בן מתבגר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

22/01/2015 | 08:30 | מאת: דנה

שלום, אני אמא לתאומים בני 12. שניהם תלמידים טובים מווצלחים וחברותיים . אחד מהם יותר בוגר ואחראי מאחיו באופן ברור. השני מתיילד, עושה פרצופים , מציק ולא מסוגל לשלוט בזה. הבוקר הם רבו לפני ההליכה לביהס ו ראשון, האחראי יותר הלך כאשר השני נשאר אחריו בבית להתארגן, זה שמציק וילדותי. הוא החל לבכות לידי ואמר לי " אני שונא את כולם אבל בעיקר את עצמי". כל נסיונותיי לדובבו שידבר ויסביר עלו בתוהו. הוא לא הסכים לפרט. אני רק עודדתי אותו על כמה הוא נקסים ומוכשר והוא הלך לביהס. מה עושים עם משפט כזה? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דנה, אני חושבת שהדבר המשמעותי המשתמע מדברייך, הוא לא בהכרח המשפט הזה שאמר, הרי ברגעי כעס ותסכול אנחנו יכולים לומר הרבה דברים..אלה העובדה שכנראה שלבנך קשה יותר להתמודד עם משימות התפתחותיות שונות העומדות בפניו, מה שגורם לו להרגיש מתוסכל ולא טוב עם עצמו. זה שיש לו אח תאום שמתפקד "טוב יותר" ממנו, עלול להוות עוד גורם מלחיץ עבורו, כי הוא עשוי להרגיש שמצופה ממנו להיות "בדיוק כמו אחיו" (ציפייה שאני מניחה שברור לכם שאינה סבירה - ואכן כדאי לשים לב שמסרים מהסוג הזה אינם עוברים אליו). לכן הייתי מציעה לך לבדוק כיצד ניתן לסייע לו לעמוד באותן דרישות התפתחותיות, באופן שמותאם לקצב ולסגנון הייחודיים שלו. בנוסף, ניתן לעודד אותו לפתח תחביב שיהיה "רק שלו" דרכו הוא יוכל להרגיש, להנות ואף להתגאות ביחודיות שלו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים