שינויים במצב הרוח.

שלום איילת, תחשבי על זה, עד לא מזמן הקטנה בקושי יכלה לזוז, והנה אוטוטו כבר תצליח ללכת בכוחות עצמה! בגילאים האלו השינויים המוטוריים, הרגשיים ובעצם התודעתיים הם מאוד מהירים ולעיתים מה שנדמה כמו שינויים ב"אופי" או "במצב הרוח" כפי שכינית זאת, הם בעצם שלבים שונים של התפתחות ובשלות, ואת תיתקלי בעוד הרבה כאלה עם הזמן... זה נכון שטיפול בתינוק מצריך איזו מידה של גמישות שמאפשרת יכולת להשתנות (במובן של איך להיות ואיך לספק את הצרכים שלה) בקצב לעיתים מסחרר. את עשויה להרגיש שהנה סוף סוף הצלחת להשיג איתה הרמוניה מושלמת והופ היא שוב תשתנה לך, מה ששוב ישנה חלק מהדינמיקה בינכן..ולכן אני מציעה לך פשוט וקודם כל להרגע. לנסות לקבל את השינויים האלה במידה של רוגע ואפילו סקרנות, תוך כדי הבנה פנימית ששינויים עוד יתרחשו, וכל שאת צריכה לעשות הוא להיות שם כדי לפגוש אותה במקום בו היא זקוקה לך - לפעמים תומכת, לפעמים משחקת ולפעמים רק יושבת ומביטה בה בזמן שהיא עסוקה בעינינה (שזה אגב דבר חשוב מאוד!).. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף