גמילה מחפץ מעבר בגיל שלוש

שלום רב, כשבני נכנס לפעוטון בגיל 7.5 חודשים הוא קיבל מעין בובה של דובי רך ונעים שהפכה להיות עבורו חפץ מעבר ומוצץ (הוא נוהג להכניס אותו לפה וללטף לעצמו את האף עם זה כשהוא מנסה להירדם וכך נרדם וישן כל הלילה- אל חשש הוא לא חונק את עצמו. אל חשש 2- יש לו 30 כאלה, ואנו מכבסים אותם על בסיס יומי). החפץ שימש כחפץ מעבר ומסייע להירדמות מאז ועד היום, כשכיום בני בן שלוש. שאלתי היא האם לאור העובדה שבמהלך השנה האחרונה אנחנו עובדים על להיות "ילדים גדולים" ובני נגמל כמעט מכל דברי הינקות (חיתול ביום ובלילה, בקבוקים, מתלבש לבד, וכו') הגיע הזמן להיגמל גם מהדובי? שאלה נוספת היא איך עושים את זה? בניגוד לחיתולים- כאן יש היקשרות רגשית אמיתית. השאלה חשובה לי במיוחד לאור העובדה שבעוד 4 חודשים יצטרף ילד חדש למשפחה, אז אולי כדאי להשאיר את הדובי המנחם עד לאחר הסתגלות לאח החדש? תודה על הסיוע!