בן 3
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בני בעוד כחודש יהיה בן 3 נמצא בגן פרטי מגיל שנתיים ו3 חודשים. ההסתגלות לגן הייתה לא קלה אך אחר תקופה מסויימת החל ללכת בכיף לגן. לפני כחודשיים סירב לאכול בגן אינני יודעת מה הסיבה הוא רק ציין שהוא לא רוצה לאכול בגן. לאחר מכן המצב החמיר והפסיק גם להשתתף בחוגים. כיום הוא חזר לאכול בגן אך רוצה שהסייעת תאכיל אותו והוא אוכל באופן עצמאי בבית וגם בגן עד לפני חודשיים אכל בכוחות עצמו. העניין עם החוגים שהוא עדיין לא משתתף , הוא ישב על הכיסא ביחד עם כולם יקשיב והכל אך אם יחלקו לילדים פעילות מסוימת כמו לצבוע או להדביק הוא לא מוכן וממשיך לשבת בכיסא. הוא אמור לעלות לגן עירייה בספטמבר הדבר הזה מדאיג אותי אינני מבינה מדוע הוא מסרב לקום מהכיסא ולהשתתף בפעילות כמו כולם.
שלום שירן, אני מציעה לך לבדוק האם משהו בסביבה שלו ממריץ אותו לרצות להיות יותר "קטן" (האם למשל נולד אח חדש במשפחה, האם מדברים הרבה על הגן של ה"גדולים" בו יבקר בשנה הבאה וכיוב'). האם הוא חש כי דרך זה ישיג יותר "זמן אמא/אבא", תשומת לב וכיוב'. ברגע ש"תעלי" על סיבתיות כלשהי, תוכלי להתייחס לדברים בהתאם. מעבר לזה, אני הייתי מתייעצת עם הגננת ומנסה לברר איתה כיצד היא רואה ומבינה את השינוי שחל בהתנהגותו. בכל מקרה מה שאת מתארת אינו נדיר, וזה קורה לעיתים עם ילדים בגילאים האלה, שהם פתאום פחות רוצים לאכול בגן, או להשתתף בחוגים... כל עוד הוא לא מתבודד לגמרי, ומוכן להשתתף לפחות בחלק מהפעילות (להקשיב ולשבת עם כולם זו גם צורת השתתפות) או לאכול ביחד עם כולם, גם אם מדובר בפחות אוכל, אז לא הייתי דואגת יותר מידי או לוחצת עליו יותר מידי אלה פשוט מנסה באופן כללי להיות יותר קשובה אליו ולצרכים שלו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
