הסיבות לשרירני ברחם

נעמה, שרירני רחם (מיומות) הינם גידולים שפירים (בגדלים שונים) המצויים בכ-40% מכלל הנשים בסביבות גיל 35 ובשכיחות המגיעה לכדי 70% לקראת סוף העשור החמישי. משמעות הדבר היא כי 4-7 נשים מתוך כל 10 נשים מפתחות גידול זה. ידועה נטייה משפחתית המגבירה את שיעור הופעתם, כמו גם שכיחות גבוהה יותר בקבוצות אוכלוסיה מסוימות (כגון נשים אמריקאיות ממוצא אפריקאי בהן נעה השכיחות בין 60-80% באותן קבוצות גיל). רק בחלק מהנשים מלווים השרירנים בתלונות הגוררות מעקב וטיפול רפואי. אלה כוללים דימומי רחם מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים מקומיים או כאלה המקרינים לאזורים אחרים, סמני לחץ על אברים סמוכים, תכיפות במתן שתן, וליקויי פוריות. גידול שפיר זה מכיל שילוב תאי שריר, רקמת חיבור, ומרכיבים נוספים. הגורמים להיווצרות שרירני הרחם: חומר מדעי רב הצטבר במהלך השנים על שלוב גורמים אשר אחראים להיווצרות השרירנים, החל משינוי בפעילות האנזימטית בשריר הרחם, דרך ריבוי קולטנים (רצפטורים) להורמוני המין, וכלה במרכיבים גנטיים הקשורים לפעילות ההורמונלית ולגורמי גדילה. חוקרים מצאו שב 40% משרירני הרחם ניתן למצוא תמונה כרומוזומלית בלתי תקינה. הקושי באיבחון הגנטי מקורו בעובדה שכמות הפגמים הגנטיים שנמצאו מעידה על מגוון רחב ועיקרם בקולטני אסטרוגן, פרוגסטרון, פרולקטין, גורמי הגדילה, רקמת החיבור והקולגן. ממצאים מעידים על פעילות אנזימטית מקומית מוגברת ברקמת השרירן באופן הגורר נוכחות רמות גבוהות יותר של האסטרוגן הפעיל, אסטרדיול, בהשוואה לשריר הרחם התקין. בניגוד לחשיבה שהיתה מקובלת במשך שנים מסתבר שגם לפרוגסטרון חלק נכבד בתהליך התפתחות שרירני רחם. גורמים נוספים משפיעים על היווצרות שרירני רחם כאשר המוכר ביותר הוא הקשר המשפחתי. הימצאות שרירן בבת משפחה אחת מדרגה ראשונה יגדיל את השכיחות פי 2.5 ונוכחותו בקרב שתי בנות משפחה מדרגה זו יכפיל את הסיכוי. הופעה מוקדמת של גיל הווסת יגדיל, והופעתה המאוחרת יקטין את שיעור התפתחות שרירני הרחם. לכך ניתן להוסיף את עובדה השכיחות הגבוהה בקרב נשים שחורות בארה"ב. עודף משקל מלווה בשכיחות גבוהה יותר של שרירנים עקב החשיפה הממושכת למאגרי אסטרוגן, ולחילופין, פעילות גופנית רבה מלווה בשכיחות נמוכה יותר. שאלות כגון השימוש בתכשירים הורמונליים למניעת הריון, והשפעה אפשרית של טפול הורמונלי חלופי לאחר חדילת-אורח מעוררות מחלוקת. באשר ל"גלולה", קיימת נטייה להימנע מלעשות בה שימוש בנוכחות שרירני רחם אף כי אין הוכחה ברורה בספרות הרפואית להשפעתה השלילית. באשר להורמונים חלופיים בגיל המתקדם, ברוב המקרים נמצא כי אין קשר, ואם קיים הוא נקשר למרכיב הפרוגסטטיבי ולא האסטרוגני. כ 99% מכלל השרירינים הינם שפירים. קיים גם גידול ממאיר של שריר הרחם (הנקרא סרקומה) והמצוי בשכיחות נמוכה (פחות מ 1%). פרטים נוספים על שיטות טיפול תוכלי למצוא בקישור: http://www.myoma.co.il/html/shitot.htm פרופ' תדיר