עצה לאמא לחוצה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ערב טוב בני בן 8.5 בכיתה ב החל מהגן תמיד היה ילד אהוד כובש ומאוד פופולרי כשעלה לכיתה א חלק מחבריו עברו לבס אחר ולכן נשאר עם שני חברים טובים ועוד שלושה מהגן שעלו איתו אבל אבל היו איתו בקשר לסירוגין והגיעו כמובן עוד מס בנים מגן אחר אך משום מה בתחילת השנה הוא שיחק עם חבריו הישנים והכיר עוד שניים חדשים ביחד היו קבוצה של 5 חברים ומצד שני הייתה קבוצה שנייה בכתה עם עוד 5 בנים אך משום מה לא ממש אהבו את הבן שלי כנראה היו עימותים בתחילת השנה הוא נהג הרבה להלשין והם פיתחו אליו שינאה נוצר ממש ריחוק אפילו שלום לא היו אומרים לו הזמנתי אלי הבייתה אחד מהבנים והם הסתדרו נהדר אך בהפסקה כל אחד עם הקבוצה שלו ממש פילוג עכשיו כשעלו לכיתה ב עדיין נמשך הפילוג אך הבן שלי עדיין לא ממש התבגר ורק משחק בשטיות כגון משחקי כח ואלימות משחקי זומבים ואילו הקבוצה השניה משחקת כדורגל שזה פחות מעניין אותו אני חוששת שגם חבריו הקרובים התייאשו מההתנהגות שלו והם יותר התבגרו ממנו והקבוצה השניה כן מקבלת אותם אך משום מה עם הבן שלי מאוד קשה להם יצא במקרה השבוע שחבריו חלו ולא הגיעו לכיתה והוא הביא כדור ושיחק איתם כדורגל אך ביום השני רבו איתו על שטות ועזבו אותו לבד אני מאוד רוצה שיהיה גיבוש אך מצד אחד מנסה לא ללחוץ יש לציין שבני יוצר קשרים חברתיים בקלות יש לו הרבה חברים בשכונה אך מפריעה לי בעיקר הגיבוש הכיתתי מה עוד שאחד מחבריו שנה הבאה עוזב וישאר רק עם שלושה חברים אני מאוד רוצה שיסתדר עם כולם מה עלי לעשות לנסות להזמין אותם או שאראה מגוחכת כי גם האמהות יודעות שאין בניהם הרבה קשר שלא אעשה צחוק מעצמי או לתת לזמן לעשות את שלו? חשוב לי מאוד שבני יהיה אהוב בכיתה כמו שתמיד היה הסיטואציה הזאת ממש חדשה לי ומאוד מפתיעה אותי אשמח לעצתך תודה
שלום טלי, שעשעה אותי הכותרת שבחרת "אמא לחוצה" :) בכנות אומר שהתקשיתי לעקוב אחר השתלשלות הדברים שתיארת: החברים, המעברים, השינויים, הקבוצות השונות.. מה שכן עבר אלי מאוד ברור זה הקול שלך - ה"לחוץ", המעורב (מידי אולי), המאוכזב, החושש, הנעלב והדחוי(אולי), אולם לא הבנתי היכן בנך נמצא בכל הסיפור הזה. האם גם הוא כ"כ עסוק בכל ה"עסק" החברתי הזה? האם גם הוא מאוכזב? חש בודד, דחוי? נדמה לי שבכיתה ב', ילדים מרוצים פשוט לשחק עם חברים שלהם, בין אם מדובר בחבר אחד או שניים, להנות איתם בהפסקה ולחלוק איתם חוויות. הם פחות עסוקים בשלב זה ב"פופולריות" באותו האופן שאנו הבוגרים עסוקים בו. בנוסף, כפי שאת בעצמך מתארת, גיבוש זה דבר דינמי וקבוצות חברתיות משתנות מידי פעם, בוודאי בגילאים האלה. אני שומעת טלי שאת מאוד רוצה להיות עבור בנך, לעזור לו ולתמוך בו, אך אני חושבת שהדרך הטובה ביותר תהיה לנסות להיות פחות "מעורבת" בכל הפרטים והשינויים הקטנטנים, ו"להיטלטל" כתוצאה מהם, זאת על מנת שתוכלי באמת להיות נוכחת עבורו באופן שמשרה ביטחון ומספק תמיכה. כך גם בנך יוכל להרגיש בנוח להיעזר בך כאשר יצטרך, במקום להרגיש איפשהו בפנים שהוא צריך -לעזור לך, או להרגיש שהוא מאכזב אותך וכיוב'. בקיצור טלי, קחי קצת "מרחק רגשי" בנושא החברתי (שזה בעיקר אומר לנסות לזהות ולהבחין בין רגשותייך וצרכייך שלך לאלו שלך בנך), על מנת שתוכלי לשמור איתו על קרבה אמיתית. בברכה, ירדן פרידון ברשף
תודה על תשובתך את צדקת בזה שאני מעורבת מידי ככה אני גם בחיים חח בכל מקרה הדאגה שלי היא לגבי העתיד בכיתה ברגע שזה מתחיל עם שני קבוצות החשש שלי שזה ישאר ככה עד החטיבה מקווה מאוד שאני טועה אני חוששת מכיוון שבני ילדותי לגילו ושלא יצא מצב שחבריו יתפסו מרחק עם הזמן ואז ירגיש חוסר ביטחון