ילד בן 7 עם חשש לצאת מהבית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי,לפני כשבוע בעת שבני הלך ביחד עם מדריכת הצהרון ביחד עם ילדים נוספים מבית הספר לצהרון,פנה אליו איש זקן וקילל אותו(האיש מוכר כאדם לא בריא בנפשו).מאז התחיל הילד לפחד להתקלח לבד,לישון לבד ואף לצאת מהבית גם בנוכחותי או בנוכחות אישתי.אתמול כאשר הייתי איתו בחוץ ועברה לידנו אישה מבוגרת תפס את ידי בחוזקה,הוריד את הראש והחל לבכות.כרגע לא מוכן בכלל לצאת מהבית אלא לקייטנה וכל אינטראקציה עם אדם מבוגר שהוא לא מכיר יוצרת אצלו מתח גדול.הילד הוא ילד מאוד מסוגר,לא מוכן לפתוח את הבעיה ולהודות שהוא מפחד אלא טוען שכואבות לו הרגליים והוא עייף ולא רוצה לצאת החוצה,יש לציין שהוא ילד מאוד פעיל בד"כ ותמיד רוצה לצאת ולשחק.מה אפשר לעשות האם הפיתרון שלנו הוא פסיכולוג או שניתן לטפל בו לבד באמצעות חשיפה איטית לטיולים משפחתיים ברגל?תודה מראש
שלום, בנך כרגע מנסה להחזיר לעצמו איזושהי תחושה של ביטחון, וניכר שאתם מרגישים היטב את הצורך המוגבר שלו בנוכחות קרובה יותר שלכם, צורך אותו יש לקבל בהבנה בתקופה הקרובה. מעבר לזה אני מציעה לכם לומר לו באופן מפורש למדי שאתם יודעים שהוא עבר חוויה לא קלה, שיכולה להבהיל כל אחד, שאתם יודעים שהוא מרגיש כרגע יותר פגיע ומפוחד, ושאתם מבטיחים לו שתשמרו עליו. אני מציעה לכם גם להמשיך לעודד אותו לדבר ולספר מה היה (אולי תגלו פרט חשוב בנוגע למה שארע שם ושיסייע לכם לתמוך בו), לתת לגיטימציה מסוימת לפחד שלו, בעוד אתם מחזיקים בעמדה יציבה שלא מזדהה ומצטרפת לבהלה שלו. בתוך הבית אינכם חייבים להתלוות אליו לכל מקום, אלה לפעול בכיוון של להזכיר לו בנינוחות שאתם שם ושומרים, שהבית נעול ומוגן, או למשל להציץ בחדר האמבטיה לצורך העניין, לראות שאין שם איש ואז לתת לו להתקלח לבד וכיוב'. גם הרעיון של חשיפה איטית באמצעות טיולים משפחתיים הוא רעיון מצוין. אם תוך כשבועיים אין כל ירידה (אפילו קטנה) ברמת הפחד וההימנעות, כדאי לגשת להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. כל טוב,