התייעצות

שלום דנה, אני מסכימה איתך שארע אירוע משמעותי שעשוי להיות בעל השפעה לא רק על ביתך ועל בנך, אלה על כלל בני המשפחה, על האופן בו אתם מרגישים כחלק מהמשפחה שלכם ועל האופן בו אתם תופסים אותה. במובן הזה, השאלה היא כיצד ועד כמה ישתנה הנרטיב המשפחתי. מה שאני מציעה כעת הוא קודם כל לשבח את ביתך על הבגרות והתושיה שהפגינה. חשוב להדגיש בפניה את אלה על מנת שתוכל להתחבר למידת השליטה שבכל זאת הייתה לה בסיטואציה הזו, ולהפיק מכך נחמה וכוח. לגבי בנך, מעבר למסר הראשוני שהעברת של מה אסור ומהם הקווים האדומים, יש צורך בבירור מעמיק יותר באשר למה קרה לו שם ובכלל בהקשר הזה (קודם כל לברר האם אירוע דומה אירע בעבר, לו או מצידו. מהם התכנים אליהם חשוף - מידה ונגישות לתכנים פורנוגרפיים. מה מרגיש בתוך גופו נוכח גיל ההתבגרות ההורמונאלי ועד כמה הוא מרגיש בשליטה עליו ועל דחפיו, וכמובן התייחסות רצינית לכל דבר אחר שמעלה בשיחה). שיחה כזו (שחייבת להערך באווירה מאפשרת ולא שיפוטית או ביקורתית) תסייע לכם ההורים להבין יותר טוב את מה שארע, כמו גם לאיזה סוג של סיוע/תמיכה בנכם זקוק כרגע (למשל האם זקוק לסיוע מקצועי). בנוסף היא תעביר לבנכם את המסר שאתם רוצים להיות עבורו ולא רק לנזוף בו. בכל מקרה אני מניחה שהוא נבוך ומבולבל לא פחות מכולכם, ולכן כדאי להדק את ההשגחה על שני ילדייך ולראות האם מי מהם זקוק למקום משלו לצורך עיבוד מה שארע במסגרת טיפולית. במקביל ולא פחות חשוב, רצוי לשקול את האפשרות של טיפול משפחתי ממוקד, אשר יאפשר לבני הבית לבטא משהו מרגשותיהם בעקבות האירוע, כל זאת במטרה שהמשפחה והבית שלכם יוכל לחזור להיות מקום שמרגיש בטוח ונוח עבור כולם. כל טוב, ירדן פרידון ברשף