ילדה בת 9 לא מממשת את הפונטציאל שלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום לכם ביתי הבכורה בת 10 לומדת בכיתה ד והיא תלמידה טובה ! היא חכמה מאוד ואינטילגנטית מאוד... ועל כך אין חילוקי דעות גם בבית הספר. האחריות על הלימודים מאז ומעולם היו שלה. הבעיה - הילדה לא ללומדת ומשקיעה בכלל... אף פעם אין שעורים ,ואם יש עושים בשינייה על השטיח ואם יש שגאות כתיב ...זה לא משנה...למבחנים לא צריך ללמוד.... עיקר הבעיה היא שכלום לא מעניין אותה היא עושה כל דבר כי היא צריכה וזהו גם אם יש חופש גדול או סתם סופ``ש שאנחנו לא עושים משהו מיוחד היא בחיים לא תלמד גם אם יש מבחן היא תגיד ש: ``מקסימום לא אצליח ...לא שזה משנה לחיים`` ``אבא מתי השתמשת בX בחיים`` ``מה הטעם בהכתבה באנגלית אם אחרי שבוע כולם שוכחים הכל`` דרך הגב הילדה מנגנת בחלילית ובקלרינט ,גם שם היא מצליחה אבל לא מתאמנת... השאלה אייך גורמים לילד להבין את חשיבות הלימודים ואייך יוצרים אצלו את הרצון להשקיע יותר הפחד שלי שיגיע שלב שהכשרון לא יספיק... או בקיצור ``עוד מקרה קלאסי של הילד לא מממש את הפונטציאל שבו`` מה עושים ?!?!
שלום לך, מה שאתה בעצם מתאר הוא מצב של חוסר מוטיבציה אצל הילדה שלך. נדמה לי שהכישרון והאינטיליגנציה הטבעיים שלה הם מבלבלים מעט, ולכן גם ההתיחסות שלכם. תארו לכם שביתכם הייתה נכשלת מאוד בלימודים? כיצד הייתם פועלים אז? אני מניחה שההתיחסות שלכם הייתה מידית ונרחבת. אוסיף על כך שבעיני הבעיה היא לא רק הנושא של המימוש העצמי שלה, או ההישגים שלה בבית הספר בשלב זה (שמדברייך הם ממילא טובים), אלא העניין הוא שמצב של חוסר מוטיבציה מהסוג הזה עשוי להעיד על כל מיני דברים (השפעות סביבתיות, מצב נפשי ועוד) שבהחלט שווים בירור והתייחסות, ושאני מכאן בוודאי לא יכולה לנחש ממה זה נובע. לכן במקרה זה הייתי מציעה לכם ההורים לגשת להדרכת הורים על מנת לבחון ביחד עם איש מקצוע את הסיבות האפשריות לכך ואת האופן להיות עבור ביתכם באופן המיטיב ביותר. בברכה, ירדן פרידון ברשף