פורום זוגיות, פרידה וילדים
מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים
שלום נודע לי שחברה שלי בגדה בי אני הרגשתי שאיבר המין שלה יותר רחב שאלתי היא האם איבר מין גדול של גבר יכול להרחיב איבר מין של אישה וגם לפניי זה היא עשתה הפלה אז אוליי זה זה בבקשה אני אובד עיצות מחכה לתשובה בקוצר רוח תודה
אלון היקר, איבר מין של אישה אינו מתרחב לאחר מגע מיני ללא קשר לגודל איבר המין של בן הזוג. איבר המין של האישה הוא שריר טבעתי ומתאים עצמו ומתרחב בהתאם לגודל איבר המין של הגבר ולאחר האקט המיני חוזר תמיד תמיד למצבו הטבעי הרגיל. אין מצב בעולם שחדירה של איבר מין של גבר תגרום להרחבה קבועה של איבר המין של האישה. שכן תמיד תמיד הוא חוזר למצבו המקורי. הפלה אינה קשורה בשום צורה ואופן להרחבת הנרתיק של האישה. נשמע מן הפנייה שאתה חושש שאיבר המין שלך אינו גדול מספיק או שפיתחת חרדות וחשדות בנושא המיני. כמו כן לא ברור מה מהציאות ומה הדימיון במה שאתה מכנה "הבגידה של החברה". מאחר ושאלתך מציגה חרדות מאוד עמוקות ובהלה מומלץ ביותר פנייה לטיפול פסיכולוגי. נא פנה לפסיכולוג בקופ"ח אליה אתה שייך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
אני ובעלי עד לפני 10 שנים .הינו עושים סקס בערך 2 ביום יום. וכשלא פגע בי מבכינה בריאתית אז לא היפריעה לי כלום וגם נהנתי למרות שכל הזמן רק בעלי היה הוא זה שיוזם.בחיים אני לא יזמתיואפילו לא אמראתי לו אני אוהבת אותך . לא יודעת למה כנראה מעצורים מדברים אישים. בקיצור עכשיו שאני חולה כבר כמה שנים ובטח שמערכת החיסון שלי חלשה . אני לא מוכנה כל כמה זמן לגשת לרופא נשים כי יש לי פיטריות בוגינה ץובנוסף אפילו בכל מיני מקומות בגוף. הים אני מגיעה למצב עד כדי כך שאני כבר מזמן היתיאשתי מהרגשה שאני חיבת לתת לו סקס. לא נגיד ברור אצלי הסקס עובד ברגע שאני לא עייפה ולא עצבנית או ממורמרת עליו או כשהיחס שלי איתו לו טוב .אני לא מוכנה ואין לי חשק לשכב איתו. השאלה שלי האם אני חיבת לתת לו סקס .כי בעלי בא אליי במילים לא יפות ואומר לי .את יודעת כאשר בני זוג לא מקימים יחסי מין בבית המשפט זה לא תופס .אותי זה מכעיס מאוד שכך הוא מדבר . טוב הוא לא אומר סתם .כי כל הזמן זרקתי לו שאני רוצה להיתגרש . בקיצור היום אני ממש מתוסכלת ומיואשת מי זה שבעלי כבר עם אני לא אתן לו .אז בעלי יתבא כך היחס שלו אל כל בני הבית . דרך אגב למה המשפחה הקרובה צריכה לסבול. ולמה אני צריכה הוא לא מקבל את הדיעה שלי . האמת לי גם ניראה מרוב הרבה פעמים יחסי מין בתדירות גבוהה כל יום .לא פלא שיש לי הרבה בעיות פעם אודם מסביב לפות. פעם צריבה בשתן .או אפילו פצעים כי הגוף שלי רגיש. וכניראה גם בגלל שבעלי שמן המון העלה במשקל .אז מפריע לי כי מצד אחד אני אוהבת שהוא מעליי זאת התנוחה היחידה בדרך כלל. וגם הוא אוהב את התנוחה הזו. אני הרגשתי כל פעם שבעלי מסיים פנימה תמיד תמיד .מיד אחרי יום יומיים מתחילים גירועים רגישות . השאלה שלי האם קיים מצב שהזרע של בעלי גורם לי לשורף או לא יודעת לאי נוחות . למרות שפעם שאלתי רופא נשים ואמר לי שבגיל שלי זה לא צריך להפריע נזרע של בעלי.אני בת 50 . לא נעים לי כל פעם להגיד לבעלי או יותר נכון לא טוב לו לשמוע ממני שאני לא יכולה לרצות אותו. כבר תקופה שאני אומרת לו .אז בעלי בא אומר לי את המשפטים אוכלח בבית את לא רוצה להכין לי .כי הוא מפונק ודורש אוכל טרי ורוצה כל יום תפריט אחר . סקס לו אז מה כן . לדעתי בעלי חוצפן ומגעיל לא יודעת האמת כל השנים הסקס היה לי טוב. אני מרגישה בתקופה אחרונה שהוא מכור לסקס בצתורה בלתי רגילה .וברגע שהוא לא עושה סקס אז ההתנהגות שלו גרועה. מה עליי לעשות איך להסביר לו מי יכול לעזור לי. כבר כנראה בגלל כל הלחצים האלה ממנו .אני מוכנה לוותר על הכל ואפילו להתגרש .כי יש עוד סיבות שמציקים לי ממנו לגבי זבל שמביא הביתה ולא דואג לסידור הבית וכמו שייך
פונה יקרה, בפנייתך את מעלה בעיות רבות שיש לטפל בהן. יש את הבעיה של בריאותך שלא ברור מהי, מה התרופות שאת לוקחת וכיצד הדבר משפיע על תפקודך הכללי. כמו כן קיימת בעיה של פטרת כרונית בנרתיק שיש להתמודד איתה אם היא כורנית ע"י תזונה נכונה ותוספי תזונה ולא רק ע"י תרופות . כרגע קיימת תגובת התנגדות של גופך למגע המיני ואת מגיבה לאחר מכן בתגובות גופניות לא נעימות. כמו כן קיימת בעיה בזוגיות והתקשורת ביניכם אינה תקינה. על מנת להתמודד עם שלל הבעיות מומלץ שתפנו לטיפול זוגי-מיני על מנת להכניס חוקים וכללים במערכת היחסים הכוללת ביניכם. פנו למטפל זוגי מיני או למרפאה סקסולוגית ציבורית באחד מבתי החולים הסמוכים למקום מגוריכם. במרפאות הציבוריות קיים טיפול גניקולוגי צמוד. יש צורך בייעוץ גניקולוגי שכן רגישות היתר בנרתיק יכולה להיות קשורה גם לגיל המעבר. אל תזניחי את עצמך וגשו ביחד לטיפול. אם בעלך אינו מסכים לבוא איתך, גשי את לבד על מנת לקבל הדרכה וייעוץ. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
אני בת 24, נמצאת שנתיים וחצי בזוגיות עם אישה. הקשר טוב, היחסים גם כן. יחסי המין שלנו טובים, אין מעצורים, אין חששות וישנה קבלה וסובלנות רבה ולכן אינני מבינה מדוע הסיפוק המיני שאני חשה לא מספיק לי. אני לא מתעסקת עם זה יותר מידי בחיי היומיום ולא נותנת לזה להטריד אותי בזמן קיום היחסים, אך יש רגעים שזה עולה והמחשבות לא מרפות. שהרי עם כל האהבה הגדולה והיפה, זהו חלק מאוד גדול ביחסים בריאים. כמובן שדיברנו על זה והכל פתוח. ישנה הבנה ופתיחות. מנסות דברים כל הזמן ומשו נדמה כפשוט לא מסתדר. למה תחושת השלמות או בהגדרתה: אורגזמה לא מצליחה להיאמר מפי? תודה.
שימשית היקרה, הצגת הדברים לא לגמרי ברורה. נדמה ששאלתך היא מדוע אינך מגיעה לאורגזמה. האם את מגיעה לאורגזמה באוננות עם עצמך? אם התשובה היא שאינך יודעת כיצב להגיע לאורגזמה לבד עלייך לפנות לטיפול מיני שילמדך להגיע לאורגזמה לבד. את הידע שרכשת בתהליך האוננות עלייך להעביר לבת זוגך בעת קיום יחסי המין. יש נשים המתקשות להגיע לאורגזמה ע"י בן/בת זוג ומגיעים לכך רק בכוחות עצמם כשהם משלבים זאת בעת מהלך ההתעלסות. במידה ואת יודעת להגיע לאורגזמה לבד, נסי ללמד את בת זוגך מה עלייה לעשות לשם כך. ייתכן ואת שייכת לקבוצת האוכלוסייה שאינה מסוגלת להרפות באופן עמוק מספיק על מנת לקבל את הגירוי לאורגזמה מבת/ בן זוג. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
אני ואישתי נשואים כבר 17 שנה מאז תחילת הנשואין ועד היום אשתי לא אוהבת קיום יחסי מין היו לנו המון מריבות על כך כל השנים, לפני 7 שנים גילית שהיא בוגדת בי והיה לנו משבר גדול מאוד למרות כל זאת לא נפרדנו ואנחנו חיים ביחד, באחרונה היינו בשיחות והבנתי שהיא רואה בי כ"אבא" שלה האם טיפול זוגי / מיני יכול להועיל למצב שכזה ?
פונה יקר, לאור תיאור המצב יש מקום להתחיל טיפול זוגי מיני כדי להבין בדיוק את מצב העיניינים אך בהחלט יש אפשרות שיהיה צורך בטיפול פסיכוסקסולוגי אישי לאשתך בלבד, במקביל, בנוסף או במקום טיפול זוגי. ההחלטה על המבנה של סוגי הטיפול צריכה להתקבל ע"י המטפל הזוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום, אני עם בן זוג כשנתיים וחצי. בהתחלה המין היה נפלא. בשנה האחרונה החשק המיני של איתו ירד מאוד, עד שכמעט ולא מתחשק לי לקיים איתו יחסי מין, ואין לי משיכה אליו. נציין שיש גברים אחרים שמאוד הייתי רוצה לקיים איתם יחסים. האם זה משהו שיחלוף, או שזה דבר טבעי שקורה עם הזמן? כמו כן, שאלה נוספת, כשאני מצליחה לגמור זה רק כשאני למעלה. אני לא מצליחה לגמור בשום צורה אחרת, וכך היה גם ביחסיי הקודמים. תודה רבה.
שרונה היקרה, תחילת קשר מאופיינת בלהט מיני ולאחר תקופה מסויימת של כשנה או יותר חלה ירידה מסויימת טבעית בתשוקה בשל אפקט ההתרגלות והנירמול של הקשר. יש להבדיל בין ירידה נורמטיבית בתשוקה שהיא בעצם השגת סטטוס איזון חדש לבין אובדן מוחלט של התשוקה שהוא בהחלט מצב לא נורמטיבי. אובדן מוחלט של התשוקה יכול להיות כתגובה למערכת רגשית זוגית שיש בה רגשות מצטברים בעלי אופי שלילי וסוגים שונים של תסכולים בקשר הזוגי. יחד עם זאת ישנם מצבים שאובדן התשוקה נגרם מבלי סיבה גלויה נראית לעין, כלומר, שהקשר הרגשי הזוגי הינו תקין וטוב ובכל זאת יש צניחה בתשוקה. במקרה זה הסיבות הינן תת מודעות ועל מנת לגלותן ולפתור אותן יש לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בררי לעצמך האם היו לך קשרים זוגיים בני למעלה משנתיים וחצי בעבר והאם גם שם חווית צניחה בתשוקה המינית ואם כן כעבור כמה זמן. יש בני אדם שיש להם דפוס קבוע של אובדן תשוקה מינית כעבור פרק זמן די חוזר על עצמו בקשרים שונים. בקשר לגמירה בתנוחה כשאת למעלה ייתכן שיש בה חיכוך טוב יותר של הדגדגן וכמו כן זהו מצב בו את שולטת בקצב התנועה. כל טוב, אילנה.
שלום רב, אני בקשר זוגי כבר שנתיים וחצי,מתוכם נשוי 5 חודשים. תמיד ליוו אותנו בעיות ביחסי המין של תדירות בד"כ רק אני יוזם ולעיתים היא. היא תמיד תירצה את זה כתקופות שונות, לחצים, חוסר חשק, ירידה במשיכה אבל אני אוהבת ואתה כל מה שאיחלתי לעצמי ואני תמיד ניסיתי לשנות או להתכנס בתוך עצמי.לאחרונה גיליתי ממנה שמתחילת הקשר היא קצת מפוחדת ממני, נרתעת ממני ולא בא לה בקלות הקטע המיני איתי כי בתחילת הקשר המבטים והתנועות שלי הזכירו לה חוויות מיניות לא נעימות מהעבר שלה שהיא הדחיקה ורב האקטים המינים בינינו הצריכו ממנה התאמצות והיום כבר היא לא יכולה לחיות ככה שזה לא בא לה טבעי אך קשה לה המחשבה לאבד אותי. מול מה אני מתמודד?
ניסים היקר, הרושם שלאשתך יש מעצורים בתשוקה ובהתנהגות המינית, והיא הייתה גלוייה וסיפרה לך שהיא נושאת עימה חוויות מיניות טראומטיות מן העבר אשר מקשות עליה ליהנות ממין בהווה. הפתרון הוא שאשתך תפנה לטיפול פסיכולוגי או פסיכוסקסולוגי על מנת להשתחרר מטראומות העבר. הדבר בהחלט אפשרי וניתן לפתרון. כל שנחוץ הוא רצון ומוטיבציה לשינוי. אני מקווה שאכן תהיה פניה לטיפול פסיכולוגי הולם המתמחה בעיבוד של טראומות מיניות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום, לפני שנה התחלתי לקחת כדורים נגד חרדה, והתחלתי להרגיש ירידה בחשק המיני, למרות עלייה בזמן שלוקח לי לגמור. היו לי גם בעיות בזקפה, אך הן חלפו. אין לי כמעט בכלל חשק, אבל אם אני מתחיל אקט מיני אני כן "בעניין". חשבתי שזה קשור ללחצים שהיו לי, אבל הם חלפו. חשבתי שזה קשור לכדורים, והורדתי במינון, אך זה גם לא עזר. אני מאוד מתוסכל ולא יודע מה לעשות. אשמח לעזרה. תודה רבה
פונה יקר, התיאור שאתה נותן אודות השפעת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה על התפקוד המיני הוא תיאור שכיח למדי. כדורי הSSRI או הSNRI (בדוק באינפומד לאיזה סוג שייכת תרופתך) אכן פוגמים בתשוקה המינית במידה זו או אחרת המשתנה בין בני אדם וכמו כן מעכבים את משך השפיכה. שתי תופעות אלה מוכרות וידועות. כל עוד הינך זקוק לתרופה נוגדת החרדה מומלץ לפנות לפסיכיאטר ולא לרופא המשפחה על מנת למצוא אחת מהתרופות הפוגעת הכי פחות בתשוקה המינית. מקובל לחשוב שלוסטרל פחות פוגעת בתשוקה מינית. אך לבירור העיניין נא לפנות לפורום פסיכיאטריה באתר. מאחר והתופעות שציינת הינן ידועות ומוכרות תפקיד הפסיכיאטר למצוא לך את התרופה שפוגעת הכי פחות במסגרת התרופות העומדות לרשותו. אל תתייאש! זה בעצם תהליך של מציאת התרופה ההולמת אותך בשיטת ניסוי וטעייה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום, ידיד מאוד טוב שלי עובר ימים קשים ומאוד כואב לי ואני רוצה לעזור לו. הוא בן 28 נשוי. הכיר את אשתו לפני 12 שנה ויש להם 2 ילדים מקסימים הם נותנים את כל אהבה שלהם לילדים ומזניחים את הזוגיות. פעם אהבה בינהם הייתה עצומה והיום הכל הפך להרגל..אשתו לא עובדת מאז שהתחתנו מטפלת בילדים והוא מפרנס את המשפחה. הוא מרגיש שנגמרה אהבה..הוא לא מתלהב מאשתו זה לא אותו דבר כמו פעם ומה שכואב לו שבגיל כזה מוקדם הוא מרגיש את הריקנות הזו...מאוד כואב לי לדעת שזה מה שהוא מרגיש..הוא לא מתכוון להתגרש אבל חסר לו אהבה מה אני יכולה לייעץ לו?? איך הם יכולים שוב לאהוב כמו פעם?? אודה לתגובתך.
מיטל היקרה, דאגתך לידידך היא נחמדה וחביבה אלא שלצערי במקרה הזה הפונה צריך להיות אחד מבני הזוג וזו בשל העובדה הפשוטה שדברים מבפנים נראים שונים מאשר מבחוץ. בין בני זוג קיימים תהליכים גלויים וסמויים, מודעים ולא מודעים והם שהביאו למצב הנוכחי. על מנת להכירם ולהבינם ולפתור אותם יש צורך בהתערבות של איש מקצוע. נותר רק לקוות שפנייה לייעוץ זוגי תצליח להתגבר על החסימות הרגשיות של כל אחד מבני הזוג ותצליח להחזיר להם את הזרימה הרשית הטובה שהייתה להם בעברם. מומלצת פנייה לטיפול זוגי. כל טוב, אילנה.
אני אישה בת 55 רווקה נראית עדיין טוב מטופחת עובדת גדלתי בבית של הורים ניצולי שוואה עם חינוך מאד שמרני גם בכל הקשור למין.במשך כל החיים חיפשתי בן זוג או במועדונים להכרויות שלא מצאתי כלום או הכרויות בסגנון בלינד דייט מי שמצא חן העיניי לא חשב על חתונה.ולא רציתי להתחתן עם מישהו העיקר להיות נשואה.הקשרים עם גברים שהיכרתי לא היו ארוכי תווך וגם מבחינת מינית לא היה לי סיפוק ותמיד הייתי דרוכה ומתוחה.כבר הרבה שנים שלא הרגשתי מגע של גבר תמיד רציתי מישהו שימצא חן בעיניי גם פיזית לפי מראה במיוחד רגשית כפי שהזכרתי כבר כמה שנים אין לי יחסי מין ו10 שנים אחרונות התחלתי להרגיש משהו מוזר משיכה לאישה מתוך סקרנות. כשלאחרונה הרגשה התחזקה לא מעיזה עוד לעשות את זה קשר עם אישה אבל אני מאוננת ומדמינת יחסי מין עם אישה.רגשית עדיין נמשכת לגברים אך גופי זועק לגוף אישה וגם כאן לא כל אחת מושכת אותי אני בכל זאת מקווה שזו פנטזיה בלבד ואולי אמצא מישהו להנות ממנו אל אף שהסיכויים קלושים בגיל כזה.אני ממתינה לדעתך תודה בטי
בטי היקרה, מתוך הפנייה עולה כמיהה עמוקה לקשר ולמגע גופני. זו כמיהה אנושית, בסיסית, טבעית ואותנטית. העובדה שבשלב הזה עולות פנטזיות מיניות כלפי נשים היא מורכבת ואגיב עליה בהתאם: 1. אפשרות ראשונה שזו פנטזיה הנובעת מייאוש, מהיעדר הצלחה בקשר עם גברים. 2. אפשרות הפוכה בדיוק היא שאולי תמיד היה ברקע באופן לא מודע משיכה לנשים והיא שמנעה יצירת קשר יציב ורציף עם גבר. 3. לחלק גדול מהנשים יש פנטזיות מיניות על נשים אחרות בזמן אוננות ואין הדבר מצביע כלל על משיכה מינית בחיים המציאות. במובן זה פנטזיה לחוד והמציאות לחוד. קשה לדעת מן הפנייה איזו תשובה מתאימה לך. אך מכל מקום במצב הנוכחי הייתי משחררת עכבות ושיפוטים חברתיים. את זקוקה לקשר , לחום, למגע ולמין. ומאחר ואין מדובר בהבאת ילדים לעולם הרי שכל קשר זוגי הוא טוב וראוי בין עם יהיה זה גבר ובין אם תהיה זו אישה. בהחלט את יכולה לפרגן לעצמך את מה שיזרום לעברך ביתר קלות יחסית. שיקולי סטרייטיות נראית לי כאן לא רלוונטים. אם את רוצה להבין לעומק את עמדתך בנוגע לזוגיות ולמיניות מומלצת פנייה לטיפול פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום רב, אני ובעלי שנשואים כמעט שנה יש פערים עצומים בניסיון מיני. היו לו הרבה בחורות והוא הראשון שלי. יצאנו שנתיים לפני החתונה ותמיד הרגשתי שהמשיכה שלו כלפיי היא פחות מהמשיכה שלי אליו. פרט לזה יש לנו יחסים טובים. אנחנו מדברים על זה ומנסים לפתור את זה אך ללא הצלחה. תמיד אני זו שיוזמת ומציעה דברים חדשים והוא מצידו גם לא לשכב איתי חודש שלם. זה נורא מציק לי כי אני ניראת טוב ומשתדלת ללמוד יותר בכל הקשור למין ואיך לספק אותו אבל הוא לא. מה עושים? זה מדכא אותי. האם זה רק בגלל הפער הזה או שיש עוד משהו ואני לא יודעת? יש לציין שהוא תמיד היה פעיל מינית ואפילו צופה הרבה בפורנו ומאונן כשאני לא בבית...
פונה יקרה, תיאור הבעיה בהחלט לא סימפטי. יש גברים שהם בעלי ניסיון מיני עשיר שהיה מאופיין בדרך כלל בקשרים קצרי טווח ובשפע של התנסות מינית. לא ברור לי אם בעלך שייך לקבוצה זו, אך דווקא מקבוצה זו של גברים כאשר הגבר נכנס לקשר ארוך ומחייב הוא עלול למצוא את עצמו במצב של אובדן תשוקה מינית לבת זוגו. הבעיה היא פסיכולוגית ודורשת התערבות של טיפול פסיכולוגי. זה לא האוננות מול הפורנו המובילה להיעדר התשוקה אלא להיפך, קיים מצב של היעדר תשוקה על רקע פסיכולוגי ועל מנת למלא את הצורך הפיסי השיטה היא באמצעות אוננות פורנו. הייתי ממליצה לך לא לוותר על פתרון הבעיה ובהחלט לגשת לטיפול זוגי-מיני ובהמשך ייתכן שטיפול פסיכולוגי אישי לבן זוגך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום, אני נשואה מזה חצי שנה ובהריון סוף חודש רביעי... כשהכרתי את בעלי הכל היה בסדר מבחינת מייות, סקס משיכה ומשהו אבד תאמת שקצת לפני הנישואים.. אני אוהבת אותו מאוד, אני לא יכולה לדמיין אותו עם מישהי אחרת , אני נורא מקנאה לו... ואני לא יודעת מה קרה פתאום.. כשאנחנט מקיימים יחסי מין אני כן נהנת וכיף לי אבל חסר משהו.. אולי משיכה מינית ואני מאוד רוצה לתקןואני לא יודעת איך? צריכה עזרה .... דחוף!!@ תודה מראש יעל
יעל היקרה, קשה לדעת מן התיאור האם הירידה בתשוקה המינית היא חלק ממה שקורה לבני אדם אחרי זמן כשהם ביחד או שיש כאן ירידה חריפה יותר שמקורה בגורמים רגשיים עמוקים יותר. לדברייך את אוהבת את בעלך, רוצה בו מינית ונהנית איתו במיטה אלא שזה לא כמו ברמה שהיה בעבר. ייתכן שיש אפשרות להחזיר את התשוקה שלך לרמה גבוהה יותר על ידי גיוון חיי המין (פנטזיות מיניות, דיבורים אירוטיים ביניכם, גיוון תנוחות או סצנות אירוטיות וכיו"ב). במידה וכל ההתערבויות ההתנהגותיות לא יחזירו אותך למצב בו את מעוניינת יש מקום לבירור פסיכולוגי האם הבטחון שבקשר והיציבות שבנישואין פגעו בתשוקתך המינית. לעיתים התשוקה ניזונה דווקא מהפחד אודות המשך הקשר וברגע שהוא מתייצב או הופך קבוע ועוד יותר מכך, מתמסד, עשוייה לחול ירידה בתשוקה כתגובה פסיכולוגית לכך. לבירור מומלץ לפנות לאיש מקצוע בתחום. ואולי גם כדאי לראות את חצי הכוס המלאה. כל טוב , אילנה.
שלום שמי ליז ואני נשואה 4 שנים לגבר גרוש כאשר הפער הגילאים שלנו כמעט 16 שנה. הבעיה היא שתמיד הייתה לנו בעיות בתחום המיניות אין לנו פתיחות כשאני מבקשת ממנו לעשות משהו הוא מסרב בתוקף ולא מוכן להקשיב. והוא טוען שאף פעם לא ביקשו ממנו הנשים הקודמות שהיו לו אני מתוסכלת לא נהנית תקשורת לקוייה לגמרי, ואנחנו כל הזמן רבים. אין לי אפשרות כרגע לעזוב כי יש לנו ילדים קטנים וחבל לי לפרק את המשפחה.אני עובדת עצות מה עושים איך ניגשים לבעל למרות אין ספור נסיונות לשוחח ללא כל תועלת בתודה המיואשת.
ליז היקרה, נוקשות ביחסים כשצד אחד לא נענה ולא מגיב לבקשות הזולת הוא חלק מעיק מאוד בקשר בכלל ובחיי המין בפרט. הרושם שבעלך לא מעניק לך את היחס האירוטי לו את זקוקה בשל עכבותיו המיניות. נסי לבדוק איתו האם הוא מוכן לעבור טיפול מיני או פסיכולוגי על מנת להשתחרר ולהיפתח מבחינה מינית. ייתכן שהוא נמנע בתחום המיני אך יחד עם זאת אכפתי ואוהב אותך ולפיכך בקשי ממנו שתפנו יחדיו לטיפול לשיפור חיי המין. ייתכן ועמדותיו נובעות גם מהשקפת עולם לפיה הגבר יודע מה ואיך לעשות במיטה ושאין זה מתפקיד האישה להורות לו מה לעשות. יש כאן התחפרות בתפישת עולם מסויימת שמקורה במעצורים בתחום המיני. כל טוב, אילנה.
אני ואשתי נשואים 3 שנים ואשתי נרתעת מסקס אוראלי ולאחרונה בעקבות כך יש לי מחשבות על נערות ליווי וזונות רחוב שיגשימו את משאלתי אך אני מפחד לבצע הן מחשש למחלות והן מחשש להתפס מה עושים במצב כזה
פונה יקר, אין ספק שעדיף עם האישה. גם בטוח וגם נקי יותר. נסה לפנות עם אישתך לטיפול סקסולוגי שאולי יעזור לה להגבר על הרתיעה שלה מן העניין. אגב, אפשר ליהנות ממין גם בלי מין אוראלי. והשאלה היא האם מצידך אתה יכול להתגבר על התסכול שיש לך בעיניין זה. פירוש הדבר ששניכם צריכים ללכת האחד לקראת השני והדבר מחייב דיבור שיחתי טיפולי ביניכם. יכול להיות שהסירוב מצד אישתך נובע מחוסר ידע טכני איך להימנע משפיכת הזרע. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום אני זקוקה לעזרה אני ובעלי 13 שנה ביחד כשנכנסתי להריון בפעם השניה לבעלי נהיתה מאהבת גיליתי את זה כמה חודשים אחרי הלידה החלטתי לסלוח הסקס שלנו תמיד היה מצויין ואני נראת מצויין אבל אחרי שנגמר לו הרומן איתה אני מרגישה שהוא עיבד אלי את החשק שהיה לו לפני שזה קרה הסקס שלנו מאוד טוב אך קורה תמיד ביזמתי ולא יותר מפעם בשבוע ולי הוא סיפר שעם המאהבת היה עושה את זה כול יום וכמה פעמים ביום איך אני יגרום לו להימשך אליי שוב לרצות אותי שהוא יזום גברים אחרים כול כך רוצים אותי ואני לא רוצה אותם רוצה רק אותו מה אפשר לעשות שימשך אלי שיזום שירצה אותי שיוהב אותי כמו שהיה לפני הבגידה אני משתדלת להראות מאוד יפה וסקסית אבל זה לא עוזר בבקשה תעזרו לי אני בדיכאון מזה תודה מראש
ליאורה שלום, אין ספק שמתסכל מאוד שאינך חשה אהובה ונחשקת כפי שהיית רוצה על ידי בעלך.טוב שאת נראית יפה ומושכת אך לא תמיד התשוקה מופעלת על ידי המראה החיצוני והרבה פעמים היא תגובה ליחסים ולמצב הרגשי. לא ברור מדוע בעלך התרחק ממך רגשית ופיזית ואם ברצונך לשפר את מצב היחסים נראה שיש מקום לטיפול זוגי. הבגידה הייתה ככל הנראה חוסר הסיפוק הרגשי שלו ביחסים ואין ספק שדברים אלה מחייבים בירור לעומק. אם בעלך מסרב לגשת לטיפול זוגי, פני את לייעוץ אישי. כל טוב, אילנה.
שלום. יש לנו 2 ילדים, לא היתה בעיה להכנס להריון. בשנה האחרונה בעלי פשוט לא גומר!! לפני כן הוא היה גומר אחרי כרבע שעה - עשרים דקות. עכשיו גם אחרי חצי שעה - ארבעיםדקות זה לא קורה! לפעמים הוא אומר שהוא מרגיש "כאבים בביצים" כי זה לא יוצא. מה אפשר לעשות?
יעל היקרה, בעלך עבר ממצב של שפיכה ארוכת טווח למצב של קושי בלגמור. הדבר יכול לנבוע מסיבות רגשיות וכן יכול להיות תוצאה של לקיחת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. האם משהו השתנה ביחסים בתקופה האחרונה? האם את חשה שחל ריחוק ביניכם? האם התופעה התחילה סמוך להריון או ללידות? לשלילת גורם גופני יש לפנות תחילה לבירור אורולוגי ורק לאחר מכן במידת הצורך לבירור פסיכולוגי. בדרך כלל גברים שאינם גומרים בעת חדירה מצליחים לגמור בעת אוננות עצמית כך שאין כאן חשש למניעת הריון נוסף. השינוי בדפוס השפיכה בהכרח מחייב בירור גופני ורגשי, פנו לאנשי מקצוע בהתאם. כל טוב, אילנה.
אני בחורה בת 23 סטרייטית. לאחרונה, בכל פעם שאני מדברת עם בחורות, אני נוטה לבחון את החזה שלהן באופן כפייתי (חשוב לציין שתמיד הפריע לי העניין שלי אין חזה בכלל). בים או בכל מקום אפשרי. התחלתי לחשוב על נטיות לסביות בעניין, האם זה אפשרי בכלל? חשוב לציין גם שמתקופת התיכון, דבר שפחת עכשיו, כשאני מדברת עם בחורה יפה ממני, אז אני נוטה לפזול, לא להרגיש בנוח.
אדנית היקרה, נטייה מינית נקבעת על פי מידת התשוקה אל המין בו חושקים. נעיצת מבטים אינה בהכרח מעידה על תשוקה. האם במקרה שלך נעיצת המבטים מקורה בצורך להשוואה ובתחרותיות מול בעלות החזה או הבנות היפות שבעיניין הן עולות עלייך? אם את חשה תחושות נחיתות על רגע מבנה הגוף או מראה הפנים באופן המפריע לשלוותך הנפשית נסי לפנות תחילה לבירור פסיכולוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום אני וחבר שלי (בסביבות גיל ה- 30) קרוב לשנה ביחד ועומדים לפני חתונה. אנחנו גרים כחצי שנה יחד ובחצי שנה האלה הגענו לוויכוחים פה ושם ואף לריבים גדולים שנבעו מהקושי להבין את ההרגלים אחד של השני. הבחנתי שלבן זוג שלי יש נטייה שברגע שאנחנו מגיעים לאיזה עימות קל (בייחוד שכל אחד אומר אני עשיתי ככה, אני עשיתי יותר מבחינת עבודות בית) להרים את הטונים מאוד גבוה ולהיות במצב של מן התקף זעם עד אשר אני לא מכירה אותו וזה באופן פתאומי. זה קרא אמנם רק איזה פעמיים, שלושה בזמן עימות אך גם שעובר כמה ימים אחר"כ זה עדיין צורם לי ומהדהד בראשי עד כדי כך שאני מתחילה לפחוד. החתונה קרבה והחששות שלי גדלים. אני מפחדת שהתקפי הזעם שלו יעברו לאלימות פיזית. למרות שזה לא קרה, זה עדיין מפחיד אותי.מה לעשות האם לבטל את החתונה? האם החששות מוגזמים? אף אחד לא מודע לפחדים שלי ואני לא רוצה לאכזב את ההורים שלי שמצפים לחתונה.
ליאת שלום, אין ספק שהתקפי זעם הם דבר מפחיד ומאיים ועדיף לא להכנס למערכת בה הם קיימים מאשר אחר כך לנסות לצאת ממנה. מאחר והעניין דחוף הייתי ממליצה למהר ולפנות לאיבחון פסיכולוגי או לפחות לשיחת בירור מול איש מקצוע. אפשר לשתף את ההורים בחששות כי אין ספק שהם רוצים קודם כל בטובתך ושלומך ורק לאחר מכן בחתונה. נסי להתייעץ איתם. אם את חוששת ליצור בהם דיעה שלילית נגד בן זוגך, מהרי לייעוץ מקצועי. מהפנייה לא ברורה מידת העוצמה של התקף הזעם וכן לא ברור מה קודם לכך ובאיזה עמדה רגשית את מצוייה קודם להתקף. יש לערוך בירור מקצועי לעומק. כל טוב, אילנה.
בעלי בן 54,מטופל בתרופות להורדת לחץ דם,באספירין,קצת שמן,לקראת טיפול ב-CPAP בשל נחירות ודום נשימה. נשואים 27 שנים,אני בת 49. האם חוסר החשק המיני של בעלי נובע מהתרופות?או בשל הגיל הכרונולוגי?
יעל שלום, מבחינת הגיל בעלך הוא גבר בתקופת פעילות מינית טובה. על הפעילות המינית משפיע מצב הבריאות הכללי, מצב הרוח, והחיוניות הכללית. תרופות להורדת לחץ דם עשויות להשפיע על הזיקפה אך לא על התשוקה. במקרים של בעיית זיקפה עקב תרופות נוגדות לחץ דם ניתן להשתמש בתרופות מחזקות הזיקפה. האם ביררת עם בעלך מדוע אין לו תשוקה? האם הוא חש לא טוב עם עצמו נפשית או גופנית? האם יש מתח וחוסר הרמוניה ביחסים? התשוקה מושפעת ממגוון גורמים, גופניים, רגשיים וזוגיים. ויש לבדוק כל מקרה לגופו. מומלצת פנייה לבירור סקסולוגי או פסיכולוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.
כל יום אפשר למצוא באמצעי התקשורת כתבה/מאמר/הידברות בנושא סקס. למה בעצם חשוב לחוות אורגזמה, מעבר לנושא ההתרבות? האם יש מינון מומלץ, או שכל המרבה הרי זה משובח? האם דחף מיני תלוי בטסטוסטרון,כלומר אדם בעל טסטוסטרון נמוך בעל דחף מיני נמוך ולהפך?
דן היקר, עבור רוב בני האדם תופעת האורגזמה היא מענגת מאוד מן הבחינה הגופנית והנפשית ומכאן הרצון להגיע לחוויה זו. אורגזמה של אישה אינה קשורה להתרבות. המינון המומלץ הוא בהתאם לעיקרון המידתיות והתאמה בצרכים של שני בני הזוג. הממוצע הסטטיסטי למרבית האוכלוסייה הנמצאת בזוגיות קבועה היא בין 2-3 פעמים בשבוע. רמת התשוקה של הגבר מושפעת מרמת הטסטוסטרון בדמו וכמו כן מושפעת מהצרכים הרגשיים. לפרטים ביולוגיים נוספים נא פנה לגניקולוגיות באתר דוקטורס. כל טוב, אילנה.
אנו נשואים כבר חמש שנים ואישתי לא אוהבת שאני נוגע לה למטה בכל אזור הפוט היא אומרת שהיא מגורה וגומרת גם בלי שאני נוגע לה וכל נגיעה שם מעצבנת אותה ולא נעימה ומביאה אותה להפסקת הגירויי האם דבר כזה הוא יכול להיות הגיוני ומה עליי לעשות יש לציין שהיא כבר עברה 3 לידות
חננאל היקר, לפני ששואלים מה אתה יכול לעשות יש לשאול האם אישתך מעוניינת לשנות את המצב הנוכחי. רתיעה ממגע באיבר המין היא תופעה המתקיימת אצל נשים מסויימות ואין הדבר קשור לעניין הלידות בדרך כלל. האם גם לפני הלידות אישתך נרתעה ממגע באיבר המין? ייתכן שאישתך מגורה מעצם החדירה וסובלת מגירו יתר הגורם לעיצבון באיזור איבר המין. במידה והיא מעוניינת בשינוי המצב יהיה על שניכם לפנות לטיפול פסיכולוגי המבוסס על העיקרון של תירגולת בבית ומגע הדרגתי בכלל הגוף ובהדרגה גם באיבר המין. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום לך שמי אבי אני נשוי כ 6 שנים ובעל משפחה (נשוי +1 )מתחילת הנישואים אני סובל מבעיות זיקפה ושפיכה מוקדמת טופלתי בעיקר על ידי רופא המשפחה בויאגרה אשר פתרה את בעית הזיקפה אך לא פתרה את בעית השפיחה המוקדמת ביקשתי מרופא המפשחה להיפגש עם אורולוג ונשלחתי על ידי האורולוג לבדיקת NPT REGESCAN אשר קבעה שיש לי זיקפות תקינות אשתי רותה מאוד שאני אגש ליועץ מיני ואכן קבעתי לעשות זאת דרך קופת חולים בשביל הזמן עד הבדיקה והיעוץ ראיתי בחניות לממכר מוצרי מין באנטרנט שישנו תרסיס אשר מונע שפיכה מוקדת מה דעתך על זה והאם ויאגרה בשיתוף תרסיס זה עלולה לגרום לי לבעיות בתודה מראש אבי
אבי היקר, הגישה הסקסולוגית / רפואית המקובלת להתמודדות עם בעיית השפיכה המוקדמת היא באמצעות טיפול התנהגותי זוגי בו הגבר לומד לשלוט על נקודת האין חזור של השפיכה או באמצעות טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי לעיכוב שפיכה הוא תרופות ממשפחת SSRI נוגדות דכאון וחרדה הגורמות לעיכוב ברפלקס השפיכה. אין מניעה להשתמש גם בוויאגרה וגם בתרופות מעכבות שפיכה. בהחלט לא מומלצים תרסיסים מקהי תחושה ומאלחשים המותזים על איבר המין על מנת לעכב שפיכה. הם עשויים ליצור בעיות עור על איבר המין, חוסר הנאה ויעילותם כלל אינה וודאית. ביכולתך לפעול בשני נתיבי טיפול: 1. פנייה לסקסולוג אורולוג להסדר בעיות התפקוד המיני באמצעות תרופות וכן באמצעות טיפול מיני זוגי. 2. פנייה לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין את המקור לחרדה הפוגעת בתפקוד המיני. לא ברור האם קודם לנישואים לא היו קיימות בעיות אלה והאם התקיימו בעיות אלה גם בקשרים קודמים. ייתכן שיש כאן תגובה ספציפית לקשר הנישואין וייתכן שיש כאן בעייה בבטחון המיני הכולל שלך. שיהיה בהצלחה וכל טוב, אילנה.
תודה רבה לך על התשובה המפורטת האם לקיחת תרופות ממשפחת SSRI עלולות לגרום לי לבעיות בעבודה היום יומית שלי (אני עובד עם אנשים המתן שירות) והאם תרופות נוגדי שפיכה מוקדמת עלולים לפגוע באיכות הזרע שאלה נוספת איך אפרש לדעת האם הטיפול הנפשי או התרופתי עדיף ? בתודה מראש אבי
שלום אני כבת 30 ונמצאת בקשר כמעט 4 שנים, הקשר הוא בעייתי,יש בעיה חמורה של חוסר אמון מצידי,ובעיית תקשורת,החבר שלי,אוהב לדבר בפייסבוק עם בחורות כשהוא יודע שזה מרתיח אותי וגם שומר על קשר עם ידידות(או יותר מזה)ולא מוכן לוותר גם כשהוא יודע שזה מרגיז אותי וגורם לרוב הבעיות, בתקופה האחרונה(כמה חודשים)הפעילות המינית ירדה וגם שאני רוצה הוא אומר שאין לו כוח. האפשרות שהוא עושה זאת בחוץ קצת לא נראת לי כי אין לו יציאות בערבים ורוב הזמן אנו ביחד אלא אם כן זה באמצע העבודה,אבל עדיין זה סיבה לדחות אותי??? הייתי רוצה לדעת ממה נובעת ההרחקה הזאת ומה עליי לעשות? האם יש משהו לעשות?? מה זה אומר?האם הוא כבר אינו נמשך אליי?
פונה יקרה, כאשר יש כעסים במערכת הזוגית הדבר משפיע לאורך זמן על התשוקה, כך שנראה שהירידה במשיכה של חברך אלייך היא תגובה רגשית לאיכות הקשר ביניכם. את מתארת קשר הרווי בחוסר אמון, בעיות תקשורת וריבוי כעס ביניכם. נראה שהבעיה המרכזית היא איכות הקשר והירידה בתשוקה היא תגובה למצב היחסים באופן כללי. האם לא הגיע הזמן לפתור את הקונפליקטים בקשר? על מנת לשפר את התשוקה המינית יש לערוך בדק בית עמוק וכולל באיכות הקשר. אגב, האם נראה לך מתאים קשר שיש בו כה הרבה בעיות? האם תשוקה מינית היא פיצוי על בעיות של חוסר אמון? האם ייתכן שאת קנאית מדי או חונקת מדי? האם ייתכן שבן זוגך נותן לך סיבות מוחשיות לחשוד שקשריו בפייסבוק עם הידידות הן בעלי גוון אירוטי או רגשי מסוג כלשהו? קשה לדעת מאיזה כיוון נובעת ההגזמה ואי היכולת להגיע לפשרה המקובלת על שניכם אבל נראה שהמתח הבין אישי פוגע בתשוקה המינית. אולי כדאי לפנות לייעוץ זוגי? כל טוב, אילנה.
בעלי מבוגר ממני ביותר מ-15 שנים. אנחנו נשואים כמעט17 שנים. בשנים הראשונות לנישואים לא הרגשתי מקופחת בסקס למרות שבפעמים מעטות מאד הגעתי לאורגזמה מחדירה. ב-5 השנים האחרונות הסקס הולך ופוחת (כיום 1-2 פעמים בחודש בלבד). יודעת שהוא רוצה יותר אבל לא מסוגל פיזית.. רמזתי על ויאגרה אבל הוא חושש ממנה ולא מרגיש בנוח לרכוש אותה. מה עלי לעשות? (אני בת 39)
נעמה היקרה, בעלך בגיל 54 אמור בהחלט להיות גבר בעל מיניות תקינה, עניין ותפקוד מיני טובים. לא הייתי ממהרת לייחס את עניין הירידה במיניות אוטומטית לנושא הגיל. יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים: 1. מצב בריאות כללי וקיומו של עודף משקל. 2. לקיחת תרופות נגד יתר לחץ דם הפוגמות בהשגת זיקפה. 3.בירור רמת הורמון המין הזכרי ע"י בדיקה פשוטה, יתכן והבעיה היא יריד בהורמון, דבר הניתן לתיקון ע"י משחה הורמונלית או זריקה. במידה ויש יתר לחץ דם אפשר להתמודד איתו ע"י שיטות שונות ואז להפחית את התרופות. הקיצור, במידה ויש רצון מצד בעלך לשינוי המצב יש לגשת להערכה תפקודית כוללת אצל סקסולוג אורולוג. הסתכלי באתר איט"ם(האגודה הישראלית לטיפול מיני) ומצאו סקסולוג שהוא גם אורולוג. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום רב, בן זוגי ואני בני 46,לשנינו פרק ב', אנו יחד כ - 5 שנים, יש לנו אהבה וחברות חזקים מאוד ותקשורת לא רעה. בתחילת הקשר קיימנו יחסי מין נהדרים ובאופן קבוע. בשלוש שנים האחרונות בן זוגי נמנע לחלוטין מיחסי מין, לדבריו עלה במשקל (זה נכון - 15 קילו)ואין לו חשק לקיים יחסי מין בכלל. אנו מקיימים יחסים אחת ל - 3 או 4 חודשים. לי קשה מאוד עם זה ובכל פעם שאני מבקשת לדבר על הנושא הוא מגיב בכעס וטוען שלו אין שום בעיה ושהכל בסדר מצידו ושהיחסים מספקים אותו בהחלט.(אגב, אין לי חשש כלל וכלל שהוא בוגד בי) בנוסף לדבריו, ככל שאני מדברת על זה יותר כך זה מרחיק אותו ממני. אני ניסיתי כל דבר אפשרי, החל משיחות, הודעות סקסיות, נסוי גירוי במיטה, אין כל תגובה!!!! לאחרונה (מזה 3 חודשים אני כבר לא מנסה בכלל) מה עושים????
פונה יקרה, אכן הרושם שבן זוגך "סגור" לעניין המיני. את הסיבות הרגשיות לכך אינני יודעת אך ברור שעלייה של 15 קילו במשקל היא נושא משמעותי שיש להתייחס אליו בכובד ראש. עלייה כזו במשקל פוגמת בבריאות, בחיוניות ובמצב הרוח הכללי. האם יש אפשרות שכתוצאה מהעלייה במשקל קיבל בן זוגך תרופות נגד יתר לחץ דם? האם קיבל תרופות כלשהן לאחרונה? האם הוא לוקח כדורים נוגדי דיכאון וחרדה העלולים גם להוביל לעלייה במשקל וגם להוריד את התשוקה המינית? אם לבן זוגך אכפת מאיכות הקשר הזוגי מומלץ שתפנו לטיפול זוגי על מנת להבין מה קורה. לא הייתי מתחילה מהעניין המיני דווקא אלא אולי מהירידה בחיוניות והעלייה במשקל. אובדן התשוקה המינית הוא ככל הנראה תופעת לוואי של תופעת גוף נפש כללית יותר הפוקדת את בן זוגך. שווה לפתור את העניין למען שניכם. נסי לברר תחילה מה הבעיה שבשורש ואולי לפנות לסדנאות של ירידה במשקל. אין לשלול פנייה לטיפול זוגי. כל טוב, אילנה.
אני בת 25 ובשבעה החודשים האחרונים הייתי בקשר עם בחור בן 20. היתה (ועדיין יש) בינינו אהבה גדולה, ברמות שלעולם לא חוינו. היה קליק מיידי על ההתחלה ולא יכולנו להתנתק למרות הבעייתיות הברורה. בסופו של דבר החלטתי להפרד ממנו מתוך הנחה שבחור צעיר כמוהו לא יהיה מעוניין להתחתן איתי עוד 2-3 שנים, כפי שאני רוצה.. נפרדנו לפני מספר שבועות ומעולם לא הייתי עצובה יותר. אני לא מפסיקה לחשוב האם עשיתי את ההחלטה הנכונה והאם עלי באמת לעבור את הכאב שבפרידה רק בגלל פחד מפני העתיד.. אשמח לעזרה
דנה היקרה, אני מכירה מספר זוגות בהם האישה מבוגרת יותר בחמש שנים והם נשואים באושר, כך שעל פניו פער גילים כזה לא מחייב אי היתכנות של נישואין. נושא אפשרות הנישואין ביניכם בזמן כלשהו בעתיד ראוי שישקל על ידי שניכם, אם עדיין שניכם מעוניינים בקשר ורוצים לחזור. אולי מומלץ לחזור ולדבר עם הבחור אם בשלב הנוכחי גם הוא עדיין מעוניין בלחזור חזרה לקשר ואז לבדוק האם יש טעם להמשיך, כן או לא. נקווה שהכאב והצער יחלפו לא עוד הרבה זמן ושתוכלי להמשיך ולזרום עם חייך,בשמחה, תהה אשר תהה ההחלטה. כל טוב, אילנה.
לא מדובר בהכרח בהפרש הגילאים אלא במקום שונה בחיים. הוא בצבא, לפניו עוד טיול ולימודים ואני בסוף התואר ובתחילת הקריירה שלי.. אני מנסה לחשוב קדימה, מה יקרה עוד 2-3 שנים כשארצה להתחתן והוא - ? הוא אינו שולל אפשרות לחתונה אך מן הסתם לא יכול להתחייב לכך.. זו מלחמה של הרציונל מול הרגש ואני לא יודעת איזה צד לבחור..
שלום אני בת 24 יוצאת מזה שנה וחציעם בחור מקסים הוא אוהב אותי מאוד אני כל הזמן חוששת לגבי הקשר הזה וכל הזמן יש לי מחשבות עדיין אם אני רוצה או לא רוצה להיות איתו. מצד אחד אנחנו מדברים לפעמים על חתונה.אך מצד שני לפעמים אני מוצאת את עצמי במחשבות אם אני בכלל באמת רוצה את זה.אני מאוד מבולבת וקשה לי עם זה. אנחנו יוצאים מבלים ונהנים אך לפעמים המחשבות תוקפות אותי ואני לא יודעת מה לעשות.לפעמים אני חושבת שאולי עם מישהו אחר יהיה לי יותר טוב.לפעמים הסקס שלנו מצויין ולפעמים אני מוצאתאתעצמי לא נהנת בכלל וחובת מחשבות ואני בכלל לא שם.הוא מקסים ואני מפחדת שאם אני אפרד ממנו אני אצטער על כך.ושאני כל הזמן מכניסה לעצמי שטויות לראש
מירה היקרה, אדם חי בתוך ליבו ובתוך ראשו. כלומר, אדם חי עם רגשותיו ועם מחשבותיו. מסיבות לא ידועות לי לפחות ואולי גם לך רגשותייך ומחשבותייך סותרים ומתבלבלים וכתוצאה מכך את מתקשה מקבלת החלטה ומתקשה לדעת בדיוק מה את מרגישה וחושבת אודות הקשר הנוכחי. לעיתים קרובות רגשות ומחשבות סותרות מצביעים על רבדים שונים של הנפש כשכל רובד יש לו את האמת שלו וכדאי להקשיב לו. לא הייתי מייעצת להכליל מחשבות לא רצויות תחת הכותרת של "שטויות" אלא להתבונן לתוכן ולהבין אותן. הקיצור, היות ואת בקונפליקט סביב קבלת החלטה משמעותית בחייך הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי קצר לשם הבהרת העניין לעצמך. נסי לבדוק טיפול פסיכולוגי במסגרת קופת החולים אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
אני ואישתי נשואים כ 16 שנה ובמהלך השנים אישתי איבדה כליל את הרצון בקיום יחסי מין (אני עם תאבון בריא). הפעמים בהם היא מתרצה זה על התנהגות טובה או כשאני ממש לוחץ, לרוב היא מתרצה רק בכדי להשתיק אותי (נורא מתסכל)וכך גם נראה הסקס ביננו (חד צדדי לחלוטין). אני מצידי פתוח לכל דבר שירצה אותה במיטה אך עדיין אין הענות הדדית (מעולם לא בגדתי באישתי למרות שהמחשבות קיימות), מה עושים??????
דוד היקר, תשוקה מינית היא חלק מסך היחסים הכולל בין בני זוג. לעיתים תסכולים ואכזבות במגוון תחומי החיים (העדר תמיכה רגשית מספקת, העדר הקשבה, חוסר שיתוף פעולה בענייני היום-יום , חוסר סימטריה בהשקעה תיפקודית וכיו"ב)מתבטאים באובדן תשוקה אצל בן הזוג הממורמר או המתוסכל. האם יכול להיות שזה המצב אצלכם? האם לאישתך יש תלונות כלפייך בתחומי החיים השונים של הזוגיות והמשפחה? במידה וזהו המצב והירידה בתשוקה היא סוג של תגובה לחוסר איזון רגשי ותפקודי ביחסים הרי שיש צורך לפנות לייעוץ זוגי כדי להגיע לאיזון טוב יותר או אולי אתם יכולים להגיע לכך ביניכם תוך קידום שיחות בנושא. לעיתים לא תכופות אובדן התשוקה המינית של האישה מושפע יותר מתהליכים פסיכולוגיים של עצמה בלבד. (בדרך כלל פועלים כל הגורמים גם יחד), ואז קיימת השאלה האם הדבר מפריע לה והאם היא הייתה רוצה לחזור למצב החיוניות המינית של העבר. מן הפנייה לא ברור מהו משקלם היחסי של הגורמים השונים ולפיכך מומלצת פנייה לייעוץ מקצועי. הקיצור מאחר ואתה מדבר על אובדן תשוקה פירושו שהיא הייתה קיימת בעבר ובשל תהליכים זוגיים ואישיים חל בה פיחות. על מנת להבין ולשנות צריך קודם כל רצון לכך ולאחר מכן צריך להתחיל לדבר בצורה מעמיקה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום רב, אני בחור בן 20. יש לי בת זוג בגילי. אני בטוח ששנינו מאוהבים אחד בשניה. הקשר התחיל במקריות, היה ניצוץ ראשוני שהצית את האש שמתחוללת בינינו. אני בנאדם נורא (עם דגש על הנורא) רציני ובוגר לגילי, גדלתי רוב חיי בלי תמיכה וחיזוק של הורים , ולמדתי "לשרוד" בכוחות עצמי. בת הזוג שלי גדלה בבית של הורים, תמיד הייתה לה לאן לברוח כשהייתה צריכה. בהתחלה הכל היה מצוין מאוד, אנחנו מדברים על הכל, משתפים בהכל , עושים הכל ביחד, ונהנים מזה. בתקופה האחרונה ,3 חודשים, מתעוררות לנו בעיות שונות ומשונות, בעיקר בעיות של יחס אחד לשני. פתרנו את הבעיות בעזרת דיבור והקשבה. מאז שהתחילו שלושת החודשים האלו, שמתי לב שחיי המין שלנו גוססים. אני מאוד נמשך אליה, אין לי בעיה איתה בכלל, אני מרגיש שהבעיה היא אצלה, כשאנחנו נכנסים למיטה ואנחנו מתחילים להתחמם, הראש שלה נמצא במקום אחר, מה שמפריע לה להיכנס למצב של קיום יחסי מין, מה שמביא בסופו של דבר ל:" לא נורא , נעשה את זה אחר כך". לא הצגתי את הבעיה הזו בפניה כי אני לא חושב שצריך לדרוש מבת הזוג שלי יחסי מין, אני חושב שזה משהו שצריך לבוא בטבעיות, אני כן יוזם אך לא לוחץ.השבוע בת זוגי ואני דיברנו על היחסים שלנו. בחלק מהשיחה נאמר לי שאני דורש המון. כשאני מסתכל לאחור, הדרישות שלי היו : לא לשקר לי, לא להסתיר מפני דברים/את האמת, לא להתעצבן ולהוציא את זה עליי או על הקשר, לא לזלזל בחשיבות שלי, ולא להשאיר אותי לבד עם ההורים שלה. -אני מרגיש קצת אובד עצות, חברה שלי היא בעלת הגיון בריא ורצון להשתפר כבנאדם, אופטימית וחיובית.אני לא מבין מה קורה ליחסים שלנו, אני אוהב אותה מאוד, החיבור שלי אליה הוא עמוק מאוד , וכפי שהיא אומרת זה גם אצלה כך. -יכול להיות שהיא לא בוגרת מספיק לקשר? -יכול להיות שאני דורש יותר מדי? -יכול להיות שלקחנו את הקשר רחוק ומהר מדי? תודה מראש.
פונה יקר, אתה וחברתך באים ממקומות שונים ולפיכך דפוס התגובות שלכם כלפי העולם הוא שונה. אתה מתאר עצמך ללא גב רגשי ועם הרבה דרישות כלפי עצמך שאפשרו לך לשרוד. חברתך באה מבית חם ומכיל ולפיכך היא יותר זורמת, יותר אופטימית ויותר עם שמחת חיים. סביר שהרצינות ואמות המידה שלך מחמירות וכתוצאה מכך הדבר קצת מקרר את יחסה של החברה אלייך כפי שהדבר גם מתבטא בהתרחקותה המינית. מאחר ואתה רוצה להיות אותנטי ולשים הכל על השולחן בהחלט יש מקום לדבר על צרכייך המיניים ועל התסכול והאכזבה שלך כמו גם אולי הנכונות שלך להמתין בסבלנות עד שהדבר יתאים לבת הזוג. מכל מקום בדוק את עצמך עד כמה אתה משתף אותה במכלול רגשותייך האישיים. בקש מחברתך תמיכה, שאולי אתה לא רגיל אלייה כל כך, על מנת להפשיר מעט מהנוקשות ועל מנת לאפשר לעצמך להיות יותר זורם ויותר קליל. שוחחו על הפער במטען הרגשי של כל אחד ועל הפער בתפישת העולם. יש לכם הרבה עבודה לעשות האחד עם השני, לא בגלל הגיל אלא בגלל הרקע השונה. האם אתה יכול לבקש ממנה גלויות ומפורשות עזרה ותמיכה רגשיים? השאלה היא לא מי יותר בשל ומי יותר צודק ביחסים ביניכם. השאלה היא הפער השונה בתפישת החיים המקרין על מערך רגשי שונה ועל מערך תגובות שונה. היות והתחלתם באינטנסיביות ובאהבה גדולה נסו להשתמש בכוח האנרגיה המחברת ביניכם על מנת להתמודד עם הפערים ולצמצמם. חשוב מאוד לא לנקוט גישה של האשמה או של התנשאות מסוג זה או אחר. שיהיה בהצלחה, אילנה.
אילנה שלום, אני כותבת לך לאחר שקראתי את כל פורום הוסטיבוליטיס. אני בת 30 ונמצאת עם בן זוג כבר שנה ותשעה חודשים. כאשר התחלנו לצאת המין בינינו היה נפלא, טוב ומספק. אך לטעמי תכוף מידי, גיליתי שבן הזוג שלי פשוט מכור לסקס, היינו יכולים לעשות את זה חמש-שש פעמים ביום וזו הייתה הנורמה מבחינתו. למרות שגם לי היה נעים בהתחלה, במשך הזמן הרגשתי שזה כבר יותר מידי, לאחר כשמונה חודשים יחד צצה לי פטרייה לראשונה בחיי, נתנו לי המון כדורים ומשחות והפטרייה פשוט מיאנה לעזוב רק לאחר טיפול מאוד אינטנסיבי. למרות שהפטרייה עזבה סבלתי מכאבים חמורים בעת קיום יחסי מין ואובחנתי כבעלת וסטיבוליטיס. היו לי קשרים לפני ולעולם לא הייתה לי בעייה שכזו או כאבים שכאלו. אני סובלת מזה כבר שנה, ואני לא יודעת לשים את האצבע בדיוק על מה הגורם לכך: האם זה בגלל שהתחלתי ליטול גלולות? ( המומחה שבדק אותי המליץ לי להפסיק, הפסקתי ובאמת חל שיפור, התחלתי לקחת שוב ושוב יש כאבים) האם זה בגלל המשחות שנתנו לי נגד הפטרייה?- קראתי מחקרים שמצביאים על הקשר או האם זה בגלל הדחף המיני המוגבר של בן זוגי? בגלל זה שהעניין שהוא יגמור או לא הפך לעניין כל כך גדול וזה פשוט מגעיל אותי, הוא לא יכול לתפקד אם הוא לא גומר, אם אני לא נמצאת הדבר הראשון שהוא עושה זה לצפות בפורנו באינטרנט ולאונן. ממש קשה לי עם זה, זה מגעיל אותי. אני חייבת לציין שאנחנו מדברים על זה המון ואני בחורה מאוד חזקה ולא נכנעת להתמכרות שלו וחל שיפור, אם זה היה שש פעמים ביום אז עכשיו זה פעם ביום- אבל מינימום בשבילו. אנחנו מתחילים לדבר על עתיד משותף וכל פעם אני חושבת על מה יהיה כשאהיה בהיריון? מה כשיהיו ילדים? אני ממש אובדת עצות, ראיתי שאת ממליצה בחום על השיטה הפסיכוסקסולוגית. האם את חושבת שאני צריכה להתחיל בטיפול שכזה? האם את חושבת שבן זוגי גם צריך טיפול?? האם את חושבת שאנחנו צריכים להישאר יחד? תודה מראש.
אילנה היקרה, הרקע הנפשי לוסטבוליטיס הוא התנגדות של האישה,באופן מודע או לא מודע, בשלב כלשהו לקיום יחסי המין, כל אחת וסיבותיה שלה. ההתנגדות לקיום יחסי המין מתבטאת בקשת של תופעות כגון ירידה בתשוקה הנפשית, הופעת פטרות ודלקות בנרתיק ובקצה הסקאלה מופיע אז הוסטבוליטיס המהווה בעצם סוג של בלימה מקיום יחסי מין על רקע הכאב. מתוך מכתבך נראה בבירור שבשלב כלשהו פיתחת רתיעה וכעס כלפי רצון היתר של בן זוגך בסקס וכלל הנראה יש לכך השפעה ניכרת על פיתוח התסמינים שתיארת. לגלולות למניעת הריון יש לעיתים השפעה מסויימת אך המקור המרכזי לבעיה הוא המצב הנפשי של "לא רוצה לעשות סקס" עם האיש הזה או בכלל. במצבך הנוכחי השאלה הבסיסית היא אכן האם ברצונך לחיות עם בן זוג שהוא מכור למין, התמכרות שקשה לרדת ממנה. כל עוד לא פתרת את הדילמה כלפי בן זוגך האם להישאר או להיפרד הרי נראה לי שהצלחת הטיפול בוסטבוליטיס תהיה חלקית בלבד שכן ברמת הנפש קיים קונפליקט וצורך לחסום את יחסי המין. על מנת לענות על שאלתך יש צורך בבירור אישי מקיף שכן בן זוגך נוסף להתעניינותו במין הוא גם בן אדם שיש לו יתרונות אשר בשלהן את נמצאת איתו. בפנייה הנוכחית הוא מוצג בהיבט חד מימדי שלו ועל מנת לשקול פרידה או נישואין יש לראות את המכלול הכולל של היחסים מחוץ למיטה ואת מידת ההתאמה בשאר תחומי החיים. הבעיה היא בהחלט כבדה אך יש לשקול את הדבר לעומק מול איש מקצוע. נא פני לקבלת ייעוץ מקצועי יחד עם בן זוגך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
אני עם בנזוג כבר למעלה משנה, אבל מתביישת מוד בגוף שלי וממש נמנעת מיחסי מין אוראליים (למרות שהוא רוצה). הסיבה היא שלפני שנה וחצי נדבקתי בפפילומה, מין מחלה של יבלות על איבר המין. היום כמעט ולא נשאר סימן וגם עשיתי חיסון כדי שזה לא יחזור, אבל המבוכה עדיין שם. לפעמים אם אני שותה מלא אלכוהול זה קצת עובר, אבל אני לא יכול להיות שיכורה כל פעם לפני סקס. מה לעשות?
דלית היקרה, נתחיל בכך שבאמת כדאי "לרדת" מעניין האלכוהול לפני הסקס ושעדיף ייעוץ פסיכולוגי אשר יקל עלייך את החרדה לפני יחסי המין. את מתביישת מאוד בגוף שלך ולא ברור מן הפנייה מדוע. דימוי גוף ותחושה טובה עם הגוף לא קשורים בהכרח למראה איבר המין. יש מראה הגוף הכללי והתחושה עם הגוף ויש מצב איבר המין ושני אלו הם דברים נפרדים. באשר לאיבר המין אין כיום סימן לפפילומה ולכן לא ברור ממה את מתביישת ומה את מסתירה. לצערנו הפפילומה נפוצה למדי כיום והרבה גברים ונשים טובים נדבקים בה כך שאין זה סימן לחטא או מקור לבושה. אגב, את לא חייבת לקבל מין אוראלי אם הדבר כל כך מלחיץ אותך וכמו כן אפשר לקיים יחסי מין בחשיכה. לדעתי כדאי להתחיל בשיחה עם בן הזוג ולהבהיר לעצמך את הגבולות ממה את יכולה ליהנות מבלי להיכנס ללחץ ולחרדה. אם צריך השתמשי בחשיכה של הערב והלילה כאמצעי הגנה לגיטימי. האם יכול להיות שהבעיה שלך טמונה בחוסר ביטחון לבקש את מה שמתאים לך, או לסרב למה שלא מתאים לך, כלפי בן הזוג? נדמה לי שקיימת בעיה של חרדה באופן כללי ואולי התפתחה בך חרדה הממוקדת במיניות הדורשת טיפול מקצועי. עדיף לפנות לטיפול בהקדם ובלבד שתפסיקי עם האלכוהול. מטרת יחסי המין לגרום לך הנאה ושמחה. במצב הנוכחי זהו מקור לחרדה ולסטרס. נסי לשפר את התאמת המצב לצרכייך בשיחה עם בן הזוג ואם הבעיה היא לא כאן מומלץ ייעוץ פיסכוסקסולוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.
אילנה, אני בת 18, עדיין צעירה בתיכון ואף פעם לא זכרתי את עצמי לבן אדם לא מיני, אני דווקא כן זוכרת גילויים של מיניות אצלי אפילו כשהייתי צעירה יותר, אבל עם העלייה שלי לחטיבת הביניים ועדיין בתיכון יש לי בעייה רצינית של ביטחון עצמי נמוך מאוד, ותפיסת גוף מעוותת אף על פי שהרבה גברים מוצאים בי מושכת ומזמינים אותי לצאת איתם וכן מראים בי עניין, אני יודעת שאני נמשכת לגברים ואני יודעת שהייתי רוצה להכנס לקשר, ההתנסויות שלי מעטות מאוד ואף פעם לא עברתי את ''הנשיקה'' וגם כשכן התנשקתי עם גברים זה היה מזדמן ולא רציני ולא נהנתי בכלל, תמיד חשבתי שאני שונה מחברות שלי ברמה שאני לא מסוגלת לסתם סטוצים ושזה לא אני ושאני מסוגלת להנות עם גברים אבל תמיד ידעתי שאני בן אדם מאוד רגיש ושהרגש הוא חשוב לי מאוד בעניין, לא מזמן שמעתי על המושג א-מיני לעומק וידיד שלי שאל אותי על זה, הוא אמר שאני כן נמשכת לגברים ורוצה קשר אבל הו אף פעם לא שמע אותי מדברת במושגים של ממש להימשך מבחינה מינית והוא חשב שיכול להיות שאני שייכת למושג הזה, ''א-מינית'' וזה העלה בי הרבה שאלות ובעיקר פחדים, המון פחדים ויש בי פחד מטורף שאני שייכת למרות שהשיוך להגדרה בכלל לא בא ממני, ואני לא חושבת שאני כזו באופן אישי, כי בעייני פשוט סקס ומיניות אלו דברים שטיבעם לבוא עם אהבה, אך יש אנשים שגורמים לי לחשוב שזה לא נכון, ושמיניות היא בכל מקום ובכל זמן ואם אני לא מעוניינת בזה מחוץ למסגרת של ''אהבה'' אז אני לא אהיה מעוניינת גם בתוכה, ובגלל שאני דלת ניסיון בכל התחומים הללו יש בי פחד גדול שהם צודקים, קשה לי להגיע למצבים כאלו עם בנים וגם הלכתי המון זמן לטיפולים בביטחון בעצמי שלי ובתפיסת הגוף שלי כיוון שאלו בעיות שכבר הפריעו לי בתפקוד הכללי שלי בחיי היום יום, ועדיין אני מתקשה בנושאים אלה אם כן השאלה שלי היא האם יש קשר בין התפיסת גוף והבטיחון העצמי הנמוך שלי לזה שאני לא מסוגלת להגיע לשום אינטימות עם גברים? זה הגיל שכולם כבר עשו הכל, או מתחילים הכל סביבי ואני מרגישה כל כך רע...
פונה יקרה, בגיל 18 מותר להיות מבולבל בשאלות של מיניות ,משיכה, אהבה והשילוב של כולן ביחד. הרושם הכללי הוא שהרגש הבסיסי המנחה אותך הוא נכון ושאת מצפה לקשר גופני החל מנשיקה, בה כבר התנסית, אם כי לא במידת ההנאה לה ציפית, ועד לקשר מיני. במקרה שלך ובצורה הרגשית הנכונה את מצפה שקשר גופני יתרחש במסגרת קשר רגשי. אין דבר נכון מזה. מוטב לא להתרגש ממה שנדמה לך שמתרחש אצל אחרים שכביכול מתעסקים במין גם ללא מעורבות רגשית. לכל אדם מתאים משהו שונה וחשוב שתפעלי לפי מה שמתאים לך. מאחר ובנים מתעניינים בך הרושם הוא שאת אטרקטיבית אלא שלצערך מדי שקועה בחרדות, בדימוי עצמי נמוך ואולי במצב רוח קצת דיכאוני. הייתי ממליצה להמשיך בטיפול הפסיכולוגי בו את נמצאת או להפעיל גם בתחום זה את השכל הישר, כלומר, אם הטיפול לא השיג תוצאות סבירות אחרי שנה מותר גם להחליף מטפל. הרושם הוא שאת בשלה לצאת לדרך של זוגיות ומיניות ורק צריכה לצבור עוד בטחון ואמון בעצמך. לא נשמע מהפנייה שמדובר בא-מיניות אלא נהפוך הוא, מיניות הזקוקה להיות עטופה ברגשיות נכונה. שיהיה בהצלחה, כל טוב, אילנה.
אני ובן זוגי במערכת יחסים 4 שנים כבר שנתיים יש לנו ריב כול כמה זמן . הו רוצה שאני יתנהג אליו ממש כמו שחקנית פורנו עם הדברים שחלקם מגעילים בעניי . בהתחלה ניסיתי לפחות לשנות את התדירות של מין גם של אוראלי לכמעט כול פעם שאנחנו ניפגשים. הוא רוצה שאני יחכה אותם אחד לאחד. מה אני עושה עם זה . מבחינתו הוא פגוע שהוא מבקש אני לא עושה . ובסופו של דבר הוא יחפש את זה במקום אחר. אני לא מפחדת מבגידה אבל איך אני נותנת לו משהו שאני לא אוהבת לעשות. סהכ הכול אני אוהבת סקס מאוד. אבל לא פורנו כבד
בר היקרה, בתחום המיני קיימת בשלב הנוכחי חוסר התאמה ברורה. שאולי ניתן לגשר עליה ואולי לא בעזרת פנייה לאיש מקצוע. במידה ולא תצליחו להגיע להסכמות משותפות על חיי המין , מה מתאים ומה לא מתאים לכל אחד מכם, יש לשקול את חלקו של המין במסגרת הקשר הכולל. קשר הוא לא רק מין הוא הרבה מעבר לכך. מצד שני, קונפליקט מתמיד סביב העניין המיני המוביל לריב כרוני כפי שאת מציינת, הופך את הקשר ללא נעים ואז אולי יש לשקול את המשך הקשר. השאלות הן כבדות וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע במסגרת טיפול זוגי ומיני. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
אני בת 20 ונמצאת עם בן זוגי כ3 שנים. התדירות של יחסי המין אצלנו היא בדרך כלל משהו כמו פעם בשבוע כי שנינו עובדים ובדרך כלל רק בסופ''ש.אציין גם כי שנינו גרים עם ההורים. אני מאוד אוהבת את בן הזוג שלי וטוב לי איתו אבל יש בעיה בנוגע ליחסי מין שהפכו עבורי לסוג של טקס ידוע וקבוע מראש. ניסינו לגוון בתנוחות אבל בשבילי זה לא מספיק כי בדרך כלל אחרי פעם אחת בשבן זוגי גומר הוא מתעייף ואין לו חשק לפעם נוספת, למרות שאני רוצה להמשיך לסיבוב שני. נוצר מצב שאני נשארת לא מסופקת.. אציין גם שבן זוגי מאוד משקיע במשחק מקדים ומשקיע מאוד בקשר שלנו. אני פונה אלייך כדי שתתני לי עצה איך אפשר לשנות את המצב של השגרה שאליה נקלעתי. יכול להיות שכאשר נעבור לגור ביחד מצב זה ישתנה או שהוא רק יחמיר??
אנדריאה היקרה, בהחלט יש מקום להזרים אנרגיות חדשות בחיי המין שלכם אם קיימת תמימות דעים בנושא זה. אנרגיה חדשה יכולה לבוא ממקורות שונים כגון יותר זמן בילוי משותף, פחות שעות עבודה, חופשה משותפת וגם מעבר למגורים משותפים. ייתכן שקיים כרגע רכיב של עומס ועייפות במערכת. בלי להכיר אותכם מקרוב קשה לייעץ, ולפיכך כדאי לבדוק את הדברים הבסיסיים הפשוטים שצוינו. נדמה לי שיש לכם פחות מדי זמן האחד לשני. אם המצב ימשיך להפריע גם לאחר המעבר למגורים משותפים כדאי לפנות לייעוץ מיני קצר לרענון המצב. ייתכן שהשיעמום מהסקס למרות ההשקעה במשחק מקדים ולמרות הגיוון בתנוחות נובעת משיעמום ממקור אחר. נסי לחשוב בינך לבין עצמך אם הבעיה היא מינית בלבד ואם אכן זה רק מיני חשבי בינך לבין עצמך מה ידליק אותך ושתפי את חברך בכך. אגב, לגיוון אפשר לקרוא ספרים העוסקים בפנטזיות מיניות שעצם הקריאה בהם גורמת לריגוש. חפשי בחנויות הספרים ובאינטרנט ספרים העוסקים בפנטזיות ארוטיות. במידה ואינך מוצאת פיתרון אפשר לפנות לאיש מקצוע לקבלת ייעוץ והדרכה. כל טוב , אילנה.
שלום לך אני אשמח לדעת מה דעתך בעלי סוכרתי כבר מס שנים והוא עבר כבר לאינסולין מכדורים (התקדמות במחלה) ונכון לעכשיו הוא מאוז ואין לו היפוים הבעיה שהוא מאוד מתקשה לשמור על פעילות פיזית קבועה, אני כל הזמן מנסה לעודד אותו להצטרף אלי אבל הוא מאוד לא בעניין ואנחנו רבים על זה הרבה מה כדאי לעשות
מרינה היקרה, אין ספק שאת דואגת לבריאותו של בעלך וכוונותיך טובות. יחד עם זאת ברור שכעס ומתח רק מרעים את האיזון הפנימי של הגוף ומחריפים את המחלה כך שבשלב הנוכחי יש לוותר על דרך הגורמת למתח. חשוב להתחיל במשהו שיהיה בעל ערך של נעימות והנאה לבעלך או לשניכם ביחד . אפשר לבחור סדנאות להתמודדות עם סכרת באופן טבעי (תזונה, מדיטציה, פעילות גופנית מתונה)ואפשר לפנות ביחד ללמוד מדיטציות ודמיון מודרך. אפשר לעשות יוגה או כל סוג פעילות גופנית שהיא משעשעת ונחמדה לבעלך כגון טיולים ברחוב או בטבע. התייעצו ביניכם מה היא הפעילות המהנה הקלה ביותר בה יבחר בעלך. חשוב להתחיל במשהו נחמד וזה לא חייב להיות פעילות ספורטיבית. שיהיה בהצלחה, אילנה.
אני באמת דואגת לו, פשוט מאז שהוא עבר ללנטוס הוא התחיל לאכול נכון ומאוד מקפיד וגם אכילה הייתה קשה לו אך כעת הוא שומר. דבר נוסף הצעת פעילויות שונות השאלה איך אוכל לומר לו בלי להשמע דואגת אם זה המצב
שלום רב, אני נשואה כשנה וחצי ויש לנו תינוקת מקסימה. הזוגיות שלי ושל בעלי מאופינת בעליות וירידות בעיקר על רקע חוסר שביעות רצון שלי מדברים הקשורים בו (מראה כללי קצת מרושל, עישון כבד, עפיפון לעיתים) ובעלי מביא עימו לקשר תחושות של חוסר ערך דבר שמתבטא בבטחונו הנמוך ביכולותיו להיות "אב משפחה" וציפיות גבוהות מאוד מעצמו. אציין כי הוא מתראה עם איש מקצוע טיפולי ודי משתדל לעבוד על דברים. בסה"כ אנחנו החברים הכי טובים אחד של השני, חולקים תחומי עניין משותפים,מדברים על הכל ובעלי מפגין המון רגש כלפי ותומך מאוד (אני קצת עובדת על העניין הרגשי, הוא לא בא לי בקלות..)העניין הוא שמאז הולדת הקטנה, משפחתי שופטת את בן זוגי על כל עניין וזה די יצא מפרופורציות. אני שמתי גבולות מאוד ברורים ורק לאחרונה הקשר עם המשפחה החל שוב לעלות על דרך חדשה אך נותרו צלקות ובעלי הופך יותר ויותר לחסר סבלנות כלפי, דבר שמתבטא בהתפרצויות זעם ותגובות מופרזות לטענותי כלפיו, גם אם הן מוצדקות. לטענתו אני מוציאה עליו את התסכולים שלי וכמעט כל טענה כלפיו מתויגת כך. אני סופגת את התגובות הזועמות ומרגישה שאין ביננו תקשורת.לאחרונה עולות בי מחשבות שאולי עשיתי טעות שהתחתנו חוץ מהילדה המתוקה כמובן.אני לא רוצה לפרק את הקשר אך אינני יודעת אם ניתן באמת לשנות גם במסגרת טיפולית. לעצתך אודה קטי
קטי היקרה, באופן פרדוקסלי אנשים שרגש חם ואוהב לא בא להם בקלות, דווקא רגש של תלונה , עיצבון או כעס כן בא להם בקלות. את ובעלך חברים טובים והוא עובד על הקשר כך שאלו כבר היבטים התומכים בזוגיות. לך יש את המטען שלך של משפחת מוצא מתערבת ביתר ורגשות חמים שלא באים לך בקלות. בעיות אלו שלך כדאי שתיפתרנה עבורך בלי קשר לבעלך. בהחלט מומלץ שתפני לטיפול אישי על מנת להבין את חלקך בהחרפת מצב הקשר הנוכחי. אופציה שנייה היא פניה לטיפול זוגי כדי לשפר את המצב. מאחר ואתם חברים ומאחר ויש ילדה משותפת מומלץ להשקיע ביש ולא למהר ולפרקו. שיהיה בהצלחה, אילנה.
אני בת 30 נשואה לגבר בן 35 מהמגזר הערבי והתחתנו לאחר אהבה גדולה לפני שלוש שנים ויש לנו ילד וכמו שאומרים בהדגשה שאני מאיזור מגורים רחוק מזה של בעלי והיה קשה לי להסתגל בסביבה החדשה,באופי הדיבור והליבוש והכל הבעיות שלנו התחילו מכאן שהוא ביקש שאני אשתנה ואסתגל לאורח החיים שלו אני נסיתי הרבה ופישלתי כי זה קשה לשנות הכל בבת אחת דבר שהוא לא קיבל אותו בצורה טובה במיוחד שהוא גבר עצבני וכעסני מאוד והרבה פעמים הגענו לנקודות של גירושין שבסוף היינו חוזרים כאילו בשם האהבה , יחסי המין שלנו היו בהתחלה יפים אבל לאחר הבעיות שהיה בינינו בעלי יצא עם נקודה שאני אשמה בגלל שאני לא מקבלת את דעותיו כמובן מאליו ומזה התרחק ממני וכל רגע אינטימי אני חייבת ליזום,אני עושה את זה בקרירות לפעמים עם זיופים במיוחד שיש לו שפיכה מהירה והרבה פעמים אני לא מרגישה התעניינות בסקס כי אני לא מקבלת החום ממנו או אהבה או כלשהו פינוק שיכול להזכיר לי למה בכלל אהבתי את הבן האדם הזה ,חוסר החום ושכל אחד מאיתנו מתקרב רק בקשר של סקס לא יותר גורם ליצור בעיות שאני לא מתקרבת אליו לא מפנקת אותו אפילו ללא מלי אהבה ופינוק אני מסבירה לו שהוא לפני החתונה היה עושה דברים שגרמו לי לאהוב אותי היום הפסיק לעשות ואני לא יכולה לעשות את זה בלי כלשהי תמורת אהבה או הרגשה טובה ושכבר נמאס לי להיות היוזם בכל תשובתו תמיד שאני הסיבה והוא לעולם לא ישתנה ותמיד אומר בפני שהוא מרגיש בודד מה איתי איך אני ארגיש שעזבתי את חיי את משפחתי את חלומותי ואת עבודתי במיוחד שאני עם תואר אונברסיטה שכאן לא מוצאת עבודה מתאימה לי,הוא כל הזמן מטיל עלי האשמה ומתעצבן מכל דבר ומתחיל לכעוס למשל אם אני מאחרת בשניה להביא לו איזה דבר שביקש הוא צועק ואני כבר בלי חשק להתקרב אליו , למרות אני עושים הצגה בפני האנשים שאנו שמחים והכי מאשרים שיש ובבית כל אחד יושן בצד האחר של המיטה ,לבעיות שלנו יש טיפול ואיך אני אגרום להסכים לטיפול בגלל שהוא כל הזמן טוען שאני זו שצריכה טיפול? אני בדיכאון תמיד בודדה וחרדה קשה לי לצחוק וכל היום שלי אין לי חשק לעשות דבר וישלי זמן קצר להחליט אם אנו רוצים להיות יחד או זהו לעזוב הכל מה דעתך איך אוכל לקבל עזרה?
מירה היקרה, את מתארת מערכת מאוד מורכבת של קשיים ובעיות אשר ללא ספק מחייבת התייחסות עמוקה ושיקול דעת כולל בשל הנסיבות האישיות המיוחדות. מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי או לטיפול עובדת סוציאלית של שירותי הרווחה באיזור מגורייך. באשר לטיפול פסיכולוגי ניתו לפנות לפסיכולוגית בקופ"ח אליה את שייכת. אפשרות נוספת שעלייך לשקול היא פנייה לבני משפחת המוצא שלך שיעזרו לך בקבלת עזרה טיפולית מגורם מוסמך ואחראי . לא תמיד צריך להעמיד פנים שקשר נישואין "עובד" גם כאשר הוא כבר לא. מותר להודות בבעיות או בכישלון חיי הנישואין ובפרט לאור פערים כל כך משמעותיים ברקע של כל אחד. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום, אני בת 23 ולא היה לי חבר אף פעם, ובנוסף גם לא התנשקתי אף פעם. אני נורא מפחדת להכיר מישהו כיוון שאין לי ניסיון בכלל. איך אני אמורה ליתגבר על הפחד? הכרתי מישהו ואני תמיד נמנעת מהפגישה.
שיר היקרה, פחד לעיתים קרובות נובע מחוסר ניסיון והוא טבעי במצבים חדשים ולא ידועים. אם הפחד שלך חזק יותר וממש מונע ממך להעיז ולהתנסות מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי התנהגותי שיעזור לך להנמיך את הפחד בזמן הראוי או להתגבר עליו לצורך יכולת להתנסות בחוויות. גיל 23 הוא בהחלט גיל מתאים להתחיל ולהתנסות בקשר עם בחור ובנשיקה ראשונה ומומלץ לא לסגת מהאפשרות הזו ולא להחמיץ אותה בשל פחדי יתר. טפלי בפחדי היתר. כל טוב, אילנה.
שלום אילנה. אני בת 32 נשואה +2 קטנים.נשואה 6 שנים. בעלי ואני לא מקיים יחסי מין בתדרות גבוה - אפילו נמוכה מאוד. מכיוון שאיני נימשכת לבעלי כלל. אני מכבדת את בעלי,יש ביננו יחסים טובים.אך כל מה שקשור לקיום יחסי מין.אנחנו בבעיה. לבעלי יש בעיה של גמירה מהירה מאוד.שבעבר עוד עבדנו על זה.אבל הבעיה העיקרית היא שאיני נמשכת אליו בכלל. אני חושקת בגברים אחרים. האם יש משהו שניתן לעשות במקרה זה או שזו רק דרך לפרידה? אני לא חושבת שאי פעם נמשכתי אליו מינית כמו שנמשכת אל הכריזמה שלו. אני יודעת שבעלי אוהב אותי - אבל לי אין אהבה גדולה אליו.אלא אהבה כמו של ידיד. מקווה שתוכלי לייעץ לי. גלי
גלי היקרה, תופעה של שפיכה מהירה אצל גבר ניתנת כיום לפיתרון בעזרת תרופה ממשפחת SSRI המעכבת שפיכה כך שלצורך התשובה נצא מנקודת מוצא שבעיה זו פתירה. משיקולים אישיים בחרת להינשא לגבר אליו את לא נמשכת (יכולה להיות השפעה לכך על היווצרות שפיכה מהירה אצל הגבר, אם כי אינך הגורם האחראי היחיד בסיפור השפיכה). אם כיום עולה הצורך במשיכה מינית כחפי בן הזוג איתו את חיה יש מקום לשקול טיפול אישי או זוגי על מנת לנסות לשנות את עמדתך כלפיו: 1. טיפול זוגי מיני יהפוך את המגעים ההדדיים ליותר נעימים, ליותר מתאימים ויותר אירוטיים ויכול להכניס אנרגיה מינית חיובית לקשר. 2. טיפול פסיכולוגי אישי בך ינסה לבדוק מדוע משיכה לכריזמה של גבר אינה משפיעה אלייך בכיוון משיכה מינית אליו, כאשר לעיתים תכופות זהו קשר טבעי. השאלה מה לעשות תלויה בהתכוונות שלך, האם את רוצה לשפר את המערכת הזוגית הקיימת על מנת להמשיך בה. שיהיה בהצלחה, אילנה.
אילנה שלום, קודם כל רציתי להגיד שיצא לי לקרוא קצת בפורום וללמוד מתשובותייך הרבה! דבר שני , אני וחבר שלי ביחד כבר חודשיים הוא הקשר הרציני הראשון שלי. לא מזמן עברנו לישון ביחד ויצא בזמן שהתמזמזנו שהוא רמז לי לגעת באיבר מינו(ניסה לשלוח את היד שלי לשם) בנוסף עמד לו. האם כל זה מוקדם? יש לציין שאני רוצה שהקשר ילך לאט ולא יתקדם מהר מדי על מנת שתהיה מערכת יחסים לטווח ארוך ויציבה. לאור כך , האם לאונן למישהו או 'לרדת' לו אחרי חודשיים רצוי או לא רצוי ? תודה רבה , מורן
מורן היקרה, שינה משותפת הינה בהחלט אקט של קרבה ואינטימיות. חשוב שאתם מרגישים נוח וטוב אחד עם השני על מנת לישון ביחד. הקרבה הגופנית מעוררת באופן טבעי תשוקה למגע ויתכן שהגיע הזמן לשקול מגע הדדי באיברי המין, אם זה מתאים לך. העובדה שלחברך יש זיקפה כשהוא בסמוך אלייך היא טבעית. העובדה שהוא מבקש שתגעי לו באיבר המין גם היא מובנת ואולי שווה לשקול אותה באופן חיובי. האם את מוכנה לשקול גם מגע שלו באיבר המין שלך? מגע ביד או בפה באיבר המין של בן הזוג היא החלטה שכל צד לוקח בנפרד וזה לא חייב להיות סימטרי: בחורה יכולה לבחור לא "לרדת" ובחור מעדיף שכן "לרדת" לבחורה. יש כאן מגוון של אפשרויות והעדפות אישיות וקחי את הזמן והסבלנות להחליט מה מתאים לך ובאיזה שלב. לא נראה שיש סיכון לדחות "התקדמות" מינית בשלב הנוכחי ומצד שני גם לא ממש מסוכן להתקדם בהתנסות המינית הקיצור, הכל אפשרי והכל בסדר והתייעצי עם ליבך לפי מה שמתאים לך. נראה שבאופן טבעי וספונטני אתם מתקדמים בצורה נכונה ומושכלת. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום התאהבתי באקס שלי בשנית... אנחנו פרודים 3 שנים, כעת בקשר פתוח, סקס פה ושם אז כן למה שירצה שנהיה חברים? בעיקר שהוא דוגל בעקרון שלא חוזרים אחורה... אבל לדעתי החיים מלאי הפתעות והכל תמיד יכול להשתנות =) מה לעשות כדי לגרום לו להתחייב? איך לפעול? האם להגיד לו מה יש על ליבי? איך???? מה לומר ובאיזה גישה לבוא? תודה
בר היקרה, מבלי להכיר את הקשר שביניכם ואת מה שהיה לאחריו נראה שהגיע הזמן להצעת חברות על כל המתחייב מכך. במידה וכן תכנסו לקשר זוגי מלא ומחויב ובמידה ולא ייתכן שהגיע הזמן לפרידה מוחלטת. במצב הנוכחי קיים החשש שלהיתקע בקשר לא קשר. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום אילנה, אני וחברי ביחד כבר שנתים וחצי ומתכוונים להתחתן בקרוב. אני משתמשת בגלולות ובכל פעם שאני וחברי שוכבים הוא גומר בתוך הנרתיק ותמיד זה יוצא החוצה והמצעים מתלכלכים אך שאלתי היא כשבקרוב אני רוצה להפסיק עם הגלולות ולהכנס להריון האם תיהיה לי בעיה כדי להקלט? וממה זה נובע השפיכה לבחוץ וזה לא נשאר בתוך הנרתיק?????.
רחלי היקרה, שפיכה הזרע בנרתיק יוצאת באופן טבעי בחלקה החוצה על המצעים. זו תופעה טבעית ורגילה. די זרע נשאר בנרתיק לצורך הפריה. במידה ורוצים להשהות את נוזל הזרע בנרתיק ליותר זמן יש לדאוג להגבהת האגן ע"י כריות ולהגבהת הרגליים בהתאם. כל טוב, אילנה.
אניבת 32 ואני וחבר שלי יחד כבר שנה. אנחנו מכירים כ12 שנה במהלכם התקרבנו האחת לשני עד שלפני כשנה החלטנו להפוך לזוג. בזמן שבו החלטנו את זה גרנו ביחד בדירה כשותפים. המעבר לזוגיות היה קשה מאוד לחבר שלי, הקשר בינינו מדהים, אנחנו חושבים אותו דבר, מסיימים משפטים האחד של השני ונהנים מלהיות ביחד. אני מצדי רוצה כבר זמן מה להתחיל בקשר מיני והבהרתי לו את זה. אבל בכל פעם שאני מנסה להתקרב אליו מבחינה מינית הוא מתרחק או שטוען שהוא עייף. קשה לו לדבר על הנושא הזה. אני יודעת שלפני הקשר שלנו היה לו רק קשר אחד זוגי וזה היה לפני כ10 שנים, קשר שלא נגמר טוב מבחינתו כי הבחורה פגעה בו. אני לא מצליחה לגרום לו להראות התעניינות בסקס למרות שהוא כבר טען בפני שהוא כן היה רוצה בסקס איתי אבל משום מה לא יכול. עד כמה שאני מבינה זה לא חוסר יכולת פיזית אלא משהו הרבה מעבר.. אני כבר הייתי במערכות יחסים בעברי כולל זוגיות של כשנתיים שבה היה סקס והרבה ונהניתי מאוד. כיום אני מרגישה מתוסכלת מאוד מהמצב ולא יודעת איך לשנות אותו. ניסיתי לתת לו מרחב, כבר שנה שמערכת היחסים שלנו נפלאה ככל שתהיה , היא נטולת סקס לחלוטין. אני אוהבת אותו ורוצה להישאר איתו והוא איתי, גם דיברנו כבר על נישואין ושנינו רוצים להיות ביחד. אני לא יודעת מה לעשות. לאחרונה הצעתי לו לגשת לטיפול ובתחילה הוא סירב בנחרצות. לאחר שהבהרתי לו שאני לא רוצה להמשיך ככה הוא החליט שמאחר והוא רוצה להיות איתי הוא מוכן לגשת לטיפול. למי פונים? האם הטיפול צריך להיות זוגי או שהוא זה שצריך עזרה? אף פעם לא נתקלתי במצב כזה ואשמח לעזרתך.
מיכל היקרה, הייתי ממליצה להתחיל מיני זוגי אצל מטפל מיני מוסמך. הרעיון בטיפול מיני, יצירת התנסויות הדרגתיות בתחום של מגע בין אישי, תחילה בעירום חלקי ובהתחלה בהחלט ללא מגע באיזורים אינטימיים וללא קיום יחסי מין. הטיפול המיני הוא מאוד הדרגתי ועדין מבוסס על התנסויות של בני הזוג בפרטיות ביתם תוך הנחיה והדרכה של המטפל המיני בשעה הטיפולית. פנו לאתר איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני) יתכן ובהמשך יופנה חברך לטיפול פסיכולוגי אישי, לבירור מעצוריו וחרדותיו בנושא המיני. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום רב, אני וחבר שלי מכירים כמעט שנה ולפני כמה חודשים עברנו לגור יחד. אני אמא ל 2 ילדים עובדת ולומדת, הוא אבא לילדה שרואה פעם בשבועיים ועובד. שנינו עמוסים איך אני מרגישה צורך ליחסי מין יותר ממנו. לו בממוצע מספיק פעם בשבוע, אני מרגישה צורך ביותר אני מבינה שכל יום זה קשה בגלל שגרת החיים, אבל לפחות 3,4 פעמים בשבוע זה משהו שמאוד יספק את הצורך הפיזי והרגשי שלי. החבר שלי אומר שלא יודע מה לעשות, שאין לו שום כוונה להכריח את עצמו לקיים יחסי מין והוא לא צריך יותר מזה. בערב כשאני מתפנה מהילדים הוא עייף, אמר שבבוקר יש לו יותר כוחות וחשק, התחלתי להיתאורר קצת יותר מוקדם ולנסות להתחיל איתו, לפעמים זה עבד, אבל לרוב הוא לא רוצה להיתעורר ואחר"כ כבר צריך לצאת לעבודה. הוא אומר שאין לי זמן בשבילו, שבערב אני עם ילדים ובבוקר אני יוצאת לעבודה (הוא יכול לאחר קצת, אני לא). אמרתי לו בוא ניקבע לנו ערב רומנטי - הוא אומר שסקס הוא לעולם לא יקבע מראש. אז עזבתי את הנושא ולא התרדתי אותו עם זה יותר, ניסיתי להיתמודד לבד, אבל אז הוא התלונן שככה אני יותר מרוחקת ולא טוב לו, שאלתי מה לדעתו הפתרון, כי אני כבר הצעתי כמה והכל לא מתאים לו, אז הוא אמר שאין לו פתרון, הוא פשוט כזה והוא רוצה כמה שהוא רוצה ולא יותר ויש חברים שלו שמקיימים יחסים פעם ב 3 שבועות והכל בסדר ושבסופו של דבר הוא לא יכריח את עצמו לירצות יותר למרות שהוא אוהב אתי ולמרות שנמשך אלי אין לו כוונה לשנות את האני שלו והוא מבין שאני צריכה יותר קירבה פיזית והוא לא יכול לספק את זה. אנחנו הרבה פעמים הולכים לישון מחובקים, מתנשקים לפני זה רואים סרט, לפעמים הוא במחשב לפעמים קורא, אם אני אומרת שבמקם זה לפעמים פשוט נילך למיטה-הוא לא רוצה, הוא אומר שחוץ מסקס יש לו עוד אינטרסים ואין לו חשק בערב, הוא גם מאוד רוצה ילדים ואני אמרתי שאני לא מתנגדת בזמן שאדע שהיחסים יציבים ובטוחים, אבל הוא חושב שאני לא רוצה ואם אני אעשה זה רק בשביל לרצות אותו. הוא לפעמים יכול להיות מקסים ועדין, אבל ברגע שמשהו לא ניראה לו, הוא מתרחק ולא משתף פעולה גם כשאני מנסה לישבור את הדיסטאנס ואז אני כועסת, שכשאנחנו נמצאים בשני צידי הפער ואני עושה את כל הדרך הרבה מעבר לאמצע, הוא לא עושה אפילו צד קטן ותמיד בשלו: " זה אני , ככה אני מרגיש, אני לא אשתנה" אמרתי לו שלא צריך להישתנות, אבל לנסות להתאים את עצמינו אחד לשני, להישתדל ליראות דברים מנק' מבט שלי, הוא אומר שמבין מה אני רוצה והוא רוצה שיקבלו אותו איך שהוא. במיטה אין לו בעיות ואם אני רוצה לפנק אותו ורק אותו , אז כל יום אין לו בעיה, הוא אומר שסקס זה עבודה פיזית ואין לו כוח ורצון יותר מפעם בשבוע. אמרתי שיחסים טובים לא באים בקלות וצריך לעבוד על זה ןהוא אומר מספיק יש לי עבודה אני לא רוצה לעבוד גם פה, אני רוצה שהכל יהיה בסדר ורגוע ונעים ואחרי יום עבודה שארגיש נינוח ואת רוצה השקעה וסקס. הוא בעצמו הרבה פעמים כשהכל בסדר בינינו יכול גם לעשות דברים, אומנם בבית מעט, אבל עושה, אני משתדלת לא ללחוץ יותר מדי, אבל לפעמים מבקשת. וכל בעיה או נושא שאני מעלה - הוא מתנגד ותמיד אומר שזה מה יש ואומר שאני עקשנית בזמן שהוא לא מוותר בשום נושא במילים לפעמים במעשים הוא כן משתדל, אבל בשיחות לא. אני לא יודעת מה לעשות, הוא לא מוכן לשנות כלום ואומר שחשב שהכל יהיה בהרמוניה והבועה שלו התפוצצה ושהוא אוהב אותי, אבל לא יכול לספק את הצרכים שלי ואם אני מוותרת, אז הוא מרגיש ריחוק ולא טוב לו ככה. בשיחות שלנו תמיד יש הרגשה לא נעימה ונגמר לא טוב, בעצבים-לא מגיעים לכלום, לא יכולים לדבר וליראות את הצד של השני, הוא במיוחד בשלו, אני לפעמים מוותרת, אבל הוא לא וזה חוזר על עצמו. הוא ממש רוצה משפחה חמה וילדים, ממש אוהב אותי ואני אותו בבקשה תעזרו לי להבין מה ניתן לעשות עם אדם אקשן כזה וריגשית כמוני האם יש סיכוי לפתור זאת ולהישאר ביחד ביחסים טובים ומספקים לשנינו
סבטה היקרה, לצערי קשה לתת עצות או הנחיות במסגרת הפורום שכן מדובר על פערים ניכרים בצרכים ובפרט בתחום התקשורת המילולית והנכונות להגמשת עמדות והתנהגויות. זוגיות טובה ברוב המקרים אינה נופלת מן השמיים כמתנה והיא מחייבת התאמות , גמישויות והבהרות מצד שני הצדדים. עמדה של צד אחד שעל זוגיות "לא עובדים" ושהוא רוצה שקט שלווה והרמוניה פירושו דרישה מצידו שהכל יעשה על פי דרכו ואז כמובן הוא גם לא יצטרך להשתנות וגם הכל יהיה רגוע. ניצבות בפנייך שלוש אפשרויות: 1. להתאים עצמך לעמדותיו של בן זוגך הרוצה את הדברים בדרכו שלו מבלי לרצות ממנו להשתנות. 2. להתמודד עם החסכים שלך במסגרת טיפול אישי, בו תבדקי האם את מסוגלת , כן או לא, לחיות לאורך זמן עם המצב. 3. לשכנע את בן זוגך ללכת יחד לטיפול זוגי. לאור מורכבות הנושא אשמח אם משתתפות הפורום תגבנה אלייך. שיהיה בהצלחה, אילנה.
אני ובן זוגי ביחד כבר כמעט שנה. חשוב לי לציין שיש לנו מערכת יחסים בריאה ובוגרת. וחיי מין מלאים ומספקים. לפני כחצי שנה כשעבדתי על המחשב שלו מצאתי מעל 10 (לפחות 15) סרטי פורנו אך של טראנסג'נדרים. בהתחלה הנחתי שזה אולי מתוך סקרנות.. אך היו שם הרבה מדיי מכדי שזה יהיה רק מתוך זה. לכן נשארתי עם הנחה מסויימת שלכל אחד מאיתנו יש פנטזיה כלשהיא, וכל עוד זה לא מפריע לחיי המין שלנו..... אז שיהיה. שכחתי מזה... ועם הזמן ניסינו כל מיני דברים חדשים במיטה. והוא מאוד נהנה מכל העניין של נקודת הג'י (שלו כמובן) ברור לי שזה דבר נורמלי לכל גבר. שפי הטבעת הוא איזור שיכול להיות מאוד מענג. וביחד עם זאת העלתי בפניו, מאוד בעדינות, את עניין הסרטים. בסופו של דבר הוא אמר שזה היה מתוך סקרנות, ושהייתה לו תקופה עם העניין הזה ושזה נגמר. לא לחצתי עליו כמובן, וניסיתי להבהיר לו שאם אלו הפנזיות שלו - זה בסדר מבחינתי, וזה לא משנה דבר אצלי. היום, אני שוב עבדתי על המחשב, והסרטים פשוט היו שם... אגב, זה מחשב חדש! כך שאני יודעת, וברור לי שאלו סרטים שהוא הוריד לאחרונה.... השאלה שלי היא כזאת: יש איזשהו סיכוי שהוא נוטה לצד השני? לא הסרטי פורנו שברשותו הפריעו לי, אלא הסוג שלהם... זה לא סרטים שהומוסקסואלים יימשכו אליהם יותר?? ז"א.. זה נורמלי לאור כל הנסיבות? ביננו הכל כרגיל, אבל אין לי הרגשה טובה עם המצב הכללי הזה... אני מצטערת על הפירוט המלא, אבל אם תוכלי לעזור לי בצורה כלשהיא, אני מאוד אשמח.
אפרת היקרה, ראשית יש לערוך הבדלה ברורה וחדה בין הומוסקסואליות לבין טראנסג'נדריות, ובתוך קטגורגיית הטראנסג'נדריות בין מחליפי מינם לבין גברים הנמשכים לפריטי לבוש נשיים. חשוב לציין שיש גברים בעלי תשוקה מיני הטרוסקסואלית מובהקת וגבוהה ובעלי יכולת לקשר רגשי אינטימי עם נשים שעשויה להיות להם חיבה לפריטי לבוש נשי מסוג זה או אחר. אין הדבר מצביע לא הומוסקסואליות ולא על היעדר יכולת לזוגיות רגשית ומינית עם אישה. פנטזיה או אפילו תחביב קל של פריטי לבוש נשיים לא חייב להזיק אם מתייחסים אליו בפרופורציה הנאותה ופשוט מאפשרים אותו בגבולות סבירים. במינון , בכמות , במקומות ובעיתוי המתאים. בשיפוטנו אודות הזולת יש לראות את הפרופיל הכולל של כל המעלות ועל רקע זה להתייחס גם לדברים שפחות נושאים חן בעינינו. כל מה שנראה לנו חיסרון יש להעריך את היקפו, עוצמתו והשלכותיו על הקשר כולו. הקיצור, הכל עניין של פרופורציה. נסי לדבר איתו על זה בפתיחות, ללא האשמה ומתוך רצון להתחבר אליו במקום בו הוא נמצא. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום שמי אתי ורציתי לשאול אותך שאלה אני וחבר שלי כבר 5 שנים יחד ועד עכשיו היינו שוכבים עם אמצעי מניעה ,וכיום אני לוקחת גלולות. כשאנחנו שוכבים והוא גומר בפנים כל פעם זה יוצא החוצה ולא נכנס בפנים והמיטה מתלכלכת האם יש לי בעיה כולשהי או עם צריכת הגלולות,מה הבעיה הנובעת מכך? אשממח מאוד תשעני לי...
אתי היקרה, פשוט אין שום בעיה. הכל תקני ונורמאלי כמו שדברים צריכים להיות. כל מה שצריך הוא לדאוג להחלפת מצעים או לפרישת מגבת גדולה. אפשר גם לאמץ את השיטה הנפוצה של קילוח לאחר מעשה. שיהיה בהצלחה, אילנה.
5 שנים מאז החבר הראשון לא הרגשתי כלום לגבר. פתאום התחיל איתי מישהו-לאו דווקא למשהו רציני. זה היה בפסטיבל. וזרמתי. מהר. אחרי יומיים. וחשבתי שלא אראה אותו יותר. אח"כ הוא ביקש טלפון והתקשר וקבע עוד פעמיים. שהיו נהדרות. קבע גם להגיע אלי לצפון. ורק אז הוא סיפר כששאלתי מה תוכניותיו - שהוא בכלל הולך ללמוד בחו"ל. כולי כואבת ולא מבינה למה הוא השלה אותי ושיחק ברגשותיי. כי התחלתי ממש להרגיש. והוא עוד המשיך והתקשר כשהיה בחופשה לפני הטיסה הארוכה. כדי להשאיר אותי על אש קטנה ולשכב איתי שוב בטח. וזה קרה בסוף למרות שאמרתי לו שאין טעם להיפגש. וכעת הוא טס לשנה. ופשוט נפרדנו. אני פגועה מכך שהוא רצה רק סקס. ועדין כל הזמן חושבת עליו רוצה לכתוב לו למייל דברים. לשאול מה שלומו. אך בה בעת ביקשתי אני ממנו שלא ייצור איתי קשר אפילו לא כשהוא חוזר אלא למשהו רציני. האם טעיתי באומרי משפט זה? הרי זה מאיים. הוא בטח לא יתקשר גם אם התכוון קודם. אנחנו לא מכירים כה הרבה אך הרגשתי שעם בוחר כזה אני רוצה לבלות בחיי. עם תחומי עניין משותפים והתאמה מושלמת במיטה.התרגשתי ממנו אז נהנתי הרבה יותר.. איך גברים עושים הפרדה כזו בין סקס לרגשות?? אני לא מבינה. ולא מצליחה להרפות מחשבותיי עליו
מור היקרה, העובדה ש-5 שנים אחרי פרידה מחבר לא היה לך קליק לאף אחד היא סוג של נורית אדומה אודות יכולת ההתאוששות שלך והחזרת העניין בבני זוג. הבחור שהתחיל איתך לא דפק הרבה חשבון, זה מותר, זה לא הופך אותו לטיפוס שלילי אלא לגבר שנמשך לבחורה ולשניהם היה טוב במיטה. אפשר להבין את הכאב שלך על נסיעתו, אין טעם לצפות, בפרט לא לך הנכנסת לנתקים ארוכים מגברים, מצד שני יש אנשים השומרים על קשר במהלך נסיעה של שנה. אולי גברים שונים מנשים, לפחות חלקם, בחיבור בין רגש למין אך עלייך להתמודד עם עצמך ועם יכולת למצוא את הבחור המתאים לך ולא להתעסק בשאלת האופי הגברי באופן כללי. קיים חשש של נטייה להשלכת עולמך הפנימי במהירות על גבר ונטייה לאידיאליזציה שלו, שכן לאחר 3 מפגשים החלטת שזה הבחור עבורך לכל החיים, מה שנדמה להיות קצת פזיז. יכול להיות קשר בין מהירות ההתלהבות ובין אורך תקופת הבדידות. להערכתי מומלץ שתפני לייעוץ פסיכולוגי קצר. שיהיה בהצלחה, אילנה.
בקשר לטיפול - אני כעת כבר בטיפול פסיכולוגי. לא בשל העניין הזה אך כמובן שזה מה שמעסיק אותי בזמן הנוכחי עדין... ואיך אוכל שלא? הוא התקשר שוב ודיברנו שעה. עזרתי לו. ואחר כך חשבתי שלא הייתי צריכה להיות נחמדה והייתי צריכה לנתק או לסנן. רשמתי לו מייל נוקב שדי, שנשחרר שהיה כייף אבל אני רוצה משהו אחר שלא אפשרי איתו כרגע. והבחור - כאילו לא קרה את המייל הגיב בכך שהוא נהנה שיפה ממש וכתב באנלגית אל דאגה הכל יהיה בסדר... ואחר כך שוב רשם מייל שהוא מאחל לי את כל הטוב ושהוא חושב עלי כל יום. אני לא מצליחה כל כך לתפקד. אני אובססיבית.
היה קשר שנמשך כ-8 חודשים... בסך הכל בתקופה האחרונה היה חיובי... לווה בהרבה פרידות וחזרות... הפרידה הנוכחית היתה צורמת ודרך SMS-ים... מה שהביא לבחורה לומר שאין ליצור איתה קשר בשום דרך ואם זה יקרה היא תפנה לגורמים חוקיים.. בנוסף בשל בעיה טכנית (ללא התערבותי) נשלחו לה כ-20 הודעות MMS עם תמונות שנשלחו בעבר שוב בבת-אחת מספר ימים לאחר-מכן... האם ניסיון לסיים את מה שקרה יפה ע"י מכתב/מייל סיכום פייסני גלוי לב שלא במטרה להמשיך את הקשר אלא לסיימו בצורה מכובדת לשני הצדדים ? האם זו תהיה הטרדה לפי חוק ובכלל ?
תמיר היקר, הפורום הנוכחי אינו בקיא בהיבטים חוקיים בנושא הטרדה באמצעות SMS או מייל יש לפנות לפורום של משפטנים בעניין. לגופו של עניין הקשר הסתיים בהרגשה לא נעימה אצלך אך הבחורה עומדת על כך שאינה רוצה לשמוע ממך בכל דרך או בכל צורה. הייתי ממליצה לכבד את בקשתה שכן עצם הכפייה של תקשורת עלייה היא אקט של עוינות כלפיה, מאחר והגדירה זאת כך. סיים בינך לבין עצמך את הקשר הזה מבלי לערב בו את הבחורה. במידה והדבר מציק לך יתר על המידה אתה יכול לפנות למספר שיחות לפסיכולוג על מנת "לסדר לך בראש" את הקשר ואת סיומו. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום אילנה , אני בת 20 יוצאת עם מישהו בן גילי במשך חודש וקצת אחנחנו ביחד.לאחרונה עלה נושא השינה ביחד.אני די חדשה ב"עסק" ורציתי לשאול האם זה מוקדם מידי? יש לציין שמבחינת מרחק אנחנו גרים בערים מאוד רחוקות אחת מהשנייה. האם שינה יחדיו מהווה סיפתח להתקדמות מהבחינה המינית באופן מהיר יותר מאשר אם לא היינו ישנים אחד אצל השניה? מבולבלת , אודה לך על תשובותייך. לילך
לילך היקרה, שינה משותפת יוצרת תחושות של קרבה ואינטימיות בין בני הזוג. במקרה שלכם מסתבר שלעיתים זה גם צורך פרקטי בשל הריחוק הפיזי שבמקומות מגוריכם. כאשר ישנים ביחד המגע ההדדי הופך להיות קל וזמין יותר, אם רוצים בכך. אפשר לישון ביחד גם מבלי לגעת האחד בשני, אם רוצים בכך. הקיצור, שינה משותפת יכולה להקל על קשר גופני אך אפשר בהחלט להימנע מכך. הכל שאלה של רצון ובחירה . אם אינך מרגישה בנוח לישון ביחד , ואם הדבר מחויב מבחינה פרקטית, הרי אפשר לשים מזרן נוסף בחדר או לישון בחדר אחר. השאלה אם זה מוקדם לישון יחד לאחר חודש של היכרות בגיל 20 תלויה באופי הקשר ביניכם. בררי היטב לעצמך אם את רוצה בכך או לא, כאשר שינה לא אומרת בהכרח מגע מיני! שינה היא קודם כל שינה. מגע מיני הוא עניין בפני עצמו והוא לא מחייב שינה משותפת. עשי הבחנה בין שינה משותפת לבין יחסי מין והחליטי אם את רוצה באחד מהם או לא. כל טוב, אילנה.
שיהיה לך שבוע טוב!
אני והחבר שלי שוכבים אך כל פעם שהוא גומר לא מצליח שיהיה בפנים ותמיד יוצא החוצה מה הבעיה?
לבנה היקרה, אחוז מסויים של גברים הם בעלי קושי פסיכולוגי לגמור תוך כדי חדירה והם מגיעים לפורקן רק בחוץ. סה"כ הדבר אינו אמור לפגוע באיכות יחסי המין שלכם, כך שאם את מקבלת זאת היחסים יכולים להמשיך באין מפריע. שיהיה בהצלחה, אילנה.
שלום אילנה אינני יודעת כיצד להסביר. בחודשים האחרונים פרצו לתודעתי פלאשים והבזקים איומים ובעקבות כך אובחנתי כלוקה בפוסט טראומה על רקע תקיפה מינית מאוד לא פשוטה במשך מספר שנים בילדותי. אחד הדברים הקשים לי ביותר הוא חוסר יכולתי להכיל מגע מכל סוג סהוא ועל אחת כמה וכמה את מגעו של בעלי שלא לדבר על מגע מיני מכל סוג שהוא. אני מאוד אוהבת את בעלי ורק בתקופה שלפני פרוץ ההבזקים הבינותי עד כמה אנו הולכים ונעשים חברים טובים קשה לי כיוון שאני יודעת שהוא במצוקה. קשה לי כיוון שאני במצוקה קשה לי כיוון שאני רוצה במגע מכל סוג שהוא ואינני מסוגלת תודה
מוריה היקרה, אין ספק שאת עוברת תקופה רגשית של העלאת תכנים קשים ומודחקים. הצד הטוב בעניין הוא שבמקום שתכנים אלה "יעבדו" מתחת לפני השטח, הם כרגע זמינים למודע מה שיאפשר לטפל בהם ישירות. מומלץ כמובן שתפני בהקדם לטיפול פסיכולוגי על מנת ליצור את ההבדלה והשוני בין המגעים המיניים הלא רצויים/ פוגעניים בשנות הילדות לבין המגע האוהב והמתחשב בהווה בינך ובין בעלך. חשוב מאוד לשים גבולות לטראומה ולדעת שהיא חלפה ועברה לבלי שוב. אלמלא כן חווים את ההווה תחת ההקרנה של הטראומה במקום לחוות אותו כפרק אחר נבדל ושונה של החיים. במידת הצורך ייתכן שבמקביל כדאי להתחיל טיפול סקסולוגי זוגי עם בעלך, טיפול המבוסס על עקרונות של ליטוף ומגע הדדיים , בתחילה ללא גוון מיני, אלא תוך דגש על אינטימיות ורכות. שיהיה בהצלחה, אילנה.
איך עושים את כל זאת בהרגשת הלבד האיומה הזו. האם יכולה לסייע בהכוונה לאיש מקצוע מתאים? ברור שלבד.....אי אפשר
