הנשמה dnr או חוק החולה הנוטה למות
דיון מתוך פורום רפואה דחופה (מיון)
שלום. אני חתמתי על טופסי עמותת לילך .שאומרים בגדול שאני לא מעונין להאריך את חיי בתנאים שמשרד הבריאות קבע. מכיר את זה ד"ר? עכשיו על הקורונה.היות ואני בקבוצת הסיכון ,אני מעונין לדעת מה יקרה במידה ואזדקק להנשמה וכו... האם יראו במחשב שאני חתום?האם זה יחשב או שלא יקשיבו לרצוני כי אני "לא על סף המוות ועדיין ניתן להצליני"? והאם בכלל זכותי כחולה היא להגיד ולדרוש את הנ"ל ,ללא קשר לחוק הזה,אלא בתור הזכות שלי כחולה,שאני פשוט לא מעונין בהנשמה? ,האם למשל אתה היית מכבד זאת דוקטור? האם ניתן להעביר אותי להוספיס במצב כזה?כי אני מעונין רק בטיפול פליאטיבי -כלומר תומך והקלת כאבים. ושאלה אחרונה-מהו הטיפול התומך לכשל אברים וקשיי נשימה חמורים שכאלה?? משככי כאבים ממשפחת המורפיום? להשאיר אדם בסדציה או הרדמה מלאה? ?
יצחק שלום, נשאלו הרבה שאלות שהן לא בדיוק בתחום של הפורום, השאלות הן שאלות קשות, הן משפטית במידה מסוימת והן פילוסופיות. אנסה לענות בקצרה: המסמך לא מופיע במחשב, במידה, חס וחלילה, תזדקק להכנס לבית החולים, צריך להודיע לרופאים על כך כל עוד אתה במצב שמאפשר זאת, ואם אתה לא במצב טוב אז המשפחה מודיעה בצירוף המסמך. הרופאים בדרך כלל מתחשבים, אם כי כאשר מדובר במחלה זיהומית שניתן להחלים ממנה ההחלטה היא קשה מאוד עבור הרופאים שלא לנסות להציל את החולה, אם כי ברוב המוחלט של המקרים הבקשה תכובד. הוספיס אינו מיועדת למחלות זיהומיות, בטח שלא לקורונה. טיפול תומך למי שאינו מעוניין בהנשמה זה מורפין וחומרי סדציה, בעניין הזה יש גם הרבה שונות ופילוסופיה ודת בין הרופאים. כל טוב