קושי לומר לא

היום סיפרה לי ביתי העולה לכיתה ג וכרגע נמצאת בקייטנת בית הספר ,בכאב לב על כך שהיא מתקשה לומר לא לחברות מכיתתה. על פי התייחסותה הן, מבקשות ממנה: טושים, צבעים, או דפים צבעוניים ומאחר וקשה לה לסרב להם , היא נעתרת לבקשתם. חברה אחת שביקשה ממנה דף צבעוני ביקשה מאוד והיפצירה בה עד כדי התחננות, וביתי סירבה בהתחלה אך החברה המשיכה לבקש. בהמשך הבקשה עשתה פרצוף מתחנן מאוד. ביתי סיפרה שלא יכלה לעמוד במצב כזה ומייד נעתרה. למעשה כששאלתי את ביתי לפשר התנהגותה, סיפרה ביתי כי אותה חברה לימדה אותה לרקוד בהפסקות ומשום כך חשה ביתי שהיא חייבת לה. בנוסף אציין כי אותה חברה נחשבת מלכת הכיתה, היא דמות שכולם מעריכים ומכבדים ויש לה אפילו שתי בנות מהכיתה שסרות למשמעתה. מלכת הכיתה אמרה לה שאם לא תיתן לה מהדף אזי לא תשחק איתה ותהייה איתה ברוגז. ביתי נפגעה מאוד ובלב כבד הסכימה לתת מהדף. כך קורה גם עם בנות נוספות מהכיתה שמבקשות דבר מה. עוד מספרת ביתי שכאשר צריך להתחלק לטורים של בנים ובנות, היא תמיד מוותרת לבנות והן עוקפות אותה. זה מסב לה כאב רב. חוסר יכולתה לעמוד על שלה ולגלות אסרטיביות מולן, והתחושה לדבריה שהיא מרגישה בכיתה בהתחלה כמו אבן אך בהמשך אבק שמתפזר ואין לו כוחות ומי שרוצה מטאטא אותו לכל כיוון. בנוסף השתמשה בדימוי של מנורת רחוב כבוייה כדי לדמות את עצמה, ביחס למנורות רחוב מאירות שהן בעצם חברותיה לכיתה. היא אומרת בפה מלא כי במקומות האלה היא חלשה ומתקשה מאוד. עוד אוסיף...ביתי מאוד וורבלית...היא מספרת הבקשה של הבנות ממנה דומה לטפיחות בישבנה של ביתי אותן היא חשה מצד הבנות בכיתה כדי לדרבן אותה להסכים. היא מדמה את מלכת הכיתה לשמש שמצד אחד מאירה ומצד שני שורפת ולא נעימה כי היא צועקת ומשתלטת במשחק על הבנות. ואת עצמה מדמה לכוכב קטן שמאיר לבד. בהזדמנות זו גם סיפרה כי אותן בנות נוהגות לקפוץ על גבה ולהתלות עליה, דבר שלא נעים כלל לביתי, ופה היא כן הצליחה להביע עמדתה ולומר די. יצויין בזאת כי ביתי מאוד חברותית ונעימה ויש לה חברה טובה וחברות אחרות נוספות. לפעמים קשה לביתי לסרב גם לחברה הטובה. בבית לעומת זאת ביתי מאוד דעתנית ומגלה אסרטיביות .היא מסבירה את עמדתה על נקלה.ביתי ציינה כי בבית קל לה לסרב לי ולחברותיה קשה .מה דעתך? אשמח אם תסייעי לי. בשלב זה כפי שהבחנת למדתי על החוויה של ביתי תוך התייחסות לדימויים מאוד מפורטים ותיקפתי את הרגשתה. הייתי שם בשבילה וחשתי פתיחות עזה מצידה. מה כעת?