כל הזמן בוכה

שלום ליאת, הפיתרון למצב הזה הוא שילוב של שני דברים שבהחלט אינם פשוטים לעשייה אולם התמדה בהם תסייע מאוד למצב עם הזמן. מה שנדרש מכם הוא עבודה פנימית שלכם ההורים לשם שמירה על קור רוח ועל מידה של אורך רוח בזמן שביתך בוכה וצועקת. והדבר השני הוא עקביות בסוג התגובה. האופן בו אני ממליצה לכם להגיב הוא פשוט להתייחס לבקשותיה באופן פשוט ועניני - כאילו לא הייתה צורחת או בוכה, ולהתעלם מכל היתר. זה הכל. למשל היא בוכה וצורחת שרוצה מים, תאמרו "את רוצה מים" ופשוט תיתנו לה מים. בלי להעניש, ובעיקר חשוב - בלי לאבד קור רוח, בל ילכעוס עליה ובלי להגיב לבכי בכלל(וזה יהיה מאוד קשה!). כעת מעבר לרמה ההתנהגותית, כדאי לשים לב ממתי ההתנהגות הזו החלה להופיע. האם זה קשור במקרה לכך שאחותה התינוקת נולדה ובעצם כך התינוקת מתקשרת? האם ביתך למדה שאולי כך תשיג מכם ההורים יותר תשומת לב (כפי שהתינוקת מקבלת מטבע הדברים)? אם כן, כדאי לנסות להקדיש לביתכם יותר זמן משלה בלוז היומי, ולחזק אצלה את התחושה שהיא מקבלת זמן, תשומת לב והערכה מעצם זה שהיא - ביתכם הגדולה. כך אולי תרגיש פחות צורך להתחרות על המשאב ההורי בסגנון של אחותה התינוקת - בבכי וצרחות. כל טוב, ירדן פרידון ברשף