שאלה לגבי גמילה

שלום שירה, מה שנקרא "חרדת אסלה" מתפתחת אצל אחוז גבוה מהילדים, ובעוד הם מוכנים להתפטר מהחיתול די בקלות לצורך עשיית פיפי בסיר/אסלה, קקי הוא בדרך כלל עניין קצת יותר מורכב, שיכול להישאר "תקוע" חודשים ולעיתים שנים. אם כן קיימות גישות רבות לעניין, ואני אציע כאן גישה אחת. ברגע שהתחלתם את תהליך הגמילה, אל לכם לסגת ממנו. יש להבהיר לבנכם כי מעתה ואילך קקי נעשה אך רק בסיר (בהתיעצות עם רופא משפחה, אפשר לנסות להוסיף לאוכל מעט מרכך צואה שיקשה עליו להתאפק וייעזור לו לשחרר את הצואה ביתר קלות). עליכם כמובן לעמוד מאחורי הצהרה זו בכל דרך אפשרית - כן, גם אם זה אומר להושיב אותו על הסיר בתקיפות (לא באגרסיביות!) תוך מקסימום רגישות וכבוד, כפי שאתם עושים בכל פעם אחרת בה עליכם להפעיל סמכות חינוכית. סביר מאוד שבנכם יגלה מצוקה, אבל אתם תהיו שם איתו ולידו ותרגיעו אותו עד כמה שניתן. בפעמים הראשונות זה יהיה קשה אך מהר מאוד בנכם יבין מה נדרש ממנו ויכיר בכך שאין בכוונתכם להתייאש ולוותר, ושיש בידיו שתי אפשרויות בחירה: "בכיף או בכוח", אך אין אפשרות שלא לשבת לעשות קקי. עם הזמן אתם תיראו שהתנגדותו תפחת ושיתוף הפעולה יגבר. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף