6 חודשים. כל טוב ובהצלחה אילנה

ממש אין לי מושג קלוש מה קרה, אבל בטוח קרה משהו שכן השינוי הוא שינוי חד וקיצוני.

יש לי בעיה רצינית ואני לא יודע מה לעשות אני מחפש יעוץ דחוף כי אני מרגיש ממש אבוד. הבעיה שלי היא אני ואשתי בן 40 היתה תקופה לפני 5 שנים שיחסי המין שלנו היו בסדר. אבל מזה זמן רב מאז נולד הילד וקצת אחרי אשתי התחילה להתרחק ממני חיי אהבה שלנו ותדירות חיי אהבה שלנו פחתו יותר ויותר עד למצב שהתחלנו לקיים פעם בשבוע או שבועים או 3 . אני לא מבין הרבה דברים לאן נעלמה התשוקה המינית של אשתי? מה קרה שהכל השתנה כל-כך .למרותשאני מנסה להתקרב אלייה היא משתדלת להרחיק אותי ממנה. אינני רוצה להסיק מסקנות חריפות שאולי אהבה שלה אלי הסתימה . היא טוענת שלא רק החיים קשים לה. יש לציין שהיא גרושה עם ילדים קצת בוגרים ולי ולה יש ילד משותף אחד קטן . אינני יודע האם הדבר הוא נכון ואני צריך סבלנות או מה אנחנו צריכים לעשות. תמיד שאני רוצה יש לה סיבה למה לא. או הילדים ישמעו . או אני עיפה, או לא בא לי פשוט אני מרגיש שבור יותר אני מרגיש שאני לא יכול. אינני רוצה לשבור את המערכת יש לי ילד קטן שאינני חושב שזו אשמתו שבין הוריו יש בעיות . הניתוק לדעתי זה הדבר הדרסטי ביותר לעשות אשמח לתשובה ממך

פונה יקר הן מתוך הפניה ומתוך חוסר ההכרות עם אשתך קשה לדעת מהן הסיבות הפנימיות להתרחוקתה המינית והרגשית. יתכן שזה אכן העומס ההתנהגותי והתפקודי ויתכן שלאחר הלידה של הבן המשותף, ירדה תשוקתה אליך - תופעה המתרחשת אצל לא מעט נשים אחרי לידה של ילד. כמו כן אין להוציא מכלל אפשרות מצב של "מיני דיכאון" או אולי אכזבה מהיחסים הזוגים ברמה זו או אחרת. אכזבה זו אולי לא מתבטאת במילים אלא בירידה ברצון לקיים קשר גופני ואינטימי. במידה ואתה מתקשה לנהל איתה שיחה ישירה אודות הנושא הכאוב מומלץ מאד שתפנו ליעוץ נישואין שכן אתה מרגיש מאד דחוי וממורמר ויש להניע את העגלה הזוגית שנתקעה. נסה לדבר אל ליבה של אשתך באופן שתסכים לפנות לטיפול זוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

פונה יקר הן מתוך הפניה ומתוך חוסר ההכרות עם אשתך קשה לדעת מהן הסיבות הפנימיות להתרחוקתה המינית והרגשית. יתכן שזה אכן העומס ההתנהגותי והתפקודי ויתכן שלאחר הלידה של הבן המשותף, ירדה תשוקתה אליך - תופעה המתרחשת אצל לא מעט נשים אחרי לידה של ילד. כמו כן אין להוציא מכלל אפשרות מצב של "מיני דיכאון" או אולי אכזבה מהיחסים הזוגים ברמה זו או אחרת. אכזבה זו אולי לא מתבטאת במילים אלא בירידה ברצון לקיים קשר גופני ואינטימי. במידה ואתה מתקשה לנהל איתה שיחה ישירה אודות הנושא הכאוב מומלץ מאד שתפנו ליעוץ נישואין שכן אתה מרגיש מאד דחוי וממורמר ויש להניע את העגלה הזוגית שנתקעה. נסה לדבר אל ליבה של אשתך באופן שתסכים לפנות לטיפול זוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לפני כשנה הכרתי גבר בן 38 ואני בת 21 ואנחנו ממש זוג מאוהב , אנחנו אוהבים זה את ז מאוד...מסתדרים ממש טוב, עם אף אחד לא הרגשתי ככה, ובגללי הוא עלה לארץ רק יש לנו בעיה אחת...המשפחה שלי לא מסכימים לקבל אותו בגלל שהוא גדול ממני אני לא יודעת מה לעשות, לא רוצה להיפרד ממנו אך מצד שני קשה לי מאוד לצאת נגד המשפחה שלי אשמח מאוד לקבל עצה ...תודה

ג'ני היקרה ההיטוריה האנושית מלאה סיפורים כמו זה שאת מתארת, והאמת היא שקשה מאד לתת עיצה במקרה הנוכחי. המלך אדוארד השישי ויתר על כס המלוכה האנגלי בשנות ה 30 של המאה ה20 על מנת לשאת לאישה את אהובתו האמריקאית , גברת סימפסון שהיתה גרושה אז בפעם השלישית. כלומר יש אנשים המוכנים לוותר על הרבה מאד למען אהבתם לבן זוגם ולעומתם אחרים אינם מסוגלים לעמוד בלחץ של המשפחה. יש משפחות שעם הזמן לומדות לקבל את הזיווג או את הקשר לו התנגדו בהתחלה ובפרט לאחר שנולדים ילדים ויש משפחות הנוטורות טינה ואיבה. איני יודעת לאיזה סוג שייכת משפחתך ואיני יודעת מהם כוחות הנפש שלך להתמודד אל מול המשפחה בהעדר סיוע נפשי וכלכלי מצידם. מאחר ויש להביא בחשבון את כל הגורמים אני מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי במסגרת קופת החולים אליה את שייכת על מנת להעמיק ולהרחיב בכל ההבטים הקשורים למורכבות זו. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אנו נשואים מזה 38 שנה. בעלי אינו חושק בי, גם לא חשק בחברותיו הקודמות וטען בעבר שאני מעמידה חומות שאינו יכול לעבור דרכן. נפרדנו לתקופה ארוכה וחזרנו, דבר לא השתנה. היום הוא מגדיר עצמו כ- א- מיני. אני אשה חושנית מאוד וסובלת, נוטלת כדורי שינה בכדי להרדם, עצבנית. הוא נמצא בטיפול שנים ודבר לא השתנה. האם יש עיצה???? אני מתקרבת ל- 70 ונראית בת 50 לערך. אך אולי במציאות של היום אשאר לבדי לעת זקנה.

מאירה היקרה לצערי יתכן שהשאלה שלך היתה צריכה להשאל לפני הרבה שנים, לפני שחזרתם זה לזו. כיום מה שקיים ביניכם הוא ככל הנראה קשר ידידותי או חברתי וזה בהחלט דבר בעל ערך לכשעצמו. בגיל 70 קשה לשנות גבר שכל חייו לא היה בעל תשוקה כלפי נשים וכיום מגדיר את עצו כא-מיני. האפשרות היחידה היא לנסות ולעלות לו קצת את רמת הטסטסטורון הורמון המין הזכרי אך בשל הגיל יש תחילה לבדוק היטב אם הדבר אפשרי לאור המצב הבריאותי הכולל. בגיל זה יש לעשות שימוש מאד זהיר ומבוקר בהורמוני מין. צר לי על שאינך מסופקת מינית אך אולי אפשר שתעזרי קצת לעצמך בעזרת אוננות ואולי במקום יחסי מין מלאים אפשר להסתפק בגיפופים וליטופים של ידידות וחיבה. כל טוב ובהצלחה אילנה

לחבר שלי יש פנטזיה שהוא בשום פנים ואופן לא מוכן לוותר עליה,להיות עם שני בחורות.אני לא מתארת לעצמי איך יוכל לראות אותו שוכב עם בחורה אחרת מולי.מצד אחד זה טוב שהוא משתף אותי בזה,ובכללי זה ניראה לי נחמד,אבל לא עם בן אדם שיש לי רגשות אליו.ומצד שני הוא לא מוכן לוותר על זה והוא יעשה זאת בכל זאת,אחת בסיבות שהוא נפרד מחברתו לשעבר זו הסיבה שהיא לא עשתה זאת,אין לי מושג מה לעשות אשמח להצעה,תודה מראש

ריקי היקרה אני מבינה שחברך שם לך בעצם אולטימטום: או שאת מסכימה לפנטזיה שלו או שהוא עושה זאת בניגוד לרצונך ולהסכמתך ואז הוא יצטרך למצוא בעצם שתי בחורות למיטה כי את אינך רוצה להשתתף בזה. האוליטימטום הנמצא בפנייך הוא של "לקחת או לעזוב". כלומר או שאת פועלת בניגוד להשקפת עולמך, להשקפותיך ולצרכייך ומספקת את תשוקותיו של בן זוגך שאגב הם בהחלט לא תהיינה חד פעמיות אלא נמשכות לאורך השנים. או שאת עומדת על הבלעדיות של הקשר המיני כלפיו מאחר ויש לך רגשות כלפיו ומאחר והוא טוען שיש לו רגשות כלפיך ואז או שיאלץ לוותר על הםנטזיה שלו או שדרכיכם יפרדו כמו שקרה עם החברה הקודמת שלו. הדבר החשוב שיש לזכור במקרה הנוכחי הוא שפנטזיה עם שתי נשים אינה ארוע חד פעמי אלא זו פנטזיה שיש לתדלקה באופן שוטף לאורך השנים והשאלה היא אם את מוכנה לכך או לא. אין ספק שהדבר מכביד מאד על מערכת יחסים אינטימית ועל הצד הרגשי של אהבה ובלעדיות לו אנו מצפים במערכת זוגית. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נשואה +2 כחמש שנים.בת 36,וממש מרגישה שלשכב עם בעלי זה חובה או אילוץ.הוא מצידו, גם מרגיש שקשה לו איתי במיטה,ומלא פעמים,מעדיף לוותר על סקס(וכנראה מאונן בלעדי בסתר.) אני מרגישה תיסכול רב, ובעלי אומר שזה מה שיש,וכמה שניסיתי להסביר לו מה אני אוהבת, ואיך-זה פשוט לא זה. אני מרגישה כאילו אנחנו כמו 2 שותפים לדירה שמגדלים ילדים. מסתדרים מצויין בחיי היומיום,רק שכמעט ואין בינינו סקס(שלא לדבר על אהבה, משיכה או תשוקה מינית..שלא היתה מעולם..) אני מרגישה שלאורך זמן,אני לא אוכל להחזיק מעמד..כי מטבעי אני אדם מאוד מיני,ןים ואוהב,ולצערי,בחרתי לי בעל..לא כ"כ תואם אלי בקטע הזה.ממש אפילו שונה.האם זאת סיבה לפרידה? התחלנו לדבר על זה, אבל לשנינו אין אומץ, בגלל הנסיבות,והוא אפילו הציע לי לקחת לי מאהב,שיספק אותי ללא ידיעתו מתי, ואיך..זה יקרה, אבל לי זה לא מתאים לנהל חיים כפולים. מה לעשות? אגב,לפני החתונה הייתי מאוד פעילה מינית, ממש חיית טרף,ועכשיו-אני ממש מתה ונבולה בגלל בעלי הקר והמנוכר.. שכל לילה מסובב לי את הגב לצד השני, ואני כבר מיואשת מכך. אשמח לתגובה..לפני שנקבל החלטה..ואגב היינו ביעוץ וטיפול מיני בעבר יותר משנה,והמליצו לנו להיפרד...ובכל זאת נשארנו עד היום...

ורד היקרה לדברייך היית בעברך אישה מאד מינית ומסיבות שאינן ברורות בחרת להנשא לגבר שלדברייך לא היתה ביניכם מעולם לא אהבה ולא תשוקה מינית. כלומר - הבחירה בבעל נעשתה מתוך שיקולים אחרים, אולי של נוחות, ביטחון, יציבות, התנהלות נוחה ונעימה ביניכם וכד'. כלומר בעצם המצב הנוכחי אינו מהווה שינוי דרמטי לעומת מצב היחסים טרום הנישואין אלא הוא המשך של אותה איכות קשר כפי שהיתה מלכתחילה. יוצא אפוא שעלייך לבדוק היום את מניעי הבחירה שלך ומדוע ויתרת מלכתחילה על אהבה ותשוקה למען חיי נישואין. אין זה אומר בהכרח שחיי הנישואין הם גרועים או שצריך לפרקם. יש חיי נישואין המתקיימים במצב של מיניות נמוכה או בהעדר מיניות. זו שאלה של בחירה והעדפה אישית. האם בעלך היה רוצה לשנות את אופי מיניותו. אם כן, יש מקום שיפנה לטיפול פסיכוסקסולוגי. האם שניכם ניסיתם מספיק לשנות את אופי ההתנהגות המינית ההדדית? נכון הוא שהייתם בטיפול מיני אך המושג טיפול מיני הוא מאד רחב ולא ברור בדיוק מה כן ומה לא היה כלול בו. מכל מקום, השאלה האם עלייך לנסות ולהשקיע מאמצים בשיפור המצב הקיים ביניכם או להחליט על פרידה חייבת להבחן בזהירות ולעומק מאחר ויש לכם ילדים משותפים ואתם מתנהלים בנעימות ביניכם. לאור השאלות והתמיהות שהעלתי אודות בחירתך הראשונית בבעלך הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול אישי כדי להבהיר לעצמך מה בדיוק מתאים לך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני ובן זוגי יחד כבר 3 שנים, אני בת 24 והוא בן 31. הכרנו במקום עבודה בו עבדנו יחד פעם, מאז כבר שנינו התפטרנו. אולם זכור לי היטב עוד מלפני שהתחלנו לצאת כיצד פילרטט עם הבנות בעבודה. הוא כזה, שנון, פלרטטן, אוהב להצחיק - בעיקר בנות. אני כרגע סטודנטית, ולא מקיימת שום קשר עם בחורים, לא ידידים ולא חברים לכיתה, יש לי רק חברות. הוא גם לא מקיים קשרים עם ידידות, אולם הוא עובד ובמקום עבודתו יצר קשרים חברתיים עם בנות מן הסתם. בנוסף הוא וכמה חברים החלו בפרויקט משותף לפני מספר חודשים, לא מזמן הם צירפו בחורה לפרויקט ומידי חודש הם נפגשים (עם הבחורה) לפגישת עבודה שמתארכת עד לאמצע הלילה (2:00). זה מפריע לי, אני מקנאה לו והוא מרגיש בזה. לפני כמה ימים ב-23:00 הוא התכתב עם הבחורה מהפרויקט במייל ופתאום צחק, וכששאלתי אותו מה מצחיק הוא אמר שהיא מצחיקה אותו ואני שאלתי מה היא כתבה. היא כתבה לו (בתגובה למה שכתב לה קודם) "אם רק היית יודע... איך אני צוחקת עכשיו!!!". הרגשתי דקירה בלב וקנאה גדולה והוא כמובן התעצבן מזה וזה הפך לריב רציני. לי זה נראה נורא טבעי שאקנא על כך שהם מצחיקים אחד את השני במייל בלילה. במיוחד אחרי שהוא סיפר לי שהיא בכלל במסיבה. למה היא עונה לו למייל "עבודה" אם היא באמצע מסיבה? לו הקנאה נראית מאוד מוזר. לדעתי הוא היה מרגיש את אותו הדבר במקומי, רק שאני לא נותנת לו את האפשרות להרגיש כך כי אני לא מקיימת שום קשר עם ידידים או קולגות וכדומה. קראתי על הנושא הזה רבות באינטרנט, ובכל הכתבות היה כתוב שקנאה נובעת מחוסר ביטחון. ואני חושבת שבמקרה שלי זה לא חוסר ביטחון, אלא הוא נותן לי הסיבות לקנא. אולם כיצד ניתן לדעת? מספר פעמים דיברנו על זה, ואמרתי לו בכנות שאני חושבת שהוא פלרטטן ובגלל זה איני רגועה לגביו. הוא בטוח שהוא לא פלרטטן. התחלנו להתווכח על מה נחשב פלירטוט ומה לא וזה הפך להיות ויכוח בלתי נסבל שלא יצא ממנו כלום. אני סומכת עליו לגמרי שלא יבגוד, זה לא פחד מבגידה. אך מפריעה לי העובדה שהוא בכלל יוצר אינטרקציה בעלת אופי פלרטטני עם בנות. עובדה זו כשלעצמה גורמת לי לתחושה כל כך רעה ולכאבי לב. אני מרגישה שאנו נמצאים כרגע על הגבול בין מערכת יחסים שביטויי הקנאה בא הם נורמלים, לבין מערכת יחסים שעלולה להיהרס מזה בקרוב. ברור לי שזה מסוג הדברים שכדאי לטפל בהם בהקדם, אחרת זה מחמיר. שאלתי היא איך אני יכולה להגיע איתו להבנה בנושא כשהוא בכלל לא מסכים איתי על כך שהוא די פלרטטן. בנוסף, האם רגשותיי מוצדקים? למשל האם זה היה טבעי לקנא מההתכתבות ההיא במייל? תודה

ורד היקרה בן זוגך נתפס בעינייך כפלרטטן, כלומר - אוהב ליצור קשר של קלילות, הומור, ואולי תבלין קל של מיניות במפגשיו עם נשים. אגב, זוהי בדיוק הדרך בה הכרתם ונוצר קשר. האם לא נראה לך שאת חוששת שבאותה טכניקה בה נוצר קשר בינכם הוא יצור קשר משמעותי גם עם אישה אחרת? שאלת הפלירטוט היא למעשה לא שאלת הציחוקוקים עם נשים אחרות, או פיתוח ידידות איתן, אלא השאלה בה הקשר החברתי/ידידותי שיש בו רמזים של חיזור או מיניות יוליך למצבים מינים בפועל. הגבול בין פיתוח קשרי ידידות עם נשים ופיתוח קשרי פלירטוט הוא דק ותלוי מאד בעומק הכוונות המודעות והלא מודעות של העוסק בכך. מתוך התיאור שלך אודות צחוקים, וידידות קשה לקבוע האם יש כאן פלירטוט כן או לא. קנאה מצידך יש כמובן ובגדול האם מקור הקנאה לא מבוסס בעצם על האופן בו נוצר הקשר ביניכם? האם הקשר ביניכם לא נותן לך מספיק חיזוקים ליחס רגשי ומיני עמוק ומשמעותי? העולם מלא גברים ונשים וכמות הפיתויים בו היא בלתי מוגבלת. כל אדם נוהג בהתאם לאופיו ומידת כישוריו החברתיים ואין טעם ולא רצוי לחסום קשרים עם אנשים נוספים. בדקי לעומק את הסיבות לאי האמון שלך בבן זוגך. יתכן שאת צודקת שהוא מפזר "אבק של חיזור" בין שהוא מודע לכך ובין שלאו, ויתכן שאת מגזימה. מכל מקום, הקנאה כה עמוקה שהיא מעלה שאלות לגבי איכות הקשר, ביניכם והמידה בה הוא מהווה עבורך בסיס לאמון וביטחון. המצב הנוכחי מבחינתך הוא בלתי נסבל ועלייך לבדוק איפוא הן את עצמך והן את טיב היחסים עם בן זוגך. במידת הצורך יש מקום לפנות לטיפול זוגי. ריבים וסצנות בעניין זה לא רק שלא יועילו אלא שרק יגרמו להתרחקות רגשית ביניכם. מאד לא רצוי בזוגיות בריאה שאחד הצדדים יהיה "השומר" או "השוטר" ואילו השני בחזקת "נאשם" או "לא אמין". כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בחורה בת 24 נשואה ויש לי ילדה בת שנתיים יושנת איתנו בחדר מאז שהייתה חולה בגיל 8חודשיים או פחות וזה מאוד מפריע לנו בזוגיות ולבעלי במיוחד אנחנו מקיימם יחסי מין בסלון או בחדר שהיא נרדמת אני ממש מפחד שנמשיך ככה שהילדה תשמע אותנו יהיה לה סיוט מזה היא ממש קשורה אלי ולא מסוגלת לישון בלעדי בעלי תמיד אומר אנחנו צריכים למצוא פתרון בשביל זה .. ממש כואב לי הלב שתישן בלעדי ולבד

מאיה היקרה על פי רב, ילדים בני שנתיים ישנים לבד בחדרם או עם אח או אחות, זאת כמובן כשיש תנאים פיזיים המאפשרים זאת. טבעי שילד יעדיף לישון עם אמו, אך גיל שנתיים הוא בדיוק השלב מבחינת ההתפתחות הנפשית המכונה "הפרדה ואינדיבידואציה", כלומר - זהו בדיוק הגיל שמבחינת ההתפתחות הנפשית על הילד לראות את עצמו כמובחן ונבדל מאמו, כאשר אחד האיפיונים לכך, וכמובן לא האיפיון היחיד, הינו שינה נפרדת. לא ברור מדוע כואב לך כל כך הלב על תהליך הפרידה ההדרגתי שיש להתחיל בשלב זה. האם הילדה עדיין חולה? במה מתבטאים סימני המחלה? האם היא מקבלת טיפול ממך במהלך הלילה? או שמא הילדה כבר הבריאה ובעצם פיתחה את ההרגל הנעים של לישון יחד עם הוריה - עובדה המקנה לה ביטחון והגנה. חשוב מאד שהילד יחוש ביטחון והגנה גם כשהוא ישן בחדר סמוך, ובכלל כשהוא מתרחק מעט מהוריו ולא רק לחוש ביטחון והגנה כשהוא צמוד אליהם ממש. כלומר - יש חשיבות להרחקה הדרגתית של הבת לחדר נפרד, הן מבחינת חיזוק כוחותיה הנפשיים וכמובן מבחינת הפרטיות שלכם כזוג, והחירות לנהוג כרצונכם בחיי המין. השכיבי מדי לילה את הילדה במיטתה בחדר הסמוך, שבי לידה עד שתרדם, אפשר לקרוא לה סיפור או להשמיע קלטת. סביר שבהתחלה תהיינה התעוררויות בלילה, קריאה לאמא או הליכה חזרה למיטת ההורים, כך שעוברים מספר שבועות לא פשוטים של התמודדות של החזרת הילדה למיטתה והמצאות לידה עד שתחזור ותרדם. נכון שזה לא קל ולא נעים אך זהו תהליך המתחייב הן לטובתה והן לטובתכם. ההתמדה בעניין זה משתלמת. כל טוב ובהצלחה אילנה

הכרתי גבר בן 31 במכון כושר, הוא תמיד מחמיא לי על הגוף, פנים ולבוש. הוא רומז לי תמיד שהוא רוצה לצאת איתי אך מפחד לדבר ישירות. כאשר הוא שמע כי אני בת 28 הוא התאכזב ואמר "חשבתי שאת בת 22, צריך כבר לחתן אותך" אני נעלבתי. השאלה שלי היא: האם הוא מחפש תשומת לב ממני וכך הוא מדליק אותי כי הוא ביישן או שהוא לא בעניין בכלל?

מאיה היקרה מתוך התיאור הקצר של התקשורת המעטה בינך לבין הבחור קשה לדעת מה כוונותיו. מכל מקום אם את מקבלת רושם שהוא מעוניין לצאת איתך האם לא שווה לבדוק זאת בגלוי? אם את מעוניינת, את אפילו יכולה לנקוט יוזמה ולהציע לו להפגש על כוס קפה ובמסגרת פגישה זו לברר מיהו, מהו ומה כוונותיו. לא נכון לבנות עולם שלם של השערות ומסקנות אודות הזולת על סמך רמזים מועטים בלבד. אם יש לך עניין בו, בהחלט יהיה מכובד אם תקדמי את העניין בצורה המקובלת ותבררי את הדורש בירור מבחינתך. מומלץ שהפגישה הראשונה תתקיים כמקובל בבית קפה ולאחר מכן תהיי חכמה הרבה יותר לדעת מה קורה. כל טוב ובהצלחה אילנה

התחתנתי לפני 3 שנים, בעלי בן 34 ואני בת 31. יש לנו ילדה בת שנה ושמונה חודשים. אני עקרת בית ומטפלת בילדה, ובעלי עובד במחשבים. בענייני כספים, אני מאמינה בכסף בטוח ואילו בעלי מאמין בסיכון הכסף על מניות וכד'. למרות השקפותינו השונות, הגענו לפשרה בחשבון המשותף שלנו. סמכתי על בעלי בצורה עיוורת ולכן, כשגיליתי לאחרונה שבעלי שיקר לי ולקח הלוואות בסכומים גדולים בלי ידיעתי למען השקעות מסוכנות, נחרדתי מאוד ואני מרגישה פגועה, מושפלת ונבגדת כי הוא עשה הכל כדי שלא אדע. כיצד אוכל לסלוח לו, אם בכלל? אבקש את התייחסותכם לנושא.

אסנת היקרה צר לי לשמוע על הסיטואציה הבהחלט לא נעימה בה את נמצאת. אין ספק שהתבצע כאן מהלך של מעילה באמון ושל אי כיבוד ההסכמים הכלכליים-פסיכולוגים עליהם הסכמתם בגלוי. במובנים הפסיכולוגים זוהי הפרת חוזה. נישואין מחייבים אמון בבן הזוג, בנושא מהותי כמו כסף ולפיכך יש לדעתי מקום להליך מסודר של שיחות ביניכם וברור הדרכים למתן פתרונות למצב הנוכחי. במידה ואינכם מסוגלים להגיע לקבלת פתרונות המקובלים על דעת שניכם תוך כדי דיאלוג ביניכם, חובה עליכם לפנות ליעוץ זוגי שיתמקד בהסדרים הכספיים שלכם ובהבטחת גבולות ביטחון כלכליים למשפחה. בעניני כסף חשוב שתהיה שקיפות מלאה והסכמה בין שני בני הזוג, שאלמלא כן אפשר להקלע לצרות. כל טוב ובהצלחה אילנה

בקר טוב. אני נשואה כבר 22 שנים + 4 . אחרי כ"כ הרבה שנים שבהם הדברים די חוזרים על עצמם- המריבות השתיקות ההתפייסות , אני מרגישה שאני רוצה נקודת מבט חיצונית. אני התחלתי טיפול פרטי לעצמי אבל אני רוצה יותר. בעלי מתנגד בתוקף לעניין של לערב מישהוא בזוגיות שלנו.הוא אומר שהוא כבר יודע את כל התשובות ואף אחד לא יגיד לו מה לעשות ואיך להתנהג. אני חושבת שזה ממש לא נכון. גם אני יודעת הרבה ועדיין אנחנו כל פעם נכנסים לסחרור מחדש.כל פעם אני נחלשת יותר. חיה על חוסר. גם כשהמצב בינינו ממש טוב ונעים ונחמד , אין מחמאות , הוא כבר כמעט לא אומר "אוהב אותך" . אבל יש אוירה טובה וסקס נחמד ומספק אז זה בסדר. עד שקורה משהוא , שאני לא תמיד מודעת לו , ופתאום אני מקבלת ממנו רוח קרה ושתיקה רועמת. הוא מעדיף לא לדבר איתי כי ממילא אני לא עושה מה שהוא אומר או רוצה- לדבריו. אני מרגישה חסרת אונים. אני מודעת לכך שאני צריכה לעשות שינויים נרחבים בעצמי ובתוכי. אבל אני רוצה וזקוקה לשינויים מהותיים לטובה גם בינינו. האם טיפול פרטי יכול להביא לשינוי בזוגיות? איך אפשר לשכנע אותו או לגרום לו להבין שטיפול זוגי נחוץ לנו מאוד? תודה ויום טוב.

פונה יקרה אני שמחה שפנית לטיפול פרטני פסיכולוגי על מנת להבין טוב יותר את משמעות התנהגותך, את מניעייך, את משאלותייך, וכן את דפוסי ההמנעות שלך. טיפול פרטני טוב בו תעברי שינויי מודעות ושינויים בגישתך כלפי עצמך וממילא גם כלפי הסובב יכולים בהחלט להשפיע לטובה על הזוגיות. לא כדאי ולא רצוי לכפות טיפול זוגי על בן זוג שאינו מעוניין בכך, בטח לא בשלב הנוכחי. אם בעתיד בעלך יחוש שחלו בך שינויים לטובה, ושחל שיפור במערכת הזוגית, יתכן שאז ייטה להאמין יותר לתרומה שניתן להפיק מטיפול פסיכולוגי. בשלב הנוכחי עשית את המתבקש והאפשרי בנסיבות הנוכחיות. את עצמך פנית לטיפול אישי ומטבע הדברים יש להניח שבטיפול זה תהיה גם התיחסות לזוגיות ושתצליחי להפיק שינויים גם בקטע הזוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

בעלי רואה סרטי פורנו כל יום לפורקן מיני אנחנו לא ישנים ביחד תקופה ארוכה התינוקת ישנה בעריסה בחדרנו והוא טוען שהבכי שלה בלילה מפריעה לו לישון אני גם מניקה אני חודשיים אחרי לידה ואנו לא מקיימים יחסים מתחילת ההריון לבעלי יש בעיה לקיים יחסים בזמן ההריון ובזמן ההנקה אני מתוסכלת ישנה לבד היו לי כמה היתפרציות ושיחות עם בעלי על הנושא אך המצב לא הישתנה מה אני אמורה לעשות?

לי היקרה לא ברור מהפנייה האם זוהי לידתך הראשונה או לא. במידה והיו לידות קודמות השאלה היא האם לאחר תקופת ההנקה חזרו יחסי המין והשינה המשותפת באותה מיטה לתקנם? כלומר - חלק מהתשובה לשאלה נעוץ בהיסטוריה הכוללת של יחסיכם. אם זוהי לידה ראשונה, הרי שעדיין לא נגמרה תקופת ההנקה ואין לדעת מה יקרה לאחר מכן. קיים שיעור מסוים של גברים שאכן מסתייגים מקיום יחסי מין עם אישה בהריון או אישה מניקה. במובן זה בעלך אינו היחיד. כאשר גופך ושדייך "יחזרו" להיות שלך נטו, אני מניחה שיחסו ישתנה והוא יחזור ויהי מעוניין בקיום יחסי מין איתך. בשלב הנוכחי כפי שאני מבינה הוא מוצא את פורקנו בצפייה בפורנו באינטרנט. הדרך היחידה לשינוי המצב כרגע היא על ידי דיבור, דיאלוג והצפת האמת של כל אחד מכם. בכח זה לא יילך. אם הדבר משפיע מאד לרעה על מערכת היחסים - מומלץ שתפנו לטיפול זוגי, או שתשקלי להפסיק את ההנקה מוקדם ככל האפשר, בואי נאמר - כשהתינוקת תהיה בת חצי שנה. הקונפליקט שלך בין אמהות טובה לבין אישה נחשקת הוא קשה אך אלו הם פני הדברים וקודם שתשני את התנהגות ההנקה, עלייך לשוחח שיחה אמיתית ונוקבת עם בעלך אם אכן הוא משוכנע שהדבר אכן ישנה את יחסו הרגשי-מיני כלפייך. כל טוב ובהצלחה אילנה

האם גבר ששכב עם נערת ליווי תקופה של שנים(אולי אותה נערה כל הזמן)יוכל לחזור לחיים נורמליים,מבחינת חיי מין לאישתו או הוא לא רוצה כי זה לא אותו דבר,בלשון המעטה.אנחנו בגילאי 60 אנא היתיחסותך תודה

פונה יקרה אין כל יכולת לתת תשובה ברמה כוללת או תאורטית. עצם קיום היחסים עם נערת הליווי ולו גם על בסיס קבוע, לא מחייב פגיעה ביכולת לשכב עם בת הזוג. השאלה הבסיסית היא האם בעלך מעוניין לקיים איתך יחסי מין. האם היחסים הרגשיים ביניכם תקינים? האם קיימת בו תשוקה כלפייך? האם קיימת בך תשוקה כלפיו? האם קיים בשניכם הרצון והיכולת הרגשית לגעת זה בזה, ולהיות בקרבה ואינטימיות שיוליכו ליחסי מין? השאלה אינה סטטיסטית אלא מאד פרטית ואישית ותלויה כאמור באופן מאד אישי ואינטימי ותלויה במי את, מי בעלך ובאופי יחסיכם. אם אינך יודעת את התשובות לשאלות שהעלתי או אתם מתקשים לתת להן מענה ניתן לפנות לייעוץ זוגי שיגשר ביניכם ואולי ישפר את השיאלוג ביניכם בנושא כאוב זה. כל טוב ובהצלחה אילנה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אנשים. לפני כמה ימים נפרדתי מחברה שלי. זהו היה הקשר הרציני הראשון שלי והוא נמשך ארבעה חודשים. לפני שנכנסתי איתה לקשר, הייתה בחורה אחרת שהיו לי רגשות חזקים אליה, ולאחר שהיא דחתה אותי, המשכתי הלאה לבחורה הנ"ל ונכנסתי איתה למערכת יחסים בידיעה שמעבר למשיכה בסיסית בין גבר לאישה וקרבה רגשית עקב העובדה ששירתנו באותו בסיס, אין לי רגש אליה, ועליי לבנות אותו גם אם יהיו קשיים נפשיים בדרך. תוך כדי מערכת היחסים היו לי פעמים שהתחלתי לחשוב על בחורות אחרות בבסיס, באקט מיני, ויותר מפעם אחת על בחורות מסויומות. ניסיתי להדחיק את המחשבות הללו מכיוון שראיתי שאני מתקרב רגשית אל החברה שלי ואני פוחד לאבד את המערכת היחסים הזאת. אבל זה לא עזר. שמתי לב שפערי הרגשות בינינו גדולים {היא ממש אהבה אותי, אבל זה לא היה הדדי}, ובזמן האחרון התחלתי לחלום גם על אותה אחת שהיו לי רגשות אליה.כמו כן, היו לי מחשבות על סיום הקשר הזה ו/או מחשבות על טיול ממושך לחו"ל לאחר הצבא {=בריחה מהמציאות}. לאחר שהדחקתי גם את זה, התחילו הבעיות בחיי המין, וזה הגיע למצב ששבוע שעבר לא הצלחתי לתפקד במיטה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהבעייה הזאת קרתה לי עם עם החברה שלי, אבל זאת כן הייתה הפעם הראשונה שזה לגמרי מנע ממני מלסיים את האקט {לא הייתה זקפה, ולא משנה כמה ניסיתי}. ביקשתי ממנה פסק זמן, וכתבתי מכתב כנה שבו שפכתי את כל הרגשות והמחשבות שלי, לטוב ולרע, ושלחתי לה. את כל הסממנים הנ"ל ייחסתי כתוצר לחוסר המשיכה שלי אליה. לכן הייתי שלם לגמרי עם הפרידה. היום ישבתי עם חבר טוב שנמצא גם הוא במערכת יחסים, והוא אמר לי שגם לו לפעמים יש סממנים כאלה, אבל שהוא לא חושב שזה קשור לרגשות שלו כלפי חברה שלו ושהוא בטוח באהבה שלו כלפיה. הוא גרם לי לתחושה של חוסר ביטחון לגבי הפרידה הזאת, שאולי מיהרתי ועשיתי טעות. מה אתם אומרים? האם הסממנים הנ"ל מצביעים על חוסר רגשות רומנטיים כלפי האקסית שלי? אני חושב שכן, והייתי שלם עם זה, אבל עכשיו הביטחון שלי טיפה מעורער ואני חושש שאולי עשיתי טעות.... תודה רבה על ההקשבה והעצות...

פונה יקר כל אדם מכיר את עצמו בצורה הטובה ביותר ורק הוא יודע האם תפקודו המיני קשור או לא קשור לרגשותיו ולתשוקתו כלפי בת הזוג. במרבית המיקרים התפקוד המיני קשור בצורה הדוקה לרגשות ולתשוקה כלפי בת הזוג. מתוך מכתבך הארוך והמפורט נראה שהקשר הוא ישיר ושאכן ליבך וגופך לא היו שלמים עם הבחירה. הגוף אינו משקר. אם היית כה אמביוולנטי ברגשותיך וכה לא ממוקד בתשוקתך המינית כי פינטזת בזמן המין על בנות אחרות, הדבר המתאים ביותר הוא שהגוף יגיב על כך בפגיעה בתפקוד המיני. על מנת לסיים קשר חברות עם בת זוג אין צורך לברוח לחו"ל. פשוט מסיימים וזהו. נסה בפעם הבאה שאתה נכנס לקשר להיות יותר שלם עם רגשותיך ולפעול בהתאמה לרגש האהבה והמשיכה המינית לבת הזוג. אם התופעה תחזור שנית, שבה אתה אוהב ונמשך רק לזו שאיננה אפשרית, ולא אוהב מספיק ולא נמשך מספיק לבחורה הזמינה האוהבת אותך, הרי שאז ורק אז, אם יחזור הדפוס הזה, ניתן יהיה לדבר על קושי בהתחברות למה שיש והתקעות בעולם המשאלות הדמיוני. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום יש לי חבר מזה 5 שנים. קשה לנו לקיים יחסים. הוא טוען שאני "סוגרת" את עצמי בזמן שהוא מנסה לחדור ולכן הוא מתאמץ יתר על המידה וכך מאוד קשה לנו לקיים יחסים. ני גם מרגישה שאני מזחיקה חזק את הרגליים שלי ופשוט פוחדת ממשהו (_אין לי מושג ממה) מה עושים?

דנה היקרה אם את רוצה לפתור את הבעיה עולה השאלה מדוע היה צורך להמתין חמש שנים על מנת לחשוב על כך. האם הפחד כה עמוק שעצם רעיון ההתמודדות עם הנושא היה כה קשה? את מתארת תסמונת המכונה "אברסיה מינית" כלומר - התנגדות להתקרבות לאיבר המין. הרקע לכך הוא פסיכולוגי ויש כמובן צורך לברר זאת איתך בטיפול פסיכוסקסולוגי. במקביל, יש ללמדך לבד ו/או יחד עם בן זוגך כיצד לאפשר לעצמך להשתחרר ולפחות לא לסגור את הרגליים זו על זו. קיים גם החשש שבנוסף לסגירת הרגליים קיים גם כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק המכונה וגניסמוס באופן שלא מאפשר חדירה של איבר המין הזכרי. קראי על וגניסמוס בארכיון אתר דוקטורס. כך או כך נראה שעל מנת להשתחרר מהבעיה עלייך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי המשלב טיפול פסיכולוגי יחד עם טיפול מיני התנהגותי. כל טוב ובהצלחה אילנה

כבר כמה שנים שאני גומר רק באוננות כי האשה דוחה רעיון של מניעה ע"י גלולות או התקן. רוצה שהגוף שלה יהיה נקי מהנ"ל. אותה אני מספק בצורה אורלית והיא לא מאוננת כדי להגיע לסיפוק. מה עושים ??

דני היקר אני מבינה שבמצב העניינים הנוכחי, החדירה נמנעת באופן מלא או חלקי. יתכן שקיימת חדירה אך בשל החשש משפיכה, יש ככל הנראה צורך במשגל נסוג, על מנת שלא לגמור בנרתיק. במקרה הנוכחי, לא ברור מדוע אינכם משתמשים בשלוש האופציות הבאות: 1. ערכת ביוץ שבה האישה מודדת חום מדי יום ולפיה יודעת מהם הימים הבטוחים ומהם ימי הביוץ שלה. 2. שימוש באמצעי המכאני של קונדום עבורך. 3. שימוש באמצעי מניעה מכאני לאישה שהוא כיפת גומי המוכנסת לפני המגע המיני ומכונה דיאפרגמה. אם הבעיה היא רק מציאת אמצעי המניעה ההולמים לא ברור מדוע אינכם ניגשים יחד ליעוץ גניקולוגי בנושא אמצעי מניעה. האם יש אפשרות שהסיבה אינה רק ניקיון הגוף של אשתך מחומרים זרים אלא גם רצון כלשהו מצידה להמנע מחדירה או רתיעה כלשהי שלה מנוזל הזרע? יש לברר כהלכה מהם הגורמים הפסיכולוגים המקשים על שניכם למצוא פתרון שעל פניו הוא לא מסובך במיוחד ובר השגה. כל טוב ובהצלחה אילנה

בן זוגי הוא גבר נאה ובריא (חוץ מזה שהוא מעשן...) אנחנו גרים יחד, אבל אין בינינו יחסי מין כבר כמה חודשים. כשעשינו את זה בעבר (וגם אז בתדירות נמוכה מאוד) זה היה טוב לשנינו. כשאני שואלת אותו לפשר ההתנזרות הזאת, הוא טוען שאין לו חשק בתקופה הזאת. חוץ מזה הקשר בינינו בסדר. רציתי לשאול איך אפשר לגרום לו לרצות כי נראה לי שאנו מוותרים על משהו שיכול לתרום לשנינו..האם יש טעם לנסות לטפל בכך? (כי אחרי הכל אי אפשר לכפות על מישהו לרצות...) ואם כן להיכן לפנות כדי לטפל בכך? תודה מראש. פנינית

פנינית היקרה קשה מאד לרדת לעומק העניין כי לא ברור הגיל של שניכם, הסטטוס הזוגי או המשפחתי, משך הזוגיות וכן הלאה - פרטים משמעותיים אודותיכם. כך או כך, עם הבעיה המתוארת ניתן להתמודד בעזרת טיפול זוגי המשולב בטיםול מיני. יש לברר בשיחת הטלפון המקדמית עם המטפל האם הוא בקיא גם בתחום הזוגי וגם בתחום המיני המתמקד בתשוקה המינית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בן 27 ונמצא בקשר עמוק כבר 5 שנים עם חברה שלי ואנחנו מתגוררים יחד כבר שנתיים וחצי. האמת היא שאני מאוד אוהב אותה אבל הקשר שלנו כבר הלך לאיבוד ואני לא בטוח שאני מעוניין להמשיך אותו. חברה שלי סובלת מחרדות ופחדים מאז שאני מכיר אותה אבל בשנים האחרונות לאחר שמספר קרובי משפחה שלה נפטרו כולל אבא שלה הפחדים והחרדות רק הלכו וגדלו. היא כל הזמן מתקשרת אליי, בין אם זה בגלל שהיא סובלת מסחרחורות (שלאחר בדיקות מקיפות הוכחו כנובעות ממצב נפשי) ובין אם זה בגלל שהיא דואגת לי או למישהו אחר שלא עונה לה. חשוב להבין שהטלפונים האלו נעשים בתדירות מאוד גבוהה. הקשר הזה חונק אותי ואני מפחד שזה רק הולך ומחמיר. ניסיתי ואמרתי לה מספר פעמים שתלך לטיפול ובכל פעם היא כאילו הסכימה איתי אבל לא עשתה עם זה כלום.חשוב לציין שהחרדות האלו מלוות בהתפקי עצבים שבהם היא צועקת ומקללת ברגע שהיא מרגישה שהיא נמצאת במצוקה. אני בא מבית שבו אבא שלי היה מקלל את אמא שלי ואותי כל הזמן. הרצון היחיד שלי בגיל ההתבגרות היה לעזוב את הבית ולברוח מהפחד הזה. אני מרגיש בתקופה האחרונה (חצי שנה) כאילו חזרתי לאותו מקום רק שעכשיו במקום אבא שלי יש לי אותה. אני אפילו חושש שאיפשהו אני איפשרתי למצב הזה להתקיים רק בגלל שהייתי רגיל אליו מהבית. היא תלותית מאוד ובכל פעם שאנחנו מגיעים לריב עצבני היא מאיימת עליי שהיא תתאבד. אני מרגיש כבר ממש אובד עצות. מצד אחד הייתי מאוד מעוניין להמשיך את הקשר איתה כי היא באמת בנאדם מקסים, מצד שני, אני לא מסוגל לעמוד במצב הקיים. אני מרגיש כאילו כל הפחדים והעצבים שלה היא מוציאה עליי. אני מפחד מאוד להיפרד ממנה מחשש שהיא תעשה משהו לעצמה. אני לא יודע אם ההודעה שלי באמת צריכה להיות מפורסמת פה או בפורום אחר אבל אשמח לקבל בכל זאת קצת עזרה. מה אפשר לעשות?

פונה יקר 1. ראשית, מאד לא רצוי לשמור על קשר זוגי רק מתוך החשש שבן הזוג הנעזב יבצע התאבדות. על פי רב דברים אלה מתרחשים במיקרים נדירים ביותר והדיבור על כך מבטא מצוקה נפשית ומניפולציה של יצירת רגשות אשם. בטח לא הסיבות הנכונות להשאר בקשר. 2. שניכם במצוקה כל אחד מסיבותיו ולכן מומלץ ביותר שתפנו לטיפול זוגי על מנת לעשות קצת סדר ברגשות ובהתנהגויות. אתה לא יודע לשים גבולות לא לכמות הטלפונים היומיים, לא לצעקות ולא לקללות. אדם הבטוח בעצמו יודע לשים גבול להתנהגויות שאינן רצויות לו, בתקיפות ובלי להשתמש באיומים או בבוטות. אינך יודע לעשות זאת בשלב הנוכחי ובכך אתה "מעודד" את המשך ההתנהגות לה אתה מתנגד. 3. ניכר שחברתך זקוקה לטיפול פסיכולוגי ואולי אף תרופתי אך עדיין חייך ובחירותיך הן בידייך. אם התנהגותה אינה עולה בקנה אחד עם מה שאתה מצפה לו ואם אינך מסוגל להשפיע עליה לנקוט צעד זה או אחר ואם אינך מסוגל לשים גבולות להתנהגותה משמעות הדבר שאתה חי בקשר בו אתה חש חלש וחסר אונים. לפיכך, יתכן ואתה זקוק ללכת לטיפול פסיכולוגי אישי על מנת להבין מה עובר עליך ולהבין מדוע אתה מתקשה לנהוג כפי שאתה רוצה. הקיצור במקרה הנוכחי כל האופציות הטיפוליות אפשריות או טיפול זוגי או טיפול פרטני לכל אחד מכם. יחפש את העזרה אותו אדם החש שהוא זקוק להעזר בשלב זה בחיים. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אני ובעלי נשואים כבר שנה, ואנחנו ביחד כבר שש שנים. הקשר שלנו הוא מצויין מכל הבחינות, התקשורת ביננו בעולה אנחנו מדברים על הכול, אתמול תפסתי את בעלי רואה תחרות של נשים ערומות בטלויזיה, כשהגעתי לסלון הוא העביר ערוץ ונבהל כששאלתי אותו מה הוא עושה הוא אמר שכלום אז עשיתי חזור בשלט וראיתי את מה שהוא ראה, בהתחלה הוא שיקר והכחיש אבל בסוף הוא הודה כי אמרתי לו שאי אפשר להיכנס לערוץ הזה בלי קוד... דיברנו על הנושא והוא אמר שהוא עושה את זה פעם בכמה חודשים ואתמול הוא עשה את זה משעמום.. שאלתי אותו אם הוא מאונן כשהוא מפנטז על אישה אחרת אז הוא אמר שזה פעם בכמה חודשיים... מאוד נעלבתי ולקחתי את זה מאוד קשה. הוא אמר לי שזה טבעי וכל ה "גברים עושים את זה" וזה עדיף כי אי אפשר לחשוב רק על אישה אחת כל הזמן אז עדיף לאונן על אישה אחרת ולא לשכב עם אישה אחרת ולבגוד.. אני נורא נעלבתי ושאלתי אותו אם אני לא מספיקה לו.. חיי המין שלנו מאוד טובים למרות שלאחרונה זה קורה קצת פחות כי ילדתי. עדיין כשזה קורה פעם או פעמיים בשבוע זה מלא בתשוקה... האם אני רק חושבת כך וקיימת איזה בעיה שאני לא מודעת אלייה ? האם זה בסדר לפנטז על מישהו אחר, זו לא בגידה? האם גבר שמפנטז על אישה אחרת מסוגל גם לבגוד? יש לציין שאני אישה מאוד קנאית והוא יודע את זה ובגלל זה הוא חשש להודות... אני אישה מאוד משוחררת במיטה... האם אני צריכה לשהתחחרר גם בנושא הזה ואולי להשתתף בצפייה? אני מאוד מבולבלת בגלל השקשר שלנו הוא טוב.. וזו פעם ראשונה שהוא משקר.. מה לעשות

פונה יקרה החיים בין בני הזוג נקבעים על פי התנהגותם ההדדית במציאות זו כלפי זה. אין לנו שליטה על המתרחש בראשו של הזולת וטוב שכך שכן הדבר נותן מרחב פסיכולוגי פנימי לכל אדם להיות בתוך עצמו מבלי שמישהו יקר וקרוב ככל שיהיה יוכל להכנס לשם. זוהי בדיוק פירושה של אינבידואליות. בתוך המסגרת הזוגית, אין על אף אחד מהצדדים החובה או הצורך לוותר על האינבידואליות שלו. היא משתנה, מותאמת לבן הזוג, מצטמצמת לעתים, אך רצוי וטוב שכל אחד תשאר מידה הגונה של עצמו לעצמו. יש לכם יחסי מין טובים ומלאי תשוקה למרות שלא מזמן ילדת וזה לכשעצמו הישג עצום עבור אישה לאחר לידה המצליחה לשמור על רמת תשוקה גבוהה. לבעלך, כמו לכל הגברים, ובכך הוא צודק, יש עולם מיני פנימי המכיל פנטזיות על נשים אחרות. לשמחתך, אנונימיות, מהטלוויזיה או מהאינטרנט. אין זה תפקידך להיות שוטר על מוחו, על דמיונו או על זמני האוננות שלו. לא רק שאין זה תפקידך זה גם בלתי אפשרי לקיום במציאות. כן, אוננות של כל אחד מבני הזוג עם עצמו ועם דמיונו, גם היא חלק מהחיים המיניים והיא לגיטימית ויש לה מקום, כל עוד נשמרת מסגרת זוגית של מין טוב ומענג ותשוקה מספקת. אפשר להבין את הפגיעה באגו שלך כי הרבה נשים היו רוצות להיות האישה האחת, היחידה והמוחלטת בחיי המציאות והדמיון של בן הזוג, אך ככל הנראה זוהי דרישה מוגזמת ולא מציאותית. נסי לשחרר את המקום הזה, לא להכנס בו מדי, לאפשר לבעלך לאונן מבלי שיידע אותך כל פעם על העניין ומבלי שתנהלי מעקב אחר זה. שמי את הדגש על חייכם המשותפים הרגשיים, הנפשיים והמיניים במציאותך המשותפת. פינטוז אינו בגידה. מחשבה אינה מעשה. נכון שמחשבות ורעיונות עלולים להוליך למעשים אך בהחלט בתחום המיני כמו גם בתחומים אחרים ניתן ליצור גבול או חציצה בין הדמיון לבין הביצוע במציאות. לרב בני האדם דמיונות מיניים העולים בכמותם וברב גווניותם על חיי המין במציאות. השאלה אם את רוצה לקחת חלק בצפייה של בעלך היא עניין שבין שניכם ועליכם לדון בכך. על ידי צפייה משותפת את לא משתלטת ולא מנכסת לעצמך את היפיפיה הזרה שעל המסך. הקיצור - נדרש ממך קצת להתגמש ואני מקווה שתצליחי לעמוד בכך. שוב הכל עניין של מידתיות. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 40 רווקה וללא ילדים. היו לי הרבה מערכות יחסים עם גברים ואני פתוחה מבחינה מינית (כולל אוראלי ואנאלי). בתקופות "נטולות גבר" אני גם מאוננת בהנאה רבה. הבעיה שלי שאינני מצליחה להחזיק מעמד במערכות היחסים. בתילת הקשר אני מאוהבת, מרוגשת, מעוררת ומגורה מבחינה מינית. אך אם חלוף הזמן העניין המיני בבן הזוג דועך עד כדי חוסר חשק ועניין מיני בבן זוגי, ואפילו חוסר רצון לאונן. למה אינני מצליחה לשמור על האנרגיות החיוביות לאורך זמן? בסופו של דבר אני הורסת לעצמי מערכות יחסים.

פונה יקרה מודעות בלבד לסדרתיות של הכשלים בהם את נתקלת בחייך אינה מספיקה. מיניותך תקינה והבעיה היא בתחום היכולת לשמור על רצף ומשך של עניין באדם אחר. עם חלוף הזמן את מאבדת עניין ויורד היחס כלפי בן הזוג ויחד עמה יורדת התשוקה המינית. אין זו בעיה מינית כי אם בעיה פסיכולוגית. אני מניחה שלאורך החיים היית בטיפול פסיכולוגי זה או אחר, ואם לא, והבעיה מטרידה אותך, מדוע חלה נטישה אנרגתית של ההתיחסות הרגשית, מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי ולעבוד בדיוק על נקודה זו. הבעיה במיקרים אלה שהמצב עלול להשתכפל גם בטיפול הפסיכולוגי שגם בו תאבדי עניין כעבור זמן מסוים. יהיה עלייך אפוא לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהתחיל לעבוד בטיפול על עניין אובדן ההתיחסות לאורך זמן. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום.. אני משתמשת בטבעת נוברינג למניעת הריון ואני נשארתת איתה למשך 4 שבועות. רציתי לדעת אם בתום ה4 שבועות אוכל להוריד את הטבעת ולהשים טבעת אחרת למשך 3 שבועות ( באופן חד פעמי)? אשמח לקבל תשובה בהקדם כי אני יוצאת לטיול ארוךך

אירית היקרה נא הפני את שאלתך בקשר לאמצעי מניעה הורמונליים לגניקולוגיות באתר. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, קודם כל תודה מראש! ומצטערת אם זה ייצא ארוך.. אני פשוט שבורה ולא יודעת לאן לפנות.. אני בת 20 אני חיילת חבר שלי בן 21 הוא בצבא בקבע.. הכרנו בבסיס.. הכל היה פשוט מדהים! היינו באמת הזוג המושלם כולם אמרו שהם לא ראו אף פעם זוג יותר יפה מאיתנו.. היינו 4 חודשים ביחד.. בשבת האחרונה הייתי אצלו, הייתי ממש ממש חולה.. שישי בערב שכבנו על המיטה ודברנו, התחלתי לצאת עליו על משהו שהוא אמר אמרתי לו שהוא בחיים לא יודע לקבל החלטות לבד ושהוא ילד וצריך להתבגר.. הוא אמר שאני צודקת ושתמיד החליטו בשבילו, אפילו בזוגיות שלנו אני זאת שהיתה מחליטה לאן יוצאים ומתי.. הוא רצה לישון בסלון לא רציתי, רציתי שנפתור את זה ביחד... הוא אמר שזה טוב שהוא קצת יחשוב.. דברנו, בכינו החלטנו שישנים ביחד.. למחרת הוא קם אדם אחר לגמריי! היינו אמורים לנסוע במוצאש אליי הביתה ביחד הוא אמר שלא נוסע איתי כי הוא רוצה להיות לבד לחשוב, שאלתי אם הוא אוהב אותי הוא אמר שכן אז אמרתי לו שאנחנו זוג ואני איתו גם אם רע או אם הוא מבולבל ואני תמיד יעזור לו.. הלכנו לסלון ישבנו לא אמרנו מילה! אחרי כמה דקות שאלתי אותו אם הכל בסדר הוא אמר שהוא מבולבל ושפקחתי לו את העיניים על החיים ושהוא במשך 21 שנה לא הסתכל ככה על דברים, שהוא חושב שהוא רימה את עצמו כל השנים האלה ושהוא מרגיש בן אדם אחר! ניסיתי לעזור לו שאלתי אותו כל מיני שאלות ואז שאלתי אותו איך הוא רואה את עצמו עוד שנה הוא ענה לא יודע שאלתי אם הוא רואה אותי הוא אמר שהוא לא מצליח לראות אותי.. שאלתי אם הוא רוצה שניפרד הוא ענה לא יודע ואז שאלתי עם דמעות בעיניים אם הוא אוהב אותי הוא ענה לא יודע, באותה שניה לא הזיז לי שאני היית עם חום, חולה מתה! לקחתי את הדברים ויצאתי הזמנתי מונית ספיישל בשבת בצהריים, הוא גר רחוק ממני אבל לא הזיז לי לשלם על מונית! בכיתי יום שלם! ואז בערב נזכרתי ששכחתי אצלו את הכומתה שלי התקשרתי הוא דיבר אליי כמו לזרה ואמר שבבוקר יביא לי אותה. בבוקר הוא התקשר ואמר שהוא רק ייתן לי אותה ויילך כי הוא ממהר. שאלתי אותו מה איתנו? הוא אמר שהוא לא יודע שאלתי אם הוא אוהב אותי הוא ענה לא יודע, שאלתי אם הוא הולך לשנות את התמונה שלנו בפייסבוק ולהחליף סטטוס לרווק? הוא ענה שהוא עדיין לא יודע ואפילו הרים עליי את הקול ואמר שאני אתן לו זמן.. כשהוא בא להביא לי את הכומתה ראיתי אותו מעבר לכביש עם מישהי מהבסיס שאני מכירה צוחקים ומחייכים כאילו כלום לא קרה! הוא נתן לי אותה והלך בלי להגיד מילה ובלי להסתכל עליי הייתי המומה! אתמול בלילה ראיתי שבאמת הוא שינה תמונה ועשה רווק בפייסבוק ומחק אותי מהחברים.. ברור שעשיתי ישר אותו הדבר.. כולם בהלם, המשפחה שלי המומים וכועסים.. החברות שלי בהלם בהתחלה חשבו שאני עובדת עליהם.. זה שוק מוחלט בשבילי! אפילו לחתוך הוא לא ידע להגיד לי!??!

אסתי היקרה אפשר להבין את כאבך ותדהמתך מהפרידה המהירה והחפוזה, הלא צפויה של בן זוגך. יחד עם זאת, זכרי שאת שמת בפניו מראה ואמרת לו שעליו להתבגר, לדעת מהו רצונו האמיתי, לדעת לקבל החלטות בכוחות עצמו ופחות להיות מושפע מהסביבה. את יצאת עליו בצורה מרוכזת וקשה, השפלת אותו שהוא ילד, ועודדת אותו להיות גבר היודע מה הוא רוצה. אז מסתבר מתוך התגובה שהגבר שהינו ממש לא רוצה שיצאו עליו, לא רוצה שיקראו לו ילד, וכאשר הוא בוחר להחליט בכוחות עצמו , הוא מצא לנכון לבחור שאת אינך בת זוגו המתאימה בשלב הזה בחייו. יתכן שהתברר לו שאת היית הכח הדומיננטי בקשר כפי שציינת ושהוא רוצה קשר חדש שבו יתנהלו הדברים אחרת. ושוב - צר לי על הפתאומיות ועל החדות שהדברים התרחשו, אך כשהזולת אמור לעשות מה שרצונו אין הדבר בהכרח עולה בקנה אחד עם הרצונות שלנו וזה בדיוק מה שקרה. בקצרה - אמרת לו שיקום ויעשה מה שהוא רוצה, אז הוא עשה בדיוק את זה וקם והלך. נקווה שתתגברי על חווית הכאב, ושתלמדי את השיעור של יתר זהירות, יתר עדינות ויתר מתינות בדיאלוג עם בן זוג עתידי. כל טוב ובהצלחה אילנה

אנחנו זוג בני40. נשואים כ-15 שנה עם שלושה ילדים וזוגיות "נורמאלית" (בלי ריבים קשים ולעולם לא נפרדנו אפילו בתקופות קשות). לפני כשבעה חודשים גיליתי שבעלי בגד בי לפני כשמונה שנים (עם מישהי שניהל איתה רומן במשך מספר שנים). בנוסף, גיליתי שהוא בוגד בי כיום עם מישהי אחרת ובערך כשנה. כשאמרתי לו שאני יודעת עליהן הוא לא הכחיש. הוא אמר שהוא אוהב אותה ואינו יכול לעזוב אותה אבל גם אוהב אותי מאוד מאוד ולא רוצה לפרק את הנישואים שלנו. בעלי ביקש ממני שאהיה סובלנית ואתן לו זמן ובסוף יפרד ממנה. מאז ועד היום הוא עדיין בקשר רומנטי איתה, נפגש איתה כל יום, נוסע איתה לחו"ל ולבתי מלון וממשיך להתכתב איתה בפלפון בכל הזדמנות (גם כשהוא נמצא איתי יחד!!!). כשאני מתאמתת איתו הוא אומר שקשה לו ואינו יכול לעזוב אותה. אני נמצאת בדיכאון נוראי, קשה לי להמשיך בחיי כשאני יודעת שהוא איתה במקום להיות איתי ועם הילדים. כשהוא חוזר, אנחנו מנהלים חיי אישות ומשפחה כאילו כלום לא קרה. אני מיואשת ועובדת עצות, ישנם ימים שאני בדיכאון ולא מסוגלת להיסתכל עליו וישנם ימים שאני אופטימית ומוכנה לעשות הכל לשמור על חיי הנישואים. אשמח לקבל עצה והכוונה. תודה מראש.

דנה היקרה הסיפור שאת מעלה הוא ללא ספק מורכב וקשה. שכן מצד אחד - שניכם מעוניינים בשמירה על מסגרת הנישואין ומצד שני - צר לי לומר, אך בעלך הוא בעצם בוגד סדרתי הזקוק לרומן מחוץ לנישואין ויש בו העוז לעשות זאת בגלוי כשהוא מבלה המאהבת בחוץ לארץ ובבתי מלון. כלומר - הדבר נעשה באופן גלוי, באופן שאת מודעת לכך לחלוטין ויחד עם זאת "מאפשרת" זאת באיזשהו אופן, כמובן מחוסר בריה. אין ספק שמצבך מורכב ועדין, וראשית עלייך לטפל בעצמך כדי לצאת מהדיכאון המובן מעליו בו את שרויה. ראשית חוכמה עלייך לפנות לטיפול אישי שיסייע לך להתחזק רגשית ויאפשר לך לשנות דפוסי התנהגות מול בעלך. האופן שבעלך חי בגלוי את הרומן שלו גם בנוכחותך מצביע על סוג של חולשה שלך, ודבר זה עלייך לשנות. איני יודעת אם בעלך מסוגל להפסיק רומנים במקביל לחיי הנשואין שכן יש בכל משום צורה של התמכרות או לחלופין פיתוח הרגלים. ראשית חוכמה פני את לטיפול אישי שיקל עלייך להבהיר לעצמך את תמונת המצב. בהתאם למה שיתברר לך בטיפול האישי, תבדקי האם יש או אין טעם לטיפול זוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בחורה שמאוהבת בגבר נשוי עם ילדים. התחלנו את הקשר ביוזמתו בתור ידידים, ואז הוא התפתח לקשר אהבה, ואפילו אמר לי פעם שהוא רוצה להתחתן אתי. אך, הקשר שלנו היה מאוד בעייתי בגלל העובדה שהוא נשוי, והוא החזיק מעמד רק כמה חודשים, למרות זאת כבר כשנה שאנו מתכתבים ולפעמים מנסים להיות רק ידידים. לפעמים היו לי ספקות שהוא לא אהב אותי באמת, אלא חיפש בי מפלט כי לפי מה שהוא אמר הוא אינו מאושר עם אשתו.הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אך לא יוכל לעזוב את ילדיו, ושישמח אם נהיה ידידים. ניסיתי להיות ידידה שלו אך הרגשתי שזה לא עובד כי זאת לא באמת ידידות. כואב לי כל כך לחשוב שאולי הוא שיחק בי, למרות שהוא הכחיש זאת. נפרדתי ממנו לפני כמה זמן, והוא לא חזר אליי וכל כך כואב לי כי אני לא מצליחה להתנתק מהמחשבות עליו, ואני אוהבת אותו למרות הכל. אשמח לשמוע את דעתך, כי הסיפור הזה מעיק על החיים שלי בכל התחומים. תודה מראש

פונה יקרה הרבה סיפורים של רומנים בין אישה פנויה לגבר נשוי מסתיימים בשיברון לב, בדיוק בשל הסיבות שמנית. מסובך לפרק משפחה מבחינה רגשית וכלכלית, מבחינת הקשר כלפי הילדים ומהרבה בחינות נוספות. איני יודעת באיזו מידה מאהבך חשק בך או אהב אותך או איזה רגש היה לו כלפייך בעבר אך כל או כך הסיפור הסתיים ועלייך, עם כל הכאב שבדבר, לסיים סיפור זה בתוכך ולצאת לדרך חדשה. נכון שזה קל לומר וקשה ליישם במציאות. בשלב הנוכחי נראה כי את שרויה באבל על הפרידה וטבעו של האבל שהוא מעורר מחשבות כפיתיות שחוזרות על עצמן, המשחזרות שוב ושוב את כל מה שהיה, עם שפע של שאלות של "איך, ו"למה". כמו כן מצב האבל יוצר רגש דיכאוני הפוגם בשמחת החיים ופוגע בתיפקוד הכולל. הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי פסיכולוגי על מנת שיסייע לך להבין מדוע נכנסת מלכתחילה לקשר בעל סיכויי המשך קלוש ומה שיותר חשוב מכך - שיסייע לך להתגבר על כאב הלב הנוכחי. הגיע הזמן שתדאגי כעת לעצמך. פני לפסיכולוג בקופת החולים אליה את שייכת ובמידת הצורך אפשר גם לבקש מרופא המשפחה תרופה נוגדת דיכאון וחרדה אשר תקל עלייך את שלב המעבר בהתארגנות המחודשת ותסייע להרפות מהמחשבות הטורדניות. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה . יש לי בעיה , מאז שאשתי (בת 50 ) אמרה לי כי היא לא נהנת ממין והיא מקיימת יחסים איתי על מנת שיהיה לי טוב ומבחינתה היא יכולה לסגור את העסק ועשה זאת על מנת שלא נתגרש איבדתי כל חשק להתקרב אליה והיא אף דוחה אותי . מה דעתך ניתן לעשות במקרה כזה ? תודה אייל

אייל היקר מתוך הפנייה לא ברורה ההיסטוריה של המערכת המינית ביניכם. בהנחה שאתם ביחד כבר מספר עשורים לפחותעולה השאלה האם בעבר יחסי המין היו טובים ומספקים? האם בעבר נהנתה אשתך מהיחסים? האם בעבר נהנית אתה מהיחסים? מה היתה תדירות יחסי המין ביניכם? אשתך שהיא כיום בת 50 נמצאת בגיל המעבר שאחד האיפיונים שלו אצל חלק מהנשים הוא אובדן התשוקה המינית ולעיתים אפילו סוג של דיכאון קל המביא בעקבותיו לירידה בחשק המיני. כמו כן לא ברור מהי איכות הקשר הבינאישי ביניכם ומהי איכות התקשורת הזוגית ביניכם. מכל האמור לעיל לא ברור האם עמדת אשתך כיום היא תגובה לגילה ולתקופת המעבר בה היא נמצאת, או אולי זוהי תגובה לשנים של מערכת יחסים זוגית ומינית שלא היתה מספקת מבחינתה. כך או כך - יש כאן יותר שאלות מאשר תשובות. לבירור הנושא מומלץ שתפנו שניכם לייעוץ זוגי. רצוי שילוב של ייעוץ זוגי ומיני גם יחד. כל טוב ובהצלחה אילנה כל טוב ובהצלחה אילנה

אני נמצא במערכת יחסים מספר שנים עם חברה שאני מאוד אוהב, לאחרונה אנחנו נתקלים בבעיות עמוקות בקשר ויש רצון של שני הצדדים לפתור את הדברים. החלטנו לתת לזמן לעשות את שלו, היא תנסה לשפר מהצד שלה ואני מהצד שלי, דיברנו רבות על כל הנושאים מספר פעמים ועדיין אני לא מצליח לפתור את הבעיות שאני מביא לקשר ויש לי הרגשה שאם אני אמזער אותן, השינוי יקרין גם על בת הזוג וכך גם הבעיות שנובעות מההתנהגות שלה יצומצמו כמובן שזה מתוך אמונה שגם היא תעשה את המאמץ. הנקודה היא שאני מנסה ולא מצליח להשתנות, הבעיה העיקרית היא שאני לא מצליח להיות מספיק דומיננטי בקשר, לא מצליח להיות ה"גבר" של הקשר ואני לא יודע איך לעשות את זה, ניסיתי, כמובן במסגרת האופי שלי, לקנות דברים, להפתיע, להיות יותר פתוח, יותר סגור, לפרגן, להקשיב, לתמוך, לחבק, להחמיא, לנשק, להעמיד במקום ומה לא, ניסיתי הכל, בוראיציות שונות ועדיין נשארנו באותה נקודה. השאלה היא מה אני צריך לעשות כדי שהיא תרגיש שאני מוביל את הקשר, שאני הגבר ? שאלתי אותה והיא נתנה לי דוגמאות, כבר עשיתי את כולן וכנראה שפשוט נשארה לה רק התחושה שאני כזה, בכיין ולא גברי.

עידן היקר ראשית לא ברור מדוע אינך תופס את עצמך כגבר במערכת היחסים. מכל הדוגמאות שהבאת, אתה בהחלט התנהגת כגבר אוהב ומחזר. תחושת גבריות הינה חלק מהדימוי העצמי של האדם.הבעיה העולה כאן היא חוסר הביטחון שלך במי שהינך. יתכן שחברתך אינה מרוצה מהתנהגויות מסוימות שלך ודורשת ממך להיות מה שאינך. השאלה היא האם ברצונך אכן להשתנות ולשנות דפוסים של התנהגות שלך או שברצונך לרצות את חברתך כאשר לא ברור האם לאור תפיסתה אותך ניתן לרצות אותה. הנושא ללא ספק מורכב ומסובך ובהעדר מידע על אופי היחסים ביניכם קשה לתת כאן תשובות של עשה או אל תעשה. הדבר הנותר לעשות הוא להפנות את שניכם לטיפול זוגי או לחילופין להפנות אותך לייעוץ פסיכולוגי אישי שבו תברר לך את מידת ביטחונך בזהותך הגברית ואת הדרך להשגת שינויים רק אם הם מתאימים לך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני וחבר שלי כבר ביחד 9 שנים, לפני כמה חודשים התארסנו. הוא מגיע ממשפחה מסורתית אבל היה יותר חילוני מהוריו ואני מגיעה ממשפחה חילונית יותר (אנחנו צמים בכיפור ואמא שלי מדליקה נרות שבת אבל בזה בערך מסתכמת הקרבה שלי לדת) במהלך השנתיים האחרונות הוא התחיל להתחזק מבחינה דתית. בהתחלה זה היה לא משמעותי עבור הקשר שלנו ולא הפריע לי כיוון שאלו היו דברים שנגעו רק לסדר היום שלו (להניח תפילין למשל או לשמוע שיעורי תורה כשאנו לא ביחד), יותר מאוחר הוא כבר ביקש ממני שאם אפשר לא ניסע בשבת (כל הזמן היינו יוצאים)ולא ניזום יציאות עם החברים. למרות שהבעתי את התנגדותי לעניין הסכמתי לנסות למשך תקופה מסויימת ולראות איך זה מסתדר בתנאי שהוא לא אומר לאף אחד שהוא שומר שבת כדי שלא יפסיקו להציע לנו לצאת. הוא הסכים אבל במקום הוא פשוט החליט לא לענות יותר לטלפון כאשר היו מתקשרים אליו כדי להזמין אותנו ליציאות וכאשר שאלו אותו הוא אמר שהוא משתדל לשמור שבת למרות שהוא הבטיח לא לומר. קצת אחרי מקרים אלו ביקשתי ממנו שיפסיק לשמור שבת מכיוון שאני לא מסוגלת להמשיך כך. כל שבת בבוקר אני מתעוררת ממורמרת על כך שאין לנו אפשרות לצאת יחד לבתי קפה, למפגשים משפחתיים עם המשפחה שלי (שתמיד נעשים בשבת בגלל שזה היום היחיד שמתאפשר לכולם) או סתם עם חברים (מה שדורש נסיעה). אין לי שום רצון או כוונה לחיות את החיים המשותפים שלנו כשכל שבת אני יוצאת לבד. אני מוצאת את עצמי מחכה שתגמר השבת או בורחת באמצע השבת לבית הורי כי כבר קשה לי להיות איתו כשהוא שומר שבת. כחצי שנה לפני שהתארסנו (בערך שנה מהיום) הייתה לנו שיחה על איך יראו החיים המשותפים שלנו יחד והוא הבטיח לי שאני אהיה זו שאקבע את הגבולות בנושא הדת ואם יהיה משהו שאתנגד אליו הוא לא יעשה אותו. מאז הוא רק הלך והתחזק בדת למרות כל בקשותי שלא נשמור שבת. בשבוע שעבר כבר הרגשתי שהוא לא שולט בשינוי שקורה לו ושלא משנה מה אני אומרת או איך אני מרגישה הוא פשוט נשאר בשלו ובטוח שההתחזקות שלו בדת טובה לזוגיות שלנו למרות שמאז שהוא מתחזק אנחנו מתווכחים הרבה יותר ותמיד על נושאים של הדת, לא טוב לו כשהוא מוותר עבורי על שמירת שבת כדי שבכל זאת ניסע למפגשים משפחתיים ולי לא טוב לראות אותו ככה ולא טוב גם כשהוא לא בא. הדבר שהכי מציק לי הוא שמירת השבת שלו. קשה לי עם כך שאין לנו את האפשרות לצאת בתור זוג לאן שאנו רוצים ומתי שאנו רוצים. אתמול הייתה לנו שיחה מאוד קשה, הכי קשה שהייתה לנו בכל 9 השנים שאנו יחד. בסוף השיחה הוא הסכים לשמור שבת כן ושבת לא (אני יכולה גם לא לשמור אם לא ארצה). הבעייה היא שאני לא מאמינה לו כבר כשזה נוגע לדת מכיוון שנראה לי שהוא לא שולט במה שעובר עליו ומכיוון שבעבר הסכם דומה גם לא עבד. בנוסף יש לי הרגשה ששנינו נהייה אומללים בסוף, אני בגלל השבת שהוא ישמור והרגשת הגבלת החופש שלנו כזוג ובגלל הרצון לגדל משפחה חילונית (כמו שאני גדלתי בה), והוא בגלל שהוא תמיד ירגיש רע על כך שהוא מחלל שבת בגללי ואי ההסכמה על דרך הגידול של הילדים. אני דואגת מכיוון שבשיחה אתמול הוא אמר לי שהוא הפך לאדם עם מידת אמונה מאוד גבוהה ברמה כזו שהוא מסוגל לשמור שבת באופן מלא וללכת לבית כנסת כל יום (וכל זה תוך פחות משנתיים אחרי שהוא היה אדם שאפשר להגדיר כחילוני) ושמאז שהוא חזר בתשובה הוא אדם מאושר יותר והוא מרגיש שהוא קורן,אני לא רוצה לפגוע לו בהרגשה זו אבל זה בא על חשבון האושר שלי עד לרמה בה אני אומללה. אני מפחדת שיום אחד (אפילו ממש בקרוב) הוא יחליט שאם יהיו לנו ילדים הם צריכים להיות מחונכים בצורה דתית, אני מפחדת שנעשה אחד לשני רע בחיים בגלל ההבדלים במידת הדת שלנו ואני ממש לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו בכל ליבי אבל בכל צעד שהוא עושה לכיוון הדת אני עושה 2 אחורה מכיוון שאני מרגישה צורך לאזן את המצב שנוצר כאן כשבעצם מה שקורה זה שאני מתרחקת ממנו. כבר הגעתי למצב שאני לא מוכנה לשמוע על שום דבר שקשור לדת ואני ממש לא מוכנה לחיות את החיים שהוא רוצה שנחייה וממש לא מוכנה אפילו לעשות צעד אחד לכיוון הדת (ניסיתי ואני פשוט מרגישה שאני הופכת לאשה מגעילה וממורמרת ככל שאני לוקחת יותר צעדים). אני מרגישה כאילו יש פעמים שאני לא מכירה אותו יותר (בעיקר כשהוא מדבר על הדת) והכי אני מפחדת ממצב בו נמרר אחד לשני את החיים. אנחנו אמורים להתחתן ביוני הקרוב ואני שוקלת לבטל את החתונה... בשבוע האחרון אני לא מפסיקה לבכות וממש קשה לי כי לא משנה מה אעשה שנינו נהיה אומללים. אם אני אשאר ונתחתן זה יהיה בגלל כל הנ"ל ואם אני אעזוב זה יהיה בגלל שאנחנו אוהבים אחד את השני כ"כ. בבקשה עזרו לי, מה עלי לעשות? האם לסבול את כאב הלב ולעזוב וכך לתת לו וגם לי סיכוי לחיים טובים יותר או שיש פתרון אחר שלא כולל התקרבות שלי לדת?

שירה היקרה בדרך כלל התשובות הניתנות בפורום אינן חד משמעיות ותמיד מאפשרות ראייה של אופציות נוספות. להוציא מצב אחד - והוא המצב שאת מתארת. אין אפשרות לחיים משותפים עם בנאדם דתי בעל אמונה הרוצה לחיות אורח חיים דחי הכולל שמירת שבת, שמירת כשרות,שמירת נידה שפירושו גם המנעות ממגע ידני אפילו,חינוך דתי לילדים,לבוש בהתאם לרוח הדת וכן הלאה וכן הלאה. ריבוי של מנהגים ושינוי כולל באורח החיים ביחס לחייו של אדם חילוני. תהליך חזרה בתשובה הוא תהליך הנובע מפנימיותו של אדם, בדרך כלל הוא בלתי ניתן לעצירה והוא נכון לאדם שבחר בדרך זו. אין זה אפשרי כמעט להסיטו מדרכו וגם אין זה נכון שכן זהו צורך נפשי עמוק. אדם דתי או חרדי אינו מסוגל לקיים שגרת יומיום עם אישה שאינה נמצאת באותה רמה דתית כמותו. הפערים גדולים ובלתי ניתנים לגישור. במובן זה, או שאהבתך אליו תביא אותך לתהליך חזרה בתשובה יחד איתו או שלצערי תצטרכו לצאת לדרכים נפרדות. אין מצב שאדם מאמין ודתי ישמור מצוות לסירוגין, שכן מבחינתו זהו חטא ואי עמידה בציווי הדתי. התהליך שאת מתארת מתרחש לעיתים אצל זוגות אפילו נשואים, כשצד אחד חוזר בתשובה בצורה עמוקה והדבר מביא בדרך כלל לפירוק מסגרת הנישואין. במקרה הנוכחי מוטב לצערי לא להכנס לכך כלל. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לכולם! רציתי לשאול על משהו: לפני חודשיים נפרדתי מהחבר,היינו ביחד שנתיים וגרנו ביחד שנה וחצי.הקשר היה סבוך ואחרי הרבה כאב הבנתי שלא משנה מה, אני חייבת להיפרד ממנו. כמובן שהוא הפך אותי למפלצת שלא מרוצה מכלום,שאין לה רגשות וכו'. מאז אני לא ישנה כל כך טוב,הרבה שינויים והרבה נפילות(בחיים,במשפחה ובעבודה). הכל מתמוטט בבת אחת. רוב הזמן אני חושבת על בחור שהכרתי ממזמן, לא היה בינינו כלום אבל הייתי דלוקה עליו בטירוף. מהפחד שלי מקשר, לא קרה גם כלום. אני כל הזמן חושבת שאולי אני אפגוש אותו שוב,מחפשת אותו בכל הרשתות החברתיות האפשריות באינטרנט ובעיקר מפנטזת על איך אני פוגשת אותו ואיך הוא בדיוק מה שחשבתי ורציתי. איך הוא הגבר המושלם. בינתיים על האקס אני לא חושבת בכלל. אפילו לא קצת. כשרע לי ואני בוכה(שזה לעיתים נדירות) זה בגלל המצב הכללי בחיים. מה אתן אומרות? האם אני אטומה? מפחדת מהכאב או שסתם ממשיכה הלאה?האם האקס צדק ואין לי לב?

פונה יקרה את מדברת על מצב כללי של דיכאון וחרדה, אובדן אמון בעצמך ובילבול ביחס לזהותך העצמית - מצב שאת חווה התדרדרות ונפילה בהרבה תחומי חיים הוא ללא ספק מצב של חולשה המחייב עזרה מקצועית על מנת לחזור ולהתארגן בצורה נכונה ולהפסיק לעשות טעויות. יחסך לפרידה הוא יחס של הכחשה ופנטזיה בו זמנית - מצד אחד, כביכול אינך חושבת כלל על האקס (הכחשה) ובו בזמן את דבקה באופן אובססיבי לפנטזיה אודות מישהו שכלל לא היה ביניכם דבר ואינך יודעת עליו דבר וחצי דבר. כלומר - ההתמודדות עם הפרידה והאבל לא נראית יעילה ונכונה במיוחד. לאור מצבך הכללי, ולאור המנגנונים שאת מפעילה בהתמודדות עם הפרידה, מחד לא חושבת על האקס ומאידך חושבת על מה שאמר כלפייך, תוך בילבול עצמי, מומלץ ביותר שתפני לקבל טיפול פסיכולוגי בהקדם. פני לפסיכולוג בקופת החולים אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני גרושה מזה כשנתיים וכך גם בן זוגי. אנו ביחד כשנה וחצי. איננו גרים יחד. לי שני ילדים בני 7 ו-3. לו שני ילדים בני 5 ו-2. ילדיי אצלי, רואים את אביהם פעמיים בשבוע. ילדיו אצל גרושתו רואים אותו גם פעמיים בשבוע. לבן שלי יומולדת בשבוע הבא. ביקשתי מבן זוגי שיקח אותו בשעה 19:00 באותו ערב מוצ"ש למשחק כדורגל כמתנת יומולדת, גם כדי לקרב ביניהם וגם כי אביו לא חובב כדורגל. מוצ"ש זהו היום היחידי בו קבוצה זו משחקת. בן זוגי סירב בטענה כי אינו מוכן להפסיד שעתיים מזמנו עם ילדיו (חרף העובדה כי הוא יהיה איתם כבר מיום שישי בצהריים). אמרתי לו שיביא את ילדיו אליי בזמן זה והוא ענה כי אינו מסוגל להביט לילדיו בעיניים ולומר להם כי הוא הולך עם ילד אחר. לדבריו הוא רואה את ילדיו רק פעמיים בשבוע ואילו אני רואה את ילדיי 5 פעמים בשבוע. אודה לכם מאוד על דעתכם...

אלה היקרה החיבור בין אבות ואמהות גרושים לילדים של בן הזוג הגרוש אף הוא ויש לו ילדים הם יחסים עדינים מאד ומורכבים ויש להתקדם בהם מאד באיטיות, בעדינות ובזהירות. גברים הורים חשים לעיתים קרובות רגשות אשם בקשר למיעוט הזמן בו הם מבלים עם ילדיהם לעומת הזמן הרב יחסית בו הם שוהים עם ילדי בת הזוג הגרושה והאם לילדים. בן זוגך מגיב אף הוא בהתאם למה שנאמר והייתי מכבדת לפיכך את רצונו. על מנת לקרב בין בנך לבין בן זוגך, נדרש רצון, תיזמון והתאמה בין שני הצדדים החפצים בכך ובתיזמון הנוכחי, הדבר ככל הנראה אינו מתאים לבן זוגך. מומלץ אפוא שתוותרי על אותו משחק כדורגל או שתמצאי ליווי חלופי לבנך למשחק הנ"ל. מצאו דרך אחרת לחגוג ביחד עם בן זוגך את יום ההולדת של בנך. כל טוב ובהצלחה אילנה

יחסי מין אנאלים עלולים להזיק (לגבר, יחסי מין הומוסקסואלים)? יש הבדל בין גברים לנשים בעניין הזה? אשמח אם יהיה לך מה לומר-להוסיף בעניין, תודה!

יוני היקר יחסי מין אנאליים עשויים לפגוע או לא לפגוע באזור החלחולת בהתאם למצב הגופני של הנחדר. מצב של טחורים למשל עשוי בהחלט להוות מוקד קושי או כיווץ של האזור. יש גברים ונשים החווים זאת כהנאה ויש החווים זאת כסבל בין אם נגרם או לא נגרם נזק פיזי. לבירור העניין מבחינה גופנית נא הפנה שאלתך לכירורג שבאתר. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בת 21. חבר שלי ואני מקיימים יחסי מין כבר שנתיים אבל כמעט בכל פעם שאנו שוכבים אני לא מגורה וכתוצאה מכך כואב לי. לחבר שלי אין בעיה לעשות הכל אבל אני מרגישה שקשה לי להשתחרר במאה אחוז! אני כל הזמן חושבת על דברים אחרים ולא מתרכזת בהנאה, בנוסף,אף פעם לא הצלחתי להגיע לאורגזמה ביחסי מין! יכול להיות שאני לא נמשכת אליו? הגיוני שחדירה עדיין כואבת לי? יכול להיות שאני לא מספיקק פתוחה איתו?

מור היקרה את מתארת 3 תופעות כגון: אי התרטבות מספקת, כאבים בחדירה ואי הגעה לאורגזמה. שלושתם ביחד מצביעים על מעצור בתגובה המינית. אם אינך לוקחת כדורים למניעת הריון העשויים לפגוע בתשוקה המינית הרי שמדובר כאן על עכבה או מעצור בתגובה המינית הכוללת והדבר מצריך טיפול פסיכוסקסולוגי אשר יעזור לך להבין את מוקדי הקושי הרגשי המונעים מהנפש ומהגוף להשתחרר ולהפתח. כל טוב ובהצלחה אילנה

מור היקרה את מתארת 3 תופעות כגון: אי התרטבות מספקת, כאבים בחדירה ואי הגעה לאורגזמה. שלושתם ביחד מצביעים על מעצור בתגובה המינית. אם אינך לוקחת כדורים למניעת הריון העשויים לפגוע בתשוקה המינית הרי שמדובר כאן על עכבה או מעצור בתגובה המינית הכוללת והדבר מצריך טיפול פסיכוסקסולוגי אשר יעזור לך להבין את מוקדי הקושי הרגשי המונעים מהנפש ומהגוף להשתחרר ולהפתח. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בת 18 וחבר שלי בן 21. אנחנו יוצאים שנתיים ולמרות שהקשר בנינו טוב מאוד ואני אוהבת אותו, לאורך כל הזמן הזה אני חושבת שהוא לא נראה טוב. אני כל הזמן אומרת לעצמי שזה לא מה שחשוב ומה שחשוב זה שאנחנו מסתדרים ושטוב לנו ביחד אבל האמת היא שזה לא מדויק.. כל עניין המראה עד כמה שאני מנסה להגיד לעצמי שהוא לא משנה, גורם לי להרגיש שאני מתפשרת ולאחרונה גם משפיע על ההתנהגות שלי כלפיו. אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני מאוד אוהבת אותו אבל מצד שני עניין המראה מאוד מפריע לי ואני לא מצליחה להתגבר עליו.. אשמח לעצה.. תודה מראש

פונה יקרה עניין המראה היה שם כשרק התחיל הקשר ביניכם, והוא לא מנע את ראשית הקשר, היה שם לאורך כל השנתיים בהם אתם חברים ועתה הוא צובר תאוצה ומפריע לך יותר ויותר. קשה מאד לייעץ בעניין זה יתכן שההחרפה בתפיסת חזותו של חברך היא תוצאה של אכזבות מסוימות בקשר או בתיסכולים אחרים שהרי המראה היה שם כל הזמן. אגב, האם ניתן לשדרג את המראה, אם על ידי עבודת כושר גופני או ניתוח פלסטי? תמיד יש מקום לשדרוג הופעה חיצונית ועלייך לברר בינך לבינך מדוע כרגע עניין המראה צובר תאוצה ומפריע לך יותר מבעבר? אגב, לא בטוח כלל שבן זוגך מעוניין בכלל להשתנות מבחינה חיצונית, יתכן שהוא מרוצה מהופעתו ושהבעיה היא בעינייך. כך או כך, עלייך לערוך את השיקול של בעד הקשר בשל הסיבות של חברות ורגש או נגד הקשר בשל הסיבות של ייצוגיות. קשה כאן להחליט בשבילך. כל טוב ובהצלחה אילנה

יש לי חבר כמעט 3 שנים , לרקע אני בת 17 ובזמן האחרון אני מרגישה שאני פחות נמשכת אליו... כאילו אני רואה גברים אחרים ואומרת ואו.. הם ניראים טוב וכאלה..[תחושה שאני לא רגילה אלייה] שלא תביני לא נכון , הוא אהבת חיי , באמת שאני מאוד אוהבת אותו והוא הכל בשבילי , חוץ מזה שהוא הבן זוג שלי הוא גם החבר הכי טוב שלי. אני לא יודעת מאיפה נובעת האי משיכה.. אולי כי הוא ממש השמין בזמן האחרון ? זה יכול להיות כי רק לאחרונה הצלחנו לעשות את זה.. אבל עדיין נורא כואב לי , והתסכול והייאוש הם ענקיים , ומרוב שכואב ושאין הצלחה כבר מתייאשים אז מתרחקים ? רציתי לדעת אם משיכה זה משהו שאפשר להחזיר ? או שזה לאט לאט דועך ונעלם עד שנפרדים ? :\ גם זה יכול להיות בגלל הזמן הארוך שאנחנו ביחד יחסית לגיל שלנו ? הקשר בינינו הוא נורא חשוב לי , ואני לא בנאדם וותרן ואני תמיד בעד לשפר ולתקן מערכת יחסים אם קורה משהו.. תודה מראש :)

נופר היקרה נדמה לי שהשיבוש במשיכה מקורו בכאבים בזמן החדירה. יתכן שאת סובלת מוגניסמוס או שאת סובלת מתופעה קשה יותר של וסטבוליטיס (קראי על התופעות בארכיון אתר דוקטורס ובפורום וסטבוליטיס באתר זה). הכאבים גורמים לאובדן תשוקה ויתכן שזה מה שמביא להסתכלות הצידה. גם אם חברך עלה במשקל, הבעיה החמורה והדורשת התמודדות מיידית היא הכאבים שלך בזמן החדירה. ראשית חובה!!! עליכם לחדול לחלוטין מחדירה שכן המשכה רק יעמיק את הכאב בגוף, רק יפגע עוד יותר בתשוקה וישבש עוד יותר את היחסים. מהרי לפנות לרופאה גניקולוגית שתאבחן האם את סובלת מוגניסמוס או מוסטבוליטיס. לאחר קבלת האבחון הרפואי, פני לטיפול סקסולוגי אם מדובר בוגניסמוס בכל אחת מהמרפאות הציבוריות שברחבי הארץ ואם את סובלת מוסטבוליטיס, שזו תופעה חמורה יותר, פני לטיפול פסיכסקסולוגי. מכל מקום - זכרי שהחשוב ביותר כרגע זה הפסקה מוחלטת של החדירות וטיפול בבעית הכאבים שלך. עלייך לדעת שברגע שאישה סובלת מכאבים בנרתיק הם לא יחלפו עם בן זוג חדש, כך שכך או כך גם אם תחליפי חבר את תשארי עם הבעיה. מהרי וטפלי בעצמך כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אני בת 29 יש לי תינוקת בת שנתיים אני במערכת יחיסם 11 שנה שנים יש לי בעיה מאז אחרי הלידה חוסר בחשק מיני אני נמצא עם בעלי 11 שנים מתוכם 3 שנים נשואין לפני הלידה היה לי חשק מיני גבוהה היום אין לי חשק עד שהוא יוזם וגם אם הוא יוזם י ממציאה תרוצים אני לא יודעת מה קרה לי לאן נעם החשק מבקשת עזרה כי זה מוביל לבעיות במערכת היחסים ובכלל לא יודעת להגיד מדוע אין לחשק וזה ממש לא אופני לי בתקופת החברות אין מצב שהינו ישנים יחד וזה לא נגמר בסקס

פונה יקרה התופעה של אובדן חשק מיני לאחר לידה לצערנו היא תופעה ידועה ורבות לוקות בה. הצד הטוב בסיפור הוא שיש לך היסטוריה מינית טובה מבחינת חשק מיני, כך שהשינוי חל בעקבות הלידה. הגורמים לכך הם לא מודעים וגורמים לכך שלאחר הלידה עם תחילת האימהות "מפנה" החשק המיני את מקומו לתיפקודי האימהות. פתרון הבעיה מחייב פנייה לפסיכו סקסולוג על מנת להציף את הסיבות הלא מודעות אשר מביאות לחסימת התשוקה המינית. נא פני לאיש המקצוע המתאים. חשוב לדעת שאין מדובר כאן בטיפול סקסולוגי אלא בטיפול שבמהותו הוא פסיכולוגיה של התת מודע בכל מה שנוגע לתשוקה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אנו בני 45 נשואים +4 ילדים,זוגיות טובה ואוהבים, בעלי מאוד אוהב סקס, מבחינתו 7 ימים בשבוע מה טוב, (ואם אפשר יותר עוד יותר טוב! )אני עובדת במשרה מלאה, ובערבים ודי עייפה, ולא תמיד יש חשק לסקס.... האם יש משהו להגברת החשק המיני...? כיום מקיימים יחסים בסבירות 4 פעמים בשבוע, ולרוב גם ניהנת.בנוסף אני שוקלת לבצע את הניתוח הצרת הנרתיק, למרות שטוען שלא צריך.... חושבת על עתיד.... שנמשיך שנינו להנות. = נהנתי מאוד לקרא את הפורום שלך.... ישר כח !!!!!!

רונית היקרה נראה לי שאת בת חיל בהרבה מובנים אך בטח ובטח בתחום המיני. עם כל המטלות שעלייך לקיים 4 פעמים בשבוע יחסי מין הרי שמגיע לך - ישר כח!. התרופה להגברת החשק המיני עבורך היא לישון יותר, לצאת לחופשה, לשחרר את הילדים לכמה ימים מהבית וכד', כלומר - כל פעילות שתפחית את עומס המטלות ותגביר את הפנאי ואת הרווחה הנפשית. נראה לי שאת מצליחה לתמרן היטב ושאת דורשת מעצמך קצת יותר מדי בתחום המיני. באשר לניתוח הצרת הנרתיק - לא ברור מה הצורך שלך בו, והאם במצב הנוכחי אינך מפיקה מספיק הנאה מיחסי המין או מהחדירה. במקום ניתוח, עדיף ללמוד לבצע תרגילים לחיזוק רצפת האגן ותרגילים לחיזוק שרירי הנרתיק הקרואים "תרגילי קגל". פיזיותרפיסטית של רצפת האגן עשויה לתת לך תריגלים לחיזוק שרירי הנרתיק ולדעתי זה עדף פי כמה על פני ניתוח. המשך חיים טובים וחיי מין טובים. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, ברצוני לתאר מס' בעיות שאני חווה בזמן האחרון ומשפיעות עליי באופן משמעותי. בעיה ראשונה- שפיכה מוקדמת, קיימת מאז ומתמיד אך בשל זה שהייתי במערכת יחסים ארוכה למדנו (אני ובת זוגי הקודמת) לפצות על כך, אך כיום, אני מתעסק במין מזדמן ומאוד חושש מתגובת הבחורה לשפיכה המוקדמת. בנוסף, עד לפני מס' חודשים יכולתי לגמור ומיד לאחר מכן להמשיך בתנאי שהייתי מותח את האיבר כך שלא הייתי שופך החוצה את הזרע. כיום זה לא עובד. בעייה שנייה - ברגע שאני מגיע לאקט עצמו אני מאבד את הזיקפה לגמרי ולא מצליח לשכב עם הבחורה. נדרש לציין כי אף פעם לא הייתה לי בעיה של זיקפה! ובנוסף ניסיתי מס' טכניקות לתופעת השפיכה (כולל ספריי השהייה ומשחות ותרגולים למינהם) אך ללא הועיל!!! אני ממש חושש ממצב זה ומתחיל לאבד את הביטחון העצמי שלי בנושא.

פונה יקר למעשה אתה סובל מתופעה של חרדה כוללת אודות התפקוד המיני כשהדבר מתבטא הן בבעיות של זקפה והן בבעיות של שפיכה מוקדמת. עקרונית המומלץ ביותר הוא לפנות לסקסולוג אורולוג (ראה רשימת איט"ם - אגודה ישראלית לטיפול מיני). האפשרויות הרפואיות העומדות לפניך הן כלהלן: 1. לקחת תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI (הטובה ביותר לעניינך היא סרוקסט, המעכבת משמעותית את השפיכה). את התרופה יש לקחת על בסיס יומי ולאורך זמן ולא לפני כל אקט של יחסי מין. כאמור חשוב להדגיש שזו תרופה המשכית על בסיס יומי - כללית היא תגביר את הביטחון העצמי שלך וספציפית תעכב את השפיכה באופן משמעותי. 2. לשם שמירה על הזקפה יש להשתמש באחד מכדורי האון אותם רושם רופא המשפחה כגון סיאליס, ויאגרה או לויטרה. נכון שיש כאן שימוש בשני סוגי תרופות, כאשר תרופות הזקפה לוקחים כחצי שעה עד שעה לפני האקט המיני והן פועלות בן 24 עד 36 שעות. שני סוגי התרופות שציינתי (עיכוב שפיכה ושמירת זקפה) יכולות להנתן ע"י רופא משפחה או ע"י אורולוג אך הטוב ביותר שתפנה לסקסולוג אורולוג. כל טוב ובהצלחה אילנה