חברויות

שלום דפנה, לי זה נשמע שאת קצת מקדימה את המאוחר ואולי אפילו מבזבזת משאבים יקרים על חששות מתסריטים דימיוניים (שככל הנראה לא משמש קשורים לחיים של ביתך). לכן אני מציעה לך לתת לביתך להחליט על חייה החברתיים, שנשמעים נחמדים ופורחים למדי. תנסי פשוט להיות נוכחת לצידה קשובה, מתענינת, ואף תומכת במידת הצורך. אם את תהיי שם לצידה באופן הזה - את יכולה להיות בטוחה שאף "חברות עתידית" לא תצליח להפריע לה או לפגוע בה. אני חושבת דפנה שאחד האתגרים הגדולים שלנו כהורים הוא ללמוד כיצד להיות -לצד - הילד שלנו, ולא להישאב להיזדהות איתו, או לחטוא בהשלכות רבות מידי עליו, דברים שבסופו של דבר פוגעים ביכולתנו לראות את ילדינו כפי שהם, ולהיות איתם באופן בו הם זקוקים לנו. בשמחות, ירדן פרידון ברשף