אכילה רגשית אצל ילד בן 4 ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, אני אמא לילד מקסים וחכם בן 4, אני ואביו התגרשנו לפני שנתיים. תמיד הבן שלנו היה בעודף משקל ולפני כשנה רופא המשפחה שלח אותנו להתייעצות אצל דיאטנית, שהתחלנו אצלה תהליך והפסקנו באמצע (משקלו בגיל 3 תאם למשקלו של ילד בן 6, פי 2 מגילו בעצם). שמנו לב שהילד שלנו אוכל בלי סוף למרות שהוא אוכל יותר ממה שאדם בוגר אוכל ונראה לנו שלא מדובר ברעב פיזיולוגי אלא יותר רגשי ואז מתחיל מאבק על אוכל - אנחנו מנסים לעצור אותו והוא ממש יכול להיכנס להתקף זעם אם לא נותנים לו את התוספת של האוכל שהוא רוצה. עשינו לו בדיקות דם והן יצאו תקינות כך שלא מדובר במשהו פיזיולוגי. הייתי רוצה לשמוע מה דעתכן בנושא, האם בגיל כזה יכולה להופיע אכילה רגשית ? אני חוששת שאני גורמת לילד נזק מכך שאנחנו כל הזמן עסוקים איתו באוכל ומגבילים אותו. אשמח לדעתכן
שלום רונית, יכולות להיות מספר סיבות לאכילה מוגזמת אצל ילדים, בין היתר הרגלי אכילה לא נכונים בבית וקושי של ההורים להציב גבולות ולהיות עקביים. כמו כן בדיוק כשם שילדים רבים נמנעים מלאכול מאכלים מסוימים או אוכלים מעט מידי, וכך משיגים את תשומת לב ההורים (כל ארוחה הופכת למשא ומתן על אוכל/לתחנונים/דיונים), כך נשמע שגם האינטראקציה שלכם מול ילדכם סביב האוכל כבר הפכה לדרך עבורו להשיג את תשומת ליבכם המלאה - מה שמהווה חיזוק חיובי להתנהגות הזו שלו. מנגד בהחלט ייתכן שקיים בו צורך ממשי ליותר זמן איתכם, ליותר תשומת לב או במילים אחרות - צורך בקשר קרוב וחזק יותר עם הוריו. כדאי שתנסו לבדוק מהם צרכיו הרגשיים שאינם מקבלים מענה מספק ובמקביל כאמור בידקו את הרגלי האכילה המשפחתיים והפחיתו עד למינימום האפשרי את המאבקים והדיונים סביב האכילה. לשם כך צריך להחליט על לוז קבוע ועקבי של שעות ארוחה (בהתיעצות עם דיאטנית) ורצוי שיהיה משותף לכל או לחלק מבני הבית. תצטרכו להיות מוכנים לעמוד מול ילדכם אסרטיביים ועקביים מתוך אמונה שכך אתם בעצם דואגים לשלומו ולבריאותו. בכל מקרה חשוב שתדעי שטיפול יעיל בהפרעות אכילה כולל התערבויות מכיוונים שונים כמו הדרכת הורים, דיאטנית ורופא התפתחותי. כיום בכל מרכז רפואי גדול קיימת יחידה לטיפול בהפרעות אכילה לילדים בגיל הרך, וניתן להגיע לשם עם הפנייה של רופא לצורך התייעצות וקבלת טיפול. כל טוב, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
