ילדה בת 13 עם חרדה חברתית/סביבתית

ביתי בת ה-13 סבלה בילדותה הצעירה, גיל 3-6 מאלקטיב מוטיזם. בהגיעה לביס היסודי היא רק ענתה לאקונית לשאלות המורים ולא דברה עם אף אחד. גם בתוך המשפחה מלבד אנשים בודדים, לא דיברה. במשך השנים המצב החמיר וכיום יש לה רק חברה אחת שגם איתה היא רק מסמסת ומדברת איתה בביס. היא תלמידה טובה. אינה מוכנה אפילו לצאת לקנות לה בגדים, לא עצמאית בשום סידור מעבר לגבולות הבית.הילדה לא עצובה, לא מעוניינת בעזרה ורואה את מצבה כנורמלי ומסרבת ללכת לטיפול. אני חוששת שלקבע את הבעיות האלו אצלה בגיל מבוגר יותר, רק יהיה הרבה יותר חמור אבל אין לי מאיפה להתחיל. פסיכולוג הביס התיאש ממנה לאחר 3 מפגשים שאינה שיתפה פעולה. תודה על עצתכם, יפעת

שלום יפעת, טיפול פסיכולוגי, הנשען בעיקר על דיבור, יכול להיות סיוט עבור ילד/מתבגר עם סלקטיב מוטיזם או חרדה חברתית. במקרים כאלה, יש טעם לשקול טיפולים הבעתיים (טיפול באמנות, בתנועה או - הכי מומלץ במקרים כאלה - טיפול במוזיקה). הידיעה שלא תצטרך לדבר אם לא תרצה, ועדיין לקדם את עצמה בדרך עקיפה והדרגתית יכולה לגייס אותה או לפחות להחליש את ההתנגדות. בהצלחה ליאת