מיומה
דיון מתוך פורום שרירני רחם - מיומות
שלום , אני בת 44 , יש לי מיומה בגודל 10 - 12 ס"מ. לפני כשנתיים וחצי המליצו לי להחליף את ההתקן התוך רחמי במירנה בטענה שזו תעזור בהקטנת הדימום ובהקטנת המיומה. אכן הדימום נחלש (היו לי דמומים חזקים) אך המיומה לא קטנה, לעומת זאת המחזור אורך כ- שבועיים (לא כל חודש ,מדי פעם ). האם הסיבה לכך זו המיומה ? האם ניתן להוציא מיומה בגודל כזה ללא חתך ? האם כדאי לחזור להתקן הרגיל? תודה לתשובתך.
מיומה גדלה בעקבות חשיפה להורמוני המין של האישה, האסטרוגן והפרוגסטרון. מירנה הוא התקן תוך רחמי אשר נועד להקטין דימומים אשר מקורם בחסר פרוגסטרון והוספתו עשויה להקטין את הדימום. מסיבות (חלקן בלתי ברורות) יש נטיה לעיתים להתקין מירנה גם בדימומים אשר מקורם בשרירן (מיומה) ולא בחוסר הורמון, שהרי המירנה מוסיפה פרוגסרון. מה שקורה במקרים אלה שיש לעיתים הפחתה קלה בדימוד, לפרק זמן חולף, אך המיומה אל קטנה. ומדוע שתקתטן, הרי היא מקבלת עוד הורמון העלול לגרום לגידולה, ולא להקטנתה, וזה אולי מה שקורה במקרה שלך. לשאלתך, האם ניתן להוציא את המיומה ללא חתך? ובכן, אין דבר כזה ללא חתך. יש חתך קטן יותר (לפרוסקופיה) ויש גדול יותר (בפתיחת בטן) וזה תלוי במגוון גורמים, כולל מיקום מדוייק, גודל, ומיומנות הרופא/ה. פרופ' יונה תדיר
תודה רבה לתשובתך , הייתי רוצה לשאול מה דעתך על שיטת האמבוליזציה והאם היא הוכחה כמוצלחת בישראל , לפי מיטב ידיעתי אין הרבה גניקולוגים שמטפלים בשיטה זו , אשמח לקבל מידע .
שיטת האמבוליזציה, היא חסימת עורקי הרחם והשרירן היא שיטה מצויינת למי שמתאימה לה. פעולות זעיר פולשניות כטיפול בשרירני רחם נועדו להקטין את נפחם ובכך להקטין את התסמינים הנלווים, כגון דימומים, לחץ על אברים פנימיים, וכיוב' (ראי: מה זה בכלל?). אחת השיטות אשר הוכנסה לשימוש שגרתי לפני כ 13 שנה בארה"ב, ובשנים האחרונות גם בישראל, מתבססת על העיקרון של חסימה בררנית (סלקטיבית) של עורק הרחם בדרך של צנתור מונחה שיקוף. הקטנה משמעותית של נפח השרירן גוררת בעקבותיה שיפור בתסמינים (סימפטומים) להם גורם השרירן. כאמור, פעולה זו מתבצעת בהנחיה מתמדת של שיקוף, ע"י רופא המומחה ברדיולוגיה פולשנית, ודומה במידת מה לצנתור כלי הדם של הלב. אולם בשונה מצנתור לב אשר בו מוכנס בלון או תומכן (סטנט) לפתיחת עורק חסום הרי שכאן נעשית פעולה הפוכה ע"י הזרקת חלקיקים זעירים אשר פותחו במיוחד למטרה זו, ואשר חוסמים את אספקת הדם לשרירן/ים ובכך גורמים להקטנה משמעותית ולשיפור בתסמינים. שיטה זו מיועדת לנשים המבקשות לשמר את הרחם. פעולת הצנתור נעשית תחת הרדמה מותנית/אזורית (אפידוראלית) על מנת למנוע כאב מקומי העלול להיגרם עקב תהליך התכווצות השרירן. מקובל לאשפז כיממה לאחר הצנתור לצורך השגחה והמשך טיפול נוגד כאב. מחקרים מעידים על שביעות רצון רבה בקרב הרוב המכריע של המטופלות. במהלך העשור האחרון פורסמו השוואות של גישה זו לשיטות ניתוחיות ואחרות והתוצאות מעידות על כי שיטה זו תופסת מקום של כבוד כיעילה ומבוקשת בין מגוון טיפולי הבחירה. במעקב בן שנה לאחר הפעולה נמצאה ירידת משמעותית בנפח השרירנים (עד כ 55% לעומת הנפח המקורי) וכמוכן נמצא במעקב של כ-5 שנים כי אכן, נמנעת התערבות כירורגית כמעט בכל הנשים אשר בחרו לעבור טיפול זה. שיטה זו אינה מבוצעת ע"י גינקולוגים אלא ע"י רדיולוגים בשיתוף ומעורבות גינקולוג ויש בה נסיון טוב גם בארץ, למי שמשתף פעולה בין אותם שני מקצועות רפואיים. פרופ' יונה תדיר
מנהל פורום שרירני רחם - מיומות
