תל אביב

שלום רב הייתי מבקשת להתייעץ איתכם לגבי נכדי בן 5 אח לילד בן שנה וחצי אלו נכדיי מביתי נכדי בן 5 חווה זוגיות מרובות עליות ומורדות של הוריו אפילו ברמות של גירושין הילד היה חשוף לאלימות מילולית במהלך כל חייו רוב הזמן גר אצלנו (בשל המריבות ביתי עזבה את הבית) וכמובן שלא הרגיש מסגרת משפחתית במהלך שנים אלו נקשר מאוד לסבו שלצערי הרב נפטר לא מזמן סבו היה אהבת חיו והוא היה נוכח בתקופה הכי קשה של הוריו (לדעתי הוא אפילו חשב שהוא אבא שלו).נכון לעכשיו הוריו במגמת חזרה (לאחר שעברו שיחות ייעוץ) כרגע נראה שהולך לכיוון טוב. עדיין גרים אצלי. הילד מתגעגע מאוד לסבו וכל הזמן מדבר עליו קשה לו להבין איך הוא נעלם לו ביום בהיר לאחרונה הוא מסתובב בבית עם תמונתו וכל הזמן מנשק ואומר שהוא אוהב אותו. הילד נמצא במסגרת טיפולית של מרפאתנו(אך לא רואים שינוי כל שהו) בגלל שהתנהגותו מאוד פרועה הרבה התקפי זעם צעקות מקלל את הוריו בעיקר את אביו ואפילו בועט בהם, לאחרונה שמנו לב שהוא מאוד פוחד מרוח והוא כל הזמן בוכה ופוחד שדברים יעופו לדוגמא שמים פריט מסויים על חבל בחוץ והוא רואה קצת רוח הוא מתחיל לצרוח שזה יעוף תביא את זה הוא צורח. זה הפך להיות נוראי הוא כל הזמן סוגר את החלון שלא תהייה רוח, כשאני מנסה להסביר לו למה הוא מפחד שדברים יעופו הוא אומר סתם סבתא אני עושה בכאילו הוא כאילו לא מודה שהוא בוכה ומפחד. אני אמרתי לביתי שיש לי תחושה שממתי שסבו נפטר הוא מפחד לאבד דברים וזה מתבטא כביכול ברוח שמעיפה דברים. מיותר לציין שהילד מקבל אהבה אין סופית מכל המשפחה כולל הוריו הוא ילד חכם מאוד ומוכשר, יש רגעים שממש כייף לשבת ולנהל איתו שיחות ולשחק איתו. אני מבינה שיש כאן גם את נושא הקינאה שהוא חש לגבי אחיו למרות שאנו מאוד משתדלים לא להפגין הרבה בנוכחותו. אודה לכם מאוד על תשובתכם. מסבתא מודאגת מאוד מאוד.

שלום בהמשך לשאלותי כל הנושא שכתבתי עליו קרה במהלך ה-5 שנים מיום הולדתו הוא נכנס לחיינו בדיוק שסבו חלה במחלת הסרטן ובמהלך כל שנים אלו היו המריבות בין הוריו הילד גדל במסגרת משפחתית (שהיא לא ממש משפחתית) מספר חודשים ואז עברו לגור אצלי לתקופות של שנה פחות או יותר. מתוך ה-5 שנים הילד חי במחיצת אביו ואמו יחד אולי כשנה עם הפסקות כמובן. הילד הרעיף על סבו אהבה אין סופית שלדעתנו היה מאוד משמעותי להשרדותו בחיים (נפטר לפני שנה)וכמובן שקיבל כפל כפליים. הנכד הזה הוא כל עולמי , יש לי עוד שני נכדים ואליו יש לי רגש מסויים כי הוא הגיח אלינו בתקופה הכי קשה שלנו.וגם בגלל מה שהוא עבר ועדיין עובר. הוריו חשים כי הטיפול בשיחות אינו תורם לילד ואין שום שיפור בהתנהגות הילד-ההפך הוא הנכון . בנוסף המטפלת שלו יוצאת לחופשת לידה ויחליפו לו מטפלת ושוב יצטרך להתרגל למישהי חדשה (דבר שיוצר אצלו בלבול- למה כל הזמן מטפלים בו ועוזבים ) רופאת המשפחה המליצה על טיפול באומנות או רכיבה על סוסים – לדעתך יכול לעזור? תודה מראש