נקמה של ילד בן 2.03
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הבן שלי בן 2.03 שנים. לפני חודש נסענו אני ובעלי למשך שבוע והשארנו אותו אצל הסבים. הוא היה בתקופת גמילה מחיתולים. כשחזרנו התברר שהוא סבל מיציאות ושהיו לו עצירות קשה עם בכי ומצוקה. זה נמשך לשבוע אחר כך הוא סבל מוירוס עם הקאות ושלשולים. החזרתי את החיתולים. חשוב לציין שלפני שנסענו הוא שלט בפיפי באופן מלא. היוםהוא מתפרץ מאוד, בוכה, דופק ראש ברצפה במקרה שלא נותנים לו מה שהוא רוצה. ולאחרונה עושה מיפי על הרצפה בכוונת תחילה. ומלכלך לי את הרצפה עם במים או שוקו או קורנפלקס. מה אתן מציעות לי לעשות. איך להתמודד?
שלום, מתיאורייך זה נשמע שארבעה גורמים פגעו ברצף ההתפתחותי שלו וכעת יוצרים אצלו מצוקה ותסכול ניכרים. האחד הוא הפרידה מכם, השני הוא המעבר לסבים. כמו כן העובדה שהיה בעיצומו של תהליך גמילה, וסביר להניח שהתייחסות הסבים לתהליך הייתה שונה מזו אליה הורגל בביתו. והגורם הרביעי הוא השיבוש הפיזיולוגי שארע כתוצאה מהמחלה -וירוס שלקה בו. אמא יקרה, בנך לא מנסה לנקום בך, אלה הוא חווה וממשיך לחוות שיבוש מתסכל, הן בתנאי ההחזקה אליהם היה רגיל, והן בהישגיו ההתפתחותיים, וייתכן שבאמת היה לו מאוד קשה בזמן העדרותכם. כרגע עלייך לגייס סבלנות מירבית, אמפטיה והבנה למצוקה שלו. לנסות למצוא דרך לגייס אותו מחדש - בהרבה אהבה וסבלנות - לתוך השגרה המוכרת שלכם יחד ולעודד אותו לחזור לתהליך הגמילה אותו פשוט תתחילו מחדש - והפעם גם סיימו אותו! מעבר לזה ברמה המעשית, כאשר הוא מבטא את תסכולו בדרך של עשיית פיפי על הרצפה או שפיכת דברים, אימרי לו בצורה פשוטה ובהירה מה את מרשה ומה לא, והמשיכי את ענינייך כרגיל על מנת לא לחזק את ההתנהגות השלילית דרך מתן תשומת לב (גם אם היא שלילית). כל טוב, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
