מישהיא עברה הסרת מיומה בניתוח בטן פתוחה
דיון מתוך פורום שרירני רחם - מיומות
האם מישהיא עברה ניתוח להסרת מיומה עם פתיחת בטן? אני צריכה לעשות החלטה לגבי איזה טיפול עדיף למיומה גודל 6 ס"מ שנמצא עמוק בתוך דופן הרחם צינתור או ניתוח. ומאוד רציתי לשמוע דעות של נשים שעברו את זה. אשמח לתגובות מודאגת
למודאגת, חשוב מאד לקבל משוב מהציבור, מאחר ורופאים רואים לעיתים את הדברים שונה מהציבור. מאידך, עליך להבין שההחלטה בין ניתוח בבטן פתוחה או בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה או היסטרוסקופיה) הינה פועל יוצא של שיקולים רבים אשר האשה לעיתים אינה מודעת להם. קיימת גם שאלה של מיומנות הרופא/ה המנתח/ת (ומרבית הרופאים אינם בהכרח מיומנים בגישה זעיר פולשמנית) אולם זו אינה השאלה היחידה. קיימות שאלות של גודל השרירן/ים, מיקומם, מידת החדירה שלהם לרחם, גיל ותכניות לפוריות עתידית, ו... חלופות טיפוליות אחרות אשר אינן בהכרח ניתוחיות הקיימות כיום. כל מקרה שונה וכל מערך קבלת החלטות שוה לכל אשה. לפיכך, מעניין מה תשמעי מהציבור, אולם מידת הרלוונטיות של מה שתשמעי למצבך, מוטלת בספק. פרופ' תדיר
מודאגת, עברתי ניתוח להסרת מיומות בפתיחת הבטן (מיומקטומי). כמו שהד"ר ציין, יש המון שינויים והבדלים בין אישה אחת לשניה שקשה לומר מה עדיף לכל אחת. אין תשובה גורפת. אבל, אני מניחה שבעצם מה שאת רוצה לדעת זה איך ההרגשה לעבור ניתוח כזה, מצד המטופלת ולא מצד המטפל. אז מה שאני יכולה לומר לך זה שהניתוח כולל הרדמה מלאה די עמוקה, שזה לכשעצמו דבר לא קל (לפחות עבורי). האשפוז עורך כ - 5 ימים מייגעים. לוקח בערך יום וחצי עד שחוזרים לעמוד על הרגליים ישרים לגמרי (תלוי אם דוחפים לך גם זונדה או לא...). נשארת צלקת (אצלי עשו חתך אורכי ולא רוחבי) + צלקת של נקז. אם יהיה לך מזל, יתפרו אותך יפה. מבחינת כאבים - זה באמת משתנה. לי נתנו בלילה הראשון אחרי הניתוח די הרבה משככים אבל מאחרי הלילה הזה לא נזקקתי עוד למשככים בכלל. זה לא שלא כאב אבל זה היה נסבל. לסיכום, לקח לי בערך חודש לחזור למצב שאני יכולה לקפוץ ולרוץ, ההחלמה לוקחת זמן. אני חושבת שבאופן כללי תמיד עדיף לא לפתוח את הבטן (אני בטוחה שכל הרופאים יגידו אותו דבר), אבל לפעמים - כמו במקרה שלי, לא הייתה ברירה, לא הייתה אפשרות לבחור. בסך הכל, זה לא נורא, תמיד יש דברים גרועים יותר. אגב לי היו הרבה יותר מיומות ויותר גדולות. בהצלחה
כפי שציינתי בעבר, המידע הניתן מהציבור מעניין, אך ספק לגבי מידת הרלוונטיות של לאשה אחרת. בד"כ צלקת הני=תוח היא רוחבית, מה שמשאיר תמונה אסתטית שונה וגם תחושת כאב בד"כ שונה. ההחלטות גל על נושא זה שונות מאשה לאשה, משרירן לשרירן. כללית ניתן ללמוד על ההחלמה אף כי גם כאן הדברים שונים. בד"כ משך האישפוז קצר יותר מזה שתואר ע"י המנותחת "אני". פרופ' תדיר
ייתכן שמהודעתי הקודמת התקבל הרושם שהניתוח הזה נוראי. זו לא הייתה הכוונה בכלל. הניתוח לא היה קל בשבילי. אני מדגישה את ה-בשבילי. אבל! היו לי רופאים מצויינים ואכפתים שבהחלט הפכו את העניין לפשוט יותר. שוב רוצה לומר לך את אשר נאמר כבר מקודם: כל אחת חווה את הדברים אחרת. הניתוח שלי היה פתאומי מאוד ללא תקופת הסתגלות לרעיון. כמו כן, לפני הניתוח לא היה ברור מה הולכים למצוא ברחם, שזה לכשעצמו הופך את העניין ללא כל כך פשוט. לגבי הצלקת: אצלי כאמור עשו אותה אורכית אבל ממה שהבנתי נהוג לעשות רוחבית, שזה משנה מבחינת תקופת החלמה. כמות ימי האשפוז המלווים ניתוח כזה היא מן הסתם תלויה ביכולת ההתאוששות שלך.לגבי תקופת ההחלמה מהניתוח, שוב המשפט "משתנה מאישה לאישה ומשרירן לשרירן", רלוונטי כאן מאוד. אני בטוחה גם שההתאוששות הפיזית תלויה גם במצב נפשי. המצב הנפשי שלי באותה תקופה היה לא משהו ולכן אולי לא משקף הרבה. לסיכום, הניתוח לא נורא. אם צריך לעבור אותו אז לא צריך לפחד ולדאוג, את וודאי תמצאי את המקום שישרה עלייך את הביטחון הדרוש, וזה עושה הבדל גדול. הייתי ממליצה על הרופאים שטיפלו בי אך אני לא בטוחה שזה מקובל לעשות את זה בפורום. הניתוח שלי, כמו שוודאי הבנת, היה מורכב ולכן נראה לי שכדאי לשמוע את דעתן של נשים נוספות שעברו את זה. וודאי תקבלי תגובות שונות בנושא. המון המון בהצלחה!
ל"אני" תודה רבה על תגובתך בהחלט זה נושא למחשבה מצידי. על פניו נראה לי שמצבך היה יותר קשה ממצבי לכן זה מעודד אותי שזה לא נורא כמו שזה נשמע!
שלום וברכה ל"אני"! אני רואה שההודעות נכתבו מזמן, מקווה שתקבלי את ההודעה שלי. הייתי שמחה מאוד לדבר איתך בנושא. זקוקה לעידוד וייעוץ! האם תוכלי להשאיר לי את הנייד שלך למייל שלי ונשוחח? [email protected] תודה רבה מחכה לשמוע ממך בשורות טובות!
מודאגת..
מנהל פורום שרירני רחם - מיומות
