נכד בן חמש וחצי עם בעיית התנהגות

שלום, זה נשמע שהתגובות הקשות שאת מתארת עולות רק בנוגע לשימוש (או הגבלת שימוש) במחשבים למיניהם. הפוטנציאל "ההתמכרותי" למכשירים מהסוג הזה הנו גבוה, בעיקר בקרב ילדים– זאת משום האפקט ה"מהפנט" שלהם, הריגוש המוגזם בחלק ממשחקי המחשב, חוסר הצורך להשתמש בגוף או בדמיון, או להתמודד עם אתגרים חברתיים – ועל גבי כל זה, יכולות הוויסות העצמי המוגבלים של ילדים שלא התפתחו לכדי רמת בשלות מקסימלית. במקביל את מתארת חוסר אונים מאוד גדול של ההורים מול בנם הקטן, וקושי שלהם להציב לו גבולות באופן מתאים. בעיני מה שנחוץ כאן זו גישה עקבית ונחושה של ההורים המכוונת להגביל את השימוש במכשירים הללו ובמקביל למגר כל סוג של גילוי אלימות. לשם כך כדאי להמנע משימוש בעונשים אבל שימוש עקבי בסנקציות קבועות וידועות מראש, הנו מקובל ובד"כ גם יעיל. כדאי להתחיל להבנות נורמות חדשות הנוגעות לשימוש במכשירים, בשיחה משפחתית מקדימה עם הילד, בה נקבעים תנאי השימוש והסנקציות שיבואו בעקבות חריגה מהם. למשל "החל ממחר אתה תשתמש במחשב בשעות כך וכך..למשך זמן כך וכך..ואם לא תכבד את ההסכם, המכשירים יוחרמו ליום". כדאי אפילו לתלות את ההסכם במקום ברור לעין (למשל על המקרר, או בחדרו). במקביל חשוב לספק לילד חלופות מהנות, עדיף חברתיות - כמו משחק משותף, שיחה, טיול בחוץ וכיוב'ף וכן רצוי לוודא שמכשירי המדיה השונים יהיו רחוקים מעיניו ושגם ההורים ימנעו מלהשתמש במכשירים הטכנולוגיים לידו (כן, גם בטלפונים הניידים שהם כאמור מחשבים קטנים – זאת כדי להרחיק ממנו את הפיתוי). לגבי גילויי האלימות, אני רוצה להאמין שהגבלה מתאימה בשימוש במדיה, תמתן את גילויי האלימות הללו (שכן לאור תיאורייך הם עולים רק במצבים אלו) ובכל זאת במידה וממשיכים להופיע, יש צורך בהבעת עמדה משפחתית חד משמעית שאוסרת אלימות, ואפשר אפילו להתרחק מהילד לפרק זמן לאחר מכן תוך הסבר "כשאתה מרביץ, לא נעים איתך ולא מתחשק להיות בחברתך". בהצלחה, ירדן פרידון ברשף