עובדת עצות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בתי בת שנתיים , "הייתה" ילדה מאוד שמחה אנרגטית מלאת ביטחון עצמי מלאת שמחת חיים מאוד ידידותית וכו.... ובחודשים האחרונים הכל השתנה. נכנס בה מלא פחדים חרדת זרים וחוסר בטחון עצמי מוחלט ממש ילדה אחרת . השנה היא נכנסה לגן חדש לפני כן היתה עם מטפלת +ילד נוסף. בהתחלה היה לה מאוד קשה להסתגל לגן אבל זה שלב שעברנו לאחר מכן לפני כחודשיים התחיל השינוי אצל הילדה בצורה קיצונית זה התבטא בימי הולדת שלפני כן היתה שומעת יום הולדת היתה רוקדת ומאז לפני כחודשיים שהיא שומעת רק את המילה יום הולדת נכנסת לחרדה בכי אפילו השינה שלה לא רצופה וגם לא נפרדת מפריטים מסויימים .... החרדת זרים ממש קיצונית למשל שאני בסופר היא בעגלה של הסופר מתחבא מתחת למצרכים או אם היא בעגלה שלה שמה שמיכה על הפנים ממש מסתירה את עצמה. לגבי ימי הולדת בגן היא לא משתתפת מבקשת לצאת החוצה ממש מתנגדת, הגננת אמרה שבאים הרבה אנשים לגן בזמן היום הולדת אבא , סבא .... אנשים/דמויות חדשים וזה כנראה מה שמרתיע אותה.וכשהיא באותו יום מגיעה הביתה מבקשת לצפות באייפון שלי בסרטונים של היום הולדת שלה וממש חוגגת לעצמה מחדש יום הולדת ממש רוקדת עם הפלאפון וכו...(לפני גם כחודשיים היה היום הולדת שלה והיא בכתה ביום הולדת שלה ולא רצתה ). מה לעשות איך להתמודד עם הבעיה?
יש לי אפשרות שביום שיש יום הולדת בגן זה בשעות הבוקר להביא אותה יותר מאוחר לגן ממש אחרי היום הולדת והיא לא תצטרך להיות בכל החרדה הזאת... האם בכלל זה פתרון נכון?כדאי?? אני רוצה לתת כלים טובים לבתי כדי להתמודד עם הבעיה כי משהו קרה לה ...
שלום מיטל, השינויים שחלים בקרב ילדים בגיל צעיר לעיתים נראים דרמטיים וקיצוניים. לא פעם אני שומעת תיאורים כמו שלך - הילד היה משהו אחד והוא הפך למשהו אחר לגמרי. אז ברור לך שזו אותה ילדה, רק שהיא גדלה, משתנה ומתפתחת-וטוב שכך! היכולות הקוגניטיביות שלה יותר מפותחות, כך גם רמת המודעות וההבנה שלה. "קפיצות" כאלה בגדילה וברמת הבשלות הכללית, לעיתים מביאות איתן שינויים בהתנהגות, ועם תמיכה סביבתית מתאימה, סבלנות וקבלה - השינויים ה"חדים" מתמתנים. עצתי אלייך היא קודם כל להגביר את "הדיבור הרגשי" על מנת לעזור לה להבין את רגשותיה ובמקביל את הביטחון שאת כהורה מקנה לה, למשל "את קצת חוששת ולא נעים לך שיש כ"כ הרבה אנשים חדשים, את לא מכירה אותם..אבל אמא כאן איתך ביחד, שומרת עליך, ואולי נוכל לאט גם להכיר אותם/להתרגל אליהם אליהם". כל נושא ימי ההולדת, הוא נושא שלדעתי האישית אין טעם לעשות ממנו עניין גדול. אפשר כמובן לדבר איתה מראש על זה שיהיו שם אנשים חדשים שהיא לא מכירה, אבל שתהיה שם גם גננת וכל החברים. אם לא נוח לה כרגע, אז אפשר לוותר לה ולהית סבלניים. לגבי שאלתך השנייה - את יכולה לנסות להגיע איתה ליום הולדת פעם או פעמיים, להיות איתה בחוץ ביחד (להביט פנימה מבחוץ), ולאפשר לה להחליט בנוכחותך אם בא לה להיכנס או לא (כמובן להשתדל לא להפעיל עליה לחץ להיכנס). ייתכן ועצם שהותך שם תחזק אצלה את הביטחון ותגביר את החשק להשתתף במסיבה - ואם לא, אז לא, כאמור - סבלנות..אני בטוחה שזה ישתנה עם הזמן - במוקדם או במאוחר. בשמחות, ירדן פרידון ברשף
?