טיפול במיומות
דיון מתוך פורום שרירני רחם - מיומות
שלום ד"ר, אני בת 47. 5 מיומות: הגדולה 5 ס"מ והקטנה 3. מיקום תוך דופני, קיר קדמי ואחורי. דוחקות את החלל. אציין בעיית קרישה ונטילת קומדין. חשה מצוין בדרך כלל. בשנה האחרונה דימום מוגבר מאוד. ולעיתים רחוקות כאבים באזור המיומות. חשוב לי לציין כי ברצוני לשמור על הרחם ועל השחלות. שקלתי אמבוליזציה, אולם הבנתי כי יש סיכון של 10-15% לפגיעה כלשהי בשחלות, ולהקדמה כלשהי של מנפאוזה. שאלתי: האם לפרוסקופיה או היסטרוסקופיה יתאימו לי? האם תוכל לפרט מה השלכות טיפולים אלה, מה מידת היעילות, מה הסיגון לפגיעה בשחלות? כמו כן אודה אם יש משהו להוסיף לגבי אמבוליזציה. בברכה ובתודה מראש.
קיימות מספר אפשרויות טיפול בבעיה כגון זו. ניתוח בגישה בטנית פתוחה, לפרוסקופית או היסטרוסקופית. ההחלטה היא פועל יוצא של מיקום בהגדרה מדוייקת יותר, קריף עד כמה בולט שרירן זה או אחר לחלל הרחם, וסביר להניח שרק חלק מהם, אם בכלל. פעולת הצינתור נעשית תחת הרדמה מותנית/אזורית (אפידורלית) על מנת למנוע כאב מקומי העלול להגרם עקב תהליך התכווצות השרירן. מקובל לאשפז כיממה לאחר הצינתור לצורך השגחה והמשך טיפול נוגד כאב. מחקרים מעידים על שביעות רצון רבה בקרב הרוב המכריע של המטופלות. במהלך העשור האחרון פורסמו השוואות של גישה זו לשיטות ניתוחיות ואחרות והתוצאות מעידות על כי שיטה זו תופסת מקום של כבוד כיעילה ומבוקשת בין מגוון טיפולי הבחירה. במעקב בן שנה לאחר הפעולה נמצאה ירידת משמעותית בנפח השרירנים (עד כ 55% לעומת הנפח המקורי) וכמוכן נמצא במעקב של כ-5 שנים כי אכן, נמנעת התערבות כירורגית כמעט בכל הנשים אשר בחרו לעבור טיפול זה. פגיעה בתיפקוד השחלות דווח בכ 5% מהמקריםף וצריך להבין שכל גישה טיפולית (כולל כירורגיה) עלולה לפגוע המידה זו או אחרת באספקת הדם לשחלה/ות. לא ציינצ מה הסימפטומים מהם את סובלת? ומה רמות ההמוגלובין שלך, ולאלה חשיבות רבה בבחירת הטיפול. יתכן ומתאימה לך גם שיטת הטיפול (הנסיוני) בטבליות ואגינליות המתבצעת כיום בבתי החולים בילינסון ושיבא. את מוטרדת, ובצדק, מתופעות לוואי, אך בל נשכח שגם במצב ללא טיפול יש אי נוחות רבה ואין סיבה להמנע מטיפול בגלל תופעת לוואי זו או אחרת. פרופ' יונה תדיר
בתשובה לשאלתך, הסימפטומים מהם אני סובלת הם מחזור מטריד, ארוך ושופע. מטופלת בברזל כמעט בדרך קבע, שכן סובלת מאנמיה לאורך השנים עקב וסת שגם כך הייתה שופעת יחסית כנראה בעקבות הקומדין (אך החריפה). בנוסף, מטרידה אותי גם התחושה שהרחם גדל שכן אני בחורה רזה. אודה לך אם תוכל לפרט מה "אומרים" 5% אפשריים של פגיעה בשחלות. פגיעה שתקדים את המנפאוזה? והאם מדובר רק ב- 5%? אני שואלת כי חשובה לי תחושת הנשיות וברצוני לשמר אותה כמה שניתן. לגבי הטיפול החדשני בטבליות, האם הוא מתאים למישהי כמוני עם רקע קרישתי , ואם יש סיכונים או תופעות לוואי מה הם? ברצוני לשוב ולהודות לך על סבלנותך ורצונך הטוב.
מנהל פורום שרירני רחם - מיומות
