התקן מירנה ורחם שרירני

גל, שאלתך טובה וחשובה. כדי להבין את תשובתי ארחיב מספר מילים על הרקע לדימומי רחם: מחזור האישה הוא פועל יוצא של שילוב הורמונלי אשר בחלקו הראשון של המחזור (במהלך 14 יום ממועד הופעת הווסת ועד הביוץ) נשלט ע"י ההורמון "הנשי" הקרוי אסטרוגן, ובחלקו השני,(ממועד הביוץ ועד הווסת הבאה) נשלט ע"י שילוב של הורמון הפרוגסטרון והאסטרוגן יחד. מירנה הוא התקן תוך רחמי המשחרר הורמון (ממשפחת הפרוגסטרון) ומיועד לטיפול בדימומי רחם על רקע חוסר איזון הורמונלי, קרי, במצבים של עודף אסטרוגן וחסר פרוגסטון. השחרור האיטי של הפרוגסטרון מההתקן מאזן את התמונה ומקטין בד"כ את הדמום. מירנה אינה נחשבת כטיפול בדימומים על רקע של שרירני רחם (מיומות). יש אמנם דווחים על מצבים מסויימים בהם היא עוזרת (אולי???) ויש רופאים הנוהגים להמליץ על נסיון טיפולי זה גם בשרירני רחם, אך באופן עקרוני יש להבין כ מיומה גדלה בנוכחות אסטרוגן ופרוגסטרון . כלומר הוספת פרוגסטרון לא תקטין בד"כ את המיומה. להערכתי, בנוכחות מיומה, ועל בסיס התאור שלך, ספק אם הגוף יתרגל לכך. עוד על כך תוכלי לקרוא בקישור הבא העוסק בטיפולים הורמונליים למיומות: http://www.myoma.co.il/html/tipolim.htm כפי שניתן לקרוא בקישור זה: נתן לטפל במיומות ע"י טיפול הפוך - נוגד פרוגסטרון: במשך שנים מקובל היה לחשוב ששרירני רחם מתפתחים בעקבות חשיפה לאסטרוגן בלבד. תצפיות השנים האחרונות מלמדות שגם לפרוגסטרון תפקיד משמעותי בהווצרות השרירנים, בין היתר עקב ריבוי יחסי של הקולטנים לפרוגסטרון בהשוואה לשריר הרחם. בספרות הרפואית דווח על טיפולים אשר גרמו להקטנת נפח שרירנים בשיעור שנע בין 26-74% והקטנת נפח הרחם בשיעור שנע בין 27-49%. תופעות לוואי עליהן דווח פחותות בהשוואה לאנלוגים של ההורמון משחרר הגונדותרופין. נוכחות אסטרוגן אשר פעילותו על רירית הרחם אינה מאוזנת ע"י הפרוגסטרון גרמה במספר נשים להופעת שגשוג רירית. יש כיום ניסוי קליני מבוקר המיועד למטרה זו ע"י תרופה נוגדת פרוגסטרון. בהצלחה, פרופ' תדיר