התנהגות אלימה של ילד בן 5

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/06/2015 | 10:28 | מאת: נועה

שלום רב, בני בן 5 בגן טרום חובה. עד לגן הזה, היה בגן פרטי, במסגרת קטנה ולא היו בעיות מיוחדות. הוא ילד ורבלי וחכם. השנה, נכנס לגן עירייה בו 35 ילדים. אביו ואני נפרדנו בתחילת השנה ולאחר החגים אביו עזב את הבית. הוא מתגורר קרוב מאוד, היחסים טובים והקשר עם הילד רציף ואינטנסיבי עם שנינו. מתחילת השנה הוא פונה לאלימות בהתמודדות עם הילדים האחרים בגן. למרות היותו ורבלי מאוד, הוא ממהר לפנות לאלימות ולמרות שיפור מסוים שהיה במהלך השנה, לאחרונה (מאז החזרה מחופשת פסח) המצב רק מחמיר. אנחנו לא יודעים כיצד להתמודד כי את התיאוריה הוא יודע. הוא יודע לדקלם את כל הכללים... אבל, בפועל, ברגעי התסכול, הוא פונה לאלימות. והוא ילד חזק. איך עוזרים לו? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועה, נשמע כי מתחילת השנה חלו מספר שינויים משמעותיים מאוד בחייו - הוריו נפרדו ועברו לגור בבתים נפרדים, והוא עבר מגן קטן ומוכר לו למשך מרבית שנות חייו, לגן חדש, גדול יותר, עם דמויות מטפלות חדשות וכיוב'. ייתכן כי למרות שאת ואביו עשיתם כמיטב יכולתכם על מנת להקל עליו את הפרידה שלכם, ולהמשיך לקיים אורך חיים בו שניכם קרובים וזמינים, שני הגורמים שציינת, ביחד או כל אחד לחוד, ממשיכים להתקיים בתוכו כגורמי מתח שבהעדר דרך אחרת לפרוק או לבטא אותם, הוא פונה לדרך אקטיבית יותר שמתבטאת באלימות. אני מציעה לכם לפנות להדרכת הורים ולשקול את האפשרות של טיפול רגשי עבורו, שיאפשר לו מקום בו יוכל לבטא את עולמו הפנימי, ולכם ההורים להבין כיצד תוכלו להיות עבורו בדרך המיטיבה ביותר. במקביל ניתן להתייעץ עם הגננות ואף עם הפסיכולוגית של הגן, ולבחון באילו מצבים עולה האלימות (האם זה באמת כ"כ מוכלל) ומה הן מציעות לכם ההורים כדרך התמודדות (גננות בעצמן לעיתים ממליצות על הדרכת הורים/ואו טיפול רגשי לילד). בברכה, ירדן פרידון ברשף

06/06/2015 | 21:03 | מאת: נועה

תודה, ירדן. למעשה, אנחנו עושים את כל הדברים האלה. מקווה שיוכיחו את עצמם בהקדם... בינתיים, הוא הסובל העיקרי וזה חבל וקשה לנו. שבוע טוב!

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים