מיומה ברחם ואחרי לידה שקטה

שאלתך מצויינת, והיא מעלה מספר נושאים, בין היתר נושא שעלה לפני מספר ימים בפורום דומה, והשאלה הייתה עד כמה כדאי להסתכן? או להגיע לחדר לידה עם בעיה עליה היה ידוע מראש? ותשובתי הייתה: ברפואה המודרנית (ויש כזו בישראל) כדאי להמנע מהפתעות אם אפשר לדעת ולטפל מראש. הנזק שנגרם מהתעלמות מבעיה אינו מצדיק זאת. לשאלתך: א. כפי שוודאי נאמר לך ע״י רופאים/ות, לא ניתן לדעת אם היה קשר בין המיומה לאותה ״לידה שקטה״? במיוחד במצב בו אין פרטים על גודל המיומה לפני ההריון שכשל? או מה היה גדלה במהלך ההריון? וחשוב מכל גם מיקומה? השאלה החשובה בשלב בו את נמצאת כיום היא: מה לעשות כאשר יש מיומה בגודל של כ 4 ס״מ בולטת מהדופן האחורית אל תוך חלל הרחם בכ 40-50% מגודלה? את ההצעה של גלי גול הייתי מוחק מיד, מאחר והנזק לרירית הרחם במיקום זה של המיומה, למי שלא ילדה עדיין, אינו מוצדק. איני מרחיב על כך, כי צריך להבין תחילה את מנגנון הפעולה של שיטה זו. לגבי החלופות האחרות שהזכרת, סביר להניח שתשמעי דעות שונות מרופאים שונים. גודל של 4 ס״מ הוא די גדול למיומה במיקום זה. אם מיקומה היה אחר, כלומר בולט לחלל הבטן ולא לרירית הרחם, ההמלצה הייתה לא לגעת. אבל 4 ס״מ ובליטה של כ 50% לחלל זה די גדול. יש רופאים מנוסים בהיסטרוסקופיה שהיו מבצעים היסטרוסקופיה ניתוחית בגודל זה ויש כאלה שהיו ממליצים טיפול מקדים באסמיה ורק אז לבצע היסטרוקופיה ניתוחית. יש חשיבות גם לשיטה ולציוד בו נעשה שימוש בכריתה כזו. באופן שימנע פגיעה ברירית הרחם ולדופן שריר הרחם. בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

זה שהמיומה גדלה בהריון זה ברור. כל מיומה גדלה במהלך הריון. התקצרות צואר הרחם יכולה להיות קשורה לגידול המיומה, תלוי מה היה מיקומה במהלך ההריון, כלומר, הכוון אליו גדלה, וזה כנראה לא ניתן לדעת. התקצרות הצוואר מלווה בבליטת קרומים ולזיהום. זה מהלך טבעי לתופעה זו.