פורום זוגיות, פרידה וילדים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - יחסי הורים ילדים וזוגיות
זוגיות טובה היא משאלת לב של מרביתנו, אלא שבמציאות היא מחייבת התמודדות עם נושאים רבים ומגוונים העלולים ליצור קונפליקטים, נתקים בתקשורת ותסכולים רבים, הן כלפי בן הזוג, והן כלפי הרגשות הלא צפויים ולא בהכרח רצויים הצצים בתוכנו. זוגיות מחייבת מודעות למגוון היחסים עם הסובב, כגון: הורים, ילדים, דרישות חברתיות ובעיקר ציפיותנו מעצמנו ומבן זוגנו. זהו הפרויקט המרכזי בחיינו, המקור לאושר ולסבל ולכל הרצף שביניהם, כאשר מטרת הפורום לתת כלים ותובנות להגברת ההרמוניה והסיפוק. לעתים, עם כישלון כל האופציות האחרות, הפרידה היא הדרך המועדפת לשיפור חיי כל המעורבים, אלא שלהיפרד צריך לדעת אולי יותר מכל. פרידה נכונה, חכמה ומאוזנת רגשית, ככל שניתן במצב משבר זה, יוצרת תשתית נכונה לכל ההתחלות החדשות שבהמשך.
1596 הודעות
1580 תשובות מומחה

מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים

שלום ... אני מעוניינת לקבל הסבר לגבי איך עובדת שיטת הימים הבטוחים למניעת היריון... והאם הביוץ מתבצע רק ביום אחד בחודש?

19/03/2010 | 19:37 | מאת: אילנה ארד לוין

מאיה היקרה, נא לפנות לגניקולוגיות באתר או לפורום גלולות ואמצעי מניעה בלינק: http://www.doctors.co.il/forum-3295 כל טוב, אילנה.

14/03/2010 | 07:58 | מאת: יעל

שלום הכרתי משהוא דרך חברים שבהתחלה הרגשתי שהוא מעונין רק בסקס היות ואני יותר שמרנית לא הסכמתי ונשארנו ידידים במשך יותר משנה כאשר רוב הטלפונים נעשים על ידו בערך אחת לחודש. חיבת לצין שמשיכה היתה תמיד. לאחר כשנה הוא החליט לדבר בצורה יותר חופשית הסביר שחשוב לא מאוד לא לפגוע בי ושחבל שאנחנו לא מנסים ויכול להיות לנו מאוד טוב ביחד. איך שהוא הקשר זרם והגענו למיטה בהתחלה רצה שנשכב ללא קונדום אבל לא הסכמתי והוא שם. הסקס היה נפלא אך לקראת הסוף הוא הוריד את הקונדום ללא ידיעתי ומאז אני מאוד פגועה אמרתי לו מפורשות שלא עושים דבר כזה והוא לא יכול להחליט בשבילי אך עדין רע לי ומפחיד לי שלא נדבקתי ממנו במשהוא האם זה סימן לכדאי לנתק את הקשר איתו הרי הוא מעל באמון שלי בו כבר בפעם הראשונה? תודה יעל

19/03/2010 | 19:36 | מאת: אילנה ארד לוין

יעל היקרה, אין ספק שהסרה מכוונת של הקונדום בעת האקט המיני אחרי שסוכם על כך זו הפרה בוטה של האמון וחוסר אכפתיות ולפיכך יש להתייחס לכך בהתאם. גבר שהסכים לשים קונדום לקח על עצמו אחריות והפרתה היא חמורה שכן ללא ספק נעשתה כאן מניפולציה הולכת שולל ורמיה כלפי בת הזוג. יש כאן חוסר אכפתיות עמוק לגבי אפשרות של הריון או העברת מחלות. נהגי בהתאם, כל טוב, אילנה.

11/03/2010 | 21:40 | מאת: תומר

יש לי חבר כבר הרבה שנים, החבר הכי טוב לי וידידה שלי שגם איתה אני בקשר הרבה מאוד שנים לפני חצי שנה הכרתי בניהם, סתם ללא שום מטרה.. הם התחילו בקשר לא מחייב והיום הם יחד כבר 4 חודשים הבעיה היא שאני לא יודע אם יש סיבה שאדאג לידידה שלי החבר שלי, בן 29, עם קצת בעיות מחוייבות לפני 3 שנים הוא יצא עם מישהי למשך שנה הוא נפרד ממנה כי היה לו קשה להתמודד בקשר עד לא מזמן הוא תמיד היה מדבר עליה למרות שהיא רצתה לחזור אליו- הוא לא רצה אבל תמיד הוא אמר שהיא האישה שלו וכשהוא יפתור את הבעיות הוא יהיה איתה הוא ניסה להכנס לקשרים אחרים אבל סיים אותם אחרי שבוע מקסימום חודש. עכשיו הוא עם הידידה שלי, כבר 4 חודשים הוא אומר שמאז האקסית היא האישה היחידה שהוא הצליח להתקרב אליה האקסית עדיין יושבת לו בראש (אני לא יודע אם זה יושבת לו בראש, אני חושב שהוא יותר נשען על המשהו הטוב והבטוח שהיה לו בעבר) הוא מנסה להכנס לקשר שיש לו עכשיו עם הידידה שלי ומנסה לגלות רצינות כשהוא הכיר אותה הוא מאוד התלהב והיה מאוד מבולבל עם עצמו האם יכול להיות שהוא פשוט ישאר בקשר הנוכחי וישתחרר מהאקסית? האם הוא לא מתאמץ לשווא? הידידה שלי מודעת לעיניין עם האקסית וזה דיי מציק לה (בצדק) אבל שניהם אומרים שמה שיש בניהם הוא הרבה יותר מקשר רגיל אני לא רוצה שהידידה שלי תפגע אבל אני גם לא יודע אם אני מספיק מבין בשביל לחשוש מזה סך הכל הוא 3 שנים לא היה בקשר, כל מי שרצה להכנס איתו לקשר מעבר לסטוצים, הוא לא רצה.. ואם כן, הוא סיים את זה מהר. עכשיו הוא פשוט שם. הם מתקדמים בקשר, הוא ישכח מהאקסית? אני אוכל לראות אותם מאושרים מבלי שגורם שלישי יפריע להם? או שאני צריך לגרום לה לברוח ממנו? אני לא יודע איך לנתח את הדברים ואני מאוד אשמח לתגובה תודה רבה

12/03/2010 | 16:50 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, נדמה שבני הזוג מסתדרים היטב ביניהם בשלב הזה של הקשר ושהם בוחרים להיות ביחד.אתה אמנם הכרת ביניהם אך אינך אחראי על השידוך וגם על תוצאתו, מה גם שידידתך מודעת היטב לבעייתיות שהייתה לחברך. נדמה לי שבשלב הנוכחי אין לך הרבה מה לעשות וגם לא בטוח שמישהו משניהם יקשיב לך שכן טוב להם ביחד. בוא נצא מתוך הנחה אופטימית שעם הזמן והעבודה הפנימית אדם לומד להתמודד עם שאלת המחוייבות לזולת וייתכן שחברך נמצא כרגע במקום נוח יותר המאפשר לו לקיחת מחוייבות. אני חושבת שהעצה היחידה היא להוריד את האחריות מעל ליבך ולתת לבני הזוג לזרום עם הקשר ביניהם. נדמה שאתה לוקח על עצמך אחריות יתר אולי עד כדי אשמה ואלי הגיע הזמן לשחרר ולחיות את חיי הזוגיות של עצמך. כל טוב, אילנה.

18/03/2010 | 22:57 | מאת: cat

לתומר גם אני התחלתי את הקשר שלי עם בחור-שהיום הוא בעלי,בדיוק כמו הידידה שלך.וגם ידיד שלי שהיה חבר שלו,וידיד הכי טוב שלי, מאוד דאג לי. והאמת שהיום אני מבינה למה...אנחנו ביחד כבר 4 שנים ,והוא מרגיש שהוא התפשר עלי ולא היה עם זאת שכביכול רצה אותה באמת,אבל היא לא רצתה מחוייבות. אז אומנם יש לנו ילד והכל טוב ויפה,אבל מבחוץ. אז שתדע שמה שלא תגיד לידידה שלך ,ומה שלא תעשה היא בסוף תבחר.והלוואי שאצלה הכל יראה אחרת.

11/03/2010 | 10:57 | מאת: תמהה

בעלי ואני מאוד נהנים להיות ביחד. אולם, אני לא גומרת כתוצאה מהחדירה. תמיד זה צריך להיות רק ביד או בכלל לא לגמור. איך משנים את המצב? זה קצת הורס את הכיף שביחסים.

12/03/2010 | 16:41 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, האמת היא שאין בדיוק מה להציע לך שכן זהו פחות או יותר המצב. יש המצליחות לגמור בחדירה ויש שלא ואז הן זקוקות ל"השקעה" מיוחדת בדגדגן על מנת להגיע לאורגזמה. כל העניין הוא איך לארגן את זה שהדבר יהיה כיף ולא עול עבור שני הצדדים. נסי להתעניין בסדנאות של טנטרה מינית ואולי תמצאי דרכים לשיפור וגיוון המיניות. כל טוב, אילנה

10/03/2010 | 14:01 | מאת: אשה

שלום אני נשואה מזה כ-18 שנה + 2 ילדים בוגרים מאז תחילת הנישואים יש בינינו מריבה על הזוגיות והסקס. בעלי כל הזמן טוען שאני קרה אליו ולא יוזמת סקס. נכון. אני לא מאלו שמחבקות ומנשקות ומקרקרות סביב הבעל, אף פעם לא הייתי כזאת ואף פעם לא אהיה. הסברתי לו שאני טובה בדברים אחרים כמו: אני יוזמת פגישות עם חברים, טיולים, מכינה אוכל, כביסה ולא חסר לו כלום. אני זאת שסופגת מזה המון שנים את החובות שהוא צבר לנו כשהיה עצמאי, אני זאת שסופגת את המצב הכלכלי הנורא שלנו, אני זו שסופגת את האי התמדה שלו במקומות עבודה. זאת כבר פעם רביעית שמפטרים אותו מעבודה (אמנם לא כל כך באשמתו, קיצוצים וכו'). אני זאת שישר מחפשת לו עבודה באתרים שונים באינטרנט והוא אפילו לא טורח לחפש לבד. אני שולחת לו בעצמי. אני זאת שרצה עם הילדים לאיבחונים, רופאים, פגישות בבית הספר. גם הוא לא מושלם. גם הוא לא חברי ביותר, אם לא הייתי אני, אני לא יודעת בכלל אם היו לו חברים. הוא בן אדם סגור שהוריו אף פעם לא ליטפו אותו או נגעו בו, יש לו חסרים באהבה והוא מצפה ממני שאני זאת שאפצה אותו. ניסיתי כל השנים לשחק את המשחק, אבל זאת לא אני. אני מרגישה שאני כבר מאד כבויה, לא מאושרת, לא אוהבת, נמאס לי מהמצב הכלכלי. אף פעם לא למדתי כלום, יש לי בעיות בשיניים, אני רוצה לחיות כמו בן אדם נורמלי, אבל כל פעם קורה משהו. אין כסף, יש מריבה. בקיצור: אני ממש לא יודעת מה לעשות. להשתדל בכל זאת? אבל מה איתי, איפה אני פה בכל הסיפור הזה. אשמח לתשובה

12/03/2010 | 16:38 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, מן המכתב עולים הרבה רגשות של אכזבה, תסכול וכעס כלפיי בעלך והתחושה שכל העול התפקודי נופל עלייך, וייתכן שאכן זה המצב. הרושם הוא שאם היית בעלת מקור הכנסה טוב משל עצמך, או בעלת מקצוע ששכרו בצידו ייתכן שמערכת השיקולים שלך להמשך ההישארות בזוגיות הייתה שונה. אין ספק שהגיע הזמן שלך גם לדאוג לעצמך וייתכן שהדרך לכך היא להפנות את היוזמה שלך ולהתחיל לרכוש מקצוע ששכרו בצידו. יש לפנות לשירות הציבוריים הרלוונטים (משרד העבודה והרווחה ואולי משרד התמ"ת) ולברר אודות קורסי השתלמות מקצועיים למבוגרים. במידה והדבר מתאפשר לך כלכלית אפשר כמובן לרכוש גם מקצוע בשוק החופשי. אינני מכירה את נטיות ליבך וכישורייך כך שקשה להמליץ על כיוון מקצועי. מכל מקום הייתי ממליצה לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג/ית מטעם קופ"ח אליה את שייכת על מנת להבהיר לך את צרכייך והדרך בה תלכי. בהחלט הגיע הזמן גם בשבילך והשאלה היא כיצד להשיג את הדרך הזו בצורה השקולה, הנבונה והנכונה ביותר לך ולמשפחתך. שיהיה לך בהצלחה, אילנה.

07/03/2010 | 10:52 | מאת: תמר

שלום, אני חיה משך 7 שנים עם בן זוגי ולנו תינוקת בת שנה וחצי. במהלך השנה האחרונה בעלי מתלונן על שהחשק המיני שלי אינו כפי שהיה ועל הפער הגדול בינינו. הוא היה שמח לקיים יחסים בכל יום, ולי מספיק פעם או פעמיים בשבוע. אני גם לא יוזמת יותר יחסים, ולא דרכים מקוריות ואני מודעת לזה וזו אכן בעיה אצלי. יחד עם זאת, אני מרגישה עייפה מאוד, וה"האשמות" שלו כלפי מתישות ומתסכלות. איני יודעת כיצד לנהוג ואיך "להתאים" את רמת החשק שלי לזו שלו ולמנוע תיסכולים. אציין כי: אני עובדת משרה מלאה ובכירה ועסוקה מאוד, עבודות הבית נופלות ב-99% עלי, אני היחידה שקמה בלילות לתינוקת (בין 3 ל-7 פעמים בלילה), בעלי עובד עד שעה 19:00 או 20:00 בכל יום, ומאוד עסוק בעבודתו,אני מטופלת גם בילדים מנישואין קודמים ובכלל זה ילד הסובל ממחלה קשה ודיכאונות, ומטפלת כמעט לבדי באבא חולה. אני נכנסת למיטה בערב בערך ב-22:00, ובעלי מעדיף להגיע מאוחר יותר. אני מותשת מאוד ונרדמת מייד בד"כ, או חסרת כל אנרגיה למין בלילה. בבוקר, לעומת זאת, בעלי ממהר לעבודה ומעדיף מין בלילות. הוא מאוד מתוסכל ומיואש ממני, ואני יכולה להבין זאת במומן מסויים. הוא טוען שה"התקררות" חלה כבר לפני הולדת הקטנה, למרות שלדעתי הנסיגה המשמעותית חלה לאחר הוולדה. אנא עצתך!! האם על חילפנות לבדי לייעוץ מיני, כפי שבעלי מבקש?? גם אני וגם הוא מתוסכלים מאוד מהמצב, וחשים שמדברים ב"שפות שונות". תודה מראש!!

12/03/2010 | 16:24 | מאת: אילנה ארד לוין

תמר היקרה, מתוך תיאורך ברור שרובץ עלייך עומס רב של תפקודים וריבוי תחומי אחריות כך שנראה בעיניי ראוי מאוד להערכה שיש לך חשק מיני פעמיים בשבוע במהלך הלילה. זוהי תדירות סבירה עבור זוגות רבים, ובפרט לנוכח הסיטואציה של קימה בלילה לתינוקת יחד עם יתר התחומים הנופלים עלייך למעמסה. נראה לי שהבעיה אינה מינית במובן הזה שטבעי שעומס כה רב לא מאפשר אנרגיה פנויה למיניות. הבעיה היא של הבנה הדדית זוגית, התחשבות זוגית וחלוקת נטל התפקידים ביניכם שאולי צריכה לעבור שינוי. הייתי ממליצה לשניכם לפנות יחדיו לטיפול זוגי לשיפור התקשורת וההבנה ההדדית. בהצלחה, אילנה.

06/03/2010 | 15:14 | מאת: שירי

אני ובזן זוגי יחד כבר שנים ארוכות ועומדים להתחתן. בכל הזמן הזה שאנחנו ביחד הוא לפעמים טוב ואוהב ולפעמים ממש מתעלל בי נפשית (לא פיזית חלילה). הוא מקלל אותי, צועק עלי ולא אכפת לו שאני בוכה וסובלת... מצד שני, יש פעמים שהוא אוהב אותי ודואג לי. אבל כשהוא עצבני הוא פשוט חוסם לגמרי את הלב שלו ולא מעניין אותו מה שאני אומרת. יש תקופות שבכלל לא טוב לנו ביחד, אנחנו רק רבים או בקושי מדברים, עכשיו אנחנו בתקופה כזאת. אני מנסה לדבר איתו והוא פשוט מקלל ומנתק לי בפנים ולא מקשיב. אני חוששת שככה יראו כל החיים שלי ואני לא יודעת מה לעשות. אני לא יכולה לעזוב אותו אבל אני פשוט סובלת! אני אף פעם לא מבינה מה אני עושה שמגיעות לי התגובות האלה והיחס הזה ואני כל הזמן מתחננת שיפסיק. מדובר בבחור שלא מרוצה מהחיים שלו, הוא לא עושה משהו שהוא אוהב ואין לו מוטיבציה לעשות משהו אחר. אני מפחדת שהוא כל החיים יוציא עלי את כל התסכולים שלו ופשוט נמאס לי.

12/03/2010 | 16:15 | מאת: אילנה ארד לוין

שירי היקרה, לצערי התשובה ניתנה על ידך עצמך בתוך השאלה עצמה וזה אומר מה שהיה הוא שיהיה. מדובר כאן על דפוס של התנתקות רגשית, כעס מסיבות פנימיות של חוסר שביעות רצון מהחיים מצד בן זוגך וכניסה למצבי זעם ונתק רגשי בהם למעשה אין לו שום תחושה של רגש חיובי כלפייך. לא ברור מדוע אינך מסוגלת לעזוב אדם שאינו מסוגל להיות חבר אמיתי, שאין לסמוך על יציבות התנהגותו ושאינו מעוניין לשנות, אולי גם לא מסוגל, את עולמו הרגשי. הייתי מציעה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת להבהיר לעצמך את קשר התלות שלך לאדם מתעלל, ומוטב להוציא את המסקנה לפני הנישואין מאשר לאחריהם. קשה לראות איך יהיו לך חיים טובים או אפילו סבירים עם אדם כגון זה. בהצלחה, אילנה.

04/03/2010 | 22:15 | מאת: שמעון

ני בן 28 יוצא עם מישהי בת 23 כבר שנתיים וחצי ואנחנו הרבה ניפרדים וחוזרים בגללי היא רוצה אותי לתמיד ואני הורס כל הזמן אני נפרד ממנה כי אני מרגיש חנוק אחרי כמה ימים שהיא איתי יש לי לחצים בחילות לא יודע למה לקחתי כדורים הפסקתי יצאתי לחופשות להתאוור וכל פעם שחזרתי אליה זה לא החזיר הרבה זמן ושוב אמרתי לה אני נלחץ אני רוצה להיות לבד היא בחורה טובה ואוהבת אותי כמו שלא יודע עם יאהבו אותי הי מוכנה לעשות הכל בשביל שזה יצליח ואני הורס כל פעם מחדש הקשר ביננו טוב ואנחנו מתאימים באופי מבחינת אהבה אני לא יודע עם אני אוהב אותה כמו שצריך לאהוב אולי בגלל זה קורה לי כל המצב שאני נלחץ ויש לי בחילות ומחשבות מה יהיה זה זה זה לא זה התיאבון שלי גם חלש מרב שאני חושב עכשיו אנחנו לא ביחד ומדברים לפעמים אפילו פעם אחת ניפגשנו ושכבנו והיה מדהיםאם אני חושב על זה שיהיה לה מישהו חדש זה עושה לי רע ומפחיד אני מפחד להפסיד אותה בגלל זה חלק מהפעמים שחזרתי אליה היתה מהסיבה הזאת אולי יש לי פחד ממחויבות אולי ככה זה קשר ראשון או שאולי זה פשוט לא זה בגלל זה זה קורה

05/03/2010 | 20:03 | מאת: אילנה ארד לוין

שמעון היקר, הצד הטוב של הפנייה הוא שאתה מודע למעשייך ולהתנהגותך, לוקח אחריות על פחדייך ומבין שיש לך בעיה בקשר. עם כל ההבנה והמודעות הזאת אין די ויש צורך גם לפתור אותה. העובדה שלקחת והפסקת כדורים מצביעה על התנהלות שאולי לא נכונה גם כלפי ההתמודדות עם הבעיות. מומלץ כמובן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי בו תהיה נכון להשקיע פרק זמן משמעותי, בוא נאמר כשנה באופן רציף ומתמיד (נדמה לי שיש לך קושי בשמירה על רצף ובלקיחת אחריות בקשרים), על מנת להגיע לתוצאה משמעותית. כמו כן נדמה שיהיה אולי צורך להתמודד עם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה כדי להקל עלייך את החרדות המתבטאות גם באופן פיזי, אך כל זאת נתון לשיקול דעתו של המטפל. שיהיה לך בהצלחה, אילנה.

03/03/2010 | 19:29 | מאת: אתי

נשואה 25 שנה, אינני נמשכת לבעלי יותר, אך כן לאחרים. רוצה להיפרד אך לא אוכל להתקיים כלכלית, הוא סגור ומסוגר ואינו משתף אותי בדבר. מה עושים?

05/03/2010 | 19:58 | מאת: אילנה ארד לוין

אתי היקרה, את מתארת מצב יחסים זוגי ומיני מתסכל ומאכזב מבחינתך. על מנת לסייע בידך להשיג שינוי בחוויית הקשר או על מנת להשיג שינוי באופי היחסים ביניכם מומלץ לפנות לייעוץ אישי על מנת להבהיר לעומק את הנסיבות ומורכבות היחסים שהיא ללא ספק רבה לאחר 25 שנות נישואים. אני מבינה שקשה לך ואת רוצה שינוי אך לבטח במקרה הזה אין ייעוץ אינסטנט וצריך להשקיע עבודה על מנת להשיג את השינוי, בעצם כמו בכל תחום אחר בחיים. אני מקווה שיהיה לך את הכוח והמוטיבציה להשקיע בעצמך ולהשקיע בשינוי נסיבות חייך. כל טוב, אילנה.

03/03/2010 | 19:14 | מאת: סיסי

אני בקשר עם בחור כבר חודש והוא מה זה מתוק ומתחשב במיטה אבל מחוצה לה הוא מה זה שוכח ממני עד שאני מחליטה להיתקשר אליו הוא מתלונן שהוא בעבודה האמת הוא עובד בעבודה שדורשת הרבה מאמץ וריכוז ולכן אני מנסה להתחשב בו זו בעייה אחת שאין לו זמן בשבילי חוץ מיום אחד בשבוע שזה יום שישי זה יום החופש שלו הוא פנוי אנחנו נפגשים מדברים בעיקר על מה שעבר עלינו השבוע ואחר כך זה עובר לדרגה שנייה שזה הליטוף נשיקות והעסק מה זה לוהט בינינו אנחנו נהנים מאוד ביחד אבל הבחנתי שאיבר מינו קצת קטן מהחבר הקודם שהיה לי שהיה משהו קטלני בסקס אבל החבר הנוכחי שלי יש בו משהו מושך חוץ מהסקס אני נהנית לדבר להתכרבל איתו יותר מלעשות אהבה וכך גם הוא וגם הבחנתי שהוא לא כול כך מנוסה בעניין של לקיים יחסים הוא יודע רק לחדור אליי בכמה תנוחות רגילות בעיניי בהשוואה למה שחוויתי לפני עם האקס שלי אני אמרתי לו שאני רוצה לגוון ולעשות דברים יותר נועזים במיטה קיבל את זה בטוב בקושי עד שעשיתי לו מופע סקסי מהחלומות הוא התחיל לזרום איתי עכשיו הוא רוצה שניפגש שאלתי אם אני בשבילו חשובה אמר כן והמשכתי לשאול אם זה בגלל הסקס בלבד אמר שלא אבל אני רואה את ההפך הגמור שרק בגלל הסקס הוא אית וגם אמר שאני האישה השנייה בחייו ושגרמתי לו מהפך בחייו הינטימיים הסקס כמובן איך אני יכולה לדעת שהוא אוהב אותי בשביל מי שאני ולא בגלל הסקס בלבד?איבר מינו בסדר יחסית לא מפריע כול כך אבל רציתי לשאול למה אני לא מרגישה איתו עדיין אורגזמה אני בת 22 והוא בן 25 בתחילת הדרך ואיך אני יכולה להתעלם מהמחשבה על הגודל של איבר מינו למרות שהוא נראה כמקובל בעיני אבל הייתי רוצה שיהיה קצת יותר גדול . אודה אם תענו לי בהקדם.

05/03/2010 | 19:51 | מאת: אילנה ארד לוין

סיסי היקרה, 1. גודל איבר המין של הגבר אינו ניתן לשינוי ובמובן הזה יש לקבל או לא לקבל את מה שיש. 2. אי הגעתך לאורגזמה לא תלויה בגודל איבר המין של בן זוגך אלא בטכניקת המגע באיבר המין שלך, בפרט בדגדגן וכמו כן באיכות המגע שאת מקבלת בכל הגוף והמידה שאת מגיעה לריגוש מיני. מתוך הפנייה לא ידוע אם את מגיעה לאורגזמה באוננות, על מנת לדעת להדריך את בן זוגך כיצד לגעת בך. 3. מן הפנייה נדמה שאולי את מתאמצת מדי להראות ולהתנהג באופן סקסי, באופן שאינך רגועה מספיק להיות פסיבית ולאפשר לבן הזוג לענג אותך. מי "שמידי עושה" במיטה לא תמיד מפרגן לעצמו להרגע ופשוט לקבל ולהנות. 4. הסיפוק מהמין תורם לתחושת אהבה באופן כללי. על מנת לדעת את יחס האהבה הכולל אלייך יש לברר את התגובות והקשר ביניכם במכלול מצבים הדורשים השקעה, נתינה, התחשבות, פתרון בעיות וכו' כך שרק היקף ההתנסויות המשותפות יכול להצביע על מידת האהבה. כידוע אהבה נמדדת במעשים ובהתנהגויות ולא רק הצהרות מילוליות. כל טוב, אילנה.

01/03/2010 | 12:55 | מאת: לי

שלום לך. תודה על התיחסותך לשאלותי. אני בכללית, ודיי טרטרו אותי לכמה מרפאות. אני לא מצליחה למצוא סקסולוגית מתאימה לבעייה שיש לי, כי אני צריכה להיות במעקב, בנתיים ישנה רק סקסולוגית אחת שלא מתייחסת והתורים אליה לא קרובים. יש רק סקסולוג אחד בבני ברק, אך לא נוח לי עם רופא, מה גם שאני גרה בחולון וזה רחוק. בקיצור אני מאוכזבת, לא יודעת למי לפנות. חוץ מימשהי שהמליצה לפנות לאכילוב למרפאה לטיפול מיני??? מה דעתך?

05/03/2010 | 19:42 | מאת: אילנה ארד לוין

לי היקרה, על מנת לדעת אודות הטיפול המיני בוסטבוליטיס באיכילוב נא פני לדר' אברהמוב באתר דוקטורס העומדת בראש המרפאה באיכילוב. כל טוב, אילנה.

27/02/2010 | 08:14 | מאת: רויטל

שלום, אני נמצאת במערכת יחסים עם גבר בן 38 וטוב לנו ביחד. הבעיה היא שבזמן הסקס יש חדירה ולעיתים באמצע המשגל הוא פתאום מפסיק את האקט כי "נפל" לו ואז מאונן בצד וגומר. אני מרגישה מאוכזבת כ אולי הוא לא נמשך אליי מספיק. שוחחנו על כך והוא אומר שהוא כן נמשך אלי.. אני רוצה לציין שבמקרים בודדים בלבד הוא מצליח לגמור בפנים. איך אני אמורה להתייחס לכך? האם יש מצב שהוא רגיל לגמור רק באוננות? אני רוצה בקשר איתו ורק זה הנושא שעומד בסימן שאלה.

05/03/2010 | 19:39 | מאת: אילנה ארד לוין

רוויטל היקרה, יש להבדיל בין שתי התופעות זו של אובדן הזקפה במהלך החדירה וזו של ה"לא גומר בפנים". מאחר ואינני יודעת את ההיסטוריה המינית של בן זוגך הרי שהתשובה מתייחסת לצורה הפרקטית היחידה האפשרית בהיעדר מידע זה. 1. כדי למנוע את איבוד הזקפה במהלך החדירה מומלץ במהלך החודשים הקרובים להשתמש בכדורי האון (ויאגרה, סיאליס, לויטרה). נפילת הזקפה אינה מעידה על היעדר תשוקה אלייך אלה על קושי של בן זוגך בינו לבין עצמו. כדי למנוע את התקלה עדיף להשתמש בכדור, יש לקחת אך ורק עם מרשם אותו נותן רופא המשפחה. 2. באשר לגמירה הדבר מצריך הרבה אמון בקשר ואמון בתפקוד המיני על מנת לגמור בפנים במידה ובעבר היה קושי בכך ונוצר הרגל של לגמור באוננות. בשלב הנוכחי עדיף "לשחרר" את העניין ולאפשר לבן זוגך לגמור בכל דרך שנוחה לו כל עוד מהלך החדירה מספק את שניכם מבחינת משך הזמן וההנאה המשותפת במהלכה. במקרה הנוכחי יש לנקוט גישה דו שלבית בהתמודדות עם הבעיות, כדור און לשמירה על זקפה וגמירה בכל דרך שנוחה לו. שיהיה בהצלחה, אילנה.

25/02/2010 | 21:28 | מאת: יחיאל

כשאני וחברתי נמצאים באינטימיות הרבה פעמים אני מאונן לה לפני החדירה עצמה. מספר פעמים שאלתי אותה אם היא הגיעה לאורגזמה רק מאוננות והתשובה היתיה שלילית, אולם בחדירה מלאה אין לה כל בעיה. האם זה יתכן ? או שמא אני לא נוגע במקום הנכון. מלבד זאת היא מאוד נהנת בשלב האוננות ואף הדריכה אותי בעבר איפה לגעת.

26/02/2010 | 18:53 | מאת: אילנה ארד לוין

יחיאל היקר, מתוך התיאור נדמה שהכל טוב, חברתך מסופקת מינית איתך ואין לך מה לדאוג משום בחינה. היא מגיעה לאורגזמה מחדירה וזה נפלא, היא הדריכה אותך כיצד לאונן לה, כך שהיא פתוחה בעניין. אין לדאוג אם היא מגיעה כן או לא לאורגזמה מאוננות אלה השאלה היא אם באופן כללי יש לה דרך (אחת מהדרכים האפשריות) להגיע לאורגזמה. מאחר והיא מגיעה לאורגזמה מחדירה הרי שנדמה שהכל טוב. אין היא חייבת להגיע לאורגזמה מכל הטכניקות האפשריות. נראה לי שחברתך פתוחה איתך ואומרת מה היא זקוקה ומה עושה לה טוב כך שאפשר לסמוך עליה שהיא תביע את עצמה בתחום המיני בינכם. האחריות איפוא מתחלקת שווה בשווה. כל טוב, אילנה.

25/02/2010 | 15:01 | מאת: ישראל

אני הכרתי בחורה מאד מקסימה,סיפרתי לה בהתחלה שאני גדול מימנה ב4 שנים,לאחר מכן הבינה שאני גדול ב11 שנה..באמצע הפגישה היא בכתה ,ואמרה שאני שקרן כמו כול הישראלים,והיא רוצה ללכת הבייתה,בסוף נכנעה והלכנו למיסעדה ,אני חיבקתי אותה,החנפתי לה ,ואמרתי לה שמרוב אהבתי אליה שיניתי את הגיל,ואמרתי לה שהיא האור בחיי,ועכשיו אני בידיה ,כול מה שתבקש אני אעשה ,היא אמרה שגם זה שקר ...אבל נתנה לי לנשק את ידיה בחום היינו כ4 שעות ,היא באה לביתי,ועשיתי לה תה מיוחד,היא שאלה למה אני לא שותה איתה...אמרתי שההנאה הגדולה שלי זה לשרת אותה ולראותה מאושרת בסוף היא אמרה שהיא תחשוב על זה ....על הקשר בינינו למחרת היתקשרתי לעבודה שלה,חשבתי שהיא תגיד לי ....אני מצטערת זה לא מתאים אבל היא דיברה יפה למרות הלחץ בעבודה .... ניראה לי שהיא קרועה ,בין החיבה והאהבה שהיה לה,למשבר האמון ,והשאיפה שבן הזוג יהיה מבוגר לא יותר מ4 שנים מימנה אני אובד עיצות איך להיתנהג,ומאיזה הינהגות כרגע להימנע אני ממש מתחנן לעזרה ,כי אני רגע ליפני איבוד השפיות ישראל

26/02/2010 | 18:48 | מאת: אילנה ארד לוין

ישראל היקר, מתוך הפנייה נדמה שמדובר בפגישה אחת ראשונה אולי שנמשכה 4 שעות שבה נסחפת לרגשות עזים מאוד ביחס לבחורה שקודם לא הכרת כלל. נדמה שהבחורה התגברה כבר בתחילת הפגישה על "משבר האמון" שלה ביחס לדיווח על גיל לא תואם והמשיכה בפגישה למרות זאת. לא ברור כיצד אחרי פגישה אחת אתה מרגיש שהבחורה היא האור של חייך. לא ברור כיצד הבחורה חשה כלפייך ובקצרה נדמה שזה רק התחיל ועוד הכל אפשרי לכל הכיוונים כך שאין עלייך להימנע משום התנהגות במיוחד אלה רק לשים לב לא להיסחף לרגשות ודמיונות קיצוניים שאולי הם חסרי פרופורציה ביחס למה שהתרחש בנכם בפועל. אם אתה חושש למצבך הנפשי וזוהי דאגת אמת מוטב לפנות בהקדם לפסיכיאטר של קופ"ח אליה אתה שייך. שיהיה בהצלחה, אילנה.

27/02/2010 | 19:51 | מאת: ישראל

היה קשר בין שבועיים בטלפון ונכון יש בה אישיות וטבעים מיוחדים עטופים ביופי שובה ביום שישי לא יצרתי שום קשר איתה ,ליפני שבת היא שולחת ס מ ס -שבת שלום ופורים שמח- ניראה לי או שהיא ניבהלה מהישאר לבד בכלל או שהיא מרחמת עלי או שהיא יודעת שטוב לב ורומנטיקן כמוני לא תמצא ...והיא מנסה לשמור על מה שיש או שאני טועה בכול

22/02/2010 | 21:06 | מאת: גבר עצבני

שלום רב ! אני בן 15 וחצי ויש לי שערות על האיבר מין בערך עד לחצי . לפעמים תלשתי אותם ואז נהיו לי פצעים וכאבי תופת נוראים . אמא שלי משתמשת במכשיר לשרוף שערות על הפנים...מכשיר כזה שפועל על אש והוא לא גורם כוויה . האם אוכל להשתמש בו באיזור האיבר מין ? אני רוצה לעשות כבר לייזר בכל האיבר ממין אבל אני לא יודע אם זה אפשרי ? בבקשה תגיד לי אם זה אפשרי ואיך אפשר להסיר את השיער לצמיתות ?

26/02/2010 | 18:41 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, לא מומלץ לדעתי להשתמש באופן עצמי במכשיר כלשהו להסרת שיער מאיבר רגיש במיוחד כמו איבר המין. לדעתי עלייך לפנות בשאלה הן לרופא עור ומין והן למכונים להסרת שיער בלייזר העובדים בשיתוף פעולה עם קופ"ח השונות, רצוי השירותים האסתטיים של קופ"ח. בהצלחה, אילנה.

20/02/2010 | 20:15 | מאת: נינט

כיצד ניתן להסביר התנהגות גבר נשוי המנהל רומן ארוך שנים עם אישה ואומר לה כי הוא אוהב את אישתו והיחסים בינהם חבריים ואף הסקס עימה טוב. בחוג החברי ניכר שהוא מתנהג לאשתו מאוד בכבוד ונועם ואף אחד לא יעלה על דעתו שיש לו רומן מן נצד

26/02/2010 | 18:38 | מאת: אילנה ארד לוין

נינט היקרה, ראשית כל בן אדם שונה ואחר וקשה להסביר באופן תיאורטי התנהגות של אדם ספציפי שאין לגביו מידע נפשי עמוק ומשמעותי. הנפש האנושית היא מאוד מורכבת וכל אדם לפיכך בונה לעצמו את מגוון הבחירות וההתנהגויות , לעתים גם אם סותרות, המתאימות לו. הסיפורת כולה עסוקה בתיאור אינספור המצבים האנושיים השונים והמגוונים הנובעים מהמורכבויות הנפשיות שלנו. הכי בקצרה שאפשר רק הייתי אומרת שיש אנשים המסוגלים לקיים מערכות התנהגות מנוגדות בו זמנית בלי שילוב (אינטגרציה) בניהן. כמו למשל אדם העוסק בצדקה ומעשים טובים מצד אחד ומצד שני חוטא חטאים שונים. כלומר אין כאן אינטגרציה של שני ההיבטים שעל פניו מנוגדים זה לזה. מרבית בני האדם נוטים לפצל תחומי התנהגות שונים אלו מאלו ולהרגיש סובייקטיבית שאין תחום האחד מקרין על השני. זהו מנגנון של שימת בידוד והפרדה בין התחומים. באשר למהות השאלה נדמה שאולי צריך לגלגלה לפתחה של המאהבת, שעליה לענות לעצמה מדוע היא מוכנה לנהל רומן רב שנים עם גבר האוהב את אשתו ואשר ככל הנראה לא יעזוב את משפחתו ואת חיי נישואיו. כיצד המאהבת מסבירה לעצמה את הישארותה בקשר חלקי שלא יתממש באופן מלא בהתאם לרצונה? כל טוב, אילנה.

20/02/2010 | 15:07 | מאת: לי

שלום לך. קראתי את תשובתך, בנוגע לכך שיש לי וויסטבוליטיס ואני מתאמנת עם מרחיבים+עזרקיאן מדוע את מתנגדת לכך? המשחה באמת עוזרת לי עם אימון המרחיבים. עדיין לא ניסתי לשים את המשחה ואז לקיים יחסי מין. את אמרת שיכול להיות שזה יפגע בתפקוד של הבן זוג האם זה נכון?

26/02/2010 | 18:29 | מאת: אילנה ארד לוין

לי היקרה, ההתנגדות שלי לשימוש בעזרקיאן במהלך טיפול וסטבוליטיס מקורו בתפישה שונה ובגישה שונה לתהליך הריפוי והדבר פורט בהרחבה בפורום וסטבוליטיס ובכתבות בנושא באתר דוקטורס. מאחר ואת נמצאת כרגע בטיפול סקסולוגי בבעיה מומלץ שתפעלי לפי הנחיית המטפל/ת ובהתאם לשיטה הנקוטה על ידו/ה. אם נמצאים בטיפול פסיכולוגי או סקסולוגי מומלץ לנהוג לפי גישת המטפל ולא לערב גישות של מטפלים אחרים. באשר להשפעה על בן זוגך שווה לחכות ולראות ואין מה לדאוג בשלב הנוכחי שבו הדגש הוא על יכולתך לקיים חדירה ללא כאבים. שיהיה בהצלחה, אילנה.

20/02/2010 | 04:00 | מאת: עדי

שלום רב, זוגי היקר ואני נשואים כ-3 שנים וביחד כ-7 שנים. הוא גבר מאוד מיני ופתוח בכל הנוגע למין. אצלי המין תופס מקום קטן הרבה יותר בחיי. מאז לידת בני הראשון לפני 3 שנים ובימים אלו אני בהריון בחודש 8, הפער ביננו עוד הולך וגדל. הוא העלה את זה לשיחה מספר פעמים בחיינו וגם כעת בדרך מאוד פתוחה וישירה: המצב היום הוא שאני מסופקת מיני ( מאחר ואין לי כמעט צורך..) ואילו הוא אינו מקבל את שרוצה ונוצר תסכול אצל שנינו. הוא דיבר אף על אופציה שאם זה לא מתאים כרגע בחיי, והוא בהחלט מקבל זאת - שנשקול יחסים פתוחים (לפחות מבחינת התחושה, שהוא איננו כבול לבת זוג אחת שהיא איננה מעוניינת במין) אני מקבלת זאת לחלוטין אך בתוכי קונפליקטים רבים: מצד אחד אינני מצליחה להביא את עצמי למקום שרוצה מין ומצד שני, קשה לי המחשבה - תפיסתית ונורמטיבית - שהוא יהיה מידי פעם בפעם עם מישהי אחרת.. ממקום של חוסר ביטחון בעצמי, קנאה ואגו שלי. מה אוכל לעשות? האם יש דרך לעורר תשוקה? ( נראה כי לידות והריון משמשות תירוץ נפלא, אך הבעיה בעינה עומדת ) האם עלי לקבל עצמי כפי שהינני כעת, ולאפשר לו להיות עם נשים אחרות? (וכך לשחרר מעט לחץ בתחושה של שנינו) האם אז יש דרך לשחרר את הקנאה? ( כי מבחינת הרעיון אני מקבלת זאת, אך בפועל קשה לי )-: ) מעבר לכך, יש לנו זוגיות נפלאה ומבורכת בתקופה זו של חיינו.. תודה גדולה,

20/02/2010 | 12:35 | מאת: אילנה ארד לוין

עדי היקרה, מאוד קשה לייעץ בשאלה כה מורכבת מבלי להכיר לעומק את שניכם. מציאת פורקן מיני על בסיס קבוע מחוץ למערכת הנישואין עלול בהחלט לפגוע ביחסים הזוגיים שכן סיפוק מיני יוצר שמחה, אושר ובהחלט יכול לעורר אהבה ואינטימיות עם אישה אחרת שאינה את. להגיע לפורקן מיני על בסיס קבע מחוץ לנישואין יש בזה פוטנציאל רב לערעור המסגרת הזוגית. רגשות הקנאה, החשש וחוסר הביטחון שלך הם בהחלט במקום וסבירים ביחס לסיטואציה. כשאדם חווה סכנה הוא מגיב כלפיה באופן טבעי בחרדה ובאובדן ביטחון וזה הכי סביר. הכי מומלץ שתנסי להגביר את תשוקתך המינית שהרי בלעדיות הסיפוק המיני הינה אחת הכוחות המלכדים בתוך זוגיות ועדיף לא למוססה. נסי לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי אשר עשוי לסייע לך להבין את המקור לתשוקתך הנמוכה ולשנות זאת. שיהיה בהצלחה.

17/02/2010 | 00:02 | מאת: אלמוני

שלום, אני עם בת זוג כבר מעל שנה. מאז תחילת הקשר (ועפ"י דבריה גם בקשרים קודמים) מאז ומתמיד חדירות היו כואבות לה מאוד. שמתי לב שהיא כמעט ולא 'רטובה'. גם כשהיא גומרת, כמות חומר הסיכה ממש מינימלי. יוצא שכשאנחנו שוכבים אנחנו משתמשים בשמן שקדים. היא הייתה אצל גניקולוגית שאמרה שעליה להתאמן על פתיחה של האזור כי הוא מעט סגור יותר. עברו כבר כ 3 חודשים ולפני שהיא פונה שוב לגניקולוגית או להמשך טיפול אחר, רציתי לדעת האם מיעוט בחומר הסיכה הינו גורם פסיכולוגי או פיזי? (גם וגם?) האם יש טיפולים מומלצים? תודה

20/02/2010 | 12:28 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, על בת זוגך לפנות לטיפול סקסולוגי בסיסי של החדרת מאמני נרתיק על מנת ששרירי הנרתיק יהיו רפויים ומשוחררים. בדיקה גניקולוגית לא תשנה מאומה ומה שנדרש הוא טיפול סקסולוגי הולם בשלב הנוכחי המשיכו להשתמש בשמן שקדים כחומר הסיכה. עבור מרבית בני האדם בפרט אם הם צעירים תופעות של תפקוד לא תקין בתחום המיני מקורו בגורמים פסיכולוגיים. שיהיה בהצלחה. 

16/02/2010 | 19:17 | מאת: מר איש

הבעיה שלי היא ברגע שאני צריך לשים קונדום. אין לי בעיה להגיע חמצב של זיקפה ואיך שאני צריך לשים קונדום הזיקפה נופלת לי. אני יודע שזאת בעיה פסיכולוגית. אבל איך אני מטפל בה?

20/02/2010 | 12:24 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, הבעיה שאתה מתאר היא בעיה של חוסר מיומנות וחוסר תרגולת הולמת. בעייתך משותפת להרבה גברים שפשוט עבדו עליה ותרגלו עד שלמדו לשים קונדום במהירות וביעילות מבלי לאבד זיקפה באופן משמעותי: כל שעלייך לעשות הוא להצטייד בחבילת קונדומים, חדר פרטי ותכנים אירוטיים, סביר אינטרנט: תאונן יחד עם התכנים האירוטיים ותוך כדי צפייה בהם הלבש את הקונדום במצב זיקפה והמשך לאונן עליו עוד מספר דקות תוך המשך הצפייה. יש להניח שאחרי 10 עד 20 קונדומים תהיה מיומן לחלוטין בהלבשת קונדומים. 

16/02/2010 | 16:45 | מאת: נטע

שלום, אני בת עוד מעט 27, יצאתי לאחרונה במשך כחצי שנה עם בחור בן 33. אני התאהבתי בו (אמנם לא קשות ולא כמו בבני זוג קודמים) יחסית מהר והוא כבר מההתחלה לא היה סגור על הקשר הזה. בהתחלה הוא לא רצה כי אני לא ממש הטיפוס שלו, מבחינת רמאה חיצוני. די לחצתי עליו ואמרתי בו אניתן לזה צ'אנס.עם הזמן שעבר הוא ואני מאוד נקשרנו אחד לשני, הוא התרגל אליי, אומר שהוא נהנה בחברתי וכו'. אבל תמיד הרגשתי שאינ זו שמשקיעה יותר בקשר, שהוא לא "שם" לגמרי...לא במאה אחוז כמו שאני רוצה. השבוע, אחרי שיחה לא קלה חתכתי ממנו כי הבנתי שהוא לא באמת אוהב אותי. הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל הלב שלו לא כל כך...שהוא אוהב את מי שאני, אותי בתור בנאדם, כמו חבר טוב. עברו שישה חודשים וכלום אצלו לא השתנה...אני יודעת שהיתה לו בזמנו אהבה מאוד גדולה ושהוא אהב אותה מאוד ושכנראה יותר ממה שהיא אהבה אותו. בכל מקרה הוא אומר שזה לא קשור לבחורות אחרות ושהוא מרגיש שהקשר שלנו "חסר לו מעוף". חתכתי ממנו ובשיחה הסופית הוא אמר שהזמן הזה אולי סוף סוף ייתן לו להבין עם עצמו מה באמת קורה איתו כי הוא מאוד מבולבל וכבר לא יודע כלום. בתכלס, אני לא רוצה להיות עם מישהו שלא רוצה אותי במאה אחוז. כי כבר חוויתי איך זה לאהוב מישהו בעוצמות הרבה יותר מאלו ואיך זה כשאוהבים אותך בהרבה יותר מזה. אבל עדיין זה מציק לי. יש בכלל סיכוי שרגש/חוסר רגש כזה יכול להשתנות? הםא נראה לך שהזמן שיהיה לנו בנפרד אולי יעורר בו געגועים ורגש של אהבה כלפיי (יש לציין שני דבירם- שהיינו מעורבים בקשר מיני, כך שזה נראה לי די משונה שמישהו שנמשך למישהי רק בתור "חבר" נכנס איתה למיטה אבל אולי זה בגלל שאני אישה ולא גבר...ודבר שני- הקשר היה רצוף לא מעט פרידות וחזרות). אשמח לתגובה...תודה!

20/02/2010 | 12:20 | מאת: אילנה ארד לוין

נטע שלום, סוף הפנייה המצביע על כך שבקשר היו הרבה פרידות וחזרות מצביע על היעדר איזון נכון לאורך הקשר ועל כך שהיו בו רגשות מעורבים, שלך , שלו או של שניכם ביחד. מאחר וכבר חתכת ונפרדתם, ונראה שמתוך שיקולים נכונים וראויים הרי שבעצם מה שנותר לך הוא לחכות ולראות עם הניתוק והריחוק ממך "יעשו לו את זה הפעם ובגדול" שהרי פחות מזה אינך מוכנה לקבל. הסיכויים הם 50-50 ייתכן שיחליט שעליו להמשיך לחפש את האחת והיחידה עבורו זאת ש"עושה" לו את זה או שהעדרך מחייו וחווית הריקנות יאירו אותך בעיניו באור המיוחל. מאחר וקשה לדעת מה יקרה המשיכי לזרום עם חייך, אל תמתיני לשינוי הגדול ואם אולי יגיע תדוני בינך לבינך אם שווה להיפתח לכך פעם נוספת. שיהיה בהצלחה.

16/02/2010 | 16:20 | מאת: צ

שלום, אני נשואה שנה וחצי ויש לי ילד. אני לא מצליחה להגיע לאורגזמה , רק לפעמים לאורגזמה אחת קטנה ומאוד קצרה. בעלי מתוסכל מכך שהוא לא מצליח לגרום לי להנאה ביחסים.. מה לעשות?? אני כבר ממש מיואשת!!

20/02/2010 | 12:12 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, על מנת להגיע לאורגזמה מומלץ קודם להתאמן על כך בפרטיות בתהליך אוננות עצמית תוך כדי גירוי הדגדגן תוך כדי הרצה בדמיון של פנטזיות אירוטיות. אם הגעת לכך או אם באופן טבעי את יודעת כבר להגיע לכך הדריכי את בעלך כיצד לגעת בדגדגן בקצב ובמשך שיגרמו לך להגיע לאורגזמה. אם ציפייתך היא להגיע לאורגזמה באמצעות חדירה לנרתיק, קחי לתשומת ליבך שרק חלק מסוים של הנשים מגיע לאורגזמה באמצעות חדירה והשאר באמצעות גירוי דגדגן ע"י בן הזוג או ע"י האישה עצמה. אם את זקוקה להדרכה בעניין פני לאחת המרפאות הציבוריות לטיפול מיני לנשים.

16/02/2010 | 02:06 | מאת: סיגל

שלום. רציתי לשאול אם החבר שלי מחזיק בסרטוני סקס בפלאפון שלו לפחות 5 סרטני סקס האם זה מעיד על חולניות למין? יש לציין שהוא דואג להשאיר את הפלאפון צמוד אליו בכיס שאף אחד לא יתקרב אליו. תודה על תשובתכם

20/02/2010 | 12:05 | מאת: אילנה ארד לוין

סיגל שלום, חברך "מחובר" מאוד לסרטי הפורנו וייתכן שיש בכך התמכרות. בדרך כלל ההתמכרות לסרטוני סקס מלווה בצפייה בהם תוך כדי אוננות. עם סלולר אפשר להסתגר במקומות פרטיים לצפות בהם ולאונן. כך או כך האם הוא עושה זאת על בסיס יומי או בתדירות אקראית אין לדעת והטוב ביותר הוא שתשאלי אותו בעניין זה שאלת "חולניות למין" תיקבע בהתאם לתדירות ולאיכות של יחסי המין ביניכם ולא בהתאם לסרטוני הסלולר.

25/02/2010 | 16:37 | מאת: ישראל

למיטב ידיעתי יש כאן בעית ויסות רגשות קשה זה לא רק בסקס,אלה בכול התחומים,כעס,נקמה,רגזנות,זעם,...וסף הרגישות המיני מאד נמוך,כך שכול בחורה חשופת רגליים וחזה מגרה אותו מהר ...עד שהוא זקוק לפוקרן מידי כדאי לבדוק אם הוא היה בטיפול בקשב וריכוז והפרעת אישיות גבולית שלשתיהן יש משיכה מינית גבוה מאידך אני מאד לא ממליץ לך לבקר אותו ,ולהיסתכל עליו בשלילה אדרבא כדאי לבוא אליו בצורה של אמפאטיה ,ועזרה ,ואז הוא יעריך אותך פי 5 ...תנסי לתת לו יד תומכת ותגלי אדם רגיש שמחפש את עצמו ,ובלית ברירה מוצא את עצמו בפאנטזיה זולה ...תראי לו חיים אחרים,אהבה ,חיבה,חיבוק ותגלי כמה הוא אדם ניפלא ורגיש באהבה וגדלות רוח את זו שתרויחי מכך

15/02/2010 | 18:08 | מאת: מירב

שלום, גבר מגרבץ נוהג כך כאשר הוא נמצא בחברתה של אישה שהוא מגורה ממנה ? או ישנן סיבות נוספות ? תודה.

20/02/2010 | 12:00 | מאת: אילנה ארד לוין

מירב שלום, תשובות לשאלתך ניתנו כבר בפורומים פסיכולוגיה ומיניות של האישה ובפורום וסטבוליטיס.

14/02/2010 | 16:17 | מאת: מאיה

בעלי (32) בעל משקל עודף ומעשן, וסובל מתיאבון מיני חלש מאד. אחרי קיום יחסי מין, לוקח לו 5 ימים או יותר להתגרות מחדש. חשוב לציין שבזמן קיום היחסים הוא מתפקד בסדר גמור. הוא טוען שאין לזה כל קשר למשיכה ספציפית אלי. האם יתכן שהמשקל והעישון גורמים לירידה שלו בחשק? האם ישנה תרופה או כל משהו אחר שנוכל לעשות כדי לפתור את הבעיה? בשלב זה שנינו סובלים ממנה מאד. אין לי דרישות מיניות יוצאות דופן , אבל אני מרגישה דחויה לגמרי כשאני כן מעונינת, ובכלל, הבעיה הזו משפיעה ויוצרת מתח גדול בנישואינו.

20/02/2010 | 11:59 | מאת: אילנה ארד לוין

מאיה שלום, נראה שבעלך לא שומר בצורה הנכונה על אורח חיים בריא המסייע להשגת חיוניות כללית לפיכך מתוך כל הסיבות הטובות לבריאות וגם למיניות מומלץ ביותר הקפדה על תזונה נכונה, הפסקת עישון וירידה במשקל הדבר ישיג שתי תוצאות 1) הגברה של החיוניות הכללית 2) איני יודעת באיזו מידה "ההתחברות" לאוכל ולסיגריות מהווה עבורו מקור לסיפוק שבאיזשהו אופן מהווה תחליף לחיפוש הסיפוק בתחום המיני. במקרה הזה נראה שאין מקום כל כך לקיצורי דרך אלא לחזור למצב של בריאות וכושר תקינים. שיהיה בהצלחה.

13/02/2010 | 12:53 | מאת: תמי

שלום רב.. אני בת 22 , התאהבתי בגבר בן 40 שההדל הגיל בהתחלה לא הפריע לנו,אחרי שלוש חודשיים נפרדנו והבעיה אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי אני בחורה שלא חסר לי כלום משפחה תומכת יפה צעירה , עוד חצי שני מסיימת את הלימודים שלי לא חסר לי מקומות עבודה , חברתית , אבל הבעיה שלי שאני מאוד קשורה באקס שלי ראיתי בו הגבר המושלם שכל הזמן חיפשתי .. כולם הזהירו אותי לכנס למערכת יחסים עם מישהו מבוגר ו ההתלבטות היתה משני הצדדי ו כאשר נפרדנו אני הרגשתי שהוא רק עשה את זה כתירוץ להיות האשמה בכל הקשר שלנו הבעיה פה אני מרגישה שהוא מאוהב בי אבל הוא הגיע למסכנה שלא רוצה להתחתן לפני שהכיר אותי שהוא לא בנוי לזה אבל שנפגשנו הוא שזה רדף אחרי וגם ביקש לצאת ביחד ובתנאי שיהיה קשר עם מוחיבות אחד לשני שקשר עד החתונה .. והוא תמיד היה אומר לי שמה מרגיש איתי שמאוד מיוחד כאילו פעם ראשונה , אבל יש משהו לא ברור מצדו ו גם צדי יש בילבול שהיה מקשה לנו לצעוד תמיד צעד קדימה לפני שנפרדנו היה לנו גם ריב ונפגשנו ביקשתי לנתתק את הקשר ואז הוא לא הסכים וביקש עוד צ'נס אבל שנפרדנו היה דרך המחשב שביקשתי או לתחיל דף חדש או לסיים את זה מאחד ו לתמיד אז התגובה שלו היתה שהוא רצה לפתוח דף חדש אבל אחרי הקטע האחרון הוא מאוד מבולבל באותו דקה קיבלתי עצבים ו אמרתי לו שזהו נגמר ו רציתי לפתוח דף חדש אבל לא מסתדר לנו בגלל שהוא לא מוכן אז התחיל להאשים אותי שאני טעיתי בכל הקשר.. אני לא יודעת אם התנהגתי בצורה נכונה אבל אני מאוד מבולבל אגב אני מחקתי כל דבר שקשור אליו אפילו מספרי הטלפון שלו מאז לא נוצר קשר בין שנינו אנחנו שני טיפוסים עקשנים מה לעשות אני כל כך מבלבלת אפילו ההודה שלי מראה על כך,,

15/02/2010 | 20:22 | מאת: אילנה ארד לוין

תמי היקרה, כשדברים לא זורמים בצורה חלקה הן מבחינת האיפיונים הבסיסים (כמו גיל)וכמו כן לא זורמים בהרמוניה מן ההתחלה ויש בעיות, כעסים, ריבים, האשמות ופרידות קטנות הדבר מצביע על כך שאולי זאת לא הדרך הנכונה. נכון שלפעמים אנחנו אומרים שכל ההתחלות קשות ושצריך להשקיע על מנת שאח"כ יהיה טוב יותר וילך חלק, אבל דווקא במקרה הזה נדמה שיש יותר מדי מכשולים בדרך ואולי יש צורך לקחת זאת בחשבון ולוותר על הדרך. קשה להגיד נחרצות במה עלייך לבחור וכדי לעשות לך סדר בראש הייתי ממליצה לך לפנות למספר שיחות עם פסיכולוג קליני, כדי שיהיו לך בחירות חיים טובות ומומלצות. בהצלחה, אילנה.

13/02/2010 | 11:55 | מאת: מיטל

אני במצב בו נוטלת תרופות נוגדות דכאות ואיזון נפשי. אני מרגישה שמאז (חצי שנה+) הלך לי כל החשק המיני למרות שיש לי בעל שאני מאוד אוהבת ונהגנו לקיים יחסים בתדירות גבוהה. האם אין כדור שאת יכולה להמליץ לי עליו כמו ויאגרה לנשים שיעורר את הגירוי המיני שלי? אני אוהבת לקיים יחסים ואני מקיימת גם עכשיו אבל אף פעם בחצי שנה האחרונה לא הגעתי לסיפוק מיני. זה משגע אותי כי נהגנו ועדיין לקיים יחסים מס' פעמים ביום ובכל הזדמנות. תעזרי לי כי אני משתגעת מחוסר סיפוק. אגב, גם לאונן לבד אני לא מצליחה כך שהבעיה היר ממש אצלי. לפ

15/02/2010 | 20:14 | מאת: אילנה ארד לוין

מיטל היקרה, ראשית לא ציינת אילו תרופות את לוקחת לדכאון ואילו תרופות את לוקחת ל"איזון נפשי". הקיצור יש חשיבות רבה לדעת באילו תרופות מדובר שכן יש תרופות המורידות את החשק המיני ופוגעות ברפלקס האורגזמה. אין כיום תרופה המגבירה חשק מיני לנשים ובפרט שאצלך זו לא בעיה בחשק הבסיסי וביכולת הבסיסית להגיע לסיפוק, אלא בחסימה שנוצרה ע"י התרופות. רשמי לנו על איזה תרופות מדובר ונוכל להמשיך את הדיון. כל טוב, אילנה.

12/02/2010 | 21:09 | מאת: איציק

שלום, אני נער בן 18, ויש לי חברה בת 16. אנחנו ביחד כבר שנה, ועד לפני חודשיים לא עשינו דבר מאשר נשיקות. רק לאחרונה התחלנו להתחרמן ולגעת באיברים אינטימיים, והשיא של זה הוא שהיא עשתה לי ביד. מההתחלה של זה, אני יזמתי את הכל, ולולא היוזמה שלי היינו נשארים באותו מצב של נשיקות ודי.. הנגיעות שלה באיזור איבר המין שלי היו לאחר יוזמה שלי ובקשה אישית, ולא מיוזמה שלה. החלטתי לנסות לא לדבר איתה על זה ופשוט להתחרמן כמו שאנחנו רגילים ולראות אם זה יגיע לזה, וזה לא .. אנחנו נשארים במקום ולא מגיעים לשום דבר, וההרגשה היא שלעולם לא נשכב אם אני לא איזום. נמאס לי מזה, לא רוצה להיות היוזם, אני רוצה תשוקה הדדית בקשר.. התחושה שהסקס לא יגיע מדכאת ומתסכלת אותיולאחרונה זה משפיע גם על הקשר בינינו, אני יותר קר אליה (לא בכוונה, אני פשוט מבואס מזה) ומרגיש שאין לי למה לצפות ושהמצב יישאר כמו שהוא.. מה אני אמור לעשות? אני גם לעולם לא אדבר איתה על זה כי היא תעמיד פנים שהיא רוצה את זה כדי לספק אותי ולמנוע קרירות.. מה לעשות??

15/02/2010 | 20:11 | מאת: אילנה ארד לוין

איציק היקר, ניתן להבין את התסכול שלך מצד אחד אך מצד שני נדמה כי אתה קצת מגזים בהצהרה ש"לא תדבר איתה על כך לעולם". חלק חשוב מהמיניות, ואולי החלק החשוב ביותר הינו התקשורת המילולית, כלומר, היכולת של כל צד להגיד בצורה גלויה וברורה מה הוא רוצה ומה אינו רוצה. הנחת היסוד שלך שבת זוגך תעשה דברים למורת רוחה רק כדי לרצות אותך הינה פסימית וראוי שתבדוק היטב מדוע מראש אתה חושב כך. קיצורו של דבר, בני נוער מתפתחים מינית ומבשילים בקצב שונה ובהחלט טבעי שבחור יתחרמן יותר וירצה יותר מאשר חברתו בת ה16 שעשויה עדיין להיות נבוכה ועצורה. זה יפה ונחמד שהתפתחתם ביחד והגעתם למה שהגעתם ולא ברור לי מדוע אתה מבואס על כך שתמיד אתה יוזם את הצעד הבא. מה רע בכך? הרושם הוא שעולים כאן כעסים ותלונות שלא ברור אם המקור הוא אכן העובדה שחברתך לא יוזמת אוננות שלך. בקש זאת ממנה גלויות וישירות ושאל את עמדתה בעניין. התשוקה אצל חברתך טרם הבשילה כפי שהיית מצפה ובהחלט ייתכן שהיא עדיין אינה בשלה ליחסי מין. כשאוהבים מחכים, זה פירושה של אהבה,אך אם אתה רוצה תשוקה מינית הדדית חזקה אולי יש לשקול את המשך הקשר. בהצלחה , אילנה.

10/02/2010 | 13:43 | מאת: דני

שלום, בן זוגי ואני בני 23, ונמצאים בקשר רומנטי מזה תשעה חודשים - מערכת יחסים שהחלה כידידות ארוכה ומתוך היכרות מוקדמת (בדיעבד גיליתי שהוא היה מעוניין בי כל אותה תקופה). הוא קצין בצבא קבע ולכן אנחנו מתראים בעיקר בסופי השבוע. לפניו היו לי שתי מערכות יחסים בלבד, כך שאין לי הרבה השוואה, אבל בשתיהן הסקס היה חלק מאד דומיננטי והמינון היה גבוה למדי (וגם משיחות עם חברותיי הבנתי שזה בדר"כ המצב בגילנו ובשלב מוקדם כזה בקשר). עם בן זוגי הנוכחי, על אף שהאהבה גדולה והקשר עמוק ו"רציני" יותר משהיה לי אי פעם, יחסי המין אמנם טובים ומהנים אך מועטים וכמעט תמיד ביוזמתי - בעיקר בהתחשב בעובדה שאנחנו מתראים רק פעמים ספורות בשבוע. אני בספק אם יש לו זמן לאוננות והימים שלו ארוכים ומפרכים, אבל גם אחרי שישן לילה בבית והשלים שעות שינה אנחנו שוכבים רק פעם אחת (או מקסימום פעמיים, בלילות שונים) בחמישי-שישי-שבת. כשניסיתי להעלות את הנושא בעדינות הוא קצת נפגע והתגונן, אמר שהוא "הכי נמשך אליי בעולם" אבל לפעמים נדמה לו שהסקס רק מוסיף לחץ ליחסים בינינו, שהוא עייף ושלא כל ערב משותף חייב להסתיים בחדירה. הוא גם העלה את הסברה שאני מעוניינת יותר מפני שמעולם לא חוויתי אורגזמה ולכן נמצאת במצב של חוסר סיפוק תמידי. מבחינתי, בפעמים המועטות שהוא יוזם - גם אם לא הייתי במצב רוח המתאים קודם, מספיק שייגע בי קצת ויאמר את המילים הנכונות ואני כולי שלו. לעומת זאת כשאני יוזמת זה תמיד מלווה בחשש שהוא לא ישתף פעולה או יתחמק, והסירובים שלו גורמים לי להרגיש נורא, כאילו שהצורך המיני שלי מוגזם (אף על פי שאני יודעת שהוא לא, גם לפי קריטריונים אובייקטיבים ובהשוואה לאחרות). אני חייבת לציין שאני מרגישה שהצורך שלי הוא לאו דווקא צורך פיסי, כלומר, לפניו לא קיימתי שום מגע מיני במשך שנה וחצי ולא הרגשתי בחסרונו כמעט. זה יותר צורך בקרבה אליו ובתחושה שהוא רוצה אותי ומעוניין בי. כפי שהזכרתי, אני נהנית ממין אך מעולם לא הגעתי לסיפוק (בשום דרך שהיא). אני מתוסכלת מפני שאני מרגישה לא מושכת ולא רצויה, ובעיקר מפני שאני מאד לא אוהבת ליזום ולמרות זאת לא מצליחה להמנע מזה (גם כשאני מחליטה לתת לו לעשות את הצעד הבא). וכשהוא מסרב, אני נפגעת בכל פעם מחדש. תודה מראש.

15/02/2010 | 20:02 | מאת: אילנה ארד לוין

דני היקרה, יש להביא בחשבון שלעתים קרובות קיים פער בקצב התשוקה המינית בין גברים ונשים: לעתים זו האישה שרוצה יותר, לעתים זה הגבר. אין בעניין חוקים או כללים, או "נורמות" רלוונטיות. יש גברים המעוניינים במין על בסיס של פעם פעמיים בשבוע בלבד ויש גברים המעוניינים אפילו בפחות מזה. מאחר וממילא אינך מגיעה לאורגזמה (שזו בעיה בנפרד אך לא נתייחס אליה כאן) ומאחר ואינך רוצה דווקא יחסי מין אלא קרבה ,חום פיזי ואינטימיות, נראה לי הכי פשוט שתאמרי לו זאת מפורשות וגלויות: אמרי לו שלא תמיד את רוצה סקס אלא את רוצה להתחבק, להיצמד, להרגיש נאהבת ושלא יראה בכך דרישה או בקשה מצידך לתשוקה או לתפקוד מיני. העובדה שאינו רוצה סקס לא חייבת להצביע על כך שאינך מושכת אלא היא מצביעה על הקצב הפנימי שלו של צורך במין. נראה לי שעדיף לדבר איתו מאשר עם חברות על הבעיה בינכם. בהצלחה, אילנה.

10/02/2010 | 11:29 | מאת: אוהבת

יש לי חבר כמעט שנתיים (אני בת 26 והוא 28), במהלכן נפרדנו כבר פעמיים וחזרנו (מיוזמתו) בכל פרידה הסיבה היתה שהוא לא בטוח ומאד מפחד שאני לא האישה של חייו למרות שהוא מאד אוהב אותי אנחנו מאד פתוחים וחברים טובים ומעל לכל יש לנו סקס מדהים (-שנראה לי בין היתר שהוא מפחד לאבד אותו). בפעם האחרונה שחזרנו הוא הבטיח לי שזהו ושהוא הגיע למסקנה שאני באמת האישה בשבילו ושהוא מאד בטוח בזה ושהוא פשוט צריך לנצח את הפחד שלו (כמו שאני תמיד אומרת לו על דברים אחרים) אני מאד בטוחה בו שהוא הגבר שלי ואוהבת אותו. כרגע עלה הנושא של לעבור לגור יחד (שנינו גרים עם שותפים) ושוב הוא מדבר במילים מאד יפות שהוא מאד מאד רוצה והוא לא רוצה שאני יהיה רחוקה ממנו אבל לא בטוח שהוא בשל לזה ושהוא מפחד כי זה צעד גדול (בשבילו זה כמעט חתונה). כל פעם שהוא מעלה את הפחד שלו אני ממש נהיית חסרת ביטחון ולא יודעת מה לעשות. אני ממש מפחדת להיפגע שוב ולא יודעת מה לעשות כדי לגרום לו לנצח את הפחד. אמרנו שנחליט אחרי תק' המבחנים שזה בעוד שבועיים. אבל הוא מבחינתו אם הוא יגיד שלא זה לא אומר שאנחנו נפרדים ומבחינתי (אפילו שלא אמרתי לו) זה ממש כן. אני לא רוצה לאבד אותו בגלל פחד שזה כל פעם הבעיה. האהבה ביננו ענקית ויפה ואמיתית רק זו הבעיה הגדולה. מה אפשר לעשות?

15/02/2010 | 19:54 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, כאשר אדם "רוצה ולא יוצא לו" או "רוצה ומפחד" פירושו שהוא בקונפליקט בין הרצון להשיג את המטרה אותה קבע לעצמו (במקרה זה מעבר למגורים משותפים) לבין רצון מנוגד או פחד המעכב את המימוש. לעתים הפחדים אינם ברורים באופן מודע ורק נחווים כהתנגדות פנימית: זה יכול להיות פחד מאיבוד מרחב אישי, פחד מהתחייבות, פחד מאובדן שליטה או "חנק פסיכולוגי" והרשימה ארוכה. נסי לשוחח עם חברך שינסה להגדיר ממה הוא חושש. אם הוא מתקשה בכך הציעי לו תקופת ניסיון של מגורים משותפים לחודש חודשיים ואולי מוטב שיפנה לטיפול פסיכולוגי להבין היטב את בעייתו. כל טוב, אילנה.

10/02/2010 | 10:44 | מאת: אחמד

אני נשוי כבר 7 חודשים אשתי עדיין בתולה, יש לה חשק אבל אומרת שכואב לה והיא מפחדת , הלכנו לרופאת נשים אמרה שהכל בסדר השתמשנו במשחה לריכוך כאבים אבל לא עזר , מה עלי לעשות.

15/02/2010 | 19:46 | מאת: אילנה ארד לוין

אחמד היקר, מבחינה גופנית הכל תקין אצל אשתך, אך מאחר והיא בתולה וחוששת מן החדירה הרי שהיא מתכווצת בגוף ונכנסת לחרדה כאשר יש ניסיון לחדירה. הבעיה היותר קשה היא ככל הנראה שבאותו הזמן חל כיווץ אוטומטי לא רצוני של שרירי הנרתיק באופן שהפתח נסגר ולמעשה "אין לאן לחדור". תופעה זו מכונה ווגיניסמוס והיא נפתרת ע"י סקסולוגית מיומנת במשך כמה חודשים של טיפול: עובדים עם האישה על מאמני נרתיק (גופי פלסטיק בגדלים הדרגתיים) אותם מחדירה האישה לנרתיק בביתה ובפרטיותה מדי יום במשך שתי דקות. טיפולים אלה בליווי שיחות על הנושא מביאים להצלחה מוחלטת בפתרון הבעיה (קרא בארכיון אתר דוקטורס על ווגיניסמוס). חומר הסיכה אינו רלוונטי שכן הבעיה כאן היא כיווץ שרירי הנרתיק. בהצלחה, אילנה.

07/02/2010 | 23:12 | מאת: זוג

אנחנו זוג המקיים מערכת יחסים קרובה מאד מזה כשלוש שנים. יחסי המין שלנו לעתים טובים ולעתים רעים. לבן הזוג יש בעיה קשה של שפיכה מוקדמת, עליה לעתים רחוקות אנחנו מתגברים - דבר שמתסכל את בת הזוג. עם או ללא קשר לדברים לעיל, בן הזוג חש תסכול רב בשל העובדה שהוא פתוח מאד לגבי מיניותו עם בת הזוג, בעוד שהיא הרבה פחות. כדי למקד את השאלה, נבהיר כי בן הזוג מוכן לעשות הכל במסגרת יחסי המין. הפקת ההנאה של בן הזוג מוגבלת לאקט החדירה לבדו. בן הזוג מעוניין לעתים שבת הזוג תסב לו עונג באמצעות ידיה, אך היא לרוב תסרב, ובכל מקרה לעולם לא תסכים שיגיע לפורקן בין ידיה מהסיבה שזה דוחה אותה, כמו גם מין אוראלי. יש בינינו מחלוקת על מידת הלגיטימציה של ההימנעות מצד בת הזוג לגבי העניין (נושא היד, בן הזוג אינו מתעקש על המין האוראלי על אף שהיעדרו מפריע לו), ועם זאת, שנינו מעוניינים לדעת מה מקור הקושי של בת הזוג בנושא זה, וכיצד אפשר אם בכלל להתגבר עליו. נשמח לשמוע את דעת מנהלת הפורום בנושא זה, וככל שתרחיב כך יסייע הדבר.

15/02/2010 | 19:38 | מאת: אילנה ארד לוין

זוג יקר, מדובר פה על שתי בעיות נבדלות של התפקוד המיני: 1. זו של הגבר המתאפיין בשפיכה מוקדמת 2. התנהגות נמנעת של האישה, הנרתעת ממגע באיבר המין של הגבר בידיה ובפיה. לכל אחת מן התופעות הטיפול והגישה הם שונים. לגבי הגבר: כדי לשלוט בשפיכה המוקדמת קיימות שתי אופציות: האחת היא טיפול סקסולוגי עם בת הזוג (טיפול המחייב מגע ידני של בת הזוג באיבר מינו של הגבר, כדי לאונן אותו בשיטת start and stop ונדמה שדבר זה אינו אפשרי כרגע בגלל התנהגותה הנמנעת). השנייה היא טיפול תרופתי: שימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI מומלץ סרוקסט, שאחת מתופעות הלוואי הדומיננטיות שלו הינה עיכוב רפלקס השפיכה. באשר להתנהגות העכבה של האישה ממגע באיבר המין של הגבר, אם ברצונה לשנות זאת, עליה לפנות לטיפול סקסולוגי או פסיכוסקסולוגי. בהצלחה, אילנה. יש לציין כי לקיחת התרופה הינה על בסיס יומי ובאופן רציף, עכבת השפיכה מתרחשת כל עוד לוקחים את התרופה בצורה רציפה. הפסקת התרופה מחזירה את מצב השפיכה לקדמותה.

01/02/2010 | 21:39 | מאת: טל

אני נשואה 3 שנים. ביני לבין בעלי אהבה ענקית . התחתנו מאוד מהר ומיד נכנסתי להריון. יש ביננו מחלוקות רבות שאחנחנו עובדים עליהן. כשיש ביננו סקס הוא בדרך כלל מדהים וקרוב ואוהב או פראי- מנעד רחב של רגשות ותחושות.הבעיה היא שלמרות שהוא מכחיש את העניין- היוזמה לסקס תמיד כמעט שלי. כשיש מתח או ריב הוא "מעניש" בחוסר סקס. לעיתים נדמה שאני חושבת כל היום מתי למצוא זמן לסקס והוא חושב על הכל חוץ מזה. הוא טוען שהוא לא 'מהמתכננים'. אבל נהנה מאוד מהיוזמות שלי והחיזורים אחריו (הודעות, פתקים, מגע). יש לו אמירות מוזרות כמו"נשים יותצרות מתח כדי שיקרעו אותן אחר כך" או שמחפש פתרונות של אורגיות בתקופה שאין סקס. ניסינו את העניין הזה, ואני חייבת לציין ש1.-זה לא היה מדהים במיוחד.2. זה דבר שיכול להיות מבחינתי כתוספת , במידה וארגיש מחוזרת ונחשקת.זו לא פעם ראשונה שאני חשה מחסור בסקס. מבחינת מספרית- כשאין ריבים-יש ביננו יותר סקס מאשר אצל חברות שלי שילדו, אבל זה עדיין תמיד ביוזמתי ומפריע לי. מה הקטע?

06/02/2010 | 13:04 | מאת: אילנה ארד לוין

טל היקרה, קשה לי לדעת מדוע בעלך אינו נוקט יוזמה לסקס למרות שהסקס ביניכם מדהים וטוב. ייתכן שהוא פשוט מעדיף מסיבות שאינן ידועות לי שתהיי זו האישה שתיזום. האם כל כך מפריע לך שזו רק את היוזמת? שהרי בסופו של דבר הדבר משאיר לך שליטה בנושא מתי עושים סקס (רק כשאת רוצה ולא כשאת לא רוצה) ובכל מקרה הסקס נהדר אז אולי כדאי לוותר על ההתכתשות בשאלה מי היוזם? לגופו של עניין אני ממש לא יודעת מה הקטע ואם אינכם מצליחים לברר זאת בשיחה ביניכם והדבר מציק לכם אולי מומלץ לפנות לייעוץ זוגי. שיהיה בהצלחה.

31/01/2010 | 13:28 | מאת: סיגל

אילנה שלום חברתי ובעלה עוברים משבר רציני בנישואין ומנסים לפתור אותו בטיפול זוגי (שבנתיים לא כל כך מצליח). אני תומכת בה מהצד בשיחות שבעיקר אני שומעת אותה ומחזקת אותה ולא מנסה לתפוס צד. אני ממש מרגישה שהיא "מתפרקת". כיצד כדאי לי לנהוג מעבר לשיחות היומיות שלנו?

06/02/2010 | 12:58 | מאת: אילנה ארד לוין

סיגל היקרה, ראשית אומר לך כל הכבוד וישר כוח על ההתגייסות, הנאמנות וההשקעה בחברה. האופן שאת עושה הוא ראוי ונכון לתמוך מבלי לנקוט צד. יחד עם זאת עולה השאלה כמה זמן תוכלי לעמוד בתפקיד הזה של התומכת והאם לא כדאי להמליץ לחברה, בלי לפגוע בתרומה העצומה שלך אליה לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי אשר אולי יש לו כלים מקצועיים טובים יותר כדי לעזור לה להיבנות מן המשבר אותו היא עוברת. אני חושבת שאת עושה בדיוק כמו שצריך ואני רק חוששת שאם חלוף הזמן זה עשוי להעיק עלייך או על שתיכן.

29/01/2010 | 17:16 | מאת: סיגלית

שלום, אני נשואה שנתיים + ילדה בת שנה. ביני ובין בעלי יש מחלוקות במספר נושאים מהותיים, שמעכירות את חיי הנישואין שלנו, עד למצב שבו בימים מסוימים אנו לא רוצים להסתכל אחד על השני. אחת הבעיות המרכזיות היא ההשקפות השונות שלנו לגבי עבודה ומשפחתיות. אני טיפוס יותר משפחתי ולדעתי בעלי מכור לעבודה ואינו מקדיש די זמן לטיפוח הזוגיות בינינו. הדבר מתבטא גם בפגיעה באינטימיות. בעלי עובד מול מחשב 9 שעות מיום ראשון עד חמישי והוא סחוט מעייפות. אני איני עובדת, ואני נמצאת עם הילדה עד שהוא חוזר. בשעות הערב והלילה אנו מטפלים ומשחקים איתה יחד. מאז הלידה אינני במיטבי מבחינה פיזית (לדוגמה, אני מתקשה להתעורר בלילה כשהיא בוכה, ובעלי עושה זאת במקומי). חשוב לי לציין שאנו במעמד הבינוני, ללא דירה ומכונית. אני לא רוצה לחיות יותר עם ההרגשה שאין טעם לנישואין אשמח לקבל את עצתך בעניין

30/01/2010 | 13:24 | מאת: אילנה ארד לוין

סיגלית היקרה, אני מבינה שאת חווה חוסר סיפוק מחיי הנישואין אך מתוך המידע שמסרת לא ברורה לי עוצמת חוסר הסיפוק: 1. בעלך עובד 9 שעות מול המחשב שזהו זמן העבודה התקני. יש אנשים שעובדים גם 10-12 שעות ביום 2. בעלך לוקח חלק פעיל בטיפול בילדה בשעות הערב וגם קם אליה במהלך הלילה כך שנראה כי הוא אב משקיע. מתוך המכתב לא ברור מקור החיכוכים ביניכם והשאלה היא האם לא הצלחת להבהיר עצמך בדייקנות או שמה יש כאן דיכאון סמוי מבחינתך (זה עשוי לקרות אחרי לידה) ואז קיים קושי להיות מסופק ושבע רצון מן הדברים הסבירים והטובים שקיימים. הייתי מציעה לך לבירור העניין לעומק לפנות לטיפול פסיכולוגי בקופ"ח אליה את שייכת. התחילי עם שיחות אישיות ובררי עם המטפל אם הוא גם מטפל זוגי כך שבעלך יוכל להצטרף בהמשך. שיהיה בהצלחה.

28/01/2010 | 14:38 | מאת: פין שעיר !

יש לי שערות עד לחציו של הפין ! הדבר מרתיע אותי להתקרב לנשים ! הייתי רוצה להוריד משם את השערות לתמיד ולצמיתות אבל אין לי מושג האם אפשר בלייזר . אין לי כל כך ניסיון בחיים היות ואני רק בן 15 . אני רוצה להתקרב אבל זה קשה לי . בבקשה תגידי לי איך להיפתר מהשיערות שיש לי ! בנוסף תלשתי קצת שערות ו עכשיו יש לי גם קוצים אז זה עוד יותר מרגיז ומביך .

30/01/2010 | 13:16 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, הבעיה שאתה מציין אכן דורשת התערבות רפואית ופתרון כי אין שום סיבה שבעולם שתחוש אי נעימות ממראהו החיצוני של הפין. שביעות רצון ממראה הפין תורמת לבטחון העצמי, לבטחון בגבריות, לתשוקה המינית ולתפקוד המיני כך שהנושא באמת חשוב. פנה במקביל לשתי מקומות כדי לקבל שתי חוות דעת. 1. לרופא עור ומין בקופ"ח אליה אתה שייך ואיתו תתייעץ לגבי הבעיה. תברר האם טיפול לייזר באיזור כה רגיש הינו בטוח. 2. פנה לאחת מקופ"ח המנהלות מכוני לייזר להסרת שיער והתייעץ שם עם הרופא המתאם את הטיפולים. שאל גם אותו על מידת הבטיחות שבעניין. שיהיה בהצלחה.

27/01/2010 | 09:44 | מאת: עירית

ד"ר שלום, אני (29) וחבר שלי (31) כבר 10 חודשים מאושרים ביחד. מערכת היחסים בינינו היא הדדית, שיתופית, מאד אוהבת, נטולת מריבות וששנינו רואים את עתידנו ביחד. למעשה, כבר מלכתחילה הקשר התאפיין בהמון יציבות (לאורך כל הדרך הרגשתי שכוונותיו לגבי רציניות), מה שאפשר לי להיות לגמרי אמיתית וככל הנראה גרם לקשר כ"כ להצליח. יש רק בעיה אחת קטנה/גדולה - יחסי המין בינינו. בחודש הראשון להיכרותנו ניסינו פעמיים-שלוש לשכב עם קונדום, אך חברי נתקל בבעיות תפקוד. באותו שלב ייחסתי את זה לקונדום או לעובדה שאני הבחורה הראשונה שהוא שוכב איתה אחרי קשר של 4 שנים עם חברתו הקודמת. כשדיברנו על זה כמה חודשים אח"כ, הוא אמר שזה היה קשור גם לקונדום וגם לעובדה ש"לא תמיד מספיק שמישהי יפה בשביל להימשך אליה". בחודש לאחר מכן התחלתי לקחת גלולות (הקונדום ירד) ובאותו חודש יחסי המין בינינו היו בתדירות של כמעט פעם ביום (הרבה ביוזמתי) והרגשתי תשוקה אמיתית (למותר לציין שבעיות התפקוד חלפו). אלא שלאחר אותו חודש ובמשך מספר חודשים לאחר מכן התחילו לי שתי בעיות גינקולוגיות שלא אפשרו לנו לקיים יחסי מין, אלא בתדירות מאד נמוכה (פעם-פעמיים בחודש). כיום הבעיות עברו, אבל תדירות יחסי המין נשארה בעינה. למעשה, לפעמים נדמה לי שחברי מעדיף לדבר/לצפות בטלוויזיה/כל דבר אחר, על פני לקיים יחסי מין. זה מגיע למצבים מאד מתסכלים שבהם גם לאחר שאני נוגעת באיבר מינו ו/או לאחר שאני מנסה "לחמם" את העניינים, אני לא מרגישה שזה עושה לו משהו והוא יכול בשיא הטבעיות להגיד לי "אז מה, נקום לאכול ארוחת בוקר?", כאילו לא קרה בינינו כלום ב-10 דקות האחרונות. הדבר גרם לי לתסכול רב ולפני כחודש פתחתי את הנושא איתו. לאחר שהוא ייחס את זה לעייפות שלו, לעובדה שאנחנו הולכים לישון בשעות שונות (מה שנכון כמעט לגבי כל יום), לכאבי בטן שפקדו אותו וכו', אמרתי לו בצחוק שזה נשמע לי כמו תירוצים ואז הוא נפתח ואמר - האמת היא שפעם ראשונה בחיים שלי שאני מרגיש שממש אין לי חשק למין. אני לא חרמן. שאלתי אותו אם יכול להיות שהוא לא נמשך אלי, הוא ענה שהוא מרגיש שהוא נמשך אלי אבל הוסיף שבגלל שזה בחיים לא קרה לו, הוא ניסה לחשוב מה הסיבות ובין היתר חשב שאולי הוא לא נמשך אלי מספיק, או כמו שהוא היה רוצה. אני באותו שלב אמרתי לו שזה בעיה, כי זה לא משהו שמשתנה והוא אמר שזה לא נכון. הוא גם אמר באותה שיחה שהיו לו בעבר יחסי מין הרבה יותר טובים מאלו שלנו ושהוא ינסה יותר לכוון אותי למה שהוא אוהב. בכל מקרה, באותה שיחה הוא גם הבהיר לי שהוא לא היה רוצה שהקשר בינינו לא יצליח משום סיבה שהיא והחל מאותו שלב החלה באמת מגמת שיפור והוא התחיל ליזום יותר (פעם-פעמיים בשבוע). אבל עדיין, אני מרגישה שזה משהו שהוא עושה בשביל לא לאבד אותי ופחות כי זה מה שהוא רוצה. גם כשאנחנו ביום חופש ביחד, הוא יעדיף לעשות מלא דברים וסקס בכלל לא יעבור לו בראש כאחד מהם, אלא אם אני ממש "אלחץ" לכיוון ברמזים עבים. זו פעם ראשונה שאני נתקלת בזה ביחסים עם גבר וזה מאד מטריד אותי, ביחוד כי זה הגבר שאני רואה איתו עתיד וקשה לי לחשוב על להיות בלעדיו. כמו כן, שללתי את האפשרות שהוא א-מיני (גיליתי שהוא גולש בפורנו (רגיל) מספר פעמים בשבוע), שהוא הומו (גם כי היו לו חברות רציניות לאורך כל החיים וגם כי הוא "מעורר" לנשים), אין לי ספק שהוא לא בוגד בי ואין לי ספק שהוא אוהב אותי מאד. אז מה הבעיה??? אציין כי בכל מה שקשור לחום, הוא מפגין כלפי המון חום, מנשק, מחבק, אפילו נוגע לי לא מעט בחזה, בישבן, או מלטף את איבר מיני סתם ככה - הבעיה היא יחסי המין. עוד אציין כי הרושם שקיבלתי הוא שהוא מעדיף שארד לו על פני יחסי מין מלאים (הוא אגב, תמיד דואג שאהיה מסופקת ראשונה, אך לא יורד לי כמעט אף פעם) וכי זה משהו שיכול לקרות מבחינתו בתדירות יומית. הוא גם אמר לי בהקשר אחר שיש לו סף ריגוש גבוה ושצריך דברים מאד מסעירים כדי לרגש אותו (למשל ספורט מאד אתגרי וכיו"ב). מתנצלת מראש על אורך ההודעה ועל עומס הפרטים, אני פשוט מאד מתוסכלת ואשמח לשמוע את חוות דעתך המקצועית. תודה רבה, עירית נ.ב. - מבלי להשתחצן, נחשבתי תמיד כבר מנעוריי, בחורה יפה, סקסית ומושכת והדבר נאמר לי לא אחת. כך שאני מתקשה להאמין שבכך טמונה הבעיה (למרות שאני יודעת שחבר שלי אוהב רזון ואני לא בדיוק הבחורה השדופה מהפרסומות, אלא יותר הבחורה הממוצעת).

30/01/2010 | 13:12 | מאת: אילנה ארד לוין

עירית היקרה, לאורך היחסים שלכם תשוקתו המינית של בן זוגך השתנתה באופן גלי ובסה"כ הבעיה היא שאת מרגישה יותר תשוקה מינית ועניין במין מאשר הוא. לעניין זה אין קשר למידה בה את סקסית ונחשקת חיצונית ואין לחלוטין כל קשר לשאלות אחרות שבדקת כגון נטייתו המינית או א- מיניות. יש להביא בחשבון במקרה הזה שני גורמים: 1. לא כל הגברים רוצים מין כל הזמן ובהחלט יש גברים שהחשק המיני שלהם ירוד מבנות זוגן עד כדי תדירות של פעם בחודש. אין הדבר קשור לחוסר אהבה כלפי האישה. 2. במצבים האלה האישה היא זו המתוסכלת אך הטיפול חייב בעיקרון להנתן לגבר, במידה והוא רוצה. לשם כך עליו לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי או לטיפול פסיכוסקסולוגי (אצל פסיכולוג קליני שהוא גם סקסולוג). סה"כ התגברתם בהמלך הדרך על בעיית הקונדום והבעייה הגניקולוגית שלך וייתכן שאחת התופעות כאן לשלילה באופן פראדוקסלי היא שאתם רואים בזה קשר רציני שיוביל לנישואין. לפעמים דווקא ההחלטה על חיים משותפים מצננת את התשוקה המינית. זוהי השערה כמובן ויש לערוך בירור מקיף ע"י איש מקצוע. שיהיה בהצלחה.

30/01/2010 | 21:35 | מאת: עירית

ד"ר תודה על תגובתך המפורטת. כרגע אני עוד לא מרגישה נוח לבקש ממנו לפנות לטיפול אך יתכן ואאזור אומץ בהמשך הדרך. כרגע עוד לא ממש הגדרנו את זה כבעיה ואני זו שיותר מנסה לברר אם קיימת בעיה ומהי היקפה. בכל מקרה, לעניין מה שכתבת על גברים עם חשק מיני נמוך יחסית. האם העובדה שהוא גולש מספר פעמים בשבוע בפורנו, לא מעידה לדעתך דווקא על העובדה שאין בעיה עם המיניות שלו? אשמח לתשובתך עירית

26/01/2010 | 10:58 | מאת: איילת

שלום, אני ובעלי יחדיו מזה כ-12 שנים ומתוכם 5 שנים נשואים ונהנים מזוגיות טובה ומפנקת. עם השנים חלה ירידה בתדירות יחסי המין עד ל 1-2 בשבוע (מצב שאינו מספק אותי) מאז לידת בננו לפני מספר חודשים. ניסיתי דרכים שונות על מנת לערור את התשוקה בבעלי אך ללא הועיל. אני מאוד מתוסכלת מן המצב ואני לא מוכנה להתפשר בתחום הזה בחיינו (אנחנו זוג צעיר). מה עושים? לאן פונים? הזוגיות שלנו חשובה לי ואני לא רוצה לוותר.

30/01/2010 | 12:59 | מאת: אילנה ארד לוין

איילת היקרה, ראשית אני חושבת שעלייך לראות את עצמכם כברי מזל על כל הטוב שיש בחייכם המשותפים, טוב כזה אינו מובן מאליו והוא ברכה. תדירות של פעמיים בשבוע בענייני מין נחשבת תקינה ו"נורמטיבית". מאחר והחשק המיני שלך גבוה מזה של בעלך מוטב לפנות לסקסולוג, אם שניכם מעוניינים בכך. על מנת למצוא גישות חדשות למיניות אשר יסייעו אולי להגברת תשוקתו של התקינה של בעלך. מאחר ואת מציינת שהשינוי חל לאחר הלידה חשוב כאן לברר מי מטפל בתינוק בשעות הערב והלילה ומה המידה שלידת התינוק השפיעה על אחריותו והקשב של בעלך לצורכי התינוק כי אז חל השינוי. במידה וקשב רב מופנה מצידו של בעלך לתינוק הדבר עשוי להוריד את תשוקתו המינית, פשוט כי הוא עסוק בעיניין אחר. כל טוב.

23/01/2010 | 13:32 | מאת: אולה

חברי חווה מערכת יחסם מאוד סוערת עם האקסית מיתולוגית שלו ועד עכשיו לא הצליח להתנתק ממנה נפשית.הוא מאוד מעריך מכבד אותי אבל לא נתן תחושה של אהובה במהלך כל השנה שיצאנו. הוא תמיד אמר שהוא מעריך אותי על סבלנותי ועל הבנה שלי כלפיו.במהלך כל הקשר שלנו הוא שמר את הזכרונות בבית ובמחשב על אקסית מיתולוגית מאז שנתיים שנפרדו. שמר על חברות וירטואלית, הוא טען שככה הוא בתהליך ניתוק(למרות שהצעתי שיעשה ניתוק מידי וילך לקבל עזרה).אבל הטעות שלי הייתה שהייתי סלחנית ותמימה מדי לאורך כל השנה.האמנתי שכך הוא יתאהב בי... לא מזמן הוא היה בחול אמר עד כמה מתגעגע ומצפה לראותי אך לקראת סוף חופשה הוא פתאום נהיה קריר ואז התברר לי שהתנהגותו נבעה מהעובדה שנפגש עימה מיוזמתה. למרות שהבטיח כי לא יעשה זאת. לכן אמרתי שהזכרונות בביתו מפריעים למערכת יחסים שלנו ושיבצע ניתוק מיידי ממנה. אבל הוא ביקש זמן.זמן שהיה לו לאורך כל השנה האחרונה. זמן שלא יכלתי לתת לו כי פחדתי שהפרידה מהעבר תשפיע הרבה על מערכת יחסים שלנו.כמו שהשפיעה לפני זה. נפרדתי ממנו. אני מרגישה אמביוולנטיות בעניין, מצד אחד חושבת שהייתי צריכה לתת לו עוד זמן ןליצור זכרונות נוספים של שניינו כדי להתעלות על הזכרונות שלו עליה.מצד שני אני רוצה לשמור על הכבוד שלי.לא להיות בתחרות סמויה. יש לי רצון לקבל אהבה בחזרה לא רק במתנות ויציאות אלא גם במחוות ישירות ועמוקות... האם עשיתי נכון שניתקתי את הקשר? האם ההייתי פזיזה? האם הייתי צריכה לתת לו זמן כפי שביקש או שהמעשה שלי היה נבון? כי כך לפחות לא השלתי את עצמי... אני אף חושבת לחזר אליו לעשות את הניתוק ממנה ביחד איתו וללכת איתו לפיסכולוג. אבל כך אני משלה את עצמי לא? אני אוהבת אותו... נפרדתי ממנו מתוך כעס ועוד טלפונית.והוא לא מנע את הפרידה הזאת ולא הגיע כפי שנהג לעשות כשהיינו רבים במספר הפעמים הבודדות מהתנהגות זו הבנתי שהיא יותר חשובה לו מאשר אני.. אני שבורה... מה עליי לעשות?

23/01/2010 | 17:53 | מאת: אילנה ארד לוין

אולה היקרה, המערכת הזוגית שלך עם בן זוגך הייתה מאוד שלובה לצערך כמובן בתוך המערכת עם האקסית המיתולוגית, כך שהקשר הזוגי שניהלת היה בניגוד לרצונך כמובן קשר משולש. קשה לדעת ובטח שגם לא לנבא היכן עומד בן זוגך מבחינה רגשית כלפייך וכלפי האקסית שלו סביר שהוא מבולבל ולא נחוש לשום כיוון. קשה להגיד שהיית פזיזה אחרי שנה של ספיגה וכן קשה לדעת האם הוא יצליח לעבור את הגשר של השינוי ממנה אלייך. השאלה היחידה הרלוונטית היא כמה את כאובה במצב הנוכחי וכמה את נחושה להילחם על רגשותיו, במקום שהוא לא בשל היום להילחם עליו. הייתי ממליצה שתפני למספר שיחות אישיות שבמסגרתן תקבלי החלטה האם שווה לך כן או לא ללכת איתו ביחד לטיפול זוגי או שמא עלייך לברר מדוע לאורך שנה שלמה העדפת להיות בחירה מספר 2 ולא מספר 1. שיהיה לך רק טוב.

22/01/2010 | 22:24 | מאת: רונה

שלום רב אני נשואה שנתיים התחלנו לקיים יחסי מין רק אחרי החתונה ובעלי מאוד היה קר ולא רצה לשכב איתי בכלל ניסיתי איתו הרבה אבל לא עזר הוא היה שוכב איתי בלי חשק רק בשביל להשתיק אותי עד שכמעט נפרדנו בגלל זה .הוא התחיל להשתנות היום הוא מאוד אוהב אותי הוא מוכן להיות איתי כל היום במיטה אבל מצד שני אני מאוד כועסת עליו אני לא יכולה שום אופן להתחיל איתו או להנות איתו אין לי חשק להות איתו ניסיתי הרבה אבל לא מצליחה לסלוח לו תעזרו לי בבקשה אני מרגישה משתגעת כי הוא מאוד אוהב אותי ויש לנו בת מה לעשות ???

23/01/2010 | 17:46 | מאת: אילנה ארד לוין

רונה היקרה, כמה חבל שאינך יכולה להנות מפירות ההישגים אליהם הגעת: הפכת את בעלך לבן זוג אוהב ומשתוקק אלייך, שינוי עצום שהצלחת להניע בתוכו עד שזכית לקבל בן זוג טוב וראוי לקשר טוב. חבל שהדרך שהייתה רוויה בכאב, תסכול וכעס מבחינתך אינה יכולה להשתחרר ולהתנדף נוסח "סוף טוב הכל טוב". היום כשיש לך את כל מה שרצית את שרויה בתוך הכעס והעדר הסליחה וזוהי החמצה כפולה ומכופלת. גם להיות בתוך מרירות שכבר פג תוקפה וגם לא להנות מהמתיקות שקיימת במציאות. הייתי ממליצה לך למהר ולפנות לטיפול אישי כדי שתוכלי למהר ולהתחבר לטוב הקיים במציאות של חייך. שיהיה לך כל טוב.

22/01/2010 | 12:29 | מאת: יעל

שלום אילנה! אני (21) ובן זוגי(30) יוצאים מזה 8 חודשים (31.05.09) לפני יומיים החלטתי שאני עושה STOP וחושבים עם עצמי לגבי המערכת יחסים הזו כי במהלך כל החודשים הנ"ל נתתי את כל כולי וחשבתי רק על בן זוגי ובעקבות העצירה הזאת שמתי לב שהמערכת יחסים הזאת באיזשהו מקום פוגעת בי וכתוצאה מכך גם בו. בהתחלה המערכת הייתה מעולה הייתה בה המון התחשבות, דאגה, רגש, נעימות ואהבה בעיקר שהגיעו ממני מכיוון ובן זוגי עבר רצף של אירועים קשים בחייו הן ממריבות עם ההורים עד לניתוח שאף הוא כלל מריבה עם ההורים ומשם לטיפול איפנוזי שעבר בעקבות הרגשתו כי יש לו משהו מהעבר שמשפיע עליו ועל הוריו. אני הייתי שם לאורך כל הדרך הקשבתי, עזרתי, דאגתי, וניסית לעשות כל דבר על מנת לעזור לו ולשפר את מצבו הנפשי הריגשי והפיזי אך בעקבות כל זה נעלמה ההתייחסות והיכולת לחשוב גם עלי ולזכור שגם אני נמצאת במערכת היחסים הזאת. ישנם עוד דברים שפוגעים בי במערכת הזאת ואיתם אני מאמינה שאנחנו יכולים להתמודד, אבל הפגיעה הגדולה מבניהן זה מה שנתגלה בעקבות הטיפול ההיפנוזי שאותו עבר אשר במהלכו גילה בן זוגי כי בילדותו במשך למעל מ7 שנים עבר התעללות מינית מצד אביו...גם שם הייתי לצידו והקשבתי רק שלא הבנתי עד כמה זה יפגע בי ויציף לי את הזיכרונות לגבי התעללות מינית אותה אני עברתי בילדותי במשך שנתיים וחצי מצד בת הדוד שלי. אני כנראה הצלחתי ללמוד לחיות עם זה ואיכשהו להמשיך אלה אצלו זה לא היה בתודעה ועלה רק עכשיו. אבל בראיה שלי אני שמה לב כי אנחנו נפגעים ופוגעים אחד בשני הוא בעצם זה שמעלה את הזכרונות ובאיזשהו מקום לא מצליח להתפנות עקב הדברים אותם הוא עבר להתעסקות ולנתינת יחס אליי ואני בעצם זה שאין בי יותר את היכולות והכוחות להיות שם תמיד לצידו ולקוות שיום אחד הוא יצליח להתייחס גם אליי ולראות את מי שנמצאת לו בידיים ורוצה בו. אתמול בלילה הגעתי להחלטה ועשיתי מעשה שהוא היה לי מאוד קשה אבל הרגיש לי כהכי נכון לעשות ואמרתי לו שאני רוצה להיפרד כי אני מרגישה שהקשר הזה תוקע את שנינו ושאנחנו צריכים להמשיך אלה הבהרתי לו שלא תהיה לי שום בעיה לשמור איתו על קשר ולעזור לו במה שיצתרך אבל אני לא יכולה להיות שם בצורה של בת זוג עם מחוייבות כלפי קשר שפוגע בי ובו. הוא העלה רעיון של לפנות לגורם מקצועי וכך אני עושה ופונה בשאלה האם לדעתך יש את האופציה בה נוכל להמשיך בקשר מבלי להמשיך לפגוע ולהיפגע? בתודה מראש, יעל

23/01/2010 | 17:40 | מאת: אילנה ארד לוין

יעל היקרה, ללא ספק הסיפור שהעלית הוא קשה ומורכב. שניכם הצפתם על פני השטח טראומות מיניות קשות שכל אחד מכם עבר בנפרד והיות ועליית התכנים הקשים היא טרייה יחסית נראה שכל אחד מכם זקוק בשלב הזה לאסוף את כוחותיו ולטפל בעצמו. זוגיות היא טובה כאשר האחד יכול להיות בשביל השני במינון הולם כאשר קיימת יכולת לתת ולקבל וכאשר כל אחד יכול להיות גם עבור עצמו. אם צד אחד שואב מדי אנרגטית יחס, התחשבות, רגש, הקשבה וטיפול מצד זולתו והוא מדי עסוק בעצמו ואינו פנוי גם להחזיר הרי שבמקום מערכת זוגית הדבר הופך למערכת טיפולית חד צדדית. יש הרבה תבונה במחשבות שהעלית בינך לבינך אך עלייך רק לברר האם אכן בשלב הזה ייטב לך יותר ללא הקשר עם חברך. שניים תומכים אחד בשני אך גם יכולים לרוקן האחד השני ומבלי להכירכם קשה להצביע על נקודת האיזון הנכונה. בהחלט ייתכן שכדאי שתלכי עם לבבך. אם את מתלבטת כדאי לפנות למספר שיחות ייעוץ אישי עבורך או מספר שיחות ייעוץ זוגי. שיהיה בהצלחה.

22/01/2010 | 02:32 | מאת: גבר

שלום לך , יש לי בעיה ברגע שאני מקיים יחסיי מין עם החברה שלי יש פעמים שפשוט הזיקפה נעלמת ברגע שהבגדים יורדים אך במשחק המקדים תמיד יש זיקפה וגם כשיש זיקפה כאשר אנחנו ערומים כשיש חדירה לפמעמים הוא נשאר עומד ולפעמים כאילו רדום קצת וגם בזמן האחרון אני גומר מהר ממש אולי מספר חדירות ואני גומר עוד דבר שמדאיג אותי. וגם יש דבר שהוא קבוע שאחרי מספר אחד אני פשוט לא מצליח להעמיד אותו שוב ואי אפשר לעשות עוד מספר תודה לך !

23/01/2010 | 17:31 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, אתה מתאר מצב של שתי בעיות תפקודיות מהן אתה סובל בתחום המיני 1) בעייה של זיקפה (אובדן זיקפה בזמן עירום או מיד סמוך לחדירה) 2) בעייה של שפיכה מוקדמת. באופן עקרוני שתי התופעות ניתנות לטיפול הן באופן סקסולוגי התנהגותי והן באופן תרופתי. \פנה למרפאה לטיפול מיני לגברים אשר באיזור מגורייך ויתאימו לך את הטיפול ההתנהגותי או התרופתי המתאים ביותר עבורך.

21/01/2010 | 17:26 | מאת: שירי

אני וחבר שלי בשנות ה30 לחיינו,שנינו גרושים עם ילדים וגרים יחד מההתחלה,מה שהתחיל כסטוץ המשיך לקשר רציני ביותר. בתחילת הקשר הוא תמיד רצה סקס ולא רק איתי...הכוונה היא שהוא רוצה עוד בחורה במיטה או עוד גבר במיטה או זוג שיעשו לנו עיסוי אירוטי.תחילה התנגדתי לכך אבל בשלב מסוים החלטתי לנסות עשיתי דברים מהסוג הזה פעמיים או שלוש והרגשתי רע עם עצמי,הסברתי לו והבהרתי לו שזה מאוד פוגע בי ובכבודי ומאז אנו לא עושים דברים כאלה,אבל תמיד בשיא הסקס הוא אומר לי בא לי לעשות איתך דברים פרועים כמו מה שהסברתי למעלה ומפרט בדיוק. מיותר לציין עד כמה אני מרגישה רע באותו רגע ואין לי חשק להמשיך איתו בסקס,ההמשך ברור: ויכוחים,והאוירה הופכת טעונה יותר ויותר.אני רוצה לדעת האם הרגשותיי בהתאם למה שכתבתי כאן "נורמליות"?מהיכן מגיע לו כל הרצונות המוזרים האלה? ולמה הוא לא מסתפק רק בי?למה הוא לא רוצה אינטימיות מלאה איתי ורק איתי? אני אוסיף שאנו אוהבים מאוד ודואגים אחד לשני בכל המישורים,חוץ מהקטע הזה הסקס שלנו מיוחד והוא אומר שאני מושכת וסקסית ועוד..לתשובתך המהירה אודה.

23/01/2010 | 17:27 | מאת: אילנה ארד לוין

שירי שלום, מרבית בני האדם רואים בקשר המיני קשר אינטימי אקסקלוסיבי והיו רוצים לחלוק אותו עם בן זוגם בלבד. לעומתם יש בני אדם אחרים, לא הרוב אך גם לא מיעוט זעום, שעבורם, האנרגיה המינית אינה כרוכה בהכרח באינטימיות ובלעדיות זוגית אלא עבורם המוקד הינו ריגוש עז שמקורו דווקא בפריצת הגבולות כגון בני זוג נוספים למיטה אם בפועל ואם באופן וירטואלי. קיים קונפליקט רגשי מהותי בין התופסים מין כאקט אינטימי של זוג בינו לבין עצמו לבין הקבוצה המעוניינת בגיוון והסערה רגשית וחושית, שבאופן טבעי אז מבטלת את העניין האינטימי. היכולת לשנות את ההעדפות המיניות של הקבוצה ה"סוערת" היא די ממושכת, קשה ולא תמיד אפשרית ומכל מקום הדבר מצריך מוטיבציה מאוד חזקה ורצון לשינוי הדחף. מקור הרצונות הינו בשכבות נפש עמוקות. עלייך לברר לעצמך היטב באיזו מידה תצליחו להגיע להסכמה על העדפותיכם המיניות הנוספות שכן הנושא טעון מאוד ועלול להקרין באופן משמעותי על הזוגיות: את שהנך בעד אקסקלוסיביות מינית תחושי שרצונותיו של בן זוגך הינם חודרניים, פולשניים כופים עלייך דברים שאינך רוצה בהם ומכניסים אותך ללחץ רגשי. ייתכן שכדאי לעשות את הדיון בנוכחות איש מקצוע.

24/01/2010 | 13:49 | מאת: שירי

תודה על תגובתך. אם תוכלי לכתוב לי מהו "איש מקצוע" שנוכל לעשות זאת בצורה מבוקרת? הם את יכולה להמליץ באופן ספציפי? המון תודה

19/01/2010 | 16:27 | מאת: אנמוני מחול

שלום אנירוצה לישול שאלה אני נשוי 24 שנה היחסים בין אישתי היו יחסים מאוד טובים כמו כול זוג היו לנו עליות וירידות בחודש האחרון הרגשתי שיש מתח בניינו ליפניי יומיים ניסיתי לדבר איתה ואז נודה לי שאין לה רגש כלפי היא אמרה לי את המישפט המפורסם אני אוהבת אותך אבל לא מאוהבת בך אני לא יודע מה לעשות האים לנסות או לוותר? מחקה לתשובה

23/01/2010 | 17:16 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, לאחר 24 שנות נישואין כאשר אישה אומרת לבעלה "אני אוהבת אותך" זה נראה לי משפט נפלא וגדול שראוי לשמוח בו. האם אחרי 24 שנים היא אמורה להיות מאוהבת? בדר"כ כלל לגבי התאהבות מדובר על פרק זמן קצר בראשית הקשר של שנה או קצת יותר שאז הקשר מתאפיין בתשוקה מינית חזקה ובצורך להרבה ביחד. עם חלוף הזמן ובמצבים הטובים הקשר הופך לאהבה שלווה יותר מלווה חברות, ידידות ושיתוף פעולה ותחומי עניין ובילוי משותפים. נראה לי שאתה צריך לשוחח עם אשתך אודות מה היא חשה כלפייך על הטוב והפחות טוב. שתף אותה מה אתה חש כלפיה ומומלץ ביותר שתפנו לטיפול זוגי. הרי לא מפרקים חבילה על משפט אחד שנאמר או לא נאמר. שיהיה בהצלחה.

19/01/2010 | 02:01 | מאת: מתוסכלת

שלום, אני נשואה כחצי שנה.אני ובעלי לא מסתדרים כלל כרגע.הוא לא מקיים עימי יחסי מין כי הוא חש שאין לו חשק לסקס,הוא מטבעו חסר סבלנות ועצבני.תמיד הייתי צריכה להתחנן אליו לסקס והוא היה בא אליי.ולאט לאט המצב החמיר והוא הפסיק לקיים עימי יחסים.האם ללכת לסקסולוג?או פסיכולוג?המצב מתסכל ומעציב אותי מאוד.(יש לציין שאני אשה מאוד מושכת ושהוא תמיד מפרגן למראה שלי)לעיתים מהתיסכול שלו עם עצמו הוא פוגע בי מאוד ואומר לי תלכי לשכב עם גבר אחר. תודה רבה

23/01/2010 | 17:08 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, חוסר החשק המיני של בעלך הוא בהחלט בעיה. באופן כללי גברים שאין להם חשק מיני או שיש להם חשק מיני ירוד ניתן לקטלג לחמש קבוצות עיקריות 1) ארם בעל מזג דכאוני, מתוח ועצבני האנרגיות הנפשיות מופנות לעמדה מתסכלת כלפי עצמו וכלפי החיים והאנרגיה המינית היא כלואה. 2) אדם בעל מזג נינוח, רוצה חום ומגע לא אירוטי אך הדחף המיני ירוד. בדר"כ זהו חלק ממבנה האישיות ואנשים אלה מתאפיינים באופן כללי באיפוק ובמופנמות רגשית. 3) אנשים בעלי תפקוד מיני שאינו מספק עבורם (שפיכה מהירה, זיקפה חלשה) אשר הדבר הביא לירידה בתשוקתם המינית. 4) ירידה ברמת הורמון המין טסטסטורון. 5) חוסר חשק מיני כלפי בת הזוג כביטוי של כעס רגשי וריחוק כלפיה הטיפול בחשק מיני ירוד של גברים אינו פשוט והתנאי הבסיסי הוא רצונו של הגבר להשתנות כלומר צריך כאן הרבה מוטיבציה ורצון טוב מצידו. חוסר החשק של הגבר במקרים הנ"ל אינו קשור למידה בה אישה הינה אטרקטיבית או סקסית אלא זוהי חסימה פנימית בתוכו. מהות הטיפול הינה פסיכולוגית ועליו לפנות לטיפול אישי.

19/01/2010 | 00:42 | מאת: ליאן לב

שלום רב, שמי ליאן ויש לי בעיה. בעת קיום יחסי המין, שחבר שלי חודר אלי אני מרגישה לא נעים (לא כואב) אבל לא כיף כמו שחברות שלי מספרות, שבזמן ההחדירה הן בשמיים. השאלה שלי, למה אני לא נהנת בזמן החדירה? ומה אפשר לעשות? (שכבתי עם 3 בחורים פעמים מעטות) תודה ליאן.

23/01/2010 | 17:00 | מאת: אילנה ארד לוין

ליאן היקרה, לא כל הנשים נהנות מחדירה מן הבחינה האירוטית: יש הנהנות ממנה באופן אירוטי ואפילו מגיעות לאורגזמה, יש הנהנות ממנה מבחינת האינטימיות והקירבה הגופנית כלומר נהנות מן המשמעות של החיבור, ויש שאינן נהנות, אך גם לא סובלות. "ברמה הנמוכה ביותר" של היחס לחדירה נמצא את קבוצת הנשים שלא נהנות מהחדירה אך הן "מאפשרות" אותה ללא סבל וללא בעיה במובן זה ששרירי הנרתיק רפויים דיים ושהאיזור לח במידה מספקת. העובדה שאינך חשה עונג היא בהחלט מצב אפשרי לעתים כנתון פזיולוגי ולעתים כביטוי של גירוי מיני לא מספיק חזק או של תשוקה מינית לא מספיק חזקה. מכל מקום גם אם אינך נהנית הרי בשום פנים ואופן אינך אמורה לסבול כלומר המצב אותו את מתארת כ"לא נעים" אינו מצב תיקני. כאמור ב"רמה הנמוכה ביותר" גם אם את לא נהנית את בהחלט לא אמורה לסבול איזשהו סוג של אי נעימות. ראשית פני לבדיקה גניקולוגית כדי לשלול זיהום, דלקת, פטרת או וסטבוליטיס. בהתאם לאבחון ייקבע טיפול במידת הצורך. שיהיה בהצלחה.

25/01/2010 | 17:24 | מאת: ליאן

תודה על תשובתך. בהמשך לתשובתך, ראיתי בסופר-פארם שיש תכשיר של דורקס שהוא חומר סיכוך. יש בטעם דובדבן, יש רגיל, ויש גם מתחמם. את חושבת שאם אני ישתמש בזה זה יקל עלי ויהיה נעים יותר? או שמא זה יזיק?

18/01/2010 | 16:51 | מאת: שמעון

שלום לכם, מה עושים כשמתחיל משבר אמצע החיים בעיקר סביב הקריירה? אשמח לתשובות.אני בן 46.

23/01/2010 | 16:52 | מאת: אילנה ארד לוין

שמעון היקר, משאלתך הקצרה קשה להבין מי נגד מי, לא ברור מהי הקריירה שלך, מדוע היא במשבר, מה מצבך המשפחתי והם אתה שבע רצון ממנו, מהם היכולות והכישורים העומדים בפניך כיום, האם אתה שכיר או עצמאי, מה מצבך הכלכלי, ובקיצור שפע של היבטים לבירור. מכל מקום אם אתה חש חוויה של משבר ומוצא צורך לברר כיצד להמשיך הלאה נא פנה לטיפול פסיכולוגי בקופת החולים אליה אתה שייך.

18/01/2010 | 09:10 | מאת: זינה

שלום, זה מכבר שאני ובן זוגי מקיימים יחסי מין אורליים ושמתי לב שטעם נוזל הזרע שלו מר למדיי, האם זו בעיה כלשהי או שזהו מצב נתון?

23/01/2010 | 16:47 | מאת: אילנה ארד לוין

זינה שלום, טעם נוזל הזרע הוא נתון ולא אמור להיות מן הטעימים: אפשר להימנע מהחדרתו לפה, ואפשר להשתמש בסוכריות מציצה בפה למיסוך הטעם הלא נעים. מין אוראלי לא מחייב בליעת זרע.

14/01/2010 | 12:32 | מאת: זקוקה לייעוץ

לפני יומיים שלחתי הודעה.. די מאכזב שאינכם מתייחסים להודעות של אנשים שזקוקים לייעוץ!!!!!!! הדבר מרמז על מידת רצינותכם והענותכם לאנשים שמחפשים תשובות לבעיות מכבידות!

16/01/2010 | 19:40 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, באופן עקרוני מן הראוי שנעניק לזולת את מידת החסד קודם שנרד עליו במידת הדין, ולפיכך קודם להתלהמות, לתלונות ולהאשמות יש מקום להתבונן סביב ולקרוא את המפה. אולי הקושי שלך לעשות זאת מהווה את המקור לצרות בהן את נתקלת בחייך. אם היית בודקת בתאריכי התשובות היית רואה שתשובות ניתנות פעם אחת בשבוע בלבד בסוף השבוע בו מרוכזות כל התשובות. הסיבה היא שהתשובות ניתנות מתוך השקעה מרובה של התייחסות ואיכפתיות ומכיוון שהדבר גוזל השקעת זמן מרובה הדבר מתאפשר לי רק ביום שבת. לגופו של עניין בפורום השני אותו אני מנהלת, קיימת הודעה מפורשת בראש הפורום שהתשובות ניתנות רק אחת לשבוע. בעקבות הערתך (אם כי המעליבה) פניתי לעורך האתר וביקשתי שהודעה זהה תופיע גם בראש הפורום הנוכחי. כך שתודה על הפניית תשומת הלב על העדר הודעה זו בפורום הנוכחי.

13/01/2010 | 09:40 | מאת: אנונימי

אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון, בהתחשב בגודל הבעיה ומורכבותה. אני בן 25, ולפני יותר מחודש חברה שאיתה הייתי קצת יותר משנה, נפרדה ממני. ואני לא מקבל זאת בצורה חיובית, בכלל! נכנסתי לדיכאון ממש עמוק, ואני במצב קטסטרופלי!. כל צעד שאני עושה, מכניס לי פלאשבקים על האזור שלה, נגיד אם אני מתהלך בבית, אני מרגיש אני מתהלך אצלה בבית. התפטרתי מהעבודה, הרגשתי התמוטטות- שאני נופל. אני קם בבוקר בהרגשת מועקה עצומה, פשוט מורגשת בכל נקודה בגוף, ואני מתעורר בהבנה אבסורדית שהדבר היחיד שיכול להחליש או להעלים את זה, זה פגיעה עצמית, או מוות. מגיע הלילה, יש מעין תחושת רגיעה, אבל אני מפחד ללכת לישון, אני מדמיין אותה עם גברים אחרים, נזכר בכל רצף הזמן שהיינו ביחד. והפחד לקום בבוקר. לעבור שוב ושוב את אותה רוטינה. זה בלתי נסבל. פשוט בלתי נסבל, אני יושב עכשיו מקליד ובוכה כמו ילד קטן. יש ימים שאני פשוט אטום, ולא מסוגל לבכות, ואני בהחלט מרגיש צורך כזה. בעבר הייתי מטופל כמעט כמעט 4שנים אצל פסיכולוגית, מעצם היותי אדם דיכאוני- אני לא זוכר אם היא איבחנה אותי כאחד כזה, אבל אני כן זוכר שהיו תקופות דומות לנוכחית, או תקופות אחרות, שהיא אמרה שאני בדיכאון מג'ורי. בשלב מסוים התחלתי לקבל תרופות מפסיכיאטר, ניסיתי אפקסור, פאקסט, רסיטל, מירו, ציפרלקס, סרנדה, ועוד כול מיני נגזרות פרוזק למיניהם. כל הכדורים נאלצתי להפסיק בעצתו של הפסיכיאטר, כי הן דירדרו את המצב, ואת התחושה. כרגע אני ממש מתסכל, אני מרגיש שאין שום תמיכה, או מסגרת טיפולת שתוכל לעזור, אפילו לא אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. ואני לא יודע מה לעשות, הסבל הוא כולכך עצום, שזה פשוט בלתי נתפס. אני מרגיש שאני הולך לאבד את עצמי, רק שאני יודע שלמרות שיש לי איך, ולמה, אין לי אומץ לעשות דבר מלבד פגיעה עצמית. רזיתי בצורה מטורפת, ואם מגיע שלב שאני כן אוכל, אז זה בהפרזה, לא התגלחתי יותר מחודש, אני נראה נורא עכשיו, בהתחשב שאני בחור מאוד נאה- לפחות כך טוענות הבחורות שהייתי איתן. ואני לא יודע כבר מה לעשות, איך להתמודד, אני מת להגיד לה כמה אנ סובל, מת להראות לה שאני מפורק, שבור, מרוסק, אולי זה מה שיחזיר אותי אלי. להשפיל את עצמי. לא יודע

16/01/2010 | 19:33 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, אף אחד לא אוהב אדם דיכאוני ובטח לא אחד כזה ההופך את עצמו לסמרטוט רצפה. זה שאתה "מפורק, שבור, מרוסק" הופך אותך לאדם הכי לא אטרקטיבי עבור האקסית שלך ועבור כל אישה אחרת. התמונה שאתה נותן כאן היא אכן של דיכאון עמוק שיש בו אלמנטים פסיכוטיים, או בשפה פשוטה אלמנטים של התמוטטות עצבים. משמעות הדבר שקודם כל אתה צריך פסיכיאטר שייתן תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה. אם אתה חושש שאתה עלול לפגוע בעצמך אתה יכול לפנות מיוזמתך למיון לאחד מבתי החולים הפסיכיאטריים במקום מגורייך ועל פי בקשתך תתקבל להסתכלות ובהמשך אולי לאשפוז. פרידה מחברה עם כל הכאב הכרוך בה אינה סיבה להתמוטטות כללית בכל תחומי החיים והרי סך הכל מרבית בני האדם עברו פרידות בימי חייהם. כאבו אך לא התפרקו. אתה מדבר בעצם על חולשה אישיותית ונפשית שבה מכת הפרידה מביאה לטוטל לוס ובבעיה זו עלייך לטפל. אם הסבל קשה מנשוא אין כאן כלל שאלה שעלייך להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית שהרי לכך הן נוצרו. נדמה לי שעם כל הדיכאון יש בך רגש גדלות לא תקין החושב שאתה מעבר ליכולת הטיפולית המקובלת. עם כל הכבוד למיוחדות האישיותית שלך והרי כל אחד מיוחד לכשלעצמו לא נראה שאתה מהווה בשלב הזה אתגר טיפולי הגדול על בעלי המקצוע האמונים על כך. ללא ספק יש להתחיל בטיפול פסיכיאטרי ולהגיע למצב שיקום סביר כשהטיפול הפסיכולוגי הוא הצעד הבא אך לא הראשון. שלב הטיפול הראשון הינו תרופתי. עד היום קיבלת רק תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ולא היה שילוב מספיק עם תרופות אנטי פסיכוטיות. מומלץ שתפנה את שאלתך גם לפורום פסיכיאטריה ובריאות נפש.