איך מסבירים לפעוטה בת שנה וחצי שהכלב מת?

שלום הדס, מושג הנקרא "קביעות אובייקט" מתייחס ליכולת לתפוס שעצם (חפץ, אדם או כלב..) כלשהו מוסיף להתקיים גם כאשר אין קולטים אותו באחד החושים. עם הזמן והתפתחות הייצוגים הפנימיים, העצם "נשאר קבוע" בזיכרונו של התינוק גם לאחר היעלמו מהשדה התפיסתי, ויש אומרים שההתפתחות ביכולת זו מגיעה לשיאה בערך עד לגיל שנתיים. המשמעות של זה היא שביתכם ככל הנראה נמצאת איפשהו על "קו התפר" ובאמת לא ניתן לומר בבירור כיצד היא מתייחסת להעדרו של הכלב בהינתן שהיא לא מזכירה אותו בשום צורה. מצד שני לא לשכוח שהעלמתם כל זכר לקיומו.. בכל מקרה אם תחשבי על זה, אנחנו כהורים פעמים רבות מדברים/מלמדים/מתייחסים לתינוקות/פעוטות באופנים כאלה שנראים לנו חשובים כהורים, גם אם סביר מאוד להניח שהם לא מבינים בדיוק את מה שאנו אומרים להם. בעיני ההתיחסות ההורית המתאימה תהיה להתייחס למשהו שקרה בבית ולא להעלים את הקיום שלו, במיוחד אם הוא משמעותי. אפשר לומר לה באופן שמתאים לגילה, שהכלבה האהובה כבר לא כאן (אל דאגה, היא לא תשאל וכנראה גם לא ממש תתהה היכן היא) ושאפשר להיפרד ממנה ולהגיד לה שלום. אפשר למשל להיפרד ממנה בתמונה, או לאסוף חלק מהחפצים שלה ביחד ולומר שהולכים לתת לה את החפצים כדי שהיא תוכל לישון איתם.. וכיוב'. הכי חשוב שלא תעלימו את הקיום של ההתרחשות הזו כי בעיני זה המסר המבלבל ביותר שאפשר להעביר לביתכם בשלב זה ובכלל... בברכה, ירדן פרידון ברשף