לדוקטור קופלמן

לדוקטור קופלמן, ככה בחרתי לקרוא לכותרת, רציתי לספר...משהו מהחיים, לא בטוחה שזה דבר וענין לפורום-אך היית חייבת להגיד אני קוראת וכותבת בפורום שלך כב רשנים.בכלל.בכל דוקטורס ובפורומים אחרים. אני מאוד מאוד התרשמתי לטובה מהמענה שלך על כל השאלות בפורום פה. אני סטודנטית צעירה-שכל חיי חלמתי ללמוד רפואה,ובתחום שבו את עוסקת כיום. אני לא התקבלתי לא לטכניון ולא לתא עלאף ממוצעים מעולים ועלכן גלשתי לתום הביוטכנולוגיה של היום. אני מאוד מאוד מאוד רוצה להמשיך לרפואה.מתענינת בכל כוחי איך זה ניתן איפה ניתן וכדומה. בכל מקרה,אתמול פשוט קרה,שחלמתי עלייך בלילה,הדוקטור יעל המקסימה,זו שעונה כאן לאנשים בפורום(למרות שמעולם לא כתבתי רק קראתי לשם לימוד וכו)היא עבדה איתי בצוות הרפואי בביה"ח ובקופה"ח. בקיצור.רק רציתי לשתף.זהו. אני מניחה שעוד לעולם לא אגיע למה שרציתי.החלום הזה שבור עם כל התנאים הקשים מאוד של להתקבל לרפואה היום..גם כשאתה מצטיין בכל תחום ובכל דבר וענין. אולי את מכירה לפחות דרך קרובה?תחום קרוב?שכן ייתן סיפוק?חוץ ממד"א,שבטח גם את פעם היית חברה שם...כי אין הרי רופא שלא עשה את זה..או מי שחלם להיות רופא שלא עשה את זה.... אולי את מכירה דרך להגיע לשם...וזה לא סוף העולם? אינני רוצה לעזוב את הארץ. עם ממוצע 80 לפחות בתואר של מדעי החיים הבנתי שאפשר לעבור. לא יודעת א יש ממש בענין-וגם יש אחלה תחרות ומבחנים של חברה אמריקאית מאוד קשים,אבל...אפשר לנסות. אני אשמח אם תגיבי להודעה זו כלטוב ויום טוב פנינית

פנינית התרגשתי לקרוא אני נמצאת באותו המצב בדיוק הבנתי שדוקטור קופלמן היא מרצה באוניברסיטת הטכניון אולי היא באמת תוכל לייעץ ולעזור-הן מפאן של חברת סגל והן מפאן אישי של רופאה,של אמא ,של מישהי שמבינה, אני סומכת עליה מהיכרות אישית. מדובר בבן אדם זהב בהצלחה!

שלום יעל, ד"ר יעל, אני מאוד מאוד אשמח,לקבל מידע מאחד או אחת כזו מאידך מעלה שאלות וענינים רבים בנושא הנל, האנגלית שלי חזקה.הגעתי לפטור בפסיכומטרי/אמיר. עם זאת אני לא שולטת באנגלית מדוברת הייטב,חוששת מאוד משפה חדשה וגם המצב הכלכלי שלי איננו מאפשר מגורים בחול סבסוד גם של טיסה גם שכל" גם אוכל ובית וכו, יעל אני מדברת אלייך כמו אל דודה,אני שנים פה בפורום,אני כותבת לך ויורדות לי דמעות,אני קוראת וכותבת וחיה את הפורומים פה,אפילו מסייעת לאנשים ממידע פרטי שיש לי עשיתי מדא עשיתי מון-ביולוגיה פיזיקה כימיה 5 5 5 בציוני 100 בה"ש,פרחי רפואה ניצני רפואה נוער שוחר מדע ומה שרק אפשר, באתי לתחום הרפואה מסיבה פשוטה אחת,חלום חיי הוא היה ויהיה להציל אנשים....אני חולמת על זה בלילה וזה לא עוזב אותי-הצלתי איש/ה,סייעת לריפוי ילד/ה התקבלתי לרפואה וכו התמחתיתי שם וכו, הרפואה זה הכול בשבילי.אני ממש ממש עצובה....זה הפך את חיי לאחרים.אמא תמיד גאה בי גם אבא-יש לי תודה לאל הישיגים טובים והכול,אוהבים אותי מרצים ומתרגלים ובכלל-רופא המשפחה שלי מעריץ אותי וכל מיני אנשים מסביב חלילה ללא כל יוהרה או גאוותנו ת כי זה לא אני. אני ממש אובדת עצות וחסרת אונים-כי לפעמים אני מרגישה מבוזבזת.אני מרגישה שלמדתי ולומדת כל החיים שלי,ואת מה שרציתי לא יכולה להגשים ומי יודע אם אוכל להגשי םאיי פעם לעולם\נכון שההורים חוששים שאם אהיה רופאה לא אצליח מהר להקים בית משפחה וילדים ואולי אוכל תורנויות כל החיים ומינמום אראה בית בשלביי הראשונים אך הם הולכי םאחריי בכל דרך בה אבחר מרוב שאני כלכך רוצה רפואה-בשבועות האחרונים בבחינות הגמר באונ,במדעי החיים מאוד מאוד ירדו לי הציונים-לראשונה במקום ממוצע 90 + היו לי רק נכשלים-מרוב שבכיתי וחשבתי על כמה אני בשנה אחרונה ורוצה רפואה ולא מתקבלת,כמה ככה כמה ככה ואני מרגישה כלכך מוחמצת.מאוד כואב לי.מאוד.ץ אני לא יודעת מה לעשות \ניסיתי ב אונ בארץ,אפילו ב1 מהם עשו לי ראיון אבל לא התקבלתי על סמך תחרות. ציוני בגרות מעולים.פסיכומטרי שלי קצת נמוך לרפואה. יש לי כמה דברים שאני אומרת ביני לבינך ובכנותף\יש המון רופאים שלא יהיו טובים כמו אחד שלא התקבל למשל ויכל להיו תרופא מושלם עם ידיים טובות וכו בב"ש יש מקום ל72 ואני הייתי 73 עם נקדה פחות מהסכם,בירושליים זרקו אותי בכלל-עדיפות לבני רופאים-בטכניון ובת"א אותו סיפור-סכם ענק ועדיפות לבני רופאים ולמגזרים עם הפליה מתקנת וכו נורא צר לי...אני יודעת שלחול אין לי אמצעים ללכת-גם הפחד משפחה חדשה וזרה גובר, אני יודעת שבבכי ובצער קורה פה משהו שאומר ללב שלא יוכל להגשים חלום הרופא משפחה שלי שמגי לאפס מטפל בי שוחח איתי בלב אל לב הוא ראה כמה אני רוצה וכמה מבואסת מזה שלא מתקבלת...הציע לי לדבר עם ה4 שנתית בתא וכן עשיתי-שם רוצים עוד 4 קורסים חיצונים באונ פתוחה בבממוצע 80 ועוד מור ועוד מבחן של חברה אמריקאיצת ועוד מהבחן חשיבה ואז אולי אולי בסימן שאלה להתקבל וג ם יש תחרות אני ממש ממש לא יודעת מה לעשות\דמעות בעיני-שואלת למה...למה יש עדיפות תמיד לבני רופאים או בני מגזר מסויים,ולמה אנשים שאולי לא מושלמים אבל עם ידיים טובות ולב טוב לא יכולים להגשים את חלומם לפני כעשור וחצי,רופא המשפחה שלי נכנס לתפקיד-כשהוא התקבל הסכם פסיכומטרי היה בקושי 620 ורצו רק תעודת בגרות ישראלית-הוא בעצמו אמר לי שאם היה צריך להתקבל היום לא היה כנראה מתקבל-והנה היום הד"ר רופא מצטיין נמספר1 במחוז בין הטובים בעולם גם... ואני מעריצה את האיש הזה-וגם אותך אגב,אם מותר לציין!!! אתם עושים עבודת קודש וכל הכבוד לכם...מי יתן ואהיה מביניכם עוד כמה שנים בעה"ש!אמן! אני כותבת לך ממש ממש בדמעות-יצאתי עכשיו לסיבוב עם חברה שתרגיע את הכאב והדמעות...כבר כמה שנים היא מלווה אותי בכל-איך שאני רוצה את הרפואה כמו מים...זה משהו...אי אפשר פשוט לתאר... אני חוששת מאוד שאם לא אתקבל..ובלי תואר 2 היום בביולוגיה רגילה אי אפשר לעשות כלום.. אני מאוד חוששת שאחרי הצטיינות כל החיים בצבא באונ בתיכון ביסודי ובכל דבר בחיים-פתאום אשאר מורה או לבורנטית,שחלילה אין זלזול בזה ומכבדת כל אדם באשר הוא בכל מקצוע ושעה באשר היא אבל זה כואב לי...כואב הלב אולי אחזור להתנדב במדא-אבל זה לא אותו סיפוק-זה לא חשק כמו לרפא אדם....וזה גם לא סיפוק כרופא ד"ר יעל-לסיכום-מה היית מציעה?האים את מבינה ליבי?האים יש עוד סיכוי?האים יצא ממני עוד משהו? אני מרגישה מבוזבזת.... כל חיי למדתי השקעתי טרחתי -והכול רק כדי להציל חיים-באמת זה מה שרציתי , סבתא שלי זכרונה לברכה-תמיד ידעה שרציתי להיות רופאה-לפני שנפתרה אמרה לי תמיד שאני אהיה רופאה ארפא אותה וכשז"ל מתה על ההספד אמרתי לה...והייתי רק בכתה י, שאני עוד אשוב ואהיה רופאה ולא אאכזב אותה... דבר נוסף\,סבא שיהיהיהיה בריא עד120 עבר אירוע לב וכל מיני מחלות אחרות,אני מגיל 3 כבר עם הצילומי רנטגןם שלו מסבירה לו מספרת לו מנתחת את הבדיקות שלו מבקשת להסביר קוראת מתעניינת...הוא תמיד אאמין ומאמין שיצא ממני משהו גדול-שאחיה וארפא אותו עד שיהיה בריא וחזק...שהשם יתן לו חיים וכל טוב אמן! יעל זה סיפור עצוב.עצוב וקוראע דמעות, אינני יודעת אם את גם כן בת לרופא/ה או לשניים,אישה לרופא ואם לרופאים,או לעתידים להיו תרופאים,אבל אני בטוחה שאת יודעת כמה זה חשוב וגם כמה זה קשה להתקבל וכמה מאכזב למי שלא מתקבל וכמה יש אנשים שלפעמים הם טובים וטובים מאוד ועם ידיים זהב שלא נותנים להם הזדמנות-ובחסר כזה כיום של רופאים ואחיות..פשוט נורא... אני ממש אודה אם תחחוי דעתך...אשמח אם תתני לי טלפון שלך/של מי שרצית להפנות אליו בקופ"ח/בבית חולים לחווד ולמידע,ושיעזור ויסייע , למרו תשלא בטוחה שייה יה לי אמצעים לעזוב גם זמנית את הארץ כי אני ממשפחה לא בעלת אמצעים אבל אני באמת הייתי רוצה לדבר ע ם רופא/ה אפילו פנים אל פנים כדי לצאת מהיאוש הזה, לעזרתך אשמח בכל הנודע לדבר בין אם חווד שלך בין אם מייל מרגיע בין אם כל דבר שתוכלי להגיד בנדון והתייחסות לשאלות ששאלתי מודה לך המון שוב אני אומרת,אתם הרופאים-עושים עבודת קודש,אותך אני מכירה אומנם לא אישית אך כאן בפורום למשך שנים,מאז שהגעת פה אני עוד מכירה את קודמייך,ואני באמת לא רק מצדיעה לכם מי יתן ואהיה ביניכם אוהבת אתכם..מעריכה אתכם...רוצה להיות כמוכם.... אני נזכרת שתמיד ששאלו מה תרצי להיות שתהיי גדולה אמרתי רופאה... זה פשוט לא יתואר הקושי להתקבל היום.. אולי יש דברים דומים שבהם אפשר לעסוק בתחום?אולי כן אגיע בסוף להיו תרופאה?מה את חושבת יעל?(אפילו לא קראתי לך ד"ר,וסליחה,ד"ר יעל,)זה כבר בא מהרגל,לא רואים כבר את האותיות מרוב דמעות \מאחל תלכםן ערב טוב וכל טוב אשמח לעצה. ולהתייחסות לכל שאלה פה סליחה על האורך והמלל הרב זהו מייל שיצא ישר מהלב, והאמת גם ישר אלייך, כתבתי לד"ר קופלמן כי אני הייתי בטכניון בראיון וסיור ובפקולטה לרפואה ראיתי את שמך וגם פה בפורום ראיתי את שמך כי אני קוראת פה שנים וידעתי עם מי יש לי לדבר.... לילהטוב