תאי גזע עובריים...

שלום. ביתי היום בת 11 שנים מטופלת במשאבת אינסולין מגיל שנתיים וחצי. סכרתית מגיל שנה וחצי.לאורך כל השנים -לא מאוזנת כלל עם ערכי המוגלוביןA1C שבין 10 ל-11 . למרות משטר קפדני ומעקב צמוד. ישנם התקפי היפו קשים חלקם ממש עם איבוד הכרה. רציתי לשאול לגבי האפשרות של ניסיון אחר לטיפול בביתי- ניסיון ריפוי. אני יודעת שמתקיימים מחקרים בנושא גם בארץ. יש לי 3 ילדים. שלושתם הם ביזכות הפריית מבחנה. נשארו לי עוברים מוקפאים לאחר הטיפול האחרון. האם ניתן להשתמש בעוברים המוקפאים של הפרית מבחנה כדי לנסות ולרפא את הסכרת אצל ביתי?אם אפשר אז אני יכולה לעבור גם שוב טיפול הפריה כדי שיהיו עוברים טריים. כמו כן שמרתי תאי גזע עובריים של חבל הטבור(של בני)-האם אתה יכול לעזור לי?

"בארבעת העשורים האחרונים נעשה שימוש בהשתלת תאי גזע המטופוייטיים (תאי אב ממקור מח עצם) כדי לתקן מגוון רחב של מצבי כשל במח העצם, בעיות מטבוליות מולדות, חסרים חיסוניים, ממאירויות המטולוגיות ואף גידולים מוצקים. בשנים האחרונות הראו כמה חוקרים כי לתאי האב ממקור מח עצם של אדם בוגר יש יכולת התמיינות לכמה מסלולים, כגון תאי שומן, תאים יוצרי עצם, תאים יוצרי סחוס, תאי שריר לב, תאי שריר שלד, תאים יוצרי גידים, תאי אנדותל, תאי כבד ותאי כליה טובולריים. נוסף לכך, נמצא כי בתנאים המתאימים תאים אלה יכולים להתמיין לתאים עצביים in vitro ו-in vivo, וגם לתאי רשתית העין (רטינה). בני האדם סובלים ממחלות ניווניות רבות של הרשתית, כמו: רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinitis Pigmentosa), ניוון מקולרי (Macular Degeneration) ודיסטרופיה של הקנים והמדוכים (Cone-Rod Dystrophy). מחלות אלו עלולות להוביל לקשיי ראייה או לעיוורון. כדי לשחזר את הראייה יש להחליף את הרשתית הפגועה. ייצור של רקמת רשתית חדשה עשוי להיות הטיפול האולטימטיבי, אך לשם כך יש צורך בתאים בעלי יכולת התמיינות גבוהה. תאי גזע הם תאים שעדיין לא עברו תהליכי התמיינות סופיים, ולכן הם מסוגלים לייצר תאים מסוגים שונים ולקיים מטרה זו. לאדם יש שני סוגים עיקריים של תאי גזע. הסוג הראשון הוא תאי הגזע העובריים, שמקורם בטרום-עוברים בשלב הבלסטוציסט. לתאים אלה יכולת התרבות בלתי מוגבלת בתרבית, והם עשויים להתמיין לכל סוגי הרקמות. בשימוש בתאי גזע טרום-עובריים קיימת בעיה אתית, נוסף לבעיות חיסוניות ולסכנה של דחיית השתל. לסוג השני של תאי גזע שייכים תאים הממוינים במידה חלקית. המקור האטרקטיבי והחשוב לתאים אלה הוא תאי אב של מח העצם. היתרון הגדול של תאי מח עצם הוא כי אפשר להפיקם מגוף האדם בקלות יחסית, ובכלל זה אצל אדם הסובל מאיבר פגוע, כגון הרשתית. השאלה האתית הנוגעת לשימוש בתאים אלה פשוטה הרבה יותר. מקור אחר לתאים בעלי פוטנציאל התמיינות מצוי בתאים הנתונים בשלבי הבשלה מוקדמים (פרקורסרים) מהרקמה הפגועה עצמה. אצל יונקים תאים מהקשתית, מהקרנית ((Cornea Limbus Area, מהסקלרה ומהדמית (Choroids) יכולים כולם להיות מקורות פוטנציאליים לתאים פרקורסרים של רשתית העין. מחקרים הראו כי תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית יכולים לשחרר Pigment Epithelium Derived Factor (PEDF), שמספק את הסביבה לפעולות נוירופרוטקטיביות ואנטיאנגיוגניות, שתומכות בגדילה של פוטו-רצפטורים ושל תאי עצב של הרטינה (Neural Retinal Cells). השימוש בגורמי גדילה אלה מורכב ביותר, ועדיין אי אפשר ליישמו. במחקר שנעשה בטייוואן הצליחו חוקרים לבודד תאי מח עצם ממקור אנושי ולמיינם לתאים שיוצרים את שלוש שכבות הנבט. לאחר מכן גידלו החוקרים את התאים הללו בתרבית של שכבה בודדת (monolayer) של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (Human Retinal Pigment Epithelium - HRPE)), והצליחו להביא להתמיינותם של התאים במסלול הרשתית והפוטו-רצפטורים. לתאים אלה הייתה יכולת להביע סימנים של פוטו-רצפטורים in-vitro. מחקר שבוצע בעכברים העלה כי אפשר לטפל בכמה סוגים של עיוורון בעזרת תאים ממקור עצמי של מח עצם. ניסוי של השתלת תאי גזע לרשתית רקמת מח העצם הבוגרת מכילה אוכלוסייה של תאי גזע המטופוייטיים שאפשר לחלק לשורה חיובית (Lin+) ושורה שלילית (Lin-), והם נבדלים בפוטנציאל שלהם להתמיין לתאי דם לסוגיהם. בשורה השלילית תאי הגזע מכילים כמה תאים מקדימים (פרוגניטורים), ובהם תאים שבאפשרותם להתמיין לתאי אנדותל של כלי הדם. תאים אלה יכולים לנוע ממח העצם בתגובה למגוון מולקולות מנחות (Signaling), להגיע לאתרים של אנגיוגנזיס בכלי דם איסכמיים בפריפריה, ולהשתלב בתוך כלי דם מנוון (Degenerating), או בתוך כלי דם שרק נוצר. ברשתית התאים יכולים לעזור בייצוב ובהצלה של כלי דם של הרשתית, שבדרך כלל נעלמים כליל בעקבות איבוד הפוטו-רצפטורים. בניסוי נלקחו התאים מהשורה השלילית, והוזרקו לנוזל הזגוגי של העין (Intra Vitreally) במודל עכברי שמפתח ניוון של כלי הדם של הרטינה. כשבועיים לאחר הלידה נמנע הניוון כמעט לגמרי. התוצאה הופיעה בהתאמה להצלה של תאי העצב. ההשפעה הזאת נמשכה כשישה חודשים לאחר הטיפול, ונראה כי הזרקת התאים היעילה ביותר נעשית כאשר התאים מהשורה השלילית מוזרקים לפני שההרס מוחלט. בעכברים שהוזרקו להם התאים שכבת הגרעין הפנימית (Inner Nuclear Layer) נותרה כמעט נורמלית, והשכבה החיצונית, המכילה את הפוטו-רצפטורים, נשמרה במידה משמעותית. למרבה ההפתעה, התאים שהוצלו היו הקנים (cones), ולא המדוכים (rods). נוסף לכך, כאשר תיעדו אלקטרורטינוגרמה נמצא שהדיאגראמות נמוכות ואינן תקינות, אך הן מופיעות בזמן, לעומת קבוצת הביקורת, שם הן לא מופיעות כלל. ההצלה הזאת מושגת גם כשנעשה שימוש בשורת התאים השלילית ממקור מח עצם אנושי לעכברים עם חסר חיסוני, שסובלים מדגנרציה של הרשתית ומסוגלים לקלוט שתל אנושי. בניתוח ביטוי הגנים של עיניים שעברו הצלה והגנים של עיניים שלא עברו הצלה נמצא ביטוי יתר (אפ-רגולציה) של גנים אפופטוטיים. נראה שתפקידם של הגנים הללו לשמור על הרשתית מפני ניוון של העצבים או של כלי הדם, על ידי עיכוב תחילת התהליך האפופטוטי, שבדרך כלל מוביל להרס הרקמה בעכברים אלה. היות שהסיבה העיקרית למוות של תאי עצב שנצפה בניוון של הרשתית היא אפופטוזיס, יש להגנה מסוג זה יתרון טיפולי גדול בהארכת חיי הפוטו-רצפטורים ותאי עצב אחרים שחיוניים לתפקוד הראייתי במחלות אלה. התהליכים המולקולריים של התופעה עדיין אינם ברורים, אך נראה כי הם מושגים רק כאשר נעשים גם ייצוב או הצלה של כלי הדם. אם יצליחו ליישם את השיטה בבני אדם, היא עשויה לא רק לשמר ראייה מרכזית על ידי שמירה של הקנים, אלא גם למנוע חלק מתופעות הלוואי הלא רצויות שכרוכות בטיפולים אפשריים – למשל, בשימוש בנשא ויראלי בתרפיה גנטית, או בהימנעות מתופעות הדחייה שיכולות להיווצר בהשתלה של תאי גזע ממקור עוברי זר למושתל. המחקר הבסיסי של התמיינות תאי גזע לתאי הרשתית בעיצומו, ומדי יום נוספות תגליות חדשות בתחום. השימוש בתאי גזע לשם יצירת רקמת עין חדשה הוא עדיין בגדר חזון, אולם מחקרים רבים שבוצעו הן בחיות והן בתנאי מעבדה סוללים את הדרך הזאת במהירות, ונראה כי בעתיד הקרוב נוכל לתקן מחלות עיניים באמצעות טיפול תאי ממקור הגוף עצמו. " העתיד הקרוב היום הוא בהישג של כול אחד ואחד "טיפול תאי" (cell (therapy בתאי גזע עצמוניים בוגרים, (ASC) לפרטים והזמנות 09-8846105/6