חילוקי דעות

שלום, יש לי שלושה ילדים הבכור בן חמש וחצי האמצעית בת שנתיים וחצי והקטנציק בין שבועיים. מי שנמצע לרוב עם הילדים זו אני ,כי הבעלי עובד עד מאוחר. אני זו שמחנכת והבעל הוא זה שמפנק ...כך הוא מרגיש צורך לכפר על חוסר הזמן שלו מול הילדים (למשל קבוע קונה מתנות בימי שישי , מבטיח הפתעות על התנהגות טובה וכו) עד לא מזמן זה לא הפריע לי או בכלל בחינוך של הילדים. השוני זה שהבעלי כיום יותר שותף בבית עם הילדים וזה גרם למספר שינויים. 1. שיוני בהתנהגות של הילדים למשל הבן הגדול ממש מזהה את החולשה של בעלי אז הוא מתחצף אליו "עושה מה שבא לו ובעלי נותן לו .... או למשל בזמן שינה שהילדים נכנסים לישון ובעלי בבית , הטקס יכול להפוך לשעה וחצי מחפשים כל מיני תירוצים יש בכי וכו... ממש בלאגן ובנוסף הם מרגישים גיבוי שהוא נמצא. ולהבדיל שאני איתם לבד הם נכנסים למיטה מבלי שום בעיה ואין "בלאגן" לאחרונה המצב שנוצר בבית שאני "הרעה " הם כל דבר רוצים אבא אני מרגישה ממש התרחקות מצדם ובנוסף שהצטרף אח חדש למשפחה. דברתי עם בעלי על הכל והוא טוען שככה זה שצריך להיות השוטר הטוב והשוטר הרע.ואני לא מסכימה עם זה . אשמח להכוונה כי אני רואה שהמצב רק מחמיר וזה גורם לילדים שלנו להיות מתוסכלים עם זה. שאני יוצרת גבולות והוא לא., ואני מרגישה שאני ממש נלחמת לא רק עם בעלי גם איתם ממש קשה לי כל המצב הזה .