תל אביב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום , יש לי ילד (ראשון) בן שנה .הוא מפותח שכלית וגופנית יחסית לגילו. הולך ומבין מאד פניות ובקשות . לאחרונה נחשפתי לתופעה שהילד נקשר באופן יוצא דופן לאנשים זרים ( כמו זבנים או מטפלות בגינה).הוא פתאום מתאהב וקשה לנתק מהזר. וכאילו מתעלם ממני אביו. הוא מתיחס לזרים אלוכמעט כמו להכי שהוא קשור במשפחה כמו לדוד (ממנו הוא מסרב לרדת כשהוא פוגש) . הוא מעט שמח לקראתי בהשוואה לדוד. אני מודאג מהתופעה אשר אין אף מכיר או חבר שזוכר כמונה. האם לדאוג? מה זה אומר לגביו? תודה .אבא מודאג
שלום נוח, קודם כל תרשה לי לברך אותך על היותך אב חדש. חווית ההורות, בוודאי בפעם הראשונה היא מרגשת, מטלטלת ומבלבלת כאחד והיא מפגישה אותנו ההורים עם רגשות לא צפויים שלעיתים קשורים יותר בנו מאשר בילדינו. זה נשמע שהתענינות של בנך באנשים זרים מדאיגה ומבלבלת אותך, ולעיתים גורמת לך להרגיש מבוכה או אולי מעט דחוי אפילו? חשוב שתבין נוח, יש הבדל גדול בין עניין, סקרנות או אפילו התלהבות נוכח גירוי/אדם או כל דבר חדש אחר (וכרגע עבור בנך הכל הוא חדש ומלהיב), לבין התקשרות ממשית אותה הוא יכול לבנות כרגע רק אתכם הוריו -הדמויות המטפלות שלו, וחשוב שלא תתבלבל בין השניים. העובדה שהוא יכול לבטא סקרנות, עניין ולהרשות לעצמו "להתחבר" באופן הזה לאותם זרים, היא משום שנוכחותך וההתקשרות שהוא בנה אתכם, מאפשרת לו להרגיש מספיק בטוח על מנת לחקור את העולם באופן הזה, המבטא גם את הסגנון האישי והייחודי שלו. אז כל שנותר לך הוא לשמוח על כך שיש לך ילד חברותי וסקרן, ועל כך שהצלחתם לספק לו סביבה חיצונית ופנימית בטוחה דיה על מנת לנהוג כך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף
מרגיע מאד
שמחה שהצלחתי להרגיע, וחשוב שתישאר "רגוע" גם כאשר בנך ישתנה ויתחיל כנראה מתישהו לחשוש/להמנע מזרים. כל טוב ירדן פרידון ברשף