צנתור
דיון מתוך פורום שרירני רחם - מיומות
שלום ד"ר, אני בת 47 6 מיומות שהגדולה 50*55 (בדיקה מלפני כשנה).רחם שרירני נייד. עובי רירית הרחם 9.4 ממ. בתקופה האחרונה סובלת מדמם מוגבר ומחזור ארוך. בנגיעה חשה לעיתים כאב קל במיומות. לעיתים רחוקות כאבים עזים. מקבלת ברזל לטיפול באנמיה. תחושה שהן גדלו(עפ"י הנפיחות בשעת ההתעוררות בבוקר) נוטלת קומדין וקרטיה לטיפול בקרישיות יתר. (APLA , אך חשה טוב מזה שנים). לא מעוניינת לכרות את הרחם. שאלותיי מתייחסות לאופציה של אמבוליזציה: 1. האם ניתן במצבי? אציין כי אין בעיה להפסקת הקומדין עקב טיפול. כמה אחוזי הצלחה יש בשיטה? 2. כמה אחוזים לסיכונים ומה הם הסיכונים? הבנתי שקיים סיכון לזליגת החומר המוזרק לשחלות ופגיעה בתפקוד ההורמונלי. אחת לכמה מקרים? ומה המשמעות (כניסה למנפאוזה?)חשוב לי לציין כי למרות גילי חשוב לי לדחות ככל הניתן את המנפאוזה, וברצוני למצות את "שנות ההורמונים" שנותרו לי, ואת תחושת הנשיות שלי. 3. האם אופציה של נטילת פרימולוט באופן תמידי - עשויה להקטין את השרירנים או לצמצם את התסמינים? האם יש פתרון אחר? אלטרנטיבי? 4. מה נחשבת גדילה מואצת של השרירנים והאם ניתן לבדוק זאת ידנית או רק באולטרא סאונד? תודה רבה!
שאלותיך ראויות, אחת לאחת, אולם ספק אם יהיה זה נכון להרחיב כאן על פני 3 עמידים את מגוון התשובות, האבחנתיות, הטיפוליות, והאינטראקציה שבין מצבך הרפואי לבין חלופות הטיפול השונות. כללית רק יאמר: א. העובדה שהשרירנים גדלו אומרת שגופף פועל כמצופה. כל עוד לא נכנסת לגיל המעבר שרירני הרחם שלך יגדלו ואיתם גם התסמינים השונים, בין אם כאבים ובין אם דימומים. 2. הטיפול באנמיה יש בו כדי לטפל בתסמינים אשר משפיעים על בריאותך וקרוב לודאי גם על איכות החיים (חולשה, פעילות גופנית וכיוב'). 3. הטיפול ההורמונלי (פרימולט או אחר) מטפל אמנם בתסמינים (וגם זה רק לפרק זמן מוגבל) ולא רק שלא מקטין את המיומה, יתכן שאף מגדיל אותה. מיומה גדלה בעקבות חשיפה לאסטרוגן ופרוגסטרון). 4. הטיפול באמבוליזציה הוא טוב, וסיכויי ההצלחה (מה עבורך היא הצלחה? שיפור האנמיה? הקטנת המיומות?) הוא מצויין. המיומות קטנות לכדי מחצית במרבית המקרים והאנמיה משתפרת עקב חזרה לדימומי ווסת רגילים. הסיכון לפגיעה באספקת הדם לשחלות הוא כ 10% לצורך טיפול זה יש צורך להערך בהתאם עם כל הקשור לנוגדי קרישה. 5. קיימות חלופות טיפול שמרניות נוספות אשר יש הצדקה לבחון את מידת התאמתן במצב בריאותך זה (גכון פרוייקט נסיוני של טבליות ואגינליות עם חומר נוגד פרוגסטרון. 6. החלופות הכירורגיות השונות (פולשניות יותר או פחות) אינן מחייבות כריתת רחם ו/או נגיעה בשחלות. וזהב... על קצה המזלג. בהצלחה, פרופ' יונה תדיר
תודה מקרב לב על תשובתך הזריזה! אשמח אם תחדד, מה משמעות הסיכון באספקת הדם לשחלות: אלף, מבחינת הקרישיות? ובית, מבחינת פגיעה בתפקוד ההורמונאלי או הקדמת המנופאוזה?
מנהל פורום שרירני רחם - מיומות
