חרדתיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
יש לי שתי שאלות. האחת יש לי ילד בן שנתיים וחצי.עלי לציין שזה בן יחיד ואין לי למה להשוות. בעבר הבעתי חשש מאוד קל להתפתחות בעיית תקשורת משהו באטצ'מנט שלו היה קצת מוזר והתפתחות תקשורתית מעט מאוחרת. אובחן בהתפתחות הילד בהיותי כבן שנתיים עלי לציין שחשבתי אפילו לבטל. נמצא בגבול הנורמה עם חרדתיות מעט גבוהה. האמת שאני קצת מתקשה להבין כיצד אבחנו זאת אבל בחיי היומיום אני מתרשמת שיש לו תקופת "הפשרה" ארוכה בכל הקשור בפגישה עם ילדים לא מוכרים. אני מנסה לתווך אך לא מחייבת ואם רוצה לשחק לבד מאפשרת. כל הזמן עסוק ב"אני אפול" התפתחות מוטורית מצויינת. כיצד אתם מייעצים בכל זאת.
שלום יעל, אני מבינה שאת ממקדת את שאלתך בנושא האינטראקציה החברתית. ובכן לי זה נשמע שאת פועלת נכון. חשוב לתווך ולתמוך באינטראקציה חברתית, אולם גם לא ללחוץ. עם זאת מאחר ואת מספרת שבנך מעט "חרד" מהרגיל, או כך אובחן לפחות, וכן שהוא עסוק בלשמור על עצמו ועל תחושת ביטחון, אפשר אם תרצי לעודד אותו לאינטראקציה בתוך מקום שמרגיש לו בטוח יותר, כמו בבית למשל (כלומר להזמין אליכם הביתה). באופן כללי אומר שרוב הילדים והמבוגרים כאחד, זקוקים לזמן "הפשרה" כלשהו מול אנשים חדשים ולא מוכרים, בנך אינו שונה במובן הזה, אבל אם מרגישה שתחושות החרדה שלו מעיבות על יכולתו להנות מאינטראקציה חברתית, כדאי לבדוק כיצד לחזק אותו בכיוון זה, עם וללא קשר לנושא החברתי. בברכה, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
