המשך התייעצות

ירדן שלום . שאלתי עוד שאלה כתגובה לתשובתך אך אולי לא ראית אותה . תמונת המצב כרגע היא ששבוע שעבר הבן שלנו לקח בגדים וכפי הנראה עבר לחברה שלו כאשר הוא בחופשה מהצבא בסופ"ש. בשבועיים האחרונים אין לנו כל קשר איתו מכל סוג .כפי הנראה הוא הבין את תמונת המצב שכרגע אין לו מה לחפש בבית מכל ההיבטים . המועקה שלנו היא רבה מאוד מאוד . יכול להיות שאצלי היא יותר באה לידי ביטוי בתפקוד השוטף שמאוד קשה לי שהמצב הוא כזה לא ברור עם עוגמת נפש כזו רבה. אני מנסה מפעם לפעם לשוחח עם אשתי על כך שנגיע לייעוץ משפחתי על מנת לדעת כיצד להתמודד בתקופה הזו קודם כל עבורנו . אשתי אומרת שאני אלך לבד כי מבחינתה היא לא מרגישה כרגע צורך לכך .והיא מתעקשת על כך . לבד אני לא אלך מכיוון שגם אם יהיו מסרים ודרכי פעולה כאלו ואחרות היא כרגע לא מוכנה לשמוע והיא אומרת שאחרי מה שהיא עברה פגיעה כ"כ חמורה מהבן שלה הוא לא מענין אותה והיא רוצה להמשיך בחיים . יכול להיות שבהמשך היא כן תרצה שנלך לייעוץ אך כרגע היא ממש לא מוכנה ושנינו בתוך העוגמת נפש הזו ! אני יותר מדבר ומתייעץ והיא לא מוכנה כרגע לא לשתף ואפילו כמעט לא לדבר על כך . ברגע שאני מתחיל לדבר על כך שנלך לייעוץ זה הופך לויכוח ביננו ובאמת זה לא מה שאני צריך בנוסף עכשיו עם כל הסיטואציה הזו . המצב לא פשוט והפגיעה בנו מצד הבן היא גדולה מאוד בעיקר לאשתי שנפגעה גם פיסית ואני יכול בהחלט להבין את ההרגשה את הפגיעה את הכל שלה . יחד עם זאת אנחנו חיים כבר למעלה משבועיים עם עוגמת נפש רבה . מה עושים כרגע לדעתך ?

הי ירדן מקבל בהחלט את דברייך . כל מילה נכונה . אשתי כאילו למראית עין משלימה עם המצב . היא באמת לא מוכנה כמעט לדבר בנושא מרוב הכעס . אני כולי תקווה שזה ירגע ברמה כזו או אחרת כי כל סופ"ש יש שוב את החשש מבחינתי . יגיע הביתה או לא יגיע ? ומה יקרה אם יגיע ולא ירצה לצאת מהבית ואשתי לא תרצה שהוא יהיה בבית . לא פשוט בכלל . נקווה לטוב :)