הסיכון שבאיזון?
דיון מתוך פורום אינסולין - דרכי טיפול
דר קראתי כתבה באינטרנט ממזמן על מחקר שעשו לחולי סכרת ששיפרו מאוד את הסוכר בגוף שלהם ו A1C שלהם ירד מתחת ל 6% . במחקר גילו שהרבה מחולים אלו נפגעו ממחלות שונות וקרו להם בעיות כגון: התקפי לב,שבץ וכו..... ואומרים שהאיזון הטוב להם זה דווקא גרם לרעה שאלתי: 1.אני בטוח ששמעת על מחקר זה (גם רופאי) אבל איך זה יתכן שקורה דבר כזה? 2. האם מסוכן לרדת מ 6% A1C לבנאדם בן 70 3.הרופא אמר לי שאם הערכים במהלך היום נמוכים מ 200 זה בסדר גמור בהזכר למחקר אז אני לא יודע אחרי מחקר כזה מה צודק ולמה לשאוף,כי אולי עם השנים ערכים כמו 180 או 200 יגרמו נזק מצטבר לגוף ומצד שני אם כל היום יהיה פחות מ 150 יש סיכון לפי המחקר כמובן
שלום אלי המחקר המדובר הוא מחקר הACCORD. במחקר זה אכן איזנו בצורה אינטנסיבית חולי סוכרת שמשך מחלתם ארוך וגילם מתקדם. הA1C אליו הגיעו היה 6.5 וזאת בצורה אגרסיבית עם ריבוי תרופות ובמהירות גדולה (בשונה מהנהוג על ידי רופאי הסוכרת ב"חיים האמיתיים"). המחקר הופסק מוקדם מסיבה אחת בלבד. בקבוצת האיזון ההדוק היו יותר מקרי מוות פתאומי. לא ברור מה הסיבה. ממחקר זה וממחקרים אחרים שפורסמו גם הם ב2008 למדנו שיתכן ובמחלה מתקדמת איזון הסוכר ההדוק מאד משפיע פחות על הסיכון לתחלואה לבבית. עם זאת בחולים בתחילת מחלתם, נצפתה תרומה משמעותית להורדת סיכון לתחלואה לבבית. מכאן שמחקר זה ומחקרים אחרים שפורסמו בעצם לימדו אותנו שצריך להתאים את יעד האיזון לחולה. בין היתר, השיקולים כוללים הערכה של עד כמה איזון סוכר הדוק יועיל לחולה מול הסיכון שלו מתופעות הלוואי של הטיפול. לגבי בני 70, בחלקם אני מתעקש להוריד את הסוכר עד כמה שניתן ובחלקם לא. זה כאמור תלוי בחולה, במחלות הרקע שלו, באופי הטיפול התרופתי ועד.
מנהל פורום אינסולין - דרכי טיפול
