פורום זוגיות, פרידה וילדים

שלום.. רציתי לדעת אם זה רע לחשוק בבן דוד שלי? אני חושבת שאני מתאהבת בו..וגם מהצד שלו זה ככה? מה אנחנו אמורים לעשות עם זה? אני הודה לך מאוד מאוד אם תוכלי לעזור לי!!

פונה יקרה, רחל ולאה אימותנו, נשות יעקב היו כידוע בנות לבן אחיה של רבקה , אם יצחק, כלומר, יעקב אבינו נשא לו לאישה את שתי בנות דודו. אין היהדות אוסרת נישואין בין בני דודים ולפיכך נראה שהדרך פתוחה. בעיית יחסי הקרבה בין בני דודים עשויה ליצור מועקה במשפחה אך על פניו היא מותרת מבחינה מוסרית. שוחחו ביניכם ובררו לעצמכם האם אתם מוכנים ללכת על זה. מוטב לשקול את הנושא לא מתוך רגשות אשם אלא יותר מן ההיבט הפרקטי, של קבלה לעומת קונפליקט עם משפחות המוצא. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום, אני בת 29, נשואה מזה כשנה, ואנחנו יחד כבר 6 שנים. אין ילדים, גם לא בדרך. אני מאוד אוהבת את בעלי, והוא מאוד אוהב אותי, וסה"כ הזוגיות שלנו טובה, גם מבחינת סקס. הבעיה היא שבכמה חודשים האחרונים- קצת מאחרי שהתחתנו- אני כל הזמן מתאהבת באנשים אחרים, מפנטזת על אחרים, חולמת שאני עוזבת את בעלי והולכת עם המישהו האחר... זה כבר קרה עם 4 אנשים שונים במשך השנה הזו. אני כל פעם מרגישה שאני מתאהבת במישהו האחר, וכאילו שוקלת לעזוב את בעלי בשבילו. כמובן שאף פעם לא קרה שום דבר ממשי עם זה, זה תמיד נשאר בגדר פנטזיה. העניין הוא שאני חוששת שאני עלולה לבגוד בו, אם תהיה לי הזדמנות, ואני ממש לא רוצה לעשות את זה. אני לא מבינה מה הבעיה, כי הקשר שלנו באמת טוב, אני פשוט מרגישה חוסר עניין בבעלי, כאילו שאני לא מאוהבת בו, ובעצם אף פעם לא ממש הייתי, ולכן קל לי למצוא יותר עניין באנשים אחרים. בכל פעם שזה קרה אני ממש נלחמתי עם עצמי לא לצור סיטואציה שבה אני אתפתה לבגוד בו, ושכנעתי את עצמי שאני לא באמת רוצה לעזוב אותו, ושהזוגיות טובה, והוא מאוד אוהב אותי, ועם הזמן זה פשוט "עבר" לי. אבל אז זה קרה שוב עם מישהו אחר, וכו'. למה אני לא מוצאת עניין בבעלי, למרות שהכל לכאורה טוב ביננו? ומה עליי לעשות עם ההרגשה הזאת שאני מאוהבת במישהו אחר? (כרגע שוב) אולי אנחנו פשוט לא מתאימים? אולי יש לי בעיה כלשהי להיות כ"כ הרבה זמן עם אותו אדם? האם אני היחידה שזה קורה לה??? אני סקרנית לדעת אם יש עוד אנשים שזה קורה להם

פונה יקרה, "ההתאהבויות" החוזרות ונשנות בדמיון ובהשתוקקות לגברים אחרים למרות האהבה והסיפוק המיני בקשר עם בעלך, מעיבים על חיי הנישואין, ובהרבה יותר מכך מקשים עלייך. המינון שאת מתארת הוא מוגזם וקשה לראות בו משהו נורמטיבי. כמובן שגברים ונשים מפנטזים אודות אחרים שאינם בני זוגם, והשאלה כמו כל דבר היא של מינון ותדירות והמידה בה הדבר משבש את היחסים הקיימים. נדמה שמסגרת הנישואין יוצרת אצלך סוג של מועקה לא ברורה ואחד הפתרונות שמצאת הוא "יציאה החוצה" ע"י התאהבות בדמיון. מומלץ שתפני לטיפול פסיכולוגי אישי כדי להבין ולהתמודד עם התופעה המפריעה לך. כל טוב, אילנה.

אני רק יכולה להציע לך שתשמרי על מה שטוב לך, כי זה מאד קשה למצוא גבר טוב, אני מציעה לך גם שתתחילו לעשות קצת ריגושים חדשים עם צמך אולי ככה זה יחזור אלייך. אני בטוחה שאת אוהבת אותו כי אחרת זה לא היה מפריע לך, לכן תשמרי על מה שיש לך הלוואי אני יכולתי להגיד על הבן זוג שלי שליש ממה שאת אומרת על הבעל שלך ואני עוד בהריון. אז מאחלת לך רק טוב ואני מאמינה שזאת תקופה שעוברת.

שלום רב יש לי בעיה במערכת היחסים עם בעלי ובגלל שאני נואשת אני זקוקה להכוונה והדרכה. אני בת 63 ובעלי בן 67. שנינו גרים יחד בנישואים כבר 45 שנה, בדרך כלל ללא בעיות חריגות, מדי פעם ויכוחים, אבל משתדלים להמשיך כרגיל. ב3 השנים האחרונות בעלי חלה בסרטן. עבר כמה ניתוחים ואני הייתי לצידו בכל. יש לנו ילדים ונכדים שבאים לבקר מתי שרוצים ואנו מאוד מסתדרים איתם. הבעיה העיקרית היא שלמרות העובדה שמקבל ממני מין למרות שאיני רוצה לתת, בגלל שהוא צופה כל היום בסרטים כחולים במחשב. בכל הזדמנות ויציאה מהבית שלי הוא מנצל זאת לרוץ למחשב. גם אם קפיצה קטנה למכולת פשוט אובססיבי, הבעיה היא שאינו מודה בכך. הסברתי לו שאם יודה בדבר נוכל לדבר ולהבין מה קורה איתו אך הוא נשבע בכל היקר לו ומכחיש, יש לציין שביצעתי כמה פעמים בדיקה של היסטוריה ואכן נמצא שגולש באתרים מאוד קשים לצפייה ולא פורנו רך ועדין...כל מיני פטישים, שמנות מאוד, (יש לציין שאני מאוד בינונית 57 קילו ונראית טוב לגילי , מה שלא מסתדר לי למה). בגלל מחלתו בעצם מכרנו את האוטו לממן טיפולים ואין לנו רכב, אך הוא בכל הזדמנות אומר שאם היה לו רכב אז "כלב מי לא היה נוסע לבחורות לעשות כיף"... אני מזועזעת מההתנהגות. יש לו בערך את הסטייה הזאת בשנתיים האחרונות , למרות שלפני מחלתו לא היה "חזק" במחשב ופחות הבין. ביקשתי ממנו שנלך לטיפול או שיילך, אך הוא טוען שאני הבעיה כיוון "שכל הגברים צופים בכך ורק את מתלוננת" למרות הכחשתו הוא טוען שאם היה רואה זה לגיטמי לחלוטין ואני צריכה דחוף טיפול. אינני יודעת איך להתנהג איתו מאחר וכל פעם שאני איתו במיטה, אני נזכרת בבנות שראיתי במחשב אצלו , ומנסה כל הזמן להשוות את עצמי מול התחרות בהן. אני מודעת לפנטזיה הזאת, אך לא מוכנה להמשיך לתת לו לעשות איתי אהבה, הכל מכני ואוטומטי, הוא ביקש גם תנוחות שראה שאינן מקובלות עלי ואמרתי זאת. מה לעשות??? נואשת מאודדדדדדדד

שירה היקרה, המצב הוא קצת מסובך ולהערכתי יש לפנות או לטיפול זוגי או לייעוץ אישי עבורך. לא ברור מה מידת תשוקתך לבעלך לפני פרוץ הסרטן והאם הסתייגותך הנוכחית ממנו נובעת אך ורק כתגובה לענייני הפורנו בהם הוא צופה. עלייך להביא בחשבון את ההשלכות על הקשר של הימנעות ממין. ייתכן ויש קשר בין מחלת הסרטן (שאין מידע כרגע אודות איזה סרטן מדובר) לבין ההתמכרות לפורנו כגורם משכך חרדות ומשכיח דאגות כלומר, יש אפשרות שאת קשיי ההתמודדות הרגשית עם המחלה העביר בעלך לצפייה בפורנו, המהווה עבורו "סוג של תרופה" נוגדת חרדה ונוגדת דיכאון. אם תחשבי שאכן הפורנו הוא סוג של תרופה עבורו האם אז תניחי לו לנפשו ופסיקי לעקוב אחריו בתחום זה? נכון שהוא עסוק בזה כל הזמן אבל נשאלת השאלה מדוע גם את צריכה להיות עסוקה בלעקוב אחריו? שאלת יחסי המין ביניכם צריכה להישקל ע"י שניכם כפוף לרצון של כל אחד וכפוף לגבולות של כל אחד. כן יש להביא בחשבון את ההשלכה שתהיה להפסקת חיי המין בקשר. בררי בינך לבינך האם קודם הייתה בך התנגדות מינית שתפסה כרגע תאוצה בעקבות הפורנו של בעלך. אין ספק שבעלך עבר שינוי עמוק וניכר הן בהתנהגותו הכללית והן ביחסו אלייך ומאחר ואת מתמודדת במצב קשה ובנתונים קשים נדמה שתהיי זקוקה לאיש מקצוע איתו תשקלו את המצב בצורה עמוקה ויסודית. יש להבין את המצב הנוכחי כחלק מהמכלול הכולל של ההתמודדות הרגשית והפיזית עם מחלת הסרטן. בריחה לעולם של פנטזיות לא מציאותיות ושיקול דעת פגום בניסיון ליישמן במציאות. פני לאיש מקצוע בהקדם. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אנני יודעת מהיכן עליי להתחיל את תגובתי אך אתחיל מהזניח אל המשמעותי. למרות שאילנה העירה נקודה חשובה מדוע צפייתו של בעלך מטרידה אותך זאת שאלה עתיקת יומין שרוב הנשים אינן יודעות לענות עליה אבל זה פשוט כך. זה מפריע לנו בטרוף אולי בגלל שאנו רואות בפנים את הפנטזיות של הגברים שלנו שמורכבות בעיקרן מנשים אחרות שעל פי רוב לעומתן אנחנו לא מגרדות את הריצפה ואני מדברת פה על מראה לא על אישיות כובשת. מה היתה תגובתם של הגברים אם היה העולם הפוך ונשותיהם הנאמנות היו בוהות בהשתוקקות ותסלחו לי גם מאוננות תוך כדי על גברים חסונים ומבורכים באברי רביה שופעים. האם כל הגברים היו מקבלים זאת בשיוויון נפש? נקודה למחשבה. ונחזור לעיניננו בעלי גם חלה בסרטן ולאחר שהחלים התלונן בפניי על חרדות פחדים קושי להירדם כמו בעלך התנהג והתבטא בצורה של שבירת מוסכמות והגיע למצב של פריקת עול ובעיטה בקיים וכן גם הוא היה שעות במחשב גם במשחקים וגם בפורנו כך שלפחות את לא לבד.ההבדל בין המקרה שלי לשלך הוא שבעלי בן 46 כך שברגע שהוא חזר למעגל העבודה המצב התמתן בהרבה. לפני שיצא לעבוד בעלי בילה את ימיו ולילותיו סגור בין ארבע קירות ללא סדר יום ללא תעסוקה והוא ממש השתגע. יותר מדי זמן פנוי זה קרקע פוריה להרבה בעיות אצל גבר ולכן עצתי לך להוציאו ולעסיקו כמה שיותר.תתפלאי באיזו מהירות את תראי שינוי.כמו כן הוא חייב טיפול נפשי וכל יום שעובר רק פוער תהום עמוק יותר. טיפול נפשי זה חלק בלתי נפרד מהליך ההחלמה.חזקי ואמצי. בהצלחה

מגיבה יקרה, תודה מקרב לב על השיתוף ועל התגובה. כמה טוב שפורום מאפשר עזרה הדדית. כל טוב, אילנה.

שמחתי לשמוע תודה לך אילנה את עושה עבודתך נאמנה ותורמת מנסיונך העשיר הן לכותבים והן לקוראים מהצד

מה דעתכם? אם לבן זוג יש בית משלו - האם עליו לדרוש מבן הזוג לשלם על המגורים ? נניח ב-2 סיטואציות - במצב של תשלום משכנתא חודשית (ואז נניח שיש להשתתף בהוצאות החודשיות - כן או לא?) ובמצב שאין כבר משכנתא - הבית של בן הזוג והוא אינו מוציא עליו הוצאה חודשית של משכנתא - האם על בן הזוג שאינו הבעלים לשלם על המגורים/שכ"ד ? מדובר על מחלוקת אמיתית ועוד זמן רב לפני שהדבר בכלל רלבנטי אך יכול לגרום לבעיה...

אבילה היקרה, חלוקת הוצאות החיים המשותפות היא עניין לדיאלוג בין בני הזוג ואינה עניין לחישוב מתמטי בלבד. נוסף לכסף יש גם עמדות רגשיות של כל צד אותן יש להביא בחשבון. בדרך כלל מקובל לחלוק בדמי שכירות ובהוצאות שוטפות. עניין המשכנתא הוא מסובך שכן הוא כרוך בשאלת הבעלות על הנכס השייכת לבעל המשכנתא. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני בת 30+ נשואה . אני ןבעלי ביחד כבר 6 שנים ביחד . בתחילת היחסים הסקס היה מרובה וטוב. בעלי סובל מחרדות וטופל עי פסיכאטר ואחר פסיכולוג תקופה מסוימת. הוא נוטל תרופה למניעת חרדות שמורידה/מעלימה לו לחלוטין את החשק המיני. תקופות מסוימות לא קיימנו יחסי מין כלל ואחר אחת לכמה שבועות /חודשים. אני מרגישה מתוסכלת לחלוטין לא יודעת מה לעשות,בעלי נרתע ממגע מיני איתי. מעבר לכך אנחנו חברים טובים אך אני מרגישה שאינטימיות מאוד חסרה לי. הרבה מריבות נוצרות עקב כך וגם מחוסר סיפוק נוצרות בעיות . האם יש מה לעשות על מנת להעורר אצלו את החשק המיני למרות הכדורים? בעבר הוא ניסה להפסיק לקחת אותם אך מצבו החמיר. אני מרגישה אובדת עצות לחלוטין. אני מרגישה שניסתי לתת לו זמן וזה לא עזר אחכ לא הפסקתי לדבר על כך וזה גם לא עזר. ניסיתי ליזום סקס והוא הדף אותי פעם אחר פעם. יצאנו לחופשות וגם שם קיימנו יחסי מין פעם אחת וזה היה מאולץ. אני מתוסכלת נורא ואשמח לעצה

מיטל היקרה, אכן תרופות להורדת חרדות עשויות לפגוע בתשוקה המינית ויש צורך במדיניות של ניסוי וטעייה על מנת למצוא את התרופה שתפגע הכי פחות בחשק המיני. היות ובשלב הנוכחי קיימים מתחים ומריבות ברמה הזוגית מומלץ לפיכך שתפנו לטיפול זוגי אשר בו גם ייערך דיון בנושא ההתמודדות עם החרדות של בעלך, יש לבדוק את האפשרות האם הפסיכולוג שטיפל בבעלך יהיה מוכן לקבל אותכם גם לטיפול זוגי (במידה והוא מומחה בייעוץ זוגי וכן אם הדבר תואם להשקפתו המקצועית לקבל זוג שאחד משותפיו היה בטיפול אישי אצלו). בשל מורכבות הבעיה אין מנוס מלפנות לטיפול זוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אשתי נהנית לפלרטט עם חברי אך לא עוברת גבולות... . אתמול חברי פגש אותי ועדכן אותי שהוא טס לחו"ל עם משפחתו לתקופה מה. אני שכחתי משום מה לאחל לו טיסה נעימה וכד'. כשספרתי לאשתי שהוא מתכונן לטוס, "טפסה טרמפ" על זה, שלחה לחברי (אחרי בדיקה..) אס.אמ.אס, וכתבה לו שמאחלת להם טיסה נעימה ושיחזרו בשלום ולא שכחה גם לאחל לו מזל טוב ליום הולדתו שיהיה בעוד מספר ימים. היא תמיד מחפשת הזדמנות (נראה לי) לחזר אחריו. החבר רק ענה לה: חן חן לך ותודה. אם אני לא בירכתי אותו, הרי החבר לא סיפר לה, האם היתה צריכה לסמס לו?? האם יש עילה לחשוד בה????

פונה יקרה, אולי לאשתך יש משהו קטן אל החבר אבל ראשית צריך שניים לטנגו ולא בטוח שהוא בעניין ושנית הוא עומד לעזוב לחו"ל עם משפחתו. אין טעם ללחוץ על בן זוג שיאמר אם בא לו על מישהו חיצוני אלא עדיף לראות בכך איתות שאולי קיימת חוסר שביעות רצון מהתנהלות יחסיכם ושם צריך להשקיע ולשפר. אי אפשר לעשות "שטיפת מוח" לבן זוג ולעקור נטיות מראשו אלא ע"י שינוי המתרחש בפועל במציאות בתחום הזוגיות ביניכם. כל טוב, אילנה.

אשתי כשפוגשת את חברי, לעיתים הם מפלרטטים יחדיו. לפני מספר ימים כשאשתי צעדה לאיטה על המדרכה, חברי קלט אותה מרחוק, צעד מהר לכוון שלה במקום לבקש סליחה שתיתן לו לעבור או פשוט לעקוף אותה הוא התנגש בה, היא הסתובבה ולפתע רואה אותו, היתה בשוק, הוא חייך קמעה ביקש סליחה ואחר הלך איתה בקצב הליכה שלה וכל אחד לביתו. האם בהתנגשות זו בה, צריכה להידלק עבורי נורה אדומה? איך לנהוג???

פונה יקרה, נורה אדומה צריכה להידלק אם אתה חושש שאישתך מעוניינת באותו החבר או שמא אם היא עלולה להתפתות לניסיונות חיזור מצידו. בתקרית אודותיה אתה מספר יש יותר גסות מאשר פלירטוט ולא נראה שהאירוע הזה ממש משדר רומנטיקה או חושניות הוא יותר משדר סירבול וחוסר בשלות. כך שקשה להמליץ לך אם להדליק נורה או לא. אולי כדאי לדבר עם אישתך אודות מידת שביעות רצונה ממערכת היחסים ביניכם שהרי מערכת יחסים טובה בבית היא עיקר הסיכול לפזילה החוצה, מה גם שהסיפוק מכך הוא רב. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני מאוד אוהבת סקס, אבל בזמן האחרון אני תוך כדי חושבת על האפשרות להידבק במחלות מין. לא רק איידס, גם פפילומה שיכולה להפוך לסרטן לוואר הרחם, או הרפס או כל מיני דברים אחרים. זה מפריע לי מאוד להנאה. אני משתמשת בקונדום ומחוסנת נגד פפילומה, אבל המחשבות הטורדניות לא מרפות. מה לעשות? אני פוחדת שזה יפגע בזוגיות שלי.

לנה היקרה, פיתחת פוביה בעלת אופי כפייתי בתחום מחלות המין למרות שברמת המציאות נקטת ואת נוקטת את כל האמצעים הפרקטיים הנדרשים כך שאין סבירות להידבקות במחלות. להתמודדות עם פוביות יש לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין מדוע התפתחה פוביה זו בחייך בשלב הנוכחי ועל מנת להיפטר מהעומס הנפשי "המתדלק" את הפוביה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני בת 27 ונמצאת במערכת יחסים כבר שמונה חודשים. אנחנו דתיים ולכן משתדלים לשים גבולות למגע הפיסי בינינו. הקשר הוא טוב מאוד, יש אמון ואהבה ורצון גדול לעתיד משותף, אבל אני לא בטוחה שאני אהייה מסופקת מהקשר המיני איתו. חבר שלי הוא בחור מאוד קטן פיסית, אני נמשכת אליו כשאני מסתכלת עליו וגם כשאנחנו מתנשקים ומתלטפים זה נעים וטוב, אבל כשהוא נצמד אליי או שוכב מעלי אני קצת מאבדת מההתלהבות- נראה לי כי אני מרגישה כמה הוא קל, "עור ועצמות" ובעיקר כי אני לא מרגישה נוכחות חזקה של איבר מין. (אולי זה נובע מהשוואה לחבר הקודם שהיה מאוד גדול פיסית). יש לציין שהמגע הכי קרוב בינינו הוא להתחבק במיטה בלבוש מלא ולכן זה לא לגמרי מייצג את התחושות שיהיו ביחסי מין (נראה לי...). חשוב לציין שכל המגע נעים לי וטוב ואני לא מרגישה איזה רתיעה, רק חשש כזה שלא אהייה מסופקת ושאני לא חושקת בו מספיק. גם הוא מרגיש בזה כי הוא שאל אותי וקצת התחמקתי. אני חא יודעת מה לעשות- אין לי איך לבדוק את זה ואין לי ניסיון מיני אז אני קצת באפלה. אודה לתשובה!

תהילה שלום, המצב שאת מתארת בהחלט מורכב והתשובה אינה פשוטה כלל. תשוקה מינית וסיפוק מיני הם בחלקם נלמדים ונרכשים תוך כדי התנסות בפועל וחלקם נובעים מהעדפות אישיות שדי קשה לשנותן (משיכה לגבר גדל מידות מול גבר קטן מידות, משיכה לבחורה מלאה או לבחורה דקת מימדים). לעיתים התנסות וחוויה חיוביים מוחקים את ההעדפות הרעיוניות ולעיתים לא. חשוב שיש אהבה ואמון בקשר אך תשוקה מינית נמכוה עלולה לפגוע ביחסים לאורך זמן. שקלי היטב באיזו מידה התפיסות הדתיות שלכם מאפשרות קצת שחרור הגבולות באופן שניתן יהיה להתנסות ברמה פיזית יותר עמוקה על מנת לעורר יותר חוויה של תשוקה. השאלה שלך נוגעת יותר לתחום הערכי והדתי המונע ממכם כיום התנסות פיזית כוללת יותר (לדוגמא התעלסות עם בגדים תחתוניים בלבד ללא מגיע ישיר בין איברי המין אך תוך ליטוף של איברי המין). אם שמירה על ההפרדה הפיזית טרום נישואין היא עקרונית עבורכם עלייך לשקול לעומק את הבחירה. יש לשים על המאזניים מצד אחד ערכים דתיים ומן הצד השני שאלת האושר והסיפוק או חוסר סיפוק בשנות נישואין ארוכות. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אילנה שלום לך! אני נשואה לבעלי מזה ארבעה חודשים ומאז יום הכלולות לא הצלחנו לקיים יחסי מין נורמטיביים. אנחנו נכנסים למיטה והכל זורם יפה עד לשלב החדירה שבו אני נתקפת פחד ולא מצליחה לסבול את הכאב העז שנגרם מהחדירה. אנני יודעת מה לעשות כדי שהחדירה תתאפשר. השתמשנו בג'ל סיכה העוזר להחלקת האיבר פנימה אך ללא הועיל גם זה לא עזר. בעלי נורא מתוסכל מכך שחיי המין שלו הם כך ושהוא אף פעם לא מסופק. הוא מאמין שהבעיה היא בי ואני לא יודעת משום שבעבר לא קיימתי יחסים מעולם. אני מבקשת את עזרתך הדחופה אני נואשת ולא יודעת מה לעשות!

מיטל היקרה, ראשית אל ייאוש, הבעיה פתירה בתוך מספר חודשים מועט. מאופי התיאור נראה שאת סובלת מוגיניסמוס כחלק מרתיעה מינית וחרדה. בשלב הזה אין לנסות חדירות בשום פנים ואופן!!! יש להבהיר לבעל שעליו לגלות תגובה מבינה מעודדת ותומכת ולא לבוא בתלונות ודרישות. 10-15 אחוז מכלל הנישאות בתולות מגיבות בחרדה וברתיעה מקיום החדירה ובאמצעות טיפול סקסולוגי קצר הבעיה נפתרת לחלוטין. נא קראי אודות וגיניסמוס באתר דוקטורס וכן קראי בפורום וסטבוליטיס את שתי התשובות מתאריך ה15/5 המתייחסות לוגיניסמוס. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום, אני בת 28 ויש לי שאלה קצת מביכה אך בשל האנונימיות שמתאפשרת בפורום זה אני מרשה עצמי לשאול. אני שואלת בנוגע למין אורלי. קשה לי לחשוב על עצמי יורדת לבן זוגי -(לא משנה מי זנ יהיה). המחשבה שאיבר מינו יהיה בפה שלי מגעילה אותי. אמרו לי שאני מדברת כך משום שמעולם לא ממשתאהבתי וכשאוהב משהו עד עמקי נשמתי אהיה מוכנה לעשות הכל בשבילו וכלום לא יגעיל אותי ואני חושבת שיש בזה משהו מן האמת. שאלתי היא: מה עושים לגבר בזמן שיורדים לו. מלקקים? מוצצים? האם כל האיבר נכנס לפה או רק חלק ממנו? האם לא נגעלים מהריח שבאזור הזה? האם איבר מינו מלוכלך או נקי? אני מתנצלת על השאלה הדוחה אך אין לי את מי לשאול וגם ככה יש פה אנונימיות. תודה וסליחה.

אלמונית יקרה, שאלתך בהחלט לעניין וראויה לתשובה רצינית ומכובדת כלהלן. 1. רצוי שאיברי המין יהיו נקיים בזמן קיום יחסי המין. ריחות גוף לא נעימים הם דוחים והפתרון לכך הוא מים וסבון. יש לרחוץ היטב לפני שימוש. לא בושה להציע שאולי כדאי לרחוץ מעט לפני שנכנסים לעניינים. 2. אין צורך, אם זה דוחה ומגעיל אותך, להכניס לפה איבר מין של גבר. אין צורך לחלוטין גם שזרע יהיה במגע עם פיך. יש נשים הנרתעות מכך וזה בסדר. זה לא בהכרח קשור לאהבה, אלא יותר קשור לעמדה כלפי אברי המין של הגבר והאישה. יש בני זוג משני המינים הנרתעים ממגע אוראלי באיבר המין של בן הזוג השני, ויש שהדבר מגרה ומענג אותם. 3. בקשר למה שעושים, הדבר תלוי ברעיונות שלך ובבקשות של בן הזוג. אפשר בצורות שונות ואפשר בכלל לא. למיסוך טעם וריח לא נעימים אפשר עם סוכריה חמוצה בפה או סתם סוכריה טעימה. לא כדאי להילחץ מהטכניקה של מגע אוראלי וכאשר יגיע בן זוג נקי ונעים לך שוחחו ביניכם ובררי לעצמך מה מתאים לך ומה לא. חבל להתעסק בזה על ריק בהיעדר בן זוג ספציפי אותו את רוצה לענג , אם בכלל, לפי בקשתו. לספרי הדרכה מינית, טכניקות וכיו"ב חפשי בחנויות הספרים.

הייתי רוצה להציג בעייה שלי מזה עשרים שנה, בן זוג קבוע שהוא בעלי , מעולם לא חשבתי על אחרים או פינטזתי על אחרים ואני חושקת רק בו. אלא שהוא לא בא לו תמיד ולמעשה לעיתים רחוקות... הוא טוען שזה מתיש אותו. שאנחנו ביחד במיטה הוא מודה ומספר כמה שהוא מת על הגוף שלי , במיוחד על השדיים (ואז אני נעלבת כי לאמא שלו אין בכלל ציצי אבל מצד שני הוא מת עלי הועושה הכול להאריך את חייה ולהנעים אותם כולל תמיכה כלכלית רחבה (למרות שהוא לא בן יחיד, יש לו שתי אחיות ואח די מבוססים שנוסעים כמה פעמים לחוץ לארץ אבל לא יודעים לעזור לאמא המפונקת) אני מספרת את זה כי בעלי יודע על ההתנגדות שלי לעזור לה כלכלית כשאחרים נהנים מהאוכל שהיא מבשלת ומנצלים אותה ורק הוא עוזר ולא מתייחס לבעיות עם הילדים ולדרישות המוצדקות שלהם על איכות החיים שלנו וגם על רמתם (עישנו הכול בידנו , מעולם לא קיבלנו פרוטה מההורים שלו אלא דווקא מהמשפחה שלי וגם היום , רק מקבלים) אולי בגלל זה לפחות כך הוא טוען הוא לא מסוגל לשכב איתי בגלל הכעס על ההסתייגויות שלי אבל אני לא מסוגלת שלא להיות כנה איתו ולהגיד מה אני חושבת. הוא קרוא לי קמצנית ומשתמשת במילות גנאי מול הילדים -כמו שאבא שלו נהג לעשות בימים הטובים שלו, צועק על האמא שלו ומשפיל אותה וגם על הז אני מעירה לו ואומרת לו שאני לא קרבן שלו. אז מה עושים? סותמים את הפה בשביל כמה דקות של מין שאין בו חיבה יתרה, כדי שאני אשאר רגועה (אומרים שבזרע שנפלט לגוף האישה יש חומר שמרגיע...)??? הלכנו כבר ליעוץ זוגי וסיימנו לפני נסיעה משפחתית , עם הצעה להמשך אבל עם אכזבה קשה מאוד שלו שלא השתניתי כמו שרצה שאשתנה והיום הוא טוען שאני פסיכית ומשוגעת וצריכה ללכת לטיפול לא מעניין אותו כמה זה יעלה (אגב, אחת הבעיות הן שאבא שלו היהי קמצן אימים והוא נשבע שיהיה נדיב מול כל העולם וככה באמת אנחנו חיים לצערי מה שגורם לנו שוב להרבה ויכוחים וצרחות שלו ושלי) ...תארי לך מה אני אמורה להרגיש ליד הילדים ואיך אני נראית בעבודה. השבוע העיר לי הממונה עלי שאני הולכת עם הבעה של חוסר ביטחון מוחלט, מה הפלא?). לסיכום: 1. בשלב זה של החיים אנילא מעונינת להתגרש 2. אנילא אוהבת אותו! 3. רוב המזן אני שקועה במחשבות ובתקווה שיבואו ויבשרו לי שהוא מת (בתאונה, בעבודה). סליחה שנאי מכבידה עלייך אבל יש לי הרגשה שהוא הומו בגלל סיבות שלא אחשוף אלב אחת מהן היא שחבר שלו נפטר ממחלה והוא מאז כותב שירים עליו בסתר ומדבר על החבר וחושב עליו , מבלה כמו שהחבר אהב לבלות והידק את הקשר עם המשפחה שלו...(מצד שני אין מצב שהוא כזה כי אין בו את הרגישות שאמפיינת הומואים. האו קשה כמו אבן, עקש) מורכב ואני בלי פיתרון.

יש לי חבר בן 18 ואני בת 17 עוד מעט אנחנו מקיימים יחסי מין בערך 9 חודשים בדרך כלל אנחנו מקיימים יחסים ללא קונדום ואנחנו רוב הפעמים שמים קרם גוף על איבר המין של הגבר בשביל שיכנס ונוכל לשכב ובזמן האחרון התחילו לצאת הפרשות באמצע יחסי המין הפרשות מאיבר המין של האישה.. כמו גושים כאלה הייתי רוצה שתגידי לי כתוצאה ממה זה קורה? ומה יכול להיות ההסבר לכך? ושאלה שניה אם עד עכשיו לא נכנסתי להריון ואנחנו שוכבים בלי קונדום ואני לא לוקחת גלולות אז יכול להיות שיש לי איזה שהי מחלת מין ? תודה על התשובה מראש לירון

לירון היקרה, לתשומת ליבך תשובות לשאלות ניתנות אחת לשבוע בלבד בסופ"ש. נראה שיש מספר התנהגויות לא נכונות ולא תואמות בתחום המיני: 1. יש להתשמש באמצעי מניעה חד משמעית. העובדה שטרם נכנסת להריון ראויה להכרת תודה מבחינתך. האם את בניסוי בו את רוצה לדעת מתי תיכנסי להריון? גשי לגניוקולוג לייעוץ בנושא זה. 2. אין להתשמש בקרם גוף לשם שימון איבר המין כדי להקל על חדירה. לשם סיכוך הנרתיק יש להשתמש בחומרים המיועדים לכך כגון שמן שקדים, KY ג'ל או חומרי סיכה אחרים כפי שימליץ הגניקולוג. יש אפשרות שכתוצאה משימוש בחומרים לא מתאימים לנרתיק התפתח זיהום או דלקת מה שיכול להסביר את ההפרשות. למכלול הבירורים יש לגשת לבדיקה גניקולוגית. הפני שאלתך גם לגניקולוגיות באתר. שיהיה בהצלחה, אילנה.

היי אני בת 20+ נמצאת עם חבר שלי 5 שנים התחלנו לקיים יחסים לפני כ3 שנים עשינו את זה כמה פעמים אחדים ומאז אנחנו לא מקיימים יחסים רק מדי פעם... באיזה כמה חודשים טובים.. פשוט אין לי חשק ולא בא לי ואני לא מבינה למה? שואלים אותי עם אני אוהבת אותו?? אז כן.. בכל אופן זה מה שאני מרגישה ודרך אגב אנחנו מתחתנים אוטוטו וזה לא יכול להימשך ככה?? מה אני אמורה לעשות??? וגם אם אנחנו מנסים אז זה ממש כואב לי ושורף לי שאני פשוט מפסיקה... אני ממש צריכה תשובה של מומחית או משהו.. ואשמח מאוד אם תעזרי לי... תודה!!

פונה יקרה, מתוך תיאור המצב את מתאייפינת בשני ליקויים בתגובה המינית: 1. רמה נמוכה של חשק מיני 2. הצריבה והגירוד בהחלט יכולים להצביע על וסטבוליטיס המתפתח במרבית המקרים על רקע חשק מיני נמוך או שיבושים לא מודעים בחשק המיני. במקרה שלך זה גלוי לחלוטין. במקרה של כאבים בחדירה יש להפסיקה לחלוטין על מנת שהכאב לא יחדור עמוק יותר לתוך הגוף ויתפתח וסטבוליטיס רחב יותר (נא קראי בפורום וסטבוליטיס את כל המידע הרלבנטי לגבי התופעה וכן את הכתבות בארכיון דוקטורס). מאחר והחלטתם להינשא, שיהיה בשעה טובה, אך מומלץ ביותר שתפני לטיפול פסיכוסקסולוגי בדיוק מתוך החשש שהאנרגיה המינית הירודה ותופעותיה עלולים לשבש את הקשר הזוגי במידה זו או אחרת. חבל להחמיץ את האהבה האינטימיות וההנאה הפיסכופיזיולוגית הנובעים מתשוקה מינית טובה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

האם יש תרופה להגברת חשק מיני אצל נשים?

פונה יקרה, לא ידוע לי שבשלב הנוכחי יש תרופה (צריכה להיות בעלת אפקט הורמונלי) להעלאת רמת החשק אצל נשים. התשובה ניתנת כאן מבלי ידיעה של גילך הביולוגי. אם בעבר היית בעלת תשוקה גבוהה יותר וכיום הינך בגיל המעבר יש בהחלט מקום לפנות לגניקולוג לייעוץ הורמונלי כולל האפשרות ללקיחת ההורמון הסינטטי dhea. כאמור כל עיניין רלוונטי רק אם את בגיל המעבר ולא לפני כן. באשלות אודות תשוקה נשית הצד הפסיכולוגי הינו דומיננטי והדגש בטיפול הינו על עבודת הנפש. אם את נוטלת גלולות למניעת הריון יש מקום לשנות את אמצעי המניעה. אם את לוקחת כדורים נוגדי דכאון וחרדה הפוגמים בחשק המיני יש לעשות שינוי בהתאם. בכל שאלה אודות חשק אצל האישה יש לציין את גיל הפונה והאם החשק הנמוך היה מאז ומתמיד ואם לא מתי התחיל. שיהיה בהצלחה, אילנה.

זוג נשוי בני 47,45 +2 בני 23 ,18, ביום אחד היא אומרת לי שהיא לא אוהבת אותי יותר ושנגמר לה ושנחיה ככה, בלי סקס, בלי היתחיבות אבל בלי בגידות בכבוד הדדי לשנה אחת שהיא תראה ותחליט אם היא שלמה עם זה ולאחר מכן נחליט על ההמשך בנינו, להמשיך כזוג או להיפרד, אני אוהב אותה מאד ולכן היסכמתי בתנאי שנלך ליעוץ או לנסות ולתקן אולם מיצידה זה לא החלטי ולא קל לשכנע אותה להתחיל תהליך כזה , מנסיונך אני רוצה לשאול מה עושים והאם טיפול זוגי יכול להתאים לנו,(אם כןבכמה זמן של טיפול אפשר לברר דבר כזה כי אין לנו הרבה אמצעים כלכלים) והאם ניתן להציל קשר של 25 שנה ולא לאבד אחד את השני לאחר שעברנו שנים נהדרות ונפלאות ביחד עם אהבה ושמחה. זקוק דחוף לעזרה ויעוץ כי לא יודע מה להחליט ולא רוצה לאבד אישה נפלאה כזו. בכלל מה עושים להציל את הזוגיות שתחזור להיות טובה ואמינה כמו שהיתה (ואם אני לא יצליח אז לפחות שאחרים לפחות ילמדו וישכילו)

פונה יקר, פנייתך נוגעת ללב אבל נדמה לי שיש פער בתפיסת היסטוריית היחסים בינך ובין אשתך. עבורך היו אלה עשרים וחמש שנים "נהדרות ונפלאות ביחד עם אהבה ושמחה " אך לצערי אני חוששת שזו הייתה החוויה הסובייקטית שלך ולא בהכרח של אישתך. אם גם היא הייתה חווה ככה את שנות הנישואים אין ספק שלא הייתה רוצה להקפיא את היחסים ואולי גם להיפרד. ייתכן ששנים ארוכות אשתך חוותה באופן שונה את היחסים ורק לא נתנה לכך ביטוי גלוי על מנת לשמור על התא המשפחתי ועל מנת לחכות "שהילדים יגדלו". אפשרות נוספית אם כי פחות סבירה שמדובר בסוג של מצב רוח דכאוני וראייה פסימית של הדבר אולי בעקבות שינויים הורמונליים עקב הגיל. כך או כך מומלץ ורצוי שתפנו לטיפול זוגי ושאלת העלות נראית לי פחות חשובה ביחס לשאלה המהותית האם תמשיכו לחיות ביחד. אם לא תפנו לטיפול זוגי האם תמצאו את היכולת לשבת ולדבר על רגשותיכם ותפיסותיכם בצורה פתוחה וגלויה? ברר בקופ"ח אלייה אתה שייך האם במסגרת טיפול פסיכולוגי ניתן לקבל גם טיפול זוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום אני בת 38 ובן זוגי בן 38 אנחנו נשואים 13 שנה +2 לבן זוגי יש בעיה שבפורום של אנשים הוא מעיר לי בצורה לא יפה מיספר פעמים הערתי לו שזה מאוד מעליב אותי שהוא יורד עלי ליד אנשים זה לא עוזר כמה שהערתי כלום אני אמרתי לו שאני פשוט לא יהיה בנכחותו ליד אנשים שאני לא אלך איתו לשום מיפגש חברתיעד שהוא לא אלמד להתנהג אני גם אמרתי לו כול מה שיש לו להעיר לי יש לנו בית ששם אתה יכול לעיר לי יש לו טבע להעיר לי כול הזמן גם בבית דוגמא על חינוך ילדים כמה בן אדם יכול שיעירו לו ביום אין מילה טובה אסור לי לטעות מה עלי לעשות

אור היקרה, את מתארת סבל שלך מהתנהגות בעלת גוון ביקורתי דורשני מצד בעלך. אגב , ביקורתיותו של בעלך כלפייך בנוכחות אנשים מציגה אותו באור שלילי בעיניי הזולת, שכן מקובל שעל בני זוג לתמוך אחד בשני, בפרט בנוכחות אחרים. מאחר ולבעלך קשה בשלב הנוכחי להתאפק מתוך התחשבות ברגשותייך, הרי שאנחנו מדברים על בעיה זוגית של כעס הדדי שיש להבין את מקורותיו ביחסים ויש להעניק לו טיפול עומק. יש להבין את המסגרת הכוללת של יחסיכם, את מקורות העוצמה הזוגית (תמיכה הדדית ושיתוף) מול נקודות התורפה (כעס וביקורת הדדית). מומלץ לפנות לטיפול זוגי אשר יעריך את מצב היחסים הכללי וייתן מענה לבעיה שהוצגה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני נשוי פעם שנייה ובנשואין השניים נולדה לנו בת ומהנשואין הקודמים יש לי 2 בנים גדולים .. מאז נישואי לאשתי צצו כל מיני הערות מצידה לגבי נתינת כספים ל-2 הבנים שלי למרות שהכספים שנתתי להם לא יצא מהחשבון המשותף כי מכספי ירושה שקיבלתי בעבר ואותם אני שומר לשני הבנים . אני לא מצליח להבין את אשתי באיזו זכות היא מעבירה ביקורת עלי או על התנהלות הכספית של 2 ילדי הבוגרים כאשר הכספים שאני נותן להם כעזרה לקיום ולימודים לא מגיעים מהחשבון המשותף שלנו ולא פוגע ברמת החיים שלנו וכן לא פוגע בילדה המשותפת שלנו . אני אשמח באם תאירו לי את הדרך , לא מצליח להבין מה עומד מאחורי הסיפור של אשתי . תודה

גדי היקר, קשה להבין אדם שאינו מייצג בבירור את עצמו. במקרה הנוכחי אין שום אפשרות להבין את אשתך מבלי שהיא תציג את השגותיה לגבי המתרחש ביניכם בתחום הרגשי, ההתנהגותי והכספי. פירוש הדבר שלהתנהגותה יש בהחלט הסבר בתוך עולמה הפנימי אלא שלמתבונן מן הצד, אתה ואנחנו במסגרת הפורום, אין שום מידע אודותיו ולפיכך אין אנו יכולים לתת את ההסבר לכך. בשלב הנוכחי קיים כעס בינך ובין אשתך וייתכן שהכעס ההדדי מונע ביניכם לשבת בפתיחות ולהעלות את רגשותיכם ועמדותיכם אודות הבעיה הנתונה במחלוקת. על מנת להבין את אשתך עלייך לדבר איתה ולא רק לכעוס. אתה מציג אותה כלא הגונה ולא צודקת ולפיכך יש להניח שהדבר מונע ממך להקשיב לטענותיה. אם אתם מתקשים לקיים דיאלוג פתוח ורגוע בנושא מומלץ לפנות לייעוץ זוגי לבירור. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום, מזה כמספר שבועות אני יוצאת עם בחור שהכרתי לפני כשלושה חודשים(דרך חברה) ואט אט התפתחו באופן טבעי מידידות להבעת עניין משותף ביחסים "רומנטיים". בשבועות האחרוניים, מעבר לכיף ההדדי ולבילויים, התקרבנו גם פיזית ונוכחנו לגלות שקיימת משיכה הדדית טובה, אולם באופן מחושב, לפחות מצידו, לא מיהרנו לקיום יחסי מין מלאים, אך כן גילינו את התשוקה שבינינו. חוויתי קשרים קצרי טווח רבים, אך הם לא טובים/הדדים וכן מתוסבכים בפן המיני. אולם אחרי שהייתי בטיפול תקופת מה וכן לאור ההתחזקות הפנימית שלי, אני מאמינה שהצלחתי (שוב, באמצעות עבודה עצמית לא מבוטלת..)להתמודד עם החששות והעכבות שלי ולפנות למקומות "טובים יותר". על כן, הרגשתי בטוחה להפתח בפניו ולתת בו אמון משום שגם חשתי שהשבועות האחרוניםהיו אמיתיים מאד,הדדים ומרגשים. הוא עצמו "חסר ניסיון", חווה קשר אחד של 8 חודשים (לפני כשנה) וקשר "בריא" יחסית, אף על פי שאחד מסיבות ההיפרדות קשורה בעובדה שחברתו לשעבר רצתה "יותר" ולו- ירד החשק.. אתמול הוא ביקש להשאר לישון אצלי, והראה לי שקנה קונדומים..(אני מצידי ממש לא לחצתי או דרשתי שיקרה משהו..אפילו לא ידעתי שהוא "מוכן" לזה..כי עד כה הוא אמר שזה לא מרגיש לו עדיין נכון..מוזר, שהתפקידים המגדריים קצת התהפכו להם במקרה שלנו..ואולי זה לא במקרה עם כל מה שחוויתי..איפשהו היית זקוקה לגבר שלא לוחץ וכו) בכל אופן, אתמול בערב העניינים התלהטו במשך הרבה מאד זמן אבל הוא נמנע מלשכב..(ולא בגלל בעיות פיזיות!) ואני, שככ מתוסבכת עם ההיסטוריה שלי "יצאתי מדעתי".. ניסיתי לבקש שיסביר לי מה גרם לו להמנע? ביקשתי שיישן בחדר אחר (לא בשביל להעניש אותו, אלא כי הוא פשוט סרב לומר לי למה הוא מסרב, והרגשתי נורא להיות לידו) בבוקר הוא עדיין לא ידע להסביר לי..נתתי לו את כל האפשרויות הקיימות להימנעות שלו, והוא טען שהוא מעוניין בקשר איתי ושזה לא קשור בי וכנראה חוסר ביטחון שלו..אבל- שזה מעולם לא קרה לו. הרגשתי תסכול אדיר. סוף סוף, חיבור אמיתי (שלא נמצא רק בראש שלי או של הצד השני, קרבה אמיתית, אינטימיות וגם- משיכה) אבל לבחור יש בעיות עם מיניות, בעיות שאני עמצי התגברתי עליהם בעצמי במשך שנים..ואני לא יכולה לעזור לו..פשוט לא יכולה..זקוקה לבחור שבטוח בעצמו בתחום הזה. אני יודעת שהרבה פעמים היכולת לקיים יחסים וכן יחסי מין בעצמם מונעים מטיב הקשר וכו' ולכן חששתי שהוא חושש בגלל שהוא לא מספיק "בטוח" עדיין...אבל הוא טוען שזה לא העניין כי הוא יודע שהוא רוצה להיות איתי אבל משום מה הוא מכניס את עצמו לסרטים ונשבע לי שהוא לא יודע מה הסיבה לכך. אני מצידי, לא אוכל לתת את עצמי והפגע (שוב) עם בחור שלא יודע למה יש לו ספקות לגבי קיום יחסים איתי.. שוחחנו על זה בבוקר והוא אמר משהו נכון, שאנחנו צריכים לשחרר את הנושא ולהרגע ואז דברים יסתדרו. אבל אני חוששת- אני חושבת שהוא חייב להבין מה מונע ממנו ולמה הוא בסרטים..אחרת הקשר יבנה על כרעי תרנגולת ולי- ממש לא בא לחזור על טעויות העבר. אודה לעזרתכ/ם..

פונה יקרה, גם לבנים כפי שנוכחת לדעת יש בעיות לעיתים בתחום המיני, וכך למרות שיש תשוקה וחשק קיימת עכבה והימנעות מביצוע יחסי מין עד הסוף. כמובן שהבעיה שגבר נושא איתו אינה קשורה אלייך אלא מבטאת קושי שעליו לפתור בינו לבין עצמו. חשוב להבין שלא תמיד מהות הקושי ברורה באופן מודע ולפיכך קשה גם לתת לכך "הסבר מילולי" ברור. חלק מהתמודדות עם הבעיה היא היכולת להבהרה עצמית של סוג הפחדים הנמצאים בבסיס המעצור המיני. מטבע הדברים בעיות מסוג זה אינן נפתרות בטיפול ביום אחד וזהו תהליך המצריך זמן וסבלנות הן במסגרת טיפול פסיכולוגי והן במסגרת קשר זוגי. הרושם מפנייתך שהגבת בכעס ובתסכול עמוקים ולפיכך השאלה היא האם את מסוגלת בשלב הנוכחי להיות בקשר עם בחור הסובל בשלב הנוכחי ממעצור מיני? פירוש הדבר להיות סבלנית ולקבל את העובדה שלא יתקיימו יחסי מין מלאים. אם את מרגישה שאינך מסוגלת לכך והתסכול והאכזבה עמוקים וחזקים ואינך יכולה "לתת" לבחור זמן המתנה של חצי שנה או יותר אז עלייך להוציא את המסקנות מכך. ברור שככל שתהיי לחוצה יותר ותלחצי עליו הדבר רק יחריף את בעייתו כך שהשאלה המרכזית היא האם את יכולה לעמוד ולשאת (להכיל) את המצב הנוכחי. שיהיה בהצלחה, אילנה.

מזה שנה ירדתי כ 30 ק"ג הן בניתוח הקטנת קיבה והן בדיאטה,אבל פני הזדקנו מעט,וחלק מאברי התדלדלו. דבר זה כשלעצמו גרם להתרחקות ביחסי מין בין בעלי איתי.אני לא מתלבשת לידו ולא מתפשטת בעמידה רק בתוך המיטה.אני מרגישה בחורה צעירה בתוך גוף של זקנה.את בגדי אני קונה בהתאם למגבלות הגוף.כיום אני בתחילת שנות ה 40 שלי.אודה לך על עצה.

לאה היקרה, צר לשמוע שנקטת בהליכים משמעותיים על מנת לחוש צעירה יותר ויפה יותר ובסוף תהליך מוצלח מבחינת המשקל את חשה פחות טוב רגשית ועם פחות ביטחון עצמי. לפני שאת פונה להמשך טיפול פיזי אצל פלסטיקאי מומלץ לקיים מספק שיחות עם פסיכולוג על מנת לעבד את הרגשות שעלו ועולים במהלך התהליך הקשה שעשית. כמו כן עולה הצורך לבירור היחסים הרגשיים והגופניים יחד עם בעלך. בררי שהפסיכולוג האיש מיומן גם בטיפול זוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני כמעט ולא נהנית מסקס בגלל הפחד לחטוף משהו במהלך היחסים - איידס, פפילומה, הרפס וכו'. אני מקפידה על שימוש בקונדום ומחוסנת מפני סרטן צוואר הרחם (גרדסיל) אך עדיין החשש מפריע לי להנות. מה לעשות? לבן זוגי נמאס והוא מאיים בפרידה.

סמדר היקרה, מאחר ונקטת בכל האמצעים הפיזיים כדי להימנע ממחלה הכרוכה במין, וכן את נמצאת בקשר עם בן זוג קבוע, אני מניחה ששניכם עברתם בדיקות מקדמיות. השאלה היא כיצד את מסבירה לעצמך את החשש נוכחי מהידבקות? למעשה משתמע מכך שאינך בוטחת בבן הזוג שאינו בוגד בך, כלומר, קיימת כאן בעיה של אמון בקשר אותו את מעבירה לתחום המיני. אם אינך חושדת "בהתפרפרות" של בן זוגן הרי שאין כל בסיס מציאותי לפחדייך שבמקרה הזה הם פרי דמיונך בלבד, מהיכן תופיע מחלת מין אם את משוכנעת בנאמנות זוגית? עליכם לברר את שאלת האמון בזוגיות שככל הנראה היא המפתח לחרדה. מומלץ שתיקחי כמה שיחות ייעוץ עם איש מקצוע בתחום. שיהיה בהצלחה, אילנה.

ערב טוב אני נשוי בעל ילדים חמודים ואשתי היא החברה הראשונה שלי מעולם לא הייתי אים אחרת מלבדה אבל אצל אישתי הדבר שונה היא הייתה עים מישהו לפני והוא יום אחרי החתונה דאג שאני יראה תמונות שלהם בסקס סוער מאוד כולל תוספות שאני לא מסוגל לכתוב עליהם אנחנו בסדר ביננו אבל התמונות לא יורדים לי מהראש חשבתי שזה יעבור עים הזמן אבל זה רק מיתגבר היא מודעת לבעייה ומנשא לעזור לי ולפנק אותי אבל אני לא מיתגבר על זה יש דרך להיתגבר על זה יש טיפול מיוחד שעוזר לשכוח כאלה דברים תודה

צחי היקר, מאחר ואתה נשוי מספר שנים (לפחות שני ילדים) לא ברור מדוע קיים כרגע עיסוק אובססיבי ביחסי המין של אישתך לפני שהכירה אותך. מאחר ומדובר על מחשבות בלתי פוסקות מספר שנים לאחר העניין שעורר אותן, הרי שמדובר בתופעה של חרדה ומחשבות כפייתיות עם רקע של קנאה ותחרותיות. מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי וכמו כן יש אפשרות ללקיחת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה הממתנות עד כדי מניעה מחשבות כפייתיות. מומלץ לפנות תחילה לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין את הרקע הנפשי לסבל העצמי שאתה גורם לעצמך. שיהיה בהצלחה, אילנה.

רציתי לקבל מידע מתי מתחילים להיתפתח מינית ילד בן 14 מה הם הסימנים? האם יש אתר מומלץ עבורי או עבורו אשמח לקבל מידע תודה

שיר היקרה, להתפתחות המינית יש סימנים גופניים ביולוגים וכן סימנים רגשיים והתנהגותיים. נא חפשי מידע באינטרנט תחת הכותרת "התפתחות מינית בנים" ניתן גם לקנות בחנויות הספרים ספרים העוסקים בהתפתחות המינית העוסקים בהיבטים הגופניים, הרגשיים וההתנהגותיים. מצורף לינק אחד מיני רבים: http://www.snunit.k12.il/science/biology/hormones/h13.htm שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום רציתי לשאול כמה שאלות בעלי בן 43 היחסי מין שלנו הם פעם בשבוע בשבועות האחרונות בעלי מתחיל איתי או אני איתו הכל בסדר אבל הוא לא מגיע בכלל לזקפה לכן אין גם חדירה * האם זה בגלל שאולי הוא לא נמשך אלי? * האם יש אפשרות שיש לו מישהי מהצד ? * האם קשור לגיל? לעישון ?(למרות שעד היום לא היה בעיות) * האם יש קשר ללקיחת תרופות כמו אקמול סינוס או היסטפד? אשמח לקבל עזרה כי כמה שפעם דברנו הוא לא מוכן להגיע לסקסולוג תודה

שיר היקרה, לבעיות זיקפה בגיל הזה עשוי להיות רקע גופני. על בעלך לפנות לאורולוג אשר יערוך בירור לגבי כל ההיבטים הגופניים העשויים לתת אותותיהם בקושי להגיע לזיקפה. נדמה על פניו שעשוי להיות כאן רכיב רפואי גופני ושהתמודדות הראשונה חייבת להיות רפואית. יש הרבה שיבושים גופניים שהסימן הראשון להם הוא דווקא קושי להגיע לזיקפה. אם הכל תקין ברמה הגופנית רק אז יש מקום להעלות את שאר השאלות שלך, שמקורן הוא פסיכולוגי. מומלץ לערוך את הבירור שלב אחר שלב ולא להיחפז בהוצאת מסקנות חפוזות. כמו כן קיימת האפשרות של פיתוח חרדת ביצוע , כלומר, שלאחר הכישלון הראשון המקרי להשגת זיקפה התפתחה חרדה לגבי השגת הזיקפה בפעם הבאה. אם אכן זו הבעיה ניתן לקבל מן האורולוג את אחת מתרופות האון להשגת זיקפה (ויאגרה, סיאליס, לביטרה). שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום, אני גרושה ואם לשני ילדים בני 6 ו-3, יוצאת מזה כשנה עם גבר גרוש אב לשני ילדים בני 5 ו-2. היינו מאוד רוצים לעבור לגור יחד בדירה שתושכר במשותף אבל לדבריו (ובצדק) ילדיי נמצאים איתי רוב הזמן ואילו ילדיו נמצאים איתו רק פעמיים בשבוע, מה שיגרור מצב שילדיו ירגישו כמו אורחים בדירה שבמרבית הזמן שייכת לילדים אחרים ולא רק לאבא שלהם. מעבר לכך, קשה לו לקבל מצב בו הוא ישהה במחיצת ילדים שאינם שלו יותר מאשר במחיצת ילדיו. הבעיה מתסכלת מאוד ואיננו יודעים כיצד לפתור אותה.

לי היקרה, הבעיה שהיצגת היא אופיינית , ידועה ונפוצה כאשר מדובר בבני זוג שכל אחד מהם הינו גרוש עם ילדים צעירים ובגילאים קרובים מנישואים קודמים. על החיבור להיעשות בהדרגה ובזהירות תוך הדרכה פסיכולוגית, הן להתמודדות עם קנאת ילדיו של הגבר והן עם הקושי שלו להתחבר לילדים שאינם שלו. אין כאן תשובה מנצחת שכן מדובר על תהליך נמשך של בירור צרכים ורגשות. מומלץ שתפנו לטיפול פסיכולוגי זוגי שילווה אותכם בתהליך זה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום אילנה. רציתי לדעת האם יש סיכון לקיים יחסי מין במים? יש לי בעיה של פחד מחדירה ואני נמצאת בטיפול, כשאני במיטה עם בן הזוג אז רק עם קונדום בנתיים, אך האם ללא חדירה או עם חדירה במים יש סיכוי להיכנס להריון? אודה לך על התיחחסותך

לי היקרה, קיום יחסי מין במים אינו נחשב כשיטה בטוחה ויעילה למניעת הריון, שכן שפיכת הזרע הינה בתוך הנרתיק. אם התכוונת לסיכוי הריון כאשר השפיכה נעשית בתוך המים הרי שאז הסיכוי אמנם קטן אך איש לא ייקח על כך אחריות. עדיף להפנות שאלה זו גם אל הגניקולוגיות באתר דוקטורס. שפיכת זרע סמוך לפתח הנרתיק, גם אם לא בתוכו ממש, היא בעלת פוטנציאל (אומנם נמוך) ליצירת הריון. אגב אולי שווה שתשקלי לקיחת אמצעי מניעה נגד הריון? כל טוב, אילנה.

שלום רב אני בחורה לקראת גיל 40 נשואה כבר 9 שנים לבעלי ויש לנו שני ילדים. אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. כשנפגשנו בפעם הראשונה הרגשנו חיבור מיידי כאילו ידענו שנהיה יחד. הפכנו לחברים והוא סיפר לי שאם הייתי מכירה אותו לפני שנתיים לא הייתי רוצה אותו והוא הסביר לי שהוא היה טיפוס מאוד חד ותזזיתי וזה לא היה מסתדר עם הנינוחות שלי ואמר לי שאני מאזנת אותו. אני לא זוכרת אם היתה נקודה ברורה לשינוי היחס שלו כלפי, אם זה התחיל לפני שהתחתנו אבל ממתי שהתחתנו היחס כלפי השתנה למרות שלא שיניתי את יחסי אליו. הוא התחיל לדבר אלי בצורה מזלזלת מגיב בהתפרצויות של זעם עם הנפות ידיים לבוז וקללות כאשר הוא מדבר אלי בהתכופפות קדימה לעברי עם מבט רע ומלא לעג. הוא הופך שאלות פשוטות וענייניות שלי לכוונות רעות שלי לרמוז למשהו רע, למרות שלא היתה לי כל כוונה. ובכל נסיונותי להסביר שזו ממש לא כוונתי הוא מתחיל לומר לי איזו אישה חרא אני וצועק ולא אכפת לו שגם השכנים שומעים ואני מתחננת שיפסיק לצעוק והוא אומר שלא מעניין אותו השכנים, אז אחרי שאני כבר בוכה וכועסת אז הוא נראה כולו מרוצה ואומר לי הנה תסתכלי על עצמך איך את מתנהגת. אחרי כמה שעות או ימים לאחר שהוא נרגע אני מנסה שוב ושוב לדבר על ההתתנהגות שלו ובכל פעם שהוא מתאר את מה שקרה הוא מחקה אותי בצורה נלעגת ומעליבה כאשר באמת באמת לא דיברתי כך. אפילו אם אני כבר ביאוש מתחילה לבכות הוא לא מאמין לי. וכך חוזרים על עצמן אינספור של ריבים על דברים ממש מטופשים שנגמרים בריצה לעברי עד ממש מס' ס"מ ממני וקללות וצעקות מביכות בהתעלמות טוטלית מהשכנים שמסביב. בהתחלה ממש כבר האמנתי שאולי אני כאן לא בסדר, שאני מביאה את זה על עצמי, עד שיום אחד הוא הרים עלי יד, הוא לא התכוון אבל יצא לו, לא היינו ביחד כחודש בעקבות זה ובתקופה זו כבר הבנתי שלבעלי שאני לא יודעת למה אבל אני באמת מאמינה שהוא אוהב אותי ואני ממש לא מבינה למה, הבנתי כבר שיש לו בעיה של אלימות ותבינו הוא נראה בחור מאוד עדין. עד לנקודה זו האלימות היתה מילולית ותמיד אני הייתי הסיבה לאלימות וכל נסיונותי להסביר לו שכוונותי טובות עלו בתוהו. לפעמים היו שיחות נוגעות שכבר ראיתי שהו מבין ושמחתי וחשבתי שזהו זה לא יקרה שוב ותמיד זה קרה שוב, והייאוש רק עולה. בעלי הלך לפסיכולוג וגם אני , ושם הבנתי שבאמת לא אני אשמה בהתנהגות שלו, ושהבעיה שלו באה מתחושות שבאות לו מהבית ולכן כל דבר מקפיץ אותו כאילו הוא נמצא עכשיו בסיטואציה במקום אחר ולא פה ועוד נאמר לי על ידי הפסיכולוג שלו שזה לא משנה אם מי הוא היה מתחתן זה היה קורה לו בכל מקרה . חזרנו להמשיך את חיינו יחד עם רצון עז לשנות דברים וכך להמשיך מתוך ידיעה שבאמת אנו אוהבים אחד את השני. ההתפרצויות פחתו מאוד, אך עדיין ישנן אבל לא באותן עוצמות. אבל עדיין הוא מאבד עשתונות וצועק ומעליב ומדבר אלי בדרך נלעגת ומחקה אותי וזה מאוד פוגע בי,כי אני ממש לא איך שהוא מציג אותי וזה נורא מתסכל אותי שהאיש שהוא בן זוגי לחיים רואה אותי בדרך כזו, אבל זה קורה רק בריבים שאפילו קשה לי לקרוא להם ריבים כי זה ממש על כלום ואני ממש בדיוק ההפך ממה שהוא מתאר, הרי הוא בחר להתחתן איתי כי הוא אמר לי שאני מאזנת אותו ברוגע שבי. אחרי שחויתי שוב לפני שנה במהלך התפרצות זעם את כף ידו מתאפקת שלא להחטיף לאפי אמרתי לו שאין לנו מה להמשיך אם הוא לא מטפל בבעיה בצורה יסודית יותר וביקשתי שירשם לסדנא לטיפול בהתפרצויות זעם ומצבי לחץ. שבועיים אחרי תחילת הסדנא קיבלתי בעל מקסים ואוהב ששונה לגמרי ממה שחוויתי כל השנים ואז בבת אחת הכל חזר להיות כשהיה. אמנם לא כמו שהיה לפני שהייתי מודעת לבעיות אבל עדיין זה קיים וזה מפריע לי בחיי. אני מרגישה שאני עסוקה כל הזמן בלהגן על עצמי שאני ממש לא מה שהוא חושב שהוא רואה והמציאות היא שונה ואני כל פעם חושבת כבר שהוא הבין שהבעיה היא הדרך שבה הוא רואה אותי כמו שהוא רגיל שכך הן נשים-תמיד חותרות למשהו, רומזות למשהו ומתלוננות על משהו והוא לא שם לב שאני ממש לא עושה את זה ולא מתכוונת למשהו רע. אבל הוא עסוק כל הזמן בההתנצח איתי ולחפש מתחת לאדמה איפה אני לא בסדר ולא מנסה באמת להבין מה גורם לכל העניין. אני מרגישה שאני נכנסת כל הזמן למצבים שאין לי דרך יציאה מהם ושהדרך לסיים אותם כרוכה במאמצים ארוכים ואינסופיים לנסות שיבינו אותי. וברגע שיש מצידו הבנה ,יש גם התנצלות אבל שעה אחר כך הוא שוב בטוח שהתכוונתי לרע. קשה לי מאוד לחשוב על גירושין, הוא גם טיפוס מאוד עקשן ופעם כשדיברנו על העניין הוא אמר מיד שהוא לא ייתן לי לקחת את הילדים. זה לא יהיה קל הילדים אוהבים את שנינו הוא אבא טוב וגם עוזר בבית ואני ממש רוצה לדעת כבר מה לעשות . רכשנו לאחרונה בית ביחד אחרי תקופה ארוכה שגרנו בשכירות חשבתי שהכל ישתנה התחלה חדשה.. ושוב התבדתי.. אשמח לשמוע את דעתך , אני מתפקדת ביום יום אבל אני מרגישה כאילו עדיין לא ממש גם מצאתי את מקומי בחיים כי אני מאוד מוטרדת ממה שקורה בחיי. יש לי המון סובלנות והנטייה הכללית שלי היא תמיד להמשיך ולנסות שוב אבל זה ממש מעייף ומפריע לי ואני כבר לא יודעת מה לעשות.

יולי היקרה, הייתם כבר בטיפול זוגי וכמו כן בעלך הייתה בסדנה נגד התפרצות ואלימות. השינויים החיוביים מחזיקים לתקופה קצרה ואחר כך הכל מתחיל מההתחלה כאשר באופן מתמיד הוא רואה בך דמות בעלת כוונות זדון ולפיכך הדבר משמש כ"הצדקה" להתפרצות מילולית ופיזית. עולות מספר שאלות: 1. באיזו מידה דמות בן זוג כזה נתפס כהורה טוב אצל הילדים הרואים את הצד האלים והמתפרץ שבו? 2. מדוע את מוכנה להישאר בקשר כה מתסכל, משפיל, הרואה בך את מי שאינך בעצם? על זה עלייך לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי. 3. שינוי אצל בעלך הוא שאלה של טיפול פסיכולוגי אישי של מספר שנים ולא של מספר חודשים בטיפול זה או אחר. אם יש מוטיבציה לשינוי מצידו נראה שיהיה עליו לקחת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שיש להן השפעה ממתנת וחזקה לגבי התפרצויות כעס וההאשמה. הקיצור על כל אחד מכם לעשות דרך של בדיקה עצמית משמעותית גם על מנת להיפרד וגם על מנת להישאר ביחד. הייתי ממליצה לך שוב לפנות לטיפול אישי על מנת להבהיר לעצמך את הדברים. כל טוב, אילנה.

אני בחורה בת 27 ואשמח לשתף אותך בדבר מה שמציק לי ולשמוע את דעתך כמו כן ממה זה נובע ומה אני יכולה לעשות. שמתי לב כי אני זקוקה כל הזמן ליחס/תשומת לב של אנשים ואם לא אז אני מרגישה דחויה, לא נערצת, שלא רוצים אותי, שנמאסתי על אנשים, ותוהה מה כבר עשיתי. אתן דוגמא: הגיע בחורה חדשה לעבודה אצלנו ויצא לה לדבר איתי מס' פעמים ומאז נראה כאילו התידדנו ונעשינו חברות לעבודה. מטבע הדברים היא הכירה עוד אנשים ולכן יוצא שכעת היא לא מקדישה לי את כל זמנה בכל פעם שהיא רואה אותי אלא היא נגשת גם לאחרים ומדברת ומתיעצת גם איתם כך שכיום אני לא היחידה שהיא מכירה. ברור לי שזה הכי לגיטימי בעולם שהיא תרצה לדבר גם עם אחרים ולהתידד עם עוד אנשים ושזה שהיא לא נגשת ישר אלי כמו בהתחלה לא אומר שהיא פחות אוהבת אותי, דוחה אותי, שנמאס לה ממני או משהו כזה. אך מה לעשות שבחוויה שלי אני מרגישה דחויה, שכאילו נמאס לה ממני, שאני כבר לא מעניינת אותה ולכן אני תוהה מה כבר עשיתי. לכן יוצא שאם לא מתייחסים אלי כל הזמן ולא משתפים אותי, נגשים אלי, מבקשים את החברה שלי- אז אני מרגישה דחויה. עוד דבר שקורה לי זה למשל, אם יש לי חברה שהיא רק שלי ופתאום אותה חברה הכירה חברה נוספת שלי (כי למשל הכרתי בינהם) ואז אותה חברה התידדה עם החברה השניה בזכות זה שאני הכרתי בינהם (גם אם זו היתה הכרות רגעית ופתאומית כי למשל יצא שנפגשנו ברחוב) אז אני מרגישה באסה כי אני רוצה שאותה חברה תהיה רק שלי ושלא תכיר חברות אחרות שלי ותהיה חברה שלהן. כאילו שמפריע לי שהן פתאום חברות אחת של השניה ולא חברות רק שלי. קיצור, נראה לי שהבנת את מה שעובר עלי ואני רוצה ייעוץ מה לעשות בעניין ולדעת ממה זה יכול לנבוע כי זה כבר שנים שאני מרגישה כך- אותה הרגשה רק בגרסאות שונות ואני שמה לב שזה ממש מפריע לי כי גם אם ברציונל אני מבינה שתחושות אלו אינן נכונות אלא רק תחושות סוביקטיביות שלי אין לי ספק שאני משדרת ומקרינה את אלו החוצה ופה אני יכולה לפגוע בעצמי. תודה

מירב היקרה, את מבטאת צורך להיות במוקד תשומת הלב של כל מי שאת נמצאת איתו בקשר וכמו כן ברצונך להיות בלעדית, כלומר האחת והיחידה בחיי חברות. הצורך בבלעדיות מושג עבורנו בילדותנו כאשר אנחנו במוקד תשומת הלב של האם המטפלת (שנות הילדות המוקדמות מאוד) ולאחר מכן אנחנו חוזרים ומנסים להשיג אותו ע"י השגת בלעדיות בקשר זוגי. מתוך התיאור נדמה שאת זקוקה ש"יכילו" אותך כל הזמן ואם הדבר אינו כך את מתמלאת בחרדה וחוסר בטחון. המקור הפסיכולוגי לכך בדרך כלל הוא תחושות נטישה פיזיות אך בעיקר רגשיות מצד דמויות ההורים כאשר ההרגשה היא שההורה בילדות לא סיפק מספיק יחס חם, התחשבות, הבנה והזדהות. או שהטיפול הכולל של ההורה היה לא נכון ולא מתאים לצרכייך כך שנותרת עם תחושת ריקנות פנימית אותה את מנסה להשיג ע"י תשומת לב מתמדת. הייתי ממליצה על פנייה לייעוץ פסיכולוגי להתמודדות עם הבעיה. כל טוב, אילנה.

שלום. קוראים לי אושרית אני בת 22 ואני מרגישה מאוד מבולבלת. אני יצאתי עם האקס כשנה וחצי הוא עדיין היה חייל ואני משוחררת לאחר שנה וחצי הרגשתי מבולבלת ואני לא יודעת אם אני אוהבת אותו יותר הקשר בסך הכל היה טוב הוא היה מבין אותי הרבה אבל זה היה קשר שגרתי כל פעם שבת אני אצלו או הוא אצלי ויוצאים למקומות כמו בתי קפה סרט או מסעדה לאחר מכן חשבתי על אופציה של הפסקה הוא הסכים ואחרי שבועים החלטתי להיפרד הפרידה הייתה מאוד קשה לי הייתי בדיכאון בכיתי והבנתי שאני צריכה אותו בחיים שלי הוא מחזיק אותי במצב רוח טוב וכיף לי איתו לאחר חודש חודש וחצי לאחר הפרידה החלטתי להיפגש איתו ולדבר על הכל ראיתי אותו התחלתי לבכות שוב ולאחר שבועים שהיה בקשר כזה חזרנו הכל היה רגיל עד שפתאום שוב חזר לי המחשבה הזאת שאולי אני משקרת לעצמי ולו ואני אולי לא אוהבת אותו אני מדברת איתו הרבה ונפגשת איתו אבל ברגע שאני אמורה להישאר אצלו לישון או הוא אצלי יש לי דחף כזה להפסיק את זה או הייתי אצלו לילה ולאחר מכן רציתי לחזור הביתה אני לא יודעת מזה באמת זה מאוד מוזר הוא אמר לי שזה משבר ששנינו צריכים לעבור ביחד ולא כל אחד לחוד אבל הדחף הזה הורג אותי ואני לא יכולה וגם הוא אמר לי שהתרגלתי לישון לבד וזה הרגל ואפשר לשנות אשמח אם תכוונו אותי נכון.. בתודה, אושרית

אושרית היקרה, יש משהו בקשר הזה, למרות שלפי התיאור הוא מתנהל בצורה תקינה, שאינו מספק אותך ואינו ממלא אותך. כמו כן את מתקשה לשמור על רצף של שהייה משותפת כפי שהדבר מתבטא בשינה משותפת. לא ברור מתוך הפנייה האם חיי המין מספקים וטובים או שאולי הקושי בשינה המשותפת מבטא גם רתיעה מסויימת ממין. כך או כך, הפרידה יצרה דיכאון גלוי אותו חווית באופן מודע. החשש שלי שהקושי למצוא את הסיפוק בתוך הקשר, למרות שאין לך שום תלונה אודותיו, מקורו "מיני" דיכאון שביטוייו העיקריים הם הקושי ליהנות ולהתמלא סיפוק מדברים. בדקי האם גם בתחומי חיים אחרים את מתקשה להפיק הנאה וסיפוק לאורך זמן. הייתי ממליצה על פנייה לייעוץ פסיכולוגי. כל טוב, אילנה .

שלום רב, בזמן קיום יחסי מין כאשר החבר שלי גומר יש לו רצף של צמרמורות.האם זה טבעי או מעיד על משהו שלא בסדר. אודה על תשובתכם המהירה.

פונה יקרה, יש מגוון של תופעות פיסיולוגיות לאחר שפיכה, חלקן יותר נפוצות וחלקן פחות. סה"כ הגוף הגיע לפורקן ומגיב לאחר מכן בדרכו הייחודית. אין כל בעיה בצמרמורות ומוטב תתייעצי עם בן זוגך מה הוא חש ומה הוא מרגיש. רק אם התופעה חריגה בעוצמתה וגורמת לסבל או נמשכת זמן ממושך כדאי לפנות לרופא אורולוג. כל טוב, אילנה.

שלוםם יש לי חברה כבר חודשים ועוד לא שכבנו אני מפחד שאם נשכבר אני יגמור מהר כי כשאני מאונן אני גומר די מהר מה אני יכול לעשות כדי לשפר את סיבולת הגמירה שלי ולגמור יותר לאט?

כפיר היקר, באפשרותך לנקוט במספר שיטות, לפחות בתחילת יחסי המין עם חברתך: 1. לנסות להגיע לפורקן באמצעות אוננות לפני קיום יחסי המין. 2. להתחיל נטילת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI מומלץ סרוקסט (לפעמים די בחצי כדור). את התרופות יש לקחת על בסיס יומי בין אם מקיימים יחסים ובין אם לאו ולא לפני קיום יחסי המין. כדאי שתתייעץ בעניין זה עם אורולוג בקופ"ח אליה אתה שייך או תתייעץ עם רופא המשפחה בקשר למידת התאמתך לתרופות מסוג SSRI. כללית נראה שכדאי להמתין עם שתי ההמלצות גם יחד ופשוט להתמודד עם המצב ביחסי מין בפועל. מאחר ואתה בחור צעיר הרי לאחר שפיכה בפעם הראשונה יעבור זמן מועט בלבד עד להשגת זיקפה חדשה ואז ניתן יהיה להמשיך את החדירה. הרושם הוא שאתה קצת חושש וזה טבעי בהיעדר ניסיון ולפיכך כדאי לא למהר במציאת פתרונות (למרות שאלו הוצעו כאן) אלא לזרום עם מהלך העניינים. זה לא בושה שבחור צעיר גומר מהר, כי ככה הטבע עובד ובפרט בפעמים הראשונות, שזה רק טבעי. שיהיה בהצלחה, אילנה.

היי קוראים לי נוי ואני בת 17. ישלי חבר שהוא בן 17 גם כן ואחנו ביחד כבר חודשיים וקצת. אנחנו אוהבים אחד את השני או ככה לפחות נראה לי, כי הוא מראה שהוא אוהב. הבעיה שלי מתחלקת לשני דברים במיניות ואמינות שלי כלפיו. אני מאוד אוהבת אותו והוא אוהב אותי, ככה הוא אומר. לפעמים אני מרגישה שהוא מעיץ בי בעניין קיום יחסי המין. לפעמים אני כן מרגישה מוכנה לפעמים אני אומרת לעצמי שאני בכלל לא רוצה. הוא כל פעם רומז ועוקץ שאני לא זורמת. אנחנו חודשיים ביחד והוא עשה לי ביד כמה פעמים עשינו סקס יבש. בישבילי אנחנו מתקדמים לא רע בישבילו אנחנו איטיים חבל על הזמן. דיברתי איתו על זה כמה פעמים והוא מכבד את הרצונות שלי. פעם אחת אפילו הייתי פתוחה איתו ואמרתי לו שאני מוכנה לעשות לו ביד אבל אז אני מגיעה למצב שאני לא רוצה כבר, ואז הרגשתי שעשיתי טעות שאמרתי לו את זה כי עכשיו הוא כל פעם מצפה ממני שאני אעשה לו ביד כשאנחנו מתמזמזים. עהבהרתי לו כבר הרבה פעמים שאני עדיין לא מוכנה לסקס וכשאני אהיה מוכנה אני "אזרום". לפעמים הוא מכבד אותי בקטע הזה אבל הוא עדיין ממשיך לעקוץ כשהוא מראה לי שיש לו קונדום וכל זה. דבר שני, אני לא יודעת אבל זה נורא מציק לי כשהוא מספר לחברים שלו מה אנחנו עושים ביחד. כי לפי דעתי זה דבר מאוד אינטימי אבל לפעמים אני מרגישה אגואיסטית כי אני כן מספרת לשתי חברות ממש טובות שלי מה אנחנו עושים, אבל רק לשם ייעוץ ולא כדי להראות לאן הגעתי איתו. זה מציק לי. אני לא רוצה שזה ישמע כאילו הקשר שלנו דפוק. כי סך הכל אנחנו מאוד מרוצים מאחד השני וכיף לנו יחד אני פשוט ממש חייבת ייעוץ. דבר אחרון. אני לא יודעת למה אבל כשהוא עושה לי ביד אני גומרת ממש מהר! יותר מידי מהר, אני לא סופרת 10 שניות ואני כבר גומרת. יכוללהיות שזה בגלל שהוא מחרמן אותייותר מידי לפני? והאם זה מוזר שאני לא גונחת כשאני גומרת?

נוי היקרה, פנייתך מתייחסת למגוון של נושאים ולפיכך נתייחס לכל אחד מהם בנפרד. מתחיל דווקא מן הסוף, טוב ונחמד בשבילך שאת מגיעה לאורגזמה ועוד מהר, זהו רווח נקי שלך והדבר יאפשר לך לחזור ולהגיע לאורגזמות נוספות בהמשך במהלך יחסי מין. להגיע לאורגזמה מהר ובפרט כשאת בחורה זה רק יתרון! שמחי על כך ותגיעי לשרשרת של אורגזמות. בקשר להעדר גניחות, אורגזמה אינה מחייבת גניחות בהכרח, זו שאלה של עומק החוויה, ככל שהיא כלל גופנית והיא יותר אינטנסיבית תופיע, אך לא מחוייב, גניחה, אנחה או צליל קולי כתגובה טבעית ופזיולוגית, אין צורך לחפש תגובה זו. היא תופעת לוואי המגיעה או לא מגיעה יחד עם אורגזמה, סה"כ את באמת בתחילת הדרך ועוד בשלב הוויכוחים עד כמה רחוק ללכת עם בן הזוג ככה שיכול להיות שאת עוד לא משוחררת לחלוטין וטרם הגעת למלוא הפוטנציאל המיני. הנושא השני הוא העובדה ששניכם רצים לספר לחברה'. מצד אחד זה טבעי בגילכם מאחר וזה חדש, מסקרן ומעורר שאלות. מצד שני כל אחד חשוף בפני החברים של הצד השני. עליכם לשוחח ביניכם על כך בפתיחות ובכנות שכן הדבר עלול להכניס תחושת לחץ ליחסים. הנושא העיקרי שאת מתמקדת בו הוא המשא ומתן המתמיד ביניכם על קיום חדירה כן או לא, עכשיו או מאוחר יותר במהלך הזמן והאם כן או לא עלייך לאונן את בן זוגך. באשר לאוננות נראה לי שזה בעצם מה שאתם עושים אחד לשני וזו הדרך של שניכם להגיע לפורקן אז אולי כדאי להשאיר את הססטוס קוו כפי שהוא, כל אחד מסייע לשני לגמור.באשר לעיתוי של מתי זה יהיה עד הסוף מומלץ להגיע להסכמה על מנת להימנע מהרמיזות והעקיצות החוזרות והנשנות. אם סה"כ טוב לכם ביחד ואתם נהנים זרמו עם הקשר הגופני כפי שהוא עד שיתאים לך קשר מיני מלא. בשורה התחתונה הייעוץ הוא שבתחומים בני החיכוך דברו בכנות והגיעו להסכמות משותפות.סה"כ תחומי החיכוך ביניכם הם סבירים ואופיינים לגיל ולנסיבות. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום אילנה, אני בן 32, אני יוצא עם מישהי במשך 4 שנים. פעם חשבתי שהיא האחת שאיתה אני אתחתן, היום המצב הוא קצת שונה. חברה שלי בת 22 (יש בינינו 10 שנים הפרש), נראית טוב ויש לה המון יתרונות. אני יכול להיות בטוח שהיא תהייה אמא טובה לילדים שלי, היא בחורה טובה, דואגת, נאמנה, ואני יכול לסמוך עליה ב-100 אחוז שלא תבגוד בי, היא סטודנטית ובחורה עם המון פוטנציאל. לעומת זאת, הרקע המשפחתי שלה בעייתי, הורים גרושים שלא נתנו לה כלום, מצב כלכלי קשה, מה שגורם לה כל הזמן להיות ממורמרת ולהוציא את התסכולים והכעסים האלה עליי. בנוסף, יש לה גישה מאוד שלילית לחיים, רואה הכל שחור ומתלוננת על כל דבר פעוט שקורה לה, עד כדי כך שאני כבר לא מסוגל לשמוע את זה. אני בנאדם הרבה יותר פרקטי, מנסה לתת לה פתרונות הגיוניים אבל כשהיא במצבי לחץ היא הופכת להיות טיפוס שלא נעים להיות לידו, כולל זה שהיא לא שולטת במילים שיוצאות לה ברגעים כאלה. היא גם מתווכחת ועושה עניין מכל דבר קטן שלא הולך לפי הרצונות שלה, בצורה שזה פשוט בלתי נסבל. אני לא יכול להעיר לה על שום דבר כי היא לוקחת דברים בחוסר פרופורציה. מבחינת הסקס, עד לא מזמן המצב היה טוב, אך היום המצב הדרדר לחלוטין. אנחנו בקושי מקיימים יחסים פעם בשבוע, וגם את זה אני עושה בחוסר חשק. היא לא אוהבת לפנק במיטה (לא אוראלי ולא אנאלי), הכול סטנדרטי לחלוטין. כמובן שאי אפשר אפילו לחשוב על לגוון עם סרטים ברקע כי היא מתלוננת שאני נמשך לבחורות בסרטים ולא אליה. הגעתי למצב שבתקופה האחרונה אני כבר לא מרגיש שאני נמשך אליה, למרות שהיא נראית טוב ויש לה גוף יפה. לאחרונה קורה לי שפשוט כמעט ואין לי זיקפה כשאני נמצא איתה, ובמקום לנסולת להרגיע היא כמובן מתחילה להשתולל ולהגיד שאני לא נמשך אליה יותר, לא רוצה אותה יותר, מילים לא לעניין כמו זה שאני כבר זקן ולא מתפקד..מה שכמובן משפיע על הפעמים הבאות וגורם למחשבות שהיא תעשה את אותו דבר שוב. הגעתי למצב שאפילו אם אנ רואה לידה סרט כחול אני לא מתגרה ממנו, מה שכמובן קורה כשאני בלעדיה. בגלל כל הבעיות שתיארתי אני כמובן מרגיש לא מסופק. הכרתי לפני כחצי שנה מישהי בת 21, שהיא ההיפך הגמור ממנה מכל הבחינות. יש לי איתה את הסקס הכי טוב שהיה לי בימי חיי, כולל כל הפנטזיות הכי מטורפות שניתן להעלות על הדעת, ואין לה שום גבולות. מאז שהכרתי אותה אני מרגיש שגיליתי מחדש את חיי המין, וכמובן אני מרגיש שמה שיש לי בחוץ מול מה שיש לי בבית זה הבדל של שמיים וארץ. כמובן שבמקרה שלה אין לי שום בעיה בתפקוד, להיפך, אני מגורה ורוצה כל הזמן, כך שברור שאין לי בעיה פיזית בתפקוד. מה שקרה שיש לי גם רגשות כלפי הבחורה הזאת, וקשה לי להתנתק ממנה, גם בגלל הרגשות וגם בגלל מה שאני מקבל ממנה שחסר לי. כמובן שאף אחת מהן לא יודעת על השנייה ואני חייב להגיע לפתרון מה טוב בשבילי אחרת הכל יתפוצץ לי בפרצוף. המאהבת הצעירה היא התגשמות כל הפנטזיות שלי מבחינה מינית, ומבחינת מראה חיצוני ומשיכה, אך מעבר לזה היא בעייתית וחסרת עמוד שידרה לחלוטין, לא מסוגלת להתמיד בעבודה, בלימודים, מושכת אליה אש מכיוונם של המון גברים, מכניסה את עצמה כל הזמן לצרות. היא לא החלטית, קשה להגיע איתה לרמה גבוהה של שיחה, היא מפונקת, בזבזנית, ואני לא יכול לראות אותה כמישהי שאפשר לבנות איתה עתיד. אני מבין שהקשר איתה עושה לי נזק, ומונע ממני לתת 100 אחוז בקשר שלי עם החברה,אבל נשאבתי לתוך זה, התאהבתי בה ואני לא מצליח לשים לזה סוף, או יותר נכון לא מסוגל לשים לזה סוף, בעיקר בגלל הסקס המדהים, שאני מרגיש שברגע שאני יאבד את הבחורה הזאת גם הסקס המדהים הזה לא יחזור. לעומת זאת, בתקופות שניסיתי לתת 100 אחוז לחברה שלי בלבד בלי בגידות אני מרגיש משועמם ולא מקבל מקבל ממנה כל מה שאני זקוק לו, למשל תמיכה רגשית, זה משהו שרק אני עושה בשבילה. כי בגלל שהיא הצעירה ועם מצב כלכלי לא טוב היא חושבת שרק היא זקוקה לאוזן קשבת לכן אני באמת שלא יודע מה לעשות. אם אני אשאר עם הבחורה הצעירה ואפרד מהחברה שלי, אולי יהיו לי חיים מלאים בריגושים, אבל לא יציבים. היא צריכה עוד להתבגר בכמה שנים טובות מבחינת ניסיון חיים כדי לקבל ממנה את מה שאני זקוק לו. לעומת זאת, אם אני אחתוך ממנה ואחליט להישאר רק עם החברה שלי אני אצטרך לשמוע את כל התלונות שלה על החיים, את הגישה השלילית, את הסקס הרגיל וחסר הגיוון (כמובן שהיא לא מעוניינת לשמוע אפילו על כל הפנטזיות שלי), אך לעומת זאת אני אהיה עם בחורה טובה, בחורה שאוהבת אותי באמת, שלא תבגוד בי, אני תמיד אהיה רגוע ובלי פחדים, ובנוסף המשפחה שלי מאוד אוהבת אותה. כמובן שאי אפשר להמשיך למרוח את העניין הזה עם שתיהן. בנוסף, כל החברים שלי בני גילי כבר התחתנו והלחץ החברתי וגם המשפחתי עליי מאוד גדול. כולם אומרים לי שאי אפשר להישאר יפה וצעיר לנצח, ואם אני לא אמצא לי את האישה הנכונה כרגע, אני עלול להגיע לגיל שאז כבר האפשרויות שלי יצטמצמו ואני אתפשר על משהו שאני לא ארצה בו. אני מרגיש שיהיה לי מאוד קשה להיפרד מהבחורה הצעירה, ניסיתי כמה פעמים אבל אני לא מרגיש שלם עם זה. אני כבר לא יודע גם אם הרגשות שיש לי לחברה שלי הם רגשות של אהבה, או שאולי רק הרגל. גם ממנה אני לא יכול להעלות אפשרות של פרידה, כי אני מרגיש שיש בה הרבה פוטנציאל לא ממומש, אבל זאת באמת הבעיה , שהוא לא ממומש. וגם ממנה יהיה לי מאוד קשה להיפרד בגלל שבאמת קשה למצוא בחורה טובה ואיכותית. תודה מקרב לב

אביעד שלום, אתייחס תחילה, בשל אורך הפנייה, לחלק הראשון הדן ביחסייך עם חברתך מזה 4 שנים, כללית אתה מתאר אותה כבעלת גישה פסימית לחיים, תגובות רגשיות מוגזמות ושליליות להערכתך, התפרצויות זעם ובקצרה כנוטה לסבול מקווים של דכאון וחרדה. כמו כן בתחום המיני קיים סטנדרט התנהגותי שאינו לרוחך. בגדול אתה מתאר תהליך של התרחקות רגשית ומינית ממנה שכן האופן בו אתה חווה את אישיותה של בת זוגתך הקבועה ואת היחסים בינכם אינו נעים ומצביע על הסתייגות עמוקה מבחינתך. חברתך הקבוע היא אדם אחראי ומתפקד אך העולם הרגשי אינו חם ועמוס כעס ומרמור. פירושו אווירה זוגית הורית ומשפחתית שאינה נעימה. המאהבת הצעירה בשל היותה חסרת גבולות וחסרת ארגון פנימי מאפשרת התפרצות מינית ייצרית שכן אין לה מעצורים וברקסים במירב תחומי החיים ולפיכך היא טובה כרגע למיטה ולא בדיוק ליחסים יציבים. נראה שאתה נמצא בין הפטיש והסדן, זו לא מתאימה וזו עוד פחות, והשאלה הגדולה היא מה יש בך שאתה "מצליח" לעשות בחירות שלא מיטיבות איתך בגדול. מתוך התיאור לא טוב לך עם אף אחת מהן ועל מנת לדעת להתחבר נכונה לבת זוג המיועדת לטווח הארוך נדמה לי שכדאי לעשות בדק בית פנימי ולהתחיל את החיפוש בתוך עצמך. עובדת הלחץ החברתי היא עניין יחסי ולבטח לא צריך להכתיב לך כרגע בחירת חיים לא מתאימה. הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי "לנקות" את נקודות השקפתך ומבטך על עמצך ועל הנשים בחייך. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני בת 41. חברי מבוגר ממני ב12 שנה. יש לו 3 ילדים ולי אחת. אני אוהבת אותו, וכשאנחנו ביחד טוב לנו מאוד ולדבריו זה הדדי. לפני 3 חודשים ניפרדתי ממנו על רקע חוסר נכונותו להתקדם בקשר דהיינו לגור איתי , להפגיש אותי עם ילדיו (פגשתי בהם רק םעם אחת לםני כ10 חודשים) וכו. חזרתי אליו לאחר כחודשיים עקב בקשות ותחנונים רבים מצידו על כך שהבין שאני האישה של חייו וכ"ו. אולם לפני שבוע גיליתי כי הוא נימצא בקשר עם אישה אחרת. לדבריו רק קשר טלפוני(אני לא ממש מאמינה לכך), על רקע הפחד שלו שאעזוב אותו בסוף. שוב הוא רוצה שננסה מתנצל ומבטיח שלא יחזור על עצמו. אני עדיין אוהבת אותו אולם לא בוטחת בו, ואף לא בטוחה שלא ממשיך את הקשר ההוא. מה דעתך האם יש לקשר סיכוי. ואם כן באיזה תנאים? או שעדיף כבר לוותר בברכה לי

לי היקרה, הרושם הוא שנקלעתם למשבר הדדי של חוסר אמון, את אינך מאמינה לו כי היה ואולי עודנו בקשר כלשהו עם אחרת והוא אינו מאמין בך שתמשיכי להיות מעוניינת בקשר איתו בשל הפקפוק שהבעת. הקיצור יש כאן "משחק פינג פונג" בעל פוטנציאל לקלקל את מה שיש ולפיכך אם את אוהבת אותו ובגדול רואה בו פוטנציאל לזוגיות ארוכת טווח הייתי ממליצה שתפנו לכמה שיחות ייעוץ על מנת להגיע "לחוזה" יחסים מוסכם על שניכם הכולל התייחסות לנושאים כמו צורת המגורים, קשר עם בני משפחה, בלעדיות רגשית וכל נושא אחר אודותיו קיימת בינכם אי הסכמה. נדמה לי שבשלב הנוכחי יש ליישר תחילה את ההדורים ולפתור את הקונפליקט שרק הלך והסתבך לפני שיהיה ניתן להמשיך הלאה. כל טוב, אילנה.

שלום אילנה בהמשך לתגובתך למאי (לא מאושרת) , את כותבת שסקס הוא לא הדבר החשוב ביותר ביחסים , כשזה אכן נכון, וכן את מוסיפה בסוף תגובתך "חשוב מאוד שלא תעשי דברים שהם בניגוד לערכייך, לטובתך האישית ולרגשותייך העמוקים". שאלתי היא, מה עושה זוג שבנושא הסקס הפערים הם כל כך גדולים, האשה לעולם לא יזמה ולא גילתה פתיחות לשום חידוש (הלכה עם ערכיה/רגשותיה), כל ניסיון להזרים מעט גיוון לעולם הסקס שלנו נידחה מידית. הבעיה הגדולה היא שאני תמיד התפשרתי. כיום ניתן לומר שאין לנו סקס ביחסיים (תדירות של פעם בחודש או יותר לכרבע שעה, ללא שום משחק מקדים כיוון והיא לא מוכנה). כיום לאחר 12 שנות נישואין אני מוצא עצמי חושב על הנושא יותר ויותר, ואני חש רצון לממש חלק מהפנטזיות עם אישתי, אך איני יודע איך לעלות נושא זה כיוון והכל "אסור" מבחינתה. גם אם נלך לטיפול אינני מאמין שניתן יהיה לשנות הרבה בגישה שלה. ברצוני לציין שאיני רוצה שהיא תתנסה בדברים שהיא לא אוהבת כיוון והיא רוצה לספק אותי. אני רוצה שזה יגיע ממנה.

אילן היקר, אני יוצאת מתוך הנחה שאתה בעלה של מאי ומקבלת בברכה את העובדה שמצאת לנכון להציג את הצד שלך, שזה מאוד חשוב, וכמו כן ששניכם מוצאים בפורום במה נאותה לשוחח האחד עם השני. אשמח אם רבים ילכו בעקבותיכם. עמדתך חשובה מאוד ובהחלט מומלץ שהאישה תגמיש את התנהגותה האירוטית על מנת לקרב את הערכים והעמדות בינה לבין בעלה. לכך בדיוק מיועד טיפול מיני לאישה. אני מבינה שאינך מאמין ביכולת אשתך להשתנות ולהתגמש אך יש להניח שטיפול מיני - פסיכולוגי הולם עשוי לחולל שינוי מעמיק ומרחיק לכת , זאת בהנחה שאשתך תסכים לקחת בו חלק עם מוטיבציה גבוהה ולאורך פרק הזמן שיידרש לכך. לעיתים קרובות לגבי נשים בעלות עכבות מיניות מיישמים טיפול מיני זוגי עם הבעל כחלק מן הטיפול לפתיחות עבור האישה.חשוב להדגיש שכל ההתנסויות והתירגולת בטיפול מיני נעשים ע"י בני הזוג, או האישה, בפרטיות הבית וללא נוכחות המטפל. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום אילנה אני בת 33 נשואה כמעט 9 שנים ולפני כן היינו בזוגיות 3 שנים וגם גרנו ביחד תקופה. יש לנו 2 ילדים ועוד אחד בדרך. לפניו לא היה לי אף אחד רציני, והוא הראשון שלי מבחינה מינית. לאורך התקופה ובעיקר בזמן האחרון הוא מתלונן שאני לא יוזמת מבחינה מינית, שאני לא יוזמת צורות שונות של סקס (כמו אוראלי ואנלי- אני לא נהנית מזה ומרגישה קצת מושפלת), הוא טוען שאני צריכה לעבור טיפול- אולי זה נכון. מה דעתך? למען האמת בכל תקופת הקשר ביננו לא הייתי מאושרת, ותמיד היתה עננה מעל ראשי שהוא "ימצא משהי אחרת", כי הוא "בעל נסיון" רב עם נשים. הוא כל הזמן מדבר על זה שהוא רוצה להתנסות עם עוד נשים, והוא רק צריך את הסכמתי, אני לא מסוגלת להסכים. הוא אפילו יזם פגישה מינית עם עוד זוג חברים- זרמתי, אבל לא הייתי מסוגלת ל"לכת עד הסוף" עם משהו אחר, הוא שאל את רשותי וגם אני לא הסכמתי. אתמול היתה ביננו שיחה והוא טען שהוא אוהב אותי כ"בת משפחה שלו" והוא רוצה להמשיך להיות איתי כל החיים, נעלבתי כי אני רוצה שיאהב אותי כמו אישה. יכול להיות שבגלל ההרומונים של ההריון אני רגישה יותר- אבל אני כל הזמן בוכה. תעזרי לי, מה אני צריכה לעשות?

מאי היקרה, סקס הוא דבר חשוב ליחסים זוגיים אך איש לא קבע שהוא הדבר החשוב ביותר ליחסים של זוגיות טובה מחוייבות הדדית ואינטימיות. בתחום המיני ייתכן שיש מקום לאחר ההריון ולאחר תקופת ההנקה שתעברי טיפול פסיכוסקסולוגי אשר ירחיב את העניין המיני שלך ואת נכונותך לחוות חוויות מיניות מגוונות, אך ורק במסגרת הקשר הזוגי שלך. אחד התנאים למסגרת הנישואים הינו מחוייבות ובלעדיות מינית, ושבירתו של תנאי זה מפרקת את התא הזוגי. לא שאין אנשים הפורצים את הגדר אך מניסיוני המקצועי קבלת החלטה זוגית מראש על כך שנישואים יהיו פתוחים ושיהיו התנסויות עם אנשים נוספים מוליכות בהמשך למועקות רגשיות, הסתבכויות ותהליכי ניכור, כעס ו"נקמה" רגשית. להערכתי המחיר של החלטה זוגית גלויה אודות נישואים פתוחים לא משתלמת בטווח הארוך. יש בינך ובין בעלך כמה נושאים בלתי פתורים, האחד הוא מידת החוויתיות המינית ביניכם שייתכן שיש מקום שעלייך להתפתח בה. מצד שני יש מקום לסגור את עניין המחוייבות והנאמנות הזוגית - מינית. ערעור הביטחון בכך יוצר חרדות נטישה אצלך והדבר בהחלט טבעי. אולי בגלל ההורמונים כרגע את יותר רגישה אך אין ספק שיש כאן בעיה המצריכה דיבור מעמיק ביניכם והגעה להסכמה ככל שניתן. יש מקום לפנות לטיפול זוגי, אם אתם רוצים כבר בשלב הנוכחי, כאשר לאחר הלידה יורחב הטיפול גם לטיפול מיני. חשוב מאוד שלא תעשי דברים שהם בניגוד לערכייך, לטובתך האישית ולרגשותייך העמוקים. כל טוב, אילנה.

היי אילנה תודה על התגובה. איפה אני יכולה לקבל טיפול כזה? האם הוא יחידני או זוגי?

שנינו בני 24, אחרי קשר של חצי שנה. הבעיה שלנו היא כזאת: היא יודעת מה היא רוצה מעצמה – למצוא את האחד (שמבחינתה אני כרגע בתפקיד הזה), לעבור לגור איתו, להתחתן איתו בטווח של 5 שנים, להקים בית ולעשות ילדים. לי לעומת זאת - אין מושג מה אני רוצה מעצמי! הניסיון המיני והזוגי שלי לא בשמיים ועד לפני שהכרתי אותה תמיד רציתי להיות בעוד מערכות יחסים ותמיד הרגשתי שיש לי עוד זמן להתנסות ולהבין מה אני מחפש. פשוט לא עברה לי אף פעם המחשבה - "איזה תכונות אני מחפש מאשתי לעתיד". אפילו לא החלטתי עם עצמי מה העמדה שלי לגבי יחסים פתוחים! כרגע אנחנו פרודים ושוקלים לחזור. העניין הוא שקשה לי מאוד לתפקד כשאני יודע שיש ממני איזשהו מערך ציפיות שלם, שאני לא מסוגל לממש כרגע ואלוהים רק יודע אם מתישהו בעתיד זה ישתנה. אני מאוד מפחד לפגוע בה ולקראת סוף הקשר בינינו זה הגיע למצב של איזשהו לחץ תמידי – הדבר הראשון שהייתי חושב עליו כשהייתי קם בבוקר. אני ממש, אבל ממש לא רוצה להגיע למצב שאנחנו חוזרים ועוד שנה אני צריך להודיע לה – "תקשיבי, אני לא מוכן להתחייבות כרגע, אני הולך לחפש את עצמי בחיי הרווקות". ניסיתי לדבר איתה על יחסים פתוחים או על חילופי זוגות אבל היא לא מוכנה לשקול את זה אפילו. אני יודע שאני ממש אוהב אותה ולא רוצה לוותר עליה בכזאת קלות.. כל יום שעובר אני מפחד שעד שאני אבין מה לעזאזל אני רוצה היא כבר תמשיך הלאה.. השאלה שלי היא מה היית ממליצה לעשות במצב כזה? האם יש טעם להילחם על מערכת יחסים כזאת ולקוות שעם הזמן אני אבין שאני גם רוצה להתמסד? או שאולי היא תחליט (מה שלא נראה לי הולך לקרות) שאין לאן למהר וכדאי להתנסות כמה שאפשר לפני שבוחרים את האדם שאתה הולך לבלות איתו את כל החיים?

יוגב שלום, לפנינו שתי בעיות שאחת מזינה את השנייה. 1. אתה עוד לא סגור על עצמך, לא ממש מגובש ברצונות , בשאיפות, בכיוון הכללי ולא מרגיש בשל, שזה בהחלט סביר, לקבלת מחויבות בתחום הזוגי. ביחס לגילך הצעיר מצב חוסר הגיבוש הפנימי אופייני להרבה צעירים שלוקחים להם את הזמן "לזרום" עם החיים בקצב שלהם ולגלות מה הם בעצם רוצים. אם אתה חש מבולבל מידי בחיפוש העצמי אפשר לפנות לייעוץ פסיכולוגי העשוי לסייע בגיבוש הזהות העצמית. 2. בת זוגך לעומתך מגובשת ונחרצת וכבר יודעת לסמן את המטרה , את הבחירה ואת התזמון. מבחינתה זה נכון ומתאים, מבחינתך זה לחץ ועומס בלתי נסבלים. נחרצותה מעמידה אותך בפינה ולכן השאלה היא איזה מקום יש לאהבה "לזרום" בו ולפרוח כשהאחד נמצא בפינה ואין לו את החירות לבצע את בחירותיו בעצמו. כרגע יש אהבה יחד עם זאת אתה לחוץ ולא ממש "נושם" בקשר. קשה לקבל עבורך את הבחירה, להישאר או ללכת,שכן החלטה מסוג זה מהווה תהליך של גילוי האדם את עצמו. אבל ברור שהפערים ביניכם כרגע לא סבירים. אין כאן עניין שאחד הוא הצודק יותר מהזולת אלא כל אחד מכם בעל קצב שונה של גיבוש עצמי ומה שנכון ומתאים לאחד אינו נכון ומתאים לשני. כל טוב, אילנה.

שלום אילנה אני נשואה כבר קרוב ל 4 שנים שהכרתי את בעלי היה הכל קסום כולל יחסי המין, מהרגע שהתארסתי איתו ועד עכשיו הכל נהיה גרוע יותר: בלי קסם, בלי אהבה, בלי רומנטיקה... הכל אפרורי יבש ועצוב אנו חיים באותה דירה אבל בנפרד בעולמנו. מה שהיה הכל ביחד בחברות נהיה לבד ולחוד באירוסין ובחיים המשותפיים, אפילו הסקס אינו כייף כמו שהיה אני רוצה שהוא יגמור וילך לשון, עכשיו אפילו גם זה אינו. אנו הולכים כל אחד לשון בזמן שלו יותר נכון אני הולכת ב 22:00 והוא הולך ב 3:00 כל לילה איך אפשר לפתור זאת? נ.ב הוא אינו מבין מה הבעיה, כי יש לו פיגור שכלי קל וזה עוד יותר מתסכל. אני רוצה ילד ממנו,אז הוא אומר אם את רוצה ילד תלכי לבנק הזרע. איך להסביר שיכול להיות לו גם בעיות בתפקוד המיני מבלי לפגוע בו?

סיוון שלום, התמונה שאת מציינת היא מורכבת מכדי שאוכל לענות עליה מבלי להכיר את שניכם. לא ברור מה מקומו של הפיגור השכלי של בעלך בחיי היום יום ובאיזה מידה הדבר משפיע כיום ובעבר על היחסים. ייתכן שבעלך מפנה אותך לבנק הזרע מתוך כוונה טובה, כי ייתכן שאינו רוצה מטען גנטי כשלו אצל ילד משותף. האם ייתכן שסירובו להביא ילד משלו, בעוד את רוצה להרות מזרעו, מביא לו לירידה בחשק או בפקוד המיני? לאור מורכבות הנושא הייתי מפנה אתכם לטיפול זוגי ומיני. האם ייתכן שמגיע לכם סל שירותי רווחה וטיפול בתוקף העובדה שבעלך שייך לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים? אפשר לפנות לטיפול בשירותי הרווחה, אפשר לפנות לפסיכולוג הקופה אלייה אתם שייכים או במסגרת סל השירותים, אם אתם זכאים לטיפול. בשל המצב הדכאוני שלך או של שניכם יתכן ויהיה מקום גם להתערבות רפואית, מהרו וגשו לקבלת הטיפול ההולם. כל טוב, אילנה.

היי, אני בחורה שיש לה מעט חברות ולא מבלה כמעט ולא יוצאת...והאמת?גם לא אוהבת את זה כל כך, חוץ מזה אני גם לא ממש בחורה אסרטיבית וכריזמתית והדימוי העצמי שלי לא בשמיים, אני פחדנית ולא מצליחה לשים את עצמי במקום ראשון. נכנסתי לקשר שנמשך חודש, הבחור חכם וטוב לב, הוא מבקש שאהיה יותר עצמאית עם דיעות משלי ורצונות משלי...אבל זה מאוד קשה לי...מה עוד שהוא לא מאוהב בי עדיין והוא שופע ציניות, הוא לא מפרגן לי יותר מידי וכשאני שואלת אותו למה הוא אומר שזה מי שהוא, אני מקבלת את זה ומבינה שאיני יכולה לשנות אף אחד ויש סיכוי גדול שגם אם זה הגנה או איך שלא ניראה את זה-הוא תמיד יהיה ציני, גם אם במידה ויתאהב בי. הבעיה היא שאני מתחילה לדמוע מעצב בחוסר שליטה, בייחוד בזמן הסקס כי אני מרגישה דחויה מאוד ולא נאהבת...מה עליי לעשות כדי שיתאהב בי?מה עליי לעשות כדי לפתח יותר אסרטיביות מבלי לאבד אותו?האם כדאי לי להשאר בקשר כזה בו הבחור ציני ולא מפרגן יותר מידי?

פונה יקרה, בעיקרון כדאי לנו להרגיש טוב עם עצמנו לא בשביל אף אחד ולא בכדי להיות אטרקטיביים למישהו אלא בראש ובראשונה כדי שיהיה לנו טוב עם עצמנו ונקבל ונאהב את מי שאנחנו. אי אפשר להיות מענה למשאלות של הזולת באופן מהותי ולאורך זמן. אפשר להתחשב בזולת, נעים להעניק לזולת, נעים ללכת לקראתו אך לאורך זמן אף אדם אינו יכול אלא להיות מי שהינו ואינו מסוגל לעצב את עצמו כתגובה למשאלות מי שמולו, הדבר גם אינו אפשרי בעצם. את מדווחת אודות עצמך על חוסר בטחון , הסתגרות והימנעות, אי הנאה מספקת בחברת בני אדם ותחושות עצב בשלב הנוכחי. כל המקבץ הזה מדבר על הלך רוח בגוון דיכאוני חרדתי והייתי מאוד ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי שיהיה לך יותר נעים וטוב להיות מי שאת ולממש את הפוטנציאלים הגלומים בך, גם אם בשלב זה אינך מאמינה בקיומם. לא כל בחור מחפש בחורה כריזמטית. הבחור שלידך מפגין ביקורתיות ואי קבלה כלפייך, אם היה רוצה בחורה תוססת וכריזמטית היה אמור לבחור במישהי אחרת. יש בחורים האוהבים בחורות שקטות, מופנמות וביישניות כי זה מה שהם זקוקים לו. כל אדם זקוק לבן זוג מסוג אחר. נדמה לי שהבחור שאיתך זקוק להעביר ביקורת על מי שעל ידו ואולי שווה שתגידי לו את זה. או שיקבל את מי שאת או שיחפש לפי רשימת המכולת שלו במקום אחר. באופן עקרוני אין לנו את הכפתורים להפעיל את רגש האהבה בזולת. מה גם שכרגע אתם במעגל קסמים, שהוא מבקר ושולל ואת עוד יותר מתכופפת ומנסה לרצות שזה ההפך מלהיות אסרטיבית. לא בטוח שהדינמיקה ביניכם כרגע מיטיבה לך. באופן פרדוקסלי יש אנשים שבוחרים כבני זוג את מי שהם טוענים שממש לא מתאים להם על מנת שיהיה להם מרחב לכעוס, לבקר, לשלול, לחוש עליונים ולנסות לעצב את מי שמולם. לא נחמד במיוחד להיות בן זוג של אדם מסוג זה משום שהדבר יוצר המון חיכוכים,מתיחות והגבלות. מקווה שתתבונני היטב לתוך מה שקורה איתכם ובפרט תדאגי לעצמך. כל טוב, אילנה.

שלום, רציתי לדעת האם ידוע מה אחוז הנשים המגיעות לאורגזמה מחדירה?

אושרת היקרה, שאלתך סבירה, תקינה ובהחלט לעניין. התשובה: בין שלושים לארבעים אחוז מהנשים המגיעות לאורגזמה מגיעות לכך באמצעות חדירה השאר מגיעות לכך באמצעות גירוי הדגדגן. חפשי מחקרים על כך באינטרנט. יש להביא בחשבון גם את כלל הנשים שאינן מגיעות לאורגזמה בכל דרך שהיא שמהווה כ20 אחוז מאוכלוסיית הנשים. כל טוב, אילנה.

בעלי הינו אנטיתזה לכל מה שנאמר על גברים שרק סקס בראש שלהם, חרמנים לא משנה מה קורה הם רוצים סקס. דווקא אני מכל נשות ישראל נפלתי על גבר שסוויץ היוזמה אצלו על OFF משום מה הוא מצפה שרק אני אזום ומגיב לטענותיי שהוא נהנה מהסקס ואוהב אותי וכו' ואכן שיש קירבה אכן יש התעוררות מינית מצדו אך הוא יכול שבועות וחודשים לא לקיים יחסי מין ואני לא אשמע אף תלונה על כך. כיוון של בגידה מצדו לא בא בחשבון אני משוכנעת שאין משהי נוספת לא ברור לי איך יוצא מצב שרק אני חושבת על מין וצריכה גם ליזום אותו. נתקלת בכזו תופעה?

הילה היקרה, השאלה העיקרית היא האם חוסר המוטיבציה של בעלך הופיע לאחר הנישואין או שהיה גם לפני כן. אם הבעיה הייתה קיימת גם לפני הנישואין עולה השאלה מדוע אז הסכמת לקבל את המצב כפי שהוא ולהינשא לחברך בעוד עכשיו אינך מקבלת זאת, כלומר יש לברר מהו השינוי שחל בך. אם יחסו של בעלך השתנה לאחר הנישואין הרי שעליו לבדוק את משמעות הנישואין עבורו בטיפול פסיכולוגי. כך או כך מומלץ לבדוק את פערי התשוקה והיוזמה ביניכם במסגרת טיפול סקסולוגי. כמו כן מומלץ שבעלך יעשה את בדיקת ההורמון הזכרי טסטסטורון כדי לברר האם יוזמתו הנמוכה היא תוצאה של רמת הורמון זכרי נמוכה. במידה וכן הדבר ניתן לאיזון ע"י זריקה חודשית. תופעה של גברים שאינם יוזמים מין או שמתעניינים במין בדרגה נמוכה בהחלט קיימת ולהערכתי מופיעה בכעד 20 אחוז מאוכלוסיית הגברים, כך שזו בהחלט לא תופעה חריגה. הקיצור לא כל הגברים רוצים סקס כל הזמן. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אני נשואה טרייה לפני כחצי שנה ואני כל פעם אומרת לעצמי מה היה יכול להיות אם לא הייתי נשארת. יש לי פחד פסיכולוגי שאף אחד לא יאהב אותי או לא ירצה אותי. שאני בוחנת את הדברים למבט לאחור אני חושבת שהייתי יכולה להתחתן אם כל אח שהיה שואל אותי. כי זאת הרגשה מדהימה שמישהו רוצה אותך בעולם הזה... אבל אחרי שכל האופוריה ירדה נשארנו זוג רבנו השלמנו אבל זה לא נראה שהשלמתי עם הדברים אני נורא רוצה ללכת ליעוץ זוגי ומבחינת תקציב אז יש לו תירוץ שלא זה הזמן... רק שיהיה מספיק... מבחינת היחסים האישיים הכרס שלו מגעילה אותי ומפריעה לי מאוד. בנוסף הוא חולה במחלת פיברומיאלגיה שאני לא יודעת כמה זה קשור אבל אני מרגישה שהוא מסיים מהר ואני לא נהנת. אף פעם לא הרגשתי את כל מה שמספרים עליו. כל פעם רציתי בגופי כאילו עוד. ואחרי כמה שניות זה נגמר... מה אני יכולה לעשות? אני מתחננת לאיזה שהיא תשובה בבקשה. אני עובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. אשמח אם תוכלי להחזיר לי תשובה... אני.

פונה יקרה, קיימת ככל הנראה בעיה מינית של קושי להגיע לאורזמה הקשורה או לקושי שלך האישי להגיע לאורגזמה או גם לנטייתו של בעלך לשפיכה מוקדמת. כך או כך יש לך רתיעה פיזית ממנו בשל הופעתו, ונדמה שיש לך רתיעה נפשית כללית ממנו ומהבחירה שלך בו. כך שמעבר לחוסר ההנאה המינית (איך אפשר ליהנות מגבר שנרתעים ממנו?) קיימת הדילמה שלך אודות הבחירה בבעלך. בחירתך בו נעשתה מתוך תחושה של ברירת מחדל, תחושת נחיתות אישית ותחושה עמוקה של היותך דחויה ולא רצויה. כיום בנישואים את משליכה תכונות אלה על בעלך. מין הוא דבר חשוב בחיים אך קודם לו חשובה בריאות הנפש ותחושת השלמות הפנימית. נדמה שאת מסוכסכת עם עצמך ביחס לנישואין והזוגיות , לפיכך מומלץ בראש ובראשונה לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי. את יכולה לפנות לפסיכולוג בקופ"ח החולים אליה את שייכת. תני לזה את העדיפות הראשונה במעלה למען השקט הנפשי שלך. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום לך אני בת 32 אם טרייה לילד בן חודשיים, יש בי מניות מאוד מאוד גבוהה וכל פעם שיזמתי מגע עם בן זוגי נדחתי כל פעם בתירוץ אחר.. תחילה חשבתי שהוא בוגד בי עד שיזמתי שיחה ואז הוא אמר לי שקשה לו להמשך אליי בגלל השינוי הפיזי שלי והוא יודע שזה זמני, אני לעומת זאת לקחתי את זה מאוד קשה מה עושים? איך מתגברים על תחושת ההשפלה והדחיה? זה גורם לי להתרחק ממנו וכל צעד שהוא עושה בראש עובר לי שלא עליי הוא חושב באקט עצמו האם זה תופעה שלאחר ההריון?

שי היקרה, יש גברים החווים בצורה קשה רגשית את תקופת ההריון והאמהות של נשותיהם, באופן שהם מאבדים את המשיכה המינית כלפי בת זוגם. הטענה שהדבר הוא בגלל השינוי החיצוני בלבד היא חלקית ושטחית אם כי זה מה שהגבר חש במודע. ברמה פנימית יותר קיימות כאן חרדות נטישה (העובדה שהאישה כרגע התרחקה ממנו והפכה לאם) וכללית מורכבויות ביחס לדמות האם. מבחינת האגו שלך את חווה דחייה אך הביני שבמובן מסויים הוא "קורבן" לרגשות לא מודעים של עצמו. אם אכפת לו מהמצב ומיחסיכם מומלץ שיפנה לטיפול פסיכולוגי להגברת המודעות העצמית ולהשתחררות ממורכבויות רגשיות. כל טוב, אילנה.

שלום אנו זוג (50,51) הייתה לנו זוגיות לא כל כך טובה בלשון המעטה וגם בעיות עם הבן הוסיפו לבעיות שהיו בלאו הכי ביניינו. כל הזמן היו לו תירוצים מדוע לא לקיים יחסי מין וכמובן שזה הביא למריבות. הוא קיבל אירוע לב קשה לפני שלוש שנים ובנוסף כיום בלוטת התריס עובדת אצלו פי ארבע מאשר אצל אדם נורמלי (400%) לאחרונה התברר לו כשאושפז בבית החולים . לאחרונה עזב את הבית בטענה שביני ובינו אין שום דבר כבר במשך שנים והוא רועה בשדות זרים. דיברתי עם רופא כלשהו טלפונית והוא אמר שבעייה של פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה לגרום להיפומאניה . האם זה יכול להסביר את התנהגותו שפתאום הוא מרגיש חשק מבחינה מינית ורוצה להוכיח לעצמו. בנישואים שלנו היו מריבות סביב הנושא הזה מפני שתמיד אמר שהוא עייף ואין לו כוח ותירוצים שונים ומשונים. אביו בגד רבות באמו. יש לציין שאני אשה נאה מאוד ונחמדה , אך הגענו למצב אבסורדי שאין חיי מין ואני לתומי חשבתי שזה בגלל שאין לו כוח גברא והוא כל הזמן שזה מסוכן שיקח תרופות לחיזוק כוח הגברא, הוא לקח פעמים ספורות מאוד וטען שאירוע הלב נגרם כתוצאה מהתרופות שלקח. אני עוד מחכה שיחזור הבייתה . הוא אמר שהוא רוצה להתגרש ואני חושבת שהוא לא יציב בגלל הבלוטה שלו. אינו עובד וכל הזמן משוטט ומחפש נשים. בתודה רחל

רחל היקרה, העובדה שבלוטת התריס אינה מאוזנת מסוכנת לבריאות ויש להניח שבעלך ורופאיו עסוקים באיזונה של הבלוטה למען בריאותו הכללית. נדמה מתוך היסטוריית היחסים המורכבת שלא הייתה הרבה משיכה ותשוקה זה לזו ועל רקע זה כנראה, ואולי גם על רקע היעדר אהבה מספקת נעשה חיפוש מחוץ למסגרת ע"י בעלך. מאחר וכרגע בעלך אינו גר בבית לא ברור מה שאלתך. האם את מחפשת דרכים לתקשר איתו ולנסות לשכנעו לחזור הביתה? הרושם הוא שהדבר יצריך קודם כל רצון ובחירה מהצד שלו , מצב שעליו אין לנו נתונים כרגע, ולאחר מכן מעורבות של יועץ מיני וטיפול זוגי. הקוראים מוזמנים להגיב על המכתב. כל טוב, אילנה.

שלום, יש לי בעיה בתפקוד המיני שאני גומר כדקה לכל היותר לאחר חדירה. יש לציין שכרגע אין לי בת זוג לעבוד איתה על זה בטיפול סקסולוגי אלא לבד. כשהייתה בת זוג זה נורא הפריע ותסכל אותי ואותה כל פעם מחדש... קראתי כאן בפורום שיש תרופות נגד דכאון וכל מני כאלה שמעכבים את הגמירה ואת הרפלקס אך מנגד הן מורידות את החשק המיני וחייבים לקחת את הכדורים כל יום ... זה קצת מתסכל לחיות על כדורים ואני לא רוצה שהחשק המיני שלי ירד, אני מעוניין בטיפול ארוך או קצר ככל שיהיה על מנת לפתור את הבעיה ללא כדורים קבועים לכל החיים, השאלה היא אם זה אפשרי . תודה לעונים.

טל היקר, יש שתי דרכים לעיכוב שפיכה מהירה: 1. טיפול סקסולוגי התנהגותי בו הגבר לומד לזהות את נקודת האל חזור (הנקודה שממנה ואילך אין לעצור את השפיכה) ולעצור בה. טיפול זה נעשה בצורה זוגית יחד עם בת זוג. בהיעדר בת זוג המשתפת איתך פעולה בטיפול האופציה היחידה הינה שימוש במרפאת סרוגייט , עלויות הטיפול מאוד גבוהות, מגיעות לכמה עשרות אלפים ואתה יכול להתעניין במרפאה. יש אפשרות שתחכה להופעת בת זוג קבועה בחייך ואיתה תעשה את הטיפול הסקסולוגי הקונבנציולי. 2. כפי שציינת לקיחת תרופות SSRI או SNRI המעכבות שפיכה. ניתן להתייעץ עם הפסיכיאטר אודות אחת התרופות מאותן משפחות המעכבות שפיכה אך פוגעות יחסית מעט בתשוקה המינית. עדיף אולי לפנות למרפאה לטיפול מיני בגברים לאורולוג הסקסולוג המטפל ולדון איתו בתרופה המתאימה. אפשר להשתמש בתרופות עד שתמצא אותה בז זוג קבועה איתה תלך לטיפול הסקסולוגי. כבונוס אתה יכול להרוויח גם רוגע נפשי ומצב רוח טוב. כל טוב, אילנה.

שלום, בת 26 מאוננת מדי פעם רציתי לשאול האם יש קשר לתכיפות במתן שתן ושתן בכמות מעטה כל פעם לאחר אוננות? חוצמזה האם לאוננות אישה יש השלכות שליליות על בריאותה? תודה

גלית היקרה, ראשית האוננות הן של אשה והן של גבר אינם פוגמים בבריאות לא הפיזית ולא הנפשית והם צורה נאותה ומקובלת של השגת פורקן מיני ותחושה נפשית וגופנית חיובית. כל האמור לעיל הוא נכון בתנאי שיש נינוחות כלפי האוננות הנעשית מתוך רוגע נפשי וטבעיות. במידה ויש רגשות שליליים כגון אשמה, מתח או בושה הרי שרגשות שליליים אלה עשויים להוליך למתח רגשי לא רצוי במקום לתחושה הרצויה של פורקן והנאה. על פניו לא אמור להיות קשר בין אוננות והשתנה אלא אם כן מתקיימים שני תנאים לא רצויים: 1. האוננות יוצרת מתח בשל פחד, בושה או אשמה ואז ההשתנה התכופה מצביעה על מתח. 2. האוננות נעשתה בטכניקה לא נכונה של שפשוף יתר ללא חומר סיכה כך שנוצר גירוי לא נעים באיזור השופכה או השפתיים הקטנות והוא היוצר את הדחף להשתנה תכופה. כל טוב, אילנה.

שלום, אני נשואה טרייה, אוהבת את בעלי הכי בעולם, הוא החבר הכי טוב שלי רק שהסקס לא מדהים זה לא שאני לא חושקת בו, אני הכי אוהבת שהוא מחבק ומנשק אותי ואנחנו מתכרבלים אבל לא רוצה מעבר לזה. האם זה הגיוני? אנחנו כמעט שנתיים ביחד. לפניו הייתי מאד פעילה מינית, היו לי לא מעט בני זוג ותמיד הרגשתי איזה תשוקה מבפנים והרבה פעמים אני גם יזמתי את הסקס. זה לא קורה לי עם בעלי. אני לא יוזמת, לא מרגישה חשק לסקס, כשזה קורה, נדמה שהראש שלי במקום אחר ואני רק מחכה שזה יגמר אני לא נהנית, לא רטובה ואפילו לרוב גם כואב לי. גם כשהוא יורד לי אני מתנגדת (ואף פעם לא היתה לי בעיה עם זה) הוא מתוסכל מזה ובצדק. בגלל שאין לי חשק אני גם לא מקדישה לו את ההנאה שמגיעה לו. הוא מוכן לעשות כל דבר בשבילי, מתחנן שאסביר לו ואדריך אותו ואני רק חושבת "אין לי כח לזה, רק שיגמר". הוא מבחינתו שנעשה סקס כל יום כל היום, אני רק מחבקת אותו וכבר עומד לו לפעמים אנחנו משתמשים בחומרי סיכה ומוסיפים ויברטור לעניין אך גם אז אני לא גומרת אני פשוט לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב? אני מאמינה שהכל בראש, אבל מאיפה מתחילים ואיך? תודה

ש היקרה, את מדווחת על חוסר תשוקה מינית כלפיי בעלך אותו את אוהבת, וכתוצאה מכך על תופעות של רתיעה מינית והיעדר תגובה מינית נאותה (התרטבות, אורגזמה). הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות, מודעות ובלתי מודעות. אין אני מטילה ספק כלל באהבתך לבעלך, אלא שלרוע המזל של שניכם מתבטא כרגע היבט של התנגדות מינית מצידך ביחסים. על מנת לברר את התופעה , שהינה אחת התופעות היותר מורכבות בטיפול, יש לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי כלומר טיפול אצל פסיכולוג קליני המתמחה בבעיות של תשוקה מינית. אגב אחת הסיבות לכך לעומת בני זוג קודמים שלך עשויה להיות העובדה שנישאת לבעלך. יש נשים שאקט הנישואין מפעיל אצלן סוג של "תוכנה פנימית" המביאה לשיבוש התשוקה המינית. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום, זה כמה חודשים שלאישתי אין חשק מיני, אנו נשואים 22 שנים....הכל היה סביר ואפילו טוב עד לתקופה האחרונה. מה עושים? הענין גורם למתחים בינינו. תודה מראש אורי

אורי היקר, הטוב ביותר הוא לשוחח עם אשתך על המצב, האפשרויות להסבר הן רבות: 1. התקרבות לגיל מעבר 2. שינוי במצב המשפחתי (לדוגמא: עזיבת ילדים את הבית) 3. מצב מתח, דיכאון או חרדה המתבטא בחוסר תשוקה מינית 4. מתחים זוגיים שלא טופלו ולא צפו על פני השטח ולפיכך גם לא נפתרו. 5. שינויים בדימוי הגופני של אחד מכם או של כל אחד מכם בנפרד. הקיצור האפשרויות רבות וכדי לדעת יותר אודות אשתך עלייך פשוט לשוחח איתה או לפנות איתה ביחד לייעוץ זוגי. כל טוב, אילנה.

שלום ד'ר אילנה ארד לוין, יש לי שאלה אליך אני נמצא בזוגיות כבר משהו כמו 5 שנים. בשנה אחרונה היא תמיד אומרת שהיא עייפה ו לא היה לנו סקס שנה. היא תמיד מחפשת סיבות למריבות. לא משנה מה אפילו כל דבר קטן. למשל כמו אתמול "אני נסעתי לתל אביב לעשות זריקה אפדורלית אם חבר שלי כי היא לא יכלה לנסוע איתי. הוא ישב איתי שם 3 שעות ובסיום הוא ביקש ממני לנסוע איתו אלו סתם לשתות כוס קפה. אז נסעתי והגתי הביתה באיחור של שעה וחצי בערך. ואז הכל התחיל שאני לא מתחשב שאני נוסע לחבר שלי וכו..... איך שאמרתי אין לנו גם שום מניות. האם זה סימן שהיגיע הזמן לקום וללכת ?

אולג היקר, נראה שלא טוב לך במערכת הזוגית הקיימת ובו בזמן אינך מבין בדיוק לא את הסיבות להיעדר הסקס במשך שנה ולא את הסיבות להתפרצויות הכעס התכופות של בת זוגך. האם יש אפשרות שבת זוגך מאוכזבת או כועסת עלייך ואתה אינך קורא נכון את המפה? האם היא חזרה ואמרה לך דברים ואתה לא בדיוק שמת לב אליהם? לפני שמחליטים לקום ולעזוב יש לברר ראשית את הסיבות החיוביות להמשך הקשר וכן להבהיר ביניכם עד כמה שניתן את הסיבות לחוסר שביעות הרצון ולבדוק האם יש אפשרות לתקן את המצב. חשוב לברר באיזו מידה התנהגותה של בת זוגך היא תגובה להתנהגויות שלך שאולי אינך מודע אליהם. אפשרות נוספת היא שארע אירוע משמעותי בחייה שהשפיע עליה באופן שלילי ואולי אינך מודע מספיק למצב הזה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

ש לי שתי בנות. ויש לי בעיה עם בעלי. הוא לא יודע להתווכח איתי. בכל פעם שאנו מתווכחים ואני עונה לו בצורה אסרטיבית הוא משתמש במילות גנאי כגון: טפשה, מפגרת מטומטמת. אני מאוד נעלבת ולעיתים מחזירה לו אולם זה מדרדר את הויכוח עוד יותר והוא מחריף את מילותיו. לפני לידת בתי הדבר היה כך אך לא הבלגתי אלא החזרתי לו במילים לא יפות ואחרי סיום הויכוח חזרנו לתפקד כרגיל. אולם מאז שנולדה הבת הדבר מאוד מאוד מפריע לי ואני נוצרת את לשוני כדי לנסות לקיים תרבות דיבור נאותה בנוכחותה. אני מאוד נפגעת מזה כי כיום אני לא משתמשת כלפיו במילים כאלה והוא כן. זה ממש גורם לי לשנוא אותו. אם אין ויכוחים בינינו אז אנחנו יכולים להסתדר מצוין. הבעיה מתחילה כאשר הוא לא מסוגל לנהל ויכוח וישר מתחיל עם מילות הגנאי. הוא לא מוכן ללכת לייעוץ מסיבה כלכלית. מה לעשות? האם זו סיבה מספיק טובה בכדי להתגרש?

שני היקרה, אין ספק שאחד ההיבטים החשובים להצלחת מערכת יחסים זוגית היא היכולת ל"דעת איך לריב". מאחר ומחלוקת וקונפליקטים בין בני זוג הם בלתי נמנעים הרי שהידע כיצד לנהוג במצב כזה הוא חשוב מאוד. אם בעלך מסרב לקבל הדרכה או סיוע מקצועי, יש מקום לשקול לקיחת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה שבין יתר פעילותם המבורכת הם מנמיכים את הכעס בצורה משמעותית ומפחיתים באופן משמעותי התפרצויות כעס לסוגיהן וכך קל יותר "לשמור על הפה". דוני עם בעלך באופציה הזו. באשר לשאלה מהי סיבה טובה להתגרש, התשובה היחידה היא מידת הסבל והמצוקה שבהשארות בזוגיות במצבה הבלתי משתנה לעומת היתרונות והחסרונות שבחד משפחתיות. שיהיה בהצלחה, אילנה.

חברה שלי בת זוגי מיזה שנה מצבה שהיא משותקת ברגליים ופגועה בידיים וגם לו רואה טוב שלא לומר גרוע אני מאוד אוהב אותה ביגלל האופי והחום האנושי שיש לה כך יש בעיה שממש מכלכלת אני רוצה מאוד ליהיות אתה כול החיים להביא אתה ילדים כך היא לא רוצה ילדים כי זה מסכן אתה ואני לא רוצה לסכן אתה היא מאוד יקרה לי ואהובה ואני לא רוצה שיקרה לה משהו רע וביגלל זה אני ממש ניקרע מיפנים בין האהבה שלי לחברה לבין הרצון שלי לילדים מה אני אמור לעשות אני בן 36 ויש בי רצון גדול לילדים כך איתה זה מסוכן בישבילה וזה לא בה בחשבון זה אומר ביבחנתי לוותר על ילדים בישביל האהבה שלי או לוותר על האהבה שלי בישביל ילדים ולחפש אשה אחרת אף על פי הקושי מה אני אמור לעשות

אביתר היקר, יש נשים המנועות להיכנס להריון בגלל סיבות בריאותיות שונות. במקרים אלה קיימות שתי אופציות לבני הזוג. 1.שימוש בפונדקאות - נדמה לי שהחוק כבר אושר בארץ, ואז ביצית של בת זוגך מופרית בזרע שלך ומושתלת ברחמה של אשה אשר תישא את ההיריון עד ללידה. יש לפנות לוועדות המתאימות במשרד הבריאות או דרך קופ"ח אליה אתם שייכים. 2.אימוץ - במידה והוא לא מאושר בארץ אפשר לאמץ בחו"ל אלה שאז העלות היא יקרה. ניתן לפנות לאתרי האימוץ באינטרנט. 3. יש אפשרות מורכבת רגשית להביא ילד שיהיה שלך ושל אישה אחרת, לא בת זוגך הנוכחית. ישנם אתרים בהם נשים מחפשות בן זוג כנותן זרע להבאת ילד משותף וזאת לאחר חתימת הסכם משפטי הכולל הסדרי ראייה ותשלום מזונות. במצב זה הילד לא יהיה שלך ושל בת זוגך הנוכחית אך יהי לך ילד. כמובן שהמורכבות הרגשית דורשת התעמקות ובירור רגשי מקדים ע"י פסיכולוג או עובדת סוציאלית המומחית לעניין. שיהיה בהצלחה, אילנה.