מיומקטומיה או כריתת רחם

בחירת טיפול אינה רק שאלה של מה טוב יותר, או מתאים יותר, אלא גם מה הנזק שנגרם מהעדר טיפול. מה שברור, במצבך הנוכחי ... גוש שגדל ב 3 שנים מ 6 ל 12 סמ, ועלול בין היתר ללחוץ על אברים אחרים, צריך להיות מחוץ לגוף. יש אמנם דרכים שונות להוציאו, וטיפולים חלופיים יעילים, כגון צינתור עורקי השרירן, וכיוב , אולם זאת יש לשקול על בסיס מגוון רחב של נתונים. כי בצנתור למשל, הגוש נשאר בגוף, הוא רק קטן. אין הצדקה בגיל 40 לכרות את הרחם, אבל גם זה פועל יוצא של מיקומו המדוייק של השרירן בשכבות הרחם. למיטב הידע הרפואי, לרחם (שלא כמו השחלות) אין תפקיד הורמונלי או אחר, פרט לאיכסון העובר במהלך ההריון, אבל יש מספר עבודות בספרות הטוענות שגיל הכניסה לגיל המעבר יכול להתקצר מעט, עקב שינויים באספקת הדם לשחלות. זה לא מחוייב המציאות, ולכך יש לך עוד שנים רבות(על פי ממוצע סטטיסטי של גיל 53), אבל ספק אם זה צריך להיות שיקול. לנשים יש כיום עוד כ 30-40 שנה בתוחלת חיים ממוצעת לאחר מכן, והיום כבר ברור שטיפולים הורמונליים חלופיים בגיל המעבר אינם גורמים לנזק אלא רק לתועלת, ולכן שינוי קל בכניסה לגיל המעבר הוא אולי שיקול זניח, מה גם שזה לא וודאי. פרופ. יונה תדיר