חרדת נטישה????

היי. הבת שלי בת ארבע וחצי.. היא ילדה שמחה ומאושרת (בדרך כלל) בתחילת החופש הגדול רשמתי אותה לקייטנה של הצהרון שהיא הייתה בו בשנת הלימודים בגן..חשוב לציין כי הקייטנה היא בבעלות של אחותי שהיא בקשר מצויין עם ביתי והן אוהבות וקשורות מאוד. כמו כן היא מכירה את כל הילדים וחברה של חלקם. מאז צחילת הקייטנה היא לא מפסיקה לבכות כבר בערב שלפני ,ואז שמגיעים לקייטנה היא בוכה עד לרגע שאני מגיעה. מסרבת לאכול ולהשתתף בחוגים ולהכנס לבריכה. כל הזמן שואלת מה השעה(כל חמש דקות!!)והולכת אחרי אחותי לכל מקום.. היא מסרבת לשחק עם הילדים שמבקשים את חברתה ופשוט מתענה שם.. דיברתי איתה ושאלתי האם מישהו מציק לה? האם מישהו מפחיד אותה?השיבה שלא. שאלתי האם תרצה אולי קייטנה אחרת עם חברים אחרים מגן השיבה שלא.. אומרת שהיא רוצה להיות בבית עם אמא. אומרת שהיא רוצה את אמא ולא יודעת איך להתגבר.. כל הזמן פוחדת שאני לא אגיע לקחת אותה ודורשת לדעת את השעה שאגיע.. יש לציין שמעולם לא שיקרתי לה או שהבטחתי לקחת אותה ולא הגעתי לכן זה מאוד מוזר לי.. אמרתי לה האם זכור לה מקרה שלא הגעתי לקחת אותה או שהבטחתי משהו ולא קיימתי והיא משיבה שלא קרה דבר כזה. הסברתי לה שאני עובדת טאת המשמעות של העבודה שלי(שאם לא אעבוד יהיה לנו קשה לקנות דברים וכו) היו כבר מצבים שכבר כעסתי ויצאתי בהצהרות שאנחנו לא ניסע לחופשה השנתית ושהיא לא תעלה לגן חובה.. אני יודעת שעונשים ואיומים הם לא פיתרון.. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות בכדי לעזור לה.. האם מדובר בחרדת נטישה בגיל כזה?? מניפולציה ?? אשמח לחוות דעתכן ולעצות.. תודה, מיטל