בן שנתיים וחצי

שלום, נדמה לי ששאלתך קיבלה כאן מענה בפורום, מספר פעמים. לנוחיותך אני מעתיקה לכאן את אחת התשובות. השינויים שחלים בקרב ילדים בגיל צעיר לעיתים נראים דרמטיים וקיצוניים. לא פעם אני שומעת תיאורים כמו שלך - הילד היה משהו אחד והוא הפך למשהו אחר לגמרי. אז ברור לך שזו אותה ילדה, רק שהיא גדלה, משתנה ומתפתחת-וטוב שכך! היכולות הקוגניטיביות שלה יותר מפותחות, כך גם רמת המודעות וההבנה שלה. "קפיצות" כאלה בגדילה וברמת הבשלות הכללית, לעיתים מביאות איתן שינויים בהתנהגות, ועם תמיכה סביבתית מתאימה, סבלנות וקבלה - השינויים ה"חדים" מתמתנים. עצתי אלייך היא קודם כל להגביר את "הדיבור הרגשי" על מנת לעזור לה להבין את רגשותיה ובמקביל את הביטחון שאת כהורה מקנה לה, למשל "את קצת חוששת ולא נעים לך שיש כ"כ הרבה אנשים חדשים, את לא מכירה אותם..אבל אמא כאן איתך ביחד, שומרת עליך, ואולי נוכל לאט גם להכיר אותם/להתרגל אליהם אליהם". בכל מקרה, אני מציעה לך לשקול את האפשרות לקבל הדרכת הורים שתסייע לך להרגיש יותר שקטה ורגועה נוכח שינויים התפתחותיים בלתי נמנעים, ושילדך לא באמת הופך להיות "ילד אחר". בברכה, ירדן פרידון ברשף