קושי חברתי

שלום ליאת, טוב לשמוע שאת משתדלת לעשות הערכה אוביקטיבית ואחראית של המצב החברתי של בנך. מחד את מציינת שיש לו שני חברים טובים, ושאין לך אישית איזו עמדה מסוימת לגבי איך או כמה חברים צריכים להיות לו, אבל את מזכירה שייתכן והוא מתקשה להיות בחברת ילדים שאינם מתארגנים או פועלים סביב הרצונות שלו. מה שאפשר לעשות כרגע הוא להרחיב עבורו מעט את המבט על סיטואציות חברתיות בהן הוא מערב אותך. למשל אם את איתו בגינה, וקורה מצב כפי שתארת, כדאי שישמע וידע שאת קודם כל ראית והבנת מה קורה לו ואיך הוא מרגיש, ורק אחרי שהוא קיבל אישור ברור ממך לחוויה הרגשית שלו ("זה מכעיס/לא נעים/מעליב שלא כולם עושים מה שנראה לך הכי נכון וכיף לעשות"), את יכולה להציע מבט רחב יותר - למשל "כל ילד הוא קצת אחר ולכל ילד יש חשק/רצון משלו..". אם את מתרשמת שגם לאורך כיתה ב' נשאר קושי ממשי לשאת פשרות או רצונות/צרכים של ילדים אחרים, אז אפשר לשקול התיעצות עם מטפל רגשי מוסמך של ילדים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף