ילד בן 6 שמדבר על עצמו בגוף שלישי

שלום תמרה , אתחיל בכך שמדברייך לא משתמעת בעיה שפתית (התופעה החלה רק לאחרונה), אלא תופעה "פסיכולוגית", ולכן בעיני לתקן אותו הוא מיותר שכן הוא יודע היטב כיצד להשתמש בכללי הדקדוק. נשמע שכרגע בנך נמצא בתקופה בה הוא חווה הרבה מאוד שינויים ומעברים שבבסיסם המסר הסביבתי - אתה עכשיו ילד גדול, והוא גם פועל בהתאם. הוא תחרותי הישגי ו"קופץ למים" כל אימתי שצריך, אולם ייתכן שסביב נזקקות וצרכים הוא חש מעט מבוכה, אולי אפילו בושה, ולכן מרחיק את ההרגשה הזו מעצמו דרך דיבור על עצמו בגוף שלישי. למשל אולי קשה לו לומר "אני רעב וצריך שתטפלי בי" ולכן הוא יאמר "עידו רעב". במילים אחרות בנך כנראה מאותת לך שהוא עדיין מאוד זקוק לך ולמרות היותו בכור, יש לו צרכים של "ילד קטן" (הוא באמת קטנציק) - שיזהו את צרכיו, שיתנו לו תשומת לב וזמן משלו בתוך המסגרת המשפחתית. כאשר מדבר בגוף שלישי, הייתי מציעה לך פשוט להתייחס לתוכן של דבריו, להתעניין מדוע הוא "כועס", או לומר "תודה שאתה מזכיר לי שאתה רעב" וכיוב'. כמו כן, לפחות בתקופה הקרובה, הייתי מניחה למסרים משפחתיים בסגנון "אתה ילד גדול עכשיו", ומתמקדת בניסיון להענות לצרכים האקטואליים שלו לתמיכה, עידוד, וטיפול קרוב יותר בתקופה זו. בברכה, ירדן פרידון ברשף